החברים של ג'ורג'

כאילו לא קרה כאן כלום

במשרד האוצר ולשכת ראש הממשלה כנראה חושבים שהם הצליחו לקבור סופית את המחאה החברתית, כי הם מחזירים את הגזירות, ובגדול. האוצר הודיע היום (א') שהוא מצפה לירידה בהכנסות ממיסים של כ-3.5 מיליארדים בשנת 2011. אשר על כן, הוא מתכוון לנקוט בתכנית הקבועה שלו.

היא מורכבת משני חלקים: קודם כל, העלאת המע"מ והמסים העקיפים, ואחר כך קיצוץ בתקציב. "קיצוץ התקציב" הוא שם הקוד של משרד האוצר, שהושרש בשיח הציבורי, לצמצום השירותים שנותנת הממשלה לציבור. כלומר, המדינה תיקח מאיתנו יותר כסף אבל תתן לנו, חלף אותם כספים, פחות.

מותר להניח בוודאות שהקיצוץ לא יחול על משרד הבטחון: אחרי הכל, האוצר עשה המון רעש וצלצולים מהנושא לפני כשנה, וב-2011 תקציב הבטחון הגיע לשיאים חדשים וחצה את קו 60 המיליארדים. רק לפני שבוע, אישרה ועדת הכספים תוספת של כ-780 מיליוני שקלים לתקציב משרד הבטחון – בלי לקבל שום הסברים לאיפה הולך הכסף. ככה זה ברפובליקת בננות: הצבא ביקש, הצבא לקח, יהי שם הצבא מבורך.

צמצום השירותים, אם כן, יקרה במשרדים האזרחיים – אתם יודעים, המשרדים הלא חשובים האלה שצריכים לנהל את החיים שלנו בין מלחמה בעזה למלחמת יום הדין באיראן. פה יש לי שאלה: את שנת 2010 סיים האוצר, על פי הודעותיו, בעודף של יותר מ-10 מיליארדי שקלים. מה קרה לכסף הזה? לאיפה הוא נעלם? למה הוא לא משמש לכסות את הבור התקציבי של 2011? למה האוצר מדבר איתנו תמיד על גרעונות, אבל את עודפי הגביה הוא תמיד מסתיר?

ועוד שאלות: למה להעלות את המע"מ? מדובר במס רגרסיבי, שמכביד בעיקר על השכבות החלשות – וכאלה לא חסרות פה. כשליש מהישראלים משתכרים פחות משכר המינימום. כמחציתם לא מגיעים כלל לרף המס. ההוצאה העיקרית של עניים היא על מזון – ובישראל יש מע"מ גם על מזון. העלאת המע"מ תפגע בעיקר במי שאין להם. האוצר צפוי להעלות עוד מיסים עקיפים אחרים – אבל לא את מס ההכנסה.

מאז שהפך בנימין נתניהו לשר האוצר, מסממים אותנו בכלכלת הוודו שאומרת שאם נוריד את המס על העשירים ועל החברות, הם יצרכו יותר וכתוצאה מכך לכולם יהיה טוב יותר. כפי שמראה דו"ח אדוה, זה לא המצב: הורדת מס ההכנסה היטיבה עם המאיון העליון, שההכנסה שלו עלתה ב-19%, אבל לא עם שאר האוכלוסיה.

קיבלתי היום המחשה אישית למדיניות של נתניהו: קופסת טבק שפעם עלתה 55 ₪ עולה עכשיו 120 ₪. סיגרלות, שפעם עלו 25 ₪, יעלו 80 ₪. המס על טבק עמד עד לפני שבועיים על 50 שקלים לק"ג; עכשיו הוא 241.48 שקלים לק"ג. העלאת המס נומקה בצורך להלחם בסכנות העישון, אבל מדובר בנסיון לסתום בור תקציבים – והמס על סיגרים, מהסוג החביב כל כך על נתניהו (שנהג לעשן אותם על חשבוננו) יוכיח: המיסוי עליו עלה ב-11% בלבד. כנראה שסיגרים מסרטנים פחות מסיגרלות או טבק מקטרות. כלומר, המאיון העליון מקבל מנתניהו הנחות במיסים כדי שיוכל לרכוש בהם, בין השאר, עוד סיגרים – וטבק המקטרת שלי יצטרך לסבסד את זה. נהדר.

אני לא יודע כמה כסף יכניס מס הטבק לאוצר – הוא מדבר על 120 מיליוני ₪, אבל בהפרשי מחירים כאלה, עליית מס של כמעט 250%, כנראה שהמבריחים ישגשגו – אבל אני יודע שעל 400 מיליוני שקלים הוא ויתר בלי יותר מדי רעש. המלצה של ועדת טרכטנברג שכונתה "מס עשירים", תוספת שני אחוזים במס הכנסה למי שמרוויח מעל מיליון שקלים בשנה, דווקא בוטלה.

אם האוצר רוצה כסף, ואפשר להבין אותו – זה תפקידו – יואיל נא לגלגל לאחור את ה"רפורמה" של בנימין נתניהו. יחזיר נא את מס החברות ואת מס ההכנסה לשיעורים שקדמו לתכנית של 2003, ויילחם ברצינות על קיצוץ דרסטי בתקציב הבטחון. אם יתעקשו נתניהו והאוצר על העלאת מסים על רוב מוחלט של האוכלוסיה, כולנו צריכים לצאת לרחובות, להרעיד את המדינה, ולא לחזור הביתה עד שמשטר העושק הזה יוחלף.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

43 תגובות על ”כאילו לא קרה כאן כלום“

  1. נתן הגיב:

    באמת לא קרה כאן כלום. היה פסטיבל נחמד בקיץ, וזהו.

    • עדו הגיב:

      מסכים לגמרי, בגלל הפחד של המפגינים להיות רחמנא לצלן 'פוליטיים' הם לא אמרו בעצם כלום.
      צריך לומר לא רק 'אל תיקח ממני' אלא גם 'תקח ממנו ולא ממני', 'תעשה כך ולא אחרת', בקיצור, להיות פוליטיים.

      • זהר הגיב:

        צודק. לדעתי צריך להשתלט בחזרה על מה ששלנו דרך העיריות והמועצות. הניהול של קרנות הפנסיה צריך להיות מושג מחברות הניהול של הטייקונים אל הציבור, ויחד עם זה כל שאר הנכסים, המשאבים והקרקעות הציבוריים. יש אלטרנטיבות לפרוייקטים לאומיים של דיור, וכמובן דרישה להפיכת כל כגלגל ההרסני הזה של ההפרטה והמיסוי הרגרסיבי. הדרישה צריכה להיות מלווה בפיטורים של כל המושחתים הללו. ישיבות מועצה וערייה בכל הארץ צריכים להיות אירועים ציבוריים ענקיים וגם הנוכחות שלנו בסביבות העיריות והמועצות צריכה להיות כל הזמן. הם מחרבנים את הכל. גם במובן הבטחוני- כל מי שמבין איך הכיוון הפסיכי של ה"מדינאים שלנו" גורר אותנו לסכנה גדולה יותר, צריך להידרש להפסק- הכיבוש על כל האספקטים שלו- בדרישה להכנס במו"מ ללא תנאים עם יוזמות השלום הערביות. זאת לא צריכה להיות רק נחלתו של ה"שמאל הקיצוני" אלא של כל מי שרואה אתה האבדון בכיוון הנוכחי.

  2. רובי הגיב:

    מה יעזור לצאת לרחובות ?

  3. אבל שטייניץ אומר שלא ניתן לתקשורת לבלבל אותנו, ושזו אחת הממשלות החברתיות בתולדות ישראל!

  4. אוטו פוקוס הגיב:

    לא רק שבמדינת ישראל יש מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, אפילו המים נמכרים בתוספת מע"מ. מאז שהמדינה החלה בהפרטת אספקת המים לאזרחיה, החל להתווסף מע"מ לחשבונית המים בסוף החודש. למרות שהוצעה הצעת חוק לביטול המע"מ (ע"י "ישראל ביתנו" דווקא), היא לא התקבלה.

  5. גיא הגיב:

    ממשלה מטורפת.
    ד"א – לגבי הכסף ה"חסר" – אני מציע להתחיל להסתכל לכיוון של ביטוח לאומי, למשל. השנה "נעלמו" להם כ-5% מהתקציב – מעל 3 מיליארד ש"ח בסה"כ. אתה יודע, כסף קטן. אותו סכום שביקשו לקצץ מהביטחון ולהעביר לחלשים. ממש צ'יינג'.

    ביבי ושטייניץ צוחקים על כולנו. ומה שהכי מגוחך זו העובדה, שבדיוק עכשיו מצאו להן דפני וסתיו זמן לשחק בקקה. הכל פוליטיקה, ואף אחד לא שם על משלם המיסים בישראל. עם ישראל מקבל את המנהיגים שמגיעים לו, לצערי.

    • ראסול הגיב:

      דפני וסתיו מעולם לא היו מסוגלות ליותר מזה. לצערי כל התנועה הזאת, וכל גלי הOccupy ברחבי העולם הם פשוט מאולטרת של פסטיבל burning man ולא הרבה יותר מזה.

      כמו שרמז (התנבא?) ז'יז'ק בOWS, "אל תגיעו למצב שבסוף אתם אומרים 'טוב, לפחות זה היה כיף'", כנראה שהם נתנו לזה, ולדעתי הכשלון היה ידוע מראש.

      עצם העובדה ששבוע אחרי ההפגנה הגדולה הנהגת ג'יי14 המהוללת החליטה לקחת שבוע חופש רק מראה לך מאיפה הם הגיעו, שמבחינתם זאת הייתה יותר הפעלה של הצופים מאשר מחאה פוליטית שמנסה לקדם אג'נדה מסויימת.

  6. חץ בן חמו הגיב:

    אני לא חושב שלצאת לרחובות עכשיו יתן משהו, כי תהיה הפגנה, ידברו על זה יומיים ו… הנה אחמדינג'אד שוב מאיים! עוברים נושא…

    מילא היתה אופוזיציה לוחמת ורצינית, אז יכול להיות שחידוש ההפגנות היה עוזר, אבל איזו אופוזיציה קיימת היום? ציפי לבני שיש לה טאקט של תרנגולת? או שלי יחימוביץ' שעדיין לא ארגנה את "מפלגת העבודה"?

    אני חושב שצריך לשנות את השיטה של ההפגנה, ואני אכתוב פוסט מרחיב על כך בקרוב.

  7. בטטה הגיב:

    הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם שר פעם שלום חנוך בשיר נבואי ממש.
    הציבור הישראלי מורכב מאוסף המטומטמות שעובדות עימי במשרד ,תן להם סייל בקניון,צפורניים מלאכותיות פעם בשבוע,הופעה של איזה זמרמר מזרחי פעם בחודש וזה הכל.

    • עדו הגיב:

      אה.. זה חצי מהציבור. מה עם החצי שעובד איתי? תן להם ניצחון של מכבי תל אביב והם מבסוטים אש.

    • דובי הגיב:

      כי אין משהו שיבטיח את הצלחת המחאה כמו לעג למזרחים.

  8. Tim הגיב:

    יוסי, אולי תרחיב בעתיד על פטרנליזם של מפלגת השלטון וגרורותיה?

  9. אורי הגיב:

    מה שלא הצליחו לעשות פעילי ג'יהאד ממצרים (סליחה ועדות התנגדות מעזה), הצליחו כמה חרדים מאשדוד ובית-שמש. אבל עובדה הצליחו ולקבור קברו.

    • אבי ג'י הגיב:

      נו, זה גם מפגן כח מול המפלגות החרדיות; בקרוב יהיו כמה הצבעות קריטיות

    • יותם הגיב:

      נו באמת, ממש היריקה שנשמעה ברחבי העולם; אפשר לחשוב שעד שירקו על ילדה ועשו בלאגן באוטובוסים היינו בדרך לאוטופיה.

      זה לא שהמחאה נכשלה, זה שמלכתחילה לא היה לה סיכוי להצליח.

  10. אבי ג'י הגיב:

    דווקא המחאה הצליחה הרבה מעל המצופה – לפחות מעל הציפיות שלי ממנה.

  11. א.כ. הגיב:

    לא יאומן, הממשלה מעלה מיסים ומקצצת בתקציב, וכל מה שיש לחצי מהאנשים שמגיבים פה להגיד זה להתלונן על המחאה ועל דפני וסתיו והנהגת האוקופי, והחברים במשרד. אתם וביבי ממש תנועת מלקחיים.

  12. אור שחר הגיב:

    הגיע הזמן לאמץ קו מחאה אקטיבי ואגרסיבי יותר מול חונטת נתניהו. חסימות כבישים (למשל, אלפי איש מתיישבים באיילון עד שיפנו אותם בכוח), או, למשל, ישיבה המונית בכניסה לכנסת (לא במאהל מחאה נפרד, אלא ממש ליד המשכן).

    מחאת הקיץ הייתה הצלחה, אך היא הייתה "נחמדה" מדי. כדאי לשים לב למשל לאופן בו "המחאה הכתומה" הצליחה בזמנו. למרות שישובי עזה פונו בסופו של דבר, החדירה הפוליטית של יש"ע לכל תחומי החברה הישראלית ייצרה מהפכה של ממש.
    ראוי לאמץ את דפוסי הפעולה שלהם, ולהתחיל להיות אלו שיוזמים את הפרובוקציות, ולא רק זועקים גוועלד נגדן בחוסר אונים.

    • אורן הגיב:

      אתה מוזמן להיות הראשון שיחטוף זעזוע מוח משוטר שפינה אותו מאיילון. בכאבוד. וזה על איזה 30 איש מסכנים שירדו לאיילון בהפגנות הסטודנטים לפני כמה שנים, כן? לא חס ושלום איום רציני להנהגת המדינה או משהו.

      הבעיה של המחאה לא הייתה שנחמדה מדי, אלא שכולם כל כך רצו הישגים פוליטיים ששכחו שהמחאה היא לא על קו פוליטי מאוד מסוים (למרות מה שניסו כל הזמן לפמפם מימין ושמאל, ומנסים פה גם עכשיו), אלא על עצם הלגיטימיות למשילות חד-צדדית באופן שהיא מתבצעת כאן מאז קום המדינה. וזה לא מסוג הדברים שפותרים באלימות. ואם אתה חושב שפותרים באלימות, אז כאמור, אתה מוזמן להיות הראשון.

  13. סרגיי הגיב:

    לצאת לרחובות? בסרט הזה כבר היינו, לא? יצאנו, היינו שם חודשיים, ומה…?

    מחאה עושים אנשים במצוקה, ולא סטודנטים סמי-היפיים-פוליטיקלי-קורקטים ממעמד הביניים שרק אחוז קטנטן מהם באמת מוכן ללכלך את הידיים ולפעול. יש להם יותר מידי מה להפסיד.
    שינוי אמיתי כשבפריפריה אנשים יתחילו לרעוב ללחם והאדמה תרעד, ולא כשבת"א אנשים יבואו לקונצרטים…

    • ראסול הגיב:

      סרגיי, שמענו את זה כבר בעבר. אני לא חושב שמחאה היא נחלתם של העניים והרעבים, מה שאתה מטיף לו זה פשוט accelerationism, קודם כל נגיע למשבר ואז מהחורבות תקום חברה מתוקנת. שטויות במיץ.

      הכשלים של ג'יי14 היו כשלים של התנועה ושל ההנהגה, לא של הקונספציה. ג'יי14 הצליחו ביצירת הזדהות בין ה"עם" לבין "תנועת המחאה", אבל זאת הייתה ההצלחה היחידה שלהם, הם לא ידעו (או אולי לא רצו?) למנף את ההצלחה הפופולרית לאיזושהי תועלת פוליטית.

      • יותם הגיב:

        הם יצרו הזדהות בין העם לבין תנועת המחאה רק כי הם לא אמרו יותר מדי. אני עדיין מחכה שיסבירו לי את משמעות "העם דורש צדק חברתי".

    • עמית אביגור הגיב:

      לא נכון.
      הנקודה היא, שגם אדם ממעמד הביניים לא יכול לקנות דירה ולהגיע לרווחה, בשונה מהדור הקודם שעשה את זה בקלות עצומה.
      זוהי לא מחאה של אנשים עניים שרוצים קצבאות, אלא של אנשים עובדים ממעמד הביניים שדורשים שווקים אפשריים והגיווניים.

      וכן, אנחנו רוצים סושי ורוצים לגור בת"א. לישראל יש תוצר לאומי גבוה ומותר לנו להנות ממנו. ציונות זה יפה אבל רוצים גם איכות חיים ותמורה לעבודה וללימודים הקשים שלנו.

      • נירה הגיב:

        מסכימה. מחאה של אנשים שיש להם מה לאכול היא גם לגיטימית וגם יכולה עקרונית להצליח. אבל אני מסכימה גם עם מה שעדו כתב למעלה. לא מספיק למחות, צריך גם לגבש עמדה כלכלית-פוליטית ברורה ולדרוש אותה כאלטרנטיבה למדיניות של השלטון (או להפיל אותו אם הוא לא מוכן לספק את הסחורה). ואת זה המוחים שנורא נהנו מהסולידריות החברתית החמימה והנעימה לא עשו.

        אם יש דבר אחד שנדמה לי שכן יצא מהמחאה, זה העניין הציבורי המחודש בנושאים שנחשבים "אפורים ומשעממים" כמו תספורות חוב ולוביסטים של טייקונים בכנסת. נראה לי שבכל זאת יש קצת יותר ביקורת ציבורית על הבירוקרטים בשירות ההון, וזה דווקא כן "משהו".

        • סרגיי הגיב:

          עניין ציבורי מחודש? ואללה. אז קיבלנו קצת יותר FOLLOW בכמה בלוגים, קצת יותר ברברת בטובקים, אפילו אולי קצת יותר עניין מצד התקשורת המיינסטרימית.

          אבל בתאחלס, מה נשתנה שם למעלה? מתיחסים אלינו (ואת האמת מצידם ממש בצדק) כתינוק בכיין. שכשהוא בוכה ולא מפסיק, אז הורים שאין להם כוח לנחם אותו אומרים לעצמם "טוב, שיבכה, בסוף הוא יתעייף זה ימאס לו והוא יפסיק" ובינתיים ממשיכים להתעסק בעניינים שלהם.

          מה יגרום לבן אדם ממעמד הביניים לשבור את הכילים (אבל באמת)? האם עוד קיצוץ בחינוך יוציא אותו מהבית? עוד עליה במע"מ? דלק? סיגיות? כל זה קרה בחודשים האחרונים ולמעשה ההפך הגמור ממה שקראה לו המחאה החברתית. יריקה בפרצוף. אבל לא, זה לא מוציא אותו 1) כי הוא בינתיים יכול לספוג את זה. 2) בתוך תוכו הוא יודע שעוד מחאה של חביבה שתבוא "להשמיע את הקול" לא תזיז כלום, אז מוצא דברים יותרמועילים לעשות בזמן הפנוי.

          • נירה הגיב:

            אתה חושב שזה מקרי שתשובה החליט להזרים עוד כסף מכיסו הפרטי לדלק נדל"ן? הרבה יותר קשה לעשוק את הציבור כשהזרקור מופנה אליך והתקשורת יושבת לך על הזנב כי כל כתבה שנכנסת בך זוכה לכמה מאות טוקבקים נזעמים.

            כן, לדעתי עניין ציבורי משפיע. זה מה שנקרא "תרבות דמוקרטית", כשהציבור אשכרה מתעניין במה שעושים נבחרי הציבור שלו והטייקונים ששולטים במשק שלו. בדיוק היתה כתבה על כלכלת שוודיה בדה-מרקר שתיארה איך בשוודיה אין קשרי הון-שלטון כמו בארץ ורגולטורים שפורשים מהשירות הציבורי ישירות לתפקיד ניהול מכניס אצל טייקון כזה או אחר, למרות שגם שם מעט מאוד משפחות שולטות במשק. איך זה עובד?

            • סרגיי הגיב:

              הנקודה שלי היא שפשוט יש מליון דרכים ושיטות לשדוד את הציבור (גם אם מידי פעם זורקים איזו עצם בעיקר בשיקולי יח"צ). לרוב המוחלט אנחנו פשוט לא נחשפים, ולמעט שכן, אנחנו מקסימום נצקצק ונעבור הלאה, ונשכח מזה.

              כשהגישה היא כזאת אין להם שום סיבה להתחשב בך. והם גם לא יעשו את זה.

              לכן במחאה אמיתית שתוביל לשינוי אמיתי ועמוק צריך יהיה לנקוט באמצעים קיצוניים = אלימים = לא תוכל להתבצע ע"י מעמד הביניים.

  14. א.ה. הגיב:

    למה שנתניהו וכנופיתו יחשבו שקרה כאן משהו? אם להסתכל על הסקרים האחרונים – לא קרה כלום. האיש עדיין בדרכו לקדנציה נוספת (ולא אתפלא אם גם עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת…).

  15. עמית אביגור הגיב:

    הקטע הזה עם הסיגרים- נו באמת…
    סיגריות זה מוצר פופולרי ומזיק. לכן, המיסוי שלו יכול להביא לתוצאות תקציביות רצויות בלי עוולה מוסרית גבוהה מדי- ובגלל זה המס על סיגריות באופן כללי הוא תמיד גבוה יותר. סיגרים זה שוק קטן וספציפי שאין לו יותר מדי חשיבות תקציבית.

  16. אלי הגיב:

    בסופר השכונתי שלי, מגה בעיר, מחירה של גבינת "סקי" של שטראוס זינק לאחרונה בשלושים אחוז. כן, קראתם נכון: ש ל ו ש י ם אחוז. אכן, כאילו לא קרה כלום.

  17. ענת אחת הגיב:

    יש לי תחושה שאת העודף התקציבי מ-2010 של 10 מיליארד שקל הם כנראה חילקו כדיבידנדים בין חברי הכנסת המצטיינים או בין הטייקונים.
    אם נעזוב רגע את הקיץ שהיה, שהיה מדהים ומאכזב כאחד לטעמי, שיטת הביביזם הכלכלי אינה חדשה – מאז שנכנס לאוצר ועוד לפני כן תמיד הוא הטיב עם העשירים, ובכל זאת כל הפרפיריה בחרה בו עוד פעם, אבל רק כי לפני הבחירות, אחרי שבמשך כהונתו הכה בעניי הארץ ללא רחם, הוא טרח לבוא ולהקשיב להם. אז הם שכחו את הגזרות והוא נבחר עוד פעם . ביבי – לא נשכח ולא נסלח! הבעיה היא שהמחאה בקיץ סרבה להפוך עצמה לפוליטית כדי שתהיה רחבה. אבל בדיוק בגלל זה היא התמסמסה לכלום שהיא היום. משתינים עלינו בקשת ואנחנו חושבים שזה גשם בקיצור. תקום לה בבקשה תנועה פוליטית חדשה, עם מסרים חברתיים וקו מדיני מתון, בראשה מישהו מאמצע המפה הפוליטית שלא יהיה שנוי במחלוקת (נגיד – לא דב חנין) – אני אתפקד לשורותיה. ולגבי מחיר הסיגריות – הלוואי שהייתי יכולה להבטיח לעצמי שאפסיק לעשן בגלל המחיר, אבל אני בטוח מתכוונת לנסות…

  18. עמוס הגיב:

    אני חושב שהטעות היא לצפות ששינוי יבוא מהממשלה הנוכחית. הם בחרו להשתין בקשת על מה שהציבור דרש, עכשיו מה שצריך זה שבהתקרב יום הבוחר יהיה מי שיזכיר את זה ויהיה מי שיציג אלטרנטיבה.ואם במערכת הבחירות הקרובה זה עדיין לא יעזור אז שידע לשבת באופוזיציה ולבנות את עצמו עד שלאנשים יימאס מספיק מהביביזם.
    מי שחושב שבהפגנה או שתיים אפשר להפוך סדרי עדיפויות של ממשלה מובטחת לו אכזבה. אפילו אם כל מה שיצא מהמחאה זה שאנשים ראו שביבי משתין עליהם ושאפשר אחרת ושיש מה לדבר על כלכלה – זה כבר בסיס שאפשר לבנות עליו. זה דורש סבלנות ואורך רוח ותקווה ואמונה שדברים יכולים להשתנות ולא לחפש קיצורי-דרך (סטייל התפקדות לליכוד או סתם ריצה לממשלות אחדות). או להכנס לפניקה, ולכן אני חושב שכל הקמפיינים סביב נושא "הדמוקרטיה קורסת" מביאים יותר נזק מתועלת.

  19. מודי תולשששש הגיב:

    אם יצאו עוד שבועיים חצי מיליון איש לרחובות, המחאה תנצח.