השאלה היא מהי החשיבות. הדוגמא שלך כמובן מוטה: אם יש הבדל הוא אומר שמותר להפציץ מחשן תחמושת למרות ייהרגו אלף אזחרים, אבל אסור לפוצצו כדי שייהרגו אלף אזרחים.
כלומר, בבואך לפוצץ מחסן תחמושת – עזוב את השלכות מעשיך, והתבונן עמוק בלבך. אתה הולך לפוצץ "למרות" (שייהרגו אלף איש)? – מותר. אתה הולך לפוצץ "כדי" (להרוג אלף איש) – אסור. ואם אתה לא בטוח מה בלבך – הטל מטבע.

אחלה עמדה מוסרית. המקבילה המוסרית של אסטרונומיה כנסייתית…

"העמדה המוסרית השולטת כיום"
וואללה? היכן? כי בחוגים מקצועיים עוסקים נואשות בלפתח גרסאות שלה שלא מחוייבות להבחנה שלא ניתן להגן עליה בין פעולות מותרות ואסורות באופן בו אתה עושה זאת. דרך אגב, אולי תנסה לענות לבעייה במקום להכחיש אותה? איך כאשר השאלה על הפרק היא "מה לעשות" הכוונה משנה? הא?

איך תמיד מי שאין לו נימוקים או מחזיק בעמדה בלתי סבירה בורח לאיזה רלטיביזם או שרירותיות ("הנחת יסוד שלא ניתן להגן עליה"). נו באמת. העמדה לפיה הכוונה משנה מלכתחילה נראיית מגוחכת על פניה. וכי זה מה שצריך לבחון – מהי הכוונה?
לגבי האפשרויות לפעולה: אם בשני הקמרים ההתססברות לפגיעה במעורבים השונים זהה, אז אין הבדל בין האפשרויות. אתה מתעקש להציג הבעייה כך שלמעשה התוצאות המכוונות שונות מהצפויות, וזה נקרא לרמות. אפילו לא רמאות מתוחכמת.

השאלה אינה אם יש הבדל בין המאבטחים. השאלה היא אם פעולה אחת מותרת, והשניה אסורה. וזו השאלה משום שאם תשוב לראשית הת'רד תראה שהדיון הוא בעצם על מה מותר ומה אסור. לא אם מי שמנצל משהו לתועלתו הוא מניאק או לא.
איזה מייל? מה?

נו רוזנברג – אז האם אחת מותרת והשניה אסורה? או אם שתיהן אסורות, האם אסורות באותה מידה?

ונירה – ברור שזה לא המקרה, וברגע שאת מאשימה את צהל באדישות פושעת כלפי חיי האזרחים את עושה מה שרוזנברג לא מרשה לך – בודקת מה הם חושבים, לא רק מה הם מבצעים.

הטענה היא שמה שאדם חושב, או למה הוא מתכוון, חשוב גם הוא, ולא רק מה תוצאת הפעולה. רוזנברג לא מסכים, אבל אני חושב שאת כן. את פשוט טוענת שמה שהם חושבים שגוי מוסרית (שהם מפילם בין דם לדם), וזה ויכוח אחר.

אני אכן חושבת שצה"ל מבדיל בין דם לדם ובטוחה לחלוטין שאם פלוגות ג'יהאד היו משתלטות על אריאל היינו רואים לוחמה-בשטח-בנוי שונה לחלוטין מזו שאנחנו רגילים לראות בעזה (קרי כתישה מהאויר תוך הריגת אלפי אזרחים). ואני לא אוהבת ויכוחים פילוסופים על כוונות וידיעות כשברור לחלוטין שבצה"ל ובמדינה שהוא מנהל לא שמים קצוץ על חיי פלסטינים חפים מפשע, בין אם הם נלקחים ע"י טיל שמוריד בניין שלם שמחבל מסתתר בו או ע"י חייל שפותח דלת של רכב ממוגן ויורה למפגין רימון גז לפרצוף. יותר מזה, אני משוכנעת שגם אתה יודע את זה וכל הויכוח התאורטי הזה משמש אותך להצדיק בדיעבד את ההנחה הנוחה והנעימה שאתה מניח מראש: שלא יתכן שצה"ל גרוע כמו המחבלים הרעים שרק רוצים להרוג יהודים חפים מפשע. אז זהו, שגם מבחינת המחבלים הרעים חיי היהודים מוקרבים למען מטרה נעלה יותר שמצדיקה את האמצעים. זה לא כאילו שהם *מתכוונים* להרוג יהודים פשוט כדי להרוג יהודים, נכון?