לא מכת טבע, לא גזירת גורל
הערב, בשעה 21:00, תיערך הפגנה על יוקר המחיה ומחירי הדיור בכיכר הבימה בתל אביב, וצפויים להגיע אליה מפגינים מהמאהלים שהוקמו בכל רחבי הארץ. אני קורא לקוראי הבלוג להגיע אליה; אם מישהו מכם יכול לספק הסעה מפתח תקווה לאזור ההפגנה, אודה לו מאד.
ההפגנות שנערכו בשבוע האחרון מוכיחות שמשהו משתנה, שיש – אחרי החורף הארוך של יאוש פוליטי שראשיתו באחיזת אהוד אולמרט בקרני המזבח אחרי מלחמת לבנון – סוף סוף התעוררות פוליטית. סוף סוף, אנשים קולטים שהמשטר – וזה לא משנה אם ראש הממשלה יהיה בנימין נתניהו, אולמרט, ציפי לבני, אהוד ברק או עמרם מצנע – פועל נגד האזרחים ולמען ההון.
הדרישה המרכזית של המאבק היא לבקרה על שכר הדירה, מה שמכונה באנגלית rent control. תומכי ההון החופשי – הם מעדיפים לקרוא לעצמם תומכי השוק החופשי – מנסים לשכנע אתכם שאם תהיה תקרה לשכר הדירה, ואם הממשלה תפשיר קרקעות לבניה מוזלת לצעירים, נדרדר מיד למצבה של קובה או אלבניה. אז בפעם הבאה שאיזה שטרסלריסט ישלח אתכם לקובה, שלחו אותו בתגובה לסומאליה – שוק חופשי, ללא כל הגבלה ממשלתית, מסים, או ממשלה בעצם. גן עדן, אם אתה פיראט. אולי מישהו שם צריך לפתוח בלוג ולקרוא לו הקפיטליסט הימי.
הבעיה העיקרית כאן היא חמדנותם של בעלי הבתים, בעידודה השקט של הממשלה. אחרי הכל, אף אחד לא רוצה להיות פראייר, ואם אתה יכול להוציא מהנכס שלך עוד כמה מאות זלוטי, למה לא? בפרפרזה על מרקס, לרשות בעלי הדירות עומד צבא המילואים של השוכרים – אם השוכר הנוכחי לא מוכן לשלם את תנאי העושק שלך, סביר מאד שבקרב צבא המיואשים שמחפשים דירה, יהיה מי שיסכים.
הדור הקודם התקשה ברכישת דירה; הדור הנוכחי מתקשה אפילו לשכור אותה. אבל זה לא נעצר בשכר הדירה. בעיה מרכזית אחרת היא השכר הנמוך. השכר החציוני, חישב שי אלקין – שכן הלמ"ס לא מפרסמת אותו, מסיבותיה שלה, ומעדיפה להסתפק בפנטזיה התלושה של השכר הממוצע – עומד על 5,850 ₪ בחודש. המשכורות בישראל, אלא אם אתה בכיר, נמוכות מהמקובל במערב. יוקר המחיה, מצד שני, גבוה הרבה יותר. במהלך משבר הקוטג' – אגב, שמתם לב שהמחיר שלו עוד לא ירד, כן? – מצאו העיתונים הכלכליים שאפילו העשירון השמיני מתקשה לגמור את החודש. הישראלים משלמים יותר על מוצרי חלב, לחם, ואפילו שמן זית – הלונדוני הממוצע משלם כמחצית המחיר על שמן זית שמשלם ישראלי, וזאת למרות שאלביון לא ידועה בעצי הזית הרבים שלה. מעל ראשנו מרחף כבר שלושה שבועות איום של העלאת תעריפי החשמל ב-20% עד 25%. עליה כזו, אם תקרה, תעלה את המחיר של הכל. מה עושה הממשלה? כלום.
המקרה של חברת החשמל מרתק. לחברה יש ועד חזק, אולי חזק מדי, ובאוצר לא אוהבים ועדים חזקים. בנימין נתניהו, כשהיה שר האוצר של אריאל שרון, שקע עמוק לפנטזיית צ'רצ'יל שלו, הגדיר את ספינת החשמל כ"ביסמארק", ספינת המלחמה הנאצית, ונשבע להטביע אותה. כל צעד הכרחי של חברת החשמל – למשל, בניה של עוד תחנות כוח – נתקל בהתנגדות של משרד האוצר. כאילו חברת החשמל לא היתה צורך הכרחי של כל אחד מתושבי הארץ, כאילו משרד האוצר לא היה אמון על רווחתם של התושבים אלא על זו של האוליגרכים. רגע, למה "כאילו" בעצם?
המשבר הנוכחי נובע מכך שחברת החשמל זקוקה נואשות לתחליף לגז המצרי (נזכיר שוב שהעובדה שיש בכלל הסכם לגז עם מצרים נובעת מקנוניה של האוליגרך יוסי מימן להדחת שר התשתיות הלאומיות יוסי פריצקי; פריצקי רצה הסכם עם חברה בריטית-פלסטינית), אבל החוק אוסר עליה – בצדק – להשתמש בחומרים מזהמים כמו מזוט. חברת החשמל רוצה להשתמש בסולר. המס שמשית האוצר על המזוט עומד על 14 שקלים לטונה; המס שהוא משית על סולר גבוה פי 235, ועומד על כ-3,300 לטונה. האוצר, בקצרה, עומד להפעיל את השיטה הרגילה שלו: לפגוע בתנאים של השירות הציבורי, ואז לטעון שהוא לא עושה את תפקידו, שהוא לא יעיל, ושיש להפריט אותו. בדיוק כמו עם הכבאים. זוכרים את הכבאים? והאזרחים? שילכו האזרחים להזדיין. אנחנו לא פה בשבילם. אנחנו בשביל ההון החופשי.
שורה של אוליגרכים – לב לבייב, אילן בן דב, ויצחק תשובה – ביקשו או מבקשים לפטור אותם מתשלום החובות התאגידיים שלהם, אלה שלקחו כאגרות חוב. ללבייב זה עבד, אז עכשיו גם האחרים מנסים. וזה לא רק עניין לקוראי מדור שוק ההון, זה עניין לכולנו. למה?
כי קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלכם מושקעות בחלאות האלה. כשבן דב מבקש "תספורת" תוך כדי שהוא בונה לעצמו וילה חדשה, כשתשובה מודיע שחברה אחת שלו כנראה לא תעמוד בתשלומים שלה בעוד הוא במקביל מבקש להנפיק אגרות חוב של חברה אחרת שלו, הוא דופק את הפנסיה שלכם. זה לא תמיד היה המצב: עד לפני כמה שנים, קרנות הפנסיה וקופות הגמל השקיעו את הכסף שלכם באגרות חוב ממשלתיות, שאולי לא רווחיות יותר מדי אבל הן יציבות. בתחילת העשור, אילץ שר האוצר בנימין נתניהו את ה"מוסדיות", כפי שהן נקראות, להשקיע באגרות חוב קונצרניות. כלומר, משכן את הפנסיה שלכם – בהנחה שיש לכם – לגחמות של תשובה, בן דב, לבייב ושאר הגאונים הפיננסיים מסוגם.
נתניהו הצליח בכך במקום שבו נכשל ג'ורג' וו. בוש, שרצה לעשות תרגיל דומה עם הביטוח הלאומי בארה"ב: אבל שם היתה אופוזיציה, והיא נעמדה על הרגליים האחוריות והצליחה. פה, כמעט ואף אחד לא שם לב. כלכלה, אתם יודעים, מספרים. זה משעמם.
יוקר המחיה, מחירי הדירות, השיעבוד של כולנו לבנקים ולאוליגרכים – זה לא מקרה, זה לא אסון טבע, זו יד מכוונת. יש מי שדווקא יש לו דיור: המדינה בונה דירות רבות לחרדים, והימין הישראלי טוען דרך קבע שלמתנחלים הצעירים יש זכות ל"גידול טבעי" ולהמשיך לגור ליד ההורים שלהם. לישראלים מן השורה כנראה אין. לגמרי לא במקרה, שלושת המגינים התקיפים ביותר של נתניהו בעיתונות סוף השבוע היו כולם מתנחלים או תומכיהם: הכתבלב של הגברת, מתנחל המחמד חנוך דאום, ששלח את המוחים לגור בלוד; המחבל היהודי חגי סגל; ואראל סג"ל, שטען שהמחאה מובילה למלחמת מעמדות.
כלומר, כשמעבירים את הכסף שלך לבעלי ההון והאוליגרכים (באמצעות הורדת המסים הישירים, שמושתים בעיקר עליהם, והעלאת מסים עקיפים, שמושתים על כלל הציבור; 51% מהכנסות המדינה ממסים הן ממסים עקיפים), זו לא מלחמת מעמדות, זה סתם מהלכו התקין של הטבע. במלחמת המעמדות, אומר בפועל סג"ל, רק לצד אחד מותר לירות.
סג"ל, סגל ודאום, כמובן, מגינים גם על האינטרס המעמדי שלהם: את הכסף שצריכה היתה המדינה להשקיע בישראל ובתשתיותיה, היא השקיעה בגדה המערבית וברצועת עזה. כנראה שלעולם לא נדע כמה, אבל היא העמידה למתנחלים מדינת רווחה לא רעה בכלל. בינתיים, בישראל, התשתיות קורסות. אין פה תחבורה ציבורית ראויה לשמה, ויועציו של שר התחבורה ישראל כ"ץ אמרו לאחרונה שאם הוא, כילד, יכול היה ללכת שני קילומטרים לתחנת אוטובוס, אז גם כל שאר האזרחים יכולים. מעבר ליהירות ולאטימות שבאמירה הזו, נראה שכ"ץ חושב שזה בסדר שהתשתיות שבאחריותו עומדות כפי שהיו לפני חמישים שנה. ועוד לא דיברנו על שירותי הרפואה הקורסים, על השירותים החברתיים, על מערכת החינוך, ועוד.
הגיע הזמן לקחת את גורלנו בידינו. המחאה הזו עשויה, כמו כל מחאה, להכשל: אבל אם לא ננסה, היא ודאי תכשל.
ועוד דבר אחד: ערוץ שבע מדווח שהאוליגרך רמי לוי פיטר עובד ערבי שהעז לצאת עם יהודיה, ויערוך בקרוב סגרגרציה בין העובדים היהודים והערבים שלו, מחשש התבוללות. ספק אם יש סיבה טובה יותר לחרם על רשת מרכולים. אני רוצה להדגיש שהחרם לא מונע מהמיקום הגיאוגרפי של החנויות של לוי, אלא בשל הגזענות של מדיניותו. זה, כנראה, עדיין מותר.
(יוסי גורביץ)
יוצא מפתח תקווה, שלח מייל.
רק נקודה אחת שקרובה לליבי משום מה: מי שמתנגד לפיקוח על מחירי שכר דירה, בדרך כלל גם חושב ששורש הבעיה היא הפיקוח הממשלתי על כל נושא הבניה, כלומר האיסור על בניה לגובה במרכזי ערים, אי שיחרור קרקעות לבניה או המכירה שלהן למרבה במחיר, איסור חלוקת דירות וכדומה. אז כשכתבת "אנשים שמתנגדים לשחרור קרקעות לבניה ומתנגדים לפיקוח על שכר דירה", התייחסת לקבוצה שהיא פחות או יותר ריקה. ד"א, אותם אנשים גם יחשבו שזה פשע שהממשלה משיתה מס על דלק, ולא משנה מאיזה סוג.
וחוץ מזה. יוסי, אני קורא את הבלוג שלך באפון קבוע, ולרוב אני נהנה מאוד מהניתוחים שלך למצב. אבל נתפס לי שריר בצוואר בחוזקה כשקראתי ששכר הדירה נקבע על ידי מידת החמדנות של בעלי הדירות. מסתבר שחמדנות בעלי דירות עלתה ב-20% בשנתיים האחרונות.
בוודאי שהוא נקבע ע"י החמדנות — כלומר, ע"י השאיפה להרוויח כמה שיותר. במצבים מסוימים, התכונה הזאת עשויה להיות מועילה. כשהיא אינה מרוסנת, היא תוביל לאסון.
מחיר נקבע ע"י היצא וביקוש. העובדה שאדם אוהב את עצמו יותר משהו אוהב אנשים זרים היא נתון.
מחיר נקבע ע"י אנשים, שיש להם, הפלא ופלא, מניעים שונים, שאינם מצטמצמים למיקסום רווחים.
אני וזוגתי שייכים אומנם לקבוצת בני המזל שהספיקו לרכוש דירה כשזה עוד היה אפשרי, אבל לפני זה גרנו בשכירות כמה שנים. עליית המחירים הייתה כבר אז, אבל כשהגיעה העת לחדש את חוזה השכירות כעבור שנה, בעל הדירה פשוט אמר לנו: "אתם אנשים טובים, שומרים על הדירה, לא גורמים לי בעיות, אני לא אעלה לכם את דמי השכירות".
ד"א, אני לא מצפה מכל בעלי הדירות להיות בעלי מצפון כמו בעל הדירה שלנו דאז. אני כן מצפה שהממשלה תשים רסן לחמדנותם, במקרה הצורך (ועכשיו הצורך קיים).
הפרה רוצה להניק והעגל רוצה לינוק. אני לא מאשים אף בעל בית שקופצים עליו 20 שוכרים פוטנציאליים על שהוא מעלה את המחיר. יותר מדי צעירים רוצים לגור בפחות מדי שטח, ומוכנים לשלם מחיר גבוה כדי לחיות בתת-תנאים. זאת עיקר הבעייה בלב תל אביב. בשאר הארץ, יש כנראה בעייה של הקפצת ביקושים ע"י תושבים זרים וגם משקיעים ישראלים פרטיים, שגם רואים איך הפנסיות שלהם מנוהלות ואיזו ריבית הם יכולים לקבל בבנק. הדירות עולות יותר, והשכירות עולה איתן.
צריך לבדוק עד כמה השכירות היא שוק של "טייקונים". ההרגשה שלי היא שלרוב המשכירים יש דירה אחת, שהם משכירים, ורובם הם גם כן מעמד ביניים שמתקשה לגמור את החודש (ויכול מאוד להיות שעדיין משלמים משכנתא על הדירה שהם גרים בה). אני לא בא בטענות לאף אחד שמשכיר את הדירה של הסבתא המנוחה שלו כדי לגמור את החודש.
הבעיה היא לא כל כך בביקוש אלא בהיצע. המדינה פשוט לא מאפשרת לבנות ולכן אין מספיק דירות. כל נסיון לחפש את הבעיה במקומות אחרים יתעלם מהעיקר.
לא רק שהמדינה "לא מאפשרת לבנות" (תיאור מוגזם משהו, אבל נכון במידה מסוימת), היא גם גובה מסי עתק על בנייה ושיווק של דירות למגורים. אם יש מקום שבו צריך להוריד את המסים בצורה דרסטית, זה כאן.
אני מסכים לגבי המסים. האם התיאור באמת מוגזם? הממשלה מחזיקה ב-93% מהקרקעות ולא משחרר אותם כדי להשאיר כוח בידי ש"ס.
תנסה לבנות דירה איפשהו בארץ ותבין מה זה "לא נותנים". יש ועדות תכנון, יש תקנות על איפה לשים מדיח כלים במטבח, לאיזה גובה מותר לבנות תקרה, יש מאות טפסים בעשרות משרדים שונים. אסור לבנות לגובה, אסור לבנות לרוחב, אסור לפצל, אסור להמיר. יש הטבות מס אם תשאיר את הדירה ריקה.
בסופו של דבר אף אחד לא מצליח להרים בית או דירה חוץ מקומץ טייקונים מקורבים. זאת הסיבה שאין דירות.
אם יש לך כח לקרוא, יש כתבה מעמיקה בעניין:
http://www.kav.org.il/100994/821
זה לא שאין בירוקרטיה — יש, והיא מעיקה בטירוף. אבל הבעיה העיקרית, בטווח המיידי, אינה שם. מי שרוצה לפתור את בעיית הדיור ע"י פישוט הליכים בירוקרטיים כמוהו כמי ששולח את נפגעי שוק הדיור בתל-אביב לגור בפריפריה — תיאורטית זה אפשרי, מעשית לא ממש.
גם במקרה הזה, בת"א רבתי כמעט ואין קרקעות פנויות לבנייה, עם מנהל מקרקעי ישראל או בלעדיו. במקומות אחרים אין עבודה, וכדי להגיע ממקומות אחרים לעבודה בת"א רבתי, אין תחבורה נורמלית.
כמו שכתבתי למטה, הבעייה בטווח המיידי נוצרת ע"י כשל שוק, הגורם לאנשים להחזיק דירות ריקות בתור השקעה. אם הגורם הזה לא יטופל, אין טעם לדבר על פתרונות לטווח הארוך. אם הוא יטופל, ייתכן ואפשר יהיה להסתדר לא רע עם מדיניות התכנון הנוכחית.
מני, אתה צודק, יש הרבה דירות פנויות בתל אביב. אבל זה לא כשל שוק, זה כשל בירוקרטי. כמה דירות היו בתל אביב אם היו נותנים למישהו שלא קוראים לא אקירוב או עזריאלי לבנות לגובה? לפצל דירה בארץ זה פשע גרוע מאונס, ואם יש לי דירה ענקית ואני רוצה להכפיל את מספר הדירות? יש בניינים שמיועדים לעסקים — ואם אני רוצה להמיר שטחים בבניין כזה למגורים?
מדוע הבניינים האלו נטושים? מדוע הדירות ריקות? כיון שלא נותנים להפוך אותם להשכרות כדאיות. כיון שיש יותר מדי בירוקרטיה. ולמה להילחם בבירוקרטיה זה לא פרקטי?
חוץ מזה שהורדת מחירים בצורה דרסטית ימשוך הרבה אנשים מחוץ לתל אביב, וזה יוריד את הביקוש. כל פתרון הגיוני יעזור.
אני מדבר על "כמה דירות פנויות", ואתה שואל אותי על "כמה דירות". זה לא אותו דבר.
אני לא מכיר את מערכת התקנות בנושא הרחבת/פיצול/הסבת דירות על בוריה, אבל אם הפתרון שאתה מציע הוא לפצל דירות כדי לתת לכל סטודנט כוך בגודל שלא היה מבייש איזה איסי בקומראן בימי שלומציון המלכה עליה השלום, אז לא, תודה.
לגבי הבנייה לגובה, שוב, האלוהים נמצא בפרטים, ואת הנושא הזה אני פשוט לא מכיר. מה שכן, בהעדר רגולציה תל אביב תהפוך מעיר בעלת איזשהו פרופיל ארכיטקטוני סביר-פחות-או-יותר לג'ונגל אורבני. אני לא חושב שזה פתרון טוב.
בכלל, אני בעד למצות את המשאבים הקיימים לפני שקופצים לניצול פראי של משאבים נוספים.
50% מהתחלות הבניה בימינו הם של בתים צמודי קרקע וקוטגים וכמעט ואין בניה של דירות בנות 2,3 או אפילו 4 חדרים?
הבעיה היא לא שהממשלה לא נותנת לבנות, אלה שבונים רק את הדברים הכי רווחיים שאף אחד מתחת לעשירות ה9 לא יכול להרשות לעצמו.
אם פחות רגולציה כל מה שהינו משיגים זה עוד מאותו הדבר ואם מלא תושבים מעוצבנים שצריכים להתמודד עם ההשלכות "מקסום הרווחים" למשך כל חייהם.
הרגולציה היא לא הבעיה, הבעיה היא שלא עושים בה שימוש נכון ובמקום להתנהל כמדינה ישראל מתנהגת כמו חברה בע"מ.
לא מבין מה זה משאבים קיימים. אם אתה רוצה שיהיו עוד דירות בתל אביב, אתה חייב להכשיר עוד דירות בתל אביב. לא משנה אם זה לגובה, לרוחב, לבפנים או לבחוץ, לפיצול, לאיחוד, רק תן להכשיר עוד דירות. זה בדיוק מה שהבירוקרטיה לא מאפשר.
זה פשוט לא כדאי לבעלי הנכסים להשכיר דירות בגלל כל התקנות והאיסורים. תאמין לי שאף אחד לא רוצה לשבת על נכס מניב בלי לקבל ממנו כלום אם הוא יכול להרוויח. אז תן לו להרוויח, או למכור את הנכס למישהו שכן ירוויח בלי להכשיל אותו בכל השבחה שהוא רוצה לעשות בנכס.
משאבים קיימים, במקרה הזה, הם דירות קיימות שעומדות ריקות, כי בעליהן קנו אותן בתור השקעה, וכל עוד מחירן עולה ממילא ואין אתן הוצאות נלוות גדולות במיוחד, לא בוער לבעלים שום דבר להשכיר אותן. באחת התגובות למטה נתתי קישור לידיעה על כך שבישראל יש בסך הכל 140,000 דירות כאלה. אם הממשלה תכריח את הבעלים של רוב הדירות האלה להוציא אותן לשוק של מכירה/השכרה במחירים שווים לכל נפש, חלק גדול מבעיית הדיור ייפתר.
The Kav article has some good points about bureaucracy, but makes a lot of mistakes and omissions about government intervention. Reality is the following (more on this on my blog, very soon):
1. Every expensive city in the world has some government regulations or subsidies, even very capitalist ones like Singapore.
2. The claim that Manhattan has "thousands of building percentage" is not really true. Check New York's zoning rules here; bear in mind, in English we talk about floor area ratios (FAR), which are the same as the Hebrew building percentages, only divided by a hundred. An FAR higher than 10 exists only in the heart of Midtown Manhattan, and the normal maximum is 15.
3. Kav's proposal for voluntary local restrictions is insane. It's been tried in many places in the US, especially Texas, which formally doesn't have zoning. (It has huge parking requirements, but doesn't call them zoning.) The result: it's impossible to develop city centers, or to change anything in existing neighborhoods without licking a lot of people's feet. Instead of building in city centers, developers find it much easier to build in the suburbs, which is why Americans drive so much.
אני כמובן מסכים. אבל גורביץ למשל לא מסכים. הרטוריקה האופנתית של השמאל בכלל, ודומה שגם גורביץ לוקח א-לה מודה בנושא הזה, היא להיכנס בפקידי האוצר הרשעים, שמגדרים את השטחים הפתוחים לבניה בישראל בקרני לייזר בשביל הון-שלטון וכו' וכו'. אבל המתנגדים הגדולים לשחרור קרקעות לשוק החופשי הם דווקא השלי יחימוביצ'ים של הכנסת, לא הנתניהו-ים והשטייניצים.
"השוק החופשי" הזה הוא שוק שבו קרקעות נמכרות למרבה במחיר, לקבלנים שהמחיר הזה הוא אחד הגורמים שמביאים אותם לבנות מגדלי יוקרה לצרפתים ודירות יקרות מדי לאנשים שרוצים להשקיע בנדל"ן ולא לקנות בית לגור בו. זה נתמך ע"י רשויות מקומיות שלא רוצות דירות קטנות כי היסטורית זה מקושר עם עוני, וגם כי ככל שהדירה גדולה יותר גובים יותר ארנונה.
מי שמחליט מה יבנה איפה זה בהחלט הרשות המקומית וממ"י. הקבלנים מרוויחים על מה שנותנים להם להרוויח. ובוא נניח שבאמת עדיף לעירייה לבנות מגדלי אייפל בתל אביב. אז, נדמה לי, אתה מאשים את השלטון במצב. אולי כדאי לנסות פעם טיפה שוק חופשי. לא יותר מדי, כמובן.
הטענה כפי שאני מבינה אותה היא שהאולגרכים והטייקונים קנו את השלטון – ביבי עובד אצל תשובה או משהו כזה
ראשית הפתרון המוצע הוא דרסטי, דרסטי מדי, מדובר פה ב"יותר מידי" שוק חופשי ויהיו לזה מחירים גבוהים. אבל אולי זה יפתור את המשבר הנוכחי.
שנית, שיהיה ברור, שוק חופשי זה לא פתרון, זו אידאולוגיה, זו אג'נדה, אולי יש בזה הרבה טוב, אבל זה לא פתרון לאף בעיה אף פעם:
להגיד השוק החופשי יפתור, זה כמו להגיד השם ישמור, רק יותר גרוע, כי אלוקים הוא רחמן, והשוק החופשי לא.
+++
אני אגיד זאת שוב, למען יתר בהירות: כאשר אני משחרר את השוק שיהיה חופשי, זה בדיוק מה שאני אקבל – שוק חופשי – עכשיו, אם יש לי מזל השוק ילך בדרך שאני מעוניין שהוא ילך בה, אבל ברוב המקרים הוא יבחר בכיוון שלו, שעסוי להיות שונה, ואף מנוגד, לכיוון שאני מעוניין בו.
++++
והבעיה איננה רק בתל אביב. לדוגמא בירושליים מחירי הדירות השנה עלו בעשרות אחוזים. מה לעשות שלא כל אחד יכול לקום ולעזוב בן לילה, מה לעשות שיש ציבור ענקי של אנשים שבויים, לדוגמא סטודנטים שצריכים להגיע לאוניברסיטה בדרך זו או אחרת?
אגב, פה הבעיה בין היתר נגרמה על ידי התערבות של העיריה שלא הייתה במקומה: היא הציע עזרה בתשלום שכר דירה לסטודנטים שגרים במרכז העיר, ולכן הסטודנטים מוכנים לשלם יותר, ומחירי הדירות עולים.
אגב, הסיבה שהסטודנטים קיבלו עידוד כזה, היא שכמדינה אנחנו רואים רגולציה והגבלות כאילו הן אסון, ולא כאילו הן באות לקבוע חוקי משחק לטובת כולנו. לאומת זאת לתת כספי ציבור כדי לעזור, זה דבר ברוך תמיד…
השכירות היא שוק של טייקונים.
טייקון אחד הוא השלטון המקומי
טייקון שני הוא מנהל מקרקעי ישראל
יוסי, אני אוהב אותך.
הרעיון של מדינה סוציאליסטית קוסם גם לי, אבל קשה לישם אותו במדינה מקוטבל. עד שלא יהיה אמון הדדי בין חילונים, חרדים וערבים, יהיה קשה לשמור על מדינת רווחה.
הייתי מסתפק בקפיטליזים חזירי, אם הקפיטליזם היה עובד כאן כמו שצריך. בארה"ב אם אתה עובד קשה בעבודה יציבה ומתנהל בצורה זהירה עם הכסף שלך, אתה תצליח בדרך כלל להיות במצב כלכלי יציב. מחסור נמצא בעיקר אצל אלו שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה, או כאלו שמתנהלים בפזרנות (כמו במשבר הסאב-פריים). בארץ, גם מי שעובד קשה בעבודה מכובדת, מתקשה לסגור את החודש.
נו, שוב מקסם השווא החביב. בקפיטליזם חזירי, אין דבר כזה "עבודה יציבה" — לפחות לא לרוב המוחלט של מועסקים+מבקשי עבודה. כמעט תמיד יימצא עובד זמין יותר וזול יותר.
דרך אגב, אני לא חושב שמחאת הדיור היא ההקשר הנכון לביקורת על המתנחלים והחרדים. הממשלה כנראה דואגת להם יותר מאשר לאזרח הממוצע, אבל הם אינם האשמים העיקריים בעלייה המטורפת ביוקר המחיה כאן.
לפי ההגיון הזה, מרבית האמריקאים היו צריכים להיות או עצמאיים, או מובטלים, או חיים על שכר רעב. אבל מי שאוחז במיומנות ויכולת מחזיק גם בכוח מול המעסיק, שזקוק לעובדים מנוסים על מנת לאפשר לו להצליח. כמובן שלעובדי כפיים בעבודות פשוטות יש בעיה בשיטה הזאת, אבל מה שיכל לעבור להודו ולסין כבר עבר. בכל מקרה, עבור רוב הישראלים יציבות תעסוקתית היא לא עיקר הבעיה.
אני לא חסיד של הקפיטליזם, אבל גם האלטרנטיבה – קביעות תעסוקתית שמעודדת בטלה ושחיתות, היא לא פתרון אידיאלי. בסופו של דבר שיטה כלכלית צריכה להיות מותאמת לחברה ולמדינה שבה היא מיושמת, וסוציאליזם עובד בצורה הטובה ביותר בחברות הומוגניות יחסית.
בארה"ב יש נזילות מטורפת בשוק העבודה. איכשהו, לא נראה לי שכל האנשים האלה שמחליפים מקומות עבודה עושים את זה מתוך שיעמום. גם לא נראה לי שרוב האמריקאים שלקחו משכנתאות בלי יכולת כיסוי עשו את זה כי סתם בא להם לבזבז.
קפיטליזם, סוציאליזם, וכו' אלו בסך הכל תוויות. מה שקורה בפועל, כמעט בכל מקום בעולם (כן, גם בארה"ב) הוא משהו באמצע. גם במדינת ישראל, מראשיתה, התקיים משק ששילב מאפיינים קפיטליסטיים וסוציאליסטיים. המאפיינים הסוציאליסטיים הושמדו כמעט לחלוטים ב-30 השנים האחרונות. הגיע הזמן להחזיר אותם.
אולי התוויות האלו של קפיטליזם וסוציאליזם כבר לא עוזרים לנו בחידוד הדיון. מה שיש היום בארץ הוא בירוקרטיזם. אתה צריך להיות טייקון לעשות פה פיפס, לעבור את כל הרשיונות, הטפסים והאגרות. זה כנראה לא סוציאליזם וזה בטח לא קפיטליזם, אבל זה כן יוצר את כל המשברים שאנחנו חווים עכשיו.
האמת, אני לא מתווכח איתך. גם אין לי בעיה עם הוספת מאפיינים סוציאליסטיים לכלכלה הישראלית (אני לא מבין מספיק בכלכלה כדי להגיד מה הדרך לעשות את זה).
הטענה שלי היא כזאת: בכל מדינות המערב יש שוק פחות או יותר חופשי, ומהות ההבדל בין ה"קפיטליסטיות" ל"סוציאליסטיות" היא איך החברה מטפלת בחלשים – המובטלים, המהגרים והקשישים שלא חסכו מספיק לפנסיה. בישראל, איך שלא תגדיר את השיטה הכלכלית, כל תשעת העשירונים התחתונים מתקשים לסגור את החודש. מה שאומר שגם כשיטה "קפיטליסטית" היא כושלת.
אבל שוב, הסיבה שכולנו עניים היא שהמדינה מבזבזת את כל הכסף שלנו על כלום. יש מיסוי גבוה בלי הרבה תמורה. ואלי יותר חשוב אפילו מזה, היא לא נותנת לנו ליזום. כדי להרים משהו במדינה הזאת אתה צריך לעבור מסע בלתי אפשרי בין מאות משרדים, שם כל הפקידים יגידו לך שאסור, ככה. במדינה שאי אפשר ליזום, יהיו הרבה עניים.
איך נראות מדינות שבהן קל ליזום? תשאל את דנמרק, שוויץ, קנדה, הונג קונג, ואוסטרליה.
"…שהמדינה מבזבזת את כל הכסף שלנו על כלום"?
כולם יודעים לאן הכסף הולך- למדינת הרווחה של המתנחלים ולצבא שיש לו מדינה. אין כאן סוד.
אלי, נכון, אבל הידעת ששליש מהתקציב הולך על החזרת החובות? הסעיף הגדול ביותר אחרי זה הוא לא ביטחון אלא ביטוח לאומי.
אלי, נכון, אבל הידעת ששליש מהתקציב הולך על החזרת החובות? הסעיף הגדול ביותר אחרי זה הוא לא ביטחון אלא ביטוח לאומי.
נו, ומהיכן נובעים החובות?
מגרעונות מצטברים במהלך השנים שהלכו על תשלומי העברות ולצבא הפקידים של הבירוקרטיה. אבל זה כבר לא כל כך משנה, הנקודה היא שאנחנו משלמים על החובות של דורות קודמים במחירים גבוהים.
גם אני מגיע להפגנה, ומזדהה הם הפוסט הזה. חוץ מההתחנפות לועד עובדי חברת החשמל סטייל שלי יחימוביץ'. מחיר החשמל צריך לעלות, בעיקר כי החברה נמצאת בחוב של כ- 60 מיליארד שקל, ועוד לא דיברנו על גרעון אקטוארי. בשמך שנים הם התנגדו למעבר לגז כדי שהבנים, הגיסים והאחיינים יוכלו לעבוד בתחנות פחמיות עתירות עבודה. על שנים של ניהול קלוקל בידי ועד עובדים נפוטיסטי עוד נשלם את המחיר גבוה מאוד. התזה של גורביץ אולי נכונה אצל הכבאים (וגם שם הנפוטיזם חוגג, שמעתם שאלוף ישראל באתלטיקה לא עבר את מבחני הכושר לקורס כבאים?), במשטרה, ובמקומות אחרים – לאו דווקא תופסת בחברת החשמל.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את השכר החציוני, אך באיחור של שנתיים+, והוא מוחבא היטב בסקר כח האדם. מילות המפתח לחיפוש הן "עשירונים של שכירים". הנתון לשנת 2008 היה 5729 שח: http://www.cbs.gov.il/publications10/1403/pdf/t27.pdf
אבל הלשכה מפרסמת שכר מממוצע של עשירונים, האין השכר הממוצע של העשירון החמישי כמעט זהה לשכר החציוני?
How about an average of the 5th and 6th dectiles? j
Oops, it was me
קחו רגע להשתתף בסקר הזה (הרבנים המליצו לעדר שלהם לבחור "כן"…):
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4098141,00.html
נ.ב. אפשר להצביע מספר פעמים רב
שי,
סקר מטופש.
הסטודנט היה צריך מראש לא לפרסם שמות אמיתיים תחת עבודה שהינה בידיונית. יש כאן משום הוצעת לשון הרע, ובהחלט יש גבול לחופש הביטוי והוא מעוגן בחוקות של מדינות שיש להם כאלו.
לשאלה האם הוא צריך לשלם או לא – השאלה היא שאלה של הנזק שנגרם לרבנים, האם הסטודנט עשה את המעשה בתום לב, קצט רחמים על הסטודנט שאין לו שום סיכוי לעמוד בתשלומים כאלו, וכו'. מי שיכול לעשות את העבודה, זה רק מי שיהיה בקי בפרטים – כלומר בית המשפט
לא יודע מי בחר ומדוע, אבל חזקה שהם תומכי דיני ה"רודף" וה"מוסר"? אם כן, לא בטוח כלל שעבר את הגבול של חופש הביטוי, ולא הציע פרשנות\התרעה מהסוג שמי ששם עצמו במרחב הציבורי – ועוד כך – מועד לו.
אתה עושה מעצמך צחוק עם הדוגמא של סומליה כ"קפיטליסטית". קפיטליזם (למעט, אולי, אנרכו-קפיטליזם) מחייב ממשלה שמסוגלת לאכוף חוזים בין אזרחים.
צודק, מה לעשות…
ולאכוף תקנות נגד בניה בשטחים ציבוריים? ולאסור על גזילה של משאבים טבעיים כמו דיונות חול ושמורות טבע?
בהודו ראיתי ילדים משחקים בביוב ולידם ילדים הולכים לבית הספר עם חליפה ועניבה, זאת לא אחריותה של הממשלה לדאוג שאלו ואלו ילכו לבית ספר? או שגם הודו היא לא דוגמה?
אבל הודו היא לא סומליה.
לקפיטליזם (נגזרת טבעית של
טבע האדם), יש פנים רבות, חיוביות ושליליות.
זה לא משנה את העובדה
שסומליה אינה דוגמא מתאימה
כאן.
בזימבאבווה יש ממשלה. זו לדעתך הפרכה לממשלה? חברה שבטית פיאודלית למחצה כמו בסומליה אינה קפיטליסטית.
אבל בוא נשחק. ההכנסה בסומליה שולשה בעשור האחרון מאז נפילת השלטון המרכזי (מ-100$ ל-300$). איך אתה מסביר את זה?
https://www.mises.org/daily/5418/Anarchy-in-Somalia
לפחות חלקו מגיע מפעילות פיראטית ענפה.
ברוך הבא לאפריקה.
בכל מקרה, אין שם יותר פשיעה מסודן או אנגולה (ופחות כנראה, זו השיטה- http://en.wikipedia.org/wiki/Xeer)
לא יודע אם הודו היא דוגמא או לא. סומליה בטוח שלא, ויוסי רשם סומליה.
אבל אני מניח שברה"מ היא כן דוגמא לסוציאליזם? אפילו הם טענו שהם "בדרך" לסוציאליזם ועוד לא הגיעו לשם.
קפיטול, הבעיה עם להגיב מהמותן בלי להכיר את העובדות הוא שאתה בסוף מתגונן מפני עובדות שקריות.
לא הבנתי מה אתה רוצה… אם אתה תומך במה שכתבתי אז תגובתי לך היא "נכון מאוד!" אם אתה מתנגד, דמיין תגובה ארסית ושנונה המבטלת את כל טענותיך.
המצב בסומליה השתפר מאז נפילת הממשל המרכזי…
תגיד, קראת/ראית/שמעת חדשות בשבוע האחרון?
כן, יש בצורת והם גוועים ברעב. שנים של מלחמות, דיקטטורים, הם עניים מרודים. זו אפריקה.
תיקון קטן: היה אחד ששם לב למה שעשו לקרנות הפנסיה של כולנו, ונאבק נגד זה. הוא גם השבית על זה את המשק.
בתגובה, צחקו על השפם והמגפון שלו, וסיפרו לנו על 'שביתות פרועות'.
כמה שאתה צודק
לא מסכים עם חלק מהדברים.
חלק גדול מעליית מחירי הדיור מגיע
ממשקיעים עשירים מחו"ל.
נוח להאשים את הקפיטליזם ומדיניות השוק החופשי בעוולות הנוכחיות, אבל זה לא באמת שוק חופשי אם הממשלה "עוזרת" לטייקונים.
אתה יכול להביא נתונים שתומכים בכך שיש המון דירות ריקות שנלפתות בטלפיהם של אוכלי צפרדעים מרושעים?
הנה, בבקשה:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/262/396.html?hp=1&cat=402&loc=40
אני לא חושב שכל בעלי הדירות הריקות מדברים צרפתית, אבל זה לא ממש משנה.
דרך אגב, מה שיש פה הוא לא איזה עיוות של השוק החופשי אלא כשל שוק פשוט. מחירי הנדל"ן עולים כל הזמן, אז נכס יכול לשמש כהשקעה גם אם אף אחד אינו גר בו.
כדי לפתור את הבעיה הזאת, נדרשת התערבות ממשלתית (למשל, הטלת מס גבוה על החזקת דירה ריקה או נכס שאינו ראוי לשימוש).
אני בפירוש יכול לחיות עם הרעיון של מיסוי גבוה לדירה ריקה, למרות שתוך שעתיים בערך אנשים יגלו שאפשר להראות לעירייה חוזה פיקטיבי.
אם תיפתר הבעיה האמיתית – זה שהביקוש גדל כל הזמן אבל ההיצע לא, ולכן המחיר עולה כל הזמן – בעיית הדירות הריקות תיפתר מעצמה. לכן אני חושב שלהזכיר את הדירות הריקות כגורם למשבר הדיור זה רעיון רע שרק יסיט את הדיון מהמקום שעליו צריך להסתכל.
חוזים פיקטיביים הם בעיה אפשרית, אבל אפשר למצוא דרכים להתמודד אתה, ובכל מקרה, סביר להניח שרוב בעלי הדירות הריקות לא ירצו להפוך לעבריינים.
הגדלת ההיצע זה חשוב, אבל זה יקח המון זמן, ומצוקת הדיור דורשת פתרון מהיר. הכנסת מירב הדירות הריקות למאגר של השכרה/מכירה יתן פתרון כזה ויספק "אורך נשימה" כדי להגדיל את היקפי הבנייה למגורים ולהוזיל אותה לצכרן (ע"י הורדת מסים). מבחינתי, נכון לעכשיו, המדינה אינה צריכה להרוויח שקל ממכירת דירות למגורים.
יכול להיות שיותר היצע לא יפתור את הבעיה. זה יכול לקרות אם, לדוגמה, אנשים רואים בדירות לא רק נכס שעלותו עולה, אלא כנכס בטוח במצב אי וודאות כלכלי.
כלומר, תאורטית גידול מאוד גדול ופתאומי בהיצע היה יכול לגרום לאנשים להתחיל למכור דירות. אבל אם המצב הכלכלי מאוד לא יציב, אנשים ימשיכו לראות בדירות ריקות השקעה בטוחה שמחירה עשוי לעלות, או דרך בטוחה לשמור כסף גם אם לא צפויה עליה במחיר, וימשיכו להשקיע בדירות ריקות. כיום, במצב של חוסר בטחון גלובלי, דירה (גם אם היא ריקה) היא פשוט השקעה טובה מדי.
בקיצור, אם הכלכלה הייתה מתפקדת היית צודק, אבל במצב הנוכחי הפתרון של מני טוב יותר; רק בניה לא תפתור את הבעיות שלנו והיא צריכה להשתלב בשינוי מדיניות המיסוי.
התפיסה שדירה היא השקעה טובה בכל מקרה היא מגוחכת – מדובר בהשקעה חסרת נזילות שמחוברת לאדמה. אבל בלי קשר, המדינה צריכה לדאוג לכך שדירה לא תיתפס כהשקעה בלבד, ושלדירה למגורים (או להשכרה למטרת כיסוי שכ"ד/משכנתא בדירה אחרת) תקבל עדיפות מיסויית אמיתית על קניית דירה למטרות השקעה. פעולה כזאת צריכה להעשות בעדינות כדי לא למוטט את השוק, אבל יש מספיק מודלים מוצלחים בעולם שאפשר ללמוד מהם.
"התפיסה שדירה היא השקעה טובה בכל מקרה היא מגוחכת – מדובר בהשקעה חסרת נזילות שמחוברת לאדמה"
אהממ… אתה מודע לכך שממש עכשיו יש מיתון בגלל שהרבה מאוד שחקנים כלכליים החליטו שזאת דווקא השקעה מעולה? אתה חושב שאנחנו יותר חכמים?
בכל מקרה מה שניסיתי להגיד זה שפעולה עדינה טובה בזמנים סבירים, בעוד שזמנים קשים יכולים לדרוש פעולות הרבה יותר רדיקליות בגלל בעיות מערכתיות.
חוזה פיקטיבי עדיין יהיה טוב יותר מפטור מארנונה או מס לדירה ריקה. אם יש חוזה, אפילו פיקטיבי, מישהו צריך לשלם.
לא בעיה להלחם בחוזים פיקטיביים. מעבר להוכחת הכנסה ע"י מעקב תשלומים ותשלום מס על ההכנסה, חיוב ביול החוזה על מנת להכניסו לתוקף, ניתן לנטר את צריכת המים והחשמל בנכס.
אפשר גם לקבוע את חומרת העבירה במקרה של חוזה פיקטיבי ולהעמיד קנס של, נניח 50 אלף ש"ח על חוזה פיקטיבי.
אין שום צורך לפתור את בעיית החוזים הפיקטיבים, היא לא קיימת, וסביר להניח שגם לא תהיה קיימת.
בכל מקרה, על אי השכרת הנכס מקבלים עידוד – חוזה פיקטיבי זו עברינות וזה יגרור עונש, כלומר אם יעלה הצורך יכולו להתמודד עם תופעה כזו
הפוסט כמובן צודק, כמו גם המחאה, אבל יש לציין שהתייחסות שלילית גורפת להון חופשי אינה מוצדקת. הון, ושאיפה לצבירתו, היא אכן סוג של מנוע שמניע את הכלכלה. אמה מה? לא כדאי לנהוג במכונית שיש לה רק מנוע.
תודה יוסי,
חשבתי שאוותר על ההפגנה היום, בעיקר מעצלנות. אבל אני אגיע.
חוץ מזה, אתה מבריק.
פוסט מופתי
הקצף של הגזענים עלה דווקא על רמי לוי, כיוון שהמצב של עירוב יהודים וערבים נוצר אצלו. עבור חלק ממגיבי הכתבה ההפרדה לא מספיקה והם מתכוונים להמשיך ולהחרים אותו כל עוד הוא ממשיך להעסיק ערבים. כלומר, הכתבה רומזת שרוב הרשתות נמנעות מבעיית ה"התבוללות" בכך שהן לא מעסיקות ערבים מלכתחילה. ידוע לך על רשת כלשהי שמפעילה מדיניות העסקה שוויונית באמת?
בשופרסל בגבעתיים שאני קונה בו יש די הרבה עובדים ערבים.
גם מקדונלד,סניף רוטשילד,
באייסברג הצמוד לו, מועסקים ערבים.
ועדיף ככה, הפרצופים החמוצים בד"כ
של יהודים.
מקדונלד'ס הייתה רשת המסעדות הראשונה בישראל שהנהיגה מדיניות של העסקת עובדים בלי לשאול על עברם הצבאי. מסיבות מובנות, המדיניות הזאת היטיבה עם צעירים ערבים (עד כמה שאפשר לקרוא לעבודה כזאת הטבה). הרבה מים זרמו בירקון מאז.
האם התשובה למעשהו של רמי לוי, מעבר לחרם, לא אמורה להיות תלונה במשטרה?
חרם על רמי לוי:
http://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%9E%D7%94/141238229292088
לצערי איני אופטימי כלל ביחס למחאה הזו.
הציבור הישראלי לאומני מדי,גזעני מדי מכדי להסיק את המסקנות הנכונות .
ללא שיתוף ערבים,מזרחים,רוסים במאבק הוא ייכשל.(החרדים ,המתנחלים והעשירים לא ייקחו חלק במאבק וזה ברור כי הוא מנוגד לאינטרס המעמדי שלהם).
וחוץ מזה לא לדאוג אם המחאה תתרחב ותעמיק סמכו על ליביביברק שיצאו למלחמה נגד איראן מה שיאפשר הסחת דעת וחיסול המחאה .אם זה הצליח בעבר לבן גוריון,בגין,שרון ואולמרט למה שלא יצליח לכנופייה הנוכחית?
אני צופה מלחמה נגד איראן בספטמבר-אוקטובר הקרוב .
נראה לי שאסור לקשור את עליית המחירים לשאר נושאי הפוסט. בעשור האחרון כמעט ולא היה שינוי במדד לצרכן – השינוי התחיל אחרי המיתון הגדול והוא נמשך כי המיתון נמשך:
http://research.stlouisfed.org/fred2/series/ISRCPIHOUMINMEI
בנק ישראל מעלה בעקביות ובקצב גבוהה את הריבית כדי להאבק באינפלציה, בניגוד למדיניות שאר מדינות OECD. לא שזה עוזר לנו:
http://www.israelbusinessreview.com/wp-content/uploads/2011/06/Israel-interest-rate-Israeli-Inflation-CPI-2010-2011-JUNE-16-2011.jpg
לעומת זאת, הפער בין שכר ממוצע לשכר חציוני והפער בין גידול המדד לצרכן לגידול בתמ"ג לנפש כן קשור למדינות האוצר כלפי האוליגרכים שלנו.
השתגעת? יש 'כוכב נולד'!
אני די מסכים איתך,אבל אריאל היא פתרון מצוין למשבר הדיור-גם כך ישנו קוצנסוס שהיא. תשאר, בידי ישראל,אז מדוע לא לספח את אריאל רשמית לישראל ולפתור את בעית הדיור?
נו, עוד גאון שמצא לאן לשלוח את המפגינים. אחד עם לוד, שני עם אריאל. קרית שמונה ניסיתם?
אז מה יש לנו פה, בעצם:
ככלל, המגורים באריאל (או בכל התנחלות אחרת) הם לא דבר כלכלי. על ערוצי ההוצאה העקיפה שהם דורשים נמנים החזקת צבא, דיכוי אוכלוסיה אזרחית, סלילת כבישים עוקפים, התמודדות עם חרמות ועוד.
המדינה מוציאה את ההוצאות העקיפות האלו, ומוסיפה עליהן השקעה גדולה בסבסוד המגורים עצמם, ושירותים סביבם.
כתוצאה מכך, המגורים באריאל הופכים לקורצים מבחינה כלכלית עבור האזרח הבודד.
אז יש לי רעיון אפילו יותר טוב!
בוא נשלח את תושבי תל אביב למחנות עבודה בכפיה. בכסף שהם ייצרו עבורינו, נממן צבא שכירי חרב ענק ובאמצעותו נכבוש את ברזיל, ועל שטחה העצום נשכן את אלו מאיתנו שיישארו בחיים וימשיכו לסבול ממצוקת הדיור!
או שאת כל הכסף שאנחנו שופכים כדי להפוך את אריאל למקום שכדאי לגור בו נשפוך כדי להפוך את מדינת ישראל למקום שאפשר לגור בו.
חבל לדרדר את הדיון
אריאל אינה התנחלות (במהותה לא באופן הגאוגרפי)היא קרובה לתל אביב,יש שם חיים.והמאבק להורדת מחירי הדיור הוא מוצדק, אבל א"א לדרוש לגור בתוככי ת"א.
אריאל אינה התנחלות?
מישהו הצליח בכל זאת לפרוץ לספרי הלימוד או לפזר ל.ס.ד במי השתייה? מי זה ההזוי הזה?
יוסי, פעם אחרונה שדיברנו הראת לכל שאתה לא מסוגל להסביר דבר שולי שנקרא 'היצע וביקוש'. שמח לראות שזה לא מפריע לך להחזיק בדעה נחרצת לגבי כלכלה.
נו, עוד גאון שחושב שכלכלה זה עניין למומחים בלבד (שכמובן כבמטה קסם תומכים כולם בשוק בלתי-מבוקר).
בשאלות על כלכלה (ובעצם כל דבר בחיים הפוליטיים) לכל אזרח מותר וחשוב שתהיה לו דעה נחרצת לאן צריכים להתקדם העניינים. בוויכוח על המטרות, על המודלים הרצויים, רשאי וצריך כל אחד להשתתף. לא צריך ידע מיוחד בשביל זה. השאלה "לאן?" היא שאלה פוליטית בעיקרה, לא כלכלית. דעתו של כל אדם תקפה וחשובה. השאלה "איך" היא עניין למומחים, אני מסכים (תוך בקרה של הציבור), אבל אני מתנגד בחריפות לרמיזה שכלכלה זה עניין לכלכלנים. היא לא.
אתה טוב מאוד בהכאת דחלילים.
ואתה נהדר באד-הומינם.
אגב, גם כשמישהו חותך אותי בכביש אני לא בדיוק מסביר לו בסבלנות מדוע זו נהיגה לא נכונה.
יש לי בעיה עם אנשים שרוצים לשעבד אותי בלי להבין חצי דבר בנושא עליו הם מדברים.
ולי יש בעיה עם אנשים שבשבילם כל מס זה שעבוד. מה לעשות, נצטרך פשוט להמשיך לדבר בסבלנות.
ולי יש בעיה עם אנשים שרוצים לשעבד אותי בעבדות-שכר בלי לשאול אותי מה דעתי בעניין. מה לעשות.
א) כשאדם חותך אותך בכביש אתה מנסה לא להידרס. המקבילה של זה בדיון היא להסביר לו למה הוא טועה. אז במטוטה כך חזרה את המשל הכלכך לא מתאים שלך.
ב) כלכלנים אולי יודעים מה טוב לכלכלה, אבל אף אחד עוד לא הצליח לשכנע אותי שאני צריך להעדיף את מה שטוב לכלכלה על פני מה שטוב לי…
הטענה ש"מה שטוב לכלכלה טוב בסוף לכולם" איננה תמיד נכונה, וחוץ מזה אני עדיין לא מבין למה עלי להעדיף פתרון שיהיה לי טוב בסוף, כשיש כאלו שיהיו טובים לי כבר עכשיו.
כלומר, קביעת מדיניות בדמוקרטיה זה עניין לעם, לא לכלכלנים.
גם הטוב בכלכלנים שלנו לפחות בדעתך:
http://arielrubinstein.tau.ac.il/
צ"ל, הטוב בכלכלנים – שלנו לפחות – שותף לדעתך.
מה יש לכם עם דחלילים?
איפה אני אמרתי שזה רק לכלכלנים?
להחזיק דעה נחרצת בנושא שאתה בור בו לא מעיד עליך דברים טובים. אם אתה לא מבין כיצד ביקוש והיצע קובעים שכר-מחיר-ריבית ראוי שתהיה לך ענווה רבה הרבה יותר כאשר אתה מדבר על נושאים כלכליים. לא צריך להיות כלכלן בשביל להבין את זה.
אמר הכלכלן מורי רותברד:
"It is no crime to be ignorant of economics, which is, after all, a specialized discipline and one that most people consider to be a 'dismal science.' But it is totally irresponsible to have a loud and vociferous opinion on economic subjects while remaining in this state of ignorance."
כפי שנוכחתי פעם בעימות בין עמוס טברסקי המנוח לכמה מאסטרנטים יהירים לכלכלה שחשבו שהם יודעים הכל – גם כלכלנים לא…
התחבורה היא באמת מכה שלא ברא השטן, ובאמת נדמה שהתשתיות מותאמות לתקופה שלפני 50 שנה. והאמירה של שר התחבורה כ"כ מקוממת שרק על זה היה צריך לפטר אותו.
הזעם הוא אמיתי. בהפגנה היה שלט יפה (של חד"ש, אבל לדעתי מתאים לכולם) שנשא את הכתובת "כשהממשלה נגד העם, העם נגד הממשלה", וזה למעשה מספר את כל הסיפור.
נחמד לקרוא אותך, ועוד יותר נחמד לשמוע את הקול הברור שלך, הממוקד, מצטרף למחאה הזו, שנראית קצת מפוזרת ולא כ"כ ממוקדת.
מה שהמתנגדים למחאה (עדיין לא הבנתי למה?) לא מבינים זה שהורדת שכר הדירות ומחיר הדירות בת"א ישפיע ויוריד מאוד את המחיר בשאר הארץ. אם בת"א המחיר ירד, אז בלית ברירה המשכירים והמוכרים יצטרכו להוריד את המחיר בר"ג, גבעתיים, כפ"ס ואז המחירים ירדו גם בפ"ת, ראשל"צ, רחובות, ובהתאמה גם בפריפריה המחירים ירדו עוד יותר ממה שהם כיום. לכן זה קריטי לכל התושבים במדינה להוריד את המחירים דווקא בת"א.
גם בשאר המקומות בארץ המחירים יקרים. בתור אחד שקנה בפ"ת דירה, המחירים יקרים שם אש (לא כמו בת"א, אבל עדיין יקרים מאוד). דירת 3 חדרים משופצת תעלה בסביבות מיליון ש"ח. כמה זוגות צעירים מסוגלים לשלם מחיר כזה? ואחרי זה, תתקעו כל יום שעה-שעה וחצי בפקקים של ז'בוטינסקי בדרך לת"א לעבודה או לימודים. כשמגוון הבילויים וההגירויים האינטלקטואלים בעיר הזו היא אפסית. אפילו שצעירים רבים עברו אליה בשנים האחרונות בלית ברירה, ראש העיר לא ממש מעוניין לשנות את אופי העיר ואין שם שום דבר פתוח בשישי-שבת.
בקשר לפריפריה, זה באמת לא ריאלי. מי רוצה לגדל את ילדיו בפריפריה ולדון אותם לחיי עוני ומחסור במקום שסובל מהזנחה מבחינה חינוכית, בריאותית, כלכלית ואינטלקטואלית (להזכיר לכם את הספריה היחידה שהיתה בקרית שמונה שנסגרה)? קודם שהמדינה תפתח את הפריפריה ותהפוך אותה לפורחת ומשגשגת ואח"כ שתצפה מתושביה לעבור לשם.
אני לא מבין משהו במחאה הזו.
כמישהו שגר בתל אביב מתלונן על המחיר ואומרים לו שיתרחק מתל אביב, הוא אומר שאי אפשר בגלל בעיות תחבורה ושהוא יצטרך אוטו (שזה יקר).
לא אמורים לראות את זה לגמרי ההפך? שכר הדירה בתל אביב יקר בדיוק בגלל שלא צריך אוטו, והכל במרחק הליכה או נסיעה קצרה באוטובוס.
הרי אם היית גר רחוק יותר, היית נאלץ לרכוש רכב, שזה עולה דלק ותיקונים (במקרה שהאוטו ישן) או דלק וירידת ערך (אם האוטו חדש). אז את החסכון הזה ברכב אתה שם בשכר דירה.
איפה חוסר ההוגנות פה בדיוק?
הבעיה היא לא שתל אביב יקרה מפריפריה+אוטו, אלא ששתי האופציות נמצאות מחוץ להישג היד של רוב האנשים העובדים.
אז זו מחאת "תנו לחיות בארץ הזאת", לא מחאת מחירי הדיור והשכירות.
חוץ מזה שחשבתי שזו מחאת סטודנטים? קרי מחאת האנשים הלא עובדים או עובדים במשרה חלקית מאד?
זוג עובד בהחלט יכול לשכור דירה בגוש דן (לא צפון-מרכז ת"א) וגם להרשות לעצמו רכב. אפילו אם הוא מרוויח רק משכורת ממוצעת + משכורת מינימום.
הצורה הנכונה לפתור את בעית הסטונטים שקשה להם לממן את הלימודים והמחייה תוך לימודים היא על ידי הלוואות סטודנטים ממוסדות שתשלומן מתחיל עם סיום התואר והעלאת ההכנסה.
לא נכון. כפי שגורביץ מציין, השכר החציוני עומד על 5850 ש"ח. אבל בוא נחשב אפילו על סמך השכר הממוצע במשק (שהוא כמובן שקרי, משום שפערי המעמדות העצומים מייצרים התפזרות בלתי שווה בעליל), שלפי נתוני הלמ"ס הוא 8,698 ש"ח. עכשיו נכפיל אותו בשניים, שהרי הזוג עובד, ונקבל 17396. זהו, כמובן, שכר ברוטו. הנטו הוא משתנה, אך בוא נניח 13,000 ש"ח, סכום גבוה לדעתי מהנטו הממשי הממוצע.
עכשיו תוריד: 3400 ש"ח על שכר דירה (לא בצפון מרכז תל אביב, אני משלם את הסכום הזה ביד-אליהו). 500 ש"ח על חשמל, במקרה הטוב (לפני ההתייקרות הצפויה של 25% במחירו), 2000 ש"ח על אוכל לשני בני הזוג, 500 ש"ח על הוצאות שוטפות (תיקונים, מוצרי ניקיון, תחזוקה וכו'), ארנונה ומים, ועוד אפילו סכום נמוך על תרבות ובידור (נגיד, 400 ש"ח).
הגענו ל6800, וזה עוד לפני שחישבנו רכב, שזה הוצאות על קנייה + דלק + תיקונים. וזה עוד לפני שהתחלתנו לדבר על זוגות עם ילדים, אפילו עם ילד אחד, שכולל מערכת חינוך, אוכל, חוגים, סל תרבות, ביגוד והלבשה, ועוד מיני וכולי.
אולי אפשר לעמוד בהוצאות כאלו בדוחק, עם מינוס גדל והולך ב200 ש"ח בחודש (שהרי, רוב הישראלים עדיין חיים באוברדראפט). לחסוך כסף לדירה וודאי אי אפשר, ואם חס וחלילה מישהו מאבד את עבודתו, או אם אין לך הורים שיעזרו לך – אכלת אותה בגדול.
א. אם אני לא טועה שטייניץ כבר הודיע שבוע שעבר על הקטנת המס על הסולר כך שהמחיר לקוט"ש יעלה רק ב13%. לא ממש חשוב, סתם לתקן טעות שבעובדה.
ב. ההוצאות שלך על אוכל לזוג כפולות מהוצאות שניתן להתקיים מהן בקושי בינוני בלבד, ואני אומר את זה ממקום של מלווה משפחות בפעמונים שכבר ראה והתנסה ביותר תקציבי כלכלת המשפחה משאר הכותבים בפורום הזה ביחד (אני מעריך), וחישב תקציבים עד השקל האחרון.
אז תרשה לי להגיד לך ממקום של נסיון שזוג מחושב שחי מ13 אלף נטו בחודש יכול לחסוך 3 בחודש בלי למצמצץ, תוך כדי שהוא מחזיק ברכב ומוציא 100 שקל לשבוע על בילויים, ואחרי שאני שם בצד העמסה חודשית עבור טסט שנתי, תיקונים מוערכים לרכב וכו'.
(אמנם משפחות שמלוות בפעמונים לא חוסכות בדרך כלל אלא מחזירות חובות, שזה שוט גדול וכואב יותר מאשר הרצון לחסוך, אבל עדיין).
נכון שיוקר המחייה גבוה בארץ, והעול כבד, ונכון שזוג זה עוד לפני ילד והמצב לא פשוט, וצריך לדעת למצות זכויות מול הגופים השונים, ואם יאבדו עבודה אחת כשאין כרית אז זה לא פשוט (ומשפחות מגיעות לפעמונים הרבה פעמים אחרי שמצבים כאלה סיבכו אותם).
קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
חוץ מזה, רוצה שאני אספר לך איפה הנקודה שזוגות צעירים שנמצאים בפעמונים מתחילים להדפק ברוב המקרים (לא משפחות עם ילדים)? החתונה.
זוגות מוציאים בלי פרופורציה על ערב "בלתי נשכח" ומתחילים את החיים המשותפים שלהם כשהם גוררים חוב של עשרות אלפי שקלים.
מה שאני לא מבין זה למה אני צריך להסתפק ב"קשה אבל לא בלתי אפשרי" הזה, כשעושה רושם שאפשר להוריד כאן את יוקר המחיה די בקלות.
אתה בהחלט לא צריך.
אבל אפשר להוריד את יוקר המחיה בקלות? הדרכים שאני מכיר כמו הפסקת ההשקעה בהתנחלויות ובכלל קיצוץ תקציב הבטחון, או הפרדת הדת מהמדינה והורדת נטל המימון הזה מהציבור הן לא קלות במיוחד.
גלעד ב., העובדות שאתה מביא מעוד מעניינות. ואני לגמריא מסכים איתך בעניין החתונה (רק שזה לא נגמר שם, יש גם ברית לילד, ויום נישואין, ובר מיצווה למי שילדיו בגיל הזה, וכו')
הדרך היחידה להציל את מי שנכנס לחובות בגלל תרבות צריכה לא נכונה היא על ידי חינוך, והדרכה.
עם זאת, אין כל צורך שזוג ממוצע יצטרך להתקיים מהוצאות אוכל "שניתן להתקיים מהן בקושי בינוני בלבד". וכן, יש דרך להוריד את יוקר המחייה בקלות (יחסית), והמחאה הציבורית היא בדיוק ההתחלה.
רק שלא צריך להתחנן לשטייניץ שיציל אותנו, הוא מבחינתו יתן לנו שוק חופי, ומי שיציל אותנו, בין כך ובין כך זה אנחנו.
מחיר שימוש בסלולרי עולה בארץ יותר מבאירופה, לא בגלל שיש לחברות האירופאיות פחות עלויות (ההפך הוא הנכון) אלא בגלל שאנחנו מוכנים לשלם. כנ"ל בעניין הקוטג' העגבניות, המכוניות, וכו'.
בשוק הנדל"ן המצב קצת שונה, כי בשוק הזה כולנו לקוחות שבויים במידה זו או אחרת.
אגב, הנתונים שהבאת בקשר לחברת חשמל מוצגים בצורה דמגוגית.
קודם כל זה שהמס לטונה גבוה פי 235 זה לא נתון מעניין בלי שאנחנו יודעים כמה עולה טונה חומר.
מיסים והוגנותם מודדים באחוזים אתה יודע.
דבר שני, אתה לא מתחשב בפוטנציאל האנרגטי של החומר. מטונה מזוט אתה מפיק הרבה הרבה פחות אנרגיה מאשר מטונה סולר, ומאחר ואנו כצרכנים משלמים לפי קוט"ש, אז זו ההשוואה הרלוונטית, ולא ה"פי 235" הדמגוגי משהו.
המאבק הזה לא ממוקד, ונראה יותר כמו הפנינג של מעריצי וודסטוק, כל אהל שני גיטרה.
מעבר לכך, אף פעם לא הבנתי למה דורשים מביבי משהו המנוגד להשקפתו.
באנלוגיה: אם הורים אחראים היו מגלים כי הגנן המטפל בילדיהם הוא פדופיל מורשע, אז לא היה מצופה מהם להסתפק בדרישה להפסיק ללטף את העוללים, אלא הדרישה הצפויה היתה לסלק אותו מהגן ילדים, וברוב המקרים ההורים היו מוציאים את ילדיהם מהגן ועוברים לגן אחר או נשארים בבית.
אי אפשר להפוך זאב לכבש, מי שהבינו זאת בגלל נקודת פתיחה גרועה בהרבה הם הצעירים הערבים במצרים ושאר מדינות "אביב העמים הערבי",שאמרו "לא מעונינים ברפורמות מאותו שלטון, אלא שפשוט תסתלקו מניהול חיינו".
דרשו,נלחמו וקיבלו.
הערה בנוגע לפנסיה והסדרי האג"ח – בניגוד לאיך שאתה מציג את זה, השקעה של קרנות פנסיה בבורסה היא לא איזה דבר יוצא דופן בעולם. בהרבה מאוד מדינות (בטח שבארה"ב) הביטוח הפנסיוני מושקע גם במניות ובאגרות חוב. לא רק זאת, עד כמה שזכור לי אפשר (לפחות בחלק מהביטוחים הפנסיוניים) לבחור את רמת החשיפה למוצרים "מסוכנים" (מניות/אג"ח). הסיבה שאנשים לא עושים את זה (חוץ מחוסר ידע, שהיא בעיה אדירה בתחום הזה) הוא שבטווח הארוך ההשקעה הזו (למרות כל הבורות בדרך) מניבה תשואה גבוהה יותר מאשר המסלול הסולידי.
ואם הטווח הארוך, ארוך מידי ?
והאם ביבי בכלל שאל לרצונם לפני שהעביר את קרנות הפנסיה לאג"חים של בן-דב ותשובה ?
זה לא שוק חופשי אלא מונרכיה.
זה נכון, אך מכיוון שהקרנות הפכו לקרנות הון, השקעה סולידית כזו אינה שוות ערך לסכום שהובטח לך קודם לכן באגרות החוב, משום שהחברות הללו דואגות לכך שהדבר לא יהיה רווחי.
כלומר, לבחור מסלול "שונא סיכון" היא למעשה אופציה שהיא אסון מבחינה פנסיונית.
ולעומת זאת, כאשר נחכה עד גיל 67 (שכנראה יהיה כבר 75 עד שאגיע אליו) לתשואה מהקרנות שלנו, ולפתע כמה אנשים יעשו השקעות לא נכונות, או שמיידוף כלשהו יגרום לקריסה שלהן, אנחנו אלו שנאכל את הכובע.
אז אתה רואה בעצמך, עד כמה גישת האח הגדול בעיתית.
לו היה שוק קרקנות הפנסיה חופשי באמת והבחירה נתונה בידי העובד עצמו, ההפסד והרווח היו שלו בלבד. אבל ברגע שאנשים מוותרים על חירותם ועל ניהול חייהם לאחרים, המנהלים חסכונות חיים של מילוני אנשים, שיקול דעת מוטעה של ביב
אחד, מחריב חיים של אוכלוסיה שלמה.
גרוע מכך בישראל החירות הזו עוד לא ניתנה, צריך להלחם עליה, אבל
במקום לשאוף לכך, המחאה מתרכזת
בחיפוש אח גדול רחום יותר.
לו היה השוק חופשי, לקרנות לא היתה מגבלה על כמות האג"ח הממשלתיים שהם יכולים להחזיק, כמו שלי כמשקיע פרטי בפוטנציה אין מגבלה כזו. המגבלה על הקרנות נועדה לרתום את עגלת כלכלת השוק לסוס הבריא האחרון באורווה: הפנסיה שלנו. כמו שסבא שלי עכשיו עובד בגיל שמונים כי הוא לא חסך לפנסיה, כך גם הדור שלנו יעבוד עד המוות, כי סיפרו לנו שאנחנו חוסכים לפנסיה כשלמעשה אנחנו מממנים את הבנקים והבורסה.
מי שרואה עתיד, יעשה מה שיעשה עם הכסף שחייב להכנס לפנסיה אבל לא יכניס לשם אגורה אחת מיותרת. אם כבר משקיעים בבורסה אז בעיניים פקוחות ובשליטה אמיתית על התמהיל.
אני לא מסכים. השאלה היא מה פירוש בחירה הנתונה בידי העובד עצמו. בפועל, אינך יכול לנהל באופן שוטף את השקעות הפנסיה שלך אם אינך בקיא בתחום, ואף אם אתה בקיא יחסית זה ידרוש ממך משאבים וזמן שאין לך. הרעיון הפנסיוני מראש מניח כי לציבור הרחב אין את הכלים, הפנאי והיכולת לחסוך באופן מבוטח ומבוקר. אחרת אין כל הבדל בין פנסיה לאפיקי השקעה רגילים מלבד אולי הקלות המס. פנסיה אמורה להיות ביטוח מטעם המדינה לזמן בו אין לך כושר עבודה יותר, Regardless לשאלה האם אתה משקיע חכם יותר או פחות.
המשחק הכפול בין חירויות האזרח כביכול מחד לבין "האח הגדול" מאידך הוא שקרי מראש: משום ש"חירויות האזרח" הן למעשה חירויות בתי ההשקעות הגדולים והקורפורציות. דווקא, ולמעשה אך ורק, לצורך הגנה כזו, בכלל אמור להיות תוקף לממשל, ודווקא שם הוא מדיר רגליו בשם "חירויות אזרח" עלומות.
התכוונתי שלכל אחד יהיה חופש בחירה מתוך היצע לא מוגבל של קרנות פנסיה פתוח לתחרות, ומי שלא רוצה להפריש לפנסיה, שלא יבכה אחרי 40 שנה.
ברור שאם המדינה תצטרך להתחרות בגופים פרטיים שיציעו את קרנות הפנסיה שלהם, היא תקלע לניגוד אינטרסים כמתחרה שהוא גם שופט וגם שוטר.
הפתרון האידאלי הוא להוציא את המדינה מתחרות, ולהשאיר אותה בתור
בוררת.
"ומי שלא רוצה להפריש לפנסיה, שלא יבכה אחרי 40 שנה"
כן, ומי שלא רוצה לעבוד רשאי למות ברעב…
החיים הם מורכבים יותר מנוסחאות כלכליות. חברה שפויה אינה רוצה לראות בתוכה אנשים גוועים ברעב, ולא משנה מה הם עשו או לא עשו.
בקיצור, אתה מקפל בתוך דבריך את הטענה כי אדם בוגר אינו אחראי למעשיו? ועל כן, על כלל החברה לשאת בתוצאות מעשיו?
ואם אמשיך בקו-מחשבה הזה ואחיל את העקרון על עוד מעשים שיהיה ניתן לפטור מאחריות, אתה כבר יכול לנחש איזה כאוס יווצר.
במחילה שימי, אתה בקשקש. הפרשת חובה לפנסיה בטוחה הכרחית כדי לקיים פנסיה. ההצעה שלך שכל אחד יפריש מרצונו מציבה אנשים במצב בלתי אפשרי. הדבר דומה לדרישה לבחור כל בקר את רעייתך מחדש, במקום להינשא לה.
כלומר: תמיד יש משהו חשוב: חוג, טיפול שיניים, ותמיד אפשר להתחיל לחסוך בחודש הבא, או לדלג חודש כי סבתא לא יצאה לחופשה כבר שנתיים. כבילה עצמית (של יחידים או בפעולה קולקטיבית) היא רציונלית, ובהרבה מצבים האופציה היחידה למימוש מטרות.
קשקש או לא, מה שמשתמע ממך, כי לאדם בוגר אין זכות בחירה, גם אם משמעותה להרע את מצבו.
איך הגעת לזה? וכיצד יש כאן תשובה לבעיה של טובין מהסוג האמור?
"אתה מקפל בתוך דבריך את הטענה כי אדם בוגר אינו אחראי למעשיו?"
"אחראי למעשיו" זאת הפשטה, שנכונה בעיקרון אבל לא תמיד.
שאל את האנשים במשרד התחבורה, האחראים על התקנה המחייבת לחגור חגורת בטיחות ברכב.
לרוזנברג:
הצדקת כפיית הפרשה לפנסיה בטענה כי
אזרח לא אחראי, לא יבחר בה כשתנתן לו האפשרות. כלומר אם מישהו בוחר במודע להרע את מצבו, אתה מצדיק התערבות ממשלתית.
מכן שלילת זכות הבחירה.
למני: חגורת בטיחות מונעת פגיעה בנוסעים אחרים. אם אתה נוהג לבד,
בד"כ היא תציל, אבל אתה יכול לשאול את סר ראלף פיינס, שלפני התאונה הספיק לקפוץ למושב האחורי במיני שלו.
בכל מקרה זאת צורה נוספת לאותה טענה.
ידעת שהיתה תקנה(לא יודע אם עדיין קיימת) בצה"ל שאסרה על חייל לעבור כביש שלא במעבר חצייה?
כשהסיבה המוצהרת היא שחייל הוא רכוש צה"ל, ואסור לו להסתכן בפגיעה עצמית (מכוונת או לא)
הקטע עם חייל כרכוש צה"ל זו אגדה אורבנית ללא שום אחיזה במציאות.
בדיחה שהתנפחה.
אין שום התייחסות בחוק הצה"לי לחיילים כרכוש צה"ל, ואת זה סיפר לי חבר עתודאי לעריכת דין ששימש כעו"ד בצה"ל כל שרותו.
דבר שני בקשר לחגורת בטיחות – אז אוקיי, היא מגינה גם על אחרים שנמצאים ברכב. קח במקום את חובת חבישת הקסדה באופנוע. אם לא תחבוש אף אחד חוץ ממך לא יפגע מזה.
להפך – אם אתה עף על מישהו בלי קסדה אז זה יותר רך!
שימי, מה שאתה אומר נחמד, והוא בדיוק הטיעון שמשתמשים בו המון כאשר תוקפים את שיטות "הדמוקרטיה המתגוננת" ולהבדיל "הסוציאל דמוקרטיה".
מה לעשות, החיים אינם שחור ולבן, זה שהקצנה היא תמיד הרסנית ידעו עוד ביוון העתיקה, ומקפידים לשכוח כל הזמן מחדש – שוק חופשי הוא טוב במידה, ומדינת רווחה היא גם חשובה במידה. מדינה אמורה לדאוג גם לאזרחיה שאינם הכי מבריקים, ואף אדם איננו יכול להבין בכל תחום.
אין פרוש הדבר שרובנו לא מסוגלים לעשות החלטה כלכלית או מדינית טובה כשצריך, אלא רק שלא כל אחד יכול לשלוט ברזי הבורסה במשך שנים.
בשביל זה יש קרנות פנסיה, כדי שהשוק החופשי לא יהיה חופשי מדי.
לאף אחד אין זכות בחירה מוחלטת, זכות בחירה תמיד מתקיימת רק בתוך גבולות מסויימים – חברתיים ופסיכולוגיים.
להעניק חופש מוחלט, פרושו בטווח הארוך ליצור מצב שבו כמעט אף אחד לא מסוגל לעשות את הבחירה הנכונה, אדם צריך הגבלות כדי שיוכל לפעול באופן סביר בתוכן.
כפיית קרן פנסיה על אדם עם התנהגות הרסנית לא תהפוך את התנהלותו לנורמטיבית, יתכן שאף להיפך. אם הוא ידע שיש לו רשת הגנה, הוא יסתכן יותר. חסר כאלו שמסובכים בחובות גדולים בשוק האפור או הרגיל? חסר אנשים שחיים מעל יכולתם ? נראה לך שקרן פנסיה זה מה שתבטיח להם הזדקנות בכבוד ?
מצד שני מי שהתנהלותו הכלכלית שקולה, ישמח להפריש ממשכורות לקרן פנסיה ללא צורך בכפיה, (עד שהוא יגלה כי חדל-אישים כמו נתניהו השקיע אותן באגח"ים של בן-דב).
כן. אחד מהלקחים האישיים שאני למדתי מהמשבר הכלכלי של 08 הוא שכמה שנים לפני הפנסיה, כשמה שיותר חשוב לך זה לשמור על מה שצברת ולא להרוויח ריבית דה ריבית, צריך לעבור למסלול דפנסיבי.
עד אז הפנסיה שלי במסלולים היחסית אגרסיביים (35% בבורסה).
אני שוב מסכים עם הטענה העיקרית של הפוסט הזה, אך לא מסכים עם האשמת "חמדנותם של בעלי הדירות". Rent control היא מדיניות נכונה, אך בעלי הדירות עצמם אינם בדרך כלל אוליגרכים המקורבים לצלחת, אלא אלו הנאלצים לשלם משכנתא גבוהה בתנאים כמעט בלתי אפשריים עם מחירי הנדל"ן של היום. כלומר, לא מדובר כאן במאבק "שוכר" מול "בעל דירה", שהרי בסופו של יום הם בעלי אותו אינטרס. מצוקת הדיור היא רחבה בהרבה ממצוקת שוכרי הדירות במרכז: ראשית, אין באמת סובסידיות ממשלתיות לבנייה לשכירות במחירים סבירים, כך שלקבלן עצמו משתלם יותר לבנות דירה לתושבי חוץ עשירים שאינם מתגוררים בה, במקום לבנות דירות לשכירות לצעירים.
שנית, צריך להיות מיסוי גבוה יותר על דירות להשקעה: היכולת להרוויח מנדל"ן צריכה להיות רק נגזרת של המגורים עצמם, ולא דבר הקודם לה.
למעשה יש להפריד בין שוק הדיור לשוק השכירות: מצד אחד לעודד יזמות לבנייה המיועדת לשכירות, ומצד שני לעודד ירידה מתונה במחירי הדירות לדיור, משום שהמצב הנוכחי בלתי נסבל.
כל זה, כמובן, מעניין את אחוריה של ממשלת נתניהו, שממשיך למכור את השקר של הרפורמה במנהל כמעין פתרון קסם, בדיוק כפי שעשה עם האיוולת העצומה של ויסקונסין.
הפתעת אותי, ציפיתי שתפסול את המאבק הזה כפי שפסלת את המאבק למען גלעד שליט ומאותם מניעים בדיוק, קרי, מאבק שמתעסק בבעיות ולא בפתרונות אינו מאבק כשר.
אני שמחה מאוד לראות את הבלוג החשוב הזה עוסק בנושאים כלכליים ולא רק מדיניים, כן ירבו.
אני חושבת שצריך להלאים את כל האוצרות שהמדינה חילקה לטייקונים, לא מחר אלא אתמול. שיכון ובינוי הייתה של המדינה וצריכה לחזור לידיים שלנו במקום להישאר בידיים של אריסון, למשל. החברה הזו יכולה להיות מכשיר מצויין לפיתוח הדיור הציבורי.
אם ילאימו, תהיה בריחת מחפשים,
את השדות הבאים המדינה תצטרך לחפש
בכספי הציבור.
המדינה יכלה להשקיע הון בחיפושים אבל בחרה שלא להמר, המשקיעים סיכנו את כספם, מרצם והידע שצברו בחיפושים ומצאו.
הם קיבלו אחוזים מופלגים בגלל התרשלות החתול השומר על השמנת.
ההסדר של חלוקה אוצרות טבע בין הממשלה למחפשים קיים בלא מעט מדינות ועובד היטב, כל עוד החברה
לא פוגעת בסביבה.
מדינה כמו ישראל צריכה לדאוג להספקת האנרגיה העתידית שלה ולSelf Sufficiency של השוק והאוכלוסייה. משקיעים עתידיים. ממש.
כמה עמוק בתוך חולות הקפטיליזם נמצאים הראשים של חובבי פרידמן. האידיאליזם שלכם יותר פאנאטי מזה של כל רדיקל סטאליניסטי.
quickly, let's sacrifice more of our national resources to appease the gods of the free market and global capital.
בוא נגיד שאני מסכים רק למשפט הראשון.
איך בדיוק המדינה תממש את האספקת האנרגיה שלה ?
תחפש בעצמה? ניסו את זה משנות החמישים, היית מוכן לרדת ברמת החיים
בגלל הון שהיה טובע בחולות היבשים בעשרות שנים של חיפושים עקרים?
את ה"חזירות" אפשר לרסן, אבל זו פונקציה של הרשויות שכשלו/מעלו שוב בתפקידן.
קח לדוגמה את המקרה של האחים עופר שתואר ב"שיטת השקשוקה":
יש להם תחנת כח בדרום הארץ עם פליטת מזהמים גבוהה בהרבה מהתקן.
ויש להם תחנת כח נקיה, העומדת בכל תקן בהולנד.
אז נכון שמוסר הוא לא הצד החזק שלהם, והם מנצלים בציניות את חולשת המערכת. אבל המערכת היא זאת
שאיפשרה להם את הדורסנות.
This boils down to enforcing air pollution regulations, rather than to a generic failure of government that could be fixed by more deregulation. Attempts to make Israel more like the Netherlands run into opposition exactly by people like the Ofer brothers, who like being able to pollute without oversight.
שימי: אתה מפריד בין כלכלה לפוליטיקה. זו החשיבה שהימין הטמיע כאן, כולל במקומות בהם היא (סליחה) ילדותית.
ה"רשויות" לא נכשלו בפיקוח – הדהרגולציה והחולשה של הפיקוח היא תולדה של מבנה פוליטי והכרעות פוליטיות. הרי תמיד "יקצצו" בפיקוח – מי יגן על הפיקוח? אתה צריך מבנה פוליטי מפקח, לא רק להגיד "תפקיד הרשויות לפקח" ולקוות שזה ייקרה מעצמו נגד אינטרסים כבירים ולוביסים והכל.
לאן יברחו? כל הזמן מספרים לנו שאסור להטיל גזרות קשות על הטייקונים כי אחרת יברחו לחו"ל. בקצב הזה לא נשאר להם לאן לברוח פרט לעולם השלישי (נראה אותם מוצאים מהנדסים ועובדים משכילים שם), כל מדינה שמכבדת את עצמה משלמת יותר מישראל. יש גם הרבה תחומים שפשוט אי אפשר לייצא – שירות לקוחות בעברית למשל. לא יתמוטט העולם אם נציגי שירות ירוויחו יותר מ-21 שקלים לשעה.
אני רוצה בהזדמנות זאת גם להכריז שמדיניות תשלום שכר הבכירים המטורף היא טמטום בריבוע. היה חוק של יחימוביץ' שניסה להגביל את שכר הבכירים ביחס לשכר הנמוך ביותר שמשולם באותה החברה והפילו את זה, כי god forbids, אסור להפריע לשוק ה"חופשי". עלתה טענה שכדי למשוך מנהלים טובים צריך לשלם הרבה כסף (אבל לסתם עובדים טובים אסור לשלם יותר מ-21 שקל לשעה כמובן, זה ממש בזבוז!). כל בכירי פרדי מק, פאני מיי ושאר הבנקים וחברות ההשקעות שהתרסקו טוטאלית במשבר של 2008 משכו משכורות עתק וזה לא הפריע להם להקריס את החברות שייצגו, להיפך.
די לחלק סוכריות לטייקונים. אפשר היה לבנות בכסף הזה מדינה נורמלית.
גם החיפוש הזה היה בכספי ציבור. ואין שום מניעה להקים חברה לחיפושים שתהא הגיונית לא פחות. רק יותר אחראית עם הכסף הציבורי…
לשם שינוי אני לא מסכים איתך, יוסי.
כמי שעבד שהכרת דירות הרבה בחייו, אני ראיתי שמחיר השכירות נגזר בעיקר ממכיר הקנייה של דירה. התשואה על דירה להשכרה היא בסביבות 4%. אם תהיה הורדה מסיווית בדמי השכירות, כך שהתשואה תהיה 3% בלבד, יש לי תחושה שהרבה מבעלי הדירות להשכרה יעדיפו למכור את הדירה מאשר להחזיק בה. אמנם, הביקוש להשכרה ולקניה יאבקו זה בזה קצת, ומחירי הדירות יירדו טיפה, אבל נראה לי שבסופו של דבר נמצא את עצמנו עם הרבה פחות דירות להשכרה, והרבה פחות תמריץ לכל מי שחשב לבנות נכס מניב מסוג זה.
כשאתה מחפש קרן פנסיה, ואתה רואה שלאחת תשואה גבוהה מלאחרת, האם אתה חמדן ואטום בגלל שאתה בוחר בכזו שמניבה יותר? הצגת בעלי דירות כמרושעים וחמדנים היא עתיקת יומין כמעט כהצגת מלווים בריבית כשודדים, ומראה חוסר הבנה של הצורה בה הון מושקע ומנוהל, לטעמי. היא גם לא הוגנת.
רגע, מחיר השכירות נגזר ממחיר הקנייה. אם תהיה ירידה בדמי השכירות, אנשים שכבר מחזיקים דירות להשקעה יעדיפו למכור אותן. זה יגדיל את היצע הדירות למכירה ויוביל להורדת מחיריהן. בעקבות זאת, אנשים שקודם לא יכלו להרשות לעצמם לקנות דירה, יקנו אחת ויפסיקו לגור בשכירות. חלק מהם יקנו דירות חדשות, ובכך יותירו מאחוריהם דירה פנויה קיימת. חלק הדירות שיתפנו באופן כזה ייכנסו למאגר ההשכרה.
מה כאן לא נכון?
דרך אגב, המלווים בריבית אכן יכולים להיות שודדים. אני מקווה שאתה לא מציע להותיר את תחום הבנקאות ללא פיקוח.
In renter-oriented cities, including real Tel Aviv (i.e. not Akirov), the opposite is true: the price of the apartment is derived from how much the landlord can extract in rent.
The hitch is that really expensive cities have a very high price-to-rent ratio. In Monaco, the yield is around 2%. There are two ways to explain this. One is that those places can't grow much (Monaco is not about to conquer parts of France to increase its territory, Singapore is an island, etc.), so prices will stay high; in other words, the investment is safe. The other is that people don't buy for the yield, but for the possibility of selling the apartment at much higher price to someone else in a few years; in other words, it's a bubble.
זה די נכון, גם לפי כתבה שקראתי לפני כמה ימים.
כאשר מחירי הדירות עולים בקצב יחסית קבוע (אגב, זה לא אומר שזאת בועה, תלוי בקצב) אז הדירה יכולה להיות השקעה טובה בפני עצמה, ושכר הדירה הוא בונוס נחמד. לכן צופים במודל זה שדווקא כאשר המחירים מפסיקים לטפס (וזה צפוי לקרות בקרוב), אנשים יעלו את שכר הדירה כדי שיוכלו להחזיר את ההשקעה (או שימכרו).
Rent control is a bad idea. Instead, Tel Aviv should do the following:
1. Allow denser construction. I grew up on Basel; nothing bad will happen if they allow 6-floor buildings in the Old North, or let people build to the street line rather than to 4 meters from the street as mandated today.
2. No more free parking. Subsidizing driving, including parking, just makes people drive more, which means more traffic and worse air. (It also makes buses slower.)
3. Subway, preferably one that runs 7 days a week. Let's make it feasible to live in the periphery, have a job, and not pay outrageous amounts of money for a car.
4. Remove regulations that specifically add bureaucracy. Don't randomly privatize and deregulate like a good Treasury Boy; make sure that you make government better, not smaller.