החברים של ג'ורג'

נשיכת האווז

הכנסת הגרועה ביותר בתולדות ישראל קיבלה אתמול עוד שני חוקים שמכתימים את דמותה של ישראל הדמוקרטית: חוק הנכבה, שמאפשר לשר האוצר להעניש אזרחים ישראלים שמעזים להזכיר את העובדה שיסודה של ישראל בטרגדיה, ושכפי שציינה ח"כ חנין זועבי הוא חוק של הכחשת היסטוריה; ואת חוק ועדות הקבלה, שנועד להדיר את רגליהם של תושבים ערביים בישראל מחלק ניכר מקרקעות המדינה, דבר שמקדמי החוק כלל לא ניסו להכחיש, בתארם אותו כ"חוק לייהוד הנגב והגליל".

כנגד חוק ועדות הקבלה כבר הוגש בג"צ. האגודה לזכויות האזרח מסרה תצהירים לבג"צ של חבר ועדת קבלה, אשר תיעד "את שיטות הסלקציה שמפעילה הועדה: שטרן ציין כי פעמים רבות הוחלט לדחות מועמדים בשל גחמה רגעית של אחד מחברי הוועדה. במקרים אחרים, העלתה ועדת הקבלה השערות שונות חסרות ביסוס אודות הזוגות שביקשו להתגורר ביישוב, אשר בדיעבד התגלו כמופרכות." תצהיר אחר הוגש על ידי תושבת ההרחבה הקיבוצית של קיבוץ מעין ברוך, על פיו חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שעצם קיומה של הוועדה מיועד – הפתעה! – למנוע מכירת נכסים לערבים וקיבוצים, תוך עקיפת בג"צ.

אני לא לגמרי משוכנע שהגשת בג"צ היא הפתרון ההולם לכך. קודם כל, מדובר בהליך ארוך, שרחוק מלסייע באמת לאנשים הנזקקים לו; בסוגיות כאלה, בג"צ מקבל כמעט כל בקשה לדחיה ומשתמש בכל תירוץ כדי לא להכריע. בני הזוג קעדאן נזקקו, כזכור, לתריסר שנים של דחיות ואכזבות ועתירות חוזרות כדי את חלקת האדמה שלהם – ושבע מהשנים הללו חלפו מאז פסק הדין. שנית, האנשים שהגישו את הצעת החוק הזו ידעו שתהיה עתירה לבג"צ, הם הביאו אותה בחשבון, והיא חלק מהסיבה שהם דחפו את החוק שלהם. הם רוצים שבג"צ יפיל אותו. מבחינתם, זה נצחון גדול כמעט כמו החוק עצמו. הם יוכלו להציג את עצמם כיג"עים פטריוטיים ובג"צ ייצא השמאלני המאנייק שאוכף רצון של מיעוט על רוב בשם ערכים שרוב הציבור כבר לא מקבל.

התשובה צריכה להיות שבירה של חוקי המשחק: להתחיל להתייחס לכל ישוב שמקים ועדת קבלה כאל התנחלות. להפיץ את הפרטים שלו בקרב תומכי ה-BDS בעולם, ולוודא שאף עירייה לא תחתום על הסכם שותפות עם ישוב כזה ושום חברה לא תרצה את כאב הראש שיהיה כרוך בהתקשרות עם עסק שיושב בו. רציתם ישוב ליהודים בלבד? שלמו את המחיר המתבקש במאה ה-21. בלי בג"צ ובלי בצלם – ישירות אל הקהילה הבינלאומית.

טענת הנגד האוטומטית תהיה שזו חתירה תחת הדמוקרטיה הישראלית, שאת הכרעותיה צריך לקבל. מה שווה הדמוקרטיה היהודית למדנו אמש מפי בכיר נבחריה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהתייחסו לנאום מחאה של ח"כ זחאלקה, שטען שהחוק גזעני תוך שימוש בטיעון ש"אם משהו נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, הוא ברווז", ענה נתניהו "הזכות שלך לגעגע כאן, היא הדמוקרטיה".

זחלאקה, למותר לציין, לא געגע. הוא דיבר עברית. אפילו עברית משובחת. אבל מבחינתו של נתניהו – ומבחינת חלק ניכר מהציבור היהודי – חבר כנסת ערבי יכול רק לגעגע. הוא שם, ואנחנו נותנים לו להשמיע רעש, כדי שאף אחד לא יטען שאנחנו לא דמוקרטים; אבל אנחנו לא נתייחס לרעש הזה, אנחנו לא נכיר בו כדיבור. זחאלקה והח"כים האחרים יכולים לגעגע עד קץ כל הימים; הם לא יהיו חלק מקואליציה כלשהי ולא יזכו בכוח ובהשפעה, שהיא מהות המשחק הפוליטי. דה יורה הם חלק מהדמוקרטיה היהודית; דה פקטו הם עלה תאנה שמסתיר את ערוותה. מאוחר יותר באותו ערב השתבח נתניהו בחופש הביטוי בישראל, בעודו מקדם חוק ששולל את חופש הביטוי של האזרחים הערבים. כך זה היה כל השנים: היו חברי כנסת ערביים, והכנסת והממשלה פשוט התעלמו מהם ומהציבור שלהם.

בכנסת שמאבדת כל שמץ של העמדת פנים שהיא מכירה באזרחיה הערבים כשווי זכויות – חלק ניכר מהקואליציה של נתניהו מצהיר ללא הרף, מלווה בשתיקה רועמת מצד ראש הממשלה, על רצונו בשלילת זכותם של חברי הכנסת הערבים להבחר – יש לטפל בהתאם: להציג אותה בעולם כאסופת הגזענים שהיא, ולהסיר מעליה את עלה התאנה שמאפשר לה להעמיד פנים שהיא פרלמנט.

(הפוסט נכתב בהשראת הפוסטים הללו ב"מדרון חלקלק".)

ועוד דבר אחד: הבלוגר תומר פרסיקו (גילוי נאות: ידיד אישי) חטף לאחרונה תביעת דיבה מברנש בשם שי טובלי, שמתפאר בשלל תארים הזויים כמו "הבודהה מאוריון" ושטוען שהוא נמצא בקשרי תקשורת בלעדיים עם החיזרים חסרי המזל שבראו את הגלקסיה שלנו. וזאת, משום שפרסיקו חשף ברבים את ערוותו האינטלקטואלית של הבודהה מאוריון. ספק אם יש כמקרה הזה כדי להדגים את חולשתה של התקשורת החדשה יחסית לתקשורת הממוסדת: לאחרונה יש כסף וצוות של עורכי דין קבועים, לבלוגרים לא כל כך. מטרתן של תביעות דיבה, לעיתים קרובות מאד, היא סתימת פיות: הפחדתם של בלוגרים אחרים כדי שלא יכתבו את מה שצריך לכתוב, על ידי איום בהוצאות כבדות והליכים משפטיים. אם עתידה של הבלוגוספירה החופשית בישראל חשוב לכם, תרמו לקרן ההגנה של תומר פרסיקו. אני כבר תרמתי.

הערה מנהלתית: היום התקבלה תרומה בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • Rasul YHWH

    כי ביקשת:

    Donation Details
    Donation amount:
    ₪150.00 ILS
    Total:
    ₪150.00 ILS
    Purpose:
    Tomer's Blog

    🙂

  • אייל

    http://room404.net/?p=19958

    אבל זה קצת כמו משחק צ'יקן – אני כבר לא בטוח שהם לא מתכוונים לזה ברצינות.

  • עמית

    חוק וועדת קבלה הוא חוק רע ומרושע.

    חוק ה"נכבה" (שבין השם לבין התוכן אין דבר) הוא חוק טיפשי. טיפשי לא במובן הזה שהוא לא נכון, אלא זה שבכלל צריכים חוק שמציין את המובן מאליו הוא טיפשי.
    המדינה לא צריכה לתת כספי מיסים לאף ארגון שמטרותיו לא תואמים את מטרותיה. נקודה. אפילו אם מדובר בארגון שתומך במדיניות חינוכית מסוג א' ולמדינה מדיניות חינוכית מסוג ב' – למדינה יש כל זכות שבעולם לא לממן את הארגון הזה בגין הסיבה הזו. זה גם קורה בישראל כל הזמן, באופן יום-יומי, ארגונים חוץ-ממשלתיים או שמקבלים או שנשללים מהם תקציבים מהמדינה בגלל התאמתם או אי-התאמתם למטרות שהמדינה רוצה לקדם.

    אם רוצים דוגמאות מהתחום הפוליטי, ודוגמאות שרלוונטיות לישראל:
    1. קנדה הפסיקה מימון למספר ארגונים שתומכים בארגונים שתומכים בחרם על ישראל.
    2. שר החוץ של הולנד הודיע שהם יפסיקו מימון לארגון שתומך בארגון שתומך בחרם על ישראל.
    3. גרמניה הפסיקה מימון לארגונים אנטי-ישראלים. (וגם סגרה אחרים, אבל זה כבר נושא אחר)

    זה פשוט מובן מאליו שהמדינה לא צריכה לממן ארגון חוץ-ממשלתי שלא שותף לחזונה, וזה נכון לכל תחום. העובדה שצריך חוק בשביל לציין את זה היא עצובה (ולמרבה הגיחוך, החוק אפילו לא כולל את שלילת כל התקציב, אלא שלילה חלקית בלבד) .

    • אם זה היה כך, אף אחד לא היה מקבל מימון. תחשוב על זה קצת.

      • עמית

        זה כך, ועדיין רבים מקבלים מימון.

        • לא נכון. יש לך 2 טעויות חמורות:

          הממשלה היא לא המדינה. המדינה היא כלל אזרחיה וראוי לה לממן מגוון של ביטויים.

          כל ארגון שמקבל מימון מחזיק בכל מני מטרות ואין אף ארגון שמטרותיו תואמות את עמדות הממשלה בכל נושא.

          הממשלה לא מממנת את "זוכרות" וגם לא צריכה. אבל אם היא מממנת רשות מקומית או מוסד חינוכי, והם מזמינים את "זוכרות" להרצאה, אין מקום לשלול את המימון שלהם כי אז זה לא "אי מימון" אלא השתקה.

          בטח לא כשמועצת יש"ע, שמורכבת מרשויות מקומיות, נוקטת עמדה שמנוגדת לזו של הממשלה בסוגיות כמו ההקפאה, והדוגמאות רבות.

          • עמית

            1. תקצוב ממשלתי לארגונים חוץ-ממשלתים זה לא יותר מאשר דרך נוספת של הממשלה לקדם את התהליכים שהיא רוצה לקדם.
            התהליכים הללו הם לא התהליכים שנכונים בעיניהם של כלל אזרחיה, אין בתחום הזה שום עניין של מגוון דעות או פלורליזם, מה שמנחה כאן את הממשלה זה אך ורק האידיאולוגיה והמטרות שהיא קבעה לעצמה.
            תוכיח לממשלה שאתה יכול לתרום במשהו לקידום מטרותיה הכלכליות-חברתיות-מדיניות, ואולי היא תחליט לתקצב אותך. אם לא, כנראה שלא תקבל שום תקצוב.

            2.הטעות היא לא שלי, אלא שלך בפרשנות לדבריי.
            הנקודה העיקרית היא שלמדינה שמורה הזכות המלאה לממן או לא לממן ארגון חוץ-ממשלתי. אם בא לה, היא יכולה להחליט שהיא מממנת ארגון שיעזור לה לקדם את מטרותיה בתחום החינוך למרות שהוא מתנגד למטרותיה בתחום איכות הסביבה. ובאותה מידה אם היא רואה את עניין איכות הסביבה כאקוטי מדי, היא יכולה להחליט שלא לממן את אותו ארגון. ולארגון לא תהיה שום זכות להתלונן.. בדיוק כמו שאין לארגון הזה זכות לבקר אדם על כך שהוא בחר לא לתרום לו מכספו (הממשלה בוחרת שלא לתרום להם מכספי המיסים).

            לכן ממשלת קנדה בחרה לא לממן ארגון צדקה נוצרי נחמד שתמך בעקיפין בחרם על ישראל, לכן ממשלת הולנד הודיעה שתעשה אותו מעשה, ולכן לממשלת ישראל יש כל זכות לא לממן ארגונים שפועלים בניגוד לאמונותיה הבסיסיות.

            לגבי הקטע שציינת עם מועצות מקומיות – לא ברור לי אם זה נכון שהם כלולים בחוק. ניסתי למצוא את הנוסח המדויק של החוק, אבל בגלל שקראו לו בתקשורת בשם הפופוליסטי "חוק הנכבה" לא מצאתי את הנוסח.

          • אזרח

            קשה לי מאוד להאמין שממשלת בריטניה תממן ארגון התומך בהפלת המלכה והקמת רפובליקה (כנ"ל לגבי הולנד, דנמרק, שבדיה ואחרות). קשה לי להאמין שממשלת ארה"ב תממן ארגון התומך בפיצול מדינה מסויימת מהאיחוד. למה קשה לך לקבל את זה שכסף ציבורי – נבחרי ציבור יכולים להחליט שלא להקצותו למטרות ש"כופרות בעיקר"?

            • כי אנחנו לא מדברים על אי מימון לארגונים שזו מטרתם (ממתי הממשלה מממנת אותם בכלל?), אלא על שלילת מימון מארגונים שמקבלים כסף מסיבות אחרות משום שהתירו, בתחומי עיסוקם, את ציון הנכבה.

              • אזרח

                מה זה משנה? מי שממומן ע"י המדינה, שלא יקדם אג'נדות שלא מתאימות למדינה. רוצה להיות עצמאי? אל תיקח כסף, ותציין מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה. אנשים רוצים לינוק מהעטין ולבעוט בפרה תוך כדי.

                • עדו

                  בבקשה, הנה עוד חוק לאוסף:
                  אין להזכיר את פרשת 'ילדי תימן' החטופים. למעשה אין להזכיר בכלל את הסבל שעברו בני עדות המזרח במעברות, ה'מדינה' לא יוצאת כל כך טוב מזה.
                  ובכן יש לנו צד שלם במפה הפוליטית (והצד החזק כרגע) שנבנה בדיוק על הנושא הזה וזה לגיטימי אבל כשהמפלגות הערביות מזכירות את הנכבה הן לא לגיטימיות. קצת צבוע לא?

                • רוזנברג

                  מימון המדינה אינו חסד, ומי שמקבל לא צריך לללקק לה תוך כדי. ולא לקבל הכשר לכל פעילות מהפוליטרוק התורן.

                • ושוב, המדינה והשלטון אינם היינו הך. אלא אם כן למדינה שלך קוראים ברה"מ.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      למדינה אין ולא צריכות להיות מטרות מעבר לרווחתם של כל אזרחיה ושמירת זכויותיהם.
      המדינה היא לא הקואליציה הזמנית ששולטת בה. האוצר הוא לא הקופה הפרטית של מי שנבחרו להיות אחראים עליו. להשתמש בכח כדי לקדם ולממן רק את אנשי שלומך זה פסול ומושחת. צריכים להיות קריטריונים, הם צריכים להיות שיוויוניים ולקדם מגוון דעות.
      ואפילו נניח שלמדינה יש מטרות אני לא רואה איך הכחשת חלק מההסטוריה נמנית עליהם.

      • עמוס

        התגובה למעלה שלי

    • אהמ

      יש דבר אחד בעייתי באנלוגיה הזו – היא לא תופסת.
      ציון הנכבה איננו "תמיכה בטרור" או "תמיכה בחרם".
      הקבלה נכונה תהיה דוגמא לחוק אמריקאי ששולל מימון מגופים המזכירים את העבדות, ומספרים את סיפורם של העבדים. אתה מכיר חוק כזה?

    • אור שחר

      תגיד, עד מתי תמשיכו להשתמש בשיטת "הפירוק לגורמים" בכל פעם שחוק גזעני ואנטי דמוקרטי חדש נחקק ברייך הרביעי?

      השיטה כבר ידועה: הקונטקסט של החוקים הללו מובהק וגלוי, והוא להדיר את רגליהם של האזרחים הערבים סופית ממדינת הגזע היהודית. שמות החוקים עצמם מצביעים על כך.

      ניתן כמובן, לשיטתכם, לפרק כל חוק כזה, לערוך לו רציונליציה ולייצר כביכול דיון ענייני ואוניברסלי בחוק. או, לחלופין, לכנות אותו "שטות" או "טעות" נסבלת.

      בגרמניה הנאצית, לדוגמה, הייתם שואלים האם "חוק השחיטה הכשרה" הוא לגיטימי, שכן השחיטה היהודית אכן מתאכזרת לחיות. או האם "חוק לשעת חירום להגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים", שניתן לומר עליו כי זהו בזיון שאין חוק להגנת האומה מפני אלימות באופן כללי, במיוחד אחרי ששרפו את הרייכסטאג.

      אך התכסיס הזה אינו מעלים את מפלצתיותם המעוותת של ה"מחוקקים" הללו, שמטרותיהם מובהקות, ברורות ואינן משתמעות לשתי פנים.

      אתה יודע מה, אם היה רק "חוק ועדת קבלה" עובר במדינת ישראל שפויה, הייתי מפטיר "ניחא" וטוען כי מדובר בעוד קשקוש של פוליטיקאים.

      אך על רקע: "חוק הנאמנות", "הועדה לחקירת ארגוני השמאל", "חוק דרומי", "חוק זועבי", "חוק בשארה" ועוד אינספור פנינות נפלאות, כולם, רצה המקרה, יוזמות של מפלגות ימין קיצוני זה נראה מגוחך.

      ההתפלפלות הזו, או שהיא תמימות מוחלטת, או שהיא דמגוגיה מרושעת.

  • רק הערה שתכניס קצת מורכבות לנושא ועדות הקבלה, כדי שלא נתייחס "אליהם" שמעבירים את החוק כגוש אחד.

    דוד רותם, מיכאל בן ארי ושאר החברים היג"עים (ר"ת של מה זה?) בהחלט רוצים שבג"צ יפסול את החוק כדי שיהיה עוד קצת בלאגן ויהיה שמייח.

    הבעיה שלי היא דווקא עם האחרים – שי חרמש, ישראל חסון ושאר בי"צים (בנות יענה ציוניות). אלה דווקא לא רוצים שבג"ץ יפסול את החוק. לכבוד זה הם אפילו הכניסו סעיף 6ג(ג) שאומר:
    ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית"

    ואני שואל – על בסיס מה היא כן תסרב לקבל מועמד? צבע העיניים? זו שיטת הקריצה על קריצה על קריצה שעבדה פה מאז ימי היישוב. נשלח את כולם למכון השמה (כן, כן – פילת וכו'), ולפי התוצאות נגיד לבני הזוג זבידאת שהם לא התקבלו, ולבני הזוג סבח-קליסמן שהם כן התקבלו. זו כל התורה כולה. ושלא תגידו שאנחנו לא דמוקרטים!

    לא משנה… מה שרציתי לומר, זה שלשי חרמש כקיבוצניק אינטרסנט (החוק לא תקף לקיבוצים, אבל תקף לכל ההרחבות הקהילתיות שלהם) חשוב דווקא להתחיל לתקתק שוב את העסק של ועדות מיון וסינון. הוא לא רוצה שבג"ץ יפסול את החוק.

    אני מסכים שבג"ץ זה לא הזירה האמיתית למלחמה הזו. בקשר ל-BDS על ההתנחלויות במשגב, כמתנחל במשגב אני מנוע מלהגיב, אבל נראה לי שכדאי לפנות קודם לכל התורמים היהודיים לסוכנות וכו', ולהסביר להם לאן הכסף שלהם הולך. לא חושב שיש להם מושג.

    • אזרח

      על בסיס מה? פשוט מאוד. אם אתה מצפה לשמירת שבת בסביבתך, ואתה מנסה להתקבל ליישוב חילוני, אני הייתי דוחה את בקשתך בין אם יש לך כיפה ובין אם לא. הכיפה לא משנה כאן – יש לי חברים דתיים שלא איכפת להם שאני לא שומר שבת – אבל מן הסתם אין הרבה חילונים שמצפים לשמירת שבת בסביבתם. כנ"ל, אם אני מנסה להתקבל ליישוב דתי, אני אקבל על עצמי לא לעשות מנגלים ולהחנות את האוטו מחוץ ליישוב בשבת. אבל כנראה שזה לא יקרה. תקרא לזה "גזענות", ואני אקרא לזה: זכותם של אנשים לשמור על סגנון החיים שבחרו. תחשוב על מושב של 50 משפחות, שבהרחבה שלו נכנסות 30 משפחות חרדיות. מה יהיה על התושבים הותיקים? בשכונות מגורים רבות בישראל יש בעיה דומה, ושם הרבה יותר קשה להטות את הכף – כי יש המון דירות. ביישובים קטנים זה אחרת.

      • ומה עם יישובים בני 320 תושבים? בורגנים רגילים, שעובדים בדר"כ במפעל של התשלובת הצבאית הקרובה, או מפעל ייצור השבבים הרחוק? האם מותר להם לדחות משפחה מועמדת שגרה במשך 4 שנים בשכירות ביישוב, אבל לא עברה ועדת קבלה? על סמך מה בודקת ועדת הקבלה את המועמדים? מה הקריטריונים?

      • עמוס

        התשובה לזה היתה צריכה להיות פשוטה – מותר לך לצפות ששכנך כן יעשה ככה ולא יעשה אחרת, זכותו לצפצף על כך, זכותך להביע מורת רוח באמצעים לא אלימים.
        חילוני עובר לישוב דתי וצולה צלעות חזיר על המנגל כל שבת – כנראה שהיחסים שלו עם השכנים לא יהיו משהו.
        חרדי פותח ישיבה בשכונה חילונית ומביא את החברה' – זכותו. אבל גם זכותם של התושבים החילונים לעבור מתחת חלון הבית שלו.
        יש לי חשד עמום שביום שבו התחשבות תהיה אקט וולונטרי נראה הרבה יותר ממנה. חוקים שנותנים לגיטימציה לחוסר סובלנות רק מרחיקים אותנו ממצב כזה.

      • רוזנברג

        כמה הרבה מילים בשביל להגיד: אני רוצה לקבוע שרק מי שבא לי יגור לידי.

        • יערה

          רוזנברג לגמרי צודק. אני מתגוררת בישוב קהילתי, וראיתי איך נדחים אנשים סתם כי לא "באו טוב" למי שמחליט. בסופו של דבר מתקבלים רק אשכנזים קונפורמיסטים, ולך תבנה קהילה חמה בהרכב כזה…

          • דרור

            ובכל זאת המשכת לגור שם

  • אור

    מה עושים מי שכרטיס האשראי 8-הספרות הנחות שלהם לא מאפשר להם להשתמש בפייפאל? :/

    • שרלוק

      אכלת אותה. לא התקבלת. נסה אולי בקציר.

  • אורן

    עונש על היישוב הוא קולקטיבי בהתחשב בכך שלא לכל תושב בו יש זכות וטו על הקמת ועדת החקירה, ולא הגיוני לצפות מתושב כזה לעקור מהיישוב רק בגלל קלון הועדה.
    חבר הכנסת התומך בהצעה, לעומת זאת, יכול לעשות בחירה מאוד ברורה באיזו מפלגה הוא רץ ולאיזה חוקים הוא מצביע. למה לא לעשות את החרם ישירות על חברי הכנסת וסביבתם? זה שיש להם חסינות פרלמנטרית ולכן אי אפשר להעמיד אותם לדין על חוק שמחריב את הדמוקרטיה, לא אומר שהם לא צריכים להרגיש את משמעות החרפה.
    הצבעת לחוק כזה? לא נעשה עסקים עם המשפחה שלך ועם המשפחה של הח"כים במפלגה שלך. אם להרוס בית של מחבל בשטחים מותר, ולסרב לקבל אזרח ליישוב מותר, חרם כלכלי על כזה חוק זה הרע במיעוטו כדי להבהיר כמה נמוך אפשר לרדת (וזה ממש נמוך אבל אולי זה הכלי היחיד שנשאר. גם שופטי בג"צ יום אחד יתחלפו במי שגדל על ברכי הדמיקולטיה הנוכחית).

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מה אתה רוצה מביבי על ה"מגעגע"? אתה הרי משתמש על ימין ועל שמאל בביטויים כמו "צווח" או "געה" ביחס לדוברים שאתה לא חפץ ביקרם.

    גם אתה וגם נתניהו מדגימים את הבהמיות של תרבות הדיון שלנו.

    • עדו

      א. נתניהו מקבל ממני וממך משכורת, גורביץ לא.
      ב. האם לדעתך היה נתניהו מתבטא כך על ח"כ לא ערבי (נאמר חרדי מש"ס)?

      • עמית

        ב. הוא לא היה אומר את זה על ח"כ ערבי מקדימה או מהעבודה..

        ההתעלמות שלכם מכך שמדובר בעניין אידיאולוגי ולא "גזעי" היא בעייתית בלשון המעטה. זה לא שח"כ ערבי לא היה או לא יכול להיות בקואליציה, זה ח"כ שהוא לאומן ערבי שלא היה ולא יהיה בקואליציה. ח"כ ששולח בזמן מלחמה תמונות שמשוות את ראש הממשלה ואת הצבא הנלחם לנאצים לא היה או יהיה בממשלה..וח"כים אחרים כדמותו גם כן לא היו או יהיו. וטוב שכך, וכך זה אמור להיות כל עוד יש רוב בכנסת (של כ-110 ח"כים) שמתנגד לכל בסיס האידיאולוגיה של הח"כים הללו.

        • אלכס ז.

          כל זה טוב ויפה, רק חבל שאין במה אמרה זחאלקה באותו זמן שום פן לאומני. אתה עצמך אמרת שחוק וועדות הקבלה הוא חוק רע, למה כשזחאלקה אומרת את זה היא "מגעגעת"?
          האם זה בגלל פעלותיה האחרות? אם כן, אני בטוח שראש הממשלה היה יכול למצוא דרך לומר זאת מבלי לזלזל בדמוקרטיה.

          נקודה אחרונה – ביבי לא היה אומר זאת על ח"כים ערבים ממפלגות המרכז כי מאז ימי מפא"י התפקיד שלהם הוא לשתוק ולהיות יפה – לא להציע איזושהי מחשבה עצמאית. הם גם סוד של עלה תענה וגם דרך לצבור עוד כמה קולות ולכן בינתיים הם נסבלים.

          • אזרחית

            זחאלקה זה הוא.
            חנין זו היא.
            עברית שפה קשה
            (… אם רואים שהוא נרגז / אז סימן שהוא אווז אם רואים שהיא נרגשת אז סימן שזו אווזת.)

            • אלכס ז.

              LOL

              טוב נו, זה מה שקורה כשכותבים בשבע בבוקר.

      • יוני

        בעניין הגעגוע, אני נותן לנתניהו להנות מהספק שהערתו נאמרה כאמצעי רטורי ותו לא. אי אפשר לנתק את "לגעגע" של ביבי מההקשר של הערת הברווז שקדמה לה. הוא היה עשוי לומר אותו דבר גם אם הדובר לא היה ערבי.

        מזכיר קצת את ה-lipstick on a pig של אובמה, שאי-אפשר לנתק אותו מההערה של פיילין שקדמה לה.

        • אלכס ז.

          המקרה של אובמה לא ממש מתאים. lipstick on a pig הוא ביטוי רגיל שהיה בשימוש הרבה לפני פיילין, ואובמה דיבר במפורש על העמדות של מקיין ביחס לאלו של בוש ולא על פיילין.
          זה שהבולדוגית והימין בארה"ב החליטו להעלב מזה זאת הבעיה שלהם.

  • Amit

    כנראה שיש הבדל בין כתיבה בבלוג פרטי לבין התבטאות של ראש ממשלה בכנסת. בכל אופן, המילים בהן בוחר ביבי להשתמש הן הבעיה הכי קטנה שלו.

  • לצערי כסף אין לי (סטודנט עני), אבל הבנה מקיפה בתחום של דיני לשון הרע דווקא יש לי (תחום ההתמחות שלי הוא עבירות – פליליות ואזרחיות – על חופש הביטוי, ואני עומד לסיים את לימודי המשפטים.
    אשמח לעזור, בהתנדבות, לתביעה של מר פרסקו הנ"ל, באם יש דרך ליצור עימו קשר.

  • איל

    לגבי ל-BDS – יהיה קשה להפעיל את זה אם ישובים יחליטו לקבל משפחה אחת של 'ערביי מחמד' (למשל בדווי 'טוב' ששירת בצה"ל) – אז יקשה לטעון לגזענות. אי אפשר יהיה לטעון שמקבלים "יהודים בלבד". צריך לבדוק מה המעמד הבינלאומי של אפליות נגד נכים, מושמטי צבא, חד-מיניים ואחרים שברור שלא יתקבלו לישובים אלה, ואת אפלייתם קשה לכלול תחת הקטגוריה של גזענות, וכמה דיבור על אפלייתם יכול לסייע לתהודה בינלאומית.

  • גלעד ב.

    הבעייה שלי עם החוקים הנ"ל היא לא התיאוריה שמאחוריהם, שאיתה אין לי בעיה חמורה (מאמין גם שמותר למדינה לתקצב לפי סולם ערכיה, וגם שיש לקהילות זכות מוגבלת להגדרה עצמית שהמדינה צריכה לאפשר), אלא עם הפרקטיקה, שהיא בפועל פגיעה בקבוצת אזרחים על בסיס מוצא אתני.

    היה נחמד אם המדינה הייתה מפסיקה באמת לממן את כל מי שלא נאמן לערכיה. בין היתר, לאלו של שמירה על החוק (רב של איזו עיר צפונית מישהו?)

  • זוס

    אני רק תוהה אם זו אינה צביעות לשמה לטעון לדמוקרטיה ולבכות את לכתה בישראל, ובמשפט הבא לקרוא לסנקציות בינ"ל על כל תקנת עזר של מעלה חמציצים ג'. פר אקסלנס- זו נטילת הריבונות מהעם. אדם האוחז בדעה זו הוא בריון, ודמוקרטיה היא אחרונת מעייניו.

    • אור

      אה, נו, זה רק כי זה מסוג הדברים שאי אפשר להשאיר לריבונות העם.
      הדבר הזה הוא ממש לא חוק עזר עירוני (יש תחומים מוגדרים שלישוב מותר לכונן בו חוקים כאלה וגם אז זה כפוף לאישור).
      הנוסח של חוק ועדות הקבלה, כמו חוקים מעצבנים רבים שעוררו מחאה ציבורית, הוא מדולל כדי להשקיט את אותה המחאה – סעיף ג'(נדמה לי) שלו טוען שאסור להפלות על סמך כל מה שאסור להפלות עליו. נשאלת השאלה אם כן, מה הקריטריון?
      זה מספיק טוב בשביל שהח"כים יוכלו לטעון שהוא לא מפלה, אבל לך תאכוף את זה.
      בפועל זה רשיון להפלות גם אם כתוב עליו בפונט אהרוני גודל 72 צבע אדום "נא לא להפלות", וזו הפקרת שלטון החוק לידי הפרטים בועדות הללו – נבלים ברשות התורה בקיצור.

      • זוס

        "אה, נו, זה רק כי זה מסוג הדברים שאי אפשר להשאיר לריבונות העם."
        ומי מותח את הקו בחול, אתה? אם אתה דמוקרט, אין דבר ש"אי-אפשר להשאיר".
        שנית, הצווחות והנפנוף נוצות סביב החוק הזה תמוהות בעיני, כי הוא לא מפלה אינהרנטית כלפי מגזר- אלא נותן ליישוב כפרי יכולת לשמור על "צביון" שלו. האם עלינו לקרוא להחרמה של מנהטן- הרי יש ועדות הקבלה לבניינים רבים שם.
        בנוסף- אותם היוצאים בזעקת זכויות כעת, משום מה שותקים כאשר מנסים להדיר את זכותם של יהודים מלגור ביפו או בכפר דרוזי. אז נא להחליט- או שלכולם מותר לגור בכל מקום, או שיש לישובים קטנים זכות להחליט על מאפיינים שלהם.

        • אור

          מי שמותח את הגבול הוא המחוקק וזו בדיוק הבעיה כאן כי החוק הזה לא יעמוד במבחן המציאות.

          לשמור על צביון ברמה האידיאולגית ("זה מושב שומר מסורת", "זה קיבוץ של יוצאי בולגריה", "זו שכונה של אנשי קבע") זה בסדר. לחוקק איסורים על כך (= "מתן היכולת" שלך) זה אנטי-דמוקרטי כי זה לא ניתן לאכוף זאת באופן מאוזן. כמו שיוסי כתב, מן הסתם שיהיה ניתן לתבוע כל ישוב או מועצה אם יש חשש סביר לאפליה, אבל טחנות הצדק מסתובבות לאט; זה כבר לא יעזור ברמה הפרקטית של הזכות של X לגור בכל מקום שהוא חפץ (וידו משגת לרכוש בו בית).

          מי מדיר את זכותם של יהודים לגור ביפו?! אולי מספיק עם הפנטזיות הדמוניות האלה לגבי יפו? מספיק יהודים גרים ביפו בשלום, חלקם אפילו בדירות יוקרה שממררות לערבים את החיים (לא מזמן היה סיפור של דיירים יהודים שהתלוננו על רעש מכנסיה שכנה). ולגבי כפרים ערביים-דרוזים – חסוך מאיתנו את הדמגוגיה, גם ערבים ודרוזים לא ממש רוצים לגור בחלק מהכפרים האלה, אז למה שיהודים נובורישים משדרגי דיור ירצו?

          • זוס

            "לשמור על צביון ברמה האידיאולגית ("זה מושב שומר מסורת", "זה קיבוץ של יוצאי בולגריה", "זו שכונה של אנשי קבע") זה בסדר. לחוקק איסורים על כך (= "מתן היכולת" שלך) זה אנטי-דמוקרטי"
            איך אפשר לשמור על ציביון ללא "מתן יכולת"?
            אין לי פנטזיות דמיוניות לא לגבי יפו, ולא לגבי אזורים ריבוניים בירושלים עם רוב ערבי. להביא לינקים מווינט או ציטוטים מהבלוג הזה?

            • אור

              אם זה כל כך חשוב להם, שתושבי המקום ישברו את הראש במסגרת החוק הקיים – אחת היא לי אם *בפועל* יגורו במשגב ערבים/חרדים/פרסוניי נון גרטיי אחרים או לא, ובכל מקרה, אי אפשר לתת להם את היכולת להפלות רק כי כל כך לא נעים להם לגור ליד אנשים שונים מהם.

              תביא ציטוטים מאיפה שבא לך: אני לא זוכר שום תקיפת יהודים על ידי ערבים על רקע לאומני ביפו או ירושלים מהתקופה האחרונה – רק להיפך.

    • רוזנברג

      לא זו אינה צביעות. צאבל לחשוב שרוב יכול להלות ולנשל מיעוט ולקרוא לזה ברצינות "דמוקרטיה" זו הימממות.

      • זוס

        שמע, אני כמעט נפלתי מעוצמת הטיעונים והנימוקים שלך. אין ספק שאורטור כזה לא היה מאז קיקרו.

        • רוזנברג

          ממי שכתב:
          "שנית, הצווחות והנפנוף נוצות סביב החוק הזה תמוהות בעיני, כי הוא לא מפלה אינהרנטית כלפי מגזר- "

          חחח…
          בטח התנפחת מהמילה "אינהרנטית"…אץ קוצץ ממש.

        • רוזנברג

          מה שכן, שימוש כזה ב"אינהרנטי" כדי להכשיר אפליה לא היה מאז מגיני העבדות ההורפדה בדרום – אפריקה. שכוייח.

          • זוס

            אני אישית נגד עבדות, במיוחד ההורפדה, גם אינהרנטית. אני מתפלא שהשימוש שלי במילה "אורטור" לא גרר השוואות לרייך השלישי.

            • רוזנברג

              שיעור חינם, לאט-לאט:
              נטען שהחוק מפלה.
              השבת "לא מפה אינהרנטית"
              נטען: גם תומכי עבדות והפרדה בדרום-אפריקה טענו שהפרקטיות או החוקים המסדירים אותם לא מפלים "אנהרנטית". יעני, מאי נפקא מינא "אינהרנטית"?
              השבת: אמרתי "אורטור", למה לא אמרת "רייך שלישי".
              ביי

  • אני חושב שאנשים בישראל מתבלבלים בנושא הישובים הקהילתיים. ישוב קהילתי זה לא קהילה, זה סתם שם מיופה לכפר של וילות. זאת לא קהילה של אנשים עם אידיאולוגיה או מטרה משותפת, זה סתם קבוצה של אנשים ממעמד דומה שרוצים להרחיק מחברתם אנשים שנראים אחרת מהם. אני לא רואה שום הצדקה לתמיכה ברצון כזה – מדינה אסור לה להגביל את אזרחיה מלבחור היכן לגור – היא יכולה לעודד אוכלוסיות מסוימות בתנאים מסוימים, עם הצדקה – אבל לא לאסור.

    אני חושב שאנשים מתבלבלים בגלל קיבוצים. הם גוזרים מהמודל של קיבוץ – קהילה אידיאולוגיה שההצטרפות אליה מותנית בהשתתפות פעילה בקהילה מתוך הסכמה אידיאולוגית – כאילו כל אינטרס משותף של אנשים שגרים באותו מקום מצדיק הדרה של אנשים אחרים.

  • החוק מדבר על יישובים של עד 400 משפחות בנגב ובגליל. יישובים כאלה בדרך כלל לא חותמים "ברית ערים תאומות" ולא יוצרים קשר ישיר עם תורמים. אלו מגיעים דרך ארגוני גג או מועצות אזוריות. המדובר בדרך כלל גם בערי שינה שתושביהן יוצאים לעבוד במקומות אחרים. הסנקציה שהצעת לא יעילה.

  • אור שחר

    אני לא בטוח עד כמה פנייה לארגונים חיצוניים מועילה למאבק בחוקים מזעזעים כאלו, יותר משהיא משרתת את מצפוננו על כך שאנו לא נוטלים בהם חלק.

    בכל מקרה אם אין כל סיבה שבעולם לצפות להתערבות בינלאומית בצורת סנקציות וודאי שלא בנוסח לוב.

    פניות כאלו רק תורמות עוד יותר להדרת שארית השפיות מן השיח הרדיקלי והמטורף בלאו הכי, וכסימון של כל התנגדות בתור בגידה.

    למעשה אנו כבר נמצאים שם: אנו אכן בוגדים, והם אכן פאשיסטים, דרך האמצע של השיח נעלמה מזמן.

    באופן אישי, אני מרגיש חוסר אונים מוחלט: באופן רומנטי חשבתי על מאבק אלים, אף על פי שאין לי באמת את הכלים או האומץ לעשות זאת.

    באופן פרגמטי, חשבתי על שינוי פוליטי באמצעים רטוריים לגיטמיים, אך נראה שהסיכוי לכך אפסי.

    כנראה שבסופו של יום באמת לא נעשה שום דבר מלבד להזדעזע ולקוות שההיסטוריה תסיים את הסיוט הזה יום אחד.