החברים של ג'ורג'

האם אנחנו באמת זקוקים ליואב גלנט?

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין – הכנוע ביותר מאז לרצון קוניו מאז יוסף חריש – נאלץ להודיע לאנשים שמינו אותו שאין אפשרות סבירה למנות את יואב גלנט לראש המטה הכללי של צה"ל. להודעה נלוותה השקרנות האוטומטית של נתניהו, שהודיע שקיבל את ההודעה רק הבוקר; וינשטיין מסר שהודיע לו על כך אמש. אהוד ברק, ברפלקס אוטומטי משלו, הודיע שהוא "מכבד" את עמדת היועץ אבל בו זמנית מתעלם ממנה בבוז. הוא אמר ש"האלוף יואב גלנט הוא האיש המתאים ביותר לפקד על צה"ל בעת הזאת… חשבתי ועודני חושב כי לאלוף גלנט יש את היכולת, הניסיון, קור הרוח והחזון לפקד על צה"ל. צורך זה מתחדד עוד יותר נוכח הזעזועים הפוקדים בשבועות האחרונים את המזרח התיכון."

האמנם?

ברק ותומכיו של גלנט מדברים עליו כאילו היה הביאה השניה של גיאורגי ז'וקוב, או הכלאה בין היינץ גודריאן ואריך פון מאנשטיין בעורו של עומר ברדלי; אבל אם נניח לרגע לשחיתותו של גלנט, ולשחיתותו של האיש שמינה אותו, ונתמקד בביוגרפיה של האלוף – יש לקוות, בקרוב במיל'– יואב גלנט, נמצא שמדובר באיש לוחמה זעירה שלא רשם על שמו שום הישגים גדולים או מקוריים.

גלנט שימש כלוחם וקצין בשייטת 13, בהפסקות, בין 1979 ל-1984, ואחר כך היה סגן מפקד סטי"ל; הוא פיקד על שייטת 13, ותקף בהצלחה מטרות לא חמושות כמו ספינת השיבה של אש"ף, כמו גם מטרות חמושות מעט יותר בלבנון; אחר כך שימש בשורה של תפקיד מטה ופיקוד על חטיבות ואוגדות, מבלי שנאלץ להפעיל אותן תחת אש; הוא זכה בלוטו כשהפך למזכיר הצבאי של אריאל שרון, ומשם דרכו היתה סלולה. תחת פיקודו, ניהל צה"ל מתקפה גדולה ברצועת עזה כתרגיל אש, וניהל לכל היותר קרבות בסדר גודל של חוליה – כאשר כל קרב חוליה כזה מלווה בסיוע ארטילרי ואווירי.

שום דבר, בקיצור, לא הכשיר את גלנט אי פעם לפקד בקרב על משהו גדול יותר מפלוגה. הוא דוגמא קלאסית לקצין צה"ל ב-30 השנה האחרונות, שנות הכיבוש. קצינים כמו אריאל שרון יכלו לפקד בקלות – בחדווה, בהנאה, בגאונות טקטית – על אוגדות; צה"ל, וגלנט בכלל זה, שכח מזמן איך עושים את זה. בשתי הפעמים האחרונות, בלבנון, שבהן ניסה צה"ל להפעיל יותר מאוגדה אחת, התוצאה היתה התברברות כללית, קריסה מהירה של מערך הלוגיסטיקה, מספר עצום של אבדות מאש ידידותית, וחוסר הבנה של הזירה. שתי המלחמות הללו הסתיימו בתבוסות: צה"ל לא הצליח, במלחמת לבנון הראשונה, לפרוץ את ההגנות הסוריות על קו ביירות-דמשק, ונגרר למלחמת גרילה שבה מלכתחילה לא היה לו סיכוי; במלחמת לבנון השניה לא ברור כלל שלמטכ"ל היתה מטרה צבאית ברורה, ומטבע הדברים היא לא הושגה. במלחמת לבנון הראשונה, התקדם צה"ל במהירות, והגיע תוך פחות משבוע לביירות; במלחמת לבנון השניה, אכול עששת שנות הלוחמה הזעירה, הוא התקדם בקושי עשרה קילומטרים, ולא הצליח לפתוח קו אספקה למרחק של חמישה.

עכשיו, אם גלנט אמור להמשיך ולנהל את מלחמות מוצבי האימפריה של ישראל – בגדה, ברצועה, או בגיחות ללבנון – אז הוא יעשה את זה לא פחות טוב מכל סרן חי"ר אחר. אם צריך לכתר אויבים מבוהלים וחמושים למחצה, ואז להפעיל עליהם – ועל שכניהם עד דור שלישי – כמות חסרת פרופורציה של חימוש, אז כן, הוא יודע לעשות את זה.

אבל, אם כפי שנרמז מדברי ברק, הוא אמור להיות מסוגל גם להפעיל גיס בגבול הדרומי או הצפוני, אז אין לנו שום סיבה להניח שהוא יידע לעשות את זה. אין לו נסיון בכך. בזה, אם להיות הוגנים כלפי גלנט, הוא לא שונה משום קצין בכיר אחר של צה"ל. שלושים שנה של ציד חמושים פלסטינים עשו את שלהן.

כך או כך, מינויו או אי מינויו של גלנט לרמטכ"ל לא ישנו הרבה מבחינת היכולות של צה"ל. סגן הרמטכ"ל נווה יהיה מסוגל להתמודד עם פלישה מצרית או סוריות באותה היעילות – או, שמא, באותה חוסר יעילות – בדיוק.

בתי הקברות מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף. אין ספק שיואב גלנט היה מפקד חוליה אמיץ. למרבה הצער, זה לא מספיק בשביל לפקד על צבא מודרני. ודאי לא לקשור לו כתרים של הגנרל שאין בלתו, בלי שיעשה שום דבר להצדיק אותם.

עדכון: תוך כתיבת הפוסט, הודיעו נתניהו וברק לגלנט ששירותיו לא רצויים עוד. אני חושב שהנקודה העיקרית עומדת, עם זאת, ואקנח בהערה קנטרנית: גלנט מונה על ידי הממשלה. האם נתניהו וברק מוסמכים, על דעת עצמם, לבטל החלטת ממשלה?

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • הפוסט שהתיישן הכי מהר בהסטוריה של ההם…

    • לא, אני לא מסכים. הוא יהיה רלוונטי גם במינוי הרמטכ"ל הבא.

  • הערה להערה הקטנונית,

    חשבתי לתומי שהרמטכ"ל ממונה בהתייעצות בין רה"מ לשר הבטחון, כך שאם הם מתייעצים ממחליטים שלא אז זהו

    • אז זהו, שלא. שר הבטחון ממליץ, והממשלה ממנה. הממשלה כבר מינתה. עכשיו שני שרים בכירים מבטלים את החלטתה. זה לא אמור לעבוד ככה.

      • אל פי ההודעה, ברק אמר שיביא הצעה לביטול המינוי בפני הממשלה. מתייחסים לזה כאילו הוא ונתניהו ביטלו בגלל שדי ברור שהחלטת הממשלה תהיה חותמת גומי על ההחלטה. אבל דווקא במקרה זה נראה שההליך היה בסדר.

  • Pingback: Tweets that mention האם אנחנו באמת זקוקים ליואב גלנט? | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • מה אתה אומר? שאף אחד בצה"ל לא כשיר לנהל את צה"ל? זו טענה קצת מעגלית, כיוון שלא הייתה מלחמה אמיתית בשלושים השנים האחרונות.
    איפה בעולם יש כן גנרלים חיים מתחת לגיל שבעים שהניעו אוגדות בקרבות שריון בשיריון?

    • כן, שאף אחד בצה"ל לא כשיר לנהל את צה"ל במלחמה אמיתית, מול צבא רציני. וגנרלים כאלה תוכל למצוא בצבאות ארה"ב, בריטניה, עיראק ואיראן – אם כי כל הנסיון הצבאי שלהם יהיה במסופוטמיה.

      • למלחמה בחיזבאללה דווקא הייתה לצהל תכנית מבריקה ונועזת שהייתה גומרת את הארגון תוך ימים ספורים. הצבא פשוט לא היה מאומן וערוך לבצע אותה, ונגרר לקרב במתווה שהחיזבאללה תכנן.

        מבצע עופרת יצוקה התנהל בדיוק לפי התוכנית שהוכנה מראש, שהצבא התאמן ונערך לקראתה, ולכן נראתה כמו תרגיל אש ולא כמו מלחמה. זו גם הסיבה שמלחמת לבנון השניה לא התנהלה כך, כי הצבא לא התאמן ולא צויד לקראתה.

        מלחמת ששת הימים גם נוהלה באותו אופן, מבצע שהוכן שנים מראש. ובוצע לפי התכנית.

        אותו הדבר אפשר להגיד על מלחמות ארה"ב עיראק הראשונה והשניה, שגם לא היו יותר מציד טנקים מיושנים בעזרת מסוקים במדבר.

        אריק שרון וחבריו היו מומחים להזזת אוגדות ולתמרון שלהם פשוט מפני שהצבא בתקופתם באמת התאמן בכך.

        להיות גנרל זה מקצוע, מתאמנים בזה, לומדים את זה ומתמקצעים בזה. גם רומל היה מפקד פלוגה במלחמת העולם הראשונה. זה לא מנע ממנו להיות מפקד מבריק על קורפוסים של שריון.

        • אריאל

          "למלחמה בחיזבאללה דווקא הייתה לצהל תכנית מבריקה ונועזת שהייתה גומרת את הארגון תוך ימים ספורים"

          מנין לך? מדיוני ועדת וינוגרד אני לא זוכר מילה על תכנית מבריקה לחיסול החיזבאללה. אני כן זוכר תכנית של "בעל הבית השתגע", ויכוחים בין פוליטיקאים וגנרלים מתי להכניס כוחות קרקע, מחסור משווע בציוד בסיסי וחוסר הבנה מוחלט של גנרלים בהזזת כוחות גדולים מפלוגה בשטח עויין.

          • אפכא מסתברא

            הייתה תוכנית "מי מרום", אם אינני טועה שהייתה שמה , היא לא הופעלה, או שהופעלו רק חלקים קטנים ממנה בשלבים מאוחרים של המלחמה שכבר היה מאוחר מידי.
            רמ"ט פצ"ן דאז אייל בן ראובן הזכיר אותה כמה פעמים.

            • מה שאפכא אמר.

              • אגב גילוי נאות, מי שהיה אז שר הבטחון הוא דוד שלך, לא?

                • אכן, אבל לא קיבלתי שום מידע ממנו בנושא.
                  כמו כן, מלחמת לבנון השניה הייתה המלחמה היחידה מאז מלחמת השחרור שנגמרה בהישגים מדיניים.
                  מאז יש שקט בצפון.
                  בניגוד למלחמת ששת הימים למשל, שהייתה הישג צבאי מבריק, ואסון מדיני שמלווה אותנו עד עתה.

                • אני מסכים איתך שמלחמת לבנון השניה הסתיימה בהישגים מדיניים משמעותיים על הנייר, וכנראה גם הרתעתיים, הישגים שהחזיקו מעמד לא רע בינתיים אבל ימים יגידו במחיר השקט הנוכחי לא קיבלנו התעצמות צבאית של החיזבאללה שתעלה לנו עוד יותר ביוקר.

                  מצד שני, מה שאפשר לדעת כבר עכשיו הוא שמבחינה צבאית נטו המלחמה הזו, לפחות בהיבט הקרקעי שלה, נוהלה בצורה לא מוצלחת במיוחד.

                  אגב, לדעתי דוד שלך שילם מחיר ציבורי הרבה יותר גבוה מהחלק שהגיע לו אבל זה באמת לא קשרו לדיון הזה…

                • ההישג המדיני היחיד של לבנון2 הוא המעבר של חיזבאללה מהאופוזיציה לשלטון. שקט בצפון, למעט תקריות ספורות, היה גם לפני המלחמה, במשך שש שנים.

                  במילים אחרות, לחזבאללה הייתה מטרה מדינית, לישראל לא הייתה. חיזבאללה השיג את שלו, לכן הוא ניצח ולישראל נותר להתנחם בבודי קאונט.

        • עדו

          במלחמת יום כיפור לחיל האוויר הייתה תוכנית מבריקה להשמדת הטילים הסוריים והייתה יחידה בשם 'סיירת בלוזה' שהייתה אמורה להפוך את מימי תעלת סואץ לרצועת נפט בוערת.
          במה שנוגע לחטיפת חיילים קיים 'נוהל חניבעל' שנועד לעצור את החטיפה הוא היה קיים כשנחטפו גופות של שלושה חיילי צה"ל ביציאה מלבנון, הוא היה קיים כשגלעד שליט נחטף וגם במלחמת לבנון השנייה.
          אפשר לכתוב פוסט שלם, שלא לומר ספר עב כרס על הבעיה המבנית של צה"ל שאותה אפשר לתמצת במשפט 'לא וידאת לא עשית' . בא מפקד בכיר , נותן איזו הוראה שנשמעת מצוין ואז נכנס לרכב שלו ונוסע מהמקום בלי לבדוק שההוראה מקוימת ומה יהיו המשמעויות של ביצוע אותה הוראה אבל הוא את שלו עשה וכולם שמעו, אחר כך כשיש פשלה כמובן שלא אותו בכיר אשם – הוא הרי אמר בפירוש שצריך לעשות כך ולא אחרת – מי שאשם הוא אותו חייל שאיתרע מזלו והתקלה קרתה במשמרת שלו.
          הכרתי בסיס שבו היו שלושה שומרים בלילה, שניים אמורים לפטרל מסביב ואחד בש.ג , כמובן שאף פעם אף אחד לא פיטרל, לא הייתה שום עמדת בדיקה שבה , נאמר, החייל צריך לחתום את שמו ואת השעה, להרים טלפון נל"ן לאיזשהו חדר מבצעים או לעשות משהו אחר שיוודא שהוא אכן שומר. לכן מדי לילה במשך שנים שלושה חיילים יושבים להם בש.ג וכשבא המפקד לבדוק הם 'בדיוק סיימו סיבוב' וכבר הם עושים עוד אחד. כמובן שמדי פעם צריך שמישהו ישאר שבת אז תופסים את המסכנים שזו הייתה המשמרת שלהם ומענישים אותם כי הם באמת לא עשו פטרול כמו המשמרת שלפניהם, כמו זאת שלפני המשמרת הקודמת וכן הלאה חודשיים שלמים אחורה, בדרך כלל אז המשמרות של השבוע הבא יפטרלו כמו שצריך עד שהסכנה תחלוף ואפשר יהיה להמשיך לזלזל כרגיל

          • מזכיר לי איך לקראת סוף הניסוי הצבאי שלי, כשכבר ניסיתי בפועל לבדוק את גבולות החפיפניקיות הצה"לית, שמרתי לילה אחד בנשקייה. ביצעתי משהו כמו חמש הפרות שמירה – שכבתי על ספסל, מכוסה בשק"ש, הנשק שעון על הססל לרגליי, האפוד ככרית למראשותיי, רדיו מנגן – וכשהגיעו הסמל התורן והקצינה התורנית, האם הם אמרו "ברמן מה אתה עושה, תתבייש, ככה לא שומרים"? לא, הם הציעו לי לבצע הפרת שמירה שישית: "אהלן ברמן, הבאנו לך משהו לאכול". בו ברגע החלטתי שלאונן אני יכול גם לבד, דפקתי נפקדות וניגשתי לקב"ן בתל השומר בדרישה שישחרר אותי מהשטות הזו, באמאשלו.

        • נתאי, צבא שמתכנן תכנית מבריקה ונועזת אבל לא מתאמן ונערך לבצע אותה, הוא צבא שהתכנית המבריקה והנועזת שלו שווה לתחת. אני יכול לתכנן באופן מבריק ונועז עד מחרתיים איך אני כובש שער ניצחון במדי מנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות, אלא שבהיעדר יכולת אמיתית לעשות את זה זו אינה תכנית מבריקה ונועזת, אלא הזיה שיתכן ויש לטפל בה תרופתית.

          • עדו

            " הזיה שיש לטפל בה תרופתית" אני מנסה להסביר לך את זה כבר הרבה זמן, סוף סוף הבנת..

          • זה בדיוק מה שאני אומר. אבל היו מקרים שהתכניות הוכנו כיאות והצליחו.
            זה רק שאלה של כמה אתה רציני וכמה אתה מתאמן ומתכונן.

      • מה שנחמד זה שגם אצל השכנים שלנו חסרים גנרלים שיש להם את הניסיון הזה…

  • משה

    היינץ ולא פרנץ

  • דורי גיל

    למי אכפת איזה אפס ימנו לרמטכ"ל? כרגע אני רוצה לשמוע רק על התקוממויות עממיות…

  • אבנר

    אני חושב שאת מפספסים את זה שבלי ששמנו לב מונה לצה"ל הרמטכ"ל המשיחי הראשון…

    • עדו

      באופן זמני..

      • ואפילו הזמני יותר זמני ממה שחשבת…

  • מה ההתלהבות מאריאל שרון ,יוסי?הרי האיש גאון או לא גאון סיבך אותנו ואת שכנינו במלחמות יש ברירה עם הרוגים רבים .הגאונות היחידה שלו היתה בהבערת האזור כל פעם שהיתה רגיעה לכיוון שלום.אה ,כן, הוא גם כנראה גאון בלעשות לביתו.
    מעבר לכך באמת לא ברור לי מה הרבותא בעיסוק במי יהיה או לא יהיה הרמטכ"ל הבא. מה שמעניין זה למה אנחנו לא קמים ומעיפים את כל הממשלה הזאת לכל הרוחות ופועלים כמו במצריים.

    • אריאל שרון נבל חסר מעצורים, ואחד הטקטיקנים הצבאיים המבריקים אי פעם.

      • אריאל

        נתאי, מאיפה אתה מביא את היציאות הללו "…אחד הטקטיקנים הצבאיים המבריקים אי פעם". הטבח בקיביה לא הצריך מוח טקטי מבריק, גם לא מלחמות הגנרלים ביום כיפור על מי יצלח ראשון את התעלה. שתי הפעולות הטקטיטת המבריקות היחידות שלו במלחמה כוונו דווקא כנגד כוחותינו. הראשונה להשכיח שהוא זה שהכין את פיקוד דרום למלחמה עד שהוחלף כמה חודשים לפני ע"י גורודיש, והשניה להשאיר את הטיפול בחווה הסינית (שלא לומר לשקר על מה בדיוק מחכה שם) לאוגדה של ברן.

        הדוגמא הטובה ביותר לתכנון טקטי שלו היתה במלחמת לבנון, "תכנית אורנים גדולה" שתכליתה היתה לדחוק את הפלסטינים מלבנון דרך כביש בירות דמשק, מתוך הנחה שאסד יעביר אותם לירדן שם הם יטו את המאזן הדמוגרפי, יפילו את חוסיין ויקימו מדינה פלסטינית. תכנית "מבריקה" שנכשלה ברגע שהסורים ביצעו פעולה פשוטה וחסמו את כביש בירות דמשק.

        • ג'ו

          שכחת את כיבוש המתלה שלא רק היה מיותר אלא גם מנוגד לפקודות שהוא קיבל.

        • אבנר

          משהו קטן כזה שנקרא כיתור הארמיה השלישית?

          • אריאל

            אם זכרוני אינו מטעני, כיתור הארמיה השלישית הושג בידי האוגדה של אדן ובפקודתו של דדו, בניגוד להוראת דיין. מה הקשר פה?

        • במלחמת ששת הימים פיקד שרון על אוגדה 38 וזכה לתהילה על קרבות שניהל באום-כתף ובאבו עגילה, במסגרתם שילב בהצלחה מסגרות גדולות של שריון וחיל רגלים בסיוע יחידות הנדסה קרבית, תותחנים וחיל אוויר. הקרב נחשב לאחד המוצלחים בתולדות צה"ל ונלמד לאחר מכן באקדמיות צבאיות ברחבי העולם.
          וויקיפדיה

          • אריאל

            אתה מודע לכך שקרב אחד שהצליח מול כוח נחות בהרבה לא הופך גנרל לטקטיקן צבאי מבריק? בטח לא "מהגדולים אי פעם". צריך קמפיין קצת יותר ארוך (ע"ע הגנרל רומל והקורפוס האפריקאי שלו) או קריירה שמראה שלא היה מדובר בהופעה חד פעמית של אלילת המזל.

    • למה לא קמים ומעיפים את הממשלה? משהו קטן בשם דמוקרטיה??

  • אור

    מה שכתבת הזכיר לי איזשהו טיעון שמובא בספריו של ד"ר עמנואל ולד ז"ל, שאני מניח שקראת, ואם לא אז ממש כדאי לך ולכל בוגר צה"ל עם קורטוב של חוש ביקורתי לקרוא.

  • ועכשיו רק נשאר לאיזו מפלגה הוא ילך אחרי תקופת הצינון.
    אני שם 20 שקל על קדימה, ו-50 על ישראל ביתנו.

    • אילן

      וכמובן, כמה נרטיב ה"שתו לי אכלו לי, לא רצו אותו בתור רמטכל יקבלו אותו בתור שר ללא תיק האחראי על הקשר עם יהדות התפוצות, התקווה הגדולה שהחמצנו כי אנחנו טיפשים מדי" יהיה חזק בנוכחות הפוליטית שלו

    • פלג ספיר

      צנ פתאום, הוא תפור על העבודה או העצמאות. או קדימה (הכל אותו זבל גם כככה).

      • פלג ספיר

        לא ברור איך "מה" הפך להיות "צנ", אבל מילא.

        • ידידיה

          איך לא ברור? אופסט של מקש אחד שמאלה.
          בהתחשב בזה שהוא מפורום החווה, וכנראה גם מושחת, קדימה נראית בית חם. אבל אני חושב שהם לא ירצו מישהו שנתפס כלוזר.

    • שמנו סקר באתר שלנו, אתם מוזמנים לענות לשאלה הזאת שם, ואני מבטיח להודיע על התוצאות.

    • קדי – מה???

  • שי

    אני שאלה…

    אם צה"ל נלחם רק בסקאלה של עד פלוגה
    לא כדאי שהמפקד יתמחה בעיקר בסקאלה של עד פלוגה?

    • אם אתה מוכן להמר בחייך על כך שבתקופת כהונתו זה כל מה שיהיה, אז כן.

      • שי

        לנוכח סוג המשימות שצה"ל נדרש לבצע
        עדיף מפקדים שמתמחים בלחימה בסדר גודל קטן
        מאשר מפקדים שמתמחים בלחימה בסדר גודל גדול

  • אזרח

    עכשיו ברורה ההתלהמות בפוסט הקודם לגבי ההפרה של הסכם השלום עם מצרים – גורביץ רוצה שאלופי צה"ל יתרגלו פיקוד על אוגדות.

  • בן אדם, אתה חייב להיגמל מהאובססיה שלך לפורמליזם מנהלי, אתה הופך לעו"ד בצעדי ענק…

    • מנהל תקין הפך לפורמליזם מנהלי? אתה חושב שזה תקין ששני שרים יכולים לבטל החלטת ממשלה?

      • אתה חושב שזה מעניין מישהו???

        • זה מעניין אותי.

          • זכותך, נדמה לי ש99% מהישראלים, ואני ביניהם, לא מבינים על מה אתה מדבר.

            בישראל הפרוצדורה נועדה לשרת את המהות, אם המנהל התקין דורש פתיחה מחדש של הסכם הפסקת אש עם מדינה שכנה בגלל תנועת כמה מאות חיילים בזמן מהפיכה או אישור בדיעבד של מינוי שמראש היה ברור שאיש לא יתנגד לו כדי לדאוג שיהיה רמטכ"ל בזמן אז נותנים לזה לזרום ומטפלים בניירת אחרי שגומרים לעבוד.
            יש לשיטה הזאת חסרונות ויתרונות אבל ככה עובדים פה, הנטיה שלך לבחון את כל המציאות דרך משקף בירוקרטי פוגעת קשה ביכולת הראייה המרחבית, יכולת שהיא מאוד מחוצה עבור מי שחי באיזור שבו נדרשים להגיב מהר לפעמים.

            • בקיצור, אתה רוצה דיקטטורה מנהלית, כזו שבה "לא מפריעים לעבוד" ושמנהל מסודר הוא מבחינתה הפרעה לכל היותר. תגיד את זה וגמרנו.

              • כן, בדיוק.
                הפרוצדורה חשובה כשהיא משרתת את המהות לא כשהמהות משרתת אותה (סליחה אם זה נשמע כמו משפט של שמעון פרס).

                ועכשיו תגיד לי אתה, אתה רוצה דיקטטורה משפטית, כזו שבה יועץ משפטי מקבל את ההחלטות במקום הממונה? כזו שבה הכסת"ח שולט ושהולכים עם הראש בקיר לשגיאה שנעשתה לפי הספר במקום לפתרון החכם אבל הפחות צודק?

                סוף סוף ויכוח שחושף הדלים של הנחות יסוד. אני אוהב כשזה קורה.

                • עדו

                  הבעיה היא שהגישה הזאת של 'אל תפריעו לעבוד' מכרסמת לנו במדינה כבר הרבה שנים, מה שאולי היה נכון בימי הפלמ"ח כשהמדינה רק קמה המשיך עד היום בלי שאף אחד יעצור ויגיד שהגיע הזמן להתחיל לעבוד כמו מדינה שכבר קמה ולא כמו מדינה בדרך.
                  אחר כך יש לנו פתאום איזה רמי דותן וכולם משתוממים ושואלים 'איך זה קרה לנו?' , יש פרוייקט הלביא שעלה המון ובוטל בקול ענות חלושה, יש את מלחמת יום כיפור, יש מחסום משטרה שצריך לעצור אוטובוס ובו מחבלים אבל את מחסום הדוקרנים שמים הפוך והאוטובוס לא עוצר וסליחה עם רצף האסוציאציות שלי לא מאד מאורגן אבל שיטת ה'תנו לעבוד בשקט' טובה רק במקרי חירום קיצוניים, לא כהנחת עבודה סטנדרטית.
                  במשך 43 שנים שישראל מיישבת אזרחים בשטחים שאינם חלק מהמדינה ונמנעת מלספח את השטח לתוכה והמצב ה'זמני' הזה מרעיל אותנו אולי באופן בלתי הפיך.

                • עדו, לכל שיטה יש חסרונות, גם לשיטת ה"בוא נעבוד רק לפי הספר ונדכא כל חשיבה".
                  יכול מאוד להיות שחלק מהבעיות שהעלית היו נפתרות ע"י הידבקות קפדנית יותר לנהלים, מצד שני, כנראה שאז היו צצות בעיות אחרות, לא?

                  שיטות שונות מתאימות עבור סיטואציות שונות, מה שאני מנסה לטעון הוא ששיטת העבודה לפי הספר טובה לבעיות שבהן יש מעט שינויים ויש חשיבות גדולה לעקביות, אז היתרונות של הנוהל באים ידי ביטוי. לדוגמא ספרן שמחליט להחליף כל שנה את שיטת קיטלוג הספרים ייצור הרבה בלגן.

                  השיטה של לעבוד לפי הספר טובה גם לחברה מעמדית שבה הידע והאחריות היא נחלת אליטה מצומצמת שעליה לתת הוראות לשכבה גדולה של פועלים חסרי סמכות שאמורים להיות ראש קטן. לעומת זאת, כאשר החברה היא יותר דמוקרטית ההנחה היא שכל עובד יכול להתנסות בקבלת החלטות והאחריות שלו עולה ככל שהוא מצליח לבצע את המוטל עליו טוב יותר.

                  יש גם חשיבות לגודל הארגון, ככל שהוא גדול יותר כך הוא תלוי יותר בביורוקטיה ובניהול מסודר, ככל שהוא קטן יותר הוא יכול להרשות לעצמו להיות יותר יעיל וזריז בקבלת ההחלטות שלו, בתיאוריה של ניהול זה נקרא agility.

                  נדמה לי שישראל היא מדינה קטנה, דמוקרטית (דמוקרטית במובן שכל אחד בה יכול להתקדם לפי כישוריו והצלחותיו, לא להתנפל עם האג'נדה הזו שלכם…) שבה יש חשיבות גדולה לקבלת החלטות מהירות בסביבה כאוטית, לכן לא מפתיע שטבוע בנו כל כך עמוק ההרגל לזלזל בנהלים. מכאן נגזרות גם נקודות החוזק (הייטק, תעוזה) וגם החולשה שלנו (בלגן, מחדלים).

                  אגב, זאת לא פעם ראשונה שאני שם לב שאתה מתאר בדיוק רב חסרונות של משהו ולא מצליח לפתוח עיניים כלפי היתרונות שלו. אני מציע לך לנסות לשים את שני הצדדים על כף המאזניים ולא להעריך מה יותר כבר רק לפי צד אחד.

                • עדו

                  פחות או יותר הצדקת את כל הטענות שלי, אני חוזר, יש 'יתרונות' של שיטת ה'תנו לעבוד' כשמדובר במקרי קצה (למשל ג'ק באואר רודף אחרי פצצה אטומית וצריך לענות איזה ערבי משופם בשביל זה). אפשר לטעון שהמדינה שלנו כל הזמן 'על הקצה' אבל אז צריך לשאול, מה גורם למה? האם העובדה שאנחנו במצב של דחיפות תמידית הוא שגורם לנו לזלזל בנוהלים או להיפך – השיטה של עיגול פינות היא שמכניסה אותנו לברוך כל פעם מחדש.
                  מה שכתבת על חברה שבה אפשר יותר 'לסמוך' על החיילים הפשוטים מדגים את זה מצויין, נכון. כשאתה בסיירת מהוללת אז האנשים הם כאלו שאפשר לסמוך עליהם ולתת להם יד חופשית, מה לעשות שרוב הצבא מורכב מג'ובניקים? שיש לך בסיסים שלמים של סמ"זניקים (ראה החייל האמיץ רחביה שהגיב פה) שאי אפשר לסמוך עליהם בכלום? שכל מי ששירת בצבא ולא בסיירת (ואולי גם שם) יודע שאי אפשר לסמוך על החייל הפשוט ובעצם גם לא על איש הקבע שכל מה שמעניין אותו זה לצאת הביתה מוקדם?
                  אבל בוא נלך קצת יותר גבוה – תקנות החירום שנשארו מימי הבריטים עדיין בתוקף -למה? מה מצב החירום ואם הוא קיים מה עושים כדי שהוא יפסיק?
                  מה מעמדם החוקי של השטחים?
                  פרויקט 'נערי רפול' (הוא לא כזה חלוץ בעניין, לפניו היה מרכוס) לא הסתיים עד היום כלומר המצב שבו צעיר מגיע לגיוס כשהוא אנאלפבית עדיין נמשך והצבא אמור להמשיך לפתור את הבעיה.
                  אני מצטער, אני לא חושב שמישהו ישב בכל אחד מהמקרים ושקל את היתרונות לעומת החסרונות, למעשה אף אחד לא ישב ולא שקל, זה לא עניין של 'יתרונות לעומת חסרונות' אלא פשוט הזנחה ובריחה מאחריות שהפכו למדיניות בפועל.

                • אנחנו באמת די קרובים להסכמה, שנינו מסכימים שמדינת ישראל נמצאת במצב שדורש בהילות ושנינו מסכימים שהתרבות פה היא של לחשוב גמיש ולזלזל בנהלים.

                  אתה שואל, בצדק, אולי השיטה הישראלית היא זו שגורמת למצב החירום הזה שמצריך בהילות תמידית.
                  נניח רק לשם הדיון שכן, שאם מלכתחילה התרבות הסינית היה חיה פה אז לא היה צורך לחיות במה שהספר "גר בארץ נוכרייה" מגדיר כ"חוד" תמידי, נניח שמתלכתחילה אפשר היה אחרת, עדיין עבור המצב הנתון כרגע כן נדרשת יכולת החלטה מהירה ואלתור ותכנון ארוך טווח הוא ממילא בעייתי מכיוון שהמציאות משתנה כל הזמן.

                  בלי קשר, אני שואל את עצמי אם יש שאלות שהתשובה שלך אליהן לא תזכיר כיבוש, אלוהים יודעת מאיפה אתה מוצא דרך לדחוף את זה לכל טיעון, מה הקשר בין מעמדם החוקי של השטחים לדיון הזה???

                  כששואלים אותך מה השעה אתה עונה שמונה ועשרים ו-43 שנות כיבוש???

                • MuyaMan

                  ma – הקשר לכיבוש במקרה הזה דווקא ברור: מדינת ישראל כבשה שטח ב-1967. היא מעולם לא טרחה לספח את רובו (למעט רמת הגולן ומזרח ירושלים), ומצד שני מיישבת שם אזרחים. כלומר, במקום להסדיר את מעמדו של השטח לכאן או לכאן, יש איזה מין "פתרון" פרטצ'י, שפורמלית אמור להיות זמני (וכך גם מוצג כלפי העולם), אבל שנמשך כבר למעלה מארבעה עשורים, ואף אחד לא ממש יכול לומר איך ומתי הוא אמור להסתיים.

                • כל זה מאוד ברור לי, מה שלא ברור לי זה למה זה רלוונטי לדיון הקודם?

                  האם יש בעיה אחת במדינה שהכיבוש לא קשור אליה?
                  אתם באמת מאמינים שאם הכיבוש יסתיים הפרטאץ' יוסדר, הישגי התלמידים יעלו, הבצורת תיעלם, מחירי הנדל"ן ירדו, הישגי התלמידים יעלו, החיזבאללה יתפקדו לליכוד שפעת החזירים תיעלם וערוץ 2 יתחיל לשדר את מוסף הספרים של הארץ?
                  או שאולי יש כמה בעיות שהכיבוש לא קשור אליהן…

              • עדו

                א. לא, אין שום בעיה שהכיבוש לא שייך אליה, חוץ אולי משפעת החזירים.
                ב. ברגע שהכיבוש לא יהיה אפשר יהיה להתחיל להתעסק בכל הדברים שציינת.

                • ברור, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להפסיק את הכיבוש ואז לא יהיו לנו אף בעיות חוץ משפעת החזירים…

                  דינג דינג, גלאי המשיחיות שלי מצלצל, זה השלב שבו אני נוטש את הויכוח, להתראות ותודה על הדגים.

                • yankel

                  The fact that the ongoing occupation (being the supremely prioritised project of successive Israeli governments over decades) is related to most of Israel's problems doesn't necessarily mean that quitting this disastrous project would put an end to all of these problems

                  Quitting smoking doesn't necessarily put an end to one's respiratory problems

            • ארז הוכמן

              99% מהישראלים לא יכולים להסכים על כלום, ההנחה שלך ש 99% מהישראלים לא מבינים על מה יוסי מדבר מבוססת על החוויה האישית שלך, נא לא להשליך אותה על כולנו. אני מבין בדיוק על מה יוסי מדבר ומסכים איתו.
              הכנסת מצאה לנכון לחוקק חוקים, אם החוקים האלה מפריעים לעבודה התקינה או מסרבלים אותה מעבר לסרבול הסביר אז צריך לשנות אותם או לבטל אותם, בשום פנים ואופן לא להתעלם מהם.

              • גיל ב'

                מה עוד חדש? ראה חוק ההסדרים. למה לטרוח ולחוקק בצורה מסודרת כמו כל מדינה אחרת כשאפשר בהינף יד להעביר כל שבזין של נערי האוצר?

      • milligram

        מתוך מעריב:

        "[…] נאמר בהודעה כי […] הגיעו ראש הממשלה ושר הביטחון למסקנה שלא נותרה ברירה אלא לפעול לביטול המינוי ולהתנעה מחדש של הליך בחירת הרמטכ"ל הבא. […] שר הביטחון ברק צפוי להביא ביום חמישי הקרוב הצעה לממשלה למנות את סגן הרמטכ"ל יאיר נווה לרמטכ"ל בפועל לתקופה של עד 60 יום. במהלך תקופה זו יושלם תהליך הבחירה של הרמטכ"ל הבא והוא יכנס לתפקידו. תהליך מינויו של נווה כרמטכ"ל בפועל סוכם בעצה אחת עם היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו."

        http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/207/071.html?hp=1&loc=1

        מה שמעלה את התהייה הבאה: כמה כשלים לוגיים ניתן למצוא חבויים בשאלה "אתה חושב שזה תקין ששני שרים יכולים לבטל החלטת ממשלה?"

        • שפר את כישורי העברית שלך. ההחלטה שתוגש לממשלה לא דנה באי מינויו של גלנט, כפי שהחליטה הממשלה; היא תגובה להחלטת להביטול של נתניהו וברק. היא דנה במה שקורה *אחרי* ששניהם ביטלו על דעת עצמם החלטת ממשלה.

          • תומסו

            כשיוסי מתחיל להגיב לגבי אדם ורק אחר כך לגבי הטיעון סימן שנגעו פה בנקודה רגישה.

            מעבר זה, אני מניח שגם מא, וגם עדו מתארים את המצב ואת האפשרי בצורה יחסית מדויקת.
            מא , התיאור שלך נכון, אבל אין מניעה שיוסי יכתוב על מה שבא לו. אם הוא רוצה להתעסק בדקויות החוק ובביורוקרטיה (ועוד לטעון שזה מה שרע כאן במדינה), שיהיה לו לבריאות. הוא הרי עושה את זה בכל כך הרבה כישרון שהקהל המסור שלו (ובינהם אני) ממשיכים לקרוא אותו גם כשהו עושה פליפפלופים בטיעונים ובעובדות, ובמיוחד כשהוא מיג דברים בצורה חד צדדית כמו שהוא עושה כל הזמן.

            • ואחרי שקשקשת, ציין מהם הפליפ-פלופים שמצאת. אני ממתין.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            אד הומינם.

            אני חוזר ושואל: על מה אתה מבסס את הטענה ששניהם "ביטלו על דעת עצמם החלטת ממשלה?"

            • milligram

              רק למען הסדר הטוב, התגובה שלעיל היא שלי.

            • מי שזורק אבנים, שלא יתפלא שכמה מהן יעופו גם בכיוונו. תפסיק להיות צדקן.

              לשאלתך, על המובן מאליו (דבר שאתה מצמיין, כמו בנושא הצבא בסיני, בהתעלמות ממנו): על כך שברק ונתניהו הכריזו על ביטול מינויו של גלנט מבלי להתייעץ בממשלה, ועל כך שהדיון בממשלה יסוב על מה שצריך לקרות לאחר ביטול המינוי.

              • milligram

                הטיעון מבוסס על "המובן מאליו." תשובה לגיטימית, הגם שהיא מצביעה על כך שהטיעון שלך ריק. לחלוטין לא כל הטיעונים שלך, אל תבין אותי לא נכון. אבל הטיעון הזה כן.

                • אם אתה מתעקש לא לראות את מה שמול עיניך, מה אני יכול לעשות?

                  זה הלך כך:

                  א. אוקטובר – הממשלה ממנה את גלנט בהליך מזורז, תחת לחץ של ברק. איתן מצביע נגד, בוגי נמנע.

                  ב. פברואר. היועמ"ש מודיע לברק ולנתניהו שהוא לא יכול להגן על גלנט בבג"צ. הם עושים את הדברים הבאים, בסדר זה:
                  1. מודיעים לגלנט שהוא לא יהיה רמטכ"ל, בניגוד להחלטת הממשלה.
                  2. מפיצים את המידע הזה בציבור, כך שהמועמדות של גלנט תרד מהפרק סופית.
                  3. מודיעים שהם יכנסו את הממשלה כדי לבחור רמטכ"ל נוסף, שהוא לא גלנט.

                  כל זה, בלי לכנס את הממשלה כדי להחליט על כך, וזה לא משהו מסובך כל כף. הם פשוט קבעו עובדות בשטח. אם אתה רוצה להתעלם מהעובדות האלה, לך על זה, אבל צא לי מהווריד.

                • מצטער יוסי, נראה שנסחפת.

                  אם הטיעון שלך הוא פורמאליסטי (זו אינה סמכות שר הבטחון אלא הממשלה), אז אתה לא יכול לעצור אותו באמצע ולהחליף לטיעון נאותות ציבורית. אם שר הבטחון הכריז ציבורית ובכך (אולי) כפה החלטה על הממשלה, הפורמאליסטיקה נראית בסדר גמור.

                  יתרה על-כן, נשמעים קולות בתקשורת (ואולי גם בציבור) שקוראים לשרים להפסיק להיות חותמת גומי ולדרוש מברק תשובות או אופציות נוספות. במקרה זה לפחות דבר טוב ייצא מהבלאגן.

                • milligram

                  תודה.

                  שמתי לב שאתה כבר לא טוען שהשניים "ביטלו על דעת עצמם החלטת ממשלה." מעניין. מה נשאר? נשארה הטענה שהשניים הודיעו לגלנט "שהוא לא יהיה רמטכ"ל, בניגוד להחלטת הממשלה." מסכים. זה מסתדר יופי עם הדיווח של עמוס הראל, שמתבסס בין היתר על הודעת המדינה ממנה התעלמת משום מה, שמרחיב ואומר כי "בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שוחחו נתניהו וברק עם גלנט והודיעו לו כי לנוכח המצב שנוצר לא יוכלו לאשר את המינוי וכי אין בידיהם ברירה אלא לפעול לביטולו." לי, לפחות, די ברור ההבדל בין "ביטלו על דעת עצמם" לבין "לפעול לביטולו."

                  ערב טוב. מבחינתי הדיון הסתיים.

  • ירון

    ופתאום מסתבר שאין בכלל פונקציה כזאת של ממלא מקום זמני.מקצוענים אמיתיים מנהלים פה את העסק.

    • פלג ספיר

      בסוף הם יאלצו לנשוך את השפתיים ולהשאיר את אשכנזי עד מינוי רמטכ"ל קבוע, או שפשוט יאיר נווה ימונה לרמטכ"ל קבוע וזהו.

    • אזרח

      אני חושב שלהרבה תפקידים ציבוריים חשובים אין "ממלא מקום", במיוחד בצבא. לפלוגה, גדוד, ואוגדה אין "ממלא מקום" – יש סגן מפקד. אפשר לחשוב שאם מחר הרמטכ"ל לא מסוגל למלא את תפקידו – הצבא יקרוס. יש מי שיקבל החלטות. אגב, גם לראש הממשלה לא היה "ממלא מקום" רשמי עד לא מזמן. אולמרט קיבל את המינוי הזה, שלדעתי הומצא בשבילו, כפיצוי על משהו – וזה הביא אותו לראשות הממשלה.

      • בן-עזר

        לראש הממשלה תמיד היה ממלא מקום שהיה, בין היתר, מנהל את ישיבות הממשלה כשראש הממשלה בחו"ל. אתה אולי מתבלבל עם "משנה לראש הממשלה" – התפקיד שהומצא עבור פרס והיה לחלוטין חסר משמעות (כי ממלא מקום ראש הממשלה נותר אולמרט).

        • גיל ב'

          כן, אבל ממלא המקום היה נבחר אד-הוק. זה לא היה תואר קבוע שניתן למישהו.

  • דודי

    הפסקה על שתי מלחמות לבנון אינה ברורה. האם צה"ל ניצח בראשונה או הפסיד בה, לדעת הכותב? ואם הפסיד, איך זה מתיישב עם התזה של ניוון הצבא עקב אי-לחימה במסגרות גדולות – הרי בין מלחמת יום הכיפורים למלחמת לבנון הראשונה חלפו רק תשע שנים.

  • יוחאי

    גורביץ, אני ממש לא מסכים, הוא בהחלט מתאים לפיקוד על צה"ל. הוא כבר הראה שיש לו ניסיון וחיבה לגזל קרקעות.

  • עופר

    עדכון מהיר: ע"פ חדשות ערוץ 2 סדר היום של ישיבת הממשלה כולל דיון בביטול מינויו של גלנט.