החברים של ג'ורג'

באיזו סמכות? (קצר)

התקשורת הישראלית דיווחה הערב, מפי מקורות בטחוניים עלומים שדיברו עם סוכנות הידיעות AP, על כך שכוחות מצריים נכנסו לסיני, באישורו של משרד הבטחון הישראלי.

השאלה המתבקשת – מעבר לשאלה למה התקשורת הישראלית מאחרת עם הידיעה הזו ב-24 שעות – היא באיזו סמכות פעל משרד הבטחון. הסכם השלום עם מצרים אושר על ידי הממשלה והכנסת. הנושא בעליל לא הובא לדיון בכנסת. האם הוא הובא לדיון בממשלה? והכוונה היא לממשלה כולה, לא לאיזו שביעיה, כי לממשלה יש אחריות קולקטיבית להחלטות כאלו? או שההחלטה התקבלה ברמת בכירים במשרד הבטחון, שקיבלו את הנהון השר, ששוחח עם ראש הממשלה?

זו שאלה חשובה, כי אם אנחנו מקבלים את ההנחה שמשרד הבטחון והעומד בראשו הם גוף שיכול בהינף יד לשנות את ההסכם המדיני החשוב ביותר שחתמה עליו ישראל, בלי דיון מעמיק, ושזה בסדר כי "המצב לחוץ", אז אין בעצם שום דבר שמשרד הבטחון לא יכול לעשות, ותמיד אפשר להודיע לתקשורת שהשעה דוחקת. מי שעוצם עין כששר הבטחון, או במילים מפורשות יותר אהוד ברק – שלא היה כמוהו לבוז לציבור ולדעת הקהל – מרשה לעצמו לדלג על נהלים בסיסיים של ממשל בישראל, שלא יתפלא ולא יתלונן כשהוא ימשיך לעשות את זה, גם בדברים קטנים יותר.

ועוד הערה: התיאום הבטחוני הזה, יחד עם המברק ששלח ליברמן, ההתבטאות של פרס, כמו גם זו של נתניהו מבהירים באיזה צד ניצבת ישראל. היא כבר לא מנסה להסתיר את עמדתה. באוקטובר 1956, קשרה ישראל נגד מצרים יחד עם שתי מעצמות קולוניאליסטיות דועכות, בריטניה וצרפת. היום היא שוב קושרת נגד העם המצרי עם כוחות העבר. וגם הפעם, אחד הקושרים הוא שמעון פרס.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

42 תגובות על ”באיזו סמכות? (קצר)“

  1. א.ה. הגיב:

    ברצינות, אתה מגזים.

    א) האם אתה מכיר את הסכם השלום על כל סעיפיו, ואת החקיקה שעברה בכנסת? אתה משוכנע שאין בו סעיף שמרשה לישראל (וספציפית – ממשלת ישראל) להתיר תנועות כוחות מוגבלת?

    ב) מה בדיוק ישראל אמורה לעשות? לסרב לבקשה של מצרים? ואז כאשר המצרים יעשו זאת בכל זאת לפתוח במלחמה? האם אתה סתם נותן ביקורת לשם ביקורת?

    • ygurvitz הגיב:

      א. לא. האם אתה יודע שיש סעיף כזה?

      ב. לכנס את הפורום הרלוונטי, או הממשלה המלאה או את הכנסת. אם המצב כל כך חמור שצריך לשנות את הסכמי קמפ דיוויד, אפשר להזעיק אותם לדיון חירום.

      איך, אגב, יוציאו את הכוחות האלה משם בהנחה הסבירה למדי שמובארק נופל, ושהממשלה שתבוא בעקבותיו לא תכיר תודה לישראל על מה שעשתה עבורו? זה מה שיצור סכנה למלחמה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        800 חיילים וכמה טנקים לא יצרו סכנה למלחמה.

        • ygurvitz הגיב:

          באמת?

          תרחיש: הצבא מודיע למבוארק שהמשחק נגמר, הוא יוצא לגלות בלונדון, ומוקמת ממשלה זמנית שמכילה גם אלמנטים של האחים המוסלמים. אחת הדברים הראשונים שהממשלה הזו נאלצת להתמודד איתם הוא דרישה ישראלית פומבית להסגת 800 החיילים האלה, שמנוסחת בטוב הטעם הרגיל של אביגדור "אסואן-טהראן" ליברמן. איך היא תגיב לה?

    • ygurvitz הגיב:

      טוב, קראתי את ההסכם (http://www.knesset.gov.il/process/docs/camp_david.htm) והוא לא כולל שום סעיף על סמכות כלשהי לשינוי שלו. אני לא רואה איך אפשר להחליט על שינוי של הסכם בינלאומי בלי, במינימום, החלטת ממשלה. כל ההסכמים הללו שחתמה ישראל – ההסכמים עם מצרים, ההסכמים עם אש"ף והרשות הפלסטינית והסכם השלום עם ירדן – אושררו על ידי הכנסת.

      • א.ה. הגיב:

        טוב, תשמח לדעת שגם יו"ר הכנסת דורש בירור:
        http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1212572.html
        אולי הוא קורא את הבלוג שלך 🙂

        אני חושב ששאלתי השניה לא הובנה. אסביר – ונניח שיש סמכות וכינסו ישיבה, וכו', האם היית מקבל החלטה אחרת?

        • ygurvitz הגיב:

          לא חושב שהוא קורא את הבלוג, אבל ניסיתי להשיג אותו כדי לקבל תגובה, ללא הצלחה. אולי הדובר שלו עדכן אותו. מצד שני, יכול להיות שהוא סתם מטפס על עצים.

          כן, הייתי מקבל החלטה אחרת. הייתי אומר למבוארק שמבחינתי הוא יכול להכניס 8,000 שוטרים, אבל לא 800 חיילים. ואם הייתי יכול, הייתי מושך את ההחלטה עד שיתברר סופית מי שולט במצרים.

      • קובי הגיב:

        הקישור שהבאת הוא הסכם המסגרת, ולא הסכם השלום עצמו:
        http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

        כפי שניתן לראות, סעיף קטן 4 של סעיף 4 מאפשר לצדדים לשנות בהסכמה את הסדרי הביטחון. ההסכם לא מתייחס לשאלה האם "הסכמה" של ישראל היא הסכמה של ראש ממשלתה, מליאת הממשלה או הכנסת כולה.

        לטעמי בשיטת ממשל שבה מליאת הממשלה מוסמכת להכריז מלחמה, סביר שתוכל גם לקבל החלטה מדינית כזו ללא אישור הכנסת. הכנסת, כמובן, יכולה להביע אי אמון בממשלה במידה וההחלטה לא מקובלת עליה.

    • משה הגיב:

      דווקא כיום לאור המאורעות במצרים ובתונסיה, אני מגיע למסקנה הפוכה משלך. אין לנו פרטנר. וגם אם יהיה שכזה מה יבטיח לנו שה"פרטנר" הזה לא יפול ותעלה במקומו הנהגה קיצונית. הרי זה קרה באיראן , זה קרה בלבנון, זה קורה בתונסיה, וזה קרה בעזה….

      על מי נוכל לסמוך שיעמוד להגנתנו כשמדינתנו תצמצם את מותניה. על אירופה שלא נקפה אצבע בתקופת השואה?, על ארה"ב הברית ואובמה ש"תקע סכין בגבו של מובארק" כפי שרשמת? על העולם שבועידת אויאן לא היה מוכן לקבל פליטים יהודים שניסו להמלט מפני העתיד הצפו של הצורר הנאצי? על מי נסמוך אם לא על עצמנו?.

      זה אופציה שיכולה להתממש בסבירות גבוהה. אני לא הזוי. אתה בוחר להתעלם מכך ולקחת את הסיכון. ומכאן אני חייב לשאול אותך שאלה שאשמח אם תתן לי עליה תשובה כנה: מי לדעתך יקרה אם באמת נובס פעם אחת במלחמה. משהו יחוס עליך, על נשותינו, על ילדינו? הרי יהיה פה טבח המוני (אגב מה נוכל בדיוק לעשות עם נשק גרעיני במצב של מותניים צרות כל כך…לזרוק אותו לפח !).
      ועוד שאלה: מה תהיה עמדתם של ערביי ישראל בסיטואציה הזו (ניחוש פרוע- לא עלינו הם יזרקו את האורז)?

      אתה רושם "בחדרי חדרים, מתברר, נאמרו דברים אחרים. שם הוצגו עמדות פשרניות, שגם אם אין בהן כדי לספק את ישראל, יש בהן ניצנים של התפכחות" (מצדם של אבו מאזן וחבר מרעיו).
      אני אומר לך דבר מה לגבי המשפט הנ"ל; אני כבר הפסקתי להיות נאיבי ולאכול את הלוקשים של "מוכי האופטימיות שבינינו"…
      זוכר מה נאמר על ערפאת כשהוא עמד על המרפסת בעזה וקרא להשליך את היהודים לים, ושמליוני שהידים יצעדו לירושליים…? אמרתם לנו שהוא לא מתכוון. הוא מדבר כך לעמו, אך בתוך תוכו הוא אוהב ישראל, והוא הוא שיעשה עימנו שלום.
      ואנחנו קינינו את זה. ובכן. לא עוד. מה שהערבי אומר ללעמו הוא האמת. ומה שהוא אומר ליהודי הוא השקר!.

      ועוד מספר מילים לסמולנים שביננו:

      לאחר שנים של משטר סמולוקרטי, עמו שלטתם על מחשבות ההמונים, ועשיתם מה שרציתם אנו אומרים "לא עוד". הציבור היה מטומטם כעת כבר לא !
      לא תמכרו שלנו שהערבים רוצים שלום איתנו (כשהם לא מכירים בזכותנו להגדרה עצמית).
      לא תמכרו לנו שיציאות משטחים (לבנון, עזה, יריחו, חברון שכם….יו"ש?) יביאו שלום. נסינו את זה כבר.
      לא תמכרו לנו שדם ילדינו וזקינינו הוא דם "קורבנות השלום". אתם מבזים את האינטיליגנציה שלנו.
      לא תמכרו לנו שנסיגות יאפשרו לנו להגיב במלוא העוצמה. שהעולם יהיה מאחורינו (זוכרים את שדרות? זוכרים את אותן 8 שנים אומללות. היכן היה העולם? היכן הייתם אתם ?)
      לא תמכרו לנו שאתם נאורים וחכמים. לא תמכרו לנו שאתם יודעים טוב יותר מאיתנו מה צריך לעשות ע"מ להמשיך ולהתקיים כאן. נסינו את שיטתכם. היא לא צלחה . היא נכשלה כשלון קולסאלי.
      לא תמכרו לנו שאנו גזענים. שאנו עורכים צייד מכשפות. לא תמכרו לנו שאסור לנו להתגונן .
      לא תמכרו לנו שאתם בעד זכויות אדם, שאתם זכויותינו לקיום אתם לא מכירים.
      לא תמכרו לנו שאתם משלנו. אתם מזמן הפכתם לאחר. מזמן הנפתם דגלים של מדינה פיקטיבית שרוצה למחות אותנו מהאדמה.
      עד שלא תבינו שלעיתים אתם טועים, אנחנו נסלוד מהשחצנות וההתנשאות שלכם שבאה על חשבון חיי ילדינו ומיטב בנינו.
      אבל הכבוד שלכם…אוי הכבוד שלכם…הוא שלא יאפשר לכם לאמר סליחה , טעינו. אתם תעדיפו להטביע את הספינה, ולו רק שאח"כ תוכלו לזעוק מספינות המילוט שלכם (דרכונים זרים), שהכל בגללנו. …הרי אתם אף פעם לא טועים!

      מילה אחת לי אלכם:

      א-י-כ-ס-ה

      • סלבה הגיב:

        להביא לך גם כינור לנגן עליו בזמן שאתה מתבכיין ככה? לעשות לך ליווי? מסכנים אנחנו היהודים הרדופים, כולם שונאים אותנו, אין לנו חברים. למה לנו לנסות בכלל לחפש חברים אם כולם רק יתבגרו וישתנו ויצחקו עלינו שאנחנו נראים מצחיק!!!

        רשמת בדיוק מה שילדה בת 16 היית רושמת על חברות שלה ביומן אחרי שצחקו עליה שהיא נראית שמנה.

  2. נעם הגיב:

    הסמכות לחתום על הסכמים בינלאומיים, לבטל אותם, לאשר חריגות מהם וכו', לא נתונה לאף אחד ע"פ חוק, ולכן היא חלק מסמכויותיה השיוריות של הממשלה.
    אם על כל חריגה ספציפית לזמן מוגבל מהסכם בינ"ל שישראל חתומה עליו היה צריך להצביע בכנסת, לא היה זמן לחוקק את כל החוקים הגזעניים. הכנסה בהסכמה של 800 חיילים מצרים לסיני היא לא שינוי מהותי של הסכם השלום, ולא דורשת אישור של הכנסת.

  3. אזרח הגיב:

    ואתה ממשיך בקו הזה בלי להציג את כל העובדות. קודם כל, אולי סוף סוף תביא קישור להסכם? הנה, אני אעשה את זה בשבילך:
    http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

    אפשר לחשוב ממה שאתה כותב שהצבא המצרי הציף את סיני. בסיני כבר מותר למצרים להציב, לפי ההסכם, אוגדה שלמה (22 אלף חייל, מאות טנקים ותותחים) בצד המזרחי, ועד 4 חטיבות (4000 חיילים) במרכז. רק בצד המערבי מותר למצרים להציב רק משטרה עם נשק קל , והאמת היא שאני לא רואה פה הגבלה של כמות שוטרים. אתה חושב שזה במקרה? לא רק אנחנו מכירים את הטריק של "שוטרי" משמר הגבול ונגמ"שים עם לוחיות אדומות. בסה"כ עברו 800 חיילים לשארם, הפרה מינורית לחלוטין אם לוקחים בחשבון שבדואים כבר שרפו את כל תחנות המשטרה בסיני. הם אלה שמבריחים סמים ונשים לארץ, ונשק ושאר טובין לרצועה. חלק מהשבטים מזוהה עם קבוצות איסלאמיות קיצוניות, והם כבר ירו קטיושות על אילת יותר מפעם אחת. כח עויין מאוד לישראל השתלט על מזרח סיני, ובעצם אני לא בטוח שאפשר לטעון שמצרים הפרה את הסכם השלום כי הם כרגע לא ממש שולטים בשטח. זה יפה שיש הסכם שלום עם מצרים, אבל המדינה המצרית כבר לא קיימת במתכונתה הקודמת, ולא בטוח שהסכם השלום יכובד על פי המשטר שיבוא (כפי שהסעיפים על שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי מעולם לא כובדו על ידי המשטר הקודם). רק אתה מתעקש שלא להבין למה בישראל יש חשש מסויים, לאו דווקא הסתייגות, מהמהפיכה.

    • אזרח הגיב:

      תיקון: כמובן שהאוגדה המצרית מוצבת בצד המערבי של סיני, לא במזרחי.

    • ygurvitz הגיב:

      לא הבנתי. אם המדינה המצרית לא קיימת, אז למה אנחנו צריכים לאפשר כניסה של עוד חיילים מצרים לסיני? מה קרה, נגמרו למובארק השוטרים?

  4. אוהד הגיב:

    יוסי,
    עשה לנו טובה ואל תרד מהפסים. צריכים אותך פה, לביקורת עניינית ואובייקטיבית.
    בשביל תעמולה אני יכול לפתוח אל ג'זירה, לצפות ברוני דניאל.

    • ygurvitz הגיב:

      איזו תעמולה? תעמולה של מי?

      ואני חושב שרוני דניאל כבר לא עובד שם.

      • אוהד הגיב:

        צריך היה לבוא 'או' לפני רוני דניאל.
        ב 'תעמולה' התכוונתי לכך שהבלוג הזה עוסק לאחרונה יותר ויותר בביקורת לא עניינית (לטעמי) שהנחת המוצא שלה, כך נראה, היא שישראל אשמה תמיד, בכל, ובאופן קטגורי.
        הבלוג זה, בעיניי, הוא אחד המשובחים ברשת, ואני חושב שאתה כותב בחסד. במצב העניינים הנוכחי משהו הולך לאיבוד, לטעמי, וחבל שכך.

        • רונה הגיב:

          גם אם כולם יחליטו שזה הדבר הכי נכון, זה לא משנה את העובדה שאם נחשפים פערים בירוקרטיים יש להצביע על כך ולמלא אותם, כך עושים בממשל תקין, השאלה מי מחליט ומהו הנוהל היא שאלה קריטית בממשל וחשוב לתת עליה את הדעת על מנת למשל לבדוק אם היא עומדת בקריטוריונים של הפרדת רשויות וכו'.

          הנה פראפרזה משעשעת על הנושא הזה: נניח שראש הממשלה מחליט לעשות הפיכה באמצעות צבא מצרים, האם ההוראה שלו מספיקה או שצה"ל צריך לפתוח באש לעבר החיילים הזרים שנכנסו למדינה בכ"ז?

      • ג'ו הגיב:

        אני חושב שמה שהוא רוצה לומר הוא פשוט: מתרחשים פה אירועים היסטוריים מהותיים, האם כל מה שיש לך לומר עליהם קשור לחוסר הכבוד של ביבי-ברק להליכים דמוקרטיים? הם הוכיחו את זלזולם בכל כך הרבה מקרים אחרים שהנושא הזה באמת נראה זניח.

        למען האמת התמיכה הגורפת שלהם בדיקטטורה כה שנואה על ידי נתיניה מראה (שוב) מה הם חושבים על הפרוצדורה הדמוקרטיה.

  5. אור שחר הגיב:

    אני מסכים לגבי ההתבטאות חסרת האחריות של פרס, לא הבנתי מהו המברק שליברמן שלח.

    בכל מקרה, דווקא במקרה זה המדיניות הנכונה ביותר נראית זו של חוסר מעורבות כאשר עוד לא ברור לאן נושבת הרוח.

    אם מובארק ישאר בשלטון טוב יהיה אם ישראל לא תתעמת עמו ישירות כפי שאובמה עושה באופן בלתי אחראי.
    כך או כך הוא יאלץ לנקוט רפורמות מסוימות.

    אם גורמים אזרחיים דמוקרטיים יצליחו באופן כלשהו להפיל את ממשלת מובארק וכן להחזיק בשלטון, ויהיו מעוניינים גם לשמור את השלום עם ישראל, יהיה זה עוד יותר מצוין.

    אך סיכויו של התרחיש השני קלושים יחסית. ראשית, משום שגם ממשלה דמוקרטית מצרית תראה את ישראל כנציגת הרקבון האימפריאליסטי ששיתף פעולה עם מובארק. שנית, משום שאין הנהגה אופוזיציונית בעלת כוח פוליטי וצבאי שהיא אזרחית ודמוקרטית במצרים, כך שסביר שהפנאטים הפונדמנטליסטים ינצלו את הכאוס.

    היה כאן ויכוח כבר בפוסט הקודם האם מהפכות עממיות בהחלט מקדמות את זכויות האזרח בצורה הנכונה. הדוגמאות של ונצואלה ואיראן מוכיחות אחרת. צ'אווס הוא דיקטטור שפל ופרובוקטור שמציג עצמו כסוציאליסט ואיש העם, אך בל נשכח שרבים ראו גם את סטאלין כשמש העמים, וכמו כן כי ישנה תמיכה עממית בישראל לגורמים גזעניים וחשוכים.

    כך שייתכן מאוד ואפילו תהיה תמיכה עממית במצרים לגורמים איסלאמים מאחדים. האם, במקרה זה, עלינו לקבל כי אלו טובים ממובארק מאחר ו"העם" תומך בהם?

    לבסוף, אני חושב שישנה תמימות מובהקת בהצגתנו את הדמוקרטיה כמשטר מוסרי ולגיטימי יותר. ארה"ב הנהיגה לאורך 300 שנות קיומה את העוולות הגדולות ביותר שראתה האנושות (טבח האינדיאנים, הירושימה ונגסקי, דרזדן, ויטנאם, קוריאה, עיראק ואפגניסטן הן רק חלק מן הדוגמאות) למרות שהייתה יותר דמוקרטית (לפחות כלפי מיעוט מסויים) ממשטרו של מובארק.

    האם היית תומך גם בהפיכה עממית שקוראת לבטל את המשטר בארה"ב בשל עוולותיו המוסריות? לא נראה לי.

    כמי שמבסס את הבלוג על עקרונותיו של אורוול, עלינו לא להיתמם כפי שהיתמם השמאל באירופה לנוכח המהפכה הבולשביקית ולאחר מכן למצגות השווא של סטאלין.

    מובארק הוא אולי מנוול, אך יש מנוולים גרועים בהרבה.

    מ

    • ygurvitz הגיב:

      אני חושב שלישראל אין רשות לתהערב בענייניה של מצרים, נקודה. אם המצרים יעשו טעות ויניחו לכוחות איסלמיים להתשלט עליהם, זו תהיה בראש ובראשונה בעיה שלהם. מה שאסור לנו לעשות הוא להתערב במה שקורה שם, ולתמוך במשטר גוסס – ולו משום שהמשטר שיבוא אחריו יהיה בשל כך עוין יותר לישראל.

      אני לא מאמין בדטרמיניזם, אני לא מאמין שיש סוגים נחותים של בני אדם שלא מסוגלים לשלוט בעצמם. למצרים יש עכשיו הזדמנות להפוך למדינה חופשית יותר. יכול להיות שההזדמנות הזו תוחמץ. יכול להיות שלא. כך או כך, לישראל אסור להיות מעורבת בכך, והתפיסה שיש לתמוך ברודן כי הוא יקדם את האינטרסים של ישראל היא מבחילה.

      • אור שחר הגיב:

        ייתכן, אך השאלה היא מה אנו מכנים "תמיכה" ומה אנו מכנים "חוסר מעורבות". התעלמות מכניסה של כוחות מצרים לסואץ, כאשר ברור כי אין בכוונתם המובהקת להיכנס לעימות, אינה נחשבת בעיני כתמיכה במובארק, אלא בגדר זהירות מדודה.
        וודאי שאין בכך קאזוס בלי, ואם הייתה ממשלת ישראל נוקטת מהלך צבאי כלשהו הייתי מזדעק הרבה יותר נגד המהלך.
        לגבי המהלכים הדיפלומטיים שאתה מציע, נדמה לי שדווקא הם יכולים להיחשב למעורבות מובהקת ומסוכנת לצד השני.

        כך שעד כמה שאני מתעב את ראש הנחש בן העוולה נתניהו, אני חושב שהפעם הוא דווקא פועל כשורה בכפייה של השתיקה הרועמת על הממשלה. השטות של פרס היא עוד אחת מן השטויות של פרס, ונקווה כי הנזק שהיא גרמה לא יהיה רב מדי.

        הייתי מפחד הרבה יותר אם הוא היה יוצא בהצהרות פומביות על כך שיש לסלק את מובארק או לתמוך במפגינים, במיוחד אם בסופו של דבר הוא ישאר בשלטון.

      • ג'ו הגיב:

        לפני כשנתיים היה לנו דיון באיזשהו שרשור שעסק בדיוק בכך, ואתה הבאת תמיכה במובארק מתוך קבלת ההנחה כי מי שיחליף אותו יהיו האחים המוסלמים.

      • יהושאפט הגיב:

        אבל זה בדיוק מה שישראל עושה – היא לא מתערבת. כרגע אי-ההתערבות הזו (הבאה לידי ביטוי בשתיקה לנוכח תנועת שני גדודים מצריים) נתפסת בעיניך כתמיכה במובראק. אני לא בטוח שכך הוא הדבר.

        מצד שני, ישראל תמכה ברודן הזה במשך כל שנות כהונתו. לא ברור לי מה ההבדל הגדול עכשיו. האם אכפת היה לישראל שמשטרו של מובראק כלא ורצח מתנגדי משטר? עינה בלוגרים םרו-דמוקרטיים? רדף את האחים המוסלמים? יתרה מכך, האם אכפת היה מזה למישהו מהשמאל הישראלי? האם נערכה ולו חצי הפגנה מול שגרירות מצרים בת"א?

        אתה יודע איך זה נראה לי מהצד? זה נראה לי כאילו השמאל עכשיו מנסה לכפר על כל אותן הפעמים בהן הוא עצם עין מול עוולות משטרו של מובראק. פתאום מתעוררים וצווחים שממשלת ישראל – שמונהגת באורח פלא בידי הימין – תומכת ברודן. מוטב היה שישתקו שני הצדדים. גם מנהיגינו הדגולים שמיד פתחו פה על כמה שמובראק הוא טוב לישראל (נו, את אש המהפכה זה לא ממש הולך לכבות) וגם השמאל שרוצה להיות צודק במקום להיות חכם ולתת לעניינים להתנהל בלי התערבות שלנו.

  6. אוטו פוקוס הגיב:

    יוסי, באמת. יש לי המון הערכה אליך ואל הבלוג, אבל נראה לי שעלית כאן על עץ גבוה, ואתה מתעקש להמשיך ולטפס. זה לא הזמן לפלפולים משפטיים על מהות הסכם השלום, שמטבעו סעיפיו הם דינאמיים וחיים. אין כאן מקום ללגאליזם יבש ולמשפטיזציה מיותרת, אלא להתנהלות מדינית חכמה וזהירה בעת משבר.

    מדינת ישראל אמורה שלא להתערב בענייניה הפנימיים של מצרים – לא לטובתו של מובראק, ובאותה מידה גם לא לטובת המפגינים. הדבר החכם ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לשבת בשקט, ולא להוסיף שמן למדורה. כרגע, נראה שישיבה בשקט זה מה שאנו עושים, וטוב שכך.

    800 חיילים בשארם לא מאיימים עלינו בשום צורה, ואין שום סיבה להפוך את השטות הזו למשבר בינלאומי דווקא בעת זו.
    דרישה ישראלית קולנית ופומבית להסגת 800 חיילים משארם תהיה לא פחות ממטומטמת, ותיתפש (בצדק) לא כשמירה על האינטרסים הישראליים, אלא כהפגנת תמיכה באופוזיציה המצרית.

    יש לי תחושה שהחיבה שלך למתקוממים המצרים מתערבבת בתיעובך את ממשלת ישראל, ואתה תופש אי-התערבות וניטרליות זהירה כתמיכה אקטיבית במובראק. זה ממש לא מה שקורה כאן. הגיע הזמן לרדת מהעץ.

  7. notIDFspokesman הגיב:

    סוגיית האם נכון וראוי מצד ישראל במצב הנוכחי לאפשר לצבא מצרים להיכנס לסיני היא עניין אחד. העניין החשוב יותר- לטעמי- שיוסי הצביע עליו, הוא דיקטטורת הביטחון הישראלית, בה משרד הביטחון לוקח לעצמו סמכויות שאין לו.

  8. ג'ו הגיב:

    למה לשמעון פרס ולביבי לצאת בהכרזות בזכות מובארק? איך זה אמור לעזור לו?

  9. יואל הגיב:

    אכן, שאלה של סמכות –

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1212572.html

  10. נעמה הגיב:

    שאלת צד אינפורמטיווית: מה עשה/אמר פרס? החמצתי כנראה

    • ygurvitz הגיב:

      הןא אמר ש"יש לנו הרבה כבוד למובארק" וש"שלטון מוסלמי-קיצוני לא יהיה טוב יותר מהשלטון הנוכחי".

  11. א.ה. הגיב:

    רק בשביל שאני לא אהיה היחיד שצוחק:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1212562.html

    השר הרשקוביץ באחת מדוגמאות ה-newspeak החזקות ביותר שראיתי אי פעם:
    " ככל שתהיה יותר בניה, יהיה יותר שלום "

  12. milligram הגיב:

    "זו שאלה חשובה, כי אם אנחנו מקבלים את ההנחה שמשרד הבטחון והעומד בראשו הם גוף שיכול בהינף יד לשנות את ההסכם המדיני החשוב ביותר שחתמה עליו ישראל…"

    לא הבנתי על מה מבוססת ההנחה הסמויה של הכותב שמישהו שינה את ההסכם המדיני החשוב ביותר שחתמה עליו ישראל. אשמח להבהרות. לחילופין, די להיסטריה, די.

    • ygurvitz הגיב:

      לראשונה מזה 30 שנה, כוחות מצריים נכנסו לשטח המפורז בסיני. זה שינוי מהותי של ההסכם, שאוסר על כך. מי החליט, ובאיזו סמכות?

      • milligram הגיב:

        עדיין לא הבנתי היכן ראית שנכתב שההסכם שונה. אבל אני מבין את השאלה שלך: "מי החליט להפר את ההסכם?"

        ובכן, מי אמר שההסכם הופר? בידיעה בהארץ נכתב שישראל הסכימה להכנסת שני גדודים לאזור שארם א-שייח. על פי המסגרת להסכם שקישרת אליו למעלה, מדובר באזור שבו גם מותר למצרים להציב דיויזיה של כוחות מזוינים (האזור נמצא לא יותר מ 50 ק"מ מזרחית למפרץ סואץ) וגם אסור למצרים להציב כוחות מזוינים (אפילו שהאזור נמצא במרחק 200 ק"מ מהגבול עם ישראל, הוא לא יותר מ 40 ק"מ מערבית, או דרום מערבית, לקצה קצהו של מפרץ אילת). אפשר לטעון אם כך, שעל פי הסכם המסגרת ישנו אזור שלא מוגדר לגביו מה מותר ומה אסור להציב בו. ואם כך, לא רק שאין כאן שינוי של ההסכם, אלא גם אין הפרה שלו.

        • milligram הגיב:

          בנוסף, כדאי להציץ בהסכם השלום (לא רק במסגרת להסכם שנחתמה בקמפ דייויד).

          http://www.knesset.gov.il/process/docs/egypt.htm

          ראה נספח 1 סעיף 2. שם כתוב שבאזור שארם א-שייח, הגבול המדויק בין כוחות הצבא המצרי לבין הכוחות הבינלאומיים נתון לשיקולם של מצרים והכוחות הבינלאומיים; ישראל לא צד בעניין.

  13. ronen gefen הגיב:

    גם אי עזרה למצרים היא הצגת עמדה והתערבות.

טראקבקים/פינגבקים

  1. Tweets that mention באיזו סמכות? (קצר) | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com