פוסט אורח: אין שב"ח בגדה
השבוע סיירנו עם בעלי האדמות מהכפר כרמא באדמותיהם החקלאיות על מנת לבחון את המצב המשפטי במקום ולהכיר את הבעיות מקרוב. במהלך הסיור עם ראש הכפר עוכבנו להפתעתנו על-ידי אנשי הבטחון של ההתנחלות עתניאל. המתנחלים הזעיקו גם את כוחות המשטרה והצבא (ששה ג'יפים צבאיים!) בטענה שפלשנו לשטח ההתנחלות עתניאל. נהג הרכב וראש כפר כרמא נלקחו לתחנת המשטרה לשם חקירה. העילה לעיכוב והחקירה: שהות בלתי חוקית והסעת שב"ח. ראש הכפר כרמא הפך לשוהה בלתי חוקי בתוך מדינתו. הטענה די מגוחכת לאור העובדה ששהינו בגדה המערבית, שהרי אין שב"ח בגדה. שב"ח הוא המונח שהומצא על ידי השיח הביטחוני לתאר פלסטיני משטחי 67 שנכנס לתוך ישראל ללא אישור.
בעקבות האירוע שלחנו מכתב חריף למשטרה לצבא וליועמ"ש בנוגע להתנהלות פקודיהם. דרשנו שהם יידעו את כוחות הביטחון במקום בחוק "הכניסה לישראל" ובדרך הנכונה לאכוף אותו. כוחות הביטחון עיכבו גם את עורכות הדין ולכן ראינו לנכון לערב גם את לשכת עורכי הדין. בנוסף פנינו ליועמ"ש בשאלות רבות לגבי היכולת לאכוף את ההכרזה האוסרת כניסה ליישובים ישראלים (כלומר חוקי הכניסה והיציאה מההתנחלויות). מה קורה למשל בהתנחלויות שאין להן גדר, או בכל סימון אחר המודיע לכל אדם כי נכנס לשטחן. ביקשנו כי הצו יתוקן בהקדם. גבולות של מקומות אלו לא תמיד ידועים לכל אדם. התנחלויות רבות בוחרות שלא להקיף את עצמן בגדר ביטחונית מטעמים אידיאולוגיים ומתוך רצון להתפשט ולהשתלט על אדמות נוספות. כיצד תושב פלסטיני, שהריבונות על שטחו לא הוסדרה, או העו"ד המלווה את מרשו, יכולים לדעת את תחולת הצו במקרים של העדר גבולות ושילוט.
על פי החוק החדש שהתקבל השבוע בכנסת, נסיגה משטחים שנמצאים בריבונות ישראל, לרבות מזרח ירושלים ורמת הגולן, אותן סיפחה ישראל לאחר כיבושן ב-1967, תחייב משאל עם. אך העיכוב והחקירה של ראש הכפר כרמא על ידי אנשי הביטחון של עתניאל, הצבא והמשטרה מחייבים אותנו לחשוב אחרת. מתוך השיח שבו השתמשו כוחות הביטחון בכדי להגדיר את ראש הכפר כשב"ח, אנו למדים כי ישראל כבר סיפחה לתוכה, תודעתית, את ההתנחלויות גם הדבר לא עלה למשאל עם. יתרה מכך, הצבא, המשטרה מגינים על היושבים בהתנחלויות ואף יושבים בתוכן ולא מוצאים להגן בצורה שיוויונית על זכויות הפלסטינים באיזור. הסיפוח הישראלי מתבטא במתן משאבים וזכויות יתר לתושבי ההתנחלויות ומניעתן הפעילה מהתושבים הפלסטינים, כמו במקרה אחר שבו אנו מטפלים למשל בדרום הר חברון – שבו אפילו הזכות לשאיבת מים נמנעת מתושבי המקום, בעוד שההתנחלויות מחוברות לרשת המים הארצית הישראלית.
העיכוב והחקירה של ראש הכפר כרמא ועורכי הדין שלו הם חלק מסיפוח זוחל של מדינת ישראל את השטחים הכבושים דה פאקטו. גם אם הדבר לא הוגדר בכנסת, אפשר לראות את הביטוי שלו בתודעה של כוחות הביטחון והמתנחלים. אך אסור לנו להסכים עם זה. בהקשר הזה כדאי לזכור דוקא את הפסוק היהודי: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו). אם נדע להבחין בין טוב ורע, נוכל לחזור לנורמאליות.
(נכתב ע”י עו"ד קמר מישרקי-אסעד, ראש הצוות המשפטי של עמותת שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם)
There's no much use appealing to the settler' basic human instinct of telling good from evil (let alone expect them to refrain from doing evil). They've long succeeded weaning themselves from such diaspora-like weaknesses. j
Instead, make sure such accounts are well translated into English (French and German as well, if possible), then widely posted near and far. J
The agressive landgrab in the West Bank has reached such shameless point that only consistent outside pressure
might move the Israeli public to expect its government to honestly move to protect the native residents
אני חושב שהציבור הישראלי ברובו היה שמח מאד לכח חיצוני שהיה מוציא עבורו את הערמונים מהאש ו"עושה כאן סדר".
אפילו היה בזמנו אירוע חצי מבודח הקורא להשבת המנדט הבריטי לארץ (הגישו כריכוני מלפפונים ותה אם אני לא טועה).
היה לי וויכוח קשה מאד עם מישהו מהעבודה שלי, תואר ראשון, מנתח מערכות שפשוט לא הבין איך אריאל לא שייכת למדינת ישראל אם האזרחים בה משלמים מיסים, אז אם אריאל יכולה להיות חלק מהמדינה אז גם ייתכן שב"ח בשטחים, למה לא?
תגיד זה שעובד איתך שאשתי, שהיא אמריקאית שגרה פה צריכה לשם מסים לארה"ב. מה זה אומר, שישראל היא חלק מארה"ב?
אם היה מוצב פה צבא אמריקאי וממשלת ארה"ב הייתה קובעת את החוקים אז בהחלט היינו חלק מארה"ב.
אה, רגע…
טוב ויפה – אבל מה קנה המידה לאיפה זה איפה, ומהיא בעצם המדיניות הרשמית של הממשלה –
זה לא קשור להגיון, ולא ל1000 נימוקים – נחלת אבות, כבשת הרש או כח הזרוע והרובה – פשוט: מה קנה המידה להיות התנחלות חלק או לא חלק ממדינת ישראל?
ואני לא מדבר על הרצון או הסיבות וכו' וכו' – אלא על המדיניות הרשמית של המדינה ומה שיותר חשוב: על איזו החלטה רשמית של הכנסת היא מושטטת? אם אריאל היא חלק מישראל, מתי היא סופחה? איפה זה מתועד? איך זה מתישב עם החוק בישראל, ואיך זה מתישב עם החוק הבינ"ל?
שאלות רוטריות שמראות שמדובר במדינה פושעת, בה שלטון החוק לא מיושם ונדרס בגסות על ידי הרשות המבצעת, שמנסה להוליך שולל: את אזרחיה ואת השותפים שלה מבחוץ
– אבל השקר הופך ליותר ויותר ברור וגלוי. ותג המחיר לאיוולת הזאת כבר מזמן על הקיר – וגם העובדה שהרכבת הזאת כבר מזמן איבדה את המעצורים, ככה שלעצור כבר אי אפשר, ואולי עדיף פשוט להמשיך לחגוג ולהסתמם מדברי תורה ושאר תאוריות גזע יהודי עליון, כי ההתרסקות, כשתבוא, תבוא…
לא חדש. לא הכי מקורי.
השאלה עתיקת היומין האם ועד איפה מוכל החוק הישראלי בגדה זקוקה לפוסט יותר מעמיק ולפתרונות קונקרטיים. לא לחזרה על המנטרה של השמאל ש"השטחים כבושים וישראל צריכה להכריע " .
זו אחת הסיבות למה דווקא שינוי הסטטוס לכיוון סיפוח הוא חדשה ויכול לסחוף דעת קהל.
(השאלות מופנות לעו"ד מישרקי-אסעד, אינני עו"ד והפוסט קצת לא ברור לי)
לא הבנתי מי הוא שהגדיר את בעלי האדמות "שב"חים". הביטוי לא נזכר במכתב המקושר, ולכן לא ברור לי: האם זהו רק ביטוי שהוזכר כדרך אגב בידי מי מהחיילים בשטח, או שמא זהו מונח שהשתמשו בו באופן רשמי במהלך החקירה?
נראה כי המכתב עצמו אינו מערער כלל על עצם איסור הכניסה בעזרת צו "סגירת שטח", אלא רק על אכיפתו מבחינה מעשית, בהיות שטח ההתנחלויות לא מסומן וכן נתון במחלוקת. האם אני צודק?
אני לא חושב שזו המדינה שמספחת דה פקטו, אלא יותר שכוחות הביטחון בארץ לא ממש מצליחים לנקוט בניטראליות המצופה מהם.
סך הכל כוחות הביטחון בארץ נראים כאילו הם משרתים אידיאולוגיה ימנית בלי קשר לשלטון, ואני מניח שזה גם נובע מאופי המשרתים שם. הרי עצם זה שאתה מתגייס כדי לשמור על הסדר הקיים אז אתה שמרן כמעט בהגדרה…