השבוע סיירנו עם בעלי האדמות מהכפר כרמא באדמותיהם החקלאיות על מנת לבחון את המצב המשפטי במקום ולהכיר את הבעיות מקרוב. במהלך הסיור עם ראש הכפר עוכבנו להפתעתנו על-ידי אנשי הבטחון של ההתנחלות עתניאל. המתנחלים הזעיקו גם את כוחות המשטרה והצבא (ששה ג'יפים צבאיים!) בטענה שפלשנו לשטח ההתנחלות עתניאל. נהג הרכב וראש כפר כרמא נלקחו לתחנת המשטרה לשם חקירה. העילה לעיכוב והחקירה: שהות בלתי חוקית והסעת שב"ח. ראש הכפר כרמא הפך לשוהה בלתי חוקי בתוך מדינתו. הטענה די מגוחכת לאור העובדה ששהינו בגדה המערבית, שהרי אין שב"ח בגדה. שב"ח הוא המונח שהומצא על ידי השיח הביטחוני לתאר פלסטיני משטחי 67 שנכנס לתוך ישראל ללא אישור.

בעקבות האירוע שלחנו מכתב חריף למשטרה לצבא וליועמ"ש בנוגע להתנהלות פקודיהם. דרשנו שהם יידעו את כוחות הביטחון במקום בחוק "הכניסה לישראל" ובדרך הנכונה לאכוף אותו. כוחות הביטחון עיכבו גם את עורכות הדין ולכן ראינו לנכון לערב גם את לשכת עורכי הדין. בנוסף פנינו ליועמ"ש בשאלות רבות לגבי היכולת לאכוף את ההכרזה האוסרת כניסה ליישובים ישראלים (כלומר חוקי הכניסה והיציאה מההתנחלויות). מה קורה למשל בהתנחלויות שאין להן גדר, או בכל סימון אחר המודיע לכל אדם כי נכנס לשטחן. ביקשנו כי הצו יתוקן בהקדם. גבולות של מקומות אלו לא תמיד ידועים לכל אדם. התנחלויות רבות בוחרות שלא להקיף את עצמן בגדר ביטחונית מטעמים אידיאולוגיים ומתוך רצון להתפשט ולהשתלט על אדמות נוספות. כיצד תושב פלסטיני, שהריבונות על שטחו לא הוסדרה, או העו"ד המלווה את מרשו, יכולים לדעת את תחולת הצו במקרים של העדר גבולות ושילוט.

על פי החוק החדש שהתקבל השבוע בכנסת, נסיגה משטחים שנמצאים בריבונות ישראל, לרבות מזרח ירושלים ורמת הגולן, אותן סיפחה ישראל לאחר כיבושן ב-1967, תחייב משאל עם. אך העיכוב והחקירה של ראש הכפר כרמא על ידי אנשי הביטחון של עתניאל, הצבא והמשטרה מחייבים אותנו לחשוב אחרת. מתוך השיח שבו השתמשו כוחות הביטחון בכדי להגדיר את ראש הכפר כשב"ח, אנו למדים כי ישראל כבר סיפחה לתוכה, תודעתית, את ההתנחלויות גם הדבר לא עלה למשאל עם. יתרה מכך, הצבא, המשטרה מגינים על היושבים בהתנחלויות ואף יושבים בתוכן ולא מוצאים להגן בצורה שיוויונית על זכויות הפלסטינים באיזור. הסיפוח הישראלי מתבטא במתן משאבים וזכויות יתר לתושבי ההתנחלויות ומניעתן הפעילה מהתושבים הפלסטינים, כמו במקרה אחר שבו אנו מטפלים למשל בדרום הר חברון – שבו אפילו הזכות לשאיבת מים נמנעת מתושבי המקום, בעוד שההתנחלויות מחוברות לרשת המים הארצית הישראלית.

העיכוב והחקירה של ראש הכפר כרמא ועורכי הדין שלו הם חלק מסיפוח זוחל של מדינת ישראל את השטחים הכבושים דה פאקטו. גם אם הדבר לא הוגדר בכנסת, אפשר לראות את הביטוי שלו בתודעה של כוחות הביטחון והמתנחלים. אך אסור לנו להסכים עם זה. בהקשר הזה כדאי לזכור דוקא את הפסוק היהודי: "סור מרע ועשה טוב" (תהלים פרק לד פסוק טו). אם נדע להבחין בין טוב ורע, נוכל לחזור לנורמאליות.

(נכתב ע”י עו"ד קמר מישרקי-אסעד, ראש הצוות המשפטי של עמותת שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם)