תודה על מה שכתבת.

בעיני זו לא התפרצות לדלת פתוחה יותר מאשר כל פוסט אחר פה בנושא הכיבוש, בהתחשב בכך שחלק מהקהל הקדוש שגולש פה היה שותף (ואולי עדיין) למגננה על יצחק לאור ולוויכוח המאוד לא נעים בנושא ההטרדות המיניות בהפגנות בשטחים.

מה שונאדר כתבה הינו חשוב ונכון וצריך להאמר שוב ושוב ושוב, כל עוד הסטטיסטיקות מטורפות כפי שהן.

נו, עוד טקסט על הטרדות מיניות. לא שהנושא לא חשוב, רק שהטקסט הזה לא מחדש כלום מלבד הסיפור האישי. ובכל זאת, אם יש בו נקודה אחת שראויה לעיון נוסף, זו התוספת האחרונה השניה. מדוע באמת נשים שחושבות שאין בכך בעיה הינן אלו אשר עליהן מוטלת האחראיות לתיקונה?

תגובות המגיבים הגברים כאן לא ממש מפתיעות. משהו
בנוסח "כן , ברור שלהטריד מינית זה רע והטרדות מיניות זה פסול, אבל … " אבל, מה זה קשור אלי ? אבל, יש בעיות יותר חשובות ( כרגע , תמיד כרגע ), אבל, נמאס לשמוע את ההתבכיונות הזאת עוד פעם, אבל, זאת לא בעייה שלי. אני לא מתריד , אני בסדר וכו' . מה שאתם לא מבינים ומסרבים להבין זה לא רק את המימדים של העניין הזה ,זה לא "תופעה" זה מצב  קיים שמקבל לגיטימציה מהחברה בכל הרבדים שלה. כשמנכ"ל של חברה שהורשע בהטרדה מינית של 4 נשים ,מקבל חצי שניה על תנאי וממשיך לכהן בתפקיד שלו זו בעייה, אבל זה שאף אחד מסביבו לא מצייץ על זה , לא מוקיע אותו ולא מזהיר את הנשים שבאות לעבוד תחתיו ( אותן הוא ממשיך להטריד דרך אגב ) זה הופך אותם למשתפי פעולה.
זו רק דוגמא אחת ,אבל היא לגמרי מצביע על הכלל.
מטרידים מיניים וגברים שישתמשו בכוח ובמעמד שלהם וינצלו אותו נגד נשים תמיד יהיו, כמו שתמיד יהיו גנבים,
פוליטיקאים מושחתים,רמאים ובריונים, השאלה היא איך אנחנו מתייחסים אליהם כחברה . השינוי החוקתי בנושא של הטרדות מיניות הוא חשוב והכרחי אבל לא החוק הוא זה שישנה את המציאות. העובדה שאנחנו מרגישים בטוחים לצאת בבוקר מהבית לא מונחת בידיעה שיש חוק
נגד תקיפה, אלה בתחושה שהסיכוי שמשהו ברחוב יביא לנו סתירה הוא לא ממש נוכח, תחושת הביטחון הזאת כל כך מובנת מאליה שאנחנו מכירים בה בדרך כלל רק כשהיא נשברת ( ומשהו כן מעיף לנו סתירה באמצא הרחוב ומסתלק ) ,תחושת הביטחון הזאת עבורנו כנשים
לא קיימת כי היא נשברת כל הזמן. תחשבו על זה.

תודה על הפוסט היפה והחשוב, אבל למה לדחוף משפט כזה לכאן: "הסתכלו סביבכם. כמעט כל יצור אנושי ממן נקבה שתוכלו לקלוט בשדה הראיה שלכם עבר בחייו – בחייה – הטרדה מינית, תקיפה מינית, או אונס."
כמעט כל אישה עברה הטרדה מינית? באמת? מאיפה הסטטיסטיקה הזאת? חבל להחליש את המסר החשוב עם כאלה אמירות.

אני באמת לא מבין איך אדם נורמלי יכול לחשוב שזה יותר מגעיל שמטרידים ילד בן 15 בהשוואה לילדה בת 15. מה, כי הוא יותר "חזק" מהאישה? לשניהם לוקחים משהו מבלי לבקש, משניהם גוזלים.

חוץ מזה, אני חושב שהתגובה של הרבה אנשים מכל המינים למשהו כזה היא פשוט קיפאון ולא בגלל בושה או פחד, אלא בגלל הלם – אין לך מושג מה קורה לך, אתה לא יודע אם זה טוב או לא, וכבן אדם עם רסנים שיודע איך להתנהג, מעולם לא נתקלת במצב שכזה. כשחושבים על זה ככה, זה לא צריך להפליא את הגברים הרבים והטובים שהאישה לא עושה משהו – היא פשוט התנהגה כמו שבן אדם נורמלי יתנהג – זה לא מחולשה וזה אפילו לא נובע מדיכוי גברי, זה פשוט טבע האדם, ולא משנה מה המין שלו.

מה שכן, צריך להגביר אצל נשים (וגברים) את המודעות ישר להפעיל כוח או להתנגד כשהן נתקלות במשהו כזה, ולצערי, קשה לי לדמיין איך לעשות את זה מלבד להראות לנשים איך דברים כאלה נראים, אני מדמיין בראשי אינפומרשלז מזעזעים, אם כי חיוניים למדי.

כמה הערות:

1. קראתי את הקטע הראשון בלשון זכר ואז חזרתי וקראתי שוב בלשון נקבה. זה הרגיש לי אותו דבר. למעשה כשקראתי את זה בפעם הראשונה חשבתי שזה בטח מה שנשים מרגישות בתדירות די גבוה.
מאוד תמוהה הקביעה שסביר להניח שזה לא ישמע אותו דבר בלשון נקבה.
זו קביעה שדורשת הבהרה.

2. לא ברור לי עניין ה"התרגלנו מגיל אפס שנשים אינן בני אדם". סליחה, מאיפה זה בא?
אם אני זוכר נכון את ילדותי, הרי שבגיל צעיר אין הבדל בין בני אדם – זכרים או נקבות. כל הילדים אותו דבר בגיל הזה.
ההבדלים בין המינים מגיעים מאוחר יותר – אחרי הבגרות המינית ואחרי שאנחנו למדים משהו על מנגנונים חברתיים שונים לגברים ונשים. כמו גם על הדחפים המיניים ואסטרטגיות הזיווג השונות לחלוטין.
היה עדיף שתישארי עם ה"גם אנחנו לא ממש יודעות" – לפחות היה בזה מידה של אמת וזה היה משאיר את הדלת פתוחה לדיון.

3. יש גברים שאוהבים נשים פאסיביות במיטה. יש גברים שאוהבים להיות אגרסיביים במיטה. יש נשים שאוהבות גברים כאלה.
את מתייחסת אל הגברים האלה בזלזול ואל הנשים האלה כאל סמרטוטות. חבל.
יש זוגות שאוהבים שהסקס שלהם פרימיטיבי וראשוני ושהתפקידים המגדריים בו ברורים, מסורתיים ובלתי מתפשרים.
לא כולם – אבל יש.

אנחנו חיים בתקופה שהתפקידים המגדריים הקלאסיים נפרצים ומשתנים בקצב מסחרר. היופי בכך הוא שכל אחד ואחת בוחר/ת איך להגדיר לעצמם מה מותר ומה אסור להם בתור גבר או בתור אישה.
כמו כן, מותר לנו גם לשנות את דעתנו בעתיד.

אני גבר שכנראה לא יעמוד לי מאשה אסרטיבית במיטה. מודה – זה מסרס אותי. אני אוהב להרגיש חזק וכובש וגיבור. זה אולי ילדותי אבל זה מה שמעמיד לי את הזין. יש כאלה שעומד להם משמנות. יש כאלה שעומד להם מגברים. לי עומד מנשים קטנות ונכבשות.
זה לא אומר שאני לא מתחשב באישה שמולי. זה לא אומר שאני חושב שהיא לא שווה לי. להפך, ככל שהתפקיד המגדרי שלי כגבר משתווה ומתערבב בתפקיד של זוגתי – פרנסה, הורות, וכו' – כך גובר הרצון להשאיר מקום אחד בזוגיות שבו התפקידים המגדריים שלנו נשמרים (ואף מוקצנים כדי לתת "קונטרה" לשאר המקומות שאנו נאלצים לוותר עליהם) והמקום הזה הוא המין.

ברור לי שזה לא מתאים לכל אחד ואחת.
ממה שכתבת אני מבין שאת לא אוהבת מיניות גברית "כובשת" ושאת לא אוהבת להרגיש קטנה בסקס. יופי לך שאת יודעת שזה לא מתאים לך.
יופי גם שאת מתנגדת לכך שגברים יביעו מיניות זו ללא הסכמה מפורשת של מושא המיניות שלהם (הסכמה היא א'-ב' של מערכת שוויונית).
אבל בין זה לבין קביעה שמיניות גברית אגרסיבית היא משהו פסול, המרחק רב.

כהכללה, המיניות הגברית היא חודרת והמיניות הנשית מגוננת. יש לכך סיבות ביולוגיות ואבולוציוניות מוכרות. אין זה אומר שאנו עבדים למיניות נוקשה זו – גבר פולש, אשה חלשה – אבל זה בטח לא אומר שצריך להכליל על אלה שכן אוהבים את המיניות שלהם כך.

זין נועד לזיין ונשים יותר חלשות מגברים. אלה אמנם אמירות גסות אבל הן נכונות והן מכתיבות לנו אי-שוויון מובנה ביחסים בין המינים.
אולי הן לא עובדות נעימות, אולי הן לא רצויות (עבור חלקנו) אבל הן לא הולכות להשתנות בעתיד הקרוב.
אנחנו יכולים לבנות מנגנונים חברתיים חדשים ושוויוניים יותר סביב שתי העובדות האלה, אבל אנחנו לא יכולים להתכחש אליהן.

אני לגמרי בעד שינוי ודיון סביב נורמות וחוקים של הטרדות מיניות. אבל נראה לי שבתוך כל זה יש בפוסט שלך גם ניסיון להתכחש לכוחנות האינהרנטית שבמיניות הגברית כמו גם לחולשה הפיזית של נשים, ולהציג את אלה שנהנים מהשוני הזה ככאלה שאיכשהו עוצרים את הקידמה. חבל.

נב.
אני כותב בשם אנונימי לא כי אני מתבייש בדברי (להפך, אני גאה בפתיחות שלי ובבטחון המיני שלי) אלא כי אני מפרט כאן דברים אישיים.
רק במידה ועלתה השאלה…

מוזר שיש אנשים שלא ברור להם שמאה אחוזים מהנשים עברו הטרדה מינית.

תגידו, למה אתם קופצים? אף פעם לא קראתי אתכם כותבים "פחחח, בארור שכיבוש זה רע, בארור שהון-שילטון זה נורא!"
למה לדעתכם דווקא הנושא הזה גורם לכם לגלגל עיניים?

נכון שיש משהו מתנשא באופן בו הפוסט נכתב, אבל הנושא עצמו חשוב מכדי להפיל אותו על קטנות.

תגידו עוד משהו, אם הייתם עומדים ליד אותו אדם באוטובוס, בלי קשר למין של הנפגע/ת, מה הייתם עושים?

אתם יודעים מה הייתם עושים? בעיקר שתי אפשרויות: הייתם נועצים עיניים או מסיטים את המבט.

אתם יודעים מה הבעיה? כל אחד מכם – איי רפיט: כל אחד מכם – מכיר את הגברים האלה. אולי לא את אלה של האוטובוס, אבל את אלה שזורקים סלובות מלוכלכות, שנהנים להשפיל במילה קטנה ומגמדת, שנותנים דרור שרמנטי לאיזו גחמה פרה-היסטורית שלהם. ואתם (א ת ם) מתייחסים לזה בסלחנות אם מטעמי נוחות (כי אולי זה הבוס שלכם, או אבא שלכם, או אבא של אישתכם) ואולי כי קשה לכם להאמין שאדון סחבק שתמיד יוצא איתכם כזה גבר גבר מתנהג כמו נמושה.
וכל עוד אתם – ערימה של נאורים יקרים – לא תצאו נגד זה במציאות המתרחשת לנגד עינכם – אל נא תלינו על פוסטים שעוסקים בזה שוב ושוב ושוב.

אל תעמידו פנים כאילו שזה קורה במחוזות אחרים לאנשים פרימיטיבים שמצביעים קדימה.זה קורה כאן ולכל אורך ורוחב היריעה. במשרד שלכם. במכולת שלכם. בחדר המדרגות שלכם. בפאב השכונתי שלכם. בקרון הרכבת שלכם. וכמובן שבעיקר בפקולטה שלכם.
לא משה קצב ולא איציק מרדכי ולא איציק לאור ולא חיים רמון הם הבעיה הגדולה שלנו.
אלה שהיו סביבם והחרישו – עשרות ומאות האנשים האלה שמשתכשכים בתוך נורמות חברתיות שעילגותן שקופה – הם הבעיה שלנו. ואתם חלק מזה.