קלפי משחק: שתי הערות
ג'ון קרוסמן (מרדכי ואנונו) נכנס היום (א') לכלא לשלושה חודשים. הסיבה: לפני שלוש שנים הוא הפר את תנאי השחרור שלו ודיבר עם עיתונאים. בית המשפט העליון ניסה להמיר את המאסר בעבודות שירות, אך קרוסמן סירב לעבוד במערב ירושלים, בשל חשש מוצדק שיותקף על ידי תושבי המקום היהודים, וביקש לעבוד במזרח ירושלים. הפרקליטות דחתה את הבקשה, והוא נכלא.
קרוסמן מאתגר את הדמוקרטיה הישראלית מאז מאסרו ב-1986, ובדרך כלל מכשיל אותה. הוא הורשע בריגול חמור למרות שמעולם לא נפגש ולו עם סוכן אויב אחד; מאסרו הוא זה שקבע את הנורמה שאומרת שעיתונאי יכול להיחשב, לצורך הדברים, לסוכן אויב. הוא נידון ל-18 שנות מאסר ושוביו עשו הכל כדי להוציא אותו מדעתו; בין השאר, הוא ישב 11 שנים בבידוד. עם הגעת מועד שחרורו, ב-2004, עלו קריאות ממערכת הבטחון להמשיך לכלוא אותו גם לאחר מועד השחרור.
זה לא הסתייע – כנראה שזה היה מוגזם מדי למדינה שעדיין משתדלת להעמיד פנים שאיננה מדינת שב"כ – אבל על קרוסמן הוטלו הגבלות ממגבלות שונות, שהעיקרית שבהן היא איסור על יציאתו מישראל. אין לו כל עתיד בה, אבל המנגנונים מתעקשים. התירוץ שלהם הפעם הוא שקרוסמן עדיין יודע סודות מהמתקן שבו עבד לפני 25 שנה, ואפילו "שיש דברים שהוא לא יודע שהוא יודע". מערכת המשפט שלנו, כהרגלה, משתפת פעולה עם מערכת הבטחון כמעט ללא ציוץ.
מדוע התנגדה הפרקליטות לכך שקרוסמן יעבוד במזרח ירושלים? כנראה מתוך רשעות לשמה. בתוך כך, אגב, היא חתרה תחת עצמה. מבחינת החוק, אחרי הכל, לא צריך להיות שום הבדל בין מזרח ירושלים למערב ירושלים; שניהם חלק מירושלים המאוחדת לנצח. מסתבר שלפחות לדעת הפרקליטות יש הבדל. צריך יהיה לזכור את זה.
* * * * *
ממשלתנו אישרה היום הצעת חוק שקוראת להחריף את תנאי המאסר של אסירי החמאס, כנראה מתוך תפיסה מוטעית שהדבר יגרום לחמאס להתפשר ולרדת מדרישותיו בעניין גלעד שליט. ח"כ אחמד טיבי, שבכלל מפגיז לאחרונה – את שר החוץ שלנו הוא הגדיר כהיפוכו של יורג היידר, קרי מהגר שרוצה לגרש את הילידים – אמר את המובן מאליו: "אפילו מצור מוחלט על רצועת עזה כולה, שהיא הכלא הגדול ביותר, לא הביא לשינוי שהממשלה מייחלת לו. סנקציה מתלהמת כזאת תביא נזק ולא תועלת לענין שליט".
הממשלה משתמשת באסירי החמאס כבבני ערובה. היא ירדה למדרגת שפלותו של ארגון טרור. היא מתייחסת אליהם לא כאל בני אדם, אלא כקלפי משחק. ועל רוב הציבור שלנו, זה מקובל, אפילו רצוי. משפחת שליט והאפרט התקשורתי שלה מתייחסים לכך כאל משהו שצריך היה לקרות לפני שנים.
שיא החוצפה שייך למיקי גולדווסר. במאמר דוחה שפרסמה היום בנרג' היא גינתה את העובדה שישראל העזה, שומו שמיים, לשחרר את בכיר החמאס מוחמד אבו טיר לפני כמה ימים. אבו טיר נשפט בבית דין ישראלי ונידון לארבע שנות מאסר. השנים הללו חלפו, כל יום ויום, כל דקה ודקה שבהן. למדינת חוק אין שום אפשרות אלא לשחרר אותו. שמענו הרבה מאד דרישות מתומכי משפחת שליט, בכללן הדרישה להשעות את חוקי זכויות היוצרים כשזה מגיע אליהם – אבל הדרישה שנשעה את עצם קיומה של ישראל כמדינת חוק כדי ש"הילד יוכל לחזור הביתה" היא באמת חריגה.
כמובן, תומכי שליט לא התחילו את הסיפור הזה. התחילה בו משפחת ארד, כשעתרה לבג"צ כנגד שחרורם של כמה לבנונים שחטפה ישראל – ביניהם אדם שהיה בן 15 כשנחטף, ובילה שנים על לא עוול בכפו בכלא ישראלי, רק כי היה באותו הבית עם שייח' עובייד – בטענה ששחרורם משמיט "קלפי מיקוח". הם ניסו לעשות את זה גם בגרמניה.
אסירים אינם קלפי מיקוח. הם אנשים שנידונו ושיש להם תאריך שחרור שנקבע על ידי בית משפט. מאסרם אינו יכול להתארך בשרירות ליבו של פקיד, רק כי זה לא מתאים למדינה. זה משהו שמובן בכל מדינה שבה לא השתלטו שירותי הבטחון על תפיסת החשיבה של אזרחי המדינה.
ישראל רוצה "קלפי מיקוח"? שתכריז על עצירי החמאס הבאים שתתפוס כעל שבויי מלחמה. אותם היא אכן תוכל להחזיק ולשחרר כרצונה. הסיכויים שזה יקרה הם אפסיים, כי ישראל – כרגיל – רוצה להחזיק במקל בשתי קצותיו: גם להגדיר את ההתנגדות הפלסטינית כטרור וכפשע (והיא אכן כזו לעיתים, ופושעי מלחמה צריכים לעמוד לדין) ולשלול בכך את הלגיטימיות שלה, וגם להתייחס אליהם כאל שבויי מלחמה בלתי מוכרזים, שאין להם את הזכויות שיש לאסירים.
והשאלה העולה מכל זה היא אם יש בכלל טעם להמשיך ולדבר על שלטון חוק במדינה שממשיכה להתעמר באדם שכלאה במשך 18 שנים,שאיננה מוכנה להכיר בכך שריצה את עונשו, ושאיננה מוכנה להניח לו לממש את זכותו הבסיסית וללכת ממקום בו הוא שנוא ונרדף.
(יוסי גורביץ)
כתמיד יוסי, כל מילה בסלע. אני מודה שאפילו פתחת לי קצת את העיניים בעניין ואנונו/קרוסמן.
לא הבנתי את המשפט : "ישראל – כרגיל – רוצה להחזיק במקל בשתי קצותיו: גם להגדיר את ההתנגדות הפלסטינית כטרור וכפשע (והיא אכן כזו לעיתים, ופושעי מלחמה צריכים לעמוד לדין) ולשלול בכך את הלגיטימיות שלה, וגם להתייחס אליהם כאל שבויי מלחמה בלתי מוכרזים, שאין להם את הזכויות שיש לאסירים" .
למה שני ההגדרות , טרוריסט ושבוי מלחמה , לא יכולות להתקיים ביחד ?
שני=שתי
זה הצד השני של חוסר היכולת של מדינת ישראל להפריד בין אזרחים וחיילים – לא רק אצלנו, אלא גם בצד השני של המתרס.
לשבות אדם כשבוי מלחמה אומר שהסטטוס שלו הוא כשל לוחם אוייב, היינו, סוכן-אלימות של כוח אחר שקשה בכלל לומר שפשע פשע כלשהו. כל משמעותו היא כקלף מיקוח למטרת יישוב הסכסוך דנן. אפילו אם פשע פשעי מלחמה לא תפקידנו הוא לשפוט אותו, אלא זה של הצבא ששלח אותו.
אוקי . ואיך אתה היית מגדיר את אסירי החמאס – פושעים או לוחמים שבויים?
זאת לא מדינת ישראל החובשת להם את שני הכובעים אלא החמאס עצמו. מה לעשות טרור ולוחמת גרילה תמיד יוצרים בעיות עם הגדרות משפטיות.
ברור. החמאס מנהל את מערכת המשפט הישראלית, לא אנחנו.
חשוב מזה – שבוי מלחמה הוא כזה שמשתחרר כאשר המלחמה מסתיימת. לישראל אין אינטרס להכריז על המצב הנוכחי כמצב זמני של מלחמה שיכולה להסתיים בשלום.
כי שבוי מלחמה הוא לוחם לגיטימי שיש לו זכויות תחת אמנת ז'נבה.
אוקי, אז בוא נפרוט את הטענות שאתה מעלה כאן, רק בניסוח טיפה שונה –
בית המשפט נתן לואנונו אפשרות להמיר את מאסרו לעבודות שירות – הוא הציב תנאים ולכך בית המשפט לא הסכים.
אין ספק. מדינת משטרה. מי זה בית המשפט שהוא לוקח את החוק לידיים?
ואנונו אסף מידע מסווג שאינו מורשה ומסר מידע (הן שהיה מורשה לו מתוקף עבודתו והן שלא היה מורשה לו ואסף בפעילות בלתי חוקית) לגורם שאינו מורשה. כלומר ריגל הן עפ"י הגדרת העבירה ריגול בספר החוקים והן עפ"י מילון אבן שושן. ומדינה ישראל שפטה אותו בעוון (למרבה ההפתעה..) ריגול!
אחח.. שוב אותו בית משפט מושחת… של אותה מדינה מושחתת…
מדינת ישראל כולאת את אויביה (לא שבויי המלחמה, כי אויביה לא לובשים מדים) בתנאים טובים בהרבה מהנדרש בחוק הבינלאומי (את זה אפילו ארגוני זכויות אדם אנטי-ציונים אומרים). בתגובה לפשע מתמשך של אותו ארגון אויב מהם מגיעים אותם כלואים – מדינת ישראל החליטה (לא באמת, היא רק החליטה שהיא רוצה להחליט…) להקשיח את תנאי מאסרם של אותם כלואים ולהקפיד על התנאים האמורים בחוק הבינלאומי.
אחח… מדינה פושעת… ככה להקפיד על החוק כשהצד השני המסכן מפר אותו בעקביות… איזו נבזות מצד מדינת ישראל…
אין ספק שהדמוקרטיה בישראל בסכנה. לדעתי בעיקר מצד אלה שמנסים להוקיע פעולות חוקיות ונומטיביות שנוקטת כל דמוקרטיה אחרת בעולם. כלומר מנסים לכבול ולשתק את המדינה בכל פעולה הגנתית שלה.
בוא נפרוט את הטענות שלך, בכיף:
1. אתה טוען שהבקשה של וענונו לרצות את עונשו מספר קילומטרים מאיפה שהוא היה אמור (קרי במזרח ירושלים לעומת מערב ירושלים)בשל הטענה ההגיונית מאוד שאם ישראלי יראה אותו הוא יפגע בו, אינה סבירה?? על פי חוק גם אין הבדל בין מזרח למערב ירושלים – מדובר באותה העיר. למה שלבית המשפט יהיה אכפת, במיוחד כשהסכנה לחייו ולשלומו של וענונו ברורה..?
2. החוק אוסר על העברת המידע לסוכן אויב. עיתונאי אנגלי (אם אינני טועה), אינו עונה על ההגדרה של סוכן אויב, לפי ההיגיון הבריא (והמשפטי, עד משפט וענונו), לא?
בית המשפט הישראלי הגדיר, במקרה הזה, כאילו העיתונאי הוא אכן סוכן אויב. משמע, כל פוליטיקאי/אלוף בצבא, שהדליף (אנחנו מדברים על בסיס יומי, כן?) מידע לעיתונאים (כל פרשן צבאי דמיקולו) הוא מרגל, כולל ידידנו רה"מ נתניהו. כל מה שאתה שומע בחדשות נובע מהדלפות של הגורמים הללו לעיתונאים. כאן האבסורד.
3. אני מדבר בשם עצמי, אבל אני נגד הרעת תנאים של אסירים, ככלל. במיוחד, כשהסיבה לעשות זאת היא פשוט שרירות לב. אתה באמת מאמין שברגע שנגביל את תנאיהם של אסירי החמא"ס, הם יחליטו לשחרר את שליט? עזה היא הכלא הגדול ביותר בעולם, אשר כלואיו נמצאים במצב הומינטרי איום ונורא, וזה לא מזיז לחמא"ס..זה מה שיעזור? בהצלחה.
בא נגיב על הטענות שלך, בכיף.
1. ד' לא טען שבקשתו של וענונו אינה סבירה. היא יכולה להיות הכי הגיונית בעולם. אממה – בית המשפט העליון שקל, בחן,אמר את דברו ודחה את בקשתו של וענונו. לאחר שהלה הפר את צו בית המשפט, הורה ביהמ"ש לעצרו לתקופה של שלושה חודשים. אתה לא מסכים עם פסיקת בית המשפט העליון? קח מספר ותעמוד בתור.
2. קריאה חוזרת של חוק העונשין פרק ב' סימן ד' יכולה להועיל לך. רמז: הביטוי "סוכן אויב" אינו מופיע שם. הביטוי "סוכן חוץ" מופיע גם מופיע. סוכן חוץ מוגדר ככל אחד שיש אפשרות סבירה שהוא נשלח ע"י "מדינת חוץ" – ועיתונאים בהחלט עונים להגדרה זו. בכל מקרה, החוק אוסר מסירת ידיעה סודית לכל מי שאינו מוסמך (לאו דווקא סוכנים למיניהם).
סעיף 113 אומר למשל
"מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים."
חוץ מזה, וענונו עבר בערך על עוד הרבה סעיפים אחרים בשל היותו "עובד ציבור" ולא סתם אזרח.
ולגבי אותם אלופים: השאלה האם לאותו אלוף מדליף יש את הסמכות למסור את הידיעה (קיבל הוראה מהרמטכ"ל למשל). אם ידוע לך על מקרה ספציפי שבו אלוף זה או אחר הדליף ביודעין וללא סמכות ידיעה שיש בה פגיעה בבטחון המדינה – מהר נא והגש תלונה במשטרה.
אני לא רואה את הפסול בהרעת תנאי הכליאה של אסירי חמאס, כאמצעי לקידום שחרורו של שליט. ובהרעת תנאי הכליאה – אין הכוונה לכבילתם בשלשלאות והעבדתם בפרך, אלא להשוואתם, נניח, לתנאי הכליאה ב- East Jeresy prison באה"ב. לפחות במקרים של אסירים שהורשעו באחריות לפיגועי הדמים של תחילת העשור הקודם.
רציתי לענות לך בוריס אבל תראה מי התנדב לענות במקומי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3893413,00.html
התייחסתי לנושא הלגיטימיות של הרעת תנאי הכליאה כאמצעי לשחרור שליט. אני לא רואה את הפסול בעניין.
ניתן לשלול מן האסירים טלוויזיה בחדרים, חיבור לכבלים, אספקת עיתונים, אפשרויות מגוונות ללימודים הניתנות להם, אחזקת מכשירי טלפון סלולאריים,
וכל זה מבלי לחשוש לעתידנו כמדינת חוק.
האם זהו אמצעי שעשוי לקדם עסקה נוחה יותר לשחרור שליט ? אני סבור שכן, אך אינני תולה בכך תקוות מופרזות – יש בו כדי לשנות את אופי הלחץ הציבורי על ממשלת חמאס, שאמנם משקלו במשטר מהסוג החמאסי הוא מוגבל למדי, אך ודאי שאינו חסר משמעות.
ולגבי המאמר שהפנית אותי אליו – האם קראת אותו ?
זה נשמע כמו טקסט של בן דרור ימיני ביום קרבי במיוחד. המסר הוא שאנחנו מצויים במאבק לחיים ולמוות עם הפלסטינים העומדים עלינו לכלותנו, וצעד קוסמטי כזה או אחר מצידנו לא ירפה את ידם.
את הסאב טקסט אתה בטח כבר מבין לבד.
ועוד קטע מעניין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1170066.html
נשאלות מספר שאלות:
1) אסעד עורסאן נשפט בגין מעשים שביצע בתקופת האנתפאדה הראשונה. מאז, כידוע, נחתם הסכם אוסלו. אני לא בקיא בפרטי ההסכם, אבל הדבר הראשון שהייתי מצפה מהסכם כזה הוא שהצדדים יתחייבו להימנע מפעולות אלימות נגד הצד השני בגין מעשים שקדמו לחתימת ההסכם. בהעדר סעיף כזה, אידיוט מי שחותם על הסכם.
2) צריך להיות טיפש גמור כדי להניח שעורסאן חזר לישראל בלי ליצור קשר עם שירותי הביטחון שלה ובלי לבדוק אם הוא צפוי להיעצר עם הגעתו. אם הוא חזר לישראל למרות שלא קיבל התחייבות שלא ייעצר, זה עשוי להעיד כמה דברים על מעשיו בטרם שיבתו. אם הוא חזר תוך קבלת התחייבות שלא ייעצר, זה מעיד כמה שוות התחייבויות של השב"כ.
3) למה לעזאזל משפטו התנהל ללא פירסום כלשהו, ומה קרה לעקרון פומביות המשפט?
מישהו באמת חושב שהרעת תנאי הכליאה ישנו את עמדתו של החמאס?? כמה מנותק מהמציאות צריך להיות בשביל להאמין בזה???
גולדווסר כותבת "היכן אתה אהוד ברק, שר הביטחון, האחראי על ביטחונו של חייל?"
ואני חשבתי ששר הביטחון אחראי לביטחונה של המדינה…
ההחלטה על הרעת תנאי הכליאה של אסירי החמאס מיועדת בעיקר ליחסי ציבור פנימיים. לא יתכן שמישהו משרי הממשלה באמת נאיבי עד כדי להאמין שהחמרת תנאי הכליאה אכן תשפיע על מועד שחרורו של גלעד שליט. ההחלטה מספקת להם אפשרות להוכיח עשיה והזדמנות נוספת לדחות הכרעות למועד מאוחר יותר. עד אז, מי יודע, אולי משהו יקרה שימנע מהם את הצורך להחליט.
ובוא ונסתור את מה שאתה אומר;
נניח שאתה נשפט ועונשך הוא עבודות שירות. ואז אתה מגלה שמדובר בעבודות שירות בשייח' ג'ראח, כאשר אתה ידוע בסביבה כימני קיצוני ושנוא כל התושבים.
נראה לך הגיוני לתת עבודות שירות שם, ולא להמיר אותן בעבודות שירות לגיטימיות לא פחות באיזהשהוא מקום בו לא יכו אותך?
עכשיו, תסתכל בבקשה בסעיף של ריגול חמור:
http://www.lawguide.co.il/articles/1/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A8%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94–/
עושה רושם שהוא אשם רק בסעיף ג' – החזקה של ידיעה סודית, מכיוון שקשה להאמין שהוא התכוון לפגוע בבטחון המדינה. בכל זאת, הוא נכלא ל18 שנים. איזו הפתעה.
ולגבי האסירים – רוב מה שיוסי אמר קשור בכלל לנושא של ההתייחסות לשבויים כחצי שבויי מלחמה חצי אסירים, ורק חצי פסקה מוקדשת להגיד שאין טעם להחמרת תנאי מאסרם – מכיוון שזה לא יביא את שליט הביתה. אתה בכלל הגבת לגבי האם זה צודק להחמיר את תנאי מאסרם – יוסי לא אמר כלום בכיוון הזה.
"מכיוון שקשה להאמין שהוא התכוון לפגוע בבטחון המדינה"
וענונו התכוון לפרסם מידע שהמדינה, מסיבות שקשורות בבטחונה, החליטה שישמר כמידע סודי.
זה לא דומה, למשל, לענת קם – לה לפחות יש ההגנה מכך שהיא שחררה את המסמכים לעיתונאי ישראלי מתוך ההבנה שהצנזור ימנע פגיעה בבטחון המדינה.
לא שזה משנה הרבה, היא עדיין יכולה לשבת 15 שנים בכלא על "סתם" סעיף ריגול.
"למדינת חוק אין שום אפשרות אלא לשחרר אותו" – והוא אכן שוחרר, אז על מה המהומה?
כפי שכתוב במפורש בפוסט , מיקי גולדווסר חושבת שלא היה צריך לשחרר אותו. כלומר לדעתה ייתכן מצב שבו אסיר נידון לX שנות מאסר על ידי בית המשפט אבל לא ישוחרר בתום ריצוי העונש כי למדינה יש אינטרס שישאר בכלא. האמת, צריך לדאוג, כבר ראינו שדמעותיה של מיקי גולדווסר גרמו למדינה הזאת לשחרר מפלצת כמו סמיר קונטאר בשביל 2 ארונות מתים בזמן שגלעד שליט נשאר בשבי (היא יותר יפה מאביבה שליט, מה לעשות) אז
לך תדע מה יקרה בעקבות המאמר שלה.
יש מצב שאתה מתבלבל בין מיקי לקורנית?
אופס
בסדר זו לא טעות שלך. התקשורת הפטריוטית הפכה את כולם לדמויות בטלנובלה
לא שהיה עם זה בעייה . כל אחד והטעם שלו…
הנה, גם בארה"ב לממשלה הפדרלית יש למדינה את הזכות להמשיך להחזיק במאסר אדם אשר ריצה את עונשו. במקרה הנכחי מדובר בפדופילים שגמרו לרצות את ענשם בבתי הכלא של המדינות השונות והממשלה הפדרלית מכריזה עליהם כ"מסוכנים לציבור" וממשיכה להחזיקם בתנאי מעצר.
מה שמעניין שבית המשפט העליון קבע שהחוק הזה לא מפר את החוקה ברוב של 7-2. מה שמוזר זה מי שהתנגדו היו דווקא שני השמרנים הקיצוניים, קלארנס "השתקן" תומאס ואנטונין "תלה אותם גבוה" סקאליה. כלומר גם הליברלים הידועים כמו סטיבנס וגינזבורג ראו איזשהו הגיון בחוק הנ"ל.
כמובן, אפשר להגיד שאין מה לקחת דוגמא מארה"ב, ששם גם עונש המוות הוא חוקי, אבל אי אפשר להתעלם מהקונצנזוס ומהתקדים.
נו, אז דמעותיה של הגברת גולדווסר גורמות לשחרור מחבלים, לא להחזקתם הממושכת בכלא. כך שאין מה לדאוג.
אני לא מבין מה המגננה הגדולה על האסירים של חמאס?
אף אחד לא אמר שאם הם יקבלו תנאים פחות טובים איסמעיל הנייה יניף את דגל ישראל מעל כיפת הזהב והארץ תשקוט ל 40 שנה.
יחד עם זאת, מדובר ברוצחים מבחילים שלא מגיע להם שום "בונוס" בזמן שהם בכלא.
גלעד שליט לא משנה את התמונה אבל הוא מחדד אותה, איך הם מתחייסים לאסיר שלנו ואיך אנחנו מתייחסים לשלהם.
לא מבין ת'קטע של להיות נאורים כל הזמן, אם תתייחסו לקוף כאילו הוא בן אדם אני מבטיח, הוא לא יקום על שתיים ויתחיל לדבר.
לא מבין ת'קטע של להיות נאורים כל הזמן, אם תתייחסו לקוף כאילו הוא בן אדם אני מבטיח, הוא לא יקום על שתיים ויתחיל לדבר.
ללא ספק פנינה.
תהיה בעקבות הפוסט: האם יש לך התנגדות עקרונית להכרזה על אסירי חמאס כשבויי מלחמה?