על התמונה המזעזעת של אובאמה בלבוש האויב ימ"ש, על השקרים במחנה מק'קיין, ועל ההגיון ההפוך הארץ השטעטל

נו-נו. האתר דראדג' העלה תמונה, שלטענתו נשלחה אליו ממטה קלינטון, של אובאמה בלבוש מסורתי בעת ביקור בצפון קניה (מולדת אביו) לפני שנתיים. והרי התמונה.

מטה אובאמה ניצל את ההזדמנות לזעם קדוש, ותקף את קלינטון על "המעשה הנמוך ביותר שבוצע על ידי קמפיין כלשהו במפלגה כלשהי בבחירות האלה" וכו' וכו'. מטה קלינטון בתגובה: ברור שזה לא אנחנו, כי "אנחנו יודעים הרי מי טוב בתמונות מרשיעות לכאורה", וחוץ מזה תתבייש לך בעצמך שאתה בכלל מתבייש בתמונה הזו, כי גם הסנאטורית קלינטון לבשה בגדים מקומיים בביקורים רבים בחו"ל. אבל תומכת אידיוטית במיוחד של הילארי, חברת קונגרס בשם סטפני טאבס ג'ונס, היתה חייבת להוסיף ש"אין שום דבר רע בזה שאובאמה לובש את בגדי בני ארצו". התגובות לווידאו של זה לא אוהדות במיוחד.

בינתיים בקמפיין האמיתי, אובאמה עבר להוביל בטקסס וזה עוד לפני שקיבל את תמיכתו של כריס דוד הזכור לטוב (מחסימת החנינה למפרע של חברות התקשורת), שלמרות לבנבנותו דובר ספרדית שוטפת ויורד לעזור בטקסס. באוהיו הילארי נאחזת בשיניים ביתרון קלוש. אובאמה עבר להוביל עליה בבירור בסקרים הארציים. שמייח בעיירה.

ג'ון מק'קיין היה יכול לשבת ולהתענג אלמלא היתה טבעת הסקנדל מתהדקת גם עליו – ובנושאים רציניים הרבה יותר. זוכרים את הלוביסטית הלוהטת? ובכן, מסתבר שכלי התקשורת השונים מואילים בטובם להתייחס להיבט הלוביסטית במקום להיבט הלוהטת. מק'קיין כבר נתפס בסתירה חד משמעית מדברי הדובר שלו לגבי אם הוא נפגש או לא נפגש עם לקוח של אותה לוביסטית, בעניין מכירתו (הפרטתו) של ערוץ שידור ציבורי בפיטסבורג – עניין שבו התערב די בתקיפות כדי לזרז הצבעה בועדת התקשורת הפדרלית.

כמו כן, מתחיל להתעורר חשד שמק'קיין סיפק סיוע חקיקתי לחברת אוניוויז'ן, ערוץ הספרדית הגדול בארה"ב, שמיוצג גם הוא על ידי הלוביסטית דנן. זה מחמם במיוחד את ליבם של גייסותיו מהימין, שגם ככה יודעים בליבם שמק'קיין לא איתם בכל הנושא של הגירה (דווקא מבחינה זו הוא יוצא טוב בעיניי, כמובן, אבל זה לא מספיק כדי שאחלום לתמוך בו אפילו מול הילארי.

אמנם הוא יצא בסדר כשאיזה ברברן רדיו חימם לו את הקהל בהופעה איפה שהוא והתלכלך על "בראק חוסיין אובאמה" וכו'. לא יהיה קל, אבל קשה לי לראות את מק'קיין מנצח בלי שגיאה של אובאמה, אבל הוא נאלץ לבצע נסיגה חפוזה מאמירה כנה שפלט, לפיה א לא יצליח לשכנע את העם האמריקאי שהוא מנצח בעיראק, אין לו סיכוי להיבחר. בקיצור, גם בעיירה הזו שמייח.

ואצלנו? הוכשר השרץ, ואיתו ההיגיון שאין משלו שאדם שדחף למישהי לשון פעם בודדת בלבד יש במעשיו קלון, אבל הכופה את עצמו סדרתית על הכפופות לו בחסות המשרות הגבוהות במדינה – אין במעשיו קלון! זה אושר גדול, וברור לגמרי שבעיירה הזו – הכי שמייח.

ולסיום, עוד פרפראה שכזו משדה הקמפיין:

קבוצה של ימנונים חולי רוח הקימו עמותה נגד הילארי בשם Citizens United – Not Timid. שימו לב לראשי התיבות המרנינות. מסתבר שהוויקלי סטנדרד, מגזין הדגל של הימין האינטלקטואלי הניאו-שמרני – אתם יודעים, האינטלקטואלים האלה שהביאו לנו את המלחמה המוצלחת – מספר על התעלול החביב בצחקוק של הערכה. ועוד יש אנשים שמתייחסים לאנשים האלה כבני שיח שווים לכל דבר. נו.

היו עוד דברים, אבל הם יחכו עד שהממשק של רשימות יחזור בטובו לעבוד, בלאד.

(רחביה ברמן)