קורבנות למולך
What candles may be held to speed them all?
Not in the hands of boys but in their eyes
Shall shine the holy glimmers of good-byes.
The pallor of girls' brows shall be their pall;
Their flowers the tenderness of patient minds,
And each slow dusk a drawing-down of blinds.
(Wilfred Owen, “Anthem for Doomed Youth”)
שני חיילי צה"ל, אשרף מריח ולואיי נאסר א דין, שניהם מדליית אל כרמל, התאבדו בבוקר שישי האחרון ביריה. מריח ירה בעצמו ראשון, בכפר; א דין, ידיד קרוב, שמע על כך כשהיה בבסיס, וירה בעצמו זמן קצר לאחר מכן. בכך הצטרפו שני צעירים שבקושי הספיקו לטעום טעם חיים לרשימה הסודית ביותר של צה"ל: מספר המתאבדים בשורותיו.
קראתי את הידיעה, ובו זמנית נתקלתי בהודעה הרשמית של משרד הבטחון, על מספר הרוגי צה"ל מיום הזכרון של 2009 לזה של היום: 111, והוא לא כלל את מריח ונאסר א דין. המספר נראה מוזר מאד, במיוחד בהתחשב בכך שצה"ל טען בפני ועדת החוץ והבטחון של הכנסת שמספר ההתאבדויות בשנת 2009 עמד על 21, ומספר הרוגי תאונות הדרכים – על 12. אני לא יודע מה מספר הרוגי צה"ל בפעילות מבצעית בשנה האחרונה, אבל הייתי די בטוח שלא היה מדובר בשמונים: קרוב יותר לעשרה. הפער היה משונה.
לא היה לי זמן לברר את הנושא ולא כוח להתפתלויות המייאשות של דוברי צה"ל. לרחביה ברמן היה. הוא נצמד כמו עלוקה לווריד של הבהמה הירוקה, עד שמקור בכיר כלשהו הואיל לפלוט את האמת: מספר המתאבדים בשורות צה"ל היה 68. פי שלושה מהדיווח השקרי של צה"ל לוועדת החוץ והבטחון, כשהתהדר בחוצפתו שהצליח להוריד את מספר המתאבדים ב-40%.
בכך הפכו ההתאבדויות לגורם המוות הראשון בצה"ל. יותר ויותר עובדי כפיה אינם יכולים יותר, ובוחרים לנצל את הנשק שמעמיד הצבא לרשותם כדי לשחרר את עצמם חד צדדית מעריצותו. דרך המילוט הוותיקה של העבדים.
לכאורה, שיעור ההתאבדויות בצה"ל צריך להיות נמוך מהשיעור בציבור הכללי: צה"ל מקפיד לסנן משורותיו אנשים בעלי בעיות נפשיות. בפועל, השיעור גבוה יותר. בדיון נדיר שנערך בכנסת בנושא ב-2004, הודה צה"ל של-80% מהמתאבדים לא היו בטיפול נפשי קודם לשירותם בצה"ל, שרוב ההתאבדויות מתבצעות בששת החודשים הראשונים לשירות בצבא, שרוב ההתאבדויות מתבצעות באמצעות הנשק האישי של החייל – ושהצבא לא מכיר מקרה שבו הועמד קצין לדין בשל התעללות שהובילה להתאבדות.
לכך שצה"ל משקר, כהרגלו, התרגלנו לאורך השנים. הפעם הוא משקר לנו בפרצוף על עלותו של השירות הצבאי לחברה הישראלית. כשהחל אלעזר שטרן את המרדף שלו אחרי "משתמטים", כתבתי שהתוצאה המתבקשת תהיה עליה במספר המתאבדים. צה"ל טען בשנת 2005 שמספר המתאבדים השנתי נע סביב 30 עד 37 בשנה. בהנחה – הבעייתית, אמנם – שצה"ל לא שיקר כבר אז, אפשר לומר שהרפורמות של שטרן הכפילו את מספר המתאבדים.
זה המחיר שאנחנו משלמים עבור שימור המיתוס של "צבא העם": 68 הרוגים בשנה, רוב גדול של הרוגי צה"ל. כה גדול המחיר, עד שצה"ל נאלץ לשקר לנו עליו. יש שם מי שחושש שאם נדע את המחיר, אולי תקום זעקה. למרבה הצער, בהתחשב באספסוף המיליטריסטי שהוא הציבוריות הישראלית, נראה שזה חשש-שווא.
(יוסי גורביץ)
הוספתי בית לשיר המרגש שלי:
תודה לאל על האחים
שלצבא הם מגייסים
גם את אחי החלשים
שם הם ימותו חרישים
ממילא הם לא מועילים
יש סיכוי לח"כ בעל מצפון יעלה את הנושא לדיון בכנסת? אולי בהשתתפות נציגים מTBWA/יהושע?
רן כהן נהג להעלות את הנושא בכנסת, אבל זה היה לפני כמה שנים טובות.
מה זה קשור לקו 300?
מה, מי שחלש ומפונק מדי כדי לשמור על המדינה שלו, מגיע לו למות בכל מקרה. עדיף שהם יתאבדו במקום שילכו להשתמט על חשבוננו.
אנחנו לא שוויץ, אין לנו את המותרות לשחרר את כולם בגלל שטויות כאלה-
THIS IS SPARTAAAAAAAAAAA!!!!!!!!!!!
ומעניין כמה יש עוד התאבדויות שלא הצליחו…?
האמת שכנראה לא הרבה. אחת ה"בעיות" של הצבא בהקשר הזה היא שלכל אחד שם יש גישה לנשק חם – שהתאבדות בעזרתו נותנת סיכויי שרידה זניחים. יכול בהחלט להיות ששיעור נסיונות ההתאבדויות של אנשים בגילאים דומים במקומות אחרים לא נמוך הרבה יותר, אבל חלק גדול הרבה יותר שורד.
זאת התוצאה הראשונה שקיבלתי בגוגל ל"שיעור התאבדויות לפי גיל" – http://cbl212-235-5-230.bb.netvision.net.il/mmm/data/pdf/m02464.pdf
כלומר, אין חריגה בנתון הזה מהסטטיסטיקה של כלל האוכלוסיה – והוא לא חריג גם יחסית לעולם. שזה די מפתיע כיוון שיש לחבר'ה האלה נגישות גבוה לנשק חם – מה שהיה אמור לעלות את יחס ההתאבדויות בפועל לעומת הנסיונות (גם הנתונים האלה מופיעים בדו"ח).
זו נקודה מאוד עקרונית בעיני, על מנת להוכיח שהשרות הצבאי הוא הגורם להתאבדויות צריך להראות חריגה סטטיסטית ברורה. חריגה כזאת בפרוש לא נמצאת. סטטיסטית, גם ללא צבא היינו מקבלים אותה כמות מתאבדים בטווח הגילאים הזה. (למעשה, אפילו קצת יותר).
אתה מפספס את הנקודה. קודם כל, זה לא מוכיח שהצבא הוא אף פעם לא סיבת ההתאבדות של החיילים. זה רק מוכיח שבערך אותו אחוז של אנשים שמתאבדים באזרחי, ממשיכים להתאבד גם בצבא, הסטטיסטיקה כשלעצמה לא אומרת כלום על המניעים. דבר שני, ומה שיותר חשוב, הוא שהמצב שבו חיילים מתאבדים בצבא הוא לא מצב נורמלי- צבא זה לא המקום בו אמורים להתאבד אנשים. צבא הוא מקום עבור אנשים בריאים נפשית, אנשים שאוחזים בנשק וחיי אדם תלויים בהם, לא תפקיד עבור אנשים אובדניים עם קשיים נפשיים. צבא לא אמור לגייס אנשים בעלי נטייה להתאבדות, והסטטיסטיקה שאתה מדבר עליה רק מוכיחה שהצבא מגייס בכפייה אנשים שלא היו אמורים להיות שם. אם אכן הקבני"ם עושים את עבודתם נאמנה ומשחררים אנשים שאינם כשירים נפשית לשירות, היינו צריכים לראות אחוז נמוך יותר של התאבדויות בצבא יחסית לאזרחי. זה שאין הבדל מוכיח שהצבא בעצם מפקיר את חייהם של אזרחים שאת מותם היה ניתן למנוע אם היה אכפת לו בצורה מינמלית מחיי חיליו, הוא בעצם הורג אותם בכך שהוא מספק להם תנאים מאוד נוחים לממש נטיות אובדניות, וגם את הכלים לעשות זאת בפועל. המסקנה עדיין אותה מסקנה- המיליטריזם והכיבוש עולים לנו בחיי אזרחים.
לעתים קרובות, קשה להוכיח סיבה להתאבדות. אבל אני מוכן להניח שבחלק ניכר מהמקרים, השירות הצבאי הוא הסיבה. מה לעשות, מדובר במסגרת מלחיצה, הנוהגת מטבעה לרמוס את אישיותם של אלה הנמצאים בה, במיוחד אלה שזה עתה הגיעו אליה. אבל דווקא בגלל זה, אילו כל אוכלוסיית בני 18-21 הייתה מגיעה לשירות צבאי פעיל, הייתי מצפה ששיעור ההתאבדויות בקרב החיילים יהיה גדול יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית. זה שהשיעורים בערך זהים מלמד על יעילות מסוימת של הסינון שמפעיל המערך הצה"לי האחראי על בריאות הנפש.
כמובן שרצוי לשפר את יעילותו של הסינון. שקרי צה"ל, המסתירים את המספר האמיתי של התאבדויות החיילים, מונעים כל ניסיון מושכל של שיפור כזה, ולכן מדובר במעשה פשע ממש (איפה עוד ענת קם עם גישה למחשבי צה"ל כשצריך אותה?) אבל ספק רב אם ניתן להגיע אי-פעם לכך ששיעור ההתאבדויות בצבא יהיה נמוך בהרבה מזה שבאוכלוסייה הכללית.
מעניין לבדוק מה שיעור ההתאבדויות בצבאות מקצועיים ברחבי העולם, דוגמת צבא ארה"ב (ואיפה שגם נלחמים רוב הזמן).
שששש…..לא לבלבל כאן עם עובדות. הרי כאן מתעסקים במתמטיקה טהורה וספירת גופות קצת פחות טהורה.
למשל, כותב הבלוג חושב שבחללי צה"ל נחשבים רק אלה שנפלו בפעילות מבצעית, נהרגו בתאונות דרכים או התאבדו. לכן, המספרים שמדווח עליהם צה"ל לא אמינים כי יוסי "די בטוח" שלא היו יותר מעשרה ורחביה טוען שלא היתה פעילות מבצעית רחבה ב 2009 ( מבצע עופרת יצוקה שנכנס ל ינואר 2009 כנראה לא נחשב).
לכן יש להפעיל גימטריות ונוטריקונים ומחשבוני כיס כדי לגלות להיכן נעלמו כ80 גופות.
נניח שזה נכון וכל החיילים שנפלו בפעילות מבצעית (כולל תאונות אימונים) קרוב ל10 (שזה עובדתית לא נכון אבל נניח).
צה"ל מחשיב במספר החללים גם את אלה שמתו בתאונה שאינה תאונת דרכים, חיילים שמתו כתוצאה ממחלה, חיילים שנרצחו בפעילות פלילית, אבל הכי חשוב צה"ל גם מכליל במנין הנופלים לשנה זו גם את אלה שנפטרו השנה כתוצאה מפגיעה תוך כדי שירותם הצבאי גם אם הפגיעה אירעה לפני 40 שנה.
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1081364.html
"מרבית החללים בשנה האחרונה מתו בתאונות דרכים ועבודה, וחלקם נכי צה"ל שמתו עקב נכותם. חללי צה"ל כוללים את עשרת הלוחמים שנהרגו במבצע עופרת יצוקה, שני אנשי צוות אוויר שנהרגו בהתרסקות מסוק הקוברה שלהם בעמק יזרעאל וכן גשש בדווי שנהרג לפני חודשיים ממטען פלסטיני על גדר המערכת ברצועת עזה."
והנה אפילו בעיתון הארץ שכחו להזכיר ליאור רמון שנהרג בפברואר2009.
כמה עוד הם שכחו להזכיר? כמה נכי צה"ל ממלחמות ישראל (שלום הגליל, יום כיפור וכדומה) נפטרו השנה כתוצאה מנכותם (וזו דרך אגב לא החלטה פשוטה כי להחלטה כזו יש אספקטים כלכליים). אולי שם טמונות איזה 50 גופות?
העיקר בהמות ירוקות ומקורות אנונימיים לא לציטוט (אה-לה גרון עמוק) וכל מיני ירקות.
אופס טעות שלי.
המאמר שהבאתי מתייחס ליום הזכרון 2009. כמובן שזה לא משנה את הטיעון שלי כי הסכמתי א-פריורית לכך שרק 10 חיילים נהרגו השנה בפעילות מבצעית.
אתה באמת חושב שהסיבות האיזוטריות שהבאת מכסות עשרות גופות חסרות? יותר ממחצית ההרוגים המדווחים? רצח פלילי, מחלה, פציעה ישנה… 50-60 נפש?
מקרה קשה של שכנוע עצמי עמוק…
אני יכול להגיד לך בדיוק מי נתן לי את הנתון של 68, אבל לא אעשה את זה מפני שהנתון נמסר לי שלא לציטוט. אתה רוצה להאמין ששלפתי אותו מהתחת, תאמין.
עכשיו, בעופרת יצוקה נהרגו (יעני במקום) 10 חיילים, מתוכם כחמישה מאש כוחותינו אבל לא משנה. כמה עוד אתה חושב מתו במהלך השנה מפציעותיהם? עוד עשרה? ואם זה כל הסיפור, למה דו"צ לא מוכן לתת פילוח? אם לא היה מסתיר, היה נותן פילוח ודי.
לרחביה – לא אמרתי ששלפת נתונים מהתחת אבל רק בגלל שאתה מצוטט איזשהו מקור אלמוני שאתה מכיר, אתה בעצם אומר תסמכו עלי שאני סומך עליו… בסדר. אין עם זה בעיה וזה נוהל עיתונאי ידוע – אבל בהגדרה זה לא 100 אחוז אמין.
גם לברנשטיין ווודוורד ידעו שכדי שייתיחסו אליהם ברצינות הם היו צריכים להביא הוכחות קצת יותר חותכות מ"מקורות שלא לציטוט אומרים". אם זה היה נשאר רק בציטוטים של גרון עמוק, פורד היה נשאר עוד איזה ראש בית הנבחרים שאף אחד לא זוכר.
זה שחייל נהרג מאש כוחותנו או מעקיצת דבורה לא משנה למנין החללים. וחוץ מזה אני אפילו מוכן לקבל שנהרגו רק שלושה חיילים בפעילות מבצעית ב 2009. מה זה משנה? כי:
הנה ההגדרה מחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (1950):
"חייל שנספה במערכה" ו"נספה" פירושו חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה מחבלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו עקב שירותו"
שוב – במנין החללים שנוספו השנה נכללים גם נכי מלחמות השחרור, קדש, ששת הימים, ההתשה,כיפור,שלום הגליל, וכו' וכו' (ו"סתם" נכי צה"ל) שאיתרע מזלם ונכותם היא הגורם לפטירתם *השנה*.
אתם באמת לא יכולים להעלות על דעתכם 80 נכי צה"ל (מכל מלחמות ישראל ואלה שנפגעו במהלך שירותם!) שנפטרו השנה ומשהב"ט הכיר בפגיעתם כגורם המוות?
וחוץ מזה – בהכירי את רוח הבלוג, גם אם דובר צה"ל היה נותן את הפילוח של כל הפילוחים של פלחי הפלח זה לא היה משנה. כאן יש אקסיומה: דובר צה"ל תמיד משקר – וזו לא הנחה.
שוב: כשעימתתי את המקור הצבאי שלי עם העובדה שחסרים עשרות מקרי מוות (112-35, כשה-35 זה 21 התאבדויות ועוד 14 תאונות דרכים לפי דיווחו של אל"מ הגלילי), נאמר לי "הנתונים שלך שגויים, אנחנו יכולים להגיד לך שהיו 68 התאבדויות, אבל זה נתון לא רשמי". למה שיגידו לי דבר כזה?
ולא, לא נראה לי שמתו 77 נכי צה"ל מפגיעה במהלך השירות שאירעה בשנים קודמות. אם כך היה, שוב, למה שדובר צה"ל יסרב פשוט לומר זאת? למה שצה"ל יהיה מעוניין בכתבה כמו הכתבה שלי אם יש הסבר תמים?
אני יודע כי בהרבה מקרים, הצבא מעדיף לא לקטלג התאבדויות ככאלו, אלא להשאיר את התיק פתוח, ולרשום את מקרה המוות כתאונה שסיבתה לא ידועה, ובכך להלבין את הסטטיסטיקה.
הערה, ברשותכם. ה- 111/12/13 (תלוי איפה קוראים), יש גם הרוגים של המשטרה ושאר כוחות הביטחון, ולא רק של צה"ל, כך שייתכן שאפשר להחסיר מהחוסרים את הכמות הזו.
בדיעבד, היה ניתן לרשום את השמות מה' באייר תשס"ט ועד להיום ברשימת השמות הרצה של ערוץ 33 (או לשים יד על הרשימה עצמה) ולחפש לפי השם את סיבת המוות. עבודה ידנית שכזו, שייתכן ותיתן מענה לשאלות.
והערה אחרונה: מבצע עופרת יצוקה היה ב- 2008/09. מחוץ לסטטיסטיקה של השנה.
השאלה היא אם כל ההתאבדויות בצה"ל מופיעות בסטטיסטיקה שהבאת. כי, אם אני מבין נכון, אחד הטיעונים העיקריים בפוסט הוא שצה"ל מטייח התאבדויות.
אגב, ממה שאני מצאתי שיעור ההתאבדות בישראל נמוך מבאיחוד האירופי, מלבד בגילאי 15-29. מעניין לבדוק כמה מזה בגיל צבא.
נקודה שקצת מפספסים פה. דובר צה"ל הוא גוף רשמי שמקבל את משכורתו מהציבור. כך גם דובר משרד ראש הממשלה, דובר חברת החשמל ודובר האוניברסיטה העברית אם יש כזה.
כלומר המידע המדובר הוא לא איזה נתון פרטי על שכר המנכ"ל של חברה מסחרית שלא חייבת כלום לאף אחד (וזה אם היא לא נסחרת בבורסה) ולא מדובר כאן בנוהלים פנימיים של חברת סטרט אפ. מדובר כאן במידע שהוא רכוש כולנו ונדמה לי שיש איזה חוק חופש המידע שאמור לתפוס כאן בארץ.
הדבר היחידי שדובר צה"ל רשאי לשתוק לגביו ואולי אפילו לשקר הוא מה שמהווה סוד צבאי , סוד צבאי הוא כזה שעלול לפגוע בבטחון המדינה, לא כזה שעלול לעשות תדמית גרועה לצבא.
אני כנראה שרוט בראש, אבל אני לא מצליח להבין איך הנתונים מהדו"ח שהביא יואב מוכיחים ששיעור ההתאבדויות בצה"ל דומה לזה של כלל האוכלוסיה.
בדו"ח כתוב שבממוצע בשנים 2001-2004 היו כשבעה וחצי התאבדויות ל-100000 איש בשנה בגיליים 15-24. בצה"ל (לפי ויקיפדיה) משרתים כ-177000 חיילים (ועוד כחצי מיליון חיילי מילואים) שרובם נכנסים לקבוצת הגיל הנ"ל. מכאן נובע שאפילו הנתונים הרשמיים של 21 מיתות בשנה גבוהים בערך פי אחד וחצי מהממוצע הארצי (אולי ניתן להסביר את הפער הזה בשיעור גברים יהודים גבוהה ו/או בכך שנשים נכשלות פחות בנסיונותיהן בצבא, אבל הדו"ח לא מציע מספיק נתונים).
רק אם אנחנו כוללים את כל המילואימניקים אפשר לטעון שהנתונים הרשמיים נמוכים בהרבה מהצפוי, או אם מקבלים את הנתונים של רחביה, אפשר להגיד שהם דומים לאלו של כלל האוכלוסיה (היות ומדובר בגברים יהודים מבוגרים יותר). אבל גם אז צריך להאמין שכל המילואימניקים האובדניים מחכים 11 חודשים רק כדי שיוכלו להתאבד במילואים – וזה תסריט לא הגיוני.
מאחר ואני מאמין לרחביה יותר מלדובר צה"ל (מצטער מר. חרטא, כשתספק את תנאים ותשלם משכורת כמו ב- WaPo תוכל לדרוש תוצאות כמו של וודוורד), ומכיוון שאני חושב שגם אם הנתונים של רחביה כוללים מילואימניקים לא כולם יחכו עד שיקראו להם למילואים, אז מספר ההתאבדויות בצה"ל גבוהה מאשר באזרחי.
בפוסט של רחביה כתוב שמתוך 21 מתאבדים 4 היו בקבע ו3 היו במילואים. ז"א רק שליש בשירות חובה.
אתה מתכוון שני שליש
איכשהו פספסתי את הסוגריים בפוסט שלו.
בכל מקרה 14 בחובה פלוס 4 בקבע זה יותר מהממוצע הארצי (בהנתן מספר החיילים בסדיר וקבע, מספר המתאבדיפ שם אמור להיות יותר קרוב ל14-15).
מכל הפוסט הזה הטענה החזקה ביותר היא שצה"ל אינו בודק באופן רציני את המצב הנפשי של המתגייסים. כשיבוא מתאבד שיבחר את הדרך של ריסוק הכלי שלו על כל ההחיילים שבו- אולי צה"ל וחלק מהציבור יפסיקו את המסע נגד המשתמטים והקב"נים. אני מכיר אישית שני מתאבדים- נתון שאינו מייצג שום דבר- שניהם היו מתאבדים גם ללא הצבא. אני מניח שקורה גם בצבא ששוברים אדם.
הטענה החזקה ביותר היא לא מה צה"ל בודק או לא בודק, והיא גם לא השוואת שיעור ההתאבדויות בצה"ל עם זה שבאוכלוסייה הכללית או בצבאות אחרים (ד"א, נתונים לגבי ההגדרות להתאבדות בצבא ארה"ב — השונות במידת-מה מאלה המקובלות בישראל — ולגבי שיעורי ההתאבדות שם ניתן למצוא בקישור הבא ובקישורים המופיעים שם:
http://atwar.blogs.nytimes.com/2010/03/26/a-matter-of-life-and-death-suicides-in-the-army/
)
הטענה החזקה ביותר היא שצה"ל משקר (לכאורה) לגבי מספר ההתאבדויות בשורותיו. על זה ראוי בהחלט להקים סערה. אולי מישהו ינסה לעניין בסוגיה את הח"כים של מר"צ? הם יכולים להרים נושא כזה, וזוהי גם הזדמנות טובה בשבילם להזכיר את קיומם. אני חושב במיוחד על אילן גילאון.
ליוסי ולרחביה,
תודה על השירות הציבורי החשוב.
נראה לי שבניגוד לחשיפות על מה שעושים לערבים, כאן דווקא יש סיכוי לגלגל מהלך ציבורי שיעמיד את צה"ל במקומו הראוי למשך שנייה או שתיים, ואולי יוציא את האמת לאור.
פני שמחפשים קונספירציות:
1. נתוני כוח אדם הינם לשנת עבודה, דהיינו ינואר- דצמבר, 112 (111??) מכסה את התקופה שבין יום זיכרון ליום זכרון. כלומר, ישנה אי-חפיפה של 4 חודשים בנתונים (26 חללים בן 01/01/2010ליום הזיכרון )
2. אנשי קבע – אנשי קבע שנפטרו מסיבות טבעיות נכללים ברשימת החללים, ולא יכללו בנתוני תאונות (ספרתי 28 חללים שרשום לידם נפטר במקום נפל או בגיל מבוגר)
3. שב"כ ואחרים
4. משמר הגבול\משטרת ישראל – חללי משמר הגבול יכללו ברשימת החללים, אבל לא בנתוני צה"ל (ספרתי 16 משטרה + משמר בגבול)
5. ודבר אחרון,שאני לא סגור עליו, חיילים שנהרגו בתאונות דרכים באזרחות (כלומר, לא ברכב צבאי) לא נכללים
בסטטיסטיקת תאונות הדרכים של הצבא
המספרים נלקחו מאתר "יזכור" של משרד הבטחון
הסיבה שרבים מהמתאבדים עושים זאת מיד עם גיוסם לצבא יכולה להעיד על כך שחלקם חיכו ליכולת להחזיק נשק ותכננו את ההתאבדות טרם הגיוס. רבים מהם עושים זאת ביום קבלת הנשק נתון שמחזק עובדה זו, אני מסיכמה שמספר המתאבדים מצער מאוד ויש לעשות כל שביכולתנו כדי למזער אותו ,אך אם זאת אי אפשר להאשים את צה"ל בכל דבר..
הילה שלום.
בגלל זה כתבתי את התגובה שלי קודם ואני חוזר עליה בקיצור עכשיו: אם אין לצה"ל מה להכחיש או להסתיר הכל צריך להיות ברור ולא צריך להיאבק עם השלטון לגבי נתונים שזכותי המלאה לדעת אותם. חוץ מזה המסקנה שלך לגבי אנשים שמתאבדים מיד עם גיוסם לצבא יכולה גם להעיד על כך שקבלת הפנים שקיבלו בצבא גרמה להם לייאוש תהומי אבל זה כבר נושא לפרשנות. לפני יותר מ 25 שנה חבר שלי היה טירון בנח"ל , הוא אישית יצא משם כשהוא מגייס כל טריק אפשרי כי אחרת טען שהיה יורה בעצמו אבל החשוב מכל הוא ששלוש פעמים הוא עמד במשמר כבוד ללווית חיילים שהתאבדו אחרי שנשברו איתו בטירונות. אני לא יודע כמה בדיוק טירונים יש ברגע נתון במחנה 80 אבל 3 התאבדויות בטירונות במחנה אחד תוך פחות מחצי שנה…