הבלון הנפוח עוזב, נרג יהדות ממשיך בשלו, השקר של 'מרד הילדות', ואי ההבנה בנושא שביתת המרצים: ארבע הערות על המצב
הלך האיום האסטרטגי: הבריון המורשע מכה הילדים, אביגדור "טהרן ואסואן" ליברמן, עזב היום את הממשלה. הגוויה שנתפרה למידותיו של "המשרד לאיומים אסטרטגיים", יש לקוות, תתפורר יחד עם הקריירה של ליברמן.
הוא עזב את התפקיד תוך השטיק הרגיל שלו, התקפה על הציבור הערבי-ישראלי. מה הקשר בין אחמד טיבי וממשלת אולמרט? אין שום קשר, זה פשוט שטיק רטורי שהוא משתמש בו כדי לשכנע את בוחריו שהוא נשאר שונא האדם שהיה קודם. זה כל מה שנשאר ממנו.
לפרישתו, מעבר לעובדה שהוסר כתם מעל מדינת ישראל הנמצאת עכשיו תחת גל פאשיסטי-מיליטריסטי גואה כך, יש שתי תוצאות חיוביות, וגם השתמעות חיובית. ראשית, תפיסת "המומחה הביצועיסט" שלו ספגה חבטה קשה: הוא הציל את ממשלת אולמרט מנפילה מיידית, ולא הצליח לעשות בה שום דבר. פרשת אסתרינה טרטמן הנחיתה עוד מכה על התפיסה ששומר הבארים לשעבר יצליח להקים "ממשלת מומחים". אף אחת מההבטחות שנתן לקהל מצביעיו לא קוימה.
שנית, פרישתו הציגה ככלי ריק את התפיסה המסוכנת, הבזה לדעת הקהל, שפשטה בשמאל, על פיה יש לאתרג את אולמרט כדי ש"יעשה שלום". אולמרט לא יכול, הוא לא יכול להסיר אפילו מאחזים, ופרישתו של ליברמן הוכיחה עד כמה רעועה תהיה הקואליציה שלו אם ינסה. ממשלת אולמרט לא יכולה לעשות דבר, אין אג'נדה שהיא יכולה לקדם; מוטב שתלך הביתה בהקדם.
הפן המשמח באמת בפרישה הוא שככל הנראה, למרות כל הרהב והצווחות, ישראל לא תתקוף את איראן בשנה הקרובה. ליברמן לא היה פורש מהתפקיד הריק שלו, אילו חשב שיתכן שמישהו אחר יתפוס את מקומו ואת התהילה שתבוא עם תקיפה כזו – כמובן, מתוך הפנטזיה הקבועה על כוחו ועוצם ידו של צה"ל. תודה לאל; נראה שממשלת אולמרט לא תצא למלחמה שניה.
השקר שמאחורי 'מרד הילדות': קבוצה של תינוקות שנשבו, נערות מבנות "הנוער הנהדר" שנעצרו בעקבות איזו התפרעות לאומנית, מאכלסת את תאי הכלא – משום שהן מסרבות להזדהות. את השטיק הזה, כמובן, גנבו המתנחבלים מהמחתרות שטרם הקמת המדינה.
המטרה היא להביך את מערכת החוק, וזה עובד נהדר. ילדות בכלא מצטלמות רע מאד. מצד שני, לשחרר אותן פירושו לתת לפורעי חוק סדרתיים ללכת לחופשי. הוריהן של המורדות הקטנות ממררים בבכי: מה הן כבר עשו.
וכל זה שקר גס מאד. ההורים יודעים היכן בנותיהם. הם יכולים להביא לשחרורן בשניות; כל שעליהם לעשות הוא לזהות אותן. הם מסרבים לעשות זאת, משום שהם משתמשים בבנותיהם ככלי במאבק פוליטי. המתנחלים, כמו הפלסטינים, תמיד ניהלו מאבקים תוך שימוש בילדים ובקורבניותם, וזה הגיע לשיאו בהתנתקות.
הפתרון צריך להיות פשוט למדי: להכניס את הילדות למוסד לעברייניות צעירות – כי זה בדיוק מה שהן – ולאחר מכן להוציא אותן מרשות הוריהם, ולשפוט את ההורים על הזנחה נפשעת של קטין. זה מה שמערכת חוק שלא היתה מוכנה להכיר במרד היתה עושה. אבל סביר להניח שהיא גם תאכל את הדגים, גם תולקה וגם תגורש מן העיר: סביר שתחת לחץ, שטופות המוח ישוחררו בקרוב, ישובו לדרכן הרעה – ומערכת החוק תתגלה, שוב, כחסרת שיניים מול החותרים תחת הרפובליקה הישראלית להמיתה.
אגב…: אם כבר דיברנו על מרד, ראוי להציץ פעם נוספת בנרג יהדות, הזרוע הלגיטימית-למחצה של מחנה המורדים. הטרוריסט המורשע חגי סגל הפך לסלבריטי של ממש שם, אחרי שגילח את שפמו. נניח לשגיאות ההיסטוריות (צ'פלין לא גידל שפם כחיקוי להיטלר); האם יש מערכת עיתון שפויה, שהיתה מצליחה לא לאזכר את העובדה הפשוטה של מעורבותו במחתרת היהודית של ראשית שנות השמונים?
וזה עוד כלום. בהתייחסות לפינוי עמונה, שמכונה כמובן "הפוגרום הגדול" (נרצחי קיליצה וקישינב, כידוע, תפסו שטח פרטי, סירבו לפנות אותו, ואז תקפו את כוחות המשטרה), מציג הערוץ את סרט הווידאו המחליא של וולפא, מקיצוני חב"ד. הסרט מציג אלימות בלתי פוסקת מצד המשטרה, על רקע שיר מטאל גרמני שמיועד להבהיר למי שלא הבין שהשוטרים הם נאצים.
כלומר, המערכת – באקט פחדני שקוראי הערוץ הורגלו אליו, אף אחד לא חתום על האייטם – מאמצת את הנראטיב של וולפא. פינוי עמונה מכונה "יארצייט", יום השנה לפטירה. ואחרי כל זה, כמובן, הערוץ ימשיך לילל על 'הטיה של התקשורת'.
למה השביתה מצומצמת: דרך קבע עולה טרוניה כנגד המרצים השובתים: הם שובתים רק למען שכרם, הם לא פועלים למען החברה בכללותה ולא נלחמים על שלמות האוניברסיטה. אז אם זה רק מאבק על שכר, למה שיהיה אכפת לישראלי מהשורה ממנו?
ראשית, כי מאבק על שכר הוא חשוב. הגיע הזמן להשתחרר מהתפיסה שאומרת שכל מה שקשור לכסף הוא מלוכלך. משכורת היא אמצעי קיום, פשוטו כמשמעו, ומשרד האוצר מפרק את כל החברה הישראלית, סקטור אחרי סקטור, כשכל סקטור נלחם לבדו.
שנית, וחשוב יותר, כי כפי שמציין איציק ספורטא, למרצים אסור לשבות על כל דבר אחר: אם ינסו לשבות על משהו שאיננו תנאי עבודתם, בית המשפט ישבור מיד את השביתה בצווי מניעה. לשביתה פוליטית אין הגנה משפטית בישראל, רק לשביתה מקצועית.
צריך לשנות את התפיסה הזו ולהרחיב את זכות השביתה. צריך לומר שתנאי עבודתו של מורה נפגעים כאשר יש יותר מדי ילדים בכיתה, ששחיקת מעמדו של תואר אקדמי פוגעת ישירות במעמדו של מרצה. אבל יהיה מוגזם לדרוש שדווקא המרצים השובתים הם שיעשו זאת, ודאי תחת הממשלה המזיקה ביותר לעובדים, ששברה בהצלחה שורה של שביתות באמצעות הטקטיקה של סירוב למשא ומתן עד לקריסתם של השובתים.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
אתה חושב שאולי יש לאמנת ההגנה ההדדית בין איראן ורוסיה קשר להרגעת הרטוריקה הלוחמנית של ישראל וארה"ב נגד איראן?
ממילא, יש להם תוכניות גדולות בזמן הקרוב…
וחוץ מזה, בנושא "משרד האוצר מפרק את כל החברה הישראלית, סקטור אחרי סקטור, כשכל סקטור נלחם לבדו" – קרא את הספר של נעמי קליין. מצטערת על הריח… …אבל היא מסבירה את הגישה הזו בצורה מאוד מדויקת. ממשלת ישראל מנסה (ומצליחה) לפרק את החברה הישראלית. היא *מאמינה* בפירוק החברה. זו בדיוק כוונתה. וזה לא יפעל לטובת היחידים בחברה.
א. בכתבה המצורפת אין טענה כאילו שצ'פלין גידל את השפם כחיקוי להיטלר כפי שכתבת. כתוב שם: "ואצל צ'רלי צ'פלין הוא היה פרודיה על השפם של היטלר ימ"ש". מה שנכון.
ב. מה הקשר להיותו של ליברמן שומר סף בבארים לשעבר למה שכתבת? למה היית חייב להזכיר זאת?
ג. אפשר לקבל לינק להתייחסות לעמונה כאל הפוגרום הגדול?
"א. בכתבה המצורפת אין טענה כאילו שצ‘פלין גידל את השפם כחיקוי להיטלר כפי שכתבת. כתוב שם: ”ואצל צ‘רלי צ‘פלין הוא היה פרודיה על השפם של היטלר ימ“ש“. מה שנכון." לא, זה לא נכון. צ'פלין גידל את השפם שלו קודם.
ב. שומר בארים הוא מקצוע של בריונים.
ג. הלינק נשמט, החזרתי אותו.
א. לא טענו שם שהוא *גידל* אותו כפרודיה, למעשה, ההפועל הוא "היה", ויכול להיות מובן בדרכים רבות. למשל, שהוא *שימש* כפרודיה על זה של היטלר. לדעתי, זו גם הדרך שרוב האנשים יבינו את המשפט הזה, ובכל מקרה, שגיאה אין שם.
ג. תודה.
הרפובליקה הישראלית ?
האקדמיה גידלה את הזאבים אשר אוכלים אותה כעת.
http://www.bdidut.com/econom/kot.htm
ליברמן יצא מהקואליציה בגלל שעצם ישיבתו בממשלה לא פופולרית פגעה במפלגתו ובסקרים הוא אכן ירד מאוד. לרוע המזל, עזיבתו תיתפס כאקט של יושר פוליטי וליברמן יתפס כפוליטיקאי שמוכן לוותר על כסאו בשביל אידיאולוגיה, דבר שיגדיל את האמון בו ואת המנדטים בבחירות הבאות.
זכות השביתה היא כל כך מצומצמת בישראל והיא נוגעת אך ורק לשכר. היא לא נוגעת לתנאי התעסוקה ואין יכולת לשביתת הזדהות עם מגזרים אחרים שלא נדבר על שביתה פוליטית. בשבדיה, לדוגמה, לא רק שיש זכות לשבות על תנאי עבודה ויש זכות לשביתת הזדהות, אלא שיש גם זכות לשבות על נושאים פוליטיים ל-24 שעות (מלחמה שלא מסכימים ליציאתה וכו').
המציאות עפ"י שונרא , ובתוכנית הערב:
פקידי האוצר הרשעים זוממים עוד תוכנית זדונית להשמיד את ישראל אך שמאלנים יפי-נפש ושטופי סלוגנים מחבלים להם בתוכניות שוב!
לאבי.הידעת שבחוקה המוצעת,הנקראת:"חוקה בהסכמה"(הסכמה של מי?)יש סעיף האוסר שביתת הזדהות בין העובדים? האוסר שביתות של סולידריות בין הקבוצות השונות?
בעלי העניין רוצים(וגם מצליחים) לגדר כל מגזר בתחומו.לכן שביתת המרצים,שקולם לא נשמע כאשר קבוצות אחרות שבתו,אינה תופסת גובה,ולמעשה בגלל שאין סולידריות,השביתה עומדת לקרוס.
זהו הניצחון הגדול של בעלי העניין בישראל.
וכמו שהעיד אורי יוגב,
"שברנו העבודה המאורגנת בישראל"
אם שואלים את יוגב מהו לדעתו ההישג הגדול ביותר שלו בתפקידו, הוא לא יהסס בבחירתו. יש הישג אחד שהוא לדעתו בבחינת מהפכה היסטורית, שמדינת ישראל תמשיך ותקטוף את פירותיה לאורך שנים. "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק", הוא אומר, "ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל".
אם הדברים נשמעים קיצוניים, זה לא במקרה. לתפישתו של יוגב, העבודה המאורגנת היתה אחת "המשקולות הכי כבדות על המשק הישראלי". כך, על ארגוני המורים הוא אומר כי "חלק גדול מהבעיה במערכת החינוך זה ארגוני המורים. הוועדים הגדולים, השיתוק שהם יוצרים במערכת. הם מעודדים בינוניות וחוסר מקצועיות. כיום יש תמימות דעים, שצריך לעשות ניתוח שורש לגבי העבודה המאורגנת בחינוך".
אתה הבנת את זה,אורי ג?
ההישג הגדול ביותר של האוצר ,לפי אורי יוגב הוא:
שבירת העבודה המאורגנת בישראל".
מילא שהוא אומר את זה. הוא מעז לומר את זה וכלום אינו קורה. האם במישרד האוצר לא עובדים עובדים מאורגנים? גם כשנתניהו כינה את אנשי ההיסתדרות "גנגסטרים"- שום דבר לא קרה. מי שמוחל על כבודו- מאבד את כבודו.
אזרח איפה כתוב בחוקה בהסכמה שאסור לשבות שביתות הזדהות?
לאבי.
החוקה מכירה בזכות של "כל אזרח או תושב של המדינה לחופש להתאגד, לרבות הזכות להקים מפלגות, התאגדויות פוליטיות ואיגודים מקצועיים". האם דינן של מפלגות פוליטיות, (שרובן מפלגות המייצגות את האינטרסים של בעלי ההון) כדינם של איגודים מקצועיים, האמורים לייצג את האינטרסים של מעמד העובדים? האם מנסחי החוקה לא שמעו על כך שקיימים במדינת ישראל עובדים (ולא סתם "אזרחים")? ומה יעשו העובדים שאינם אזרחי המדינה או תושביה ? אין להם זכות לפעול במסגרת איגודים?
סעיף זה שבהצעה, מהווה אף נסיגה, לעומת אמנות בינלאומיות שלחלקן הצטרפה מדינת ישראל, בדבר זכותם של העובדים להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי עם המעסיקים, על שיפור תנאי עסקתם ושכרם, ואף לחתום על הסכמים קיבוציים.
חמור מזה, הוא הסעיף ב"חוקה בהסכמה" העוסק בחופש השביתה. בהצעה נאמר: "עובדים שהם צד לסכסוך עבודה זכאים לשבות, ובלבד שלא ייפגע תיפקודם הסדיר של השירותים החיוניים לציבור". סעיף זה בחוק יסוד, מצמצם עד מאוד את זכות השביתה ,ומשנה באופן יסודי את כללי המשחק המשפטיים הקיימים במדינת ישראל. על פי ההצעה, רק "עובדים שהם צד לסכסוך עבודה זכאים לשבות". כלומר, לא יתכנו שביתות סולידריות. (כפי שהיתה השביתה הכללית , למען עובדי הרשויות המקומיות שלא קיבלו שכר) ולא יתכנו שביתות נגד מדיניות הממשלה . כגון, קיצוץ בקצבאות, או פגיעה ברווחה. גם שביתה פוליטית אסורה על פי ההצעה. הרי לא מדובר רק על "עובדים שהם צד לסכסוך". אלא, העובדים שהם צד במאבק המעמדי.