ככל שאהוד אולמרט הולך ומתברר כראש הממשלה הגרוע ביותר בישראל, כך גוברת צווחנותה של מקהלת תומכיו בתקשורת. הדוגמא המובהקת היא הטור השבועי ב-"7 ימים" של יאיר לפיד, שסביר שהוא הטור הפובליציסטי הנקרא ביותר בישראל.
לפיד ג'וניור, דור שני למשפחה של תומכי אולמרט, הקדיש את טורו הקודם להתפטרות וללמה, בעצם, היא צעד לא ראוי. אחרי 500 מילה בערך, הוא התמם: “אולמרט? אני דיברתי על אולמרט?”. כן, יאיר'קה, אתה דיברת על אולמרט. לא היתה כל סיבה אחרת לטור כזה בשבוע שבו נאלץ אולמרט להודות שהוא קיבל כסף, ככל הנראה בלתי רשום, במעטפות.
בטור ההוא, מציין לפיד שהוא-עצמו כתב לאחר בחירות 2006 שנתניהו גמור – והנה, הוא לא כותב מכתבים זועמים לעצמו ודורש התפטרות. אה, יאיר'קה, זה ברור: היית בעד אולמרט אז, ולשם כך קראת להתפטרותו של נתניהו, ואתה בעד אולמרט גם היום – לכן היום אתה כותב נגד התפטרויותיהם של פוליטיקאים.
לפיד הגיע השבוע לשיאים חדשים. הבה נפרק את הטור שלו לגורמים.
* * * * *
לפיד מתחיל מהכותרת. חקירוקרטיה. כך הוא מגדיר את מדינת ישראל. שלטון החוקרים. וזה, כמובן, חייב להפסק.
"האם לא ברור שאי אפשר לנהל מדינה בצורה כזו? ארבעת ראשי הממשלה האחרונים… בילו חלק לא קטן מזמנם בחדרי חקירות". אבל קודמיהם – בן גוריון, שרת, אשכול, גולדה, רבין, בגין, שמיר ופרס – דווקא לא (להוציא בפרשת קו 300, שבה לא היה חשד של שחיתות). חקירות השחיתות החלו עם שלטון נתניהו, לפני 12 שנים בסך הכל. הן לא פונקציה של השיטה; הן פונקציה של האנשים.
"לפחות בשנים מהמקרים – ברק ונתניהו – החקירות לא העלו דבר פרט לטעם חמוץ בפה". ראשית, “טעם חמוץ בפה" הוא סיבה נהדרת להתחלת חקירה. על הבוחרים לדעת עם מי יש להם עסק. שנית, זה לא לגמרי מדויק. חקירות נתניהו חשפו את השערוריה הפוליטית הגדולה של שנות התשעים – כיצד נאשם בפלילים, על סף הרשעתו, ניסה למכור את תמיכת מפלגתו בממשלה תמורת מינוי יועץ ממשלתי רחמן. זוכר? פרשת בר-און-חברון? במקום שבו היה זכרון ציבורי והיו תפיסות דמוקרטיות נאותות, היתה הפרשה הזו למכוות ברזל בבשרם של כל המעורבם. זה לא קרה, כמובן, אבל כל תפיסת שלטון החוק בנויה על העמדת הפנים שיש למושגים האלה משמעות. זו העמדת פנים, אבל היא טובה מהיעדרה. שלישית, יועץ משפטי נחוש יותר מאליוקים רובינשטיין היה מסוגל ללכת לבתי משפט, ואולי גם להשיג הרשעות. רפיסותו של היועמ"ש איננה סיבה להפסקת חקירות; היא סיבה להעמדת אינקוויזיטור נחוש ונטול רחמים, שיבער את סדום הירושלמית באש וחימה.
"גם שרון האב זוכה" – לא בדיוק. בשל רפיסותו של היועמ"ש שהחליף את רובינשטיין (יועץ שבבחירתו השתתף שרון), לא הוגש כתב אישום כנגד שרון. זו היתה אחת ההחלטות התמוהות בתולדות התביעה הישראלית. למי ששכח, נזכיר שגלעד שרון – שעלה לאחרונה, כמה משונה, למדרגת כותב ב"ידיעות" – קיבל הון עתק מדודי אפל עבור מה שהוא הודה שהיה חיפוש שגרתי באינטרנט. גלעד קיבל יותר כסף מאשר האדריכל של "האי היווני". צריך להיות סלחן מאד כדי לחשוב שלא היה כאן שוחד של האב באמצעות הבן. נזכיר גם שגלעד שרון השמיד באינטנסיביות ראיות.
"..אבל בנו הלך לכלא". ובצדק מוחלט. אני יודע שעמרי ויאיר אחוקים, אבל האם הוא באמת מצפה שנשכח שהאסיר היללן ביותר בישראל הורשע לא רק בעבירות על חוק מימון מפלגות, אלא גם בעדות שקר? באיזה יקום מוסרי חי לפיד, אם הוא חושב שעל עבירות כאלה לא צריך לשבת בכלא?
"אז נעזוב את אולמרט. אף מילה בטור הזה איננה מתייחסת אליו". יאללה, יאללה. שתי הכחשות בשבועיים? נראה לך שמישהו קונה את זה?
כאן בונה לפיד תרחיש של עלילה על ראש הממשלה הבא, עלילה שלדבריו תשתק גם "שילוב נדיר של הנזירה תרזה, נלסון מנדלה, והרבנית מלודז'”. אה, לא ממש. תלונה צריכה בסיס. מעבר לכך, הנחקרים של העשור האחרון עשו הכל כדי לא לסייע לחקירה. שרון, על כל התפתלויותיו, הוא דוגמא מובהקת. קשה לי לראות את נלסון מנדלה נותן לבנו להשמיד ראיות, ואני לא רואה את הנזירה תרזה משכנעת את חברתה הטובה ביותר להעיד עבורה עדות שקר. אני לא יודע מי זו הרבנית מלודז', אבל כנראה שהיא לא היתה מסתובבת עם מעטפות עם כסף בלתי רשום. (רגע, עצור שניה – רבנית אמרת? מעטפות עם מזומנים? הממ. אולי זו לא דוגמא כל כך טובה…)
הלאה. לפידוש מתחיל להסתבך. “ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבו סגנו של ראש הממשלה הוא תמיד אויבו הפוליטי הגדול ביותר, ושבה השר הבכיר ביותר הוא האיש שהפסיד לו בבחירות הקודמות ומשוכנע שינצח בבאות. זה שלעצמו מבטיח כאוס שלטוני מוחלט". נו, באמת! נו, באמת! עד מתי, לפיד, תנצל לרעה את סבלנותנו? יאיר, יקירי, שמעת על בריטניה? טוני בלייר וגורדון בראון? מרגרט תאצ'ר וג'ון מייג'ור? צ'רצ'יל ואטלי? על צרפת? שיראק וסרקוזי? על ארה"ב? מאדמס וג'פרסון עד קלינטון וגור? יתר על כן, זה תמיד היה כך. מבן גוריון והלאה. איכשהו, התקבלו החלטות ובוצעו דברים למרות השיטה הדמוקרטית המעיקה הזו. ראש ממשלה נחקר, נזכיר שוב, היא תופעה של תריסר השנים האחרונות.
ועכשיו מגיעה רשימת מכות מצרים, שהן תוצאות חקירת אולמרט. "הקיצוץ הרוחבי, ששוויו כשישה מיליארדי ש"ח, יבוטל כנראה", מקונן לפיד. תזכיר לי שוב למה קיצוץ רוחבי הוא טוב? אוכלוסיית ישראל דווקא מתרחבת משנה לשנה בכ-1.8%. למה הקיצוץ בשירותים לציבור (מה שהפרידמניסטים אוהבים לכנות "קיצוץ בתקציב") הוא דבר נהדר כל כך? הלאה.
"מפלגת העבודה תוכל להעביר את חוק שכר המינימום, שזה עוד מיליארד בשנה". יאיר'קה, חמודי, אני יודע שלא ממש שמו לב לזה איפה שאתה גר, אבל מחירי המזון עלו בשנה האחרונה באופן ניכר – ביותר מ-20%. הם צפויים לטפס עוד. אנשים המשתכרים שכר מינימום הם עניים. עניים מוציאים יותר, הרבה יותר, ממשכורתם על מזון. ההוצאות שלהם גדלו משמעותית לאחרונה – והממשלה היקרה שעליה אתה מגן כל כך ביטלה (סליחה, דחתה) את תוספת היוקר. האם אתה מבין את מה שמקלדתך כותבת? בשם איזה חזון אתה מציב את העלאת שכר המינימום כרעה חברתית שיש לגרש במקלות? לא כולם מרוויחים משכורת של דוגמן של בנק, אתה יודע. לא כולם יכולים בו זמנית לכתוב טור במשבצת היקרה ביותר בישראל ולהעביר מהדורת חדשות. רוב אנשי התקשורת, לכאורה המילייה שלך, נמצאים בעשירון הרביעי ונאבקים בציפורניים על טיפוס לחמישי. בשם מי, לעזאזל, אתה מדבר? בשם חוג הסיגר והעט הנובע? [גילוי נאות – הח.מ. מחבב סיגרים משובחים.]
"בחירות מוקדמות יעלו, לפי ההערכות הזהירות ביותר, כ-1.5 מיליארד שקלים". וואלה. אולי נחסוך את כל הכסף הזה, נבטל את הבחירות, ונשאיר את אהוד היקר כיו"ר הדירקטוריון? זה הרי עובד כל כך טוב.
"שלטון נחקר הוא שלטון חלש, שקל לסחוט אותו". זו טענה שצריכה ראיות. אין כאלה. היא נכונה רק אם העלילה מתבררת כמשהו מוצק יותר מעלילה, יאיר. רק אם לראש הממשלה יש מה להסתיר. ואם כן – אז בוא נלך כבר לבחירות. זה יעלה מיליארד וחצי, אבל שווה לנו, לא? תגיד לי, אם יתברר שראש הממשלה מוכר את המדינה לסעודים דונם אחרי דונם, וזה מתברר שבועיים לאחר שהוא נבחר, אנחנו צריכים לסבול איתו עוד 3 שנים ו-50 שבועות? (התשובה לשאלה הרטורית הזו תגיע ממש בקרוב. אל תכססו ציפורניים).
"אפילו טענתם ההזויה של חוגי הימין, לפיה הלך אריאל שרון להתנתקות בגלל החקירות נגדו, מוכיחה בעצם עד כמה החקירוקרטיה היא מסוכנת". ראשית, הטענה איננה הזויה לחלוטין. כמה מהקולגות שלך – רביב דרוקר ועפר שלח – סבורים שיש בה משהו. שנית, אם טענה היא הזויה, היינו לא מציאותית, מדוע יש רבותא בכך שהיא תומכת בתיאוריה שלך?
וכאן אנחנו מגיעים לפאנץ'-ליין: “כי יש שיטה אחרת. היא קיימת בצרפת, באיטליה, גם במדינות אחרות. לפי השיטה הצרפתית, הנשיא איננו נחקר בזמן שהוא מכהן… לחוק הזה יש כמובן סייגים: עבירות פליליות חמורות כמו אונס או רצח אינן נכללות בו, וגם לא עבירות המתבצעות תוך כדי הכהונה". אוי. מאיפה להתחיל?
ראשית, השחיתות הפוליטית הצרפתית הפכה לשם דבר באירופה ובמערב, ועל איטליה מיותר בכלל להרחיב את הדיבור. שם היא אכלה בכל פה את המעורבות הפוליטית; היא קרובה מאד לעשות את אותו הדבר גם כאן. השחיתות מתחילה מלמעלה ויורדת למטה; אם "הכל מאפיה", גם בדרגי השלטון הבכירים, מה טובה יראה הישר בעמלו? על ההבדלים בין הנשיאות הקיסרית הצרפתית, שנמדדה למידותיו של דה גול, ובין ראשות הממשלה הישראלית המבוססת על הדגם הפוליטי הבריטי (עם שפצורים הולנדיים), באמת אין טעם להשחית מילים.
שנית, אף אחד לא חושש מאנסים או רוצחים בלשכת ראש הממשלה. גם הציניקן ביותר יודה שמקרה קצב היה חריג. חיימון רמון נבלם בשלב המעשה המגונה. החשש הוא מכרישי נדל"ן שעושים טובות לחברים ורוכשים חברי מרכז לפי משקל, מאנשים שמעבירים מעטפות תמורות טובות הנאה, מאנשים שמוכנים להטות משפט תמורת רווח פוליטי, מעורכי דין עם קול צפצפני ועמותות קש שקונות שלטון. בקצרה, אף אחד לא חושב שראש הממשלה הוא אל קאפונה – אבל קנת' ליי איש אנרון? בהחלט. ולשיטתך, יאיר'קה, עבירות שמתבצעות תוך כדי שלטון – כפי שנחשדו בהם נתניהו, שרון (בשאלת ההתנתקות) ואולמרט (כשר אוצר ושר תמ"ס) – תיחקרנה.
אז אם מותר לחקור חשדות על פשעים שבוצעו במסגרת התפקיד (ולא ברוצחים סדרתיים מדובר, אלא בפוליטיקאים, היינו מי שפשעיהם יקרו דווקא בעת תפקידם), מה הועילו חכמים בתקנתם? מה שהיה הוא שיהיה. אין חדש תחת השמש. נמצא, אם כן, שהחוק של לפיד לא יתקן דבר.
אלא שיאירק'ה, כמובן, על כל התפלפלויותיו וכל טענותיו שהחוק לא יחול על אולמרט, רוצה להציל את החבר היקר שלו. אחרי הכל, אם יש חוק למניעת חקירה בעת כהונה, מי יבלבל את המוח עם סעיפים קטנוניים, הקובעים מה ייחקר ומה לא ייחקר? העברנו חוק למניעת הברברת, לא? ואם החוק יעבור, היעלה על הדעת שאולמרט לא יהנה ממנו? כלום לא תעלה מיד זעקת ה"בחייאת" מכל בריגדת האתרוגים? כלום לא יימצא מי שיטען – ניחוש: יאיר לפיד, בטור של שישי ב-”7 ימים" – שאם כבר יש חוק כזה, לא צריכים להיות אכזריים דווקא כלפי ראש הממשלה המכהן, ויש להניח גם לו ליהנות ממנו? אחרי הכל, החבר האחר של לפיד, עמרי שרון, אמר ש"הוא נכנס לכלא כמו גבר" – ומאז כל הגווארדיה הישנה מנסה להוציא אותו משם.
די. די. אי אפשר יותר. אם רוצה לפיד בטובתה של מדינת ישראל, יואיל נא לקרוא לחבר המשפחתי להתפטר, לפטור אותנו מעולו של "הסיוט הלאומי הארוך" הזה. יואיל נא ראש הממשלה להתפטר, יענה לכל שאלות החוקרים ללא משחקים וללא התחמקויות; יילחם נא על שמו הטוב, ולא בקרב מאסף. והיה כי יתברר כי מדובר בעלילה – הוא יושב אחר כבוד אל כסאו, כמי שקנוניה גדולה נקשרה נגדו. והיה אם באו המים המאררים, צבתו את בטנו והפילו את ירכו, יעמוד לגורלו. מצב שבו ראש ממשלה נאחז בקרנות המזבח בעוד רוב מוחלט קורא להתפטרותו שוחק את הדמוקרטיה הישראלית הרבה, הרבה יותר מכמה חקירות, קטנוניות ככל שיהיו.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(יוסי גורביץ)
תגובות אחרונות