שובם של המתבכיינים, ההיסטריה של מירב ארלוזרוב, ההתעמרות בניצולי השואה נמשכת, ועוד מילה טובה לאורי אורבך: ארבע הערות על המצב
המתבכיינים המפונקים: המתנחלים שפונו מרצועת עזה ממשיכים להתבכיין תחת כל עץ רענן ומול כל מקרופון. היום הוגש לכנסת דו"ח-מטעם, הקובע שרבים מהם נזקקים לטיפול נפשי ולסיוע מרשויות הרווחה. יצוין שרבים מהם היו מוכרים לרשויות הרווחה עוד קודם לכן.
אולי זה קשור לכך שהמועצה המקומית המנופחת של גוש קטיף, שסיפקה לרבים מהם מקום עבודה פיקטיווי, בין השאר באמצעות מספר חריג של בתי ספר, חדלה להתקיים. המועצה, רצוי להזכיר, העסיקה (זהירות, מסמך אקסל) 1,865 בני אדם – כרבע ממספר המתנחלים שחיו ברצועה, וכמעט כל הבגירים בה – בשנת 2004. הטענה שאנשי גוש קטיף היו חקלאים היא מיתוס. אך מיעוטם עסקו בחקלאות, ואלו שעשו זאת היו בעלי לטיפונדיות, שהתקיימו על עבודת עבדים.
אולי זה קשור לאבטלה מרצון שרבים מהם בחרו בה בשנתיים האחרונות, כשהם שורצים באתרי קראווילות ומסרבים לכל הצעה שלא תיתן להם להקים בדיוק, אבל בדיוק, את אותה הקהילה.
אולי זה קשור בצורך של עסקנים לייצר טראומה, מלאכותית ככל שתהיה, ממעבר דירה – כדי להקשות עוד יותר על מעבר הדירה של מאות אלפי המתנחלים בגדה. מצטער, לא קונה. שירתתי שנתיים בדיר אל בלאח. ראיתי היטב את המעבר החד, הבלתי נתפס, שעשו חמש דקות נסיעה מלב העיירה אל כפר דרום. ראיתי איך חיו בני עם האדונים, ראיתי איך חיו מי שנועדו להיות חוטבי עצים ושואבי מים בארצם-שלהם. אשר לקובעת המררה של שלושים שנות התעמרות – לפושעי המלחמה לשעבר יש עוד הרבה מאד לשתות, בטרם יגיעו למה שהיה מנת חלקם היומית של מעוניהם לשעבר.
הסוציאל-דארוויניסטית בהתקף: רבים מתחרים על תואר "הכותב השפל בעיתונות העברית", אבל מירב ארלוזרוב נמצאת בליגה משלה. יש שפלים ממנה, אבל אין שפלים כמוה. לאורך כל שביתות המורים והמרצים, תקפה ארלוזרוב – לעיתים מדי יום – את השובתים מעל דפי "דה מארקר", והאשימה אותם פחות או יותר בשתיית דמו של העם. כל הוצאה ציבורית, להוציא כמובן משכורות נערי האוצר, זוכה להתקפה מצידה. (גילוי נאות: אני מועסק כעת כפרילאנסר במיזם המתחרה ב"דה מארקר").
לפני כשבועיים, פרסם פרופ' ירון אזרחי מאמר, בו הוא מבכה את קוצר ראייתם וצרות אופקיהם של הכלכלנים המושלים בנו, והעז לומר שהם מודעים היטב לכך שקיצוצי השירותים שהם מבצעים מבטיחים להם תפקיד טוב אחר כך.
התגובה של ארלוזרוב – כלכלנית, אלא מה – היתה היסטרית. היא טענה שאזרחי האשים את הכלכלנים בבורות (הוא לא, הוא דיבר על צרות אופקים), ובכך שהם פסולים מוסרית – וכאן היא כבר ראתה מהרהורי ליבה. מפה הפליגה ארלוזרוב לטענה שאזרחי אמר שכלכלנים מוקצים מחמת מיאוס, ומכאן שהם פסולים לדיון.
משהציתה את איש הקש הזה, הודיעה ארלוזרוב בגאווה שהיא אמונה על מסורתו של וולטר, שאמר ש"אני לא מסכים עם הטענות שלך, אבל אהיה מוכן להלחם על זכותך לומר אותן" – ושאזרחי אשם באי סובלנות (!), המשולה לשנאת החינם שהחריבה את בית המקדש (!!).
כמה הערות. אילו היתה ארלוזרוב משכילה מעט יותר, היא היתה יודעת שוולטר כנראה לא אמר את המיוחס לו. אילו היתה משכילה טיפה יותר, למשל אילו למדה היסטוריה, היתה יודעת שהאמירה ששנאת חינם החריבה את בית המקדש היא בולשיט, ושהוא נחרב באמצעות כמה לגיונות רומאיים, ושנאת החינם המפורסמת ההיא בסך הכל הקדימה את החורבן בכמה חודשים. אילו היתה משכילה יותר במדע, היה לה כנראה יותר שכל מלהביא דווקא את הדוגמא של פופר כעמוד תמיכה לטענה הבעייתית שכלכלה היא מדע. אחרי הכל, פופר קבע שמדע הוא דבר הניתן להפרכה בניסוי – ובכלכלה אי אפשר לבצע ניסויים החוזרים על עצמם (אלא אם רואים את מדיניות הקיצוצים של נערי האוצר, החוזרת על עצמה הן במצב שפל הן במצב רווחה, כאילו היתה ניסוי בבני אדם). ואילו היתה משכילה לחשוב רגע לפני ההתלהמות, היא היתה מבינה שהיא פועלת בדיוק ההיפך מוולטר. היא נלחמה על זכותה לסתום לאזרחי את הפה ולעשות לו דמוניזציה.
הטענה של ארלוזרוב, שאזרחי אמר שכלכלנים הם רשעים ובורים, לא נובעת ממה שהוא אמר; היא השלכה. במקרה האישי של ארלוזרוב, אין מנוס מלקבוע שהטענה בהחלט נכונה.
הנה דרכי האחרונה: הוועדה לביקורת המדינה הורתה היום על הקמת ועדת חקירה לטיפול המדינה בניצולי השואה. ועדת חקירה היא בהחלט רעיון טוב – אבל היא באה באיחור של כמה שנים. מדי שנה מתים כ-1,000 ניצולי שואה, ופשוט אין לנו את הזמן הזה. 
אגב, החברים הטובים מהאוצר, שהבינו שכסף הם כבר לא יראו יותר מניצולי השואה, הודיעו היום שקצבאות ניצולי השואה שעליהן דיבר אולמרט לפני כחצי שנה, ישולמו החל מחודש פברואר – מה שיכניס לקופות המדינה חסכון של כ-664 ניצולים, שהלכו לעולמם מרגע ההכרזה ועד רגע ביצועה.
אבל ועדת חקירה, רצוי להזכיר, כבר היתה לנו. לפני שלוש שנים פרסמה ח"כ קולט אביטל (עבודה) את מסקנות ועדת החקירה בראשותה, שתיעדה כיצד בזזו הבנקים הישראלים את כספיהם של הניצולים. הכסף שחייב בנק לאומי, למשל, היה מכסה יפה מאד את הסכומים הנדרשים לעשור לפחות, אבל בנק לאומי הודיע שהוא לא ישלם שקל. היה לו גם תירוץ נהדר: החשש שבעלי המניות יתבעו את הבנק אם ישלם.
דו"ח אביטל צלל כאבן במים אדירים. חבל על העצים שייכרתו כדי לכתוב את דו"ח הוועדה הבא. המדיניות הישראלית כלפי ניצולי השואה נשארה כשהיתה: להשתמש ולזרוק. הם מזכירים עולם שהיה ואיננו, עולם מפחיד משהו.
כשמגיע, מגיע: כבר החמאתי לאורי אורבך בעבר על אומץ הלב, הנדיר במיוחד במגזר שופע חרמות ואיומים, בו הוא מטיח בקהל הבית שלו אמיתות קשות. השבוע הוא עשה זאת שוב. שאפו.
ומלבד זאת, יש להפסיק את רצח העם בדארפור.
(כתיבה: יוסי גורביץ, איור: עדי גינת)
הנה מאמר מאלף שלו היו קוראים לי מירב ארלוזורוב
הנה מאמר מאלף שלו היו קוראים לי מירב ארלוזורוב הייתי מתבייש להראות את פניי בציבור ובטח שלא לקרוא לעצמי עיתונאי: http://www.haokets.org/archive.asp?ArticleSearch=%E4%EE%E1%F6%F8+%E4%EE%E3%F2%E9+%E4%E0%E7%F8%E5%EF&ArticleSearchType=3&ResponseWriterName=&ResponseSearch=&ResponseSearchType=3&FindExactValue=on
חשוב לציין שהבנקים השוויצרים והאוסטרים השתמשו באותם תירוצים בדיוק לשמירת כספי הנספים בקופתם, אבל מאבק נחוש הצליח לגרום להם להחזיר את הכספים (או לפחות את חלקם). למרבה הפלא, הבנקים הללו לא התמוטט. מצד שני, הרבה מאוד יהודים טובים קראו להם "אנטישמים" על דרך.
אז איפה זה משאיר את בנק לאומי, את מדינת ישראל ואת כל הגופים שלחמו כ"כ בעוז בבנקים זרים?
"אחרי הכל, פופר קבע שמדע הוא דבר הניתן להפרכה בניסוי – ובכלכלה אי אפשר לבצע ניסויים החוזרים על עצמם" כאן אתה טועה, ובגדול. המדעים *המדוייקים* מתחלקים למדעים תצפיתיים ומדעים ניסויים. בחצי הראשון (נגיד, כימיה, פיזיקה גרעינית, פיזיקה של חומר מוצק וכאלה) אפשר לעשות ניסויים, בחצי השני (נגיד, גיאולוגיה, גיאופיזיקה, אסטרופיזיקה וכאלה) לא. כל זמן שאין לך את היכולת להזיז יבשות, שלא לדבר על כדור הארץ או על כוכבים רחוקים, אין לך יכולת לבצע ניסויים במדעים שכאלה. כל מה שאתה יכול לעשות זה תצפיות. ועדיין, אף אחד, ובוודאי שלא פופר, לא יעלה את הטענה שהאסטרופיזיקה היא לא מדע. אם אתה יכול לבצע תצפיות אמפיריות, יש לך אפשרות אמפירית להפרכה, ויש לך מדע פופרי ראוי לשמו (וכל זה היה רק כתב הגנה על האסטרופיזיקה שפתאום הפכת ממדע לוודו. אני מאד אוהב את הכתיבה של מירב ארלוזרוב, למרות שהיא, בדיוק כמוך, מרשה לעצמה לפעמים לעשות קיצורי דרך, אבל את האסטרופיזיקה אני אוהב יותר. אולי את ההגנה על אחת הכותבות הליברליות ההיחידות בעיתונות היום אני אכתוב אחר כך).
הערה קטנה – אורבך לא יצא כנגד הציבור שלו, או כהגדרתך "קהל הבית שלו". זאת משתי סיבות שהן אחת: אורבך לא כותב לציבור החרדי (ואפילו לא לגמרי לחרד"לי) והציבור החרדי לא קורא את אורבך. ואני בטוח שאני לא צריך לספר לך שבקרב חובשי הסרוגות ביקורת על ההקפדה היתירה של האוכלוסייה החרדית היא עניין שבשגרה.
למעשה, פופר בזמנו טען כי אבולוציה אינה מדע, לפי מדד ההפרכה, אבל הודה בהמשך שטעה.
http://findarticles.com/p/articles/mi_m2843/is_5_28/ai_n6194235
יואב אתה צודק בקשר לכלכלה, אבל ההקבלה הנכונה תהיה דווקא למדעי החברה – לסוציולוגיה, ולא לאסטרופיסיקה.
יש נטייה ליברלית כנראה להסתכל על בני אדם ולצפות לראות כוכבים.
אור, לא כתבתי כלום על כלכלה, כתבתי רק על אסטרופיזיקה. כלכלה היא בוודאי חלק ממדעי החברה ולא מדעי הטבע, מצד אחד יש בכלכלה אפשרות להגדיר מבחני הפרכה אמפירים לתיאוריות, ויש תיאוריות שהיום נחשבות כמופרכות אמפירית והרבה תיאוריות עברו עידון במהלך השנים. מצד שני, מדובר על מדע שהוא מוטה אידיאולוגית באופן מובהק, ז"א הכלכלה שלימדו בברה"ם והכלכלה שלימדו בארה"ב באותם שנים היתה שונה לחלוטין. מעבר לחוסר היושר של חלק לא מבוטל מהעוסקים בתחום (הזכרתי את ברה"מ), יש לזה גם סיבות אובייקטיביות. יש מחלוקת מתי עובדה היא מוצקה מספיק על מנת להחשב כ"עובדה", יש מחלוקת מתי עובדה (או אוסף של עובדות) היא אנקדוטה (או אוסף של אנקדוטות), יש בעיה בלקבוע סיבתיות באופן מובהק, וכמובן שאי אפשר להגדיר את מבחן אוקהם באופן שלא יהיה מוטה אידיאולוגית. לכן, עובדות לא יהפכו סוציאליסט לקפיטליסט וההפך, אבל עובדות בהחלט יכולות לעדן תיאוריות, וזה מה שהן עושות. בגלל זה הסוציאל-דמוקרטיה לסוגיו (הקונטיננטלי, הנורדי והאנגלוסקסוני) הולך ותופש יותר ויותר חשיבות, רוב הכלכלנים כן מכירים בחשיבות של מחקרים כמו אלה של כהנמן, וכן מסיקים מהן מסקנות אופרטיביות.
הנטיה "להסתכל על בני אדם ולצפות לראות כוכבים" היא לא ליברלית אלא מודרנית (להבדיל מהנטיה הרומנטית), ומשותפת גם לליברלים וגם לאנטי ליברלים.
יואב – מקבל את התיקון.
כתבתי את זה במחשבה על ארלוזרוב ודומיה – שאני מרשה לעצמי להעריך שהיא לא מהמושפעות הגדולות ביותר מכהנמן. אבל זה נכון שזה מתאים גם לצד השני של הסקאלה.
"גלל זה הסוציאל-דמוקרטיה לסוגיו (הקונטיננטלי, הנורדי והאנגלוסקסוני) הולך ותופש יותר ויותר חשיבות" – אשמח אם זה יתברר כנכון גם בישראל, בינתיים זה לא נראה ככה
החרדים לא קוראים את אורבך?
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2341152
"וכמו כן יש להפסיק את רצח העם בדארפור". יופי. באמת, כל הכבוד שעשית את המאמץ הזה.
אני עדיין צעיר, אז יש לי עוד זמן, ולא דחוף שאני אגבש דעה פוליטית בכלל בזמן הקרוב, אבל בינתיים אני מנסה להבין מה אני לא רוצה. ואני לא רוצה להיות יוסי גורביץ'. מה שאמרת בנרגנים, הקטע על הסטייק האקסזיטנציאלי פוסט פוסט קולוניאליסטי עם הדם כאקט פמיניסטי, או משהו בקווים האלה, איזה רעיון רומנטי ואבסורדי של לאקאן, זה היה אחד הדברים היומרניים, והטיפשיים, ששמעתי.
בוא אני אספר לך למה אני אוכל סטייק: כי זה טעים לי.
מה שכן, ה-bashing שלך כלפי נועם חומסקי – שתי אצבעות מעלה.
נ"ב נוסף. נראה אותך מעז במקום לחבוט כל הזמן בישראל על הטעויות המדיניות לכתוב איזה משהו על הלגליזציה של סמים קלים.
ציטוט:"…"וכמו כן יש להפסיק את רצח העם בדארפור“. יופי. באמת, כל הכבוד שעשית את המאמץ הזה.
אני עדיין צעיר, אז יש לי עוד זמן, ולא דחוף שאני אגבש דעה פוליטית בכלל בזמן הקרוב, אבל בינתיים אני מנסה להבין מה אני לא רוצה. ואני לא רוצה להיות יוסי גורביץ‘."
יפה כתבת, אך מה כבר ציפית למצוא בסופו של מאמר הפותח במילים: "תחת הנושאים חובשי כיפות, כיבוש, דמגוגיה, הפרטה, התבהמות, קריסה, מתנחלים"?
עשרות שנים לאחר ימי מפא"י העליזים, ועדיין הרבה מהכתיבה הפוליטית שלנו נראית כאילו תלשו אותה הרגע מעמוד ב"פראבדה" (מאחר ואתה צעיר ואולי לא מכיר, ה"פראבדה" היה העיתון/שופר התעמולה של המפלגה הקומוניסטית בברה"מ).
קאטו הזקן יכול היה להרשות לעצמו לחתום כל נאום במשפט "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" בלי להשמע טרחן כפייתי, שהרי היה פוליטיקאי רב השפעה ברומא העתיקה, כמו שהיה חייל עטור תהילה –
אבל לשימוש בצורה הדמגוגית ללא הקרדיט המתבקש, יפה הפתגם הערבי המתאר את החמור שבטוח שנעירתו היא שגרמה לשמש לזרוח, ולא להפך.
" כתבת, אך מה כבר ציפית למצוא בסופו של מאמר הפותח במילים: ”תחת הנושאים חובשי כיפות, כיבוש, דמגוגיה, הפרטה, התבהמות, קריסה, מתנחלים“?
אם כבר קטנוניות, המאמר אינו פותח במלים אלה – זהו קטלוג אוטומטי של המערכת. המונחים הנ"ל הן התגיות שבחר הכותב לתת למאמר.
"קאטו הזקן יכול היה להרשות לעצמו לחתום כל נאום במשפט ”מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו“ בלי להשמע טרחן כפייתי, שהרי היה פוליטיקאי רב השפעה ברומא העתיקה, כמו שהיה חייל עטור תהילה"
או מפני שאז זו היתה אמירה מקורית ולא רפרנס הסטורי.
"אבל לשימוש בצורה הדמגוגית ללא הקרדיט המתבקש, יפה הפתגם הערבי המתאר את החמור שבטוח שנעירתו היא שגרמה לשמש לזרוח, ולא להפך"
ואני חושב שזה טפשי לצפות מהיסטוריון שיתן קרדיט למי שאמר משפט מלפני אלפיים שנה שהוא אבן פינה בתרבות המערבית. לומר כזה דבר זה פשוט הוכחה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק, אין חדש תחת השמש, ושל נעליך מעל רגליך.
"מה שאמרת בנרגנים, הקטע על הסטייק האקסזיטנציאלי פוסט פוסט קולוניאליסטי עם הדם כאקט פמיניסטי, או משהו בקווים האלה, איזה רעיון רומנטי ואבסורדי של לאקאן, זה היה אחד הדברים היומרניים, והטיפשיים, ששמעתי.
בוא אני אספר לך למה אני אוכל סטייק: כי זה טעים לי. " אה, על מה אתה מדבר?
במקרה אני עוזר מחקר באקדמיה שמסתכל בעיתונים ישראלים ישנים בשנות ה-50, בתקופה ההיא היה הרבה יותר מגוון והיו עיתונים מכל הקשת הפוליטית, כאשר עיתונים רבים תקפו את בן-גוריון ומפא"י. כיום כל העיתונים הם מרכז פוליטי וימין כלכלי כמו כל המגישים והפרשנים בטלוויזיה. המגוון הפוליטי שהיה קיים בשנות ה-50 בעיתונות נעלם היום.
לגבי מוחמד הפתאומי וביקורתו התמוהה – יש לי הרגשה שהוא מתבלבל בין יוסי גורביץ לבין ד"ר דוד גורביץ' שהופיע בסדרה "הנרגנים" והוא אכן , פלצן פוסט-מודרניסטי (אם כי אני אוהב לקרוא אותו בכל-זאת…).
טוב, אז זה פותר את התעלומה. זאת טעות במספר.
למר אסף רזון:
1. איזה עפעוף, כמעט עפו לך הריסים – מה כבר משנה לאיזו מטרה מדויקת משמש הכיתוב "”תחת הנושאים חובשי כיפות, כיבוש, דמגוגיה, הפרטה, התבהמות, קריסה, מתנחלים"?
אדם אחראי למה שהוא מפרסם, וכשהכיתוב צמוד לטסקט ואין כל הסתייגות מהדברים לא במאמר ולא בתגובות שלאחריו – כאילו כתב את הדברים בעצמו.
2. פיספסת לגמרי בהבנת הנקרא – במשפט "לשימוש בצורה הדמגוגית ללא הקרדיט המתבקש" המשמעות היא הקרדיט שמעניק הכותב לעצמו, לא לזכויות היוצרים של קאטו הזקן.
דמגוגיה בפיו של פוליטיקאי רב השפעה בפרלמנט המקדם סדר יום ישים זה עוד נסבל, לעומת זאת כשכותב מקביל את עצמו לאותו פוליטיקאי ידוע ומעמדו, וחוזר פעם אחר פעם על אותו המשפט מהטריבונה ועוד באופן סתמי וש"שמישהו אחר יעשה" – זה פתטי.
3. מה יש לך נגד הנעליים שלי? אתה אפילו לא מכיר אותי.
אנונימי – כשיוסי התחיל את המנהג הוא סיפק הסבר – אתה באמת מצפה שהוא יחזור עליו בכל פוסט?
אגבלא נראה לי שיוסי עצמו חושב שהמשפט הזה יפסיק את רצח העם זה מעיין דרך להשאיר את זה בתודעה.
ולגבי הנעליים – מי שמדבר על חוסר הבנת הנקרא.
אור ברקת, גם אני סיפקתי הסבר לחיים, היקום וכל השאר כשהתחלתי לכתוב, אבל אני לא יכול לצטט אותו כאן כמובן, בגלל אורכו.
ולגבי הנעליים, אולי אני צריך לשמור את הסרקזם לטוקבקים שלי על הישרדות 10 –
פעם שניה כבר בפתיל הזה, שהוא חולף למישהו מעל הראש.
אבל הדמגוגיה הזולה לא עברה לי מעל הראש.
הגדרה מעניינת לסרקאזם יש לך.
…LOL, ןמתי דמגוגיה היא זולה?
כשהיא מובאת בסתירה לעובדות ולא מנומקת, כמו בטענתך ל"דמוגוגיה זולה" עא-לק מצדי.
זה שלך במקרה, הקורה הגדולה הזו שיש לך שם בין העיניים?
יוסי,
סתם מתוך סקרנות, אם וולטר לא אמר את המשפט המיוחס לו… את יודע מי כן אמר?
המשפט הופיע בספר על וולטר שנכתב בסביבות 1900, בפסקה שעסקה במאבקו של וולטר למען חופש הדיבור של פילוסוף דתי אדוק, שצידד ברפורמה בכנסייה ונענש על כך. (וולטר התנגד נחרצות לדת ממוסדת מכל צורה). המשפט סיכם את עמדתו של וולטר במילים של המחברת, אבל רבים טעו לחשוב שהוא ציטוט.
…ב-1906, בביוגרפיה "החברים של וולטר" של אבלין ביאטריס הול .
אה… בגוש קטיף היו שני בתי ספר, עם שתי כיתות בשכבה (כ-60 תלמידים לפחות, כך שזה המינימום). בהתחשב בזה שהיו שם חרדים וחילונים גם יחד, שני בתי ספר היו חובה.
בנוגע לתעסוקה, אני מטיל ספק בנתונים שלך מפני שאני יודע שלפחות שני ישובים הכילו 90% חקלאים.
כלומר, אתה שוב מפיץ דיבה.
"אה… בגוש קטיף היו שני בתי ספר, עם שתי כיתות בשכבה (כ-60 תלמידים לפחות, כך שזה המינימום). בהתחשב בזה שהיו שם חרדים וחילונים גם יחד, שני בתי ספר היו חובה" מותק, טרחת לקרוא את הלינקים שסיפקתי? עשרה בתי ספר היו שם, לא שניים. זה היה נתון בזמן אמת של מועצת יש"ע, שיוסי שריד -שבנה כמה מהם – עשה הכל כדי להתחמק ממנו. ולמה היו שם עשרה בתי ספר?
כדי לנפח את המועצה המקומית. נתוני התעסוקה, אגב, הם לא שלי – הם של הביטוח הלאומי.
בטח כיף במציאות החלופית שאתה חי בה.
אני לא יודע לאיזה מוסדות הנתון הזה מתייחס, אבל בגוש קטיף היו שני בתי ספר יסודיים. למדתי באחד מהם. לא דיברתי על ישיבות ומכינות / אולפנות.
שני בתי הספר בכפר דרום ונצרים היו קיימים רק שנה, וגם זה בגלל צורך ביטחוני.
ולא, הקישור שלך לא מספיק: מיהם העובדים האלו? איך המועצה קיבלה מימון לכל בגירי גוש קטיף? ע"פ אילו תקנים ובאלו תפקידים?
אני לא אומר שלא היו הטיות, גם לא הופתע. רק שצריך לספק הוכחות קודם.
יכולים למספר הזה להיות הרבה הסברים שתלויים בהיקף פעילותה של המועצה. אבל בדיקה כזאת כבר דורשת עבודה עיתונאית, ואתה תמיד היית פובליציסט.
אה, ואגב: מצאתי בקישורים שלך טענה שהעובדים התאילנדים בגוש הועסקו בתנאי רעב. בדקת איך והיכן הם שוכנו, מה היה היחס אליהם ומה משכורתם, בהשוואה לשכר במקומות אחרים בארץ? אסתפק במסמך אקסל. אם, לאומת זאת, אין לך את הנתונים… נו למי כבר אכפת
אוף אני מת שתבוא למכינה שלי להרצות. חבל שאתה לא עונה לי באימייל.
בכל אופן, יש דרך לעקוב אחרי הפרסומים שלך בנענע10 ודומיו בצורה מסודרת?