התשובה לאיומים של פוטין על אוקראינה צריכה להיות לוחמה א-סימטרית קיצונית, שמטרתה חיסולו האישי

נשיא ארה”ב ביידן ערך אמש (ג’) שיחה ארוכה עם הרודן הרוסי, ולדימיר פוטין. נושא השיחה היה האיומים הרוסיים לפלישה לאוקראינה. בשבועות האחרונים רוסיה מרכזת כוחות גדולים – כ-100,000 איש, עד כה – בגבול האוקראיני, שירותי מודיעין במערב מעריכים שפלישה לאוקראינה עשויה להתרחש באביב, והרוסים כמובן מכחישים הכל. האוקראינים לא מקבלים סיוע מערבי ראוי לשמו; ופוטין פרסם לפני כמה שנים מאמר שטוען שאוקראינה היא חלק מרוסיה ההיסטורית.

התגובה במערב שללה על הסף מעורבות צבאית. מצד אחד, הגיוני. אתה לא רוצה להכנס לעימות צבאי עם מעצמה גרעינית חולה. ביידן איים אתמול בסנקציות כלכליות. ספק אם זה הרשים במיוחד את פוטין: הנזק מסנקציות כאלה ייגרם בעיקרו לעם הרוסי. ואותו פוטין רגיל לסמם בלאומנות.

אז לא, לא ככה.

קודם כל, להבהיר רשמית ובצינורות גלויים שאם תהיה פלישה רוסית – או של “מתנדבים” רוסים – לשטח אוקראינה, יקרו כמה דברים. קודם כל, סנקציות כלכליות מוחלטות. אפס רכישה של מוצרים רוסיים וחשוב יותר, הקפאה של העברת כספים אל מחוץ לרוסיה. אחרי הכל, זה מה שהשכבה שסביב פוטין עושה: בוזזת את רוסיה ומעבירה את הכסף למקום טוב יותר, כזה שהוא מחוץ להישג ידו של פוטין עצמו. אחר כך, מלחמת סייבר: חיסול (על ידי גורמים לכאורה לא רשמיים) של תשתית הרשת של רוסיה. את האמצעי הזה רוסיה מפעילה כבר שנים נגד אוקראינה, בלי לשלם מחיר.

עד כאן, האמצעים הרשמיים. עכשיו לחלק המסובך יותר. פניה לשכבה השלטת ברוסיה באמצעים עקיפים, ולהבהיר לה שחייה לא יהיו חיים. יקרו לאנשיה תאונות. רכוש שלהם יתפוצץ באופן מסתורי. נכסים שלהם יוחרמו בכל מקום, יוקפאו או יחובלו. צריך יהיה להבהיר לאנשים האלה שאם הם רוצים לחזור לחיים הטובים, הם צריכים להביא את ראשו של פוטין. לא ממש משנה באילו אמצעים.

ואחרי שנערכים כמה מגעים כאלה, צריך להדליף את הפחות יעילים שבהם – אלה שבסבירות גבוהה לא יעלו פרי – לשירותי המודיעין הרוסיים. המטרה היא לגרום למשטר פוטין להתחיל ליישם את המסורת הרוסית העתיקה של טיהורים. כשזה יקרה, האנשים שסביב פוטין יתחילו לחשוש לחייהם.

במקביל, להוציא חוזה לא רשמי על הראש של פוטין וכל הגנרלים הרוסים. לידיעת כל שכירי החרב בעולם: יש פה הרבה כסף. כמובן, מי שיצטרך להוציא את הפרס יהיה גוף בלתי רשמי ועלום.

בקצרה, להבהיר למשטר פוטין שיש לו הרבה, הרבה מה להפסיד. שזה לא ייגמר בכמה סנקציות על מכירות פוטסיום. שהמטרה תהיה הפלת המשטר, ושהמשטר הרוסי הרבה יותר פגיע למהלכים כאלה מאשר משטרים דמוקרטיים, שבכל זאת נשענים על הסכמת הנשלטים. התרגלנו לחשוב, מאז סוף המלחמה הקרה, שרוסיה איננה סכנה יותר. בעשור האחרון פוטין עושה הכל כדי להבהיר שהוא מסוכן. אבל רוסיה היא מדינה חלולה, עם אוכלוסיה רעבה ומתדלדלת. היא לא מסוגלת יותר לעמוד במלחמה קרה חמה-למחצה.

המטרה היא לא מלחמה באוכלוסיה הרוסית, שסבלה מספיק. המטרה היא מלחמה במשטר. זה יצריך רצינות, נחישות, ואין לאף אחד שום מושג מה יקרה כשפוטין יעבור מהעולם, בדרך טבעית או לא. צריך לבודד אותו ולהבהיר לאוליגרכיה הרוסית שהמחיר של השארותו בתפקידו, מבחינתה, יהיה גבוה מדי.

אם פוטין יצליח למוטט את אוקראינה, או לספח חלקים נרחבים ממנה, זה יהיה קיצו של המשטר הבינלאומי שמכבד ריבונות ואוסר על מלחמה. המחירים יהיו בל יתוארו, במיוחד לאור העובדה שאנחנו צפויים להכנס בעשורים הקרובים – איזה מזל שאני כבר בן 52, אה? – למאבק עולמי על משאבים. אסור בשום צורה לאפשר לרוסיה להפר את משפט האומות בכוח הנשק. זה יהיה איתות לכל דיקטטור בשנקל ללכת בעקבותיה. המחיר חייב להיות כואב – למחרחרי המלחמה.

ספק, עם זאת, אם יש מישהו שעוד זוכר איך עושים את זה בצד המערבי. הרוסים, מצד שני, לא שכחו. כל כך הרבה תלוי בהשרדותה של אוקראינה.

הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

(יוסי גורביץ)