החברים של ג'ורג'

העניבה מתהדקת

מטאור חלף קרוב מאד השבוע לממשלת ישראל: זו הצליחה למנוע התנגשות ברגע האחרון ממש. הכוונה להנחיות האירופאיות על אי שיתוף פעולה עם ההתנחלויות, ולפעם הראשונה שהן התקרבו ליישום: תכנית "הורייזון 2020", לשיתוף פעולה מדעי (כתבתי על הבלגאן הצפוי כאן). ההתנגשות נמנעה ברגע האחרון: הממשלה והאיחוד נכנסו למו"מ אינטנסיבי, בסופו הסכימו באיחוד לאפשר לישראל לצרף מסמך שמודיע שהיא רוקעת ברגלים ושלגמרי לא מקובל עליה הצורה שבה מתייחסים להתנחלויות, וכמו כן הוסכם שאפילו יורו אחד לא יועבר להתנחלויות. כל גוף ישראלי שירצה לקבל כסף מאירופה, ושיש לו השקעות כלשהן בהתנחלויות, יצטרך לגדר את הכסף האירופי היטב-היטב כדי לוודא שהוא לא יגיע אליהן.

זו היה אחרי דיון מרתוני שני, אחרי – כפי שדיווחו עיתוני סוף השבוע – שבדיון ראשון, נתניהו התפתה להצעה של בנט לוותר על "הורייזון 2020", ולנסות להקים קרן סינית מקבילה. למה שהסינים יעשו שטות כזו, לא לגמרי ברור. לישיבה הוזעק פרופ' מנואל טרכטנברג, והוא שכנע את השרים להכנע לתכתיב האירופי.

כי זה בדיוק מה שזה היה: לראשונה, ישראל חותמת על הסכם שכחלק ממנו, נאסרת העברת כספים להתנחלויות. עד כדי כך נאסרת, ועד כדי כך יש חוסר אמון בממשלת ישראל, שכאמור, כדי לקבל כסף אירופי ארגונים ישראלים יצטרכו לבנות מנגנון גידור מיוחד. והממשלה בלעה את זה.

לא כולה, חשוב לומר. שר החוץ – וואט דה פאק? – אביגדור ליברמן התנגד. הוא אמר ש"אם נחתום על ההסכם, יהיה כתוב בכל העיתונים באירופה שנכנענו." למרות שיש לממשלה שר חוץ מתפקד, החליט נתניהו שמי שיטפל בנושא תהיה שרה לא קשורה, ציפי לבני. מעניין איך זה קרה. כנראה שלנתניהו אין אמון בכישוריו הדיפלומטיים של שר החוץ. אם כך, למה הוא שם?

נניח לזה. בסופו של דבר, הממשלה קיבלה את התכתיב האירופי. כמובן, מיד לאחר מכן היא הכריזה ש"שר הכלכלה נפתלי בנט יגבש מנגנון לשיפוי חברות וגופים שייפגעו מהאיסור האירופי על מימון עקיף ומתן הלוואות לגופים ישראלים שפועלים או מחזיקים שלוחות בהתנחלויות […] הפיצוי שיוענק יהיה פרופורציונלי ויגיע מתקציב המדען הראשי במשרד הכלכלה." כלומר, כספים שהיו מיועדים למדע יופנו עכשיו לפיצוי מתנחלים על כך שהם גרים שלא כחוק בשטח כבוש.

המהלך האחרון קצת משונה, אם אתה מתייחס ברצינות לדברים של נפתלי בנט. לפני כחצי שנה (אני רוצה להודות לקורא אורי פולגר על ההפניה) בנט אמר ש"הקיצוץ המוצע בתקציב המדען הראשי עלול היה להנחית מכת מוות על צמיחתן של חברות יזמיות ועל תדמית ישראל כסטארט אפ ניישן." אז עכשיו בנט מנחית מכה על "תדמית ישראל כסטארט אפ ניישן" בשם הצורך לפצות את קבוצת המצביעים שלו, המתנחלים. כי בכל זאת, סדר עדיפויות צריך להיות.

כלומר, מה שלא נעשה פה, זה יהיה תירוץ מבחינת בנט להעביר עוד כסף להתנחלויות. לפני כשלושה שבועות, אישרה הכנסת העברת עוד 36 מיליוני שקלים להתנחלויות, כפיצוי – עוד פיצוי, אחרון בסדרה של פיצויים דומים – על כך שב-2009-2010 ערכה ממשלת נתניהו הקפאה חלקית מאד של הבניה בגדה. למה לעזאזל מגיעים להם פיצויים? אל תשאלו שאלות, גם לא את הפיתום במשרד האוצר, ההוא שבסופו של דבר חתום על זה.

יש כשבעה מיליוני אזרחים ישראלים בישראל ובשטחים שתחת שליטתה. נטען שכ-350,000 מהם, קרי כחמישה אחוזים, הם מתנחלים. אלה חמשת האחוזים שממשלת נתניהו רוצה ביקרם: בשבילם היא מוכנה לפגוע ב-95% האחרים. היא היתה מוכנה לפגוע בתקציבי המדע שלהם כדי שלא להכיר בכך שאף אחד לא מכיר בלגיטימיות של ההתנחלויות, והיא מוכנה למנות שר שיכון ממנהיגי המתנחלים, שיבנה בגדה אבל לא בישראל. פלא שהמתנחלים היו עוינים למחאה החברתית? הם הרי מסודרים.

יש, עם זאת, דברים שנתניהו לא מוכן לעשות עבור המתנחלים. הוא לא יאמץ את דו"ח אדמונד לוי, שקובע שבשטחים אין כיבוש, וזאת בהשען על הטיעון המשכנע שבלפור אמר. זה קורה, כמובן, ציטוט חלקי מאד (ובמקרה של לוי, גם שקרי במובהק – בלפור לא דיבר על מדינה) של הצהרת בלפור, תוך השמטת החלק שהגיע גם לוועידת סן רמו: "מובן וברור שלא ייעשה דבר אשר עשוי לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של קהילות לא-יהודיות קיימות בפלסטינה, או בזכויות ובמעמד הפוליטי ממנו נהנים יהודים במדינות אחרות." למה? כי ברגע שישראל תטען שאין כיבוש בגדה המערבית, היא תיאלץ להכיר בכך ששורר שם אפרטהייד. הכיבוש – ועוד יותר מכך, השיחות שלא מתקדמות לשום מקום עם הפלסטינים, בזמן שישראל גוזלת עוד דונם ועוד עז – הוא הכיסוי הטוב ביותר של הימין הישראלי.

אז חמישה אחוזים מהאזרחים מקבלים את תשומת הלב המלטפת של הממשלה, ושאר האוכלוסיה – להוציא האחוז העליון, כמובן – יכולים להמשיך לחפש את החברים שלהם. השאלה היא כמה זמן זה יכול להמשך, כמה זמן אפשר יהיה להמשיך את ההפרד-ומשול הזה שבו מסבירים לישראלי הממוצע שדופקים-אותך-אבל-תגיד-תודה-את-הפלסטינים-אנחנו-דופקים-יותר-וחוץ-מזה-קברות-אבותינו.

המהלך האירופאי הוא תחילה מהוססת של סנקציות על ההתנחלויות – והתגובה של ממשלת נתניהו מוכיחה שלא יהיה די בכך, שיהיה צורך בסנקציות על ישראל עצמה, אם רוצים להגיע להישג כלשהו. בהתחשב בכך שהטענה של מערכת ה-hasbara נגד קמפיין ה-BDS היא שהוא קורא לחרם על ישראל ולא על ההתנחלויות, זה די אירוני: אבל ממשלת ישראל הוכיחה שהיא מוכנה לשלם, מכיסם של אזרחיה, את מחיר החרם על ההתנחלויות. כלומר, החרם יכאיב לא למתנחלים אלא לאזרחים האחרים. צריך, אם כן – אם אנחנו רוצים בפתרון לא אלים – להטיל את החרם על ישראל כולה. עד שהיא תשבר. כמו דרום אפריקה.

ועוד דבר אחד: ואם כבר דרום אפריקה, אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך שמדינת ישראל לא מתחשבת באזרחות אלא במוצא האתני שלך: הפגנות כנגד מתווה פראוור פוזרו הערב (ז') באלימות חריגה, תוך שימוש נדיר בתחומי ישראל של 1948 ברימוני הלם, גז, והיו גם דיווחים על ירי קליעי פלסטיק. כל זה, נזכיר, על מי שהם רשמית אזרחים ישראלים. זה לא משנה כל כך. מה שמשנה הוא שרובם לא יהודים.

הערה מנהלתית: פרויקט גיוס הכספים של "איך נפלו גיבורים" נכנס היום לשבועיים האחרונים שלו. אם קומיקס בלשי בעברית מושך אתכם, יש לכם עדיין הזדמנות לרכוש עותקים שלו ולקבל תמורות נוספות, תוך ידיעה שהסיוע שלכם גרם להתממשות הפרוייקט.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • רוני

    רק להזכיר לך שבאירועי אוקטובר 2000 נהרגו 13 אזרחים ישראלים מירי המשטרה עמוק בתוך תחומי הקו הירוק. וב76 נהרגו 6 גם עמוק בתוך הקו הירוק. כך שמה שקרה היום בפזורה זה דבר רגיל לגמרי בהפגנות של ערביי ישראל.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      נהרגו ‏14‏ אזרחים.‏ שכחת את היהודון בכוונה?‏

      • עדו

        תקרא את המשפט עד הסוף 'נהרגו 13 אזרחים *מירי המשטרה* ' היהודון נרצח על ידי מתפרעים ואכן, להבדיל ממגיבים אחרים כאן באתר, אני מכיר בסכנה האמיתית שמהווים מפגינים כאלו לשלום הציבור. בין אם הם ערבים או יהודים.

        • גיל ב'

          עד כמה שאני זוכר, היהודי נהרג מאבן שהופלה על מכוניתו מהגשר שעל כביש החוף בג'אסר אל-זרקא. ההתפרעויות, חסימת הכבישים וירי המשטרה היו במקומות אחרים.

  • שרת החוץ של מדינת ישראל היא ציפי לבני. איך אומרים בטמבלוויזיה? שלא יעבדו עליכם.
    לפי דיווחי עדי הראיה שאני קראתי, לא קליעי פלסטיק כי אם קליעי מתכת מצופי גומי, שמטווח קצר הם קטלניים.

  • נתן

    אכן נפלאות דרכי הפוליטיקה.
    מדינת ישראל חותמת על מסמך שמחרים התנחלויות.
    מעניין לראות את האלקינים למינהם מנסים להעביר עכשיו חוקים שמטרתם פגיעה במי שתומך בחרם על התנחלויות.

  • יוסי, אמנם הכוונה שלך יפה, אבל נדמה לי שטעית כשכתבת "אל תשאלו שאלות, גם לא את הפיתום במשרד האוצר, ההוא שבסופו של דבר חתום על זה". הרי הפיתום יושב במשרד ראש הממשלה, בעוד שבמשרד האוצר יושב הבובה שלו…

  • בטטה

    משטרעת ישרעאל מתעללת בכולם כמעט -ערבים ,מהגרי עבודה , עובדים מפוטרים,פעילי מחאה חברתית,פעילי שלום וסתם אזרחים שנפלו קורבן לסאדיסטים פושעים במדים . המשטרעה לא מעיזה להתעסק עם המתנחלים והאחוזון העליון , זה עלול לחסל את הקריירה ע"ע ניסו שחם שפתאום משום מקום צצו פרשיות המין שלו ברגע שהתברר שהוא מועמד רציני להחליף את הדוגמן.

    • אלכס ז.

      אתה חושב שהטרדה מינית ומעשים מגונים הן קנוניה?

      אגב, כפי שהראה הפוסט הקודם גם המתנחלים לא חסינים מפני המשטרה.

      • לא חסינים, אבל עם הרבה נקודות מיומנות בהגנה מפני המשטרה. מה שאומרים בהפגנות יום ירושלים, אם פלסטינים במזרח ירושלים היו אומרים רבע מזה היו יורים בהם.

        • אלכס ז.

          זה נכון, אבל יחס מפלה עד כדי אלימות קיצונית לערבים זה לא דבר חדש. יחסית ליהודים המתנחלים לא במצב טוב – רוב המעצרים המנהליים נגד יהודים הוצאו נגד מתנחלים.

          האמת העצובה היא שגם המשרה וגם צה"ל מתנהגים כמו ברפובליקת בננות טיפוסית: אין שלטון חוק, אין אפילו אידאולוגיה של ממש, כל מה שיש זה שחיתות ונכונות להפעיל כוח כלפי כל מי שלא חלק מהם.

  • Mobius Dumpling

    "הצעה של בנט לוותר על "הורייזון 2020", ולנסות להקים קרן סינית מקבילה. למה שהסינים יעשו שטות כזו, לא לגמרי ברור."

    דווקא לסינים יש סיבות מצוינות להשקיע בשיתוף פעולה אקדמי עם ישראל. הסינים עובדים קשה מאד על ביסוס שת"פעם אקדמיים עם מדינות שונות, כי הם מנסים לחזק את האקדמיה הכושלת למדי שלהם. הסינים מבינים שכדי להיות מעצמת על הם צריכים מו"פ ואנשים חושבים, ובשביל זה הם צריכים אקדמיה חזקה. אממה, במהפכת התרבות הם שחטו, סילקו וכלאו את המדענים שלהם, וחיסלו את האקדמיה שלהם במו ידיהם, והיא עד היום לא התאוששה. אז הסינים בהחלט רוצים שיתופי פעולה כאלה. זו דווקא ישראל שתיפגע משת"פ עם סין במקום אירופה, כי התועלת בהסכמים כאלה היא לא רק הכסף, אלא יצירת השת"פ עצמו, ושת"פ עם מדענים סיניים זה לא מרגש במיוחד.

    • אלכס ז.

      א. כמו בכל מקום, גם בסין יש מדענים טובים ורעים. לא צריך להשמיץ את כולם – חלקם עושים דברים נפלאים.

      ב. ישראל לא מספיק גדולה וחזקה מדעית כדי לחפות על הנזקים הדיפלומטיים שסין עלולה לספוג בגלל שיתוף פעולה איתנו. כמדינה שרוב עסקיה הן במדינות עולם שלישי לא יציבות שעוינות את ישראל סין לא תסכים לעסקאות פומביות איתנו. חוץ מזה, אחרי העסקה הכושלת עם המטוסים יכול להיות שלסין יש סיבות משלה לא לאהוב אותנו.

      • Mobius Dumpling

        אלכס, אני לא מבין מאיפה אתה מביא את הטענות האלה, כי מהידע שיש לי הנושא הן פשוט לא נכונות.

        א. באקדמיה הסינית יש הרבה מאד מדענים, ומעט מאד מאד מהם שווים משהו. היחס בין מספר המדענים הכולל לבין כמות המדע הטוב שיוצא מסין פשוט דרמטי, וכנראה חסר תקדים בעולם כולו: הם באמת שמים פול גז בניוטרל.

        שים לב שאני לא מדבר על מדענים סינים בעולם כולו, אלא על מדענים *בסין*.

        סתם באופן לא-מייצג, יש לך דוגמה להצלחה אחת שנעשתה ע"י מדענים בסין? שים לב שאני מדבר על הצלחה מדעית, לא הנדסית: יש להם לא מעט מהנדסים טובים.

        אני בפירוש עומד מאחורי טענתי שהאקדמיה הסינית היא כושלת (לעת עתה, לפחות).

        ב אני לא מבין בזה המון, אבל אני לא חושב שסין יכולה לספוג נזק דיפלומטי משת"פ עם ישראל. למעשה, שים לב שהפוסט של יוסי עוסק בשיתוך פעולה של האיחוד האירופי עם ישראל, והאיחוד לא סופג מזה נזק דיפלומטי. קל וחומר שסין לא יכולה לספוג נזק דיפלומטי מזה. ישראל עדיין הרבה פחות רעילה מדרום אפריקה בשעתה. יותר מזה: קשה לספוג נזק דיפלומטי משיתוף פעולה מדעי מכל סוג שהוא (חוץ מנושאים רגישים כמו אנרגיה אטומית). שיתופי פעולה צבאיים הם הרבה יותר רגישים, וגם בנושא הזה מדינות רבות מנהלות שת"פ עם ישראל בלי בעיה.

        • גיא

          להיפך, אין דבר שיותר יכול לפגוע בסין כרגע משיתוף פעולה עם ישראל. "איך?" אתה שואל. ובכן, כנראה שהפרות של זכויות אדם פחות מפריעות לסינים (גם זה בשיעור הולך ופוחת, ככול שהחברה האזרחית שם תופסת תאוצה), ושאין להם בעיה להתרועע עם "ילדים רעים", יענו מדינות שלא פועלות לפי משטר הנורמות הבינלאומי (משטר בנורמות הבינלאומי הינו מונח מתחום היחסים הבינלאומיים המתאר את ההתנהגות המקובלת והלא חריגה בקרב מדינות העולם, מכיוון שרובן מקבלות את החוק הבינלאומי, וכמעט כולן מפגינות מודעות כולשהי לסדר העדיפויות הליברלי, ולו רק משיקולים של עוצמה ואינטרסים). מה שכן מפריע לסין, וימשיך להפריע לה, הינם המדינות שמתנגדות למדיניות הישראלית כלפי הפלסטינאים, בשטחים וכו' .
          למה זה מפריע לסין, כי אלו הינם האנשים שאיתם היא מנסה להקים מערך אלטרנטיבי לארה"ב. היא עסוקה עוד מתקופת הקומוניזם הקשה בלהראות כמגינם של "גוש המדינות הבלתי מזדהות", והיא ממשיכה במגמה זאת בשנים האחרונות בהשקעות עצומות בתשתית וטיפוח מערכות יחסים באפריקה. באפריקה אין לישראל הרבה חברים, לא מאז 73, הסיבות לא באמת משנות, המציאות היא ששת"פ עם ישראל נתפס כעניין לא נעים בכלל ביבשת השחורה. ומה לגבי אירופה? מה יקרה אם סין תרים את הכפפה שהאיחוד האירופי הטיח בפרצוף הישראלי, כביכול? ובכן, כול אותם בתי עסק סיני הקשורים לטכנולוגיות תקשורת, שמנסים להיכנס לשוק האירופי ולא מצליחים, כנראה אף פעם לא יצליחו להתרחב להם, מה שפגע בסיכוי של סין להחליף את ארה"ב ככלכלה המשפיעה ביותר בעולם.
          ולבסוף מדינות ערב. איתן שומרת סין על יחסים הדוקים וסמויים ככול הניתן, כמובן שלא עם כולן, אך עם מספיק כדי שאם תתמוך סין בישראל, אפילו במראה, יהיו לה בעיות עם כמה מבנות בריתה היותר וותיקות.
          אתה צודק, אנחנו לא במעמד של דרום אפריקה באפרטהייד, אבל אנחנו לא עושים לעצמנו חברים. תחשוב עלינו במונחים של מתבגר בתיכון: לא עשינו חבר חדש מאז.. איי מולדובה? תבדוק נתונים של הקמת קונסוליות, של שדרוג לשגרירויות, של יצירת מגעים עם מדינות שקודם לכן לא דיברנו איתן, אתה תגלה שהמספר קטן מאוד בעשר השנים האחרונות. ממש אפסי. קשה למצוא נתונים מדויקים בנוגע לכך באתר של משרד החוץ ובזה של השגרירויות, אולי מר יוסי גורביץ יוכל להפעיל את יכולת המחקר המרשימה שלו ולנסות לכתוב פוסט על כמה ישראל בעצם מבודדת כרגע בעולם, כמה חברים מנתקים קשרים, כמה הלגיטמיות שלנו נשחקת. מדינה שיש עליה תלונות באו"ם הינה מדינה שיקשה עליה להתלונן. מדינה שמקבלת ומאמצת לחיקה פושעי מס ומעל, תתקשה לבקש הסגרה של פושעים ממדינות אחרות. בקיצור, יחס גורר יחס.

          • Mobius Dumpling

            אוקיי, כל מה שכתבת נשמע הגיוני בסך הכל. כמו שכתבתי, אני לא מבין בזה הרבה. אבל אני עדיין ספקן: אין לסין היום קשרים בעוצמה הזאת עם ישראל? נניח קרנות או שותפויות עסקיות של כמה מליארדי דולרים, נניח בתחום התקשורת, המחצבים או הבטחון?

            חוץ מזה, ממה שאני מכיר את היחב"ל של סין, מותר לה לעשות שת"פ בערך עם מי שתרצה, כי היחסים שלה עם מדינות העולם השלישי הם די א-סימטריים: לסינים יש את הכסף ואת העוצמה.

            אבל כמו שאמרתי, אני לא מבין בזה המון.

    • איכשהו, עם האקדמיה הכושלת הסינית, האנשים שיוצאים מאוניברסיטת פקינג הם כל כך קנונים שהם מקבלים משרות בהרווארד ו-MIT, בלי שום פרוטקציה של משרות שרק אמריקאים יכולים לקבל.

      • שימי

        זה נכון, השאלה אם במספרים יחסית לאוכלוסיה וביחס לכמות האוניברסיטאות
        העולם האקדמי בסין משתווה לישראל או למערב

        • יחסית לאוכלוסיה, סין מפגרת בהרבה אחרי העולם הראשון. אבל היא מתקרבת אליו במהירות. הבעיה של סין היא שאין לה כסף למשכורות לפרופסורים שמתחרות עם משכורות אמריקאיות או אפילו אירופאיות. אבל סין מדביקה את ארה"ב ואירופה תוך דור, והאזורים העשירים בסין מאוד קרובים לעולם הראשון. מבין הסטודנטים בקולומביה לדוקטורט במתמטיקה נכון ללפני 3 שנים, המחוז (או מדינה בארה"ב, וכו') הכי נפוץ היה תיקו בין שנגחאי (בה יש 23 מיליון אנשים) ומדינת ניו יורק (בה יש 19 מיליון). וזה היה אחרי שנתיים-שלוש עם כמה תקני סטודנט שרק אמריקאים יכולים לקבל.

      • Mobius Dumpling

        אלון, יש לך דוגמה למישהו שעשה דוקטורט באוניברסיטת פקינג וקיבל משרה בהרוורד או MIT בתחום מדעי? (לא הנדסה.) אני לא אומר שאין כאלה בכלל, אבל אני חושב שיהיה לך מאד מאד קשה למצוא.

        אני חושב שאתה פשוט טועה. אני טוען שהאקדמיה הסינית אכן כושלת. העובדה שיש הרבה דוקטורנטים סינים בקולומביה אומרת בדיוק ההפך ממה שאתה מנסה לטעון: אם האקדמיה הסינית הייתה שווה משהו אז יותר מהסטודנטים הטובים היו נשארים לעשות דוקטורט בסין.

        מטבע הדברים בסין יש הרבה מאד אנשים חכמים: המוצלחים ביניהם הולכים לעשות דוקטורט בארה"ב, לא בסין, והמוצלחים במין אלה נשארים במשרות בינלאומיות, ולא חוזרים לסין. האקדמיה הסינית לא מצליחה למשוך את הסינים המוצלחים בחזרה, כי היא כל כך גרועה. מה שצריך לבדוק זה כמה חברי סגל יש באוניברסיטאות כמו הרווארד שעשו את הדוקטורט שלהם בסין. אני לא אגיד שהמספרים הם אפס עגול, כי תמיד יש יוצאים מהכלל, אבל מהידע שלי המספרים נמוכים עד כדי גיחוך.

    • הם לא קנו את הטכניון לא מזמן?

  • אורן29

    1) תיקון לגבי ה"קרן הסינית"- לפי הכרוניקה שמתאר נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות" המחשבה המקורית של אלקין (לא בנט) היתה לקחת את מיליארד היורו שישראל צריכה לתרום לפרוייקט, ולהקים קרן ישראלית חלופית. נתניהו עצמו לקח את זה צעד קדימה, והרהר על אפשרות להציע למדינות שונות-סין למשל- פרוייקטים משותפים.

    עד שבא מנואל טרכטנברג והסביר לאלקין-נתניהו שהעניין איננו הכסף, אלא הגישה למחקרים ולידע אירופאי, וכך נעלמו הסינים כלעומת שבאו (אני מניח שהסינים לא היו נעלבים גם לו היו יודעים שנתניהו מתייחס אליהם כמטלית ניגוב עונתית: ממילא הם מכופפים את זרועו כל אימת שירצו, ע"ע פרשת Bank of China).

    2) לגבי שר החוץ בתואר ליברמן- זאת כבר הקדנציה השניה שלו שבה הוא איינו משמש כשר חוץ בפועל. בממשלת נתניהו הקודמת אהוד ברק היה ממונה על "התיק האמריקאי", ובממשלה הזאת ציפי ליבני ממונה על "התיק הפלסטיני", ונכון לעכשיו גם על "ניהול יחסי החוץ החיוניים של ישראל" (את "התיק האמריקאי" קיבל איזה שטייניץ או ארדן או איזה אוכל חינם אחר, אני לא זוכר כרגע).

    התקשורת הישראלית, במקום לעסוק ברצינות בפירוק משרד החוץ הישראלי מנכסיו ובמשמעויות של מהלך כזה, כמו גם בציניות של מינוי שר נטול כישורים לתפקיד כל כך חשוב רק כדי שאותו שר ירגיש חשוב (הרי אפשר היה למנות את ליברמן למשרד שהולם את כישוריו, יהיו אשר יהיו, ולמצוא מישהו שיכול באמת להיות שר חוץ), מתעסקת בכל מיני פסיכולוגיסטיקה בגרוש מסוג "ליברמן התרכך" או "ליברמן מבוגר אחראי" ושאר קישקושים.

    • גבריאל

      אף פעם לא הבנתי את ההתעקשות של ליברמן על משרד החוץ. זה עוד יותר מוזר מההתעקשות הדומה של דוד לוי בזמנו. אבל מה בדיוק כל כך חשוב לליברמן בתיק הזה?? חלק גדול מההתרסקות של מפלגתו בסקרים נובע מהעניין הזה כי בוחריו היו רוצים לראות אותו מתעסק דווקא בענייני פנים. מה עוד, שכמו שתיארתם, המשרד נטול הסמכויות שלו הפך לבדיחה. האם לדעתו זו הדרך היחידה להגיע למשרד ראש הממשלה??

      • אורן29

        סטטיסטית- כן.

        הרוב המוחלט של ראשי הממשלה שלנו כיהנו כשרי חוץ בתפקיד המיניסטריאלי שקדם לראשות הממשלה.

        שים לב: שרת וגולדה, אבל גם שמיר, נתניהו 1 (סגן שר) ברק (כן כן) ושרון (כן כן 2). אפשר להוסיף לפה גם את פרס 2 (שאחרי רצח רבין)

        שרי בטחון היו לנו שלושה: בן גוריון (לא ממש נחשב), רבין 2 (כמובן) ופרס 1 (שר בטחון בממשלת רבין הראשונה).

        לאחרונה הפך תיק האוצר לסוג של מקפצה: אשכול בזמנו, אולמרט, ונתניהו 2 (ויש גם את לפיד והאספירציות שלו).

        יוצא הדופן: רבין 1, שכיהן כשר העבודה תקופה קצרה בממשלת גולדה האחרונה.

        נתון מעניין נוסף שכדאי לשים לב אליו: למרות היותה של ישראל סוג של ספרטה מודרנית, תפקיד שר הביטחון הוא מסלקה, תפקיד אחרון של פוליטיקאים. מאז רבין לא היה שר בטחון אחד שהגיע רחוק (מרדכי, פואד, מופז, פרץ, ברק). לרובם זה היה התפקיד המשמעותי האחרון, לחלקם- התפקיד האחרון ממש.

        לתשומת לב הקורא בוגי יעלון- היית צריך ללכת על המשרד לעניינים אסטרטגיים, ולקבור את שטייניץ בביטחון. לנו, אזרחי ישראל, זה לא ממש משנה- שטייניץ לא מבין לא בזה ולא בזה (ולא בההוא), וממילא הרמטכ"ל מנהל את ענייני הביטחון של ישראל.

  • בורמכתש נוברכינים

    יש האמנם, 8 מיליון אזרחים בישראל, לא 7.