החברים של ג'ורג'

וינשטיין בעקבות דרד סקוט

במהלך הפגנה מנומסת מול ביתו אמש (ז'), לאחר מעצרו השערורייתי של באביקר אברהים, יצא יהודה וינשטיין, בעוונותינו היועץ המשפטי לממשלה, אל המפגינים. וינשטיין אמר להם שהוא לא מכיר את הפרשה, אבל הוא יברר את הפרטים. עד כה, המדינה – שאמורה היתה לענות על בקשת ההבאס קורפוס עד השעה 17:00 – ביקשה בעיקר דחיות. אבל זה לא משנה אם וינשטיין מכיר את אברהים; מה שחשוב הוא שהוא חתום על הנוהל שמאפשר לעצור אותו, מבלי שעשה כלום, לשארית ימי חייו.

באביקר אברהים הוא פליט שנמלט מסודאן לפני שבע שנים, ונחשב לדמות מוכרת ומובילה בקהילת הפליטים בישראל. בין השאר, הוא משחק בהצגה שמעלה ספריית לווינסקי, שבה הוא מגלם את תפקידו של השוטר האטום. ביום חמישי הוא נתקל בשוטרים כאלה בדיוק.

אברהים שהה במקום עבודתו, כאשר הגיעו שוטרים למקום. הם האשימו אותו, לא ברור על סמך מה, בסחר באופניים גנובים; כמה אופניים היו מחוץ למקום עבודתו והם השתכנעו שהוא גנב והציב אותם שם. הם עשו עליו חיפוש ומצאו את הסלולר שלו. הם דרשו ממנו ראיות שהוא שלו. למוד נסיון, אברהים הושיט להם את הקבלה על הרכישה שלו. התרגיל הזה, של מעצר אנשים על אחזקת חפץ שגרתי כמו סלולר בטענה שהם לא הוכיחו את רכישתו, כבר מוכר למדי בקהילת הפליטים. אחר כך טענו השוטרים שתוקף הויזה של אברהים לא בתוקף. הוא הוכיח להם אחרת. זו היתה הנקודה שבה הם עצרו אותו.

עורך דינו של אברהים, אסף וייצן, מ"מוקד סיוע לעובדים זרים", אמר בשיחת טלפון כי לאחר מעצרו של אברהים ביום חמישי, הוא הובא להארכת מעצר למחרת, לאחר שאמר לשוטרים כי הוא רוצה לראות שופט. עם זאת, הוא לא ראה שופט, והמשטרה העבירה אותו לידי משטרת ההגירה, שהעבירה אותו למתקן שלה בנתב"ג. הסיבה לכך, לדברי עו"ד וייצן, פשוטה למדי: שופט מעצרים היה, ברוב המקרים, מורה על שחרורו של אברהים, פשוט משום שהעבירה בה הואשםאפילו אם לשוטרים היו ראיות נגדו – לא נענשת במאסר. משטרת ההגירה לא שואלת שאלות מיותרות.

אז עכשיו נעלם אברהים לחור השחור של משטרת ההגירה. זו סירבה לאפשר לווייצן להפגש איתו, בנימוק שאין לו יפוי כוח כתוב, כשהיא מסרבת לאפשר לו בעצם לקבל מאברהים יפוי כוח כזה. במהירות שיא, כפי שהודתה המדינה היום, ביטל משרד הפנים את רשיון השהיה של אברהים והפך אותו בכך למסתנן. המדינה רוצה לגרש אותו. מתשובת המדינה עולה שביטול רשיון השהיה וצו הגירוש בוצעו על ידי משרד הפנים כבר ב-19 בחודש, קרי ביום שישי, קרי מיד עם הוצאתו של אברהים מבית המשפט. וואלה. התלוננתם על טיפול מייגע במשרד הפנים? יש דברים שבהם הוא זריז מאד.

וכאן נכנס וינשטיין לתמונה: על פי הסעיף בנוהל הטיפול במסתננים שמעורבים בהליך פלילי, שאושר על מי שהוא כנראה הרופס והגרוע שביועצים המשפטיים, אם נעצר מי שמוגדר כמסתנן, גם אם אין נגדו כל ראיות ולא מתנהל נגדו כל משפט, אפשר לכלוא אותו ללא משפט לתקופת מינימום של שלוש שנים. תקופת המקסימום? שארית חייו.

כלומר, בחתימת ידו, יצר וינשטיין מעמד – היד מהססת לכתוב "גזע" – של אנשים נטולי זכויות בסיסיות כמו הזכות לחירות, הזכות למשפט הוגן או, לעזאזל, למשפט בכלל. הוא יצר קבוצה של אנשים שדי להגיש נגדם תלונת שווא כדי לכלוא אותם לשלוש שנים לפחות.

עו"ד וייצן הגיש בקשה על פי נוהל הבאס קורפוס, שדורש מהמדינה להציג את העצור שבידיה ולנמק את הסיבה שבגללה הוא עצור. המדינה השיבה שהכל בסדר ושהוא נעצר כדין. ואכן, על פי נוהל וינשטיין, הוא נעצר כדין. המילה "כדין", צריך לזכור, לא אומרת הרבה בפני עצמה; גם משפטי האינקוויזיציה היו משפטים. גם שם ישבו משפטנים ולעתים דנו בדק מן הדק. גם הלכת דרד סקוט היתה הלכה.

אחת הפסיקות היותר ידועות לשמצה של בית המשפט העליון האמריקאי – מאור קטן למדי, שאוהבים להפנות זרקור אל הפסיקות המוצלחות והחריגות שלו, כמו בראון נגד מועצת בתי הספר, תוך התעלמות ממספר עצום של פסיקות בעייתיות הרבה יותר – היתה בפרשת דרד סקוט. הלה היה עבד, שהצליח למצוא עורך דין שייצג אותו בתביעה להעניק לו ולמשפחתו את חירותם. הטענה של סקוט היתה פשוטה: במהלך נסיעותיו, אדונו של סקוט לקח אותו לוויסקונסין ואילינוי, מדינות שבהן העבדות היתה אסורה. כיוון שכך, הוא אמור להשתחרר.

בית המשפט העליון, בהנהגת הנשיא רוג'ר ב. טוני (Taney), דחה את התביעה של סקוט בנימוק פשוט לא פחות: סקוט לא היה אדם, הוא היה רכוש, והחוקה אוסרת על החרמת רכוש ללא הליך ראוי. טוני קבע שהחוקים שהעביר הקונגרס, שהגבילו את התפשטות העבדות, היו בלתי חוקתיים. הפסיקה השערורייתית הזו, שלא נתפסת כאפשרית היום אלא במוחות קיצוני האחים היהודים שמפנטזים על השבת העבדות, הובילה להתפטרותו במחאה של אחד השופטים, בנג'מין קרטיס. היא אף נחשבת לאחד הגורמים העקיפים שהובילו למלחמת האזרחים. אחרי הכל, היא דחקה את הרוב שהתנגד לעבדות אל הקיר: לא הותר לו אפילו לאסור את העבדות במדינתו. הוא נאלץ לראות בחירוק שיניים את בעלי העבדים מובילים את הרכוש האנושי ברחובות עירו. שנה וחצי אחרי פסיקת דרד סקוט, דרש תומך העבדות וויליאם יאנסי (Yancey) מהנציגים הצפוניים בוועידת המפלגה הדמוקרטית להודות שהעבדות צודקת. אחד הנציגים ענה לו: "כעת אומר לנו יאנסי שאנחנו צריכים להסכים לכך שהעבדות צודקת. הוא מצווה עלינו להליט את פנינו ולאכול עפר. ג'נטלמנים מן הדרום, אתם טועים בנו! לא נעשה זאת." והמפלגה הדמוקרטית התפלגה.

כמעט 160 שנים אחרי דרד סקוט, כמעט 150 שנים אחרי שהתיקון ה-13 שם קץ לעבדות, מאשר וינשטיין בחתימתו שיש קבוצה שלמה של בני אדם – לגמרי במקרה, כמובן, צבע עורם שחור – שהם, אם לא סחורות ממש, פחותים מבני אדם. די בעלילה עליהם (למשל, מצד נוכל בן העם הנבחר שלא רוצה לשלם להם את משכורותיהם) כדי להשליך אותם לבור משפטי שממנו אין כמעט דרך לצאת. לאברהים יש מזל נדיר: הוא דמות מוכרת. יש לו לא מעט חברים. כמאה מהם יצאו במוצ"ש הביל של יולי להפגין למענו מול ביתו של וינשטיין. לרוב הפליטים אין מזל כזה. אין מי שיכיר אותם, אין מי שיגיש בשמם עתירות הביאס קורפוס. הם נאלמים, ונעלמים אל הבור שחפר עבורם וינשטיין. בציבוריות הישראלית, המקבילה של החלטת דרד סקוט של וינשטיין עברה ללא כל רעש; יש בה יותר מדי תואמי יאנסי, ומעטים עדיין מעיזים לומר ש"אתם טועים בנו, לא נעשה זאת."

טוני לא הצליח לנקות את שמו מהכתם של פסיקת דרד סקוט; אם מישהו עדיין יזכור את וינשטיין בעוד 160 שנה, מה שנשמע לא סביר במיוחד – טוני, בסופו של דבר, היה משפטן חשוב; איש לא יטען זאת על וינשטיין, האיש שלתועלתו לא ידע מה קורה במטבחו, מבלי לגחך – יש לקוות שמה שייזכר ממנו, לדיראון, יהיה החייאתה של הלכת דרד סקוט. אם יש גיהנום, ואנשים כמו וינשטיין גורמים לאתאיסט המושבע הזה להשתוקק אליו לרגע, עד שהדם נרגע, הרי שמקומו של וינשטיין יהיה מדור אחד מעל זה של מחוקקי הקונפדרציה, שני מדורים מעל זה של ליאופולד מלך בלגיה, כשהוא חולק תא אחד עם טוני, שניהם צורבים על בשרם את כתב החרפה המשפטי שלהם, כשהם מדקדקים בכל תג ותג.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

68 תגובות על ”וינשטיין בעקבות דרד סקוט“

  1. בטטה הגיב:

    צ"ל הקונסליירי ויינשטיין.התואר יועץ משפטי עושה עמו חסד.אדם בזוי מינוי של המשפחה הקיסרית.

  2. עמית הגיב:

    שלום יוסי,
    אשמח מאד לקבל קישור לארגון/ים המסייעים לאברהים, כדי לברר האם אוכל לסייע, ולו בנוכחות בהפגנות.
    לא הייתי מודע לנוהל הזה, והוא אכן נשמע מחריד.
    תודה רבה,
    עמית

  3. אורן הגיב:

    למה הוסרה התגובה עם התיקונים העובדתיים שהוצבה כאן קודם, היה בה משהו לא ראוי (מלבד אולי שגיאות עובדתיות, קטונתי)?

  4. יעל טל הגיב:

    עמית יקר- אנא התעדכן בדף הפייסבוק של ספריית לוינסקי על המאבק לשחרורו של באבי.

  5. דני אורבך הגיב:

    כל נוהל משפטי שנותן סמכות גורפת ושרירותית כזאת לשוטרים הוא בלי ספק פסול מן היסוד.

  6. שגיאת הגהה? הגיב:

    האם "יום ז'" מכוון (כלומר, שבת) או שגיאת הקלדה?

  7. יאיר הגיב:

    זין מילה עתיקה לנשק, משום מה הפכה לסלנג לאיבר מין גברי.
    כדי לא להסתבך אני כבר שנים שולח אנשים להתחמש, בקצרה: לך תתחמש.

  8. anonymous moose הגיב:

    הבעיה היחידה עם הפרובוקציות של גורביץ היא שפעם בשבועיים מזדמן לפה עוד טרחן מלא כוונות טובות שבטוח שאם נהיה יותר מנומסים פתאום הימין והשמאל יתאחדו, אחוות אחים תשרור פה ובית המקדש השלישי יבנה (בידי פועלים פלסטינים, מן הסתם). הטרחן מיד מתחיל מחדש את אותו דיון עייף על איך "כדאי" לשנות דעות, ואיך בדיונים גדאי לא להיות צודק אלא להיות חכם, וכאלה מין פניני חוכמה שהוא בטוח שהוא הביא לפראים פה ושבעזרת הסובלנות הרבה שלו הוא יהפוך את הבלוג הזה לבעל תפוצת טמקא.

    טרחנים יקרים: מי שמפריע לו מספיק השימוש בביטוי "יום ז'", הבלוג הזה וכל תכניו לא רלוונטיים לו. ובלי קשר: מי אתם שתמשטרו את צורת ההתבטאות של אנשים, בטח בבלוגם הפרטי? אותי ואת התבטאויותיי ממשטרים כל היום בספרה הציבורית. כאן מקום בו מדברים סמולנים.

    • מודי תולשששש הגיב:

      "מי שמפריע לו מספיק השימוש בביטוי "יום ז'", הבלוג הזה וכל תכניו לא רלוונטיים לו"

      זאת הבעיה. יש המון אנשים בשמאל שהביטויים האלה מפריעים לו. לא תפוצת טמקא. לא אחוות אחים. לא אד-אבסורדום ולא הכל-או-כלום. שמעת, לדוגמה, על רבנים למען זכויות אדם?

      • אלכס ז. הגיב:

        אני מכיר את השמאל הזה. זה אותו "שמאל" שחושב שהויכוח בין שמאל לימין הוא עניין פנים-יהודי וכל השאר מתבקשים לשבת בצד. זה מסוג האנשים שלא אוהבים מתנחלים קצת יותר ממה שהם שונאים את הערבים. מסוג האנשים שחושבים ש"עכשיו כבר אין מה לעשות, אבל לא היו לנו את כל הצרות אילו היו כאן הרבה פחות ערבים".

        בקיצור, אלו אידיוטים, מיתממים, או עיוורים. ולא כלפי ימי ח' או ט', אלא כלפי עוול ממשי. הם אנשים שזקוקים יותר מכולם לסטירת לחי מטאפורית כדי שיחליטו כבר מהם ערכי היסוד שלהם.

        אגב, אם "יום ז'" היה מקומם רבנים למען זכויות אדם עד כדי כך שהם היו מתעלמים מהנקודות המאוד חשובות שגורביץ העלה כאן, אז הייתי אומר ברוך שפטרנו. אף אחד לא צריך fair-weather friends.

        • מודי תולשששש הגיב:

          ואני מכיר את השמאל שלך. זה שאם אתה לא חושב בדיוק כמוני, אתה לא שמאל אמיתי אלא אוהב-מתנחלים ורוצח תינוקות.

          • אלכס ז. הגיב:

            אם זה מה שאתה רוצה לחשוב, ניחא.

            תענה לי רק על שאלה אחת (עם כמה תת-סעיפים): אם הביטוי "יום ז'" מרחיק אנשים שוחרי טוב, מה יקרה לתמיכה שלהם כשיגיע הזמן להחליט החלטות חשובות?
            איפה הם יהיו בזמן ההסדר הסופי עם הפלשתינים (הסדר שללא כל ספק ילווה באלימות קשה)? איפה הם יהיו בעת הפרדת הדת מהמדינה (שגם תלווה באלימות)? איפה הם יהיו כשישנו את האג'נדה הכלכלית של האוצר (החלטה עם השלכות כלכליות ניכרות)? איפה הם יהיו כשנפתור את בעיות הפליטים והעובדים הזרים (נושא שיאתגר מאוד את הזהות היהודית והישראלית שלהם)?

    • אלכס ז. הגיב:

      צודק! זה המקום להזכיר ש"נימוס" הרבה משתמש ככלי שרת של ההגמוניה. אתאיסטים תמיד מואשמים בחוסר נימוס, פמיניסטיות לא מגלות מספיק כבוד והפנתרים השחורים היו מאוד לא נחמדים.

      כמה כבר אפשר?! מתי אנשים יבינו ששינוי שבא בנינוחות וסבבה הוא שינוי לרעה?
      כדי לעשות משהו טוב צריך להזיז אנשים, לאתגר אותם, לערער את תפיסת עולמם.

    • לנה הגיב:

      תמיד מעניין לראות אנשים שבטוחים שהם יודעים איך לשנות דעות (או לפחות איך לא לשנות דעות) מנסים לשנות את דעתם של אחרים בשאלה איך לשנות דעות, לא מצליחים, ולא משנים את דעתם בעקבות אי-ההצלחה.

      נ.ב. מי שצלח את המשפט הקודם זוכה בהפתעה.

  9. נטליה הגיב:

    לנעלבים – אם אתתם כל-כך נעלבים, למה אתם חוזרים? משהו מאזוכיסטי? תיקון עולם? יש מיליוני בלוגים.

    • מודי תולשששש הגיב:

      אני לא חושב שמישהו פה נעלב. לפחות לא מאילו שהגיבו. האחרים אולי באמת חוזרים.

  10. אחד הגיב:

    לא להאמין שבחסות המדינה נגזלים זכויות אדם בסיסיות מאנשים וכל מה שאכפת למישהו מהמגיבים זה ז'

  11. יעקב הגיב:

    "שאושר על מי שהוא כנראה הרופס והגרוע שביועצים המשפטיים"
    תקלדה – "על ידי"

    או שמדובר בפליטה פרוידיאנית, משאלת לב? (בנוסח האש והגופרית של סוף הפוסט)
    מה לעשות, הגיהנום קיים – והוא נמצא כאן

  12. nachum הגיב:

    שבכל מדינה אחרת כמעט היא משקה זול ועממי. not so important, but what is the normal price for liter beer in new shekel.

    • לנה הגיב:

      הבירות הזולות ביותר אבל ממש הכי זולות עולות משהו כמו 5-6 ש"ח לפחית של חצי ליטר, כלומר, 10-12 ש"ח לליטר.
      היקרות ביותר עולות בסביבת 50-55 ש"ח לליטר.

  13. דב הגיב:

    גורביץ

    או שיש פה רוח רפאים או שאתה מדבר עם עצמך חלק ניכר מהדיון. מה קורה פה?

  14. ygurvitz הגיב:

    לא יודע לאן נעלמו כל התגובות של רוריק. אני לא מחקתי אותן והן לא בתופס הספאם.

    • דב הגיב:

      זה לא טיעון לגיטימי שאתה לא יודע לאן נעלמו כל התגובות. אתה המודרטור של האתר הזה ויש לך גישה לכל החומר, ומבנה הנתונים בנוי כך שהחומר לא יכול סתם כך להיעלם. בנוסף, מסתבר שלמודרטור אין בכלל דואר אלקטרוני ליצירת קשר במקרה של ספאם שגוי, אז מי שרוצה ליידע אותך על כך, לא יכול. לפי כל הסימנים, ובמיוחד ע"פ האינטרס המובהק שלך, אתה מחקת אותן.

      • ygurvitz הגיב:

        1. אין לי שום בעיה למחוק תגובות, ואין לי שום בעיה להצהיר על כך. אני לא חייב להעניק זכות תגובה לאף אחד. זה הבלוג שלי. בעבר מחקתי תגובות והצהרתי על כך פעם אחר פעם.

        2. אין לי מושג לאיפה נעלמו התגובות הרלוונטיות. ההנחה שלי היא שהכותב שלהן מחק אותן.

        3. אין לי מושג מה אמור להיות האינטרס שלי במחיקת התגובות האלה.

        4. מה שכן, כל התגובות שלך יימחקו מעכשיו. הנה, זה פומבי.

        • רוריק הגיב:

          אתה אכן לא חייב להעניק זכות תגובה, אבל זה מערער את האמינות שלך. כדאי לך לתת.

          יש תגובות מסוימות שאין לך בעיה להצהיר שאתה מוחק. אחרות, כמו אלו שלי, אתה מוחק בלי להצהיר, מתוך אינטרס לשמור על סדר היום שלך, שלא יסיטו את הדיון למקומות שאתה לא רוצה.

          אני לא מחקתי את התגובות ואני אעמוד מאחורי המילים שאמרתי פעם ועוד פעם. אתה מזלזל בזה, מקטין אותי, אתה עושה כאילו אני זבוב שמטריד אותך, וכשאני עומד מולך אתה מוחק את התגובות.

          למה כל התגובות שלי תימחקנה "מ"עכשיו?

          • רוריק הגיב:

            אולי תסביר לי איך אני מוחק תגובה שלי כי אחרי שהנחת את ההנחה רציתי לבדוק אם היא נכונה או לא אבל לא מצאתי איך למחוק.

          • ygurvitz הגיב:

            "דב/רוריק", שכחת לשנות את המשתמש הבדוי שלך, ואתה מתייחס לדבריו שנאמרו ל"דב" כאילו נאמרו ל"רוריק" – אל תטרח למחוק, יש לי צילומי מסך. משונה גם שאתה כותב מאותה כתובת IP. האם מותר לי להניח עכשיו שמחקת את התגובות של "רוריק" כדי ליצור פרובוקציה כאילו מחקתי במזיד את התגובות שלך, אחרי הפרובוקציה בשנקל סביב "(ז')"?

            • רוריק הגיב:

              מה הבעיה במשתמש בדוי? אתה רוצה שאני אזדהה?

              תביא את כל צילומי המסך, אדרבא, את כל התגובות.

              ותסביר לי איך אני מוחק תגובה.

              • ygurvitz הגיב:

                הבעיה היא לא בשם בדוי, למרות שגם את זה אני לא אוהב, אלא בשימוש ב-sockpoppet, דמות פיקטיבית אחרת שגם היא תומכת בך. איך מחקת – אני בודק. שאר התגובות שלך יימחקו מעכשיו.

  15. test הגיב:

    test

  16. anonymous moose הגיב:

    יאללה יאללה, מי שמכיר את הבלוג הזה יודע שגורביץ לא מחק לך את התגובות, שפוט כי אם הוא כן היה מוחק אותן, הוא היה מצהיר על זה בגאווה ובקצת שמחה לאיד. או שאתה הצלחת להסיר את התגובות, או שמנגנון של הבלוג הסיר אותם (נניח, אולי אקיזמט תייג אותך כספאמר והסיר את התגובות רטרואקטיבית), או שזו תקלה טכנית.

טראקבקים/פינגבקים

  1. Sudanese Refugee Detained for Owning a Bicycle in Israel · Global Voices
  2. Sudanese Refugee Detained for Owning a Bicycle in Israel | FJE NEWS
  3. והיו עיניך רואות | החברים של ג'ורג'