החברים של ג'ורג'

מי רצח את בן זיגייר? לקראת "פרשת שב"כ" חדשה

זו צריכה להיות הנחת היסוד שלנו: ש"האסיר X" נרצח. הידיעה על מותו הגיעה כחצי שנה לאחר שהבליחה לשברירי שניות הידיעה על עצם קיומו. הידיעה על מותו, שרשמית נחשב להתאבדות, הגיעה כשבועיים לאחר שריצ'רד סילברסטין טען שמדובר בגנרל איראני. (פיקפקתי אז בטענה הזו, ואני משוכנע שמזה זמן רב סילברסטין מוזן במידע שקרי על ידי המודיעין הישראלי, מידע שמטרתו הסופית היא לקעקע את האמינות של סילברסטין, שפעם היה מקור חשוב.) אבל הפרסום של סילברסטין משך הרבה מאד תשומת לב ביחס, ויכול להיות שמישהו החליט שאם על הקריירה שלו לחיות, על בן זיגייר למות. ומישהו עשה כאן פאשלה: העיתון האוסטרלי The Age ניסה בתחילת 2010 לשאול את זיגייר אם הוא סוכן מוסד. זיגייר הכחיש. איך הגיע The Age לזיגייר? ובכן, גם לו יש מקורות במודיעין האוסטרלי, ושם שמו לב שזיגייר שינה את שמו שלוש פעמים: תחילה לבן אלון, אח"כ לבן אלן ובסופו של דבר לבן בורוז. יתר על כן, זיגייר השתמש בדרכונים שלו כדי לנסוע… לאיראן, סוריה ולבנון. מאד, מאד מתוחכם.

כמובן, יכול להיות שסיבת המוות אכן היתה התאבדות, אבל מאחר וזו אפילו לא הגרסה הרשמית לאירוע שישראל הרשמית ממשיכה שלא להודות שבכלל אירע, אין שום סיבה לקבל דווקא את מה שהוא אפילו לא גרסה רשמית. כל מה שאנחנו יודעים הוא שהיה אדם, שהיה מעורב בפרשת מודיעין כלשהי – אולי, כפי שרומז דימי ריידר, הוא היה מעורב במשחקים המלוכלכים מאד של ישראל בהפעלת קבוצות טרור בתוך איראן – ושנכלא באופן מפוקפק ביותר, שמזכיר יותר מכל את פרשת "האסיר X" המקורית, זו של מוטי קידר. ושבניגוד לקידר, כאשר קיומו עלה לכותרות, הוא מת במפתיע – כשהוא מוחזק בתא שנבנה ספציפית כדי למנוע התאבדויות. פתאום חזרנו 50 שנה אחורה.

זה היתה עוד שעת שפל של התקשורת הישראלית, שהסיפור היה בידיה במשך שנתיים אבל לא עשתה דבר. אחת הסיבות לכך היא שהפרקליטות הוכיחה בשנים האחרונות שאין לה שום בעיה להגיש כתבי אישום בשל "ריגול חמור" על נסיון לחשיפת מידע בסיסי על עוולה של המדינה. יתר על כן, הערפל מסבך הכל. עם מי אתה מתמודד? עם הצנזורה? עם התרגיל המסריח שבמסריחים של הטלת צו איסור פרסום ואז הטלת צו איסור פרסום על עצם צו הפרסום? האם אתה עובר על צו של בית משפט שאתה אפילו לא מודע לו?

הסיבה השניה, המדכדכת יותר, היא שגם אם היה עיתונאי שהיא מוכן לעשות צדק ולו יפלו השמיים, כתב בטחוני נועז שמוכן לשרוף את כל המקורות שלו ולקבל טיפול אורי בלאו, ספק אם היתה עומדת מאחוריו מערכת. הסיבה לכך פשוטה מאד: זה עולה כסף – וזה לא מעניין אף אחד. האספסוף הישראלי לא רוצה לדעת. אם הרשויות החליטו, זה מספיק לו. ה"גדולים" יודעים ומי שמערער על כך הוא אויב ובוגד. העובדה שבשורה של פרשיות – נאפסו, קידר, קלינגברג – ההשתקה היתה מיועדת לא להגנה על בטחון המדינה (נאפסו לא סיכן את בטחונה מעולם; קידר הפסיק להיות סכנה משנעצר; ובמקרה של קלינגברג המפעילים שלו ידעו שנעצר שנים ארוכות לפני שהציבור הישראלי ידע על כך) אלא כדי להסתיר פאשלות מביכות מהציבור, לא מסייעת: הישראלי הממוצע לא ידע על מה אתה מדבר. עיתון שינסה להפוך את הצרכנים שקונים אותו לאזרחים ימצא את עצמו מוגדר על ידיהם כאויב. מה שכנראה יפגע במכירות.

מה שמעליב את האינטליגנציה שלי בכל הסיפור הוא המחשבה שאפשר, אחרי שתכנית טלוויזיה אוסטרלית חשפה את הפרשה, למנוע את הפרסום. ראש הממשלה היקר שלנו, שנאמר עליו שהוא לא מסוגל לשלוח אפילו מסרון SMS, מיהר לכנס בבהילות את ועדת העורכים, המוסד הארכאי שפעם היה סוכר את פיה של העתונות אם היה מקבל מידע סודי חם הישר מראש הממשלה. תעשו לי טובה. אם ב-1956, ניקיטה חרושצ'ב גילה להפתעתו שאפילו הנאום הסודי שלו לא מצליח להשאר סודי, מי שחושב שאפשר להעלים מאזרחי מדינת ישראל את מה שעושה הממשלה שלהם אחרי פרסום בחו"ל, הוא מטומטם. מותר גם לתהות מדוע כינס נתניהו – הידיעה על הכינוס חוסלה על ידי הצנזורה ולא הותרה לפרסום עד הבוקר – את העורכים אתמול בערב דווקא; מה, הוא לא ידע שהפצצה הזו מתגלגלת בכיוונו כשהתכנית האוסטרלית פנתה לשגרירות הישראלית בבקשת תגובה? מה, הוא חשב ששום דבר לא יקרה?

דווקא חברי הכנסת הוכיחו את עצמם בשעת משבר, והראו למה הם מסוגלים. זהבה גלאון (מי שבשעתו הביאה לסגירת מתקן 1391 הידוע לשמצה), דב חנין ואחמד טיבי הקשו אתמול על שר המשפטים, תוך ניצול מזהיר של החסינות המהותית שלהם ושל העובדה שמותר לצטט את מה שנאמר בכנסת, ודרשו ממנו תשובות בנושא. בלעדיהם, העיתונות לא היתה מעזה לדווח על מה שהתרחש. נאמן התחמק, אמר שהנושא לא באחריותו, והפנה את השואלים אל השר לבטחון פנים, אהרונוביץ'. הלז אמור היה לענות על שאלות בכנסת היום, אך ביטל את הופעתו, ככל הנראה כדי שלא יצטרך להסביר מה קרה פה או להתבזות בפומבי.

מטבע הדברים, המהלך הזה לא מצא חן בעיני האלמנטים הריאקציונריים בכנסת. ההומו-סובייטיקוס אביגדור ליברמן טען שמדובר ב"פשוט ניסיון לפגוע בביטחון המדינה", תוך שהוא טוען במקביל שהוא לא יודע כלום. מסתבר שמבחינת ליברמן, עדכון אזרחי ישראל על מה שממשלת נתניהו רוצה שכל העולם חוץ מהם יידע, הוא "נסיון לפגיעה בבטחון המדינה." חשוב לציין שעל פי ההגיון הזה, אויבי המדינה הם לא שירותי מודיעין זרים – אלה, מותר להניח, עקבו בעניין אחרי הפרסום האוסטרלי – אלא אזרחי ישראל עצמם; הם אלה שמהם צריך למנוע את המידע המסוכן, שמותר למודיעין האיראני אבל לא להם. מה שכמובן מחזק את התפיסה שהסיפור כאן הוא לא סכנה בטחונית, אלא סכנה לבטחון הממשלה ושלוחיה.

החרתה החזיקה אחריו הפוסטמה הלאומית, מירי רגב. זו פנתה ליועמ"ש כדי שיעמיד לדין את הח"כים שעשו את תפקידם – שהוא, וזה כנראה יפתיע את רגב, לא לשמש כחותמת גומי של המשטר אלא לפקח עליו – וזאת כשהיא מפגינה בורות תהומית במשמעות של חסינות ובהיסטוריה של השימוש בו. גלאון הגיבה היטב: "מירי רגב משתמשת בתירוץ ה"בטחוני" המוכר כדי להצדיק סתימת פיות והתלהמות ריקה מתוכן. האיפול על הפרשה לא קשור לשום סכנה בטחונית, אלא למניעת "מבוכה" לרשויות. מה שבאמת צריך להביך את מדינת ישראל זאת העובדה שמירי רגב, שלא מבינה דבר על דמוקרטיה ועל העקרונות המהותיים שעומדים בבסיסה, הגיעה לשרת כצנזורית, כדוברת צה"ל והכי גרוע- כחברת כנסת."

נאמן נאלץ להודות, מעל במת הכנסת, שכנראה יש כאן מה לחקור. ואם וכאשר כשתקום ועדת החקירה – ממשלת נתניהו, כמובן, תעמוד על הרגלים האחוריות כדי למנוע את זה – צריך יהיה להתעלם מן הפיקנטריה המודיעינית, כמו מה אמר זיגייר לאיזה שפיון בכיר או מה גרם למוסד לחשוד בו. אלה זוטי דברים.

הבעיה האמיתית היא מערכת משפט שמאפשרת את המצב שבו אפשר להעלים אדם, לכלוא אותו ללא משפט פומבי, ולטייח את עובדת הכליאה הזו גם במשך שנתיים לאחר מותו. הבעיה היא פרקליטים שמעוותים את התפיסות הבסיסיות ביותר של צדק בחברה פתוחה – אפשר להתחיל מפומביות הדיון, שהיא ורק היא מאפשרת לבצע ביקורת ראויה על הליך משפטי – כדי לרצות את מערכת הבטחון. הבעיה היא שופטים שמזמן שכחו שהם אמורים לשרת את הציבור ואת הצדק, ולא את מערכת הבטחון, שיש להם היסטוריה של התייסרות מול עוול אבל קבלה שלו, פשוט משום שאין להם מקור מידע אחר והם לא מעזים לחלוק על מנגנוני האופל. הבעיה היא פרקליטים שמבקשים, ושופטים שנותנים ביד חופשיה, צווי איסור פרסום על צווי איסור פרסום. הבעיה היא הפרי הרעיל של "מידע סודי," טענות של מנגנוני האופל שמוצגות רק לשופט ולא לנאשם, שכתוצאה מכך נשפט על עבירות שאין לו כל אפשרות להתגונן מולן. הבעיה היא המנהג הבזוי של מניעת עורך דין מעציר למשך תקופות ארוכות, מניעה שכל מטרתה היא לשבור את העצור ולהוציא ממנו את "מלכת הראיות," ההודאה – מנהג בזוי שלא יכול היה להתקיים אלמלא משפטנים ביקשו אותו, ושופטים אישרו אותו, פעם אחר פעם.

הבעיה, בקצרה, היא מערכת משפט שהתרגלה להתכופף לכל גחמותיה של מערכת הבטחון, ושהתרגלה לחשוב כאילו אנחנו בלונדון על סף פלישה נאצית וכל חשוד הוא מינימום רודולף הס שבא לקשור עם בכירים בשליחותו של היטלר. והבעיה הזו היא, מבחינת מה שנשאר מהדמוקרטיה הישראלית, מסוכנת הרבה יותר מכל מה שזייגר היה עשוי לפלוט, או להדליף, או למכור.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • איתי

    שמעתי ראיון בגל"צ עם דבורה חן, פרקליטה בפרקליטות המדינה בעבר, והיא אמרה שצו איסור הפרסום על המעצר והמאסר הוא לעיתים אינטרס של שני הצדדים, של הנאשם ושל התובעים, ואולי זה מה שקרה גם במקרה זה [והיא לא יודעת אם זה אכן כך].
    כרגע, אין סיבה להניח שלבן זייגר לא היה עורך דין, ושהטיפול בו היה מנוגד לחוק, כי החוק בישראל מתיר לא לפרסם.
    אם אי הפרסום אכן היה על דעתם של שני הצדדים, אז אין סיבה חוקית שתדע מכל הסיפור.
    בקשר להתאבדות, כנראה שרצו לשבור אותו, כמו שרצו לשבור את ואנונו. יותר נוח למערכת שהוא מת.

    • גם אם אי הפרסום לא היה על דעת שני הצדדים, עדיין יש לעיתים צורך בטחוני להסתיר זהותו של אסיר, בטח כזה שפעל מטעם המוסד ושהקישור בין פרצופו לשירותי הביטחון יכול לסכן מקורות ומבצעים. השאלה היא האם אפשר לסמוך על השופטים שיאשרו פעולה כזאת רק אם היא באמת הכרחית. ואני לא משוכנע שזה המצב.

      בנוגע לשאלת הרצח/התאבדות – אם שירותי הבטחון היו רוצים במותו, הם כנראה לא היו מביאים אותו למשפט. אבל כל הסיפור באמת תמוה – ונראה לי שאת התשובות לא נקבל בקרוב.

      • איתי

        הם רצו במותו, אבל זה לא אומר שהם רצו להרוג אותו בעצמם. הם העדיפו שייטול את חייו במו ידיו, כפי שאכן כנראה קרה. that's my two cents, anyway

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      גם אם הצא"פ היא על דעת שני הצדדים, עדיין יש סיבה טובה לא להוציא צא"פ – העובדה שלא מדובר במשוואה עם שני צדדים אלא במשולש. וזכות הציבור לדעת היא אינטרס חשוב, ולא רק דרך לבטא את יצר הסקרנות והמציצנות.
      נכון, כששני הצדדים מעוניינים באיסור פרסום המשקל שניתן לכל אחד מהפרמטרים משתנה, אבל אסור לשכוח שיש שלושה צדדים. לא רק שניים.

      • איתי

        זכות הציבור לדעת היא שיקול אחד, שמולו יש שיקולים נוספים. הוא חשוב מאוד, אבל הוא לא היחיד על המאזניים. ביטחון המדינה, למשל, הוא שיקול נוסף.
        כמובן, שיש לשקול כל מקרה לגופו, ואין בזאת לומר שאני תמיד תומך בזכות כזו או אחרת. אני פשוט לא יודע.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          יפה, רק שזה שונה ממה שאמרת קודם: "אם אי הפרסום אכן היה על דעתם של שני הצדדים, אז אין סיבה חוקית שתדע מכל הסיפור."

          • איתי

            יופי לך. תפסת אותי בחוסר עקביות מזעזע. אני לא ראוי לבוא יותר בין מתדיינים.
            אז הנה, אני ארצה אותך. אני מקבל את עיקרון פומביות המשפט. חשבתי שהפומביות תלויה רק ברצון המתדיינים בפני השופטים. הטענה שכנגד הסבירה לי שלא כך. בתגובה תיקנתי את הטיעון שלי.
            אני צריך להתנצל על כל נסיגה? ככה אמור להתנהל דיון? זה ברור מאליו. אם הטענה החדשה שלי עניינית, תתמודד איתה. אם לא, תפריך אותה.
            אני חושב שאני בן אדם סביר ובר שכנוע, והדיעות שלי יכולות להיות פלואידיות, ולעבור מוטציה.
            בקיצור, אם אתה הולך להיות נודניק, אז אני מוותר על כל החגיגה.

            • anonymous moose

              היות והמתדיינים האחרים לא יכולים לקרוא מחשבות, קשה מאד או אפילו בלתי אפשרי לדעת אם ומתי אתה משנה את בסיס הטיעון שלך. לכן מקובל להצהיר כאשר הטיעון משתנה, במיוחד אם אתה מקבל את הטענות של מתנגדיך: זה גם תורם להמשך הדיון, וגם מחזק את כל הפורום, ומראה שדעות לפעמים אכן משתנות כתוצאה מדיון.

    • דוני דאק

      (גילוי נאות: בדרך כלל אני מגיב כאן בשמי המקוצר (פרטי ואות ראשונה של שם משפחה). הפעם, מסיבות פרנואידיות, אני נמנע, וגם המייל, מאותן סיבות, מזויף. אני אבין אם התגובה תימחק).

      לזיגייר היה עורך דין, לפחות בשלבים המתקדמים יותר של התיק (סביב מותו). מסמך שאני ראיתי, שיצא מפרקליטות ת"א (פלילי) מזהה את עורכי הדין ירון בלכר, בועז בן-צור, משה מזור וליאת ארזי כעורכי הדין שלו.

      אני סבור שבלכר (לפחות הוא, אם לא גם כל היתר) גם ייצג אותו (את העיזבון שלו?) בתיק חקירת המוות שלו בבימ"ש השלום בראשל"צ, אך זה מידע שלא הצלחתי לבסס לעצמי עדיין.

      היה הליך משפטי תקין – הגשת כתב אישום, בקשה למעצר עד תום ההליכים, בקשה מסודרת להפרדתו משאר האסירים (הערה לתוהים: לא הייתי שותף להליכים הללו, אני יודע עליהם בדיעבד). היה גם קבוע מועד לדיון בתיק הפלילי. הבעיה היא הכל מסווג כך שאי אפשר לדעת מה נעשה בדיוק.

      אני לא חושב שהבעיה היא במערכת המשפט, ולמען האמת, אני חושב שיוסי דורש מהמערכת יותר מדי. יותר מדי לחץ – הן ציבורי (מהציבור הרחב ומהמערכת הפוליטית) והן פנימי (מתוך מערכת המשפט עצמה) – מכדי ששופט ינקוט בעמדה נגד מערכת הביטחון.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    הוצאה להורג?

  • אורי ברייטמן

    המוסד מגייס אדם בלתי-מתאים, אבוד ומבולבל, רק בגלל שיש לו דרכון אוסטרלי. המוסד מכריח אותו לשנות את שמו, לסכן את עתידו וחושף אותו לחקירת השב"כ האוסטרלי. כשהבחור נשבר תחת חקירת האוסטרלים, המוסד מחליט להתנקם בו, מפעיל את השב"כ ומביא אותו לידי התאבדות.
    מי אשם כאן? זוהי רשלנות של המוסד, וחריגה חמורה מסמכות מצד השב"כ. הבחור הרי מת – יותר גרוע מזה כבר לא יכול להיות. עכשיו הגיע שעתם של אלו שגייסו את הבחור, אלו שצריכים להודות שעשו טעות – כי הבחור היה חלש, פגיע ובלתי אמין בעליל.

  • אחימעץ

    תאוריה: הבחור במקור לא היה סוכן מוסד אלא גויס ע"י מודיעין זר ואז פנה למוסד והתחיל לעבוד בשרותו (דהיינו הוכפל) אלא שהוא לא עמד בזה ודווקא סיפק מידע לארגון המודיעין הזר. ומה יעלה בגורלה של השופטת גרסטל, שהיא היחידה שנחשפה באופן פומבי כמי שמודעת לכל פרטי הסיפור.

  • אחד העם 15

    ככל הנראה הנ"ל חוסל כי היתה סכנה שהוא ישתף פעולה עם השלטונות באוסטרליה ויהפוך לראיה מוצקה כי ישראל מפירה את הבטחותיה באשר לשימוש בדרכונים אוסטרליים לפעולות ריגול וטרור. מכאן צא ולמד מה שווים חיי אדם בקרב ההגיגנים של המוסד העתידים לככב בשומר הסף 2.

  • בני

    למיטב הבנתי התא השמור מצולם 24 שעות ביממה. למה שלא תעלה הדרישה לצפות בהקלטות (כולל בקלטת שמתעדת את ההתאבדות)? והדרישה לפטר ולהעמיד לדין באשמת סיוע לרצח כל אדם שמעורב בהסתרה של הקלטות.

    • אילן גור

      כי במקרה היה שם ניקיון והקלטות נעלמו.

  • תומסו

    הפוסט הזה והתגובות אליו מנסים לפענח קונספירציה בעזרת תאוריות קונספירטיוויות. רק לי זה נראה מוזר?

    • אורי ברייטמן

      אז מה אתה רוצה שנעשה? המשטר המטורף הזה מעלים מאיתנו את כל העובדות הידועות לו. לא נותר לנו אלא להתבסס על פירורי-מידע, בזכות מדינות דמוקרטיות אמיתיות כמו אוסטרליה.

      • anonymous moose

        "מדינות דמוקרטיות אמיתיות כמו אוסטרליה"

        אהמ אהמ. יותר דמוקרטית מישראל, כן, אבל לא דמוקרטית באמת. אני מניח שאני לא צריך לאסוף לינקים בעניין.

        • מודי תולשששש

          בתור אחד שגר באוסטרליה, אני מסכים.

          • גלעד

            גם אני מתגורר באוסטרליה, מסכים.

  • אילן גור

    התעלית יוסי היקר

  • אוטו פוקוס

    אם במדינת ישראל היה עיתונאי עם ביצים, הוא היה מעלה דרישה פומבית מאוד פשוטה: מדובר בתא מאסר מיוחד במינו, שצולם במעגל סגור 24 שעות ביממה. היכן הקלטות?

  • אחימעץ

    המידע נמצא איפה שהכל התחיל. הכיצד העיתונאי האוסטרלי הגיע למידע עליו כשפנה אליו ב-2009 או 2010? זו השאלה שיכולה לספק הרבה מאוד מידע, והרי פרטי העיתונאי הזה ידועים. גופים רשמיים לא יספקו מידע.

  • אחימעץ

    ועוד משהו בשעות האחרונות פורסם באופן מכוון מידע מטעה שראוי לשים אליו לב- המידע לפיו כביכול סייר באירן וסוריה והמידע לפיו נסע לאוסטרליה ללמוד מנהל עסקים והתחבר עם סטודנטים אירניים וסעודיים. הלו"מ עובד שעות נוספות.

  • עמית

    נראה לי אתה צריך לשכתב את הפוסט, כמעט כל הטענות בו נהפכו ללא רלוונטיות:

    "ישראל מודה: אסיר שהתאבד הוחזק בזהות בדויה, תיחקר רשלנות

    בית המשפט המחוזי במחוז המרכז התיר לפרסם כי אזרח ישראלי שהחזיק גם אזרחות זרה הוחזק בזהות בדויה במאסר מטעמי ביטחון, אולם משפחתו קיבלה מיידית הודעה על דבר מעצרו. הוא יוצג בכל ההליכים שנוהלו בעניינו על ידי עורכי הדין רועי בלכר, משה מזור ובועז בן-צור. בהודעה לא צויין שמו של האסיר.

    עוד הותר לפרסום כי האסיר נמצא מת בתאו לפני כשנתיים, ונשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דפנה בלטמן-קדראי, שמונתה לחקור את נסיבות המוות, קבעה כי אכן מדובר בהתאבדות. עם זאת, הנשיאה העבירה את התיק לבדיקת פרקליטות המדינה, לצורך בחינת היבטים של רשלנות. "

    • אחימעץ

      ומדוע לשכתב את הפוסט? מה בכסת"ח של הפרקליטות סותר את הפוסט?

    • עדו

      לא נראה לי שהבנת את הטענות. השאלה היא האם זה נראה לך תקין שאדם ייעלם מעל פני האדמה במדינת ישראל בלי שאף אחד יידע והאם זה תקין שמשפחתו תקבל בחזרה גוויה?
      מעבר לזה, מירי רגב הייתה דוברת צה"ל. אם היא לא מבינה שאין שום פגיעה בבטחון המדינה מצדה של זהבה גלאון אם המידע כבר פורסם באינטרנט? אם כן איך מי שחיה עדיין בשנות החמישים הייתה דוברת צה"ל בשנות האלפיים?
      מה שהכי חשוב, מה בדיוק ניסה צו הפירסום להסתיר? הרי את אותה הודעה שציטטת אפשר היה לפרסם מיד כשמת האסיר, למה בעצם הסתירו את העניין? אתה לא מבין שהסתרה של דברים מותרת רק אם מדובר בפגיעה בבטחון המדינה לא כשרוצים להסתיר מידע מביך?

      • עמית

        1.האיש לא "הועלם". הודעה מיידית הועברה למשפחתו.

        2. האיש קיבל יצוג של עורכי דין (סוללה של עורכי דין ליתר דיוק), וסביר להניח שהצו איסור פרסום היה בהסכמה.

        3. לא רק שהמדינה\ממשלה לא התנגדו לחקירה, אלא כבר הייתה אחת על ידי שופטת בכירה. היא אישרה שמדובר בהתאבדות, והעבירה את ממצאיה לפרקליטות שכעת חוקרת רשלנות.

        4. צוו איסור הפרסום בארץ לא יצא בגלל המידע שפורסם בתחקיר האוסטרלי, אלא כדי למנוע את פריצת הסכר שדרכו עלול להתפרסם המידע הרציני באמת – מה הבחור הזה עשה עבור ישראל ומה הוא עשה ששמו אותו בתא קטן בכלא. בגלל שאנחנו לא יודעים את המידע הזה אנחנו לא יודעים אם הוא באמת מסכן את ביטחון המדינה.

        • מני זהבי

          מה לעזאזל הוא יכול היה לעשות?
          הוא נחקר ע"י ASIO כבר ב-2009 בחשד שהוא ריגל עבור ישראל. בשלב הזה, אם היה מינימום שכל בקדקדו, הוא היה אמור להבין שהוא "נשרף".
          למרות זאת, הוא חזר מרצונו לישראל — דבר ששולל את האפשרות שהוא מסר מידע ביודעים לארגון עוין כלשהו. יתר על כן, אם כתב אוסטרלי יכול היה לשוחח אתו בטלפון בתחילת 2010, ברור שזיגייר לא נעצר מיד עם שובו לישראל.
          האם זיגייר נתן הסכמה לצו איסור הפרסום בעניינו? יכול להיות, אבל נשמע מפוקפק מאוד. ברגע שהוא הבין שמחזיקים אותו בבידוד מוחלט מהעולם, הוא גם היה צריך להבין — שוב, בהינתן אינטליגנציה מינימלית — שהסיכוי היחיד שלו לצאת משם אי-פעם הוא אם מעצרו יקבל הד תקשורתי כלשהו.
          הסיפור הזה אינו נראה סביר, מכל זווית שלא נסתכל.

          • עמית

            "הסיפור הזה אינו נראה סביר, מכל זווית שלא נסתכל."
            ברור, וזה כי את המידע הכי משמעותי אנחנו לא יודעים (מה הוא עשה עבור ישראל ומה הוא עשה כדי שישימו אותו בכלא). האם המידע הזה מסכן את ביטחון המדינה או פשוט מביך, אנחנו לא יודעים, ולכן אנחנו לא יודעים בביטחון האם היה מוצדק לשים את פרטי הפרשה בערפול.
            מה שאנחנו כן יודעים זה שמדובר בפרשה שעוסקת בנושאי ריגול חשאיים עדכנייםף, ולכן סביר מאוד שהיא כוללת מידע שבאמת האינטרס הביטחוני של המדינה לשמור אותו חשאי. כמו כן אנחנו יודעים שלפחות שופט אחד (אם לא הרכב שופטים) קבע שהפרטים אכן מסכנים את ביטחון המדינה. הנאשם עצמו ועורכי הדין שלו כנראה הסכימו לשמור את המשפט חשאי, אחרת זה היה קל מאוד עבורם לפרסם אותו. שופטת אחרת גם כן מעורבת בפרשה וגם כן כנראה לא ראתה פסול בחשאיות שלה.

            על פי כל זה, למרות שאין לנו את המידע כולו, נראה שההחלטה לערוך את המשפט בדלתיים סגורות ולאסור פרסום לגביו הייתה החלטה סבירה.

            • חיליק

              בסופו של דבר העניין הוא במה אתה מאמין. אתה מאמין שה"גדוילים" יודעים מה הם עושים (כמו עם ענת קם, שנעלמה למשך חודשים כי, אה), ולכן גם שאיסור הפרסום וההחזקה של אדם בתנאים כאלה הייתה הכרחית. אני לא.

              • עמית

                עכשיו גם נוסף המידע שהצוו איסור פרסום נדון בבית המשפט המחוזי, אושר על ידו, ולאחר מכן נדון בהרכב בכיר של בית המשפט העליון, ולמעשה אושר גם על ידו.

                זה לא שאני מאמין שה"גדוילים" יודעים מה הם עושים, אבל כשהכרעה אחר הכרעה מצדיקים את הצוו איסור פרסום הזה, כנראה שיש לו הצדקה. אלא אם אתה שולל לחלוטין את העיקרון של צווי איסור פרסום, ואז יש פה דיון אחר.

                • חיליק

                  במקרה הזה, אין לי ספק שצו איסור הפרסום היה בדיחה. למה היום מותר להגיד ש-xyz, ואתמול אסור היה לדווח שבאוסטרליה אמרו ש-xyz?

                  ובעניין ה"הכרעה אחר הכרעה", גם בקו 300 הייתה הכרעה אחר הכרעה. תראה את "שלטון החוק" ותבין מה "מידע סודי" עושה למערכת המשפט.

                • ניב

                  האם טענת עכשיו באמת ובתמים שבגלל שהמערכת מצדיקה את עצמה היא צודקת?

                  עשית עכשיו לפיד!(או.. דת.)

                  • רועי

                    זה לא פחות סביר מהטענה שהמערכת לא צודקת כי אני לא מאמין למערכת. כל הדיון הוא תיאולוגי באופיו.

                  • עמית

                    שיעור אזרחות לתיכון: שנה ראשונה, שיעור א': 5 דקות ראשונות:
                    הממשל אינו "מערכת אחת" אלא הוא מורכב מ-3 רשויות שמספקות איזונים ובלמים אחת לשניה, כאשר לכל מערכת יש עוד רמה של איזונים ובלמים פנימיים.

                    כששופט פוסק לטובת התביעה זה לא "מערכת שמצדיקה את עצמה". זה מערכת אחת שמצדיקה מערכת אחרת אחרי שהיא ביקרה את הראיות.

                    האם המערכת השניה עשתה את עבודתה נאמנה או לא זה כבר שאלה אחרת – ובגלל זה במערכת השניה יש 3 רמות של הרכאות, שאת כולם המקרה של זייגלר עבר – אבל זו כבר שאלה שונה מהטיעון הטיפשי שאתה מעלה פה.

                    • מני זהבי

                      יש גם דברים שלא מלמדים בתיכון, ודאי לא בשנה הראשונה.
                      ביקורת של רשות שופטת עצמאית זה דבר חשוב, אבל כאשר הרשות הזאת נחשפת לחומר שלנאשם אין דרך להתגונן נגדו (כי אין לו, ולעורכי דינו, גישה לחומר הזה), עצמאותה של הרשות השופטת נפגעת באופן קשה.
                      אין לי מושג מה זיגייר עשה, ולאיזה חלק מחומר הראיות נגדו עורכי הדין שלו קיבלו גישה. אבל כפי שהדברים נראים כרגע, זיגייר היה סוכן זוטר, וקשה להניח שמעשיו הצדיקו את בידודו מהעולם החיצון או את האיפול הכבד שהוטל על עצם מעצרו (יש הבדל בין פרסום פרטים מסוימים אודות המעצר ובין פרסום מלא של שם העצור).
                      דרך אגב, צו איסור הפרסום בעניינו של זייגר נבחן בפועל ע"י ערכאה אחת — ביהמ"ש המחוזי של מחוז המרכז. בית המשפט העליון התחיל לדון בעתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד הצו, אבל האגודה משכה את העתירה. לצעד הזה יכלו להיות סיבות נוספות מלבד הבנת האגודה שאין לה קייס.

                    • עמית

                      עורך הדין של האגודה לזכויות אזרח אמר שהם משכו את העתירה בגלל שהם הבינו מהשופטים שבג"צ הולך לדחות אותה, והם לא רצו תקדים "רע".

                      המשפט נגד זיגייר על ההאשמות נגדו מעולם לא התחיל, ולכן באמת רלוונטי כעת האם עורכי הדין שלו נחשפו לראיות כנגדו או לא. לפי דבריו של אביגדור פלדמן זה נשמע שהם כן נחשפו, וגם הם כנראה היו מודעים לחומרת ההאשמות והראיות – שכן עוד לפני המשפט הם רצו לסגור על עסקת טיעון שכללה "עונש מאסר ממושך מאוד".

                    • מני זהבי

                      והאפשרות שעורכי הדין של האגודה לזכויות האזרח (או דרגים בכירים יותר באגודה) נסחטו באופן כזה או אחר ע"י מערכת הבטחון?
                      מתוך מה שידוע על מעללי המערכת, אין לה הרבה עכבות מוסריות.

        • עמוס

          איזה זרם של מידע? אם היו משחררים בהתחלה את המידע ששיחררו עכשיו וממילא זמין לכל מי שרוצה דרך תקשורת זרה זה היה עובר לרוב האנשים ליד האוזן. אולי כמה כמו בעל הבלוג הזה היו שואלים שאלות אבל בזה זה היה מסתכם, לפחות עד שהיו מסקנות לחקירה ואז היה עוד קצת רעש.

          אם היה מגיע לעיתונים מידע שעלול באמת להוות סכנה הצנזורה היתה מוחקת אותו.

          כל החשאיות הזו רק הגבירה את הפניקה וגרמה לדברים להראות יותר חמורים ממה שהם היו אם היו נוקטים באמצעים סבירים יותר כמו לומר שנעצר אדם סביב חשדות בטחוניים, לשחרר פרצוף מפוקסל או מוסתר.

          אם הכל היה תקין למה לפזר ערפל?
          אז עכשיו אחרי שהתנהגו בצורה מטומטמת והעניין עלה – יש מקום לדרוש פיקוח קצת יותר הדוק על המערכת. גם שנדע שהכל באמת תקין ולא משקרים לנו וגם שנוכל לדעת שלא מפזרים ערפל בלי לחשוב טוב – כי כאן נראה שלא חשבו טוב בכלל.
          צריך לבדוק מה היה כאן. אני מקווה שרק יד קלה על ההדק של הצא"פ (גם אם היתה הסכמה, למה כזה גורף? שיסתירו את הפרטים שצריך להסתיר) ולא שהערפל בא לכסות על פשלה או גרוע מכך.

          • מודי תולשששש

            אתה טוען שהממשלה מטומטמת? איך אתה מעז!

            • עמוס

              זו הממשלה הקודמת שהיתה מטומטמת. הממשלה החדשה עוד לא עשתה שום דבר מטומטם, אם כי זה רק מכיוון שעוד לא קמה.

          • חיליק

            +1

    • ygurvitz

      למה הוא הוחזק בזהות בדויה? איזה הליך מאפשר להחזיק מישהו עצור בזהות בדויה? במה נחשד זיגייר? האם הוגש נגדו כתב אישום? האם הוא הורשע? באיזה הליך? האם היה ערעור? בפני מי? האם בית המשפט קיבל, באיזשהו שלב, "מידע סודי"? לכל זה אין תשובות בהודעה המתחמקת, המאוחרת, שכל מטרתה היא כסת"ח, של הפרקליטות.

      אנחנו מדברים על אותה מערכת משפטית שהעלימה את ענת קם במשך חודשים ללא סיבה, שהחזיקה את טלי פחימה במעצר מנהלי (!) ללא סיבה ראויה, שהחזיקה את חיים פרלמן במעצר מבודד, בתנאי עינויים, ללא גישה לעורך דין, בגלל שהשב"כ מכר לה בובע מייסעס על זה שפרלמן עבד עם ברוך גולדשטייין (!) ויגאל עמיר (!!), בזמן שהוא היה בן 14 ו-15 בהתאמה. תסלח לי אם "אבל, אבל, אבל שופט אישר את זה ופרקליט ביקש את זה" לא מרשים אותי יותר.

      • אור עקיבא

        "אנחנו מדברים על אותה מערכת משפטית שהעלימה את ענת קם במשך חודשים ללא סיבה, שהחזיקה את טלי פחימה במעצר מנהלי (!) ללא סיבה ראויה, שהחזיקה את חיים פרלמן במעצר מבודד, בתנאי עינויים, ללא גישה לעורך דין, בגלל שהשב"כ מכר לה בובע מייסעס על זה שפרלמן עבד עם ברוך גולדשטייין (!) ויגאל עמיר (!!), בזמן שהוא היה בן 14 ו-15 בהתאמה"…
        מה שהכי מייאש בכל הדיון על הפרשה הוא שגם השמאל מתגלה כארכי-גזעני מבלי משים, ומסתבר שהוא הפנים את האפרטהייד הישראלי עד לשד עצמותיו, ומתנהג בעצמו כאילו יש צו איסור פרסום על הכיבוש.
        סאמר אל-עיסאווי שובת רעב כבר יותר מ-200 יום במעצר מנהלי. למישהו אכפת ? בכל מדינה נורמאלית זה היה הסיפור הגדול והשערורייתי, אצלנו זה סיפור מהצד האפל של הירח שמגרד לכל היותר 2-3 לייקים או תגובות בפיד של שמאלנים ראדיקלים הגונים, מהסוג שלא מנהל קמפיינים לטובת מפלגות יהודיות גזעניות כמו מרצ

        • ygurvitz

          כתבתי לא מעט על שביתות רעב. http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2895 אבל יש לי בעיה עם הסיפור הזה. אני חושב שעובדים עלי. בשעתו אמרו לי מרל"א שאי אפשר לשרוד אחרי 70 ימים של שביתת רעב. עכשיו מצפים שאני אאמין שמישהו יכול לשרוד 200 יום של שביתת רעב. מצטער, יש לי בעיה פה.

          • אור עקיבא

            הבנתי עכשיו שסאמר אל-עיסאווי במצב קשה והועבר הלילה לטיפול נמרץ בבית החולים אסף הרופא.
            ייתכן שיש לך אכן בעיה, כי כלפי אל-עיסאווי אתה נוהג למעשה באותה צורה שבה הממסד התקשורתי הישראלי נהג בזיגייר !

            • נועם א"ס

              1931 – 9 בפברואר 2013

              תודה למגיב – איכשהו פספסתי את זה.

              "אחד מאלה שהיו שם, ברגעים הדרמטיים של שביתת הימאים, ובימים שרק מצפן העזו לומר את מה שצריך היה להאמר. שהוא היה אחד מאלה שלא ויתרו, שהמשיכו בנחישות להאבק בכיבוש, בציונות, בקפיטליזם, מאבק סיזיפי ומתמשך, ולא פעם גם מייאש. אחד מאלה שניסו להתוות דרך, לפצח את המנגנון, ולהציע אלטרנטיבה אמיתית לדמוקרטיה הפרלמנטרית, גם אם אני לא בטוחה שדמוקרטיה ישירה היא אכן המענה הנכון. אחד מאלה שידעו להיות אנשי שמאל, וגם לבקר את השמאל שאליו הוא שייך, ושסרבו להתפשר על העמידה תמיד תמיד לצד המדוכאים."
              http://radicallyblonde.wordpress.com/2013/02/09/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A4%D7%A0%D7%A1-%D7%A9%D7%9B%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%A8-1931-2013/

              "לפני חמש שנים כתב בזיכרונותיו: "כשאני עושה ב-2008 מאזן של פעילותי ב'מצפן' ושואל את עצמי אם הזמן והמאמצים שהשקעתי במאות הפגנות, הרצאות, אספות, כתיבת מאמרים ומאמצים לאיסוף תרומות וגיוס אוהדים – שלא הביאו למימוש מטרות הארגון – היו לשווא, תשובתי היא: גם אילו ידעתי מראש שפעילותי לא תשיג את מטרתה, הרי כאדם בעל מצפון חברתי לא הייתי פועל אחרת… מטרות 'מצפן' טרם מומשו – וטרם התיישנו. את משימותיו ישלים דור חדש של מהפכנים בעתיד".[…]"
              http://davidmerhav.wordpress.com/2013/02/11/%D7%A0%D7%A4%D7%98%D7%A8-%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%93-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%A4%D7%9F/

        • נועם א"ס
      • עמית

        "למה הוא הוחזק בזהות בדויה?"

        — כי עכשיו כשזהותו חשופה, וידוע שהוא היה בעל חשיבות רבה מספיק כדי שיעצרו אותו בצורה הזו, כל ארגון מודיעיני בעולם יכול לגלות דרך סקירת עברו של האיש הזה מידע על פעילויות שונות של המוסד.

        "איזה הליך מאפשר להחזיק מישהו עצור בזהות בדויה?"

        — כנראה אותו הליך שמאפשר להוציא צו איסור פרסום.

        "במה נחשד זיגייר?"

        — במשהו שקשור לפעילות המודיעינית החשאית שלו. בלי לחשוף את הפעילות המודיעינית החשאית, כנראה שאי אפשר לחשוף במה הוא נחשד.

        "האם הוגש נגדו כתב אישום?"
        — לפי אביגדור פלדמן, כן.

        "האם הוא הורשע? "
        — לפי אביגדור פלדמן, עוד לא.

        "באיזה הליך?"
        — הליך משפטי רגיל שפשוט התנהל בחשאי, בדלתיים סגורות עם צוו איסור פרסום מלא.

        "האם היה ערעור?"
        –לפי האגודה לזכויות אדם היה ערעור על הצוו איסור פרסום, והוא למעשה נדחה על ידי הרכב בכיר של בית המשפט העליון.

        "האם בית המשפט קיבל, באיזשהו שלב, "מידע סודי"? "
        — לפי אגודת זכויות האדם בפני שופטי בית המשפט עליון הוצג מידע סודי, ואז השופטים רמזו לעורכי הדין של האגודה שכדי להם למשוך את העתירה נגד הצוו איסור פרסום.

        "אנחנו מדברים על אותה מערכת משפטית שהעלימה את ענת קם במשך חודשים ללא סיבה"

        — עם וואחד סיבה. אורי בלאו הסתובב בעולם והחשד היה שעדיין יש בידו אלפי מסמכים מסווגים של צה"ל. פרסום הפרשה והמידע על כך היה הופך את המסמכים האלה לטרף קל עבור כל ארגון מודיעין.

        • עדו

          ולפי אביגדור פלדמן האיש היה אופטימי ועמד לסגור עסקת טיעון עם הפרקליטות כשלפתע התאבד בתאו.
          וזה הצד הבעייתי בכל הטיעון היפה שהבאת, שעכשיו אי אפשר לדעת אם באמת לא חיסלו אותו.

          • רציני מגחך

            מובן שניתן להאשים את כל אנשי מנגנוני הביטחון ברשעות מובנית ונטייה להרג.
            הרי כדי להיות מרגל בהתנדבות צריך לאהוב לשקר, לזייף, להטעות, לחבל ואף להרוג.
            מכאן, המסקנה היא שיש לפרק את המוסד והשב"כ, או להפוך את כל מעשיהם, שהינם בהגדרה חשאיים ולא יפים, לכאלו הדורשים פיקוח ציבורי צמוד ושקוף על-ידי קהילת הבלוגרים בישראל ובעולם כולו, וטובה שעה אחת קודם.

            אולי נתרכז במה שבאמת מסכן את המדינה: באלפי מעצרים מנהליים, הריסת בתים שבשגרה, מפלגות המעבירות את מיסינו לבוחריהן, שוחד במועצות המקומיות, בתי ספר שמייצרים תת-רמה, עשירים עושקי משאבינו וכיוב'?

        • חנן

          פחחח. הנקודה היא איסור הפרסום א ח ר י שזה פורסם באוסטרליה, לא לפני. שם נגרם הנזק (אם נגרם נזק).
          כמה קשקשן אפשר להיות, עמית. יש איזה מעשה נבלה של השלטון הימנו-מתנחבלי שלא תצדיק אוטומטית אי פעם?

        • anonymous moose

          "לפי אגודת זכויות האדם בפני שופטי בית המשפט עליון הוצג מידע סודי, ואז השופטים רמזו לעורכי הדין של האגודה שכדי להם למשוך את העתירה נגד הצוו איסור פרסום".

          כן, נשמע תקין מאד. מזכיר לי את זה:
          http://roeerotman.wordpress.com/2013/02/03/judicial-acquaintance/

  • שאול

    נרצח? אם החבר'ה במוסד היו רוצים לרצוח אותו הסיפור הזה היה נגמר הרבה לפני שהוא היה מגיע לכלא. אין שום בעיה לארגן לו איזה התקף לב או כדור בראש ולספר למשפחה שמת באיזה מבצע עלום. למה לחכות שיהיה משפט? התאוריה שלך מגוחכת. כנראה אכן התאבד מה לעשות.

    • עדו

      או לחסל אותו בכלא ולהודיע שזו התאבדות. מה יש? סביר בדיוק כמו התקף לב או מוות מזוייף בפעולה.

  • חנן

    יוסי, פוסט מופתי. ושאפו על הפוסטים הקודמים בענין (מ 2010).

  • אווה

    תגידו , לא שמעו על דו"ח פתאלוג? איפה הדוח -גם רופאים החלו לשקר ,למען בטחון המדינה" שחררו את הדוח הפתאלוגי –

    • יעקב

      תראה שוב את התחקיר האוסטרלי. דוח כזה הוצג שם…

  • תודה על פוסט חשוב, מדויק וחד כתער.

  • בטריה מהמטריקס

    מערכת המשפט כמו מירי רגב היא רק הסימפטום
    אין לה כל יכולת לעמוד בפרץ מול אוירה מתלהמת פשיסטית / תאגידית
    זה מה שהם לומדים כבר בבית הספר במיכללות בצבא בתיקשורת
    אין להם כבר מושג על מה אתה מדבר

    ויידרש הרבה כאב כדי שההבנה תגיע
    משהו בסדר גודל של תבוסה גדולה

  • וולטר גייט

    ממה שקראתי בינתיים נראה לי שהמעצר שלו קשור איך שהוא לחיסול של אל-מבחוח. מעניין מה הוא עשה? אולי הוא חשף את הפרשה איכשהו…כל הסודיות הזאת רק גורמת לציבור להעלות השערות לא מבוססות ולדמיין דברים נוראיים בהרבה ממה שבאמת קרה במציאות.

    • מני זהבי

      גם אני חשבתי שמאסרו קשור לחיסול אל-מבחוח. אבל לא, זה לא נכון.
      מספר התיק מראה שזייגר נעצר במארס 2010. זה היה 40 עד 70 יום אחרי חיסול אל-מבחוח. דיווח בגארדיאן מצביע על כך שזיגייר היה בישראל, ועדיין היה חופשי, בפרק-הזמן סביב החיסול. אילו החיסול היה סיבה למעצר, היו עוצרים את זיגייר בינואר 2010, לא במארס.

      • וולטר גייט

        אמנם רוב הסיכויים שזייגר לא לקח חלק בחיסול עצמו (אולי בצורה עקיפה) אך נראה כי מעצרו בסמיכות לאירועי דובאי ולחשיפה התקשותית של המבצע הזה מצביע על כך שיש קשר בין הדברים.

  • משה

    לא כולם יודעים – בישראל יש עונש מוות על בגידה. קיימת סבירות שהעונש הזה בוצע אך לא פורסם.

    • מני זהבי

      לא, לא קיימת במקרה הזה.
      לא רק בגלל החומרה המינורית כנראה של עבירות (על דברים חמורים בהרבה אנשים נכנסו כאן למאסר קצוב — אפילו לא מאסר עולם). תקרא את מה שאמר אביגדור פלדמן. המשפט של זיגייר טרם הסתיים (ואולי טרם התחיל) בעת מותו.

  • לשאול: אחריות המערכת לכל מתאבד בתא שמור שכזה. גם בתאי מעצר יש התאבדויות לא מובנות! האחריות על המערכת. לפחות שתפצה את המשפחות במישרין . המשפחות של המתאבדים אינן יכולות להתחיל להגיש תביעות נגד המימסד. שבורים מדי ובדרך כלל חסרי אמצעים. על מערכת האוטמת אדם בבית הכלא בצורה הרמטית – לדאוג לךכך שלא יצליח להתאבד. חייו מופקדים בידיה.

  • אני רק שאלה

    איזה עניינים רוצים להסיר מסדר היום שנותנים לנו למצוץ את העצמות האלה?

    • עדו

      אתה נותן הרבה יותר מדי קרדיט לגדויילים. הסיפור פורסם בתקשורת האוסטרלית ודי הפתיע את הממסד שלנו. זה לא נראה כמו ספין, לפעמים מי ששופך על עצמו כוס תה עושה את זה כי הוא שלומיאל ולא כדי שישכחו מה אמר הרגע.

    • מני זהבי

      יש לעניין הזה גם מימד ספינולוגי. נכון שביבי הוא אדם לחיץ, אבל גם אם אינו נוהג לשלוח הודעות SMS, אני לא מאמין שהוא לא הבין מיד עם הידיעה על שידור התחקיר האוסטרלי (ולפני השידור עצמו) שבאורווה הזאת כבר מאוחר לסגור את הדלתות.

  • א.ה.

    אם מסתכלים על זה:
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1929467
    השאלה העיקרית כאן היא האם הוא באמת התאבד. אף אחד עוד לא ביקש לראות את הקלטות? מוזר.

  • אריאל

    ההצהרה שהנחת היסוד היא שאסיר X נרצח משוללת כל יסוד ואין בה דבר פרט להתלהמות והתססה.
    חוסר האמון המושרש שלך בהצהרות של הממסד הוא לא הוכחה לרצח. גם העובדה שהוא היה כלוא בתא "חסין התאבדות" אינה הוכחה לרצח.
    חומת טרויה הייתה "חסינה לפלישה". הטיטניק הייתה "חסינה לטביעה". אלקטרז היה "חסין מהימלטות".

    • עדו

      מסכים. יש כאן לא מעט התלהמות. מצד שני כשאני קורא את דברי הימין אז הכל מתאזן. מרפרוף על כמה טוקבקים באתרים שונים אני מבין שגם אם יתברר שהאיש נרצח זה בטח הגיע לו ולא סתם מחסלים פה אנשים ואם כן אז אלו סמולנים מגעילים שצריך להרוג אותם. וזה עוד העדינים שבהם.

      • מני זהבי

        ככה זה כשהבטחון הופך לדת (כמובן, רק בטחונם של בני העם הנבחר).
        הייתה תקופה מסוימת, בדצמבר 2010, שהשתעשעתי ברעיון שדת הבטחון תוחלף כאן בדת כיבוי האש. אני עדיין חושב שזה היה יכול להיות חידוש מרענן.

        • שאול סלע

          כמו שמני כתב על הציונות ומוסדותיה לפני מספר שבועות

          1. פוגעים בזכויותיהם של הלא יהודים הילידים

          2. מסבכים את היהודים שבוחרים לגור מעבר לים בספור של הנאמנות הכפולה

      • שאול סלע

        אם הוא נכלא משום שמדינת ישראל עשתה שימוש בדרכון האוסטרלי שלו , המילה רצח היא במקום כמטאפורה

  • אחד

    למי שיודע לעשות אחד ועוד אחד, די ברור למה לא רצו שהתמונה של זיגייר תתפרסם.
    ניסו למנוע שערוריה בינלאומית.

  • יוסי, הערה בשולי הדברים – אני יודע שח"כ זהבה גלאון לוקחת לעצמה הרבה קרדיט לגבי 1391, אבל עיקר הקרדיט מגיע למוקד לזכויות הפרט, וראה הבג"ץ בנושא – http://elyon1.court.gov.il/files/03/020/081/n34/03081020.n34.htm

  • מני זהבי

    "בן זיגייר-אלון מצא את מותו בכלא איילון ב-15.12.2010. ששה ימים אחרי יום הולדתו ה-34, ארבעה ימים אחרי הולדת בתו השנייה"
    (http://blogs.haaretz.co.il/urimisgav/357/)

    יכול להיות שזיגייר "נדחף" להתאבדות ע"י אחד הטריקים הישנים ביותר בספר: סיפור שהבת השנייה בעצם אינה ממנו, אולי מגובה-לכאורה באיזו ראיה מפוברקת.
    חובה לבדוק אם זה (או משהו דומה) הוא שקרה כאן. אם כן, האחראים לעניין צריכים לאייש תאים של כלא איילון להרבה שנים.

    • סמולן

      אין כמו הטריקים הישנים והבדוקים של המרקסיזם.

  • מני זהבי

    מידע נוסף לגבי מעצרו של זיגייר וההתנהלות המפוקפקת של הממשל האוסטרלי בפרשה ניתן למצוא כאן:
    http://www.theage.com.au/national/zygier-close-to-spilling-on-israel-20130214-2eg0l.html

    הכתבה הזאת גם מציינת שה-ASIO עודכן לגבי מעצרו של זיגייר כבר ב-24 לפברואר 2010.

  • אביבית

    תאריך המוות של זייגר הוא 15.12.2010
    שזה יום רביעי באותה שנה.

    בתיקשורת הופיע שזייגר התאבד יום אחרי המיפגש עם פלדמן,ולפעמים מופיע יומיים שלושה.

    פלדמן עצמו זוכר (לא בודאות מוחלטת לפי עדותו שלו הבוקר ב 102FM) שהמיפגש היה ביום חמישי .
    לפי פלדמן הוא יצא מהכלא כשהשלטונות נענים לבקשתו למסור לו לעיון את חומר התיק- וביום ראשון כשהתקשר לתאם מיפגש לקבלת החומר -נאמר לו שה'קליינט' שלו מת.

    ייתכן שפלדמן טועה בין יום שלישי לחמישי-אבל יום ראשון(אחרי סופ"ש) זה די ודאי.
    מה שבטוח שלפי הרישום הרשמי זייגר מת ביום רביעי.

    כ"כ לפי התיקשורת הדו"ח הפתולוגי אומר "נחנק כתוצאה מתלייה"-בתלייה הרי המוות משבירת מיפרקת-לא 'חניקה'..
    אז מתבקש כאן מסמך הדו"ח לאשורו.

    המיפגש עם פלדמן היה טראומטי(יום /יומיים לאחריו התאבד,אחרי 8 חודשים בכלא כשהחקירה מאחריו)-
    לדעת גורביץ' טראומטי לשלטונות,להערכתי ייתכנות מאוד סבירה גם טראומטי לזייגר (למרות שפלדמן עצמו מעיד שלא הבחין במשהו).
    צריך לציין שפלדמן הגיע לבקשת המשפחה לקראת החלטה שזייגר היה צריך לקבל-
    זייגר טען לחפות,לזייגר הציעו עיסקת טיעון שהוא מאוד הסתייג ממנה וגם היא היתה כרוכה במאסר ממושך.

    3 עורכי הדין שהמדינה מינתה לזייגר קיבלו כנראה יותר את עמדת המדינה ופלדמן היה בבחינת 'קש אחרון' לגביו.

    זייגר כנראה נכשל כסוכן ונפל למה שטמן לו הביון האוסטרלי ,להערכתי היווה סיכון מעצם קיומו (לא שהיה בוגד וכו').

    • מני זהבי

      למה את חושבת שהחקירה הייתה מאחוריו, או שהמשפט התחיל?

      • אביבית

        כבר התגבש כתב אישום ,והיה עליו לחץ להסכים לעיסקת טיעון -לקראת משפט.
        זה עולה ממה שהיה בתקשורת בכלל,ומדברי פלדמן בפרט

        • מני זהבי

          מה זה "התגבש"? כל עוד כתב האישום לא הוגש לבית המשפט, שום חשוד אינו יכול להיות בטוח שחקירתו הסתיימה.
          יתר על כן, גם אם כתב האישום הוגש, עדיין ניתן לערוך חקירה מחודשת ולבקש מבית המשפט לקבל כתב אישום מתוקן.
          זיגייר היה אמור לדעת את הדברים האלה, ולו בשל היותו בעל השכלה משפטית.

          • פנחס

            הנחת העבודה צריכה להיות שפלדמן רצח אותו.

    • עדו

      לא הבנתי. מה פירוש 'היווה סכנה מעצם קיומו'?
      אם לא היה בוגד – למה נכלא והועמד לדין? אם כן היה אז הסכנה לא הייתה 'עצם קיומו'. אם 'נפל בפח' שטמנו לו אז היכן העבירה?
      מעבר לזה, אם יש מישהו שיודע משהו שאחרים לא יודעים בבקשה לקום ולהגיד או לשתוק. מספיק לי עם כל החכמים בעיני עצמם שמפזרים פה רמזים על ימין ועל שמאל כאילו יש משהו שכולם אמורים להבין ורק שוטים כמוני לא מבינים. אני לא מקור יודע דבר, אין לי קשרים במוסד ולא מדליפים לי סודות אם יש משהו ש'נראה לי הגיוני' מהפרשה אני פשוט כותב אותו.

  • nachum

    גורם בשב"ס אמר לוויינט ש"אנחנו לא יודעים אם באים לבקר אותו, so was weritten in your blog from 2010. today we know that it is not true. that say that ynet were mislead or knew the facts and choose to say something else.

  • אחימעץ

    סיכום ביניים: מדוע לא חוסל בן זייגר בטרם התחיל הליך משפטי? בן זייגר היה נשוי לישראלית ובן של משפחה יהודית חשובה באוסטרליה, אבל יותר מכך בן זייגר היה כנראה סוכן של שרות מודיעין זר בטרם "גויס" למוסד, סביר להניח של השירות האוסטרלי. אח"כ הוכפל וגויס למוסד. הוא לא חוסל בדרך "טבעית" ולא בדרך שאינה מעוררת חשד, כפי שנעשה בעבר, בגלל הקשר הרגיש עם השירות האוסטרלי ובשל חוסר הרצון לדרדר את היחסים עם האוסטרלים (והשרותים המערביים ה"קרובים" אליהם). כמו כל מי שהוכפל, מדובר בבן אדם לא יציב במיוחד (ועל כך יש גם מידע חיצוני) ויתכן ששיתף פעולה "יותר מדי" עם המודיעין האוסטרלי או שבשלב מסוים הושלש דהיינו החל לעבוד בשביל אירגון מודיעין זר עוין לישראל. לפי כל המידע הזה בן זייגר דן את עצמו למוות. יתכן אגב שבחורינו המצויינים גילו את ההשלשה רק לאחר המעצר. על הפרק עמדו סודות מדינה, תו"ל מודיעינית אבל גם מערכות היחסים הסבוכות עם אירגוני מודיעין זרים. נראה שהוא הכניס את קלינברג ווענונו לכיסו הקטן.

    • אחימעץ

      הערות על הנ"ל: הכוונה לא חוסל בדרך "טבעית", בטרם מעצר, אח"כ זה כבר סיפור אחר.
      מדוע חשוב למודיעין הישראלי לא להסתכסך עם האוסטרלי ישאל השואל, ובכן מן המפורסמות שבין ארגוני מודיעין מערביים מתקיים שיתוף פעולה ויש מערכת יחסים סבוכה לפעמים גלויה ולרוב לא, כך גם ההסכמה שהאחד לא פוגע (בודאי לא מחסל) באנשיו של השני (במקרים החמורים ביותר מביא אותם למשפט, כמו כאן). מדוע סיפר באופן אסור ומטופש למדי כי הוא עובד במוסד? כיוון שכך הורו לו זה היה חלק מסיפור הכיסוי ברור שמי שמתגעה בשירות במוסד הוא בן אדם שקשה מאוד להאמין לו. במקרה הזה זו הייתה חלק מטקטיקת ההכפלה למסוד (הפוך על הפוך על הפוך). ושוב, אין פה כשל של מנגנוני המיון, זייגר הגיע למוסד ממוין זה מכבר. מדוע לא קיבל הגנה מהאוסטרלים? ראשית בגלל חוסר הרצון להודות במפורש שעבד בשבילם (עוד כלל של אירגוני מודיעין) וכיוון שהובהר להם שהוא הושלש (סביר שהאוסטרלים קיבלו מידע שהוכפל אך כולם ידעו את האמת).

  • Pingback: המדינה זה הוא | החברים של ג'ורג'()

  • "14 בפברואר 2013 בשעה 0:27
    אתה טוען שהממשלה מטומטמת? איך אתה מעז!"
    ההממשלה לא מטומטמת, היא האמא של הטימטום, היא המציאה את הטימטום !!
    היטלר מחייך מאוזן לאוזן כשהוא רואה את ממשלת ישראל ופועליה..!