החברים של ג'ורג'

למות במדינה היהודית

המועצה הדתית של אור עקיבא נתקלה בבעיה: מקומות הקבורה בעיירה אוזלים, אבל התושבים – עקשנים שכמותם – מסרבים להפסיק למות. המהלך המתבקש היה לארגן מקומות קבורה חדשים, אבל עד שזה יקרה, נוקטים באור עקיבא בצעד חדשני: הם מסרבים לקבור לא יהודים.

אם לדייק, טכנית האנשים שהם מסרבים לקבור נקראים "חסרי לאום." אבל, כפי שמסבירים בחברא קדישא המקומית, מדובר באנשים שאינם יהודים: "על פי ההלכות, קבורת חסרי לאום בבתי עלמין יהודיים זה קצת בעיה." בלשון נקיה, אומרים לנו בנרג שכ-3,000 מתושבי אור עקיבא הם "חסרי לאום", או אנשים שאינם יהודים על פי ההלכה.

יש כמה לקחים שאפשר ללמוד מהסיפור הקטן והיומיומי הזה, שאיננו חדש במיוחד: כבר בשנות השמונים סירבה הרבנות לקבור את מי שיהדותם לא היתה ברורה. קודם כל, שברור שהרבנים שהחליטו לא לקבור לא יהודים בבית הקברות אינם מתחשבים יתר על המידה ב"דרכי שלום." "קוברים מתי נוכרים עם מתי ישראל מפני דרכי שלום" היא אולי ההלכה הידועה ביותר של "הלכות דרכי שלום." יש הטוענים ש"דרכי שלום" הן לא רק מצווה מן הדחק שמטרתה למנוע פוגרום אלא "יסוד הלכתי"; מעניין, על כן, לראות באיזו מהירות הן ננטשות ברגע שהרבנות המקומית סבורה שהיא חזקה מספיק. זה לא המקרה הראשון: הרבנות בחיפה רוצה להוציא מקבריהם, ברשעות בלתי ברורה, חיילים בריטים בני דת משה שנקברו לצד אחיהם לנשק בני דת ישוע.

שנית, עד כמה כרוכות בישראל המדינה והממסד הדתי. ישראל איננה מסכימה אלא בדיעבד שאנשים יתחתנו שלא אצל כהני הדת שבה הם רשומים; אי אפשר להתגרש בה אלא דרכם; היא כופה את הכשרות האורתודוקסית על כל מוסדות הציבור (כפיה הגיונית במידה, אבל כפיה); ומי שירצה לקבל את השירות הבסיסי של קבורה, יזדקק גם הוא ברוב המקרים לשירותים של כהני דת. שירות קבורה חילוני, עלי שלכת, שהתפרסם בשל שירותי שריפת הגוויות שלו, זכה להתנכלות הן מצד הממסד – הביטוח הלאומי סירב להעניק לבוחרים בשירותי החברה את ההשתתפות במימון קבורה שהוא מעניק כשכדרך שגרה – והן על ידי קנאי הדת, שהציתו את מתקן השריפה שלה. בית משפט קבע ש"שריפת גופה היא טיפול בגופה, ואין משמעה קבורה כאמור בחוק." בישראל, אם תחליטו לעשות בגופה שלכם מה שאתם רוצים ולא מה שהרבנים רוצים, הממסד הדתי והחילוני ישלבו ידיים נגדכם.

שלישית, על הבלבול הקבוע בין דת ולאום. הרבנים מסרבים לקבור אנשים שדתם איננה נושאת חן בעיניהם. אין לכך שום קשר ללאום שלהם. רק המדינה היהודית היתה יכולה להמציא את הקטגוריה של "חסרי לאום" כשמה שהיא רוצה לומר בעצם הוא שהאנשים אינם מספיק יהודים מבחינת ההלכה, שהיא חוק דתי מובהק. אם יש הוכחה טובה יותר לטעות הציונית – שגורסת שהיהודים הם עם ולא דת – קשה לחשוב עליה. בסופו של דבר, הפקירה הציונות את הגדרת השייכות ב"עם" שלה בידיהם של הרבנים, שאף אחד לא יכול היה להיות מופתע מפסיקתם.

רביעית, שהחוצפה הזו מופנית כלפי ציבור חלש, של יוצאי חבר העמים, שעדיין לא תפס לעצמו מספיק מרכזי כוח כדי שיוכל להשיב מלחמה. מדובר בציבור שהנציגים שלו – או, אם לדייק, אלה שמתיימרים לייצג אותו – מכרו אותו פעם אחר פעם לרבנים. ומקרה "ברית הזוגיות" של אביגדור ליברמן, שהיתה אמורה לפתור את הבעיה אבל בפועל יצרה רק עוד עדה דתית, הפעם עדה נלעגת במיוחד של "חסרי דת" – שגם החברות בה כפופה להסכמתם של הרבנים. ליברמן נוהג לטעון שחברי הכנסת הערבים מעדיפים להתעסק בזכויות הפלסטינים מאשר להגן על הציבור שבחר בהם; כמו תמיד אצל ליברמן כשהוא מדבר על חוסר נאמנות, זו נראה באופן חשוד כמו השלכה. ספק אם יש מי שבגד בבוחריו כמו ליברמן.

והלקח החשוב מכל: ישראל היא הרבה יותר תיאוקרטיה מדמוקרטיה. יש בה מדרג ברור של תושבים, כאשר במקום הראשון נמצאים גברים יהודים אורתודוקסים ומתחתם כל השאר. פעולת המועצה הדתית של אור עקיבא – שנזכיר שהיא ממומנת בכספי ציבור – תואמת את הכלל הזה: מי שלא יהודי, זב"שו. הוא בכלל לא צריך להיות כאן. הוא נסבל, בקושי, עד שהוא צורך משאב יקר.

אילו ישראל אכן היתה מדינה דמוקרטית, הרעיון שאפשר להגביל זכות בסיסית כמו קבורה על פי שמו של החבר הדמיוני השגור על פיך היה מגוחך ונלעג. אבל היא תיאוקרטיה, והתושבים שלה מקבלים חינוך תיאוקרטי, ועל כן המקסימום שהם מסוגלים לו הוא להתרעם על שחיתות כהני הדת ועל עוולותיהם – כביכול היה אי פעם ממסד דתי (או ממסד בכלל) נקי. הם כבר לא מסוגלים לחשוב שמגיעות להם לא פריבילגיות (בשל מוצאם הנעלה) אלא זכויות (מתוקף היותם אזרחים שווים).

כך נראית המדינה היהודית – וכך היא נראית כשהיא עדיין מקפידה על שאריות של מראית עין הומניסטית. לכשינשרו הללו, והיא תהיה יהודית כדבעי, היא תהיה לזעווה בקרב העמים.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • מ.

    את מי בכלל מעניין קבורה?! אני בוחרת לתרום את הגופה שלי לצורך מחקרים ולימוד וזאת בתנאי שמשפחתי תהיה במעמד כלכלי טוב, אילו ולא היה כך הדבר אז ארצה שגופתי וכל אברי ימכרו או ישרפו.יועיל יותר למשפחתי אם אמכור את גופתי אחרי מותי מאשר שתרקב בחלקת אדמה מטופשת ועוד יגבו מהם תשלום על זה.
    הדת היא תעשייה של כסף וניצול התמימים. מתנגדת לפעילות דתית בחיי ואמשיך להתנגד גם במותי.

    • עדו

      זה הקטע הגרוטסקי בכל העניין. עמותת 'עלי שלכת' יכולה בעצם לפתור לרבנות את הבעיה אבל בכל זאת היא זוכה להתנכלויות.

      • אה לא ממש.

        תחת מערכת ההנחות של הרבנים כל יהודי צריך להקבר כהלכה. ואם עלי שלכת שורפת גופות של יהודים אז היא פוגעת בערך ההלכתי הזה.

        וגם גויים צריכים להקבר. שריפה היא פגיעה בכבוד המת.

        שוב בלי להדרש לשאלה האם המערכת הזו הגיונית או שרבנים באמת עובדים עם המערכת הזו כל הזמן.

        • עדו

          אז הם לא רוצים אצלם גויים וזה לא פגיעה בכבוד המת אבל שריפה שלהם היא 'פגיעה בכבוד המת' . כן, בדיוק לזה אני מתכוון במילה 'גרוטסקי' או שאולי 'ציני' יותר מתאים.

  • שקט אבל קיים

    דווקא היום, במקריות (אני מניח)

    smbc-comics.com/comics/20120813.gif

  • שקט אבל עמוק

    השאלה איך חיים במדינה היהודית לא איך מתים בה

  • ד"ש

    הפוסט הזה, בדיוק כמו הבעיה שהוא ממחיש, עובר בקלילות מעל לראשו של הישראלי הנאור. במקרה הטוב יצקצק הנ"ל בלשונו וימשיך הלאה שהרי מדינת ישראל משופעת ברוך השם בבעיות ולכן, יאמר לעצמו (אולי בצדק) למה לי להתחיל דווקא מהמקום הכי אזוטרי?
    בסופו של חשבון ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שערכים נשגבים לא מצליחים להניע אנשים לפעולה. לא מאמינים? תשאלו את רוזה פארקס.

    ***

    במשך שנים רבות הרגשתי שאני חייב למדינת ישראל חוב מוסרי. חוב של כבוד. האחרונה הושיטה יד חזקה אל מאחורי מסך הברזל ובזרוע נטויה נקטפתי. בשלב די מוקדם החלטתי שכדי לפרוע את החוב הזה, אני חייב להיות האזרח הכי טוב שאני יכול:
    שרות קרבי מלא (בתוספת עשור של מילואים – לא פספסתי אף קריאה), תואר באוניברסיטה העברית (העברית!), עבודה יצרנית שמכניסה למדינה מאות אלפי שקלים במיסים ומעלה לה את התל"ג, התפקדות למפלגה שאני מאמין בערכיה ובעצם כל חובה אזרחית אחרת שניתן להעלות על הדעת…

    ההתפכחות הייתה אטית אבל בסופו של דבר, באיחור קל של 25 שנה, הבנתי:
    לא משנה מה אעשה, תמיד אהיה כאן נטע זר ולא רצוי. אבי, בעוונותיו, נשא לאשה גויה למהדרין וזה, רחמנא ליצלן, כל הסיפור. אין מלבדו.

    ***

    "יתנו, יקבלו" אומר ביבי ואוהו, כמה שהוא צודק. רק חבל שהדרוזים, בעודם מתהלכים ברחוב הראשי של הכפר שלהם – ביוב זורם בין רגליהם – כבר לא מאמינים. מה אני יכול לאמר להם? צודקים. כל מי שתורם למדינה מקבל את גמולו המפוקפק. לא מאמינים? תשאלו את פליטי צד"ל שהצליחו להמלט מהלינץ'.

    ושוב הישראלי הנאור מצקצק בלשונו אבל בסוף היום זה בסה"כ גויים אז למי אכפת? מזפזפ למשחק של מכבי ת"א. סמל של ישראליות. חבל שיש רק דובר עברית אחד על הפרקט אבל היי, לא נורא. ישחקו הכושונים לפנינו…

    ***

    החוב – אם אי פעם היה כזה – כבר הוחזר בריבית דריבית והגיע הזמן לאמר שלום. בכנות, אני אתגעגע מעט. יש פה ישראלים יפים. חבל רק שהם הפכו למיעוט רפה ונלעג. הרוב הגדול שעוד שפוי למחצה מתקוטטים במרץ על שאריות העוגה שהחרדי בולס בהנאה בעוד הרחם הקדושה של אשתו גונבת להם את המדינה סנטימטר אחרי סנטימטר.

    נו שויין.

    אז ראיתם השרדות אתמול?!

  • nachum

    מעניק כשכדרך שגרה typo

  • רן דן

    יש הרבה חוקים בישראל, ומיעוט קטן מהם נקבע בהתאם להלכות היהדות כפי שהיא נתפסת על ידי מרבית יהודי ישראל.

    האם ישראל היא מדינה חילונית א-לא צרפת? בוודאי שלא. האם היא תיאוקרטיה בה רבנים קובעים סדרי שלטון? הצחקתני.

    הלכות נישואים, כשרות, וקבורה תמיד היו מהעקריות והחשובות ביהדות. לא פלא שבמדינה לא חילונית כשלנו הן המשפיעות יותר על החוק. לעומת זאת, נושאי פלילים וסדרי שלטון עינינו פחות את היהדות – לפחות ב-2000 השנים האחרונות. לכן בישראל החוקים הנוגעים לדבר הם חילוניים למהדרין.

    ובהתאם לכך, היות וסדרי השלטון הם חילוניים, אף אחד לא עוצר בעדך מלנסות לשכנע באופן דמוקרטי שחוקי הקבורה הנהוגים הם טיפשיים. אם היית מנסה לשכנע כך בתאוקרטיה אמיתית, כבר היית מתנדנד ממנוף.

    • ד"ש

      אם היה נשמר כאן סטטוס-קוו היה לך קייס. בקושי.

      בפועל הסטטוס-קוו קיים רק במדינת ת"א ואתה האדם שנופל מעזריאלי ועדיין לא פגע באדמה (אז הכל בסדר).

      • רן דן

        ד"ש החביב, תודה על הדאגה.

        מעבר לסכנה שאמצע עצמי מגיב לאוויר אם תתמלא בקשתך להמחק:
        1. אינני גר בגוש דן, אפילו לא המורחב.
        2. סטטוס קוו יש רק למתים, וגם זה לא משהו.
        3. העליה בחשיבות הדת בארץ אינה פרופורציונאלית בשום צורה לעליה בחשיבות הדת לציבור, על כל גווניו.
        4. עד לחצי שנה האחרונה, לא ראיתי שום סימן לנסיגה בזכויות האזרח, בגבולות הקו הירוק, למרות כותרת הבלוג.

        • ד"ש

          1. לא רמזתי מה שאתה חושב שרמזתי. אם אתה מכיר בניין גבוה ואייקוני שגם נמצא במקרה בפריפריה או אפילו בבירה, אנא הודע לי.
          2. עד כאן אין וויכוח.
          3. אולי אני לא העפרון הכי חד בקלמר אבל מה בעצם ניסית להגיד במשפט הזה?
          4. אותו כנ"ל (סתם ולא פירש)

  • למה אתה לא מעלים את תוכן התגובה, או מוחק אותה בדרך אחרת שלא תהרוס את השרשור ואת סדר התגובות אחרי?

    • ygurvitz

      כי זה הרבה יותר בלגאן, והאופציה הזו לא ממש קיימת בסמארטפון.

      • ד"ש

        יוסי, אני נאלץ להסכים עם אלון.

        מעבר לכך שזה יוצר מצג אווילי לחלוטין של תגובות נגד ל.. אוויר, זה גם מוריד את המוטיבציה של כ-ו-ל-ם להגיב.

        אני באמת מתקשה להבין: האם הימין פוגם בשלמות האסתטית של הבלוג שלך? מה התועלת בהטפה למשוכנעים?

        • ד"ש

          כמעט ושכחתי, בקשה קטנה אם אפשר:

          אנא הסר את כל תגובותיי עד כה.
          במצב העניינים הנוכחי אינני רואה איזו מטרה הם יכולות לשרת.

          תודה.

        • ygurvitz

          אין לי בעיה עם מגיבי ימין. יש מספר קטן של אנשים שנמחק כאן בעקביות בשל התנהגות העבר שלהם, ושמנסה לחזור תחת שמות שונים, ויש אנשים שכותבים תחת כמה שמות אבל מאותה כתובת IP. זה לא יקרה פה. את התרגילים האלה שינסו בטמקא.

  • עדו

    רן-דן: נכון ישראל איננה מדינה חילונית כצרפת
    השאלה היא למה או יותר נכון באיזו זכות?
    באיזו זכות מונעים ממני להתחתן עם לא יהודיה ומה ההבדל בין ישראל ובין דרום אפריקה שגם בה היה אסור ללבן להתחתן עם שחורה ולהיפך?
    התשובה היא שאין הבדל . הדת היהודית גם אוסרת על ממזר להתחתן , כלומר מענישה אדם על עצם זה שהוא נולד.
    שאני אזכיר לך מי עוד חשב שיש אנשים שאשמים בכך שהם נולדו?

    • רן דן

      עדו,
      שאלתך היא נכונה וכואבת, וכדי לענות עליה אלינו לבחון שאלת מפתח: מאיפה מגיעות זכויות?

      בתור נקודת פתיחה, אזכיר לך את שיעורי התאוריה (נהיגה) שקובעים כי "זכות קדימה נותנים, לא לוקחים". בהעדר חברה, תרבות, חוק, וכו' האדם הוא נטול זכויות. החברה מעניקה זכויות ולכן היא הקובעת אילו זכויות יהיו לפרטים. אם חוזרים לתגובה המקורית שלי, אצלינו החברה מחליטה באופן דמוקרטי ולכן לעיתים מקריבה זכויות מסויימות כדי לשרת מטרות אחרות, חשובות יותר.

      שים לב שאתה מבקש זכות להתחתן. לא זכות לחיות ביחד, לא זכות לקיים יחסים (להומוסקסואל, גם הזכות הזאת לא מובנת מאליה). בחתונה אתה דורש זכויות מאוד מסויימות. כמו, למשל, אזרחות לצאצאיה של בת זוגתך מתוך הנחה, ללא בדיקה נוספת, שהם גם צאצאיך.

      מכיוון שאלו זכויות שהחברה מתבקשת להעניק לך, היא תבחן אם היא מעוניינת להעניק אותן. אני דווקא בעד. מצאצאי גרים כבר עמד לנו מלך. אבל אני לא בטוח שאני מחזיק בהשפעה הנדרשת.

      • גיל ב'

        לא כל דבר שנקבע בדעת רב הוא דמוקרטי. אם מחר יעבור חוק שיקבע שלג'ינג'ים אסור להתחתן בישראל, זה לא יהיה דמוקרטי גם אם 110 ח"כים יתמכו בו.

        • רן דן

          כבר היום יש חוק שאומר שלג'ינג'ים (ממזרים) אסור להתחתן בישראל. אז נצא למלחמה על זה? אני לא רואה נהירה של ישראלים לחול בגלל העדר הזכות הזאת, שהביטוי המהותי שלה הוא הקניה אוטומטית של אזרחות לצאצאים (ודוק, התושבות מובטחת אם היא תושבת).

          ברור שתחושת השוויון נפגעת, אבל תחושת שוויון אין למיעוטים רבים בישראל (אני חבר בכמה מהם). לא סיבה למלחמה, ולא סיבה להשוות את ישראל למדינות שזכויות רבות וחשובות מהזכות לנישואין אינן מוקנות בהן.

          • ד"ש

            "שיעור הירידה בקרב העולים הלא-יהודים מחבר המדינות הוא יותר מכפול משיעורם
            בקרב העולים היהודים" אני מצטט מתוך מחקר שהוגש לוועדת העליה והקליטה של הכנסת.

            אז אפשר להתווכח על הטרמינולוגיה (כן נהירה או לא נהירה) אבל העקרון נשאר והוא שזה משפיע ועוד איך. אני יכול להעיד על כך ממקור ראשון הן כמי שחזה בתופעה לא פעם והן כמישהו שהחל את התהליך בעצמו (גילוי נאות: אינני יוצא חבר העמים)ובמידה וקראת את תגובתי הקודמת: לא מדובר על מס שפתיים. אני מניח שאלו חדשות טובות עבורך ומי שחולק אתך את השקפותיך.

      • שחר כ.

        ומאיפה זכותה של החברה להעניק זכויות?
        אני משער שהתשובה שלך לשאלה הזאת תהיה – אלוהים.

        • רן דן

          אין צורך להכניס את אלוהים לכל דיון, למרות שאפשר. לשאלה שלך יש תשובה קצרה ותשובה ארוכה. הקצרה היא שאת הזכות מעניק תמיד מי שיש לו את היכולת להעניק אותה. לכן החברה מעניקה זכות לנישואין (על שלל ההטבות הנלוות) כי היא יכולה.

          במישור אחר, השאלה שלך מעניינת כי היא שואלת בעצם אם לחברה יש זכויות.

          התשובה שלי היא כן, כי אני מאמין שחברה היא ישות מוסרית בפני עצמה. לפני שתקראו לי פשיסט, אני לא מאמין שהיא בהכרח חשובה יותר מהאזרח, אבל כן מאמין שמיליון אזרחים מפעילים בצורה מאורגנת שיקולים מוסריים שהם לא בהכרח זהים לאלו של כל אחד מהפרטים, או אפילו של רובם.

      • ד"ש

        ברמה האישית נישואים (בדיוק כמו קבורה) מעניינים אותי כשלג דאשתקד.
        מבחינתי כל אחד זכאי לחלק כל תעודה שעולה על דעתו ולעניין זה אין הבדל בין רבנים שמחלקים כתובות לבין מכונים מפוקפקים שמעניקים תעודות הסמכה ב"טיפול אנרגטי", כל אחד לפי הקריטריונים שלו.

        כמובן שכל זה לא רלוונטי לאזרחות וכאן נמצא שורש הבעיה: באיזה זכות מפלה המדינה בין תעודה קיקיונית א' לבין תעודה קיקיונית ב' ?

        שוב, ממש לא מעניין אותי להנשא כדת וכדין ואפילו לא כדין בלבד. המדינה לא צריכה להיות מעורבת בסטטוס הזוגיות בשום צורה. במידה והמדינה מעוניינת להגדיל את מספר אזרחיה (מסיבות בטחוניות למשל) תואיל נא לשלם לאלו האחרונים על ייצור אזרחים לפי שער קבוע מראש וללא הבדל דת, גזע מין ושאר מרעין בישין.

  • עמית

    מה שיפה לגבי החוקים של מדינת ישראל שקשורים לדת היא שהם דווקא לא "יהודיים" בשום צורה ואופן. חוקי הקבורה כחוקי הנישואין והגירושים – המדינה שמה הכל בידיים של אנשי הדת של כלל הדתות המוכרות, לווא דווקא של אנשי הדת היהודים. כל אזרח פונה לאנשי הדת של דתו שלו. הבעיה של העלייה הרוסית היא שיש כ300 אלף שאינם מוכרים כיהודים, וגם לא כנוצרים. לכן נוצרה הקטגוריה המוזרה של חסרי דת. היה צריך וצריך להכיר במי שעלו בתוקף חוק השבות כיהודים. גם היה צריך להוציא את כל העניין ממונופול של האורתודוקסים, ולעשות אלטרנטיבה חילונית-מדינתית ללא אנשי דת משום דת.

    האם כל זה קשור\נובע\פועל יוצא כל שהוא מהגדרת ישראל כמדינה יהודית? מובן מאליו שלא. עובדה שאפשר לשנות את זה ולהשאר מדינה יהודית. זה פועל יוצא משיטת הממשל ומהכוח המוגזם שיש לאורתדוקסים על המדינה, ובזה אפשר וצריך להאבק (ומכיוון שרוב גדול של הציבור תומך בשינוי, המאבק לא אמור להיות כל כך קשה). חבל שעבור גורביץ נראה שהמאבק במדינה היהודית יותר חשוב מהמאבק הצודק הזה שאשכרה ישנה משהו בחייהם של אנשים.

    • ד"ש

      ע"פ עקרונות הדוחושב אני גם מסכים וגם לא מסכים עם גורביץ'.

      ברמה העקרונית: עצם המושג לאום מיותר (והלאום היהודי לא יוצא מכלל זה). חלוקת בני אדם ללאומים שונים מתחרה בדת על התואר המפוקפק "רוצח ההמונים הגדול בהיסטוריה".

      ברמה הפרקטית: ניסיון (מר מאד, יש לציין) מלמד אותנו שהלאום היהודי זקוק למדינת מקלט, לפחות עד שהאנושות ככלל תגיע לרמת בגרות נאותה.

      לפיכך אם ה"מדינה היהודית" היא מדינת כל אזרחיה בתוספת שתי ההגבלות הבאות:

      1. משמשת מקלט כנ"ל
      2. דואגת לשמירה על רוב של בעלי לאום יהודי

      אזי שאני בהחלט בעד "מדינה יהודית".
      כל חריגה נוספת מעבר לשתיים שציינתי מחסלת את הלגיטימציה של אותה "מדינה יהודית".

  • עדו

    באמת בושה שלא יוצאים למלחמה על כותם של ממזרים להתחתן. אם היו מודיעים שלקיבוצניקין אסור להתחתן זה כן היה מעלה אנשים על בריקדות (בינתיים לפחות) הסיבה לכך שלכל בני דת יש מערכת נפרדת היא שכך קל יותר להלבין את הגזענות. המדינה לא רוצה נישואי תערובת אז היא מעבירה את הסמכות לכהני הדת ואז אפשר לומר " מה אתם רוצים, זו לא המדינה שגזענית. ככה זה בדת היהודית/ נוצרית/מוסלמית "
    ואפשר לרחוץ בנקיון כפינו.

  • דניאל

    1. מצחיק שברשימה שבה ישראל מכונה תיאוקרטיה נמחקות הודעות בשל "מצג השווא" שהן יוצרות.
    2. האם קוראי הבלוג כה תמימים עד כי לא יוכלו לראות בעצמם כי מדובר במצג שווא ועל יוסי להגן על ציבור קוראיו?
    3. חופש הביטוי, מישהו?