החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: אלוהי הפרטים הקטנים

מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית, חולל מהומה קטנה לאחרונה כשטען שהפער בין המצב הכלכלי של ישראל לזה של הפלסטינים נובע מהתרבות היהודית ו"אצבע אלוהים". הביקורת עליו התמקדה מן הסתם בהתעלמות מכמה עובדות, כמו למשל שבעוד ישראל היא מדינה ריבונית ועצמאית, הפלסטינים בשטחים עדיין חיים תחת צורה כזו או אחרת של שלטון צבאי. חולל מהומה. רומני Gage Skidmore,  Wikimedia Commons. CC by AC

אנחנו חשבנו שכדאי להזכיר בהקשר הזה שהכלכלה הפלסטינית הולכת ומתפצלת לשני חלקים שגם ביניהם שורר פער משמעותי. הפער הזה מוכיח, למי שצריך הוכחה, שמצב כלכלי משקף מציאות פוליטית וצבאית, ולא פחות מכך את מידת יכולתם של אנשים וסחורות לנוע. כך, למשל, בעקבות תקיפת מעבר כרם שלום אתמול נסגר היום המעבר – היחיד שמאפשר תנועת סחורות לעזה וממנה – ולצדו נסגרו גם מעבר רפיח והמנהרות עד להודעה חדשה. לאירועים כאלה יש השפעה דרמטית על המצב הכלכלי בעזה.

הגרף הזה מראה את השינויים בתמ"ג לנפש בשטחי הגדה וברצועת עזה מאז 1994 ועד 2011. אם הסנטור רומני צודק בהסבר שהוא נתן לפערים העצומים בין הכלכלה הישראלית לפלסטינית, השינויים בגרף משקפים תנודות בתרבות הפלסטינית וברצון אלוהים. אנחנו מעדיפים לחפש את ההסברים בשינויים שחלו בתנאים שבתוכם התנהלה הכלכלה. תנאים שהושפעו מתהליכים מדיניים, מאלימות, ומהגבלות תנועה. אנחנו רואים בגרף הזה ראייה לקשר הישיר, שמעטים מערערים עליו, בין חופש תנועה לפיתוח כלכלי.

Clipboard01

ראו, למשל, את הצלילה החדה בתמ"ג שחלה בשנת 2000, לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה. אז ישראל החמירה את מגבלות התנועה בעזה, בגדה וביניהן. מאז 2002 התמ"ג החל לעלות, אך בעוד הצמיחה בגדה המשיכה לעלות, ברצועת עזה היא החלה לצלול בסוף 2005, צלילה שנעשית חדה יותר עם השתלטות חמאס על הרצועה והטלת הסגר על עזה ב-2007. והנה, ב-2010, עם הסרת חלק מהסגר האזרחי על הרצועה, התמ"ג ברצועה התחיל בטיפוס איטי למעלה. אמנם ההשגחה האלוהית עדיין מונעת ממנו להתקרב לתמ"ג של הגדה, אבל אולי הסרת האיסור על שיווק סחורות מהרצועה בגדה ובישראל יפתרו את הבעיה הזו.

(הפוסט פורסם במקור בבלוג של עמותת “גישה” ומובא כאן בהסכמתם.)

הערה מנהלתית: אני ממשיך במרץ באריזה, ולא צופה פוסט לפני שישי-שבת, אם בכלל. עם זאת, כאן המקום להזכיר שמחר מתחיל פסטיבל הקומיקס בתל אביב, ובו תוכלו לרכוש – אם עוד לא רכשתם – את הקומיקס “איך נפלו גיבורים.” פרטים נוספים כאן.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • אורן

    עזה התחילה לצלול אחרי שיצאנו משם.

  • Johannes

    במידה מסוימת הוא צודק. יש קשר בין השכלה למצב כלכלי. אתה יכול לראות הבדלים (משמעותיים) בין מדינות קתוליות לפרוטסטנטיות – הקתוליות שמרו את ההשכלה לכמרים. ואפילו במדינות צפון אירופאיות, ליתר דיוק גרמניה, יש פער של כ5% בין אוכלוסיה קתולית ופרוטסטנטית.

    • אלכס ז.

      רומני לא אמר דבר (לפחות, כך לפי הקישור) ממה שאתה חושב שהוא אמר. אבל העיקר שיצא לך לרדת על קתולים.

      אגב, תוכל להסביר במטותא את הפער בין רמת ההשכלה בבתי הספר קתוליים בארה"ב לעומת זאת של, נגיד, בתי ספר אוונגליסטיים. או הפער בהשכלה ובהכנסה של קתולים באוסטרליה מול זה של לא-קתולים.

      • Johanness

        אין פער ברמת השכלה בין בתי ספר קתולים ופרוטסטנטים. יש פער בין אוכלוסיה קתולית לפרוטסטנטית שמבוסס על מאות שנים. פער שהולך וקטן במדינות מעורבות – כפי שציינתי בגרמניה כ5% בלבד כיום, בעבר הפער היה הרבה יותר גבוה.
        יש פערים שאינך יכול להתכחש אליהם בין מדינות שברובן קתוליות לבין פרוטסטנטיות כשאתה יכול לראות יפה את ההבדלים בין אירופה הקתולית (תוך התייחסות לכנסיה המזרחית ככזו) לבין זו הפרוטסטנטית.
        או בין צפון אמריקה הפרוטסטנטית לדרום אמריקה הקתולית.

        • דווקא בארה"ב, האזורים הכי פרוטסטנטיים (כלומר, הדרום העמוק והמישור הגדול) הם הכי עניים. בעוד שהאזורים הכי עשירים הם אלו עם הכי הרבה קתולים, יהודים, וחסרי דת. הכסף האמריקאי לא בא מטנסי הבפטיסטית.

          • Johannes

            השוואה במדינות מעורבות היא לא אפקטיבית, הפערים מצטמצמים ונעלמים – כמו בגרמניה.
            בארה"ב ההכנסה לנפש במרילנד הלותרנית היא הגבוהה ביותר, מספר 2 ניו ג'רזי ברובה קתולית. אגב לא כל המדינות הבפטיסיות נמצאות בהכרח בעשירון התחתון.

            • אלכס ז.

              שוב, זה לא מה שנכתב. אתה כתבת "בין צפון אמריקה הפרוטסטנטית לדרום אמריקה הקתולית" ועכשיו אתה משנה את הטיעון בדומה למה שעשית לדברי רומני.

              • Johanness

                קשה קשה.
                לא מלמדים יותר הבנת הנקרא בארץ?
                תתאמץ, ודאי תצליח.

                • אלכס ז.

                  באמת קשה. אולי תוכל שוב להראות לי איפה רומני דיבר על השכלה?

            • אז זהו, שבעשר שנים האחרונות האזורים היותר מצליחים (הצפון-מזרח, טקסס, ודרום קליפורניה) היו יותר קתולים.

              אבל איפה שכן יש התכנסות זה בין חלק נכבד מאמריקה הלטינית לצפון אמריקה. ברזיל סוף סוף צומחת בקצב טוב, ארגנטינה כנ"ל, ואפילו מקסיקו במצב פחות רע ממה שהיתה בשנות ה-80.

              • חרטא ברטא

                זה וויכוח די טיפשי, כי ארה"ב היא לא דוגמה. ואי אפשר לעשות הכללות ממה שקורה במדינה הענקית הזו.

                מדינות צפון מזרח ארה"ב וטקסס הן לא קתוליות מובהקות (ה"כסף הישן" של ניו אנגלנד הוא קלוויניסטי, משם הביטוי WASP). הצמיחה הכלכלית של טקסס ודרום קליפורניה נובעת משטף ההגירה של כח עבודה זול שבמקרה הוא קתולי.

                אבל הוויכוח וההתמקדות בארה"ב מפספס את הנקודה המרכזית: זו לא הדת אלא רמת ההתערבות של הדת בעניני המדינה.

                כדוגמה אפשר להביא שתי מדינות בעלות גבול משותף ושתיהן קתוליות: צרפת וספרד. המלכים פרדיננד ואיזבל קיבלו את האינקוויזיציה כגוף בעל סמכויות חוקיות מקבילות למלך שנותן דין וחשבון לאפיפיור בלבד.
                לעומת זאת, מאתיים שנה לפני כן, המלך הצרפתי פיליפ הרביעי ראה בהשפעה של הוותיקן על ארצו סכנה למלכותו, וחיסל את מסדר הטמפלרים. הוא גם הקים אפיפיורות מתחרה לזו שברומא שמרכזה באביניון.

                מאז היחסים של יורשיו עם הוותיקן ידעו עליות ומורדות, אבל מעולם לא ניתנה לאפיפיור דריסת רגל פוליטית בצרפת כמו שניתן לו בספרד.

                התוצאה היא שכש"פרץ" הרנסאנס, למלכים הצרפתים לא הייתה בעיה להכניס את כל הספרים והטקסטים המדעיים לצרפת למרות התנגדות הכנסיה. לעומת זאת, אותם ספרים נשרפו יחד עם אלה שהבריחו אותם בכיכרות ספרד. צרפת זינקה קדימה בעוד שהשקיעה של ספרד החלה עד כדי כך ש300 שנה אחרי פרדיננד ואיזבלה ספרד הפכה לפיון בפוליטיקה האירופית.

                עוד דוגמה נמצאת מעבר לתעלה. הנרי השמיני החשיב עצמו כקתולי אדוק עד סוף ימיו. הוא שרף יותר פרוטסטנטים מהבת שלו. אבל לאחר הסקנדל עם קתרין הוא החליט שאי אפשר שהכנסיה תתערב בסמכותו כמלך (שנבחר אחרי הכל ע"י אלוהים עצמו) ואיחד את הכנסיה באנגליה עם המלוכה תחת שליטתו. הדבר הראשון שהוא עשה זה פיזור המנזרים. בכך הוא מנע זרימת הון עצום מאנגליה לרומא. הכסף זרם לכלכלה המקומית ולראשונה בתולדותיה אנגליה חוותה יתרת זכות באוצר המלכותי. לעומת זאת, בספרד, מינוי לבישוף היה רשיון להדפסת כסף. אבל הכסף הזה עבר כולו לבישוף (שמן הסתם אפילו לא ראה את האזור בחייו) ומחוץ לכלכלה המקומית. כל עוד ספרד היתה יכולה להביא זהב מאמריקה הלטינית, זו לא היתה בעיה.
                האנגלים וההולנדים (שנהנו ממדע "פרוטסטנטי") שמו לכך קץ.

                אז זה לא כל כך ענין של קתולי מול פרוטסטנטי ברמת היחיד, אלא עד כמה הדת מתערבת בעניני הריבון ורואה את עצמה שוות ערך. לכן הדרום האמריקאי הוא עני למרות שרובם בפטיסטים פרוטסטנטים כי הם נותנים למטיפים שלהם דריסת רגל בניהול המדינה, בעוד שהפרוטסטנטים הצפוניים (יותר אפיסקופלים, לותרנים פרסביטריאנים, שתאולוגית מתגדים לשילוב הדת בעניני השלטון) הם יותר מצליחים ועשירים.

                • מני זהבי

                  השערה מעניינת, אבל כנראה תקפה למערב אירופה (וסניפיו התרבותיים) בלבד. ברוסיה, למשל, הכנסייה הייתה כפופה לשלטון המדינה מאז ראשית המאה ה-18 (פטר ה-1, זה שייסד את סנט פטרבורג, הפך את הכנסייה הרוסית בפועל לאחד ממשרדי הממשלה). זה לא הפריע לרוסיה להישאר בפיגור כלכלי עצום לעומת מערב אירופה עד לראשית המאה ה-20 (מה שקרה אח"כ כבר לא היה באשמת היחסים של המלכים מבית רומנוב עם הכנסייה).

                  • חרטא ברטא

                    כמובן שיחסי דת-מדינה הם לא הסיבה היחידה, אבל יש להם השפעה מכרעת.

                    הרוסים בחרו בקיצון השני (כמו שאמרת, הכנסיה הפכה למשרד ממשלתי) ובכך מנעו מעצמם ,בהעדר אלטרנטיבה חילונית, ביקורת מוסרית על השלטון.

                    בעולם המערבי ביקורת כזו היתה הקטליזטור להתפתחות תנועת ההשכלה והרעיונות ההומניסטים.

                    כלומר, דת ששולטת באופן מוחלט על המלך היא הרסנית להתפתחות תרבותית. שליטה מוחלטת של המלך בדת הרסנית לא פחות.

                    (סה"כ החלפת אפיפיור במלך, אבל המנגנון הדכאני לא משתנה)

                    עם זאת קשה לקרוא לרוסיה המערבית מפגרת מבחינה תרבותית וכלכלית. סנט פטרסבורג ומוסקווה לא נפלו בפאר ובתרבות מבירות המערב (סנט פטרסבורג נקראה ה"פריז של רוסיה").

                    רוסיה המזרחית זה כבר סיפור אחר.

                    • אלכס ז.

                      תשווה את המדע הרוסי למדע האירופאי. האם לפני המאה העשרים אפשר לדבר על דמיון כלשהו במספר המדענים? באיכות עבודתם? ויחסית לאוכלוסיה (ניקח רק את אוכלוסיית מערב רוסיה), האם אפשר היה להשוות את רוסיה לאנגליה, סקוטלנד, צרפת, איטליה, צרפת, הולנד וגרמניה?
                      אתה יודע מה, כך את רוסיה עכשיו. האם אפשר להשוות את מדד הציטוט, שיעור המדענים וזוכי פרסי נובל לזה של מדינות אחרות?

                      רוסיה – כל רוסיה, לא רק המזרח – הייתה ונשארה מדינה לא אירופאית ומפגרת מהרבה מאוד בחינות. זה שאתה מביא את סנט פטרסבורג כדוגמה רק מראה על הבורות שלך בנושא – העיר נבנתה מלתחילה כשילוב של כמה ערי בירה באירופה, ע"י אדריכלים מהגרים (בעיקר מגרמניה ומרכז אירופה). זאת הייתה עיר שתושביה ידעו צרפתית וגרמנית טוב יותר מרוסית (בעיקר משום יקטרינה הגדולה בעצמה לא הייתה רוסיה והתקשתה לדבר ברוסית) והייתה סוג של שמורה אירופאית. באותה תקופה מוסקבה הייתה עיירה אומללה, מה שמסביר למה היה קל כ"כ לאלכסנדר לוותר עליה.
                      להגיד שס. פיטרסבורג היא דוגמה לעושר תרבותי, זה כמו להגיד שדובאי היא דוגמה לעושר תרבותי כי יש בה בניינים גבוהים כמו באמריקה. אבנים לא מעידות על תרבות, במיוחד אם הם הונחו ע"י מהגרים זרים

                      אותו דבר עם התרבות הרוסית. האיש שביסס את הספרות הרוסית כמשהו ששווה קריאה היה פושקין – אדם שדיבר צרפתית והיה צריך ללמוד רוסית בגיל מוקדם. אפילו היצירות שלו מראות על השפעה צרפתית נרחבת הן במילים החדשות שהוא טבע והן בצורת הכתיבה שלו. היצירות שלו מראות על גאונותו האישית, אבל גם על המצב הקשה של הספרות הרוסית במאה 18-19. זה שרוסית הייתה זקוקה לסוג של צ'וסר רק לפני מאתיים שנה מצביע על המצב הירוד של השפה ועל תרבות פרימיטיבית.

    • אם כבר הבדלים תרבותיים, אפשר לראות את ההבדל העצום בהישגים בין ערבים מוסלמים וערבים נוצרים בישראל.

  • מני זהבי

    אם המצב הכלכלי בישראל הוא אצבע אלוהים, קרוב לוודאי שמדובר באצבע משולשת.

    • אלכס ז.

      LOL

  • אורן
  • ירון ג

    היהודים של היום הם צאצאים של היהודים הקדמונים
    http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1796263

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נכון. אם לפלסטינים הייתה ריבונות ושלטון עצמי, הם יכלו לבסס את אחת הכלכלות היציבות והחזקות בעולם. כמו מעצמות הכלכלה מרוקו, מצרים לבנון וכו'.

    • אלעד דקר

      אני די בטוח שהפלסטינאים יסתפקו בכלכלה ברמה של תוניסיה, ואני די בטוח שהם יצליחו להשיג את זה אם ישראל תפסיק את השליטה המוחלטת שלה בחייהם ותעביר להם את כל הכספים שהיא חייבת להם פלוס פיצויים על כל הנזקים הכלכליים של הכיבוש ובמקרה של הסדר כולל גם פיצויים לפליטים.

    • לא אותו דבר. הפלסטינים הם באותו מצב תרבותי וכלכלי שישראל, דרום קוריאה, סינגפור, הונג קונג, וטייוואן היו בו בשנות ה-50 וה-60: הם מאוד משכילים יחסית לעושר שלהם, או, לחילופין, מאוד עניים יחסית לרמת ההשכלה שלהם. זה מעודד כלכלה של ייצוא תעשייתי. הם גם כנראה יזכו ליחס טוב ממדינות ערב ואירופה בגלל רגשות האשמה הפוליטיים ובגלל זה יוכלו לייצא בלי לחטוף מכס גבוה, מה שדומה ליחס הטוב שקוריאה וטייוואן קיבלו מארה"ב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    נו, אתה דווקא מצדיק את רומני. לפתוח בעימות מזוין (ועוד כזה שאין לך יכולת לנצח בו) דווקא כשהכלכלה בתהליך צמיחה נשמע לי כמו עניין תרבותי.

  • אם הסנטור רומני

    המושל רומני. רומני מעולם לא היה סנטור.

  • עמית

    מאמר חלש מאוד. אם הגרף הזה מראה משהו זה חיזוק לטיעוניו של רומני, לא הפרכה שלהם.

    הגרף מראה שיש קורלציה שלילית בין מצב כלכלי לתקופות עימות מזוין וסנקציות כלכליות, מה שלא ממש מפתיע. השאלה היא האם זה הגורם העיקרי לפער הכלכלי בין ישראל לפלסטינים או שזה גורם ששולי לגורם התרבותי, כמו שרומני מציע?

    הגרף מחזק את הטענה של רומני. הוא מראה שהפערים בין עזה לגדה המערבית, כאשר כנגד הראשונה יש סנקציות כלכליות מכריעות וכנגד השניה כמעט ואין סנקציות שכאלה או לפחות יש מגבלות כלכליות פחותות במאות מונים, הם פערים בגובה של 50 אחוז. בעוד שהפער בין התוצר לנפש בישראל לבין התוצר לנפש בקרב הפלסטינים באופן כללי הוא למעלה מ2000 אחוז. זו עדות נוספת לכך שהגורם לפער הכלכלי הוא לא מגבלות כלכליות, שלבטח גורמים לפערים מסוימים אך לא כל כך גדולים, אלא משהו אחר.

    אם נצא מהפרספקטיבה של הגרף הזה בלבד ונבחן את הטיעון של רומני באופן כללי – נגלה שמה שרומני אמר הוא מובן מאליו. קיים גורם תרבותי שהביא לפער כלכלי עצום בין ישראל לפלסטינים ובין ישראל לכל שאר מדינות אזור הלבנט באופן כללי. אם מישהו מאשים את הכיבוש – נשאר רק להגיד שיסתכל על מדינות ערב האחרות באזור, או על הפלסטינים בתקופה בין 48-67, כאשר לא היה כיבוש. גם אז היו פערים כלכליים גדולים בין הפלסטינים בשטחים לבין ישראל, לטובת ישראל. מי שמאשים את הפליטות, ישראל קלטה בשנות הראשונות לקיומה מספר פליטים שהיה גדול כגודל האכולוסייה שלה, בדומה למה שקרה בגדה המערבית ועזה באותם שנים. מי שטוען שזה בזכות סיוע חיצוני – אונר"א והפלסטינים קיבלו עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים.

  • אורן

    רומני צודק שיש פער תרבותי בין הישראלים לפלסטינאים אבל זה לא נובע מהיהדות כמו שהאוויל הזה אמר אלא מהאירופאיות, החלוצים שהקימו את המדינה הזאת היו מתיישבים אירופים וכאלה הם היו מתקדמי טכנולוגית וחברתית מהערבים, התרבות היהודית לא רלוונטית לכאן וברור לחלוטין שאורתודקסים לא יכלו להקים כאן כלום, רק יהודים חופשיים שינקו מאירופה ומהחילוניות וההשכלה היו יכולים להקים כאן מדינה.

    • תגיד "חופשיים שינקו מאירופה" ליפנים והקוריאנים.

      • אלכס ז.

        טוב, שניהם באמת ינקו מהאירופאיות. הצמיחה המואצת ביפן החלה כשהם ביטלו את החוקים המפגרים להגנת התרבות היפנית והחלו לרכוש רעיונות אירופאיים: חלקם טובים, חלקם רעים וחלקם פשוט מגוחכים. אבל פתיחות לאירופה היא ללא ספק המנוע מאחורי צמיחה של כל מדינה, החל עוד מרוסיה הצארית.

        עם זאת, חשוב להדגיש שהרעיונות שצריך לינוק מהם – השיטה המדעית, ליברליזם, דמוקרטיה וכו' – אינם אירופאיים אלא כלל אנושיים. כך קרה (וזה אכן מקרה, לתרבויות המזרח, בייחוד לסין, היה סיכוי טוב לפתח את אותם הרעיונות אלפי שנים לפני אירופה) שאירופה פיתחה אותם ראשונה והפיצה אותם לעולם יחד עם צבאות של רוצחים, אנסים ובוזזים.

        צריך להדגיש, שלמרות שהיא ערש החשיבה המדורנית, אירופה עצמה לא הייתה בהכרח רציונלית או חופשית. אפשר שוב להסתכל על יפן ולראות איך יחד עם המדע ועם התקדמות בצורת הממשל שלה (עוד לא דמוקרטיה, אבל נעה בכיוון הנכון) היא אימצה את האידאלים הפשיסטיים והנאצים של אירופה. איך סין אימצה את הקומוניזם של אירופה. או איך מדינות פוליתאיסטיות וסובלניות יחסית כמו הודו התחילו לאמץ מאפיינים של דוגמטיות מונותאיסטית מהכובשים שלהם.

        • יפן וקוריאה שתיהן מאוד שומרות על תרבות מקומית. הן גם ייבאו טכנולוגיה מערבית (ויפנית במקרה של קוריאה) וכן מבנים פוליטיים, אבל הן ממש לא, למשל, טורקיה של אתאטורק, או רוסיה הצארית, שייבאה סגנונות ממערב אירופה אבל לא רכשה לעצמה את הידע. הן שתיהן דמוקרטיות – למרות שסטייל הפוליטיקה ביפן הוא לא כמו בקוריאה או המערב – אבל במספיק נושאים חברתיים אחרים, כגון היחס המחפיר שלהן לנשים, הן ממש לא מערביות.

          • אלכס ז.

            1. יחסית למה שהיה פעם יפן היא המודל לאירופיזציה. עד המאה ה-19 אסור לאירופאים היה להיפגש עם יפנים אלא על אי מסוים, וסוחרים נדרשו לדרוך על צלב לפני כשהם יורדים מהאוניה. המהפך של המאה ה-19 שבסופו היפנים התחילו להתלבש כמו אחרון הגנדרנים בצרפת היה לא פחות ממדהים.

            2. יש מספיק מדינות באירופה עם יחס מחפיר לנשים. האם אני צריך להזכיר את שווייץ שנתנה זכות הצבעה לנשים רק ב-1971, הרבה אחרי טורקיה, יפן, ד. קוראה וכמעט כל מדינה אחרת בעולם.
            יתרה מכך, מאז 1994 דרום קוראה מנהלת מלחמה נגד הפלות של בנות (כמו בסין, רק פחות רצחני). כדי להחזיר את יחס הגברים/נשים לנורמה ממשלת קוראה החליטה, בין היתר, לפעול להשוואת משכורות לנשים וחקיקת חוקים נגד אפליה (כדי שיהיה שווה להורים להוליד ילדות מתוך ידיעה שגם הן יכלו לעשות קריירה). המאבק מצליח ולמרות שהדרך עוד ארוכה קוראה צועדת בכיוון הנכון.

            • א.ה.

              אני מאחל לנשים בישראל לזכות ליחס לו זוכות הנשים בשוויץ.

              1971, להזכירך, זה לפני יותר מ-40 שנה. העולם קצת זז מאז.

            • יפן באמת קיבלה הרבה סטייל וטכנולוגיה אירופאית, אבל היא לקחה משהו של אירופה והפכה אותו למשהו מקומי, בניגוד לטורקיה או רוסיה הצארית.

              זה נכון ששוויץ רק נתנה לנשים להצביע בכל הבחירות ב-1990 (וזה היא בפקודת בית משפט, שכפה את זה על הקנטון הסורר האחרון), אבל מאז היא התקדמה בקצב מטאורי. ב-20 שנה האחרונות נשים נכנסו למועצה הפדרלית, ועכשיו יחס המינים שם הוא 4-3. נשים גם נכנסו למקצועות החופשיים. יפן ודורם קוריאה הן בתחתית העולם המפותח באחוז הנשים במדעים, ויחס המשכורות בין נשים וגברים הוא מאוד נמוך (דווקא שוויץ הוא גבוה) כיוון שהאפליה נגד אמהות עובדות מקשה על נשים להיכנס לכוח העבודה.

              • אלכס ז.

                1. אני לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "משהו מקומי". כל העתקה בסופו של דבר מקבלת גוונים מקומיים וזה קרה הן ברוסיה והן בטורקיה.

                2. גם לפי עקרון הייצוג ד. קוראה עוקפת את אירלנד ומספר מדינות מזרח אירופה. חוץ מזה, מעולם לא אמרתי שמצב הנשים שם טוב, אלא שהוא משתפר.

        • אלכס ז.

          אגב, כשכתבתי שיפן "עוד לא דמוקרטיה" התכוונתי שהיא עוד לא *הייתה* דמוקרטיה בתקופה שבה היא החלה לחקות את אירופה.

          מצטער שלא הבהרתי את זה אז.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      נו, עד יורופוצנטרי אידיוט.
      רק אירופאים מקימים מדינות.
      אם אתה לבן וגזען סימן שאתה שמאלן בישראל.

      • אורן

        בעברית אומרים אירופוצנטרי, ולא רק אירופאים מקימים מדינות אבל הם המדינות שמצליחות(וגם מדינות שלא באירופה שמאמצים דברים מאירופה) אני חושב שלפי הרמה הנמוכה שלך התשלמות קצרה באירופה לא הייתה מזיקה לך.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          מצליחות לרצוח הכי הרבה אנשים בהכי פחות זמן?
          מצליחות להחריב חצי עולם ולשעבד חצי אחר?
          מצליחות לחרחר מלחמה, פירוד ושנאה בכל מקום בו רגלם דורכת?
          מצליחות לגנוב לאנוס ולשדוד כל טריטוריה שכבשו ולהשאיר רק עוני ופיגור?
          מצליחות להשמיד אוכלוסיות ילידות באופן הכי אפקטיבי?
          מצליחות להמציא את הגזענות ה״מדעית״ ולשכלל אותה עד לשואה של יהודים, צוענים, נכים ופגועי נפש?

          עם הצלחות כאלו, מי צריך כישלונות.
          אה, כן, אירופוצנטרי

          • אורן

            אני לא יודע אם אתה סובל מטיפשות שטחית או שטחיות מטופשת, רצחנות יש בכמויות גם בעולם השלישי ומספיק לראות כול מיני טבחים שנערכו בעולם הערבי או האפריקאי כדי להבין את זה, גם כיבוש לא זר למדינות לא מערביות, לכן הטיעונים שלך לוקים מאוד בלשון המעטה.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              הבנתי, אז אירופה לא טובה יותר ממדינות ערב ומדינות העולם השלישי בכל הנוגע לעוולות ורצח ומוסר הוטנטוטי.

              אולי דווקא זה המאפיין החשוב של המהגרים מאירופה, שהם היו רצחניים ואלימים וגזענים כלפי הילידים ולכן הצליחו, כי הרבה קדמה ומודרנה לא ראיתי מהחבורה הזאת.

              אתה רואה, בסוף התקדמת למרות טיפשותי או שטחיותי ורמתי הנמוכה, אפילו אירופאים מבינים בסוף.

  • אייל

    הערה קטנונית אולי, אבל עם תפיסת השלטון ע"י חמאס ב-2007 הצלילה דווקא לא נעשתה חדה יותר, אלא להיפך.
    הפער אמנם העמיק, אבל יותר לאט.

    • אלכס ז.

      דה-פקטו החמאס שלט עוד מסוף ההתנתקות באמצע 2005. 2007 היא רק השנה שבה הסתיימה מלחמת האזרחים בעזה בנצחון המוחלט של החמאס.

      • אייל

        חביבי, אני לא מתיימר אפילו להיכנס לוויכוח הזה, אני רק הערתי לגבי מה שיוסי כתב "…צלילה שנעשית חדה יותר עם השתלטות חמאס על הרצועה והטלת הסגר על עזה ב-2007".

        • אלכס ז.

          אוקיי, אבל יוסי לא כתב את זה. זה פוסט אורח של עמותת "גישה". 🙂

          • אייל

            אופס 🙂
            אני עומד על טעותי בשמחה

  • סתם אחד

    אני בטוח שהלמ"ס הפלשתינאי, כמו כל גופי הממשל ברשות שבסיסם ברמאללה, נמצא בקשרים מצויינים עם הרצועה. לא רק עם חמאס שתפס שם את השלטון בכוח, אלא גם עם המבריחים שמסיעים סגורות במנהרות. לכן, אין לי שום ספק שהנתונים עבור הרצועה הם מדוייקים, אמיתיים, ונכונים.

  • אורן
  • חרטא ברטא

    לאלכס ז'
    מי שמכנה אנשים אחרים כבורים, צריך להזהר בדבריו, שמא יוכח אחרת.

    המתמטיקאים (והמדענים) הרוסים במאה ה19 לא נפלו במאום מעמיתיהם במערב. כנראה ששמות כמו לובצ'בסקי, ליפונוב, צ'ביצ'ב, מרקוב, ורונוי, פדורוב, לא אומרים לך כלום, אבל המתמטיקה של ימינו לא היתה מתקדמת בלעדיהם.

    אני לא יודע אם שמעת על מתמטיקאי בשם לאונרד אוילר. לא שהוא תרם משהו למתמטיקה אבל הוא בילה את מרבית שנותיו הפוריות בעיר נדחת בשם סנט פטרסבורג יחד עם עוד שני אלמונים בשם האחים ברנולי. כנראה הוא אהב את הפרימיטיביות הרוסית.
    לא שמעתי שזוכי פרס נובל בוחרים לעבוד בדובאי….

    את הטבלה המחזורית אתה מכיר? צריך להגיד תודה לאיזה חסר תרבות רוסי בשם ניקולאי מנדלייב.

    ויש עוד המון דוגמאות כאלה (פיזיקאים, כימאים), שקצרה היריעה.

    ומאיפה באה התפוצצות המדענים הרוסים בהתחלת המאה ה 20? פתאום נחתה עליהם השכינה האינטלקטואלית? בלי הבסיס המוצק של האקדמיה בסנט פטרסבורג והאוניברסיטה הפוליטכנית במוסקווה לא היית שומע על מדע רוסי גם במאה ה20.

    הסיבה שאנשים (בורים) כמוך לא שמעו על המדע הרוסי לפני עלות הקומוניזם היא אותה סיבה שכולם חושבים שניוטון פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי לבדו (מי זה לייבניץ בכלל?). פוליטיקה במדע? חס ושלום.

    וכמו שלסנט פטרסבורג היתה מוסקווה, ללונדון יש את מנצ'סטר (איזו עיר משמעותית אחרת יש באנגליה) לפריז יש מרסיי ולברלין יש קיל.
    אז מה?

    גם באנגליה דיברו צרפתית בחברה הגבוהה. הנרי השמיני כתב בעיקר בצרםתית ולטינית, והשפה המדוברת בחצרו של ג'ורג' השלישי היתה בכלל גרמנית הסייאנית. אז מה זה אומר? שהאמפריה הבריטית בזמנם היתה חסרת תרבות?

    קצת רצינות וענווה לא הרגה מעולם אף אחד.

    • המדע ברוסיה של המאה ה-19 היה מפותח, אבל הכלכלה לא היתה מפותחת. רוסיה רק ביטלה את הצמיתות ב-1861, ונשארה מדינה חקלאית מאוד עניה. (ואם אתה אפילו חושב על לדבר על העבדות האמריקאית, אז כן, גם הדרום בארה"ב היה פגר כלכלית וחברתית אז.) במפקד של 1897, 13% מהאוכלוסיה גרה בערים; בארה"ב המספר היה בערך 40%, בצרפת כנראה אותו דבר, ובבריטניה 80%. לחילופין, לך לעמוד 3 ב-PDF של http://libcom.org/files/DeurbanisKoenker.pdf ותשווה את האוכלוסיות של הערים הרוסיות הכי גדולות לערים האמריקאיות הכי גדולות ב-1910 (חפש בגוגל "Largest cities in the United States by population by decade" – אין לינק כדי לא להיתקע בגיהנום ה-comment moderation) – ואז היו ברוסיה יותר אנשים מבארה"ב.

      התיעוש הגדול התחיל תחת סטאלין, שדווקא העלה את רמת החיים ל-70 או 80 אחוז מהאוכלוסיה שהוא לא הרג או הגלה לסיביר.

    • אלכס ז.

      אם תטרח לקרוא את מה שכתבתי, תראה שדיברתי על שיעור המדענים באוכלוסיה.

      תחזור אלי אחרי שתבדוק מה משמעות המילה "שיעור". בורים כבר אמרנו?