לא מקרה, לא מעידה: שנאת הנשים של “הרבנים המתונים”
מדי פעם, כשמנסים לומר לנו שיש אורתודוקסיה עם פני אדם, מצביעים על פלג הר המור בקרב הרבנים הסרוגים, שמונהג ע"י צבי ישראל טאו, ואומרים לנו שיש עם מי לדבר. אתמול (ב') חשף "הארץ" מסמך סודי למחצה ששלח טאו לתלמידי הישיבה ובו, איך לומר, בעט טאו בדלי.
המסמך של טאו נקרא "שעשני כרצונו," על שם ה"ברכה" שנדרשות נשים אורתודוקסיות לומר מדי בוקר (גברים אומרים ברוך שעשני גבר “ברוך שלא עשני אשה”). שם הוא משמיע אמירות חריפות נגד מעמדן של נשים בחיים המודרניים. טאו מחרבש את הקשקוש הרומנטי-מיזוגני הרגיל על כך שנשים "יש יותר מכוח הרגש" ולגבר "יותר מכוח השכל." הוא מחרטט ש"הבית הוא המקום הטבעי להוציא לפועל את נטייתה המיוחדת של האשה. השטח הטבעי של רוב הנשים הוא הבית, ולא המרחב של הפעילות החברתית. בתוך הבית פנימה לא רוגשת סרת החיים הסובבת סביב חשבונות הרבים שביקשו להם בני האדם ולא שורה התחרות המאפיינת את חיי השוק. בתוך הבית פנימה יכולה האשה לחיות את חיה באמיתתם." טאו לא מחדש כאן שום דבר: הוא מצטט, כנראה מבלי לדעת זאת, את דברי סוקרטס לקסנופון על המעמד הנכון של נשים וגברים בפוליס, ושהגיע – כרגיל – במסננות משובשות ומעוותות אל כותבי התלמוד. אבל מה שנסלח במאה החמישית לפני הספירה לא צריך להיות נסלח במאה ה-21 אחריה. אז זו היתה טעות, עכשיו מדובר בזדון; אז דובר היה בשימור הסדר הקיים, דכאני ככל שהיה – עכשיו מדובר בריאקציה ובשלילת זכויות.
מתוך התפיסה המטומטמת והשובניסטית התלמודית של "נשים דעתן קלה" ושל "כל המלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות," יחד עם מגע אאוגני קל ("הדורות הנולדים מתוך הורים החיים בצורה זו יהיו חלשים ורפי אונים") מנסה כעת טאו להפיץ את הבשורה שלנשים אסור לזכות בהשכלה מודרנית. בכך, שוב כנראה מתוך בורות – רבנים אורתודוקסים, ככלל, הם בורים, וככל שהקדישו יותר זמן להלכה וליהדות כך הם בורים יותר – הוא מנסה לשלול מנשים יהודיות את היתרון העתיק שלהן על נשים לאי-יהודיות: סופרים נוצרים בימי הביניים אמרו בקנאה שהיהודים מלמדים לא רק את כל הבנים שלהם, אלא גם את בנותיהם, בעוד שאצלם מיעוט זניח ידע לקרוא ולכתוב. בתו של רש"י דרשה, על פי האגדה, מאחורי פרגוד; אצל טאו המנהג הרפורמי הזה לא היה עובר.
לפני כמה שנים, התפרסם טאו לרעה כשחתם – יחד עם החשוד הקבוע שלמה אבינר, אחד מתלמידיו – על מכתב תמיכה משונה בנשיא לשעבר קצב, לאחר שהלז הורשע באונס. אבינר וטאו התחמקו מלהסביר את המכתב שלהם, שעורר שערוריה, ואבינר רק טען שקצב זכאי, אך סירב לפרט. אני מעז, לאור המסמך הסודי למחצה של טאו, לטעון שהסיבה שטאו ואבינר זיכו את קצב היא כפולה: ראשית, משום ששניים משופטיו של קצב היו נשים (מרים סוקולוב ויהודית שבח), שפסולות לדין על פי ההלכה היהודית (והשלישי לא היה יהודי, אבל נעזוב את זה עכשיו); ושנית, משום שהוא הורשע על פי עדותן של נשים – שעל פי ההלכה היהודית ועל פי תפיסותיהם של טאו ואבינר פסולות לעדות, שכן, כפי שקשקש טאו במסמך הסודי למחצה שלו, יש להן פחות מ"כוח השכל", כלומר הן מטומטמות יותר. או, שוב, במונח התלמודי, דעתן קלה.
הדרת נשים – שם מדויק יותר, כתבה נעמה כרמי, יהיה סגרגציה – הופכת לתופעה רווחת יותר ויותר. המקדם של התופעה הוא במקרים רבים לא המחנה החרדי, שהיכולת שלו להשפיע על החיים בישראל מחוץ לסביבתו הסגורה מוגבלת ביחס, אלא המחנה החרד"לי. מהבחינה הזו, טאו הוא ראש הנחש, ועל אבינר – מי שהתיר במפורש (ולא במרומז, כמו אל"מ קרים) אונס בעת מלחמה; מי שקבע שיש להציל את הגבר לפני האשה; מי שהמליץ על שווקים נפרדים לנשים ולגברים; מי שזוכה בבית דין רבני (שבו, כזכור, עדות האשה פסולה) מאשמת הטרדה מינית – מיותר להרחיב את הדיבור.
אז מאיפה מגיעה האגדה על מתינותם של טאו ותלמידיו? אה, זה פשוט. בישראל בוחנים הכל דרך הפריזמה הבטחוניסטית. טאו והמחנה שלו נחשבים ל"ממלכתיים", כלומר לכאלה שלא מאמינים שאנשים פרטיים צריכים לטבוח בפלסטינים; זה תפקידו של צה"ל. הם גם רואים קדושה במדינת ישראל והם מתנגדים לאלימות כלפי עובדיה, במיוחד אלה מהם שחובשים מדים. זה מבדיל אותם מחובשי הכיפות הסרוגים ה"רעים" – לפחות עד שאתה קולט שה"ממלכתיות" שלהם היא זו של ממלכה מהמאה השניה לפני הספירה, ושהם רוצים להסיג את זכויותיהם של כל מי שאינם גברים אורתודוקסים הטרוסקסואלים חזרה לאותה התקופה.
וכמובן, טאו פרסם את החוברת שלו בחשאי – לא מספיק, כמסתבר – כי הוא ידע בדיוק מה ייכתב עליו ועל אנשיו בעקבותיה. הוא יודע שהוא צריך להסתיר את העמדות שלו, כי אז הציבור יתחיל לחשוד בנופת הצופים הרגילה של המחנה שלו. מן הראוי, על כן, להתייחס אליו ואל התומכים בו כאל הבאים על הדמוקרטיה הישראלית במחתרת.
ועוד דבר אחד: ובעיתוי מדהים אחרי הפוסט של אמש, הודיע זבולון אורלב על הגשת הצעת חוק יסוד: בית המקדש, שקוראת להקמת בית המקדש. אורלב יודע שהמשמעות היא מלחמת עולם, והוא מקבל אותה בזרועות פתוחות. הוא לא שלף את זה סתם; הוא יודע שיש חלק ניכר בציבור שלו – זה שמתמרן את המדינה ב-45 השנים האחרונות – שרוצה מקדש. אז הוא מתיימר להתייצב בצידו. אורלב איננו איזה דג רקק; הוא חלק מסיעה שיושבת בממשלת נתניהו, ממשלה שיש לה נשק גרעיני. תזכירו לי שוב איך הגענו למסקנה שההנהגה האיראנית לא רציונלית ביחס לזו שלנו?
הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתמיכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
"ברוך שעשני גבר"? יוסי, אתה צריך לקפוץ לבית כנסת שוב מתישהו. אומרים "שלא עשני אישה"!
והרבה פחות עקרוני, אבל אם אני כבר פה: בסוף הפסקה הראשונה, נראה לי ש"ריאציה" צריכה להיות "ריאקציה".
איק! תוקן, תודה.
ועוד אחד אחרון –
"מביצוע מהטרדה מינית" לא ממש הגיוני. אולי "מהטרדה מינית"?
או אפילו "מאשמת הטרדה מינית".
לפי דברי הרב, הייתי אומר שלדעתו קצב זכאי לא בגלל השופטות או העדות, אלא משום שמה שעשה כלל איננו פשע בראייתו.
וכמובן, אם זכור לי נכון, בנו של קצב טען שהמשפט אינו לגיטימי כי אחד השופטים אינו יהודי, או כי זה לא היה לפי "דין תורה".
ולי יש תיאוריה אחרת – הרב טאו, הוא, איך אומרים אצלנו? יש לו גייזיות. הוא מקרה חמור של גייזיות קשה ביותר, בגלל זה הוא חושב שבנות זה איכסה.
לא. זה היה נוח מאד כי במקרה הזה רק הרב לא בסדר אבל הציבור ממנו הוא בא עדיין נורמלי ושפוי ולא בעל אידאולוגיה מעוותת. כל הצחוקים על הרב והבעיות האישיות שאולי יש לו מזיקים למטרה והמטרה היא להראות את פניה האמיתיים של אותה יהדות 'שפויה' ו'מתונה' שחילונים רבים מאמצים אל חיקם.
"בריאציה" נדמה לי שצריך להיות 'בריאקציה'
תוקן, תודה.
לגבי כוח השכל של הנשים – כבר אמר האורתודוקס ליבוביץ' שהאינטליגנציה של הגבר נמוכה כל כך עד שאין האינטליגנציה של האישה יכולה להיות נמוכה ממנה. אני חושב שאפילו הוא היה מופתע לנוכח המצב הנוכחי. דווקא במה שקשור ל'כוח הרגש' אני מאפיין לנוכח העובדות שמובאות כאן משהו שנע בין זחיחות מוגזמת לבין היסטריה במחנה החרד"לי.
לפי ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95
יש לו קרובי משפחה נשים שחושבות קצת אחרת ממנו.
יכול להיות שזה מסביר את זה.
ממתי ישיבות הקו נחשבות מתונות?
"מן הראוי, על כן, להתייחס אליו ואל התומכים בו כאל הבאים על הדמוקרטיה הישראלית במחתרת."
אני מכיר בלוגר שהיה מוצא במשפט הזה הסתה לרצח.
לא. ממש לא. תבין, הכל שאלה של הסתברות. כשאיזה מטיף מוסלמי אומר שהיהודים הם חזירים וקופים זה בהחלט עלול להיגמר כמטען חבלה באוטובוס תיירים בבולגריה. כשרבי אומר שעל ראש הממשלה חל דין רודף זה יכול להיגמר ביגאל עמיר.
אצל השמאלנים מתכנסים בבית קפה ונאנחים בצוותא. מה שגורביץ כתב יכול לכל היותר לגרור דפיקה חזקה במיוחד על השולחן שאפילו לא תבהיל את המלצרית.
באמת? מי?
לא הבנתי על איזה "החלטת אונסק"ו" הוא מדבר?
או שהוא לא יודע מה זה אונסק"ו.
הערה: חברי הדתיים התלהמו על דבר אחד: הצגת הר המור וישיבות הקו כמיינסטרים או מתונים בציבור הדתי. אשמח לשמוע את תגובתך.
השאלה היא איזה יחסי ציבור יש להם אצל החילונים. אם תשאל חילוני ממוצע הוא יגיד לך שחסידות חב"ד היא ציונית למרות שזה רחוק מהאמת. יש את מה שהם מוכרים לחילונים ויש את מה שידוע בתוך המגזר.
בציבור הדתי הם וודאי לא מוצגים כמתונים. בציבור החילוני, מצד שני, הם בדרך כלל מוצגים כדתיים שאפשר לחיות איתם, מתוך בורות. זו ודאי לא אשמתם של אנשי הר המור, אלא של פרשנים בורים ובטחוניסטים שרואים את כל המציאות בישראל דרך החור בגרוש של היחס לצה"ל.
http://www.youtube.com/watch?v=-gPg-YqiNko&feature=g-vrec
מישהו יודע איך אפשר לקרוא את הכתבה על בית המקדש בלי פייסבוק?
טאו זה הזרם החרד"לי, לא "הרבנים המתונים". תקפת פה איש קש.
בעניין פסילת אשה לעדות – בכל מקום בו מותר גבר אחד לעדות, מותרת גם אישה. סתם כי אם אתה מסתמך על ההלכה כדי לתקוף אותם, ראוי שתדייק.
לא, כי אתה הומופוב חשוך לא פחות מהרב.
חבל שגורביץ עדיין לא מחק את התגובות שלך.
לול. איזה תזמון!
ככל שדיכוי נשים מתועב בעיני אני לא רואה שום צורך להכניס משפט כזה לבלוג שלך: "רבנים אורתודוקסים, ככלל, הם בורים, וככל שהקדישו יותר זמן להלכה וליהדות כך הם בורים יותר".
נראה לי שזה מראה או על בורות של הכותב או על השנאה העיוורת בה הוא מקליד.
אבא שלי הוא רב, ההסמכה שלו היא אורתודוקסית, אמא שלי היא הפמניסטית הגדולה ביותר שאני מכיר ואין בזה כל סתירה. הדברים שאתה אומר הם חשובים אבל הכתיבה שלך היא לפרקים פוגענית, גזענית, מסיתה ובפשוטת בטעם רע. זה לא מוסיף ולו קמצוץ לטענות שלך שעומדות יפה בעצמן.
לבעוט בדלי זה לא ממש ביטוי מתאים כאן. to kick the bucket פירושו להתפגר. נראה לי שהתכוונת כאן ללירות לעצמו ברגל.
לבעוט בדלי, בעברית, פירושו לבעוט בדלי מלא בחלב רגע אחרי שגמרת לחלוב את הפרה ולשפוך את כל החלב. זה דומה לביטוי האמריקאי "לירות לעצמך ברגל" ואין לזה שום קשר למוות.
אני לא נוהג להתבטא כך בדרך כלל
אך הכותב המדופלם הינו קשקשן שכל אחד גדול.
לא "חשיפה" של עיתון הארץ ולא בטיח, חוברות מעין אלו מפורסמות אחת לשבוע
בערך, בסדר גודל של מאות עותקים, כל המעונין יבוא וייטול
כותב הבלוגר מצטט ציטוטים שאין לו מושג וחצי מושג מה הם אומרים, ובאופן
כללי הוא די לוקה בהבנה של העולם הדתי, כי מי שמכיר את העולם הדתי
יודע שהרב טאו בכלל לא הפתיע , מי שקצת מעורב(לא כמו מר כותב) הכיר את
הדעות האלו של הרב טאו עוד מימים ימימה.
הם מפורסמות ומושמעות חדשים לבקרים על ידו ועל ידי תלמידיו.
כמו כן השפה של הבלוגר הזה רדודה ונמוכה
מקבץ ציטוטים:
טאו מחרבש את הקשקוש הרומנטי-מיזוגני
מתוך התפיסה המטומטמת והשובניסטית התלמודית של "נשים דעתן קלה" ושל "כל
המלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות
יחד עם מגע אאוגני קל ("הדורות הנולדים מתוך הורים החיים בצורה זו יהיו
חלשים ורפי אונים")
יחד עם החשוד הקבוע שלמה אבינר, אחד מתלמידיו (מענין אם לפרופ' מכובד היה
משמיט את תוארו)
תשאיר רגע את העובדה שבאופן אישי אני חולק על הרב טאו, ואני חושב שכוונת
התורה היא הפוכה.
אבל בדרך כלל למי שאין באמת תוכן אמיתי כתגובה, משתמש במילים רדודות
וסלוגנים חבוטים כהתקפה.
שוב אני לא מסכים עם הגישה של הרב טאו, אבל אני כן חושב שבסל הדעות
הכללי,לגיטימי להשמיע דעה שסוברת כי החברה אמורה להתנהל במבנה פטריאכלי
מובהק.
אתה תופס עצמך כליברל אמיתי? הצג את טענותיך המנומקות!
אתה משתמש בהתקפות רדודות חסרות תוכן כמי שחושב בשונה ממך? כנראה שדווקא
אתה הוא השייך למשטרת מחשבות שמרנית.
ואני חושב שבסל הדיעות הכללי לגיטימי להשמיע דיעה שכל מי שחובש כיפה, זכויות האזרח שלו צריכים להשלל. תופס עצמך כליברל אמיתי? הצג את טענותיך המנומקות.
טאו לפחות נימק את התפיסה שלו. הנימוקים הם לא משהו, אבל זו כבר שאלה אחרת.
אם תנמק את תפיסתך בעניין חובשי הכיפה, למה לא? בעצם, גם עכשיו איש אינו מונע ממך לבטא את הדעה הנ"ל, רק שללא שמץ של נימוק זה נראה די מגוחך.
לגיטימי להביע דעות פטריארכליות. באותה מידה לגיטימי לבוז וללעוג לאנשים אכולי האמונות התפלות שמביעים אותן. לא הם ולא דעותיהם זכאים לכבוד. הזכות להביע עמדה לא מקנה לך גם זכות ללגיטימציה לאותה עמדה.
לובשים מדים, לא חובשים מדים.