לא מודה, אבל עוזב: אל"מ קרים בנסיגה צרפתית
(פוסט עדכון)
אחרי הפוסט של אמש, פרסם אתר כיפה, שמסתמן כאתר הבית של אל"מ הרב אייל קרים, "הבהרה" מטעמו לפסק ההלכה שפרסם לפני תשע שנים, שבו התיר אונס בזמן מלחמה. כעת טוען קרים ש
"כמובן שמעולם לא התירה התורה אונס אישה. דין "אשת יפת תואר" נועד לגרום לחייל לחזור מכוונתו לקחת את השבויה לאישה, על ידי סדרת פעולות שמצניעות את יופייה ומדגישות את אישיותה ואת צערה. אם לאחר כל התהליך עדיין רצונו לשאת אותה לאישה, הוא מחויב לעשות זאת על ידי חופה וקידושין.
בנוסף, כל מהות הדין הייתה לעדן את המצב בעולם המלחמות הברברי שהיה קיים אז, בו כל חייל היה רשאי לעשות בשבויו כרצונו, ומטרת הדין היא למנוע מהחייל לקחת את השבויה לאישה בסערת הקרב. ברור שבימינו שהעולם התקדם למדרגה של מוסריות שבה לא נושאים שבויות, ודאי שאין לקיים דין זה למעשה, מה גם שהוא מנוגד לחלוטין לערכי ולפקודות הצבא."
כל ההסתייגויות האלה, נזכיר, לא מופיעות בפסק ההלכה המקורי של קרים, שבו – נזכיר שוב, כי חנפיו של קרים וסתם אנשי hasbara מנסים לעוות את האמת בנקודה זו – הוא נשאל האם דיני ההלכה מתירים אונס שבויות על ידי חיילי צה"ל כיום. קרים גם ממשיך לנסות ולזרות חול בעיני הציבור, כשהוא מתעקש שלא להתייחס לעובדה – שהוזכרה על ידי השואל המקורי – שדיני "אשת יפת תואר" מתחילים באונס של השבויה ושכל התהליכים של המתנת חודש מגיעים אחר כך. הוא ממשיך להתחמק מנושא האונס לכל אורך התשובה, כשהוא מדבר באופן אבסורדי על "לקיחת שבויה לאשה." אתר "כיפה" ממשיך לשמש כאתר תעמולה, כשהוא ממשיך לטעון שדבריו של קרים הוצאו מהקשרם.
בקצרה, קרים החליט שהוא מעדיף להיות מוצג ציבורית כשוטה שלא הבין מה נשאל ולא כרשע. מותר לפקפק עד כמה הוא מאמין במה שהוא כותב עכשיו, כשהוא נמצא תחת לחץ תקשורתי וכנראה גם על ידי לחץ מערכתי מצה"ל, שהיה צריך את הפרשה הזו כמו חור בראש. יפה גם לראות שקרים מודה במשתמע שמערכת המוסר ההלכתית מפגרת משמעותית אחרי העולם המערבי. לא בכל יום שומעים דבר כזה מרב אורתודוקסי. אולי יום אחד קרים גם יבין שאין דבר כזה, "לקיחת שבויה לאשה", שאיננו אונס.
הערה מנהלתית: לאחרונה התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.
(יוסי גורביץ)
קודם כול, יוסי — הישג מרשים.
ואני חושב שצריך לתת את הקרדיט לאל"מ קרים. פעם אחת כי הוא מתקן את עצמו, גם אם לא מודה בטעות. זה לא מובן מאליו. פעם שנייה, כי, באמת, הוא מעדיף להצטייר (אולי) כטיפש ולא כרשע. יש הרבה מאוד רשע במערכת ומעט מאוד תמימות. זה יפה, זה מראה שבכל זאת התקדמנו.
Jesus Christ Yossi, there is such a thing as being a gracious winner.
אני שונא את הדתיים לא פחות משהם שונאים אותי ואפילו אני כבר השתכנעתי שהברבריות הזו היא המורשת שהם תקועים איתה ושהרב ניסה לרקוד על שתי חתונות כי אלה החיים שלו.
חשפת את הבולשיט שלו כפארסה שהיא באמת. עשית את מה שהיה צריך לעשות וכל הכבוד לך על זה. באמת. צריך הרבה נחישות ולא מעט ביצים כדי לעשות את זה.
אבל ראבק תדע מתי להפסיק, אתה לא מקדם הבנה ככה, כמו איזה מכונה שאי אפשר לעצור או לספק.
ואני עוד בצד שלך, בטח דתיים שבמקרה יבקרו פה יתפוצצו מזעם ויגיעו למסקנה שאין שום צ'אנס לנהל שיחה עם סמולנים והפתרון היחידי הוא להלחם בהם עד חורמה ולהנהוג בהם כמו בכלבים מוכי כלבת.
אני אומר את זה כי זאת המסקנה שאני קפצתי אליה כשקראתי את התגובות שמצדיקות ותומכות באונס כי זה כתוב בהלכה וכי רב אמר את זה. והלגיע למסקנה שהצד השני הם כלבים שצריך להרביץ להם עד שיפסיקו לזוז זה לא טוב.
מרטין אם בא לך לקפוץ פה ולעזור לי לעשות סדר בראש אתה מוזמן "להוריד יציקה". אני אפילו אקרא לך אידיוט אם זה ישמח אותך.
שלום יוסי פעם ראשונה שאני מגיב פה למרות שאני הרבה פעמים נכנס לבלוג וקראתי בעבר את טורך בנענע, ראיתי צורך לכתוב לך מכיוון שאתה לא בפעם הראשונה מציג את ההלכה באור מאוד מוטעה ומתעלם הרבה פעמים מיישומה בפועל מחוץ ל"ספר". כמה נקודות:
1.אתה מתעלם מכך שיש הבדל גדול ביישום הלכות מסוימות בהתאם למצב נתון ואתה מציג לקוראים כל מיני הלכות מהרמב"ם ומהגמרא כאילו גם בימינו הם נוהגים הלכה למעשה כך למשל המשנה ממסכת עבודה זרה שאומרת לא לשים בהמה בפונקאות של גויים כי הם חשודים על רביעת בהמה או שהם חשודים על שפיכות דמים שאתה אוהב לצטט כבר הוסברה ע"י כמה ראשונים[אני מניח שאתה מכיר את הז'רגון ואני יוצא מנקודת ההנחה שלך שגם החילונים מכירים]כמו המגיד משנה והר"ן והמאירי כהנחיות שהביאו התנאים עפ"י המציאות של הגויים אותם הכירו בסביבתם ולא בגלל "שנאת המין האנושי" ואותם ראשונים אמרו שלפי הנורמות של הגויים אותם הם הכירו אין לחשוש לדברי התנאים הנ"ל וכך גם פוסקים למעשה בימינו כשהמציאות אצל הגויים סביבנו מתוקנת, בתור בוגר ישיבה יוסי אני מזכיר לך ש"הלכה כבתראי" וכשרוצים בדורינו לראות מה ההלכה למעשה לא פוסקים ישירות עפ"י הרמב"ם אלא עפ"י הרמב"ם ב"מסננת" של האחרונים וכך גם ביחס לכופרים שאתה אוהב גם לצטט מהרמב"ם[דין מורידין ואין מעלין"]היום יפסקו למעשה את מה שאומר על זה החזון איש[שריכך מאוד בימינו את היחס למי שאינו שומר מצוות ואכמ"ל].
2.במרה דנן של אשת יפת תואר אני רוצה להזכיר לך שבניגוד לקראים שנצמדים לתנ"ך בלבד ההלכה המקובלת היא עפ"י התנ"ך ב"מסננת" של תורה שבעל פה שכוללת תקנות של חכמים ופסיקה של גדולי ישראל של כל דור בהתאם לצרכים ולשינוי המציאות ותחזורלדוגמא שהבאתי מהחזון איש על היחס לכופרים.כך למשל התורה מתירה לאב למכור את ביתו לשפחה כשהיא ילדה אך חז"ל הראו עד כמה ההיתר מוגבל למצבים נדירים ושהאידיאל הוא לא לעשות כך ולמעשה שהם ראו שהמצב לא מצריך מציאות כזו הם אסרו את זה בפועל מכח הסמכות שלהם ליישם את תורה ה'.
אבל במקרה המסוים הזה השאלה שהתחילה את כל העניין לא הייתה שאלה כללית לגבי הלכה, אלא שאלה האם אונס על ידי חיילי צה"ל מותר *כיום*. כך שהרב עצמו לא התייחס לכל המסננות שאתה מדבר עליהן.
בנוסף במקרים רבים חלק ממה שמבוא פה כמו תורת המלך או פסיקות רבנים אחרות הן לגבי המצב היום. השוואת בין ערבים לעמלק או קריאה לשמאל ערב רב הם דברים שלחלוטין מתייחסים למצב הנתון ומפורשים בצורה שקוראת לבצע פעולות מסוימות.
אני אכן לא חושבת שכל הרבנים מפרשים כך את הדברים ואני אישית לא חושבת שהיהדות כולה פסולה, אבל חובה בעיני להדגיש ולהראות שאכן יש יהודים שמפרשים ככה דברים.
אז קרים לא ענה על העניין של "כיום". לא קרה לך אף פעם ששאלת מישהו על משהו, והוא ענה לך באופן חלקי?
(למה קרים ענה רק באופן חלקי, זו כבר שאלה נוספת.)
כי השאלה הזו היא תמרור עצור מוקף נורות מהבהבות. כדי להגיד שלא שמת לב שזו שאלה שמצריכה מענה נחרץ למען הסר ספק אתה צריך להגיד שאתה לא ראוי להיות פקיד בדואר, לא כל שכן הממונה על החינוך הרוחני של אלפי בני נוער.
מה שאתה רואה כאיום פוטנציאלי על שלמות גופה ושפיות נפשה של איזו שבויה גויה, קרים רואה כאיום על כבודה של תורת ישראל (מה? תורתנו הקדושה מתירה אונס?). כל אחד וסדר העדיפויות שלו.
אני, כמובן, אינני מתלהב מסדר העדיפויות של קרים. אבל כל עוד הוא אינו מתיר אונס בפועל (כאמור, יש ראיות לכך שהוא לא עשה את זה גם אם נתעלם מכל הטררם של היומיים האחרונים), אני לא חושב שיש כאן איזה תמרור אזהרה מיוחד.
שי, אתה צודק שאכן הרב קרים לא היה מספיק זהיר כשהוא ענה בצורה כללית מידי על נושא מאוד רגיש מבלי להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שאונס בזמן מלחמה אסור.אני כתבתי את הדברים לא כתגובה ישירה לתשובה של הרב קרים אלא להתקפות של יוסי שחוזרות על עצמן גם במקרה זה וגם בעוד עשרות פעמים[גם כאשר כתב בנענע ובאייל הקורא]בנושא מעמד הגוי בהלכה שבניגוד להצגת הדברים הקבועה של יוסי הנושא בכלל לא חד משמעי והוא לא נשאר קפוא בהלכה מימי חז"ל ועד ימינו ובנושא המורכב הזה יש המון שינויים בפסיקה בהתאם למצב התרבותי והמציאותי של הגויים אותם מכירים הפוסקים שבכל דור.ההשוואה הקבועה של יוסי בין ההלכה להגות הנאצית היא שהביאה אותי לכתוב פה את הדברים.אני מסכים לגמרי כמו שכתבתי שהרב קרים היה צריך לכתוב בפירוש מעבר לפן הרעיוני אותו הוא הסביר את האיסור הברור בימינו וודאי וודאי כאשר מדובר בשו"ת וירטואלי באינטרנט.
מעריך, אבל מתקשה להבין את הפונים ליוסי בנימת שכנוע. כאילו יוסי לא יודע שהוא מעוות, כאילו הוא לא יודע שהוא פונה לבורים/עיוורים ונותן בפניהם מכשול. אבל יש עולם שעליו לתקן ובכל זאת הוא מ50 אנשים המשפיעים ביותר בביצת היתושים הוירטואלית שלנו.
האמת שאני מרוצה מהמשפט הבא: "***ברור שבימינו שהעולם התקדם למדרגה של מוסריות שבה לא נושאים שבויות***, ודאי שאין לקיים דין זה למעשה, מה גם שהוא מנוגד לחלוטין לערכי ולפקודות הצבא."
(דגש שלי)
אני מקבל שהאיש יוצא פה טמבל, ומקבל את הפקפוק בכנות הנסיגה, אבל אני לא חושב שהוא יכול היה לומר משהו יותר טוב. ירוחם. עד הפעם הבאה שמערכי החשיבה שהביאו לתשובה המקורית יפרצו אצלו עוד פעם. אני די משוכנע שזה יקרה.
אני לא יודע למה הוא מתכוון כשהוא מדבר על "ימינו", אבל אחרי מלחמת העולם השנייה היו לא מעט מקרים של חיילים מכוחות הברית האנטי-נאצית שנשאו נשים גרמניות/אוסטריות/איטלקיות. דרך אגב, לא כל הנישואין האלה התחילו באונס.
בעצם, רוצים ימינו, שיהיה ימינו:
US soldier left patrol duty to marry Iraqi
(http://www.guardian.co.uk/world/2003/dec/03/iraq.usa1)
מבחינה טכנית, שתי הנשים העיראקיות במקרה הזה לא היו שבויות, אבל בהינתן הסיטואציה שבה הכירו את החיילים, הן כנראה יכלו בקלות להיהפך לשבויות, תחת פקודות המבצע של צבא ארה"ב.
זה שהוא ניסח רע לא אומר כלום. הבעיה היא לא בלשאת, הבעיה היא בלאנוס. יש הרבה מקרים של חיילים המוצבים בארץ זרה, בין אם ידידותית, כבושה או באמצע, שמכירים ונושאים בהסכמה מקומיות. אין עם זה בעיה מוסרית שאני יכול לראות.
לא התכוונתי לבעיה מוסרית.
התכוונתי לכך שמדובר באדם שעובד עם מילים, וכותב כדי להסביר התבטאות קודמת שלו שיצרה לו סוג של בעיית תדמית. אם במצב כזה הוא אינו יכול להתבטא בבהירות, מה זה אומר עליו?
(ד"א, כדי להתבטא בבהירות במקרה הזה, לא היה צורך להשתמש בשורש אנ"ס דווקא; מה עם "אין מקיימים יחסי מין עם נשים שבויות"?)
יש עם זה את אותה בעיה מוסרית שיש עם להזמין כלה מאוקראינה. מדובר על ניצול מצוקה לצרכי קבלת מין ושרותים.
יוסי: "שדיני "אשת יפת תואר" מתחילים באונס של השבויה ושכל התהליכים של המתנת חודש מגיעים אחר כך"
רק לפי דעתם של חלק מפוסקי ההלכה. זה מוזכר בסוף תגובתי לפוסט הקודם, המובאת שוב להלן לנוחות הקוראים:
טוב, אם כבר פונים אל העיט הגדול, ההגינות מחייבת לצטט גם כמה מגבלות שהוא מטיל על יישום הדין של אשת יפת תואר.
הלכות מלכים ומלחמות פרק ח הלכה ד:
"וחשקת בה" (דברים כא,יא), אף על פי שאינה יפה. "בה"–ולא בחברתה, שלא יבעול שתיים. "ולקחת לך לאישה" (שם)–שלא ייקח שתיים, יבעול אחת ויניח אחת לאביו או לאחיו. ומניין שלא ילחצנה במלחמה–שנאמר "והבאתה" (דברים כא,יב), יכניסנה למקום פנוי ואחר כך יבעול.
עכשיו, דרך אחת להתייחס לזה היא לומר שעם כל הכבוד למגבלות, גם אונס חד-פעמי של אישה אחת בעת מלחמה היא דבר נורא (מה שנכון לכשעצמו).
דרך נוספת היא לומר שהטלת מגבלות מן הסוג הזה, או שאינה ישימה בכלל, או שהיא ישימה תוך פיקוח הדוק שקיומו בעת מלחמה היא משימה לוגיסטית מורכבת למדי (מה שנכון גם הוא).
עכשיו, אם מניחים שהלכות המלכים לרמב"ם היו ידועות לשואל לא לפחות משהן ידועות לרב קרים עצמו (נדמה לי שזוהי פחות או יותר ההנחה של יוסי), חוסר ההתייחסות של קרים למגבלות יכול להעיד על אחד משני דברים:
א) קרים מוכן להתיר למעשה בעילה של אשת יפת תואר בלי להתחשב במגבלות שנקבעו בהלכה;
ב) תשובתו של קרים אינה נוגעת להתנהגות מעשית בשעת מלחמה אלא מהווה לכשעצמה סוג של תאודיציאה – כלומר, ניסיון להסביר מדוע התירה התורה, בנסיבות מסוימות, דבר נורא כאונס.
תאורטית, אי-אפשר לפסול לחלוטין את אפשרות א'. אבל מספיקה היכרות מינימלית עם העולם הרבני כדי להסיק שסבירותה של האפשרות הזאת היא נמוכה למדי – מה שמותיר אותנו עם אפשרות ב'.
האם התאודיציאה המקורית של הרב קרים היא מוצלחת או לא, אפשר להתווכח. אבל זה כבר השלב הבא בדיון.
וזה עוד בלי שהזכרנו דעות אחרות בהלכה, הדורשות שאפילו הביאה הראשונה על אשת יפת תואר תיעשה אחרי שזו הובאה לביתו של החייל היהודי, בכתה את אביה ואת אמה ירח ימים, וכו' (תוספות לתלמוד הבבלי, מסכת קדושין, דף כ"ב עמוד א, דיבור המתחיל "שלא ילחצנה במלחמה", ושם מקורות קודמים).
כך למשל גם בהיתר של התורה לביגמיה רבינו גרשום מאור הגולה תיקן לאסור ריבוי נשים מתוך לימוד כולל שלמרות ההיתר שהיה כנראה נצרך בזמן מתן תורה["דיברה תורה בלשון ההווה"]זה אינו האידיאל ולחכמים ניתנה סמכות כשהם רואים את היכולות של בני דורם ושל המצב הנתון לאסור בפועל את הדברים המותרים הללו בגלל עליית הרמה המוסרית באופן גלובלי וכיו"ב ולאסורם יש תוקף!!!! כך גם בעיניין של אשת יפת תואר אני סמוך ובטוח שהרב קרים לא ינחה חייל כל שהוא הלכה למעשה לאנוס שבויה בגלל שכל ההיתר הזה מהתורה הוא לא בגלל אידיאל אלא משום "יצר הרע,אמרה תורה מוטב שיאכל שחוטות ואל יאכל נבלות"[דברי הגמרא בקידושין]ואם היום המתוקנות שבאומות [לאפוקי מהחיילים של סטלין במלחמת העולם השנייה]מקפידות לאסור ככל יכולתן אונס בזמן מלחמה והאכיפה קפדנית כך יש כח ביד חכמים לאסור אונס בזמן קרב גם אם התורה התירה זאת עקב המצב שהיה כמו שאמרת בתקופת הברזל. זה עניינה של תורה שבעל פה והכח של חכמי כל דור לתקן תקנות ולהביא את רצון ה' השלם לפי מצב הדור והאנושות
אני חושב שאתה קצת מגזים. הוא רב ומכיר את ההלכה. לפני 9 שנים בחור אנונימי שאל אותו שאלה והוא ענה לפי רוח ההלכה והוא לא היה בתפקיד צבאי כל שהוא. הרבנות הצבאית ודובר צה"ל כבר אמרו לך שדבריו אז לא תקפים מבחנית צבאית. אשת יפה תואר אכן מדבר על אנוס הבנו את זה וזו לא דעתו האישית של הרב זה הטקסט המקורי והוא הסביר אותו ולא יותר מזה, הוא לא קרא לאנוס את כל האסירות במחנה עופר. אתה צרכיך לדעת מתי להפסיק יוסי.
אם אתה מודה שזוהי דעתו ההלכתית, אז אין לו מקום בצבא, בטח לא כראש מחלקת הלכה ברבנות הצבאית.
סוף סוף תגובה נורמלית פה…
את התגובה הכנה יותר אפשר למצוא כאן
http://www.kipa.co.il/now/48024.html
אני חושב שאי אפשר להסתפק בהכחשה הרפה הזו. מהסיפור עולה אפשרות מטרידה שייתכן שמשרתים בצה"ל עוד אנשים שנאמר להם שאונס הוא חלק לגיטימי מפעילות מבצעית.
לא רק מי שחרד לזכויות אדם חלילה, אלא גם מי שסתם חושב שטוהר נשק הוא דבר חשוב, צריך להזדעזע מהרעיון שאולי אנחנו הופכים לשבט הוטו.
טוב, במקום לענות לכולם אחד אחד אני אגיד משהו כללי.
מה זאת ה'יהדות' הזאת שכולם מדברים עליה?
לא ברצינות, כשאני תוקף את חב"ד מסבירים לי שחב"ד הם לא יהדות ושביהדות לא סוגדים לאדם שמת וקוראים לו משיח, כשאני מדבר על החרדים אז הם לא מייצגים כלום אבל הדתיים לאומיים – הם הרי משרתים בצה"ל וזה מוכיח ש… ואז כשיש ברוך גולדשטיין או יגאל עמיר אז מסבירים לי שהם לא מייצגים כי הנה יש הלכה שדווקא אוסרת (והחרדים מאד מקפידים עליה)וכן הלאה.
במשך אלפיים שנה אסור היה לעלות לארץ ולהקים מדינה. ברגע שהחילונים ימ"ש החציפו פנים והתחילו לעשות בדיוק את זה פתאום מסתר ששלושת השבועות (לא לעלות בחומה, לא לדחוק את הקץ ולא למרוד בגויים) הן לא באמת הלכה ולא באמת מחייבות (סתם חיו יהודים לאורן במשך כל הזמן הזה). כשרוצים אז אסור למסור שטחים לערבים וזה ממש חילול השם.
אז בואו נגיד את האמת – הדתיים יעשו מה שבא להם ומה שנוח להם. אם יתחשק להם לאנוס ערביות בזמן מלחמה הם ימצאו את ההיתר לזה, אם מתחשק להם לא לשרת בצה"ל הם יוכיחו לי שזה חילול השם לשרת בצבא הציוני המשוקץ, אם צריך אין להם בעיה לחיות על הכסף של החילונים הריקים ואם אפשר אז הם לא יתנו לי להתחתן כרצוני למרות שברור שלא יתחתנו איתי.
יש רק דבר אחד ברור ביהדות – אסור לאכול חזיר. כל השאר – איך שנוח.
שני דברים ברורים: הנביאים האחרונים היו לפני שנת 0 לספירה הנוצרית.
לא זוכר איפה שמעתי את זה (אולי GEB, אולי אפילו מקורי שלי, לך תדע), אבל אין ספק שהתנ"ך ראוי לכינוי the great book of P and ~P.
(למי שלא מצוי בלוגיקה פורמלית, הכוונה היא שאפשר למצוא דבר והיפוכו בתנ"ך, ובמערכת שבה גם פסוק P וגם שלילתו נכונים, תוכל לגרור כל מסקנה שתרצה. נשאיר את ההוכחה לקורא).
"במשך אלפיים שנה אסור היה לעלות לארץ ולהקים מדינה." – מקור בבקשה. הרי יהודים היו כאן עד הכיבוש המונגולי. ועוד לפני הציונות היו יהודים שעלו לכאן וחידשו את היישוב.
במלים אחרות – יש יהודים, וכמו תמיד הם מחולקים לזרמים, והזרם החילוני הוא לגיטימי לא פחות מהדתי. במקום להשמיץ את זה זה, בוא נראה איך חיים יחד
צריך להחליט *פורמלית* אם דת נפרדת ממדינה או לא. אם דת לא נפרדת ממדינה, אז פרשנות הלכתית היא על גבול הפקודה לחיילים דתיים, ועל כן יש לפטר את הרב. אם דת היא קונספט תרבותי שאין לו שום אחיזה פורמלית ברשויות השלטון, אז הפרשנות של הרב שקולה לעיון בהארי פוטר, ואין שום בסיס לדרוש ממנו מחויבות כלשהי בתוקף התפקיד הממלכתי שלו. זה שיש חיילים דתיים שמבחינתם הרב הוא סמכות זה לא רלבנטי, באותה מידה יכולים להיות הרבה פסיכים עם תסביכי הארי פוטר, וגורביץ בעצמו מדבר על חבר דמיוני. אף אחד לא יכול להקהות רב שפירש את מצוותיו של חבר דמיוני.
נראה לי שזה די סוגר את הסיפור. ברור שהמדינה לא רואה בהלכה משהו מחייב ולכן גם פרשנות ההלכה היא לא סוג של חקיקה בישראל אלא מעשה תרבותי נטו (שוב, גם אם חצי מהעם רואה בו מופת ומורה דרך). כיוון שההלכה פורשה שלא במסגרת התפקיד הצבאי כמו שאמרו לפניי, אלא בחייו הפרטיים של אותו אדם, אין מקום לפטר אותו, גם אם התכוון במפורש לאונס. אם יש חשש אמיתי שחיילים דתיים מסוימים יסרבו פקודה על סמך הלכה, אז אין להם מקום בצה"ל, ויש מקום להשביע אותם שבעת מבחן פקודה תהיה עדיפה על הלכה פסוקה. אבל גם זה טיפול די פרטני במגזר תרבותי מאוד מסוים באוכלוסיה, ואני לא חושב שיש לו באמת מקום – כל עוד ישראל היא אמנם לא מדינת הלכה, ולא מדינה הרואה בהלכה חלק בלתי נפרד מההתנהלות שלה. הפסיחה של גורביץ על שני הסעיפים – מצד אחד לראות לכאורה בהלכה מחייבת בישראל, ומצד שני לדרוש שישראל תנהג כמדינה אזרחית מתוקנת ותסלק את הרב – היא כשל לוגי הרבה לפני כל דיון ערכי.
למה נטפלתם דווקא לנושא של "אונס נשים"?
הרי אם תקחו את תרי"ג מצוות שכל יהודי מחוייב בהן תוכלו לראות שיש בהן מצוות גזעניות,לא מוסריות(אפלייה של נכים למשל), מפלות נשים לרעה,קוראות לרצח אנשים בגלל אמונתם,תומכות בג'נוסייד, מצדיקות מעשי לינץ,לא מוסריות ברמה קיצונית
ובקיצור יכולות להוות חומר טוב לאנטישמים ברחביי העולם , אם רק היו מאמצים את השיטות של ההסברה הישראלית של אימוץ כל מיני פסוקים מהקוראן להוכחת הרצחנות והשנאה המצויים לכאורה באיסלאם.
http://www.hofesh.org.il/articles/halacha/taryag.html
כן, רק שים לב שכשמתייחסים לאיסלאם בשלילה בגלל הגב המוסרי שהוא נותן לאיסלמיסטים (שאשכרה פועלים לפי תוקף אמונתם) בגיבוי הסכמה שבשתיקה (במקרה הטוב) של אנשי דת מוכרים ומקובלים בעולם המוסלמי – זה נחשב (לעיתים בצדק) כהכללה פרופגנדית נוטפת גזענות; אבל פסיקה יהודית עלומה – שהרבנים עצמם מטפסים אחד על השני ע"מ להתנער ממנה ואין נער דתי אחד שלא מכיר את הסוגיה דווקא מהכיוון של דוגמא לכך ש"תורה ניתנה בידי אדם" ועל כן יש הצדקה (חובה, בעצם) לעדכן קודים התנהגותיים ישנים על פי המציאות העכשווית – מתוארת כאן כסכנה ברורה ומיידית לחברה הישראלית בפרט ולעולם בכלל.
go figure…