הפירמידה ההפוכה
עד מתי, לבני, תנצלי לרעה את סבלנותנו? ציפי לבני, אולי הפוליטיקאית המיותרת ביותר בישראל, מנהלת כעת קרב השרדות בקדימה, וההערכה היא שצפוי לה מאבק קשה במיוחד נגד שאול מופז. הלז, נזכיר, הוא אחד הפוליטיקאים הנלעגים וחסרי עמוד השדרה שהכירה ישראל מעודה: בשלהי 2005, הוא שלח מכתב למצביעי הליכוד שבו הכריז ש"הליכוד הוא הבית." זה היה ביום שישי. ביום ראשון, שבו קיבלו המצביעים את המכתב, מופז כבר ערק לקדימה. מאז, כשר תחבורה, הוא ניצח על הורדת הדירוג של נמל התעופה של ישראל למקביל לזה של זימבאבוואה. זה האיש שמאיים כל כך על לבני.
זו האחרונה הודיעה שהיא מסירה את הכפפות, ובהצהרה אומללה אמרה ש"מופז מפחד מאשה חזקה." היום, בעת הצבעת אי אמון בכנסת, היא הסירה עוד כפפה – בקצב הנוכחי, היא תשאר בלי אפידרמיס עד יום הפריימריז – ובנסיון נואש לחזר אחרי קולות החיילים, אמרה ש"החיילים מגנים על אזרחי מדינת ישראל, והם קודמים לאזרחים – ברכבת ובכל מקום אחר."
זה היה נסיון ציני מצד לבני לרכב על מהלך ציני אחר: המהלך הקבוע של המטכ"ל, כשמאיימים לפגוע בתנאי החיים של הקצונה הבכירה ואנשי הקבע. פעם הם היו מודיעים שאין מה לעשות, אין להם ברירה אלא להפסיק להגן על ישראל. עכשיו, כשהם הבינו שהישראלים כבר אימצו את תפיסתה של לבני והם מוכנים להעלות את עצמם לעולה על מזבח הצבא, נקט המטכ"ל – מי אמר שהוא לא יודע להתכונן למלחמה הבאה? – בצעד ערמומי ובמקום לאיים על האזרחים, פגע בתנאים של החפ"שים.
על הסיפור של צה"ל והרכבות כתב עופר שלח את רוב מה שיש לומר. על זה יש להוסיף שלא יקרה שום דבר אם חיילים יגיעו באיחור לבסיסיהם: ממילא הם לא עושים שם שום דבר חשוב או יצרני. הציניות כאן היא של הצבא, שמאיים – ובו זמנית מכחיש את האיומים – להעניש חיילים שיאחרו. את הזעם יש להפנות לא כלפי הרכבת, שעושה כמיטב יכולתה הדלה, אלא כלפי הצבא, שעושה בנסיעות החפ"שים שימוש ציני. וכמובן, כלפי משרד האוצר, שהוא הסיבה העיקרית לכך שאין לנו מערכת תחבורה ציבורית מתפקדת. כאן המקום להזכיר שוב שבראש רכבת ישראל עומד אדם שתפקידו הוא להפריט אותה. חוסר התפקוד של הרכבת נובע מהשיטה הקבועה של האוצר: להרעיב שירות ציבורי עד שהוא לא מסוגל לתפקד כיאות, ואז לקונן כיתום שרצח את הוריו ולהודיע שאין מנוס אלא להפריט.
אבל נחזור ללבני ולאמירה האווילית שלה. כנראה שהיא לא הקשיבה יותר מדי בשיעורי אזרחות. אין זה תפקידה של המדינה לשרת את חייליה; תפקידם של החיילים הוא לשרת את המדינה. הלקח הבסיסי הזה נשכח, והתוצאה היא צבא לא מתפקד. ראינו את זה במלחמת לבנון השניה, כשצה"ל שכח גם את התמרון היחיד שהוא מכיר, ההסתערות. זו, מה לעשות, כרוכה באבדות. אי אפשר להשיג הישג צבאי בלי אבדות; אין כובשים את ההר אם אין קבר במורד.
אבל צבא שכבר מזמן עסוק בעיקר בהגנה על עצמו, שממגן את חייליו לפני שהוא ממגן את האוכלוסיה האזרחית, שמודיע לאזרחים שמבחינתו הם יכולים למות, לא מסוגל לשאת באפשרות של אבדות. התוצאה היא העברת מחירן של הפעולות הצבאיות אל אוכלוסיית האויב: שימוש פחזני באש והענקת לגיטימציה לכל פשע שמבצעים החיילים, שמזמן עברו מאמצעי ליישום מדיניות למטרה מדינית בפני עצמה.
התוצאה הלוגית של דברי לבני היא שאם "החיילים קודמים לאזרחים בכל מקום" היא שכל חייל צריך לצאת לקרב כשהוא מצויד במגן אנושי. אחרי הכל, לא נרצה שיקרה לו משהו. הוא חייל. יש לציין שצה"ל כבר הצטייד בעבר במגנים אנושיים, אם כי אלה היו אזרחי אויב, ושבג"צ נזקק לשנים ארוכות מאד כדי לאסור זאת עליו – ושהחלטת בג"צ זכתה לקיתונות של זעם בציבור הישראלי. השאלה, במצב כזה, היא האם מחיר קיומם של חיילים לא גבוה מדי עבור האזרחים.
לבני אמרה את הדברים בעת הצעת אי אמון שהוגשה בשל מה שכונה נסיונו של ראש הממשלה לבחוש במינויים בצה"ל. ראש הממשלה נתניהו רוצה למנות אדם מסוים כמפקד חיל האוויר; הרמטכ"ל, בנימין גנץ, רוצה למנות אדם אחר. גנץ אמר אתמול שאסור לממשלה למנות קצינים ללא הסכמתו, להוציא סגן הרמטכ"ל וראש אמ"ן.
זה נראה באופן חשוד כמו נסיון להגניב את הרעיון של הרמטכ"ל כמפקד צה"ל, שניסה אשכנזי להגניב בעת כהונתו, דרך החלון. אבל המפקד של צה"ל איננו הרמטכ"ל. המפקד של צה"ל, על פי תחליף החוקה שלנו, הוא הממשלה. ולא: לא ראש הממשלה ושר הבטחון, אלא הממשלה כולה. הממשלה תמיד היתה מעורבת במינוים של אלופים, ולא פעם המינויים היו כרוכים בוויכוחים בתוך הממשלה. זה טיבה של המערכת. לא, היא לא מושלמת.
אבל מערכת שבה רק הרמטכ"ל ממנה את האלופים תהיה גרועה הרבה יותר. העובדה שבצה"ל יש כמה וכמה קליקות היא סוד צבאי קטן מאד. הרעיון שמישהו שהצליח להגיע לראש הערמה יוכל למנות את חנפיו ועושי דברו לתפקידים הבכירים ביותר בצה"ל צריכה להבהיל כל מי שיודע מה משמעה של חשיבה קבוצתית. כן, הממשלה צריכה לדון במינוים של הקצינים הבכירים ביותר – זו משמעה של שליטה אזרחית על הצבא. זה שהממשלות האחרונות היו גרועות מאד בכך, ונתנו לצבא לתעתע בהן – לא במקרה, הממשלה הגרועה ביותר היתה זו שבה לבני היתה שרת חוץ. – הוא עוד סימפטום לכוחו הגדול מדי של הצבא, כוח שצריך לצמצם, לא להרחיב.
לבני ליהגה גם על כך ש"הקצינים תמיד הגיעו כשהם נקיים מכל תלות. יכולנו לאהוב או לא לאהוב את מה שהם אומרים, אבל תמיד ידענו שהם באים מהמקום הכי נקי שבעולם." וואלה. כנראה שלבני חושבת שכבר שכחנו איך קצינים בכירים היו חלק מהחווה של הפטרון שלה, אריאל שרון. כנראה שהיא חושבת ששכחנו איך הרמטכ"ל חלוץ וראש הממשלה אולמרט פתחו ערוץ פרטי משלהם, תוך שהם עוקפים את שר הבטחון פרץ. כנראה שהיא חושבת ששכחנו איך הבוגד האלוף יצחק גרשון סירב פקודה להוראתו של פרץ לשלוח את אנשי פיקוד העורף לסייע לתושבי הצפון – סירוב פקודה שנשען על העלמת עין מצדו של חלוץ. כנראה שהיא שוכחת איך הצבא העלים מהממשלה מידע קריטי – כמו, למשל, שהוא ידע תוך שעות ששני החיילים הכביכול-חטופים היו מתים. יש, בעצם, שתי אפשרות מבהילות יותר מכך שלבני חושבת ששכחנו את זה: האחת היא שהיא לא יודעת על כל זה, האחרת היא שהיא עושה שימוש ציני בצבא שהיא יודעת שהוא פגום ומסוכן למשתמש כנגד ראש הממשלה הנבחר למען רווח פוליטי קצר מועד.
ובזמן שלבני מכרה את ישראל האזרחית בנזיד עדשים למטכ"ל, התנהל דיון מעניין למדי בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת. ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי, דרשה שם לגייס את כל האזרחים. מולה התייצב יוג'ין קנדל, שליחו של ראש הממשלה, שהסביר שאי אפשר לעשות את זה, כי צה"ל מגיע לגבול היכולת שלו לגייס חרדים. הדיון היה על חוק טל, ולדבריו של קנדל ב-2007 קיבל צה"ל מהמגזר החרדי 288 מתגייסים, ב-2008 הוא קיבל 387, ב-2009 731, ב-2010 908 וב-2011 1,282. זה, אומר קנדל, כל מה שצה"ל יכול לגייס; לחרדים יש דרישות כבדות. צה"ל לא יכול לקלוט יותר מהם.
שתי הטענות מקוממות. מצד אחד, ברביבאי דורשת גיוס כולל בשם אתוס צבא העם – גם כשהיא יודעת היטב שאין לה מה לעשות עם כל המגויסים האלה ושהצבא סובל מאבטלה לגמרי לא סמויה. קנדל, מצידו, דורש מהציבור החילוני להכיר בכך שהוא נחות אינהרנטית לעומת זה החרדי. אותו, אחרי הכל, לצה"ל אין שום בעיה לגייס.
הפתרון פשוט למדי. הקמת צבא מקצועי. לגייס רק את מי שהצבא צריך, ולשלם לו על כך שכר הולם. הבעיה היא שאירונית, העובדה שבישראל יש גיוס חובה היוותה תמריץ למדינה לא לפתח אתוס אזרחי של שירות ציבורי, כלומר ללמד את האזרחים שיש ערך בכך שאדם משרת את קהילתו ומדינתו. הכפיה החליפה את הערך, אלת לוכדי העריקים את הכרת התודה. התוצאה היא קהילה אנוכית לחלוטין בערכיה, שממשיכה לשרת בצבא משום שהיא חוששת מהתוצאות של סירוב, ומשום שהוא מאפשר לה להתנשא מעל האנשים שלא היו עבדי המדינה, תוך שהיא דורשת תנאי שירות לחיילים שלא קיימים בשום צבא נורמלי. הסר את שוט המשטרה הצבאית, אמור לישראלים שהם לא חייבים לשרת בצבא, רק מתבקשים לעשות זאת, וצה"ל צפוי למצוא את עצמו בלי מגויסים. אחרי הכל, המוטו הישראלי הוא "אל תהיה פראייר."
ואף על פי כן, את העבדות הצבאית יש לבטל. עבדות היא בלתי מוסרית.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים. כמו כן, השלמנו את המעבר לשרת החדש, ויש לקוות שהסיוט הארוך של דרימהוסט הסתיים.
(יוסי גורביץ)
כל מילה בסלע, חוץ מאפליה שצריכה להיות אבטלה.
תוקן, תודה.
כל מילה.
למעט הקיטונות, שהן קיתונות, אבל למה להיות קטנוני
+1
http://www.safa-ivrit.org/spelling/kiton.php
תמיד להיות קטנוני. תוקן.
*קיתונות
http://www.safa-ivrit.org/spelling/kiton.php
ממש לא מזמן סיימתי שירות משמעותי בצה"ל.
ולא מסכים איתך. על רוב הדברים.
אני מניח שהמחלוקת היא על המשמעותי-למי- ובאיזה מחיר. גם טיול בהודו הוא משמעותי, אבל המדינה לא מחייבת אנשים לטייל בהודו על חשבון משלם המסים תוך אובדן השנים החשובות ביותר להתפתחות הקוגניטיבית/מקצועית (בית הספר, אפעס, לא נחשב).
(אני עובד בצה"ל כבר 11 שנים ומאמין במה שאני עושה, אבל יש כל מיני פרספקטיבות)
אורן, בתור *עובד* צה"ל, אתה במצב אחר לגמרי מהמגוייסים בכפייה לצה"ל. זאת אחת הפואנטות של הרעיון החשוב של הקמת צבא מקצועי.
זה, והתקווה שישראל תשתחרר מהאתוס הספרטני שלה כאשר יסתובבו פה יותר אנשים שאינם – ולא היו – חיילים.
יעל, לא הבנתי איך התגובה שלך קשורה למה שאמרתי חוץ מזה שבמקרה אמרתי שאני עובד. בלי קשר, לא הבנתי מה הפואנטה שלך, גם צבא מקצועי יצטרך מידה מסוימת של כפיה כדי להבטיח מכסה מינימלית של כח-אדם, וזה בלי שום קשר למידת התמיכה שלי בצבא מקצועי, בצבא כמותשהו כיום, או בעמדה האישית שלי בצבא.
אגב, בין צבא שנועד להגן על אזרחים (לפחות ברמת ההצהרה) לבין חברה כלכלית שנועדה לרוב למכור ג'אנק לאנשים שלא צריכים אותו בשביל להרוויח כסף שנועד לקיים את עצמה (סוג של ברירה טבעית מזוויעה), אני בעד שהקפיצה לעולם המבוגרים של ילדי התיכון (שלא הולכים לאקדמיה) תהיה בצבא. או לפחות בשירות לאומי. זה בטח עדיף על נציג מכירות של איזה בושם מחורבן בקניון.
למה?
תראה, בין לשאוף להגן על אזרחים לבין לשאוף להכניס כמה שיותר כסף לחברה כלכלית בלי הצדקה, אם אתה לא תמצא מה עדיף אני לא אוכל להסביר לך. תחשוב מה אתה היית מעדיף בשביל הילד שלך.
יש תפקידים שהם שומן. ללא ספק. לא יכול להיות גוף ש90 אחוז ממנו זה רק עבודת מודיעין. אנשי המודיעין צריכים תשתית מחשבים, תקשורת, מזון, לינה. אם מחליטים שהצרכים הלוגיסטיים זה כורח מציאות, ממה אפשר להפטר? הוואי? משמעת? האם יש מודל של צבא שכיר עם כמות תפקידי מודיעין ולוחמה למה שמסביב ביחס יותר מוצלח ממה שיש בצה"ל? איך זה פועל? המודל שיוסי מציע, אני מניח נשען על תשלום לחברות חיצוניות. חייל שכיר במודיעין עושה רק מודיעין. אין תורנויות, אין מסדרים, אין טקסים. עובד 12 שעות ביום, הפסקת אוכל באמצע. סיגריה \ קפה פה ושם. את הצרכים שלו מספקות חברות חיצוניות. ואז אנחנו עוד פעם בעניינים של תקציב.
שאני אבין, אין שום חיל חוץ מחיל מודיעין בצה"ל?
הנה דוגמה לשחיתות קטנה שהייתה בצה"ל כשאני הייתי בסדיר לפני כ25 שנים.
שירתתי בחטיבה מרחבית. היו מגייסים כל פעם גדוד מילואים אחר שהחיילים שלו אמורים לשמור על הגבול. אבל כמה חיילים הוקצו כל פעם לשמור על הבסיס שלנו. לנו – הסדירים – זה היה מאד נוח, מי רוצה לשמור לילה אחרי לילה? אז ברור שלא התלוננו. המילואימניקים גם העדיפו כנראה לשמור בבסיס מאשר לסייר על הגבול, אין לי מושג למה מג"ד המילואים הסכים לזה בכל מחזור (אולי אמרו לו שככה זה הפקודות ואין מה לעשות). אבל בעקרון הביאו מהבית אזרחים וגייסו אותם כדי שהסדירים ישמרו פחות וזה כמובן מגוחך. אם באמת היה צורך ביותר שומרים היה צריך לגייס סדירים ולשים חולית שמירה קבועה בבסיס, הם היו עולים הרבה יותר בזול למשק.
קיקרו מתהפך בקברו.
מה שיונתן אמר.
אני לא יודע לגבי תנאי שירות אחרים, אבל נסיעה חינם ברכבת זה דבר די נורמלי. זה נהוג בארה"ב (לפחות, חיילת אחת הסבירה לי איך היא נוסעת חינם ברכבות של אזור בוסטון) ואני חושב שגם בגרמניה, בה חיילים נוסעים תכופות ברכבות המהירות.
אלון, בגרמניה, מדינה שגודלה פי עשר בערך מגודלה של ישראל, יש צבא בערך בגודל של ישראל. בישראל יש רכבות כמו בין שני כפרים בגרמניה, ובגרמניה יש רכבות כמו בגרמניה. ועל כן החיילים שנוסעים ברכבת לא פוקקים אותה ומעמיסים אותה וגורמים לאיחורים. ואם כן, תאמין לי שהיו דורשים שהצבא ימצא לזה פתרון.
חוץ מזה שהחיילים בגרמניה מקבלים משכורת נורמלית והם לא עבדים כמו בישראל.
עכשיו תכפיל את מה שאמרתי על גרמניה לארצות הברית.
אבל בלי קשר, חבל שביטלו את השירות הלאומי בגרמניה.
*הכותב חי בגרמניה 4 שנים, מחזיק בכרטיס bahncard 50 ונוסע ברכבות ממוצע של 2000 ק"מ בחודש.
להבהרה, ההכרה שלי עם רכבות גרמניות באה מקריאה ומויכוחים עם אנשים שהשתמשו בהן.
אבל מה שאני מבין זה שהרכבות המטלטלות, ה-ICE-T, חייבות לבדוק שהן עומדות במגבלות משקל, ואם הן לא כיוון שיותר מדי אנשים רוכבים, אז הן לא יכולות להפעיל את מנגנון הטילטול וצריכות לסוע יותר לאט.
*הכותב גר בצפון-מזרח ארה"ב, האזור הכי צפוף ונגיש-בתחבורה-ציבורית במדינה, בו הרכבות המהירות המיוחדות המגיעות ל-240 קמ"ש נוסעות במהירות ממוצעת נמוכה מזו של הרכבות בין ת"א וחיפה וכן מגיעות בתדירות יותר נמוכה. לפחות אין פה שריפות, והתאונות הקטלניות הן בחלקים אחרים של המדינה. מנקודת המבט שלי, רכבות בין-עירוניות הישראל הן בכלל לא רעות.
כן, גם אמא שלי התלוננה על התחבורה הציבורית במדינת ניו-יורק כשהיא ביקרה שם לאחרונה. נראה לי שבשורה התחתונה זה שצפ'מז' ארה"ב דפוקה לא אומר שאי אפשר טוב יותר. מצב הרכבות בישראל הוא מחפיר. בימי העות'ומנים היה טוב יותר. בימי רכבת העמק היה טוב יותר.
פוסט נהדר, תמשיך כך. אשמח לקרוא פעם פוסט העונה לכותרת "20 סיבות למה מדינת ישראל צריכה להקים צבא מקצועי", או משהו דומה.
למה קמה תרעומת על כך שהממשלה רצתה להפסיק עם המנהג שבית המשפט ממנה שופטים בעצמו – ולהיות מערובת בתהליך, אבל מינוי פנימי של קציני צבא בצה"ל הוא לא בסדר?
הפרדת רשויות. הצבא הוא זרוע שכפופה לרשות המבצעת (הממשלה) ולא רשות בפני עצמו כמו בית המשפט.
אבל הפחד מפני ריכוזיות כוח שתוביל לשחיתות פנימית וחלוקת ג'ובים במקרה הטוב – תקפה בשני המקרים.
לא בדיוק. ההבדל הוא שבית המשפט צריך לפסוק בעניינים פוליטיים לעיתים תכופות, ועל-כן יש לדאוג שהוא יהיה פחות נתון למהפכי המפלגות. השיטה הישראלית עם הועדה למינוי שופטים היא דרך אחת לטפל בזה (ולמען האמת, אני לא חושב שיהיה פסול בועדה דומה, הכוללת גם נבחרי ציבור וגם את הרמטכ"ל וסגנו, למינוי קצינים בכירים). יש שיטות אחרות, חלקן יותר טובות, חלקן פחות. השיטה האמריקאית, הדורשת מינוי נשיאותי ורוב בסנאט, היא לדעתי פחות טובה, אבל גם-כן משרתת את האינטרס של פיזור הכוח: בשיטה הנשיאותית הנשיא והסנאט הינם שני מוקדי כוח שונים, ובנוסף שופטים ברמת המדינה או המחוז ממונים ברמת המדינה או נבחרים על-ידי המחוז, וזה מביא עוד מוקדי כוח למשוואה.
בוועדה למינוי שופטים יש מזה שנים רבות רוב מוחלט לבית המשפט, כאשר גם לשכת עורכי הדין שזוכה לייצוג באופן מסורתי תמכה באופן היסטורי ברצון השופטים. דעת הרוב לטובת רצון השופטים הייתה מוחלטת, כך שזה לא ממש רלוונטי מי עוד ישב שם. מהלכיה האחרונים של הממשלה באו בין השאר לשנות את הטיית הכף- ולשים את הרוב בידיה- כדי להפסיק מציאות הרוב המוחלט שמאפשר לשופטים בפועל למנות את עצמם. לכן השאלה שלי עדיין עומדת. הפחד מפני פוליטיזציה גדול בצבא בדיוק כמו בבית המשפט. וכי יעלה על הדעת שדני דנון וליברמן ימנו איזה קצין כהאניסט למשרה בכירה?
שים לב שמה שגנץ אמר זה לא "צריך להתדיין עם קציני צבא בכירים במינויים". הוא אמר שמגיע לו וטו על כל מינוי. וזה לא מתקבל על הדעת.
בוב, למה לשקר? בועדה למינוי שופטים יש 3 שופטים, 2 שרים, 2 ח"כים, 2 עו"דים.
ככה שהשופטים מהווים שליש.
אבל לרכז את הכח בידיים של הממשלה זה לא פתרון לבעיה הזו כך שהחשש הזה לא רלוונטי. במקרה של הצבא הוא צריך להיות כפוף לממשלה. בית המשפט לא צריך להיות כפוף לה.
למרות שאני מסכים עם כך שאזרחים קודמים לחיילים בנסיעה ברכבת , הפוסט הנ"ל הוא עוד הוכחה לכך שמה שמוגדר בישראל "שמאל" הוא בעצם ימין קיצוני .
להפוך את הדלים בישראל לבשר תותחים זול זאת דעה ימנית קיצונית קלאסית .
וזאת כמובן רק דוגמה אחת מיני רבות.
גם גורביץ נפל במלכודת הפופוליזם? הרכבת זה לא עניין של כסף, זה עניין שהיא לא ערוכה לעשרות אלפי נוסעים נוספים ביום ראשון בבוקר, ויש סיבה טובה לזה: להיות מוכנים לפיקים האלה עולה הרבה מאוד כסף. צריך לקנות קרונות ולהיות ערוכים בכח אדם, שבהם ישתמשו רק ביום ראשון בבוקר. אין שום סיבה שחיילים יסעו ברכבת, אם זה גורם לנוסעים האחרים מצוקה. הם חיילים בצבא, והצבא צריך להסיע אותם.
ואני מציע לכל מי שמדבר על קונספירציות האוצר לגגל קצת על ועד עובדי הרכבת, לגלות מה הם עשו בשנים האחרונות (ובתקופת יו"ר הועד הקודם), ולהחליט אם מוצדק או לא מוצדק לנסות להפריט את הרכבת, כאמצעי אחרון להחזיר את השירות הציבורי הזה לציבור.
זה לא רק רכבת, זה כל צורת תחבורה שהיא. לרכבת דווקא יש יתרון עצום על כל צורת תחבורה אחרת בכל הנוגע ליכולת לשנע מספר מקסימלי של אנשים בשעת השיא (ולאוטובוס יש יתרון גדול בנושא על תחבורה פרטית).
אם המטרה היא להפחית את הצורך בשעת שיא חזקה (כלומר עוד קרונות ועוד תשתיות) אז הבעיה היא לא החוגרים אלא דווקא הקצינים, העובדים בקרייה. בשביל הקצינים, ישראל בונה רכבת תחתית הנמנעת מלשרת שכונות עירוניות רבות. אבל לסלול פסים לגלילות ולהשתמש בפסים קיימים לצריפין היא לא תעשה, למרות שרכבת לבסיסים אלו תהיה reverse peak: כלומר, השימוש בה לצרכי צבא יהיה בכיוון ההפוך לזה של אזרחים, אשר רוצים לסוע לתל אביב בבוקר מפרברי העיר, בעוד ששימוש צבאי ברכבת לקרייה יעמיס עוד על התחבורה לכיוון מרכז ת"א.
אחד היתרונות של רכבת על אוטובוס היא שלרכבת אפשר להוסיף או להוריד קרונות בקלות יחסית, אין שום בעיה אמיתית לשלוח רכבות ארוכות מאד בימי ראשון בבוקר ורכבות קצרות יותר בשאר השבוע, זה פתור טכנולוגית.
אתה מתכוון שאין בעיה חוץ מהעניין הפעוט של *כמות הקרונות*?
"זה פתור טכנולוגית" – יופי באמת. את הטכנולוגיה פתרו לפני 100 שנה, הבעיה היא לוגיסטית וכלכלית. לא טכנולוגית.
התפיסה של לבני אכן הפוכה לסדר ההגיוני של חברה אזרחית, אבל ישראל אינה חברה אזרחית ומעולם לא התייעדה להיות.
ראה, בין היתר, את כתבתו של תום שגב מ"הארץ" בסופ"ש זה, על התוכניות לגבי הגנה על היישוב העברי במקרה של כיבוש פלשתינה ע"י הצבא הנאצי: "היו שדיברו על האפשרות שרק כוחות לוחמים יבצרו את עצמם, והאוכלוסייה האזרחית תופקר לגורלה." (המאמר עצמו כאן: http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1621287 )
האמונה שישראל היא חברה אזרחית, שאינה שואפת לחיות על חרבה – זו אמונה שגדלו עליה ילדי שנות הששים וראשית שנות השבעים. אחר כך היו ההתנחלויות, והתברר שהמטרה היא ספרטה.
אני מנסה להסביר את ההיגיון של כמה שירות חובה פוגע במדינה, באזרחים ובערכים שמעצבים לעומת צבא ברשות כבר כמה שנים אבל ללא הצלחה…
כבר באותם שלוש שנים(לא כ"כ רחוקות האמת)ארורות בהם נדפקתי עד העצם פיזית, נפשית וביורוקרטית אנשים התעלמו מהעובדה הפשוטה שעצם העובדה שהכפייה היא זו שמאפשרת תנאים שכאלו לחיילים היום בעוד שהשכירות תיצור תנאים טובים יותר ויחס מקצועי יותר שיגרמו לאנשים לרצות לשרת. עוד בבית הספר התנגדתי נחרצות לרעיון הכאילו שמאלני "מחוייבות אישית"… זה פשוט לא הגיוני לחייב אדם להתנדב ולתת לו ציון על הנושא כדי ללמד אותו על חשיבות ההתנדבות…
ובאיחור ניכר, עקב שהותי בחו"ל – מזל טוב יוסי. אני קורא בבלוג שלך בקושי שנה ואני שמח שבטעות הגעתי אליו עוד מהיום הראשון.
כתבת "הפתרון פשוט למדי. הקמת צבא מקצועי. לגייס רק את מי שהצבא צריך, ולשלם לו על כך שכר הולם"
זה, לעניות דעתי, הסיוט הגדול ביותר שיכול להיות לכל אדם שפוי במדינת ישראל. צבא מקצועי בשכר במדינה עם דמוקרטיה מעורערת כמו ישראל יהפוך מייד למיליציה פרטית של המפלגה השלטת שכבר לא תצטרך לתת דין וחשבון לציבור על פעולות הצבא.
בארה"ב הגדילו לעשות ופיתחו Outsourcing של שירותי צבא כך שאת כל המדיניות התוקפנית מבצעות חברות אזרחיות שלא חייבות דבר לאזרח האמריקני וכאשר אחד העובדים נהרג (מצב די נפוץ בהתחשב בסוג העבודה) אז גם אין את הסצנות של ארון קבורה עטוף בדגל שמורד ממטוס עם קצינים מצדיעים אל מול הדגל המתנופף. פשוט מחזירים אותו הביתה, נותנים למשפחה את מה שיש בקרן הפיצויים (שוב, חברה אזרחית לביטוח) ואין צורך לערוך טקס בכל שנה ולבלבל לאזרח הממוצע את המוח עם אתוסים ושכול.
נקי, מהיר, חלק, נטול הפרעות ובונוס חשוב: מזרים כסף מהמדינה לכמה מקורבים.
סביר מאוד להניח שזה המודל שיתפתח כאן בעקבות החלטה לעבור מצבא העם לצבא מקצועי רק שבמדינת היהודים, כרגיל, ישכללו את השיטה וידפקו גם את העובדים.
מסכים. עם כל הבעיות של צבא "העם", צבא מקצועי ייצור סדרה שלמה של בעיות אחרות. אפשר כבר היום לטעון שמיליציה פרטית הולכת ומתגבשת עם ההיקף הגדל של חובשי כיפה הנשמעים לרב, וגם היום הצבא דופק בעיקר את החפ"שים ומגן על הבכירים, כמו שיוסי טוען. אבל בנוסף, צבא "רשות" יהפוך בהדרגה, כמו בארה"ב, למקום מפלט של כל הדפוקים ונדפקים בחברה, ואלו – ורק הם בניגוד להיום – ישלמו בחייהם את מחיר ההחלטות המדיניות הכושלות, תוך כדי אדישות לחייהם, שתלך ותגבר , בקרב המעמד הבינוני-גבוה.
אתה מבלבל בין שלושה טרנדים שונים:
1. ממשל בוש הפסיק את הסצנות של ארון קבורה כדי למנוע ביקורת על המלחמה בעירק. הסצנות המשיכו, אבל התקשורת לא הוזמנה. זה תקף לחיילים סדירים, ללא קשר לצבאות הפרטיים.
2. צבא ארה"ב עושה outsourcing לתפקידי תמיכה, הכוללים אספקת אוכל. קשר, וכד'.
3. אנשי צבא ומודיעין לשעבר פתחו חברות צבא פרטיות, אשר הכי ידועה לשמצה אך לאו דווקא הכי גדולה או חשובה היא Blackwater, המשלמות שכרי עתק כיוון שהסקטור הפרטי מסכים לשלם את זה בשביל כוח.
יש חברות מסויימות שצבא ארה"ב משתמש בהן כבעלות ברית עם plausible deniability לקשרייהן עם הממשלה (כגון MPRI); Blackwater קיבלה את המוניטין שלה מאחר שהיא עושה עבודת שטח ולא רק אימונים ותמיכה והיא הייתה מעורבת בפשעי מלחמה בעירק. אבל, יש לציין שהצבא ביצע הרבה פשעים בעצמו (כגון אבו ע'ראייב). באופן כללי, חברות הצבא הפרטיות של היום מתנהגות באופן די דומה לצבאות רגילים, ולא כמו שכירי החרב של כל ההיסטוריה האנושית עד בערך לפני שלושים שנה. וצבאות ללא גיוס חובה מתנהגים כמו צבאות עם גיוס חובה, ולא כמו החברות הפרטיות.
לשם הבהרה: החברה עם המוניטין הרע היא Blackwater, אשר שינתה את שמה ל-Xe בגלל הביקורת עליה.
MPRI היא חברה שאף אחד לא שמע עליה למרות שהיא הרבה יותר חשובה בתור ספקית אימונים ותמיכה באישור ועידוד מהפנטגון. כדאי לקרוא את הספר Corporate Warriors בשביל הסבר של התפקידים השונים של חברות צבא פרטיות היום; בספר הזה MPRI מככבת בתור מקור לדוגמאות של שיתוף פעולה לא פורמאלי בין הממשלה לחברות פרטיות.
"ממילא הם לא עושים שם שום דבר חשוב או יצרני.” – מישהו נפל כאן על הראש או חי בלהלה לאנד. פשוט מנותק.
"שימוש פחזני באש והענקת לגיטימציה לכל פשע שמבצעים החיילים ” – יופי גולדסטון. הלוחם הסטרילי המהולל. עושה רושם שמעולם לא היה בקרב.
"עברו מאמצעי ליישום מדיניות למטרה מדינית בפני עצמה ” – מתי זה קרה? מתי הפך הצבא למכונת השמדה לשם השמדה? יש ראיות? עוד הזיה?
"צה"ל צפוי למצוא את עצמו בלי מגויסים ” – מדהים! גישה אינפנטילית חסרת אחריות ולא בוגרת. כל אחד תוקע גרעפס לפי האוכל שקבל מאמא. ואני חושב שגם בביטול שירות חובה צהל לא יחסר מתגייסים.
ואני דווקא חושש מצבא מקצועי. צבא כזה יכלול חלקים מסוימים של החברה ויצמצם עוד יותר מהיום את מידת הייצוג של האוכלוסייה בו. הבעיה היא שבעתות משבר עשוי הצבא לצאת מקסרקטיניו ולתפוס את השלטון לטובת עצמו או לטובת אחד המתמודדים על השלטון. אני קורא כעת ספר על הקצונה ותהפוכות השלטון בעולם הערבי באמצע המאה ה-20 וכנראה שהדבר משפיע. בכל אופן, צבא ככוח עצמאי מפחיד אותי
יש, בעצם, שתי אפשרות מבהילות typo-taklada and you shoot with big canon on flies.
הערת אגב: נניח שעדיין צריך גיוס חובה במדינה.
למה בדיוק לא משלמים לכל חייל משכורת לפחות בגובה שכר המינימום?
הרי השירות הצבאי הוא מס לכל דבר ועניין. בזמן שבו אני משרת נשללת ממני היכולת להתפרנס. מדוע לא מפצים אותי על הנזק הכלכלי?
זהו הצד השני של "חיילי השוקולד". יש סיבה לכך שלבני עשירים יותר קל לשרת , במיוחד בקרבי, דווקא העניים הם אלו שעבורם יש הכבדה של עול מעבר לעצם השירות.
זאת הסיבה לכך שאנחנו מגוננים כל כך על החיילים. כי בעצם הם" "מתנדבים" ולא מגוייסים, וצריך לפצות אותם על ההקרבה.
שים לב גם שלאחר הניסוי בציקצוקי הציבור על רכבת ישראל, הבהמה הירוקה אינה מסתפקת בכך ואתמול החלו באיומים להפסיק את התקציב לפיתוח החץ3 ושרביט הקסמים(או כשפים) כי "איפה הכסף".
משום מה לא שמענו אף פעם על ביטול חטיבת שריון אחת – שתחסוך את כל המהומה הזו.
שלא לדבר על הביזיון עמותת "לחופש נולד" סידור העבודה לקצינים יוצאי צהל שלא השתלבו במאגר סוחרי הנשק העולמיים ועלו לציבור בחמש השנים האחרונות מעל 100 מליון ש"ח (הרבה יותר מהשטויות של הרכבת)
בנוגע למיגון חיילים באזרחים – אל תשכח שבכירי הצבא הישראלי, אוהבים לטעון נגד האויב שהוא מתחבא בגני ילדים, בזמן שהם דואגים שכל טיל שיופנה אליהם יפגע באזור הצפוף ביותר בישראל. כל עוד הקרייה נמצאת במרכז של המרכז (ומעבר לטיעונים נוספים להעברתה כמו קידום הפריפריה, שוויון הזדמנויות, בעיות תחבורה ועוד ועוד) אלופי המטכ"ל ממגנים את עצמם במעטה של אוכלוסיה אזרחית נגד טילי סוריה.
מיהם החיילים הכביכול-חטופים שתוך שעות היה ידוע שהם מתים ?
רגב וגולדווסר. אני לא יודע אם 'תוך שעות' אבל מה שברור הוא שכאשר הוחזרו הארונות שלהם תמורת המפלצת סמיר קונטר כבר אז היה ברור לכל המומחים של מערכת הביטחון שהם אינם בחיים.
תודה. איפה אפשר לקרוא על כך ?
האם בני המשפחה השכולים היו בסוד העניין ?
מתוך הויקיפדיה:
בספרו "נקודת האל-חזור" טען העיתונאי והחוקר רונן ברגמן כי על-פי בדיקת חיל הרפואה, "אחד החטופים אינו בין החיים. החטוף השני פצוע קשה, לפחות, ולא היה לו סיכוי לשרוד ללא טיפול רפואי מיידי" (עמ' 515). על-פי ברגמן, ממצאים אלה הובאו לידיעת ראש הממשלה רק חודש לאחר החטיפה (עמ' 516). לעומתו טענו עפר שלח ויואב לימור, בספרם "שבויים בלבנון", כי על אף שהדו"ח נמסר רק לאחר המלחמה, הרי ש"ההערכה שאכן רגב וגולדווסר נפגעו קשה במהלך האירוע עצמו הייתה ידועה למערכת הביטחון ולראש הממשלה כבר בימים הראשונים של המלחמה." (עמ' 33)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C_%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C_%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%9F_(2006)#.D7.90.D7.97.D7.A8.D7.99_.D7.94.D7.97.D7.98.D7.99.D7.A4.D7.94
"תנצלי את סבלנותנו"? על איזה סבלנות בדיוק מדובר?