הערה קצרה על גזענות
הארץ סערה לפני שבוע, כשהפגינו הישראלים יוצאי אתיופיה כנגד האפליה נגדם בקרית מלאכי ובמקומות אחרים. קל להיות נגד גזענות כלפי מהגרים אתיופים: אפילו דני דנון הצליח. הקריאות האלה לא בהכרח יעזרו: הקבלן היחיד שבונה שם דירות דורש מהמהגרים שליש יותר ממה שהוא דורש מתושבים ילידים. האפליה כלל לא מוגבלת לקרית מלאכי או מקומות פריפריאליים אחרים, כפי שאוהבים לחשוב האנשים עם הדעות הנכונות: האקדמיה הישראלית משלמת לאקדמאי יליד פי שניים ממה שהיא משלמת לאקדמאי ממהגרי אתיופיה.גם תואר אקדמי לא משנה בהרבה את המצב: בעלי תואר אקדמי מקרב מהגרי אתיופיה משתכרים כמחצית משכרם של ישראלים ילידים. אני משוכנע שתירוץ מתאים יסופק על פי דרישה.
אז, כאמור, אין בעיה לצאת כנגד גזענות נגד מהגרים אתיופים. לצאת נגד גזענות בכלל – לזה כנסת ישראל לא מסוגלת. חברי הכנסת של מרצ, אילן גילאון וניצן הורוביץ, הגישו לאחרונה הצעת חוק שתאסור על גזענות בדיור. הכנסת דחתה אותה, 43:22.
ואלה שמות המתנגדים לחוק: גדעון סער, משה כחלון, דן מרידור, לימור לבנת, בני בגין, אהוד ברק, אביגדור ליברמן, אורי אורבך, יולי אדלשטיין, יצחק אהרונוביץ, זבולון אורלב, דוד אזולאי,ישראל אייכלר, רוברט אילטיב, זאב אלקין, אופיר אקוניס, דניאל הרשקוביץ, יצחק וקנין, ניסים זאב, ציפי חוטובלי, משה יעלון, אלי ישי, אמנון כהן, יצחק כהן, יעקב כץ, ישראל כץ, יעקב ליצמן, משה מטלון, אברהם מיכאלי, אנסטסיה מיכאלי, אלכס מילר, סטס מיסז'ניקוב, אורי מקלב, יעקב מרגי, אורית נוקד, לאה נס, חמד עמאר, פניה קירשנבאום, מירי רגב, דוד רותם, עוזי לנדאו, שלום שמחון וליה שמטוב. הדגשתי את השמות של אלו שניתן היה לצפות שיצביעו אחרת. יצוין שגם מן ההצבעה הזו נמלט בנימין נתניהו.
למה דחתה הכנסת את ההצעה הבלתי מזיקה הזו? משום שאיסור על אפליה בדיור יהיה הצהרה נגד התומכים המתרבים והולכים של הרבנים האוסרים על השכרת דירות ללא יהודים. לרבנים האלה יש כוח, ואחרי ההצבעה הזו של הכנסת יהיה קשה מאד לומר שמדובר בכמה ערוגות של עשבים שוטים. הכנסת אימצה את ההגיון שלהם: איסור על אפליה, שלא מבהיר במפורש שהוא איסור על אפליה בין יהודים, יאלץ את ישראל לנקוט מדיניות שוויונית בין תושביה. ואת זה הכנסת הגזענית ביותר בהיסטוריה פשוט לא מוכנה לעשות.
הערה מנהלתית א': מאז הפוסט האחרון התקבלה תרומה בקרן הבעת הרצון הטוב והתמיכה. אני רוצה להודות בזאת לתורם ולאחל לו שלעולם לא יהיה תלוי בחסדיו של ליברל כמו דן מרידור או "איש מרכז מפוכח" כמו אהוד ברק.
הערה מנהלתית ב': במהלך היממה האחרונה, מיד לאחר העלאת הפוסט הקודם, התחילה התקפת DoS על הבלוג, משני מקורות שונים. ההתקפה נמשכה גם היום. אנחנו – קרי אני ושערותי התלושות, ובעיקר הצוות הטכני שעושה לילות כימים – נוקטים בצעדים שונים ובינתיים אני לא מפרט את כל הידוע לנו. כנראה שיש איזה ציוני דגול שהחליט שחובה לסתום לכותבי ההם את הפה. עמכם הסליחה.
(יוסי גורביץ)
לא יכול להיות, לדעתך, שהחוק נדחה משום שאין דרך לאכוף אותו, למדוד אותו או לשפוט אותו? מה, בן אדם לא יכול להחליט למי למכור ולמי לא?
אני יכול להחליט למי אמכור, מה שאסור לי הוא להגיד לשכן שלי שלא ישכיר את הדירה לאתיופים/ערבים/שוודים. בטח שלא לאיים עליו בשום סנקציה שהיא.
תלוי. בארה"ב אתה בהרבה מקרים לא יכול להחליט למי למכור ולמי לא.
http://www.legalzoom.com/us-law/equal-rights/right-refuse-service
אם אתה לא מעוניין למכור לאוכלוסיה על בסיס צבע העור שלה – אתה מפר את החוק.
אפרופו ארה"ב וגזענות (אופ טופיק)
מישהו יכול להסביר לי איך באתרים רישמיים יש חלוקה גזעית לדוגמא בית ספר….
http://www.schooldigger.com/go/CA/schools/1029004034/school.aspx
students
Total Students (2009 – 2010): 473
African American: 12 (2.5%)
American Indian: 3 (0.6%)
Asian: 307 (64.9%)
Hispanic: 55 (11.6%)
Pacific Islander: 1 (0.2%)
Two or more races: 3 (0.6%)
White: 92 (19.5%)
Not Specified:0 (0%)
אני לא מבין את הקשר. מוצא (ולא גזע – זה שהם עדיין קוראים לזה גזע ולפעמים משתמשים בטרמינולוגיה של הדארוויניזם החברתי רק מראה כמה עד אנאכרוניסטית המערכת) יכול להיות מאוד שימושי כדי לעזור בקידום ילדים או בבדיקת האינטגרציה בחברה בכלל. לסקרים כאלו יש שורשים גזעניים, אבל למרות זאת (או אולי בגלל זה) הם יכולים להיות כלי חשוב של שיוויון ולוחמה בגזענות.
מדובר באתר הרישמי של בית ספר יסודי בקליפורניה.המידע הזה זמין לכל דורש.
יכול גם להיות מאוד שימושי למי שלא בא לו היספנים ו/או שחורים…
אותי אישית זה מזעזע ואני לא ממגזר "יפי הנפש",לא ציפיתי לזה ובטח ובטח לא ממדינת קליפורניה שאמורה להיות מהליברליות…
אמנם המידע על התפלגות לגזעים קיימת בכל ארה"ב, אבל בקליפורניה ובכלל במדינות ליברליות הסגרגציה בבתי הספר הציבוריים היא הכי גרועה. בטקסס, יש כל כך הרבה מיעוטים שאפילו הרפובליקנים השמרנים לא יכולים להרשות לעצמם להיות גזענים (למשל, גם בוש וגם ריק פרי היו משמאל למרכז בנושאי הגירה), ודווקא יש יחסית הרבה אינטגרציה בחינוך. אבל במדינות הדרום הישן, הלבנים נטשו את בתי הספר הציבוריים ברוב האזורים ועברו לבתי ספר פרטיים, ומצביעים נגד כל ניסיון להעלות את ההוצאות הממשלתיות על בתי ספר ציבוריים. ובמדינות החקלאיות במערב התיכון ובהרי הרוקי אין מספיק מיעוטים מכדי שלמישהו יהיה אכפת.
בארה"ב, חובה לדווח על נתונים כאלו, כדי שיהיו סטטיסטיקות על הבדלי הכנסה, עבודה, וגישה לשירותים חברתיים על-פי גזע. בניגוד למה שאלכס אומר, השורשים של הסקרים האלו הם אנטי-גזעניים, למרות שהורים גזענים משתמשים בהם למטרות ההפוכות (הם היו עושים זאת עשרות שנים לפני שהנתונים נהיו כל-כך נגישים – הם פשוט היו מבקרים בבית הספר או בפרבר ומסתכלים, או שואלים איפה יש בתי ספר נחשבים). אתרים כגון School Matters מדווחים בכל מחוז או בית ספר נתונים דמוגרפיים, הכוללים את גזע התלמידים וכן מדדי עוני; נתוני הישגים והצלחה בבחינות; ונתונים פיסקליים, כלומר כמה כסף המחוז הוציא לחינוך עבור כל תלמיד.
באופן כללי, בתי הספר האמריקאיים סובלים מסגרגציה לא-פורמלית. רוב ההוצאות הן על בסיס מחוז ולא מדינה או של הממשלה הפדרלית, גך שתלמיד במחוז טוב מקבל יותר כסף מתלמיד במחוז גרוע. בשנות ה-60 בית המשפט העליון פסק שגבולות מחוזות הם חוקתיים גם אם הם דה פקטו גזעיים, כל עוד הם לא גזעיים דה יורה, מה שעצר את הדה-סגרגציה בבתי-ספר ועודד לבנים לעזוב את העיר ולעבור לפרברים. איכות בתי הספר הגבוהה מעלה את ערכי הבתים ועל כן קשה לאנשים עניים לעבור לגור המחוזות הנכונים. מחוזות לבנים עשירים נלחמים בהצלחה נגד אינטגרציה, בדרכים קשות: בנורווק שבמדינת קונטיקט, אישה מחוסרת בית המתגוררת במכוניתה נשלחה לכלא על זה שהיא שלחה את ילדה לבית הספר המקומי (והעשיר); העיר טענה ובית המשפט הסכים שעליה היה לשלוח את הילד לבית ספר בעיר הענייה הסמוכה ברידג'פורט מכיוון ששם היא התגוררה קודם לפני שהיא איבדה את ביתה.
ואם לזאת, רמת הסגרגציה בארה"ב נמוכה מזו בישראל. בניו-יורק, בשלושת בתי הספר למחוננים, בממוצע בערך 10-15% מהתלמידים שחורים ועוד 10-15% היספנים, בעוד שבכלל העיר בערך 37% מהתלמידים שחורים ו-37% היספנים (אחוז השחורים וההיספנים באוכלוסיה הכללית, לא רק תלמידי בית-ספר, הוא רק בערך 27% כ"א; הרבה הורים לבנים עוברים לפרברים לבנים כאשר ילדיהם מגיעים לכיתה א'). מצד שני, כשהייתי בעירוני ד', אני לא חושב שהיה אף ערבי בבית הספר. גם לא היו מי יודע מה הרבה מזרחים; בכיתת המחוננים אני חושב שהיו שניים.
אלון-תודה
בכל אופן רק התחלתי "לחקור" את הנושא ומאוד מאוד הופתעתי ודי הזדעזתי.
לא נראה לי שבאירופה דבר כזה יכול לקרות…כמן-כן יש לך מושג האם ישראלים נופלים לקטגורית האסיאתים,לבנים או ה"אחרים"? (-:
ישראלי הוא לבן בכל מקום שאני מכיר. גם ערבי נחשב בארה"ב ללבן באופן רשמי (באופן לא-רשמי כמובן שלא, אבל ערבים אמריקאים נוטים להיות ממעמד הביניים ועל כן יהיו בצד הלבן + אסייתי של הסגרגציה בחינוך).
ואולי יש הסבר אחר להצבעות נגד החוק? אולי הח"כים שלנו מאמינים (ובצדק) שאין לממשל זכות להגיד לאדם פרטי למי הוא משכיר את הדירה שלו ובאיזה תנאים? לא תמיד צריך לנופף בקלף הגזענות.
יופי, אז ישראל תנקוט בעמדה של תומכי הסגרגציה בארה"ב של שנות ה-60: זכותו של אדם לתלות שלט "ללבנים בלבד", זכותו של אדם להפלות בהעסקה, זכותו של עובד ממשל מקומי שמונע משחורים להצביע להישפט על-ידי חבר מושבעים (שכולו לבן, כמובן, ויזכה אותו).
עקרונית יש בעיה גם בחוק שמנסה לקבוע לי את מי מותר או אסור לי לשכור לעבודה, כשמדובר בחברה פרטית בבעלותי. שהממשלה והמדינה יצאו לי מהחיים, גם ככה כל ההגבלות האלו לא אכיפות.
ואתה בעד שמדינות אחרות גם יצאו מהחיים של אלו שלא רוצים להעסיק יהודים, או לשרת אותם בבתי העסק שלהם, או שיהודים יגורו בשכונה שלהם?
שכל אחד יעשה בביתו ובעסק שלו מה שהוא רואה לנכון, בכל מקרה כפיה על ידי חקיקה לא תפתור את הבעיה. יש דרכים יותר טובות לטפל בגזענות.
אז זהו, שאין. גזענות לא נפתרת על-ידי אנשי עסקים נאורים שמחליטים מטוב ליבם לא להיות גזענים (אחרי הכל, גזענות טובה לעסק – היא מבטיחה ללא-גזען כוח עבודה זול יותר). היא נפתרת על-ידי פעילות זכויות אדרח פוליטית, הכוללת חוקים נוקשים וברי-אכיפה נגד אפליה. כך משנים את סדר הכוח במדינה, ולא על-ידי שמפייסים את המצב הקיים וקוראים לניסיונות שינוי כפייה.
החקיקה לא מעלימה את הגזענות, היא רק מכניסה אותה למחתרת. מי שלא רוצה להעסיק יהודי ימצא דרכים לא להעסיק אותו במסגרת החוק. גזענות אפשר לפתור על ידי חינוך ועל ידי שילוב האוכלוסיה המופלית בחברה ובעוד הרבה דרכים שאני משוכנע שמי ירצה למצוא, ימצא. פעילות פוליטית היא היא מבורכת ורצויה, אבל קשה לי לתמוך בכל סוג של כפיה, אפילו אם היא בעד הערכים "הנכונים". להבדיל, אם ח"כ חרדי היה מקדם חוק שיאלץ כל עסק להוציא תעודת כשרות (הרי מבחינתו כשרות היא ערך שיש לקדם), מה הייתה דעתך בנושא? אתה חושב שהערכים שאתה מאמין בהם עליונים על ערכים אחרים?
1. גם מי שרוצה לקחת סמים יכול לעשות את זה במחתרת. גם מי שרוצה לרצוח יכול לעשות את זה במחתרת. זה שאפשר לעבור על חוק לא אומר שלא צריך להיות חוק.
2. איך אתה מתכוון לבצע "שילוב האוכלוסיה המופלית בחברה" אם החברה יכולה לבחור שלא לשלב את האוכלוסיה המופלית? למשל ע"י המנעות מהעסקתם או קבלתם ליישובים ולשכונות שלהם?
3.הערכים ה"נכונים" בדמוקרטיה הם, בין השאר, הזכות לשיוויון ללא הבדלי דת גזע או מין. אחרת זו לא דמוקרטיה. אם אתה מעדיף לחיות במדינה שאינה דמוקרטיה – זה משהו אחר. אבל אם ישראל מתיימרת להיות דמוקרטיה אז זה אומר בדיוק שאסור להפלות אנשים על בסיס הדת, הגזע או המין שלהם.
1. זה אומר שחקיקה צריכה להיות מינימאלית וישימה, אחרת אתה יוצר קרמינליזציה ללא סיבה. אדם שמעשן ג'וינט בפרטיות שלו הוא לא פושע בשום צורה ועדיין החוק מגדיר אותו ככזה. זה ויכוח נפרד וארוך שזה לא המקום להכנס אליו, אבל עקרונית אין סיבה שתהיה עודף של חקיקה. אם מדינה מעוניינת להגדיר נורמות וקווי מוסר, זה צריך להיעשות במסגרת כינון חוקה.
2. שילוב אוכלוסיות כאלו ואחרות בבתי ספר ומתן העדפה במוסדות להשכלה גבוהה, הקצאת תקציבים לחיזוק האוכלוסיות האלו, הסברה – באמת שלא חסרות דרכים.
3. דמוקרטיה מושתת גם על חופש. אני לא רוצה להתחיל לצטט את שיעורי האזרחות שסיימתי מזמן, אבל יש דרכים לשמר את האיזון העדין שנובע מהסתירה בין חופש לשוויון. שוב, אני מאמין שהמדינה צריכה להתערב לי כמה שפחות בחיי הפרטיים ולכן החופש שלי (כשמדובר כמובן בביתי הפרטי או בעסק הפרטי שלי) חשוב יותר מהזכות של אדם אחר לשוויון תעסוקתי. ושוב, כל הוויכוח הזה הוא לא רלוונטי בגלל שגזען ישאר גזען גם אם המדינה תגיד לו שזה פויה, והוא ימצא דרכים לא להעסיק אתיופים בכל מקרה.
1. קרימנליזציה על בסיס אפליה גזעית היא מוצדקת לגמרי. בנוסף, החקיקה נגד הטרדות מיניות לדוגמא, גם קשה לאכיפה ועדיין חשובה ומוכיחה את עצמה. יש נורמות שהעולם העסקי לא יכול לשנות ללא התערבות הממשלה וטוב שהממשלה נכנסת שם.
2. הייתי מאוד רוצה לראות עולם שבו דרכי הפעולה שאתה מציע מספיקות.
3. דמוקרטיה ממש לא אמורה לתת לנו את החופש לבצע פשעים. כשאתה מדבר על כך שגזען יישאר גזען אתה נותן דוגמא פשטנית ומטעה. בעל עסק קטן שיפחד מעונש/קנס יחשוב טוב מאוד לפני שהוא עושה מהלך גזעני ובטח שיפסיק להתפאר בגזענות שלו.
הגישה הליברטריאנית שלך לא הוכיחה את עצמה בשום שלב. פרט מעניין הוא שהגישה הזאת באמת חביבה על גזענים, עיין ערך רון פול ותומכיו.
1. אין לי בעיה עם מי ששונא אתיופים או ערבים "בפרטיות שלו". יש לי בעיה עם מי שפוגע בחופש של אדם אחר לעבוד או לגור במקומות מסויימים בגלל הגזע שלו. תבדיל בין להיות גזען (מחשבה) לבין להפלות על רקע גזעני (פעולה שמשפיעה על אדם אחר).
2. איך תשלב בבתי ספר אם יש מקומות שבהם אתיופים או ערבים לא יכולים לגור או למצוא עבודה? תארגן הסעות מיוחדות מהגטאות שלהם לבתי ספר מרוחקים? אתה הולך הפוך. אם אתיופים או ערבים יכולים לגור ולמצוא עבודה ליד לבנים או יהודים – הילדים שלהם ממילא ילכו לאותם בתי ספר ו-הופ! שילבת את האוכלוסיה.
3. בדמוקרטיה החופש שלך נגמר במקום שהוא פוגע בזכויותיו של אדם אחר. אין לך זכות להפלות על רקע גזעני בעסק שלך בדיוק מאותה סיבה שאין לך את החופש להלין שכר בעסק שלך: כי יש מי שזכויותיו נפגעות מזה.
אם אתה רוצה עסק פרטי תעסיק את בני המשפחה שלך. רוצה להעסיק זרים? המדינה תגן על הזכות של אזרחיה להיות מועסקים אצלך באופן שיוויוני. גם זה חופש.
נירה,
לשנוא אתיופים או אחרים זו אינה גזענות. בין אם בפרטיות או בפומבי. לעומת זאת גזענות היא לא מוסרית גם במחשבה ונגד זה צריך לפעול.
להיפך. בתחילת שנות השישים, רוב מוחלט מהאמריקאים התנגדו נחרצות לנישואי תערובת. ואז בית המשפט העליון פסק שזה לא-חוקתי למדינות לאסור על זה, וסדרה של מאבקים בתופעת הלינצ'ים וב-KKK וכן אכיפה מצד ה-FBI פגעו בתשתיות הטרור הגזעני, והפלא ופלא, היום לרוב האמריקאים אין שום בעיה עם נישואי תערובת. בנוסף, פסיקת בית המשפט המתירה הפלות גרמה לשורה של פוליטיקאים קתולים שמאלנים כגון טד קנדי לשנות את עמדתם מנגד לבעד הפלות וכן גררה שינוי די גדול בתמיכת האמריקאים בהפלות חוקיות בסקרים.
בניגוד לתפיסה שגזענות היא מהטבע ואין דרך לשנותה, יש מקומות שדווקא שינו אותה באמצעות חקיקה. בתי ספר נהיו פחות מופרדים גזעית (וההפרדה שנשארה היא חוקית רק בגלל שבית המשפט הסכים עם הטענה שהפרדה בין בתי ספר עירוניים ופרבריים היא בסדר אם הגבולות המוניציפליים הם ישנים יותר מדפוסי הגזע של הפרבור). שיעור ההשתתפות בעבודה של נשים ושחורים עלה, והבדלי השכר ירדו.
וכן, אני מאמין ששוויון הוא ערך עליון על גזענות. אני גם מאמין שקיומו של סקטור פרטי מרוסן הוא ערך יותר טוב מקומוניזם ולכן אני אתנגד להצעת חוק המלאימה את כל הרכוש במדינה.
אלון, אני דיברתי על הפעולות שלי כאדם פרטי, לא על מוסדות המדינה. ברמת המאקרו של המדינה ודאי שצריך למנוע כל תופעה של גזענות, בטח כשמדובר בקבוצות טרור אלימות.
לרגע לא טענתי שגזענות היא תופעה טבעית שאין דרך לשנות (אם כי היא אכן נטיה טבעית אצל בני אדם, פחד מהשונה וכו'), וגם לא דיברתי על גזענות מול שוויון אלא על חופש מול שוויון. אני לא מתדיין עם אנשים שחושבים שאיש קש זו צורה לנהל ויכוח.
הפעולות שלך כאדם פרטי מוגבלות בהמון תחומים. למה אתה חושב שחוקים בנוגע לאפליה צריכים להיות מיושמים רק בסקטור הציבורי בעוד שחוקים בנוגע לימי מחלה (נניח) צריכים להיות מיושמים בכל הסקטורים?
אז למה שלא כל אחד ירצח בביתו ובעסק שלו את מי שהוא רואה לנכון? זו הרי כפייה ע"י חקיקה.
כאזרח של מדינה, או שיש לך זכות שלא יפלו אותך על בסיס דת\גזע\מין או שאין לך. ואם יש לך זכות כזאת, זה אומר שצריך לאכוף חוקים שאוסרים על אנשים אחרים להפלות אותך. אלא אם כן יש לך טריק אחר?
התערבות הממשלה בחיים הפרטיים שלי צריכה להיות מינימאלית. בתור בעל עסק יש לי את הזכות לבחור את מי אני רוצה להעסיק, ואין פה שום דמיון לרצח של אדם אחר.
תסכימי איתי שלממשלה אין זכות להגיד לך את מי לארח או לא לארח אצלך בבית נכון? יש לי זכות מלאה לא לארח אצלי אתיופים אם אני לא אוהב אתיופים, וזה כמובן עדיין לא אומר שמותר לי להרוג אותם.
are you for real
יריב, שאלה:
נניח ואני לא מוכן לגור בשכנות לאנשים שיורים בחתונות (שזה אומר, בארצנו, ערבים). או לגור בסביבה שבה הנשים מכוסות מכף רגל ועד ראש (חרדים וערבים, בעיקר). אתה יכול לקרוא לזה גזענות?
אתה לא יכול להפריד בין המאפיינים התרבותיים של אוכלוסיה / מיעוט מסוים כל פעם שנוח לך.
אני לא מצדיק בהכרח את יוחאי, אבל לצעוק "גזען גזען" בטח לא מוביל לשום מקום.
אתה יכול לבחור ליד מי אתה עובר לגור; אתה לא יכול לבחור מי עובר לגור לידך.
It's that simple.
יותם, אתה עונה ולא עונה.
יש כאן שתי שאלות מהותיות:
א. האם שיקולים כאלה הם לגיטימיים או לא
ב. במידה והם לגיטימיים, האם אסור לי להביע את דעתי. האם אסור לי לקרוא ברחובות "אל תשכירו בתים למי שיורה בחתונות / מכסה את הנשים שלו".
יש הבדל בין להביע דיעה לבין ארגון משלחות להפעלת לחץ ואיום על מי שכן רוצה למכור את הדירה שלו למי שלא מוצא חן בעיניך. מעניין שזה לא ממש מפריע ליוחאי. כנראה שלאנשים אחרים מותר להחילט עבורך למי מותר לך למכור, כל עוד זה נעשה בלי חוקים ובעזרת אלימות ולחץ חברתי בלבד.
נכון, אבל זה גם לא אומר שמותר לך להפלות אותם בקבלה לעבודה. ברגע שהגזענות שלך מתנגשת עם זכויותיו של אדם אחר – זה בדיוק הרגע שבו החוק אמור להתערב. ולאתיופי או לערבי יש זכות לגור באותו מקום שבו אתה גר ולעבוד או לקבל שרות באותו מקום שבו אתה עובד או מקבל שרות. זה כמובן לא אומר שאתה גם חייב להזמין אותו אליך הביתה.
לא אמרתי מילה על הזכות של אתיופי כלשהוא להתקבל לעבודה או לגור איפה שהוא רוצה. דיברתי על הזכות שלי כאדם פרטי להחליט את מי אני רוצה להעסיק בעסק *שלי* ולמי להשכיר את הדירה *שלי*
עסק שכולל אנשים אחרים בו, לא רק אותך. גם אסור לך לקנות אדם כעבד. (וכן, האמריקאים שהיום תומכים בזכות להפלות גם טוענים שלינקולן היה צריך לפצות את בעלי העבדים ושהדרום רק רצה חופש מהצפון.)
אני מקוה מאוד שנלך בדרכה של ארצות הברית בהקשר הזה ושיהיה אסור לדחות מישהו על בסיס צבע העור.
כמובן שגם בארצות הברית ישנם גילויי גזענות אבל הם פוחתים גם בכמות וגם במידת הגאווה של הגזען.
שאלה נוספת, בתסריט הכי נורא שאתה יכול לתאר לעצמך, מה מידת הנזק שייגרם לאותו בעל עסק גזען שלא רוצה שיתערבו לו בשיקולי העסקה.
איך לאתיופי יש זכות להתקבל לעבודה איפה שהוא רוצה (בהנחה שהכישורים שלו מתאימים, כמובן) אם לך יש זכות להפלות אותו ולא לקבל אותו רק בגלל שהוא אתיופי? אתה אומר דבר והיפוכו.
נירה, אני דווקא בדעתך עד כה, אבל קצת פספסת עכשיו. זה לא דבר והיפוכו.
למשל, יכולת לומר – איך לאתיופי יש זכות להנשא למי שבא לו, אם לאב הכלה יש זכות להפלות אתיופים ולסרב לנישואים בין-גזעיים? אז אמנם יש לו הזכות, ואפקטיבית זה יכול למנוע מאתיופי להתחתן ולהביא ילדים. עדיין זה לא דבר והיפוכו להיות בעד זכות נישואים בין-גזעיים ולהיות בעד החופש להפלות זרים על רקע גזעי בחיי המשפחה.
זה אפילו יכול להתקיים בו-זמנית אצל אותו אדם. יש הבדל בין מה שאתה מבטא בעצמך אידאולוגית כעמדה ציבורית לבין מה שאתה מבטא בתחום האישי.
זה דבר והיפוכו כי אם מותר לך להפלות בקבלה לעבודה בעסק הפרטי שלך אז לערבי שאתה מפלה אין שיוויון בקבלה לעבודה. כשאתה בעל עסק שמפלה אנשים בקבלה לעבודה – זה כבר לא החיים הפרטיים שלך אלא (גם) החיים הפרטיים של מי שאתה מפלה.
בבית שלך אדם בהחלט יכול להגיד לבת שלו שאתה לא מוכן שהיא תתחתן עם אתיופי. ואני מקווה שהבת שלו תצחק לו בפנים ותתחתן עם מי שהיא רוצה.
כן. כי "בעלות" על עסק היא משמים ולא משהו מכוח המדינה ובזכות הציבור ובהחלטת הציבור…
האמת היא שהחוק לדעתי מיותר. יש כבר חוק נגד הסתה לגזענות במדינה. די מגוחך בהתחשב בזה שיהודי וערביה לא יכולים להתחתן באופן חוקי בישראל.
בכל אופן אם אני לא רוצה להשכיר את הדירה שלי לערבי זו זכותי, אם אני יוצא בקריאה לאחרים לא להשכיר לערבים ועוד בזמן שאני מקבל משכורת מהמדינה זו כבר עבירה על החוק. כך ששוב – לא צריך את החוק הזה, מספיק שהמשטרה תקרא לחקירה את כל הרבנים שקראו לא להשכיר דירות לערבים והמדינה תפטר אותם.
הבעיה שלי עם תלונות על הפלת החוק, אינה קשורה לישימותו. יש חוק האוסר על אפליה בעבודה, וקשה ליישם אותו. אבל הוא חוק ראוי וחשוב, גם אם אינו משיג את מטרתו. לכל הפחות, הוא מונע מלעשות זאת בראש חוצות. לכאורה, ניתן היה להגיד שלממשל אסור להגיד לעסק את מי לשכור לעבודה.
אבל הבעיה היא שהדיון הוא מעט עקר, בלי נוסח החוק עצמו. מה זה אומר לפי החוק אפליה בדיור? מה העונש על אפליה בדיור? איזה סוג של סנקציות יוטלו על המפלה? באיזה סוג של בית משפט יידון החוק? חיפוש שלי בגוגל לא העלה את הנוסח, כך שקשה לי לדעת אם אני תומך בו או מתנגד לו.
אז לא תהיה לך בעייה אם בכל פעם שתלך לסופרמרקט תשלם כפול מכל אחד אחר כי בעלי הרשת (הפרטית) החליטו שמי ששמו יוחאי ישלם כפול? זה עסק שלהם ולאף אחד אין זכות להכתיב להם למי למכור ובאיזה תנאים!
אל תהיה מגוחך! יוחאי, כמו כל ליברטאני טוב, יסע 300 ק"מ למעלה יוחאי שבו כל היוחאים מקבלים הנחה של 10%. כי ככה חברה אוטופית אמורה לעבוד!
מעניין מה יאמרו על כך אותם "אנשי שמאל" שסותמים את האף ומתפקדים לליכוד כדי לחזק שם את "הקול הליברלי" לכאורה…
אין כאלה, תלמד לקרוא.
רק בגללך הבלוג שלנו מג'עג'ע, עוכר ישראל.
יעקב ועקנין… למה כבר ציפית מקבלן מקורב לש"ס, חובש כיפה וחובב קברי צדיקים?
אותי דווקא היה מעניין לדעת מי ה-22 שהצביעו *בעד* החוק.
עצם הדיון כאן כאן הוא הוכחה, מבחינתי, שאין לתייג אין מתנגדי החוק כגזענים באופן אוטומטי. הרי לא הייתי רוצה שחבר כנסת יצביע אוטומטית נגד חוק רק מפני שדעת הקהל היא מסוימת. אז נכנסו בכפיפה אחת גזענים(קטנים וגדולים), פוליטיקאים מסריחים ואולי, רק אולי, גם כמה שאשכרה חושבים שיש בעיה עם החוק.
וכמו שאמר גורו יאיא מעלי, זה לא אפשרי לנהל דיון על החוק ללא הצעת החוק עצמה.
בכל מקרה, עצם זה שיש ביננו כאלו הסוברים שיש צורך בחוק שכזה רק מראה, שוב, את חומרת הגזענות העמוקה המוטבעת בחברה הישראלית-יהודית כיום.
בשבילי הדיון כאן נותן עוד הוכחה שליברטאנים למיניהם הם או מנותקים מהמצאיות או אנשים שאיכשהו תמיד מוצאים את עצמם בצד של גזענים, גזלנים וסתם פושעים. פשוט מוזר איך זה קורה להם פעם אחר פעם אחר פעם.
ליברטריאנים דוגלים בהפחתת המעורבות הממשלתית בחיי האזרח ובכלל זה דה-קרימינליזציה של עבירות רבות. לכן ברור שיש קבוצה גדולה של אנשים שבעיניך הם "סתם פושעים" ובעיני הליברטריאן הם (נגיד) "סתם חארות". אני לא מבין למה זה מוזר בעיניך, אלא אם אתה חושב שההגדרה של "פושע" היא אבסולוטית וירדה מהשמיים.
זה מוזר, כי הליברטריאנים שאנחנו מדברים עליהם (כלומר אלו האמריקאים – אירופאים עם דעות דומות הם ליברלים ודווקא מאוד בעד חוקים נגד אפליה) המציאו אידאולוגיה בתור מחסה לגזענות. כשפושעים הם מצבע העור הלא נכון, הם דווקא בעד שיטור קשה: ראה את נקודות 4 ו-5 בתוכנית הימין הפופוליסטי של רות'בארד (יהודי שעבד עבור קמפיין הבחירות לנשיאות של סטורם ת'ורמונד האנטישמי) ואת הגנתו על מנהיג ה-KKK דיוויד דיוק.
הלינק צריך להיות ל-:
http://www.lewrockwell.com/rothbard/ir/Ch5.html
יוחאי,
אתה טועה בגישה.
מותר לך לשנוא אתיופים או כל דבר. מותר לך גם להכריז על כך בכול מקום.
אסור לך אבל להיות גזעני. לא בחוץ וגם לא בביתך. הגזענות אינה מוסרית ומטבע זה, בכול מקום.
הרצון של הבן אדם והחופש לרצון הוא אמנם מרכיב בסיסי בזכויות אבל יש לזה גבולות ברורים. הרצון מתקבל כל עוד הוא מוסרי.
זה שיש למשהו דירה שהוא יכול להשכיר, זו עמדת כוח. חלק מהמחאה בקיץ הייתה בדיוק נגד עמדות כוח כאלו שבעלי הכוח חושבים שמותר להם לעשות כל מה שהם רוצים.
התפקיד של החוק בין השאר למנוע מבעלי כוח כאלו לעשות "מה שהם רוצים".
ברגע שאתה משכיר דירה או מקבל לעבודה רק לבנים, אתה נותן לקבוצה מסוימת ערך מהותי בניגוד לקבוצה אחרת וזאת על בסיס צבע העור (או המין או הדת וכו'). זו גזענות ועל המדינה למנוע את זה.
ברגע שיש לי דירה להשכיר, אני יכול לעשות איתה מה שאני רוצה. אני יכול להחליט שאני משכיר אותה רק למי שגילו מתחלק בשבע, רק למי שיש לו עיניים כחולות ושיער בלונדיני או, כמו שאני חושב שרבים עושים, רק למי שישלם לי את הסכום המתאים מדי חודש.
כל עוד אני עושה זאת באופן פרטי ולא מפרסם מודעות בכל הבניין שקוראות לא להשכיר דירות לקבוצה כזאת או אחרת, אני לא רואה בכך שום עבירה על שום חוק.