החברים של ג'ורג'

צה”ל גונב ממך, מותק

צה"ל הודיע היום שאופס, הוא ניצב בפני גירעון של 5.2 מיליארדי ₪, שכנראה נפלו לו מהכיס האחורי. למעשה, הגירעון גדול משמעותית יותר – תשעה מיליארדי שקלים (9,000,000,000) – אבל את ה-5.2 הוא חייב לתעשיה הבטחונית, שלה יש השפעה ניכרת בכנסת, כך שהוא מעריך שהוא יקבל אותם בחזרה איכשהו.

חלק ניכר מההוצאות שצה"ל טוען שהן "בלתי צפויות" היו, לדבריו, הוצאות על הגנת העורף. בין ההוצאות האלה, הוא מונה את ההוצאות על כיפת ברזל והחץ, והוא טוען שהם עלו 18 מיליארדים. זה קצת משונה: קודם כל, משום שעלותה של כיפת ברזל היתה אמורה להיות נמוכה משמעותית (ב-2010 אמרו לנו שהיא תעלה "רק" מיליארד) – אבל חסר לנו הנתון על עלות החץ. יכול להיות שהוא עולה 17 מיליארדים? יכול להיות שצה"ל סתם מלהטט במספרים? שניהם סבירים. אבל מה שחשוב באמת כאן הוא שני דברים: קודם כל, "כיפת ברזל" הפכה פתאום לאמצעי הגנה על העורף – וזה אחרי שצה"ל אמר לנו במפורש שזה לא יקרה ושמבחינתו האזרחים יכולים למות. השני הוא שצה"ל – שעדיין קורא לעצמו צבא ההגנה לישראל – חושב שההגנה על ישראל היא מין איזה סרח עודף שהוא לא צריך להביא בחשבון התקציב שלו.

זה לא חדש, אבל בכל זאת ראוי להזכיר את זה – והלילה גם קיבלנו דוגמא. מישהו ירה קטיושות בגבול הצפון לעבר ישראל, ולא היתה התרעה, וזאת למרות שצה"ל התקין מערכת התרעה שם. למה? כי בצה"ל החליטו לחסוך על חשבון הציבור, זה למה. מה שאומר שמבחינת בור השומן הירוק, לא הרבה השתנה מאז מלחמת לבנון השניה, שבה התברר שפיקוד העורף הפריט (!) את האזעקות, ומפעלים שלא שילמו לו לא שמעו אזעקה – כאילו לא מימנו כבר את צה"ל באמצעות המסים שהם משלמים.

בינתיים, מיהר צה"ל להודיע שהוא מקפיא את הצבת סוללות החץ ו"כיפת ברזל", כמו גם את הבניה של גדר ההפרדה. נו, אלה בסך הכל פרויקטים שמטרתם לחסוך בחיי אזרחים, אז עליהם קל לוותר. לפרק שתי אוגדות שריון שנערכות כבר ארבעים שנה לעוד סיבוב עם הסורים ברמת הגולן, זה לא. לפרק שתי טייסות של אף-16 שמשמשים לבומים על קוליים מעל רצועת עזה – פחות או יותר הבזבוז המשווע ביותר בתולדות ההוצאות הצבאיות – לא עולה בכלל על הדעת. אבל הגנה על האזרחים? זניח.

אגב, חומת ההפרדה? התחילו לבנות אותה ב-2003. צה"ל בונה מכשול לא יעיל, בונה אותו במפורש באופן בלתי יעיל – כל הפניות האלה שמטרתן להכניס עוד שטח פלסטיני לתחומי החומה – ועושה את זה כבר שמונה שנים. שום דבר לא בוער, והבזבוז כיד המלך. למה מה קרה? כולה כספי ציבור.

עכשיו מגיע צה"ל ומודיע לנו שאחרי שהוא בזבז תשעה מיליארדים יותר ממה שנתנו לו, בלי לעדכן אותנו, הוא רוצה עוד כסף. אם לא ניתן לו עוד כסף, מאיים צה"ל, לא יהיה לו כסף לגיוס מילואים והוא לא יוכל לצאת למבצע בעזה. האמת? בהתחשב ביעילות של צה"ל, בכך שההתמחות שלו היא ירי בלתי מרוסן כדי לשמור על חייליו (לא שהוא מצליח בכך: מחצית ההרוגים בעופרת יצוקה היו מאש ידידותית), ובכך שהמבצעים הצבאיים שלו לא הביאו תועלת צבאית ראויה לציון אבל גררו נזק דיפלומטי מסיבי – טוב מאד, שלא יצא.

ראויה לציון העובדה שצה"ל נוקט כאן באותה השיטה של האוליגרכים הדורשים תספורת: דפקנו אתכם עד העצם, גנבנו ממכם למעשה כסף, אבל אם לא תוותרו לנו, נדאג שיהיה לכם גרוע יותר. במונחים אזרחיים, צה"ל הוא פושט רגל אבל כזה שלא מוכן שכונס נכסים יגיד לו מה לעשות. הוא יודע יותר טוב והוא רוצה המשך שליטה על תקציבו – כלומר, המשך בזבוז חסר הכרה.

אז זהו, שלא. אם צה"ל רוצה אגורה שחוקה מעבר לתקציב שלו – שמרביתו, נזכיר, הולכת על משכורות ופנסיות, ואין לו דבר וחצי דבר עם הוצאות בטחוניות פרופר – אז הוא צריך לעבור תכנית הבראה. והיא צריכה לבוא מבחוץ, כי צה"ל בעליל לא יודע איך לעשות אותה.

רצוי להזכיר, בפעם המי יודע כמה: הוצאות הבטחון של ישראל תופחות במקביל לירידת הסיכונים שלה. עיראק, אויב גדול עד 2003, יצאה מהמשחק; ספק אם היתה באמת יריב רציני אחרי 1991, אבל היא היתה דחליל נוח ("החזית המזרחית") עבור צה"ל. הצבא הסורי גם הוא יצא מהזירה, עקב המהפכה בסוריה בחצי השנה האחרונה. מרבים לדבר פה על הפיכה איסלמית במצרים, אבל אם אכן תהיה כזו היא צפויה לגרום נזק ניכר לצבא המצרי, שהקצונה שלו נאמנת בעיקרה לכת הקצינים ששלטה במדינה מאז 1952 ושיהיה צורך להחליף, מה גם שגם כך איכותו איננה מזהירה. ואם מצרים תפר את הסכם השלום, היא תפסיק לקבל את הסיוע הצבאי הנדיב שהיא מקבלת מארה"ב, כלומר שמצבו של הצבא יתדרדר במהירות. יש לנו מיליציות איסלמיסטיות בגבול הצפון ובגבול הדרום, וישנה איראן – אבל היא לא רלוונטית לרוב המוחלט של פעולות צה"ל. ירדן היא בעלת ברית יציבה – כמובן, כל זמן שישראל לא תנסה להפוך אותה לפלסטין.

נשארנו עם הכיבוש. התקציב של צה"ל היה יותר מ-50 מיליארד שקל, והוא ניסה להגניב השנה – לשם שינוי ללא הצלחה – 620 מיליונים נוספים, בתואנה שקרית שמדובר בכסף שמיועד לתעשיה הבטחונית. עכשיו הוא הודיע לנו שהוא הוציא 18% יותר. כל שקל שצה"ל גנב מהקופה הציבורית הוא שקל שלא יילך לבתי ספר, לא יילך לבתי חולים, לא יילך לאוניברסיטאות, לא יילך לדיור – ואנחנו מקבלים מוצר נחות מאד בתמורה. הגיע הזמן שזה ייפסק ושהאחראים לכך ייענשו, בחומרה ובפומבי – או שזה ימשיך לקרות. במדינה נורמלית, שר בטחון שהיה חורג בפראות כזו מתקציבו, היה הולך הביתה. אנחנו לא חיים במדינה נורמלית והשרים שלנו ממונים בשיטה שמזכירה הרבה יותר את השיטה הפיאודלית, אבל אם לא מביאים לנו את ראשו של מנכ"ל משרד הבטחון ואת זה של האחראי על התקציבים בצה"ל, אנחנו פראיירים שמגיע להם כל מה שצה"ל מתכנן להמשיך ולגזול. צה"ל הגיע למצב שבו הוא גדול על ישראל, טפיל שמסכן את קיומה החברתי.

ועוד דבר אחד: מה שווים חיילי צה"ל, אפשר ללמוד מהתקרית הזו. צלמת פרילאנס של הניו יורק טיימס, לינזי אדאריו, היתה צריכה לעבור דרך מחסום ארז. אדאריו, בהריון, שלחה בקשה למחסום שלא לעבור דרך שיקוף הרנטגן; בתגובה, החיילים אילצו אותה לעבור בו שלוש פעמים, תוך שהם מצחקקים. אחר כך היא עברה חיפוש בעירום כמעט מוחלט. בצה"ל הודו שיכול להיות שהיתה כאן פאשלה, אם כי הוסיפו בצדקנות שמטרת החיפוש היתה "למנוע מטרוריסטים להגיע לישראל." אדאריו אמרה אחר כך ש"מעולם לא התייחסו אליה באכזריות בוטה כל כך." והיא צריכה לדעת: היא היתה בין העיתונאים שנחטפו בלוב לפני מספר חודשים. כך נראית הבהמה הירוקה, 2011. והחיילים האלה במחסום הם הרבה יותר פניו של צה"ל מכל סיירת מובחרת או טייס. לאדאריו, צלמת שזכתה בפרסים בינלאומיים ושעובדת עבור הני"ט, יש יכולת להודיע לעולם מה קרה לה; רק חשבו על הנשים האחרות, פלסטיניות או לא, שאין להן מעמד כזה. תיקון: לינזי אדאריו לא הושפלה על ידי חיילי צה”ל אלא על ידי מאבטחי משרד הבטחון. פרטים כאן.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו
    • עדו

      למה כשמכניסים טקסט באנגלית הכל מתהפך, למה? איזה גוף בלתי יעיל ובזבזני הוא הבלוג הזה?

  • אורן

    שצה"ל נותן תמורה גרועה לאגרה, אני לא אתווכח. אבל שלמשכורות ופנסיות אין קשר לבטחון שצה"ל אמור להעניק לאזרחים? דמגוגיה נמוכה. למה, שדרת הפיקוד אמורה לכלות את ימיה בצה"ל בהתנדבות? בלי משכורת? בלי בטחון פנסיוני? הם עבדים, לא עובדים? איזה מין טיעון מוזר זה.
    עכשיו אפשר להתחיל להתפתל ולהסביר, 90% מצה"ל עסוק בביורוקרטיה, או סתם נגוע בחוסר יעילות, וכו' וכו' וכו', אבל ברור שזה לא הסיפור, ושגם אם גיל הפרישה בעידן הפנסיה הצוברת הוא 45 במקום 65, ושרק חצי מצה"ל ממש עסוק בתמיכה בפעילות מבצעית שוטפת, והחצי השני מגרבץ כל היום, עדיין שמינית מהתקציב הולך לבטחון. וזה לא שאתה בדיוק משאיר מקום לשמינית הזו ברטוריקה שלך.

    • Quercus

      איזה מצחיק זה שאתה עונה לטיעונים הגרועים של עצמך

      • אורן

        לא, מה שמצחיק זה שאתה כל כך בטוח שאתה צודק שאתה בכלל לא מוצא טעם להסביר את עצמך מרוב זחיחות.

        • עומרי

          +2

  • בטטה

    מזה שנים רבות ,למעשה מאז 1973 שאז עוד לחמו עם ותיקי צהל שלפני אסון ששת הימים,מדובר בצבא שלא ניצח אף מלחמה ומדובר במלחמה מול יריבים נחותים.
    צהל של היום זה מליציה /כנופיה גדולה חמושה ומאורגנת וככה היא נראית.
    למזלנו כפי שפירט יוסי אין סיכוי שצהל יצטרך להתמודד בקרוב במלחמה רצינית אחרת היו מתבררים ממדי האסון והמחדל.

  • שי

    אתה כותב כאילו בצה"ל שורפים שטרות של כסף באש והכסף הזה פשוט נעלם לאוויר. אפילו אם נצא מתוך ההנחה הלא מופרכת ש 100% מהכסף שנכנס לצה"ל הוא בבחינת בזבוז. עדיין, רובו של הכסף גם יוצא מצה"ל לתעשיות המקומיות ולאנשים שעובדים בו וחוזר למחזור הכסף הארצי. יוצא מן הכלל הזה הוא כנראה הכסף שבאמת כן נשרף לאוויר בדמות דלק סילוני.
    אם פתאום תקציב הבטחון ירד לאפס, הרבה חברות אזרחיות יסגרו, הרבה אזרחים יאבדו את עבודת ואף יותר ירדו מתחת לקו העוני.

    • Quercus

      הטיעון שלך מזכיר לי את הטיעונים לפיהם אם לא יתנו לאוליגרכים לגנוב את הכסף שלנו, אז מפעלים יסגרו ולא תהיה לאנשים עבודה. זה מהטיעונים האלו שהם כל-כך מופרכים ומגוחכים, שאפילו לא ברור איך מתחילים לענות עליהם.

      • אלכס ז.

        רחוק מכך. הטיעון של שי הוא די חזק ואין שום קשר בין הטיעון שלו (שנוגע לכלל המחזור הכספי במדינה) לטיעון האוליגרכי שקשור רק למפעלים ספציפיים.

        יחד עם זאת ישראל איננה נמצאת במיתון והיא יכולה להרשות לעצמה לצמצם בהוצאות הממשלה כדי לדחוף אנשים לעבודות יצרניות. בדר"כ מומלץ להתחיל לחסוך בהוצאות ממשלתיות בזמן צמיחה כדי שאפשר יהיה לבזבז בזמן מיתון. מכאן שצו השעה הוא קיצוצים בצה"ל.

      • שי

        למה שלא תנסה?

    • אחד מהבעיות בהתמכרות זה שהגמילה קשה.

  • עמית

    אממ, בוא נדייק בבקשה. להגיד שתקציב הביטחון לא מפסיק לגדול זה כמו להגיד שתקציב החינוך זינק ב-20 אחוז. זה נכון, אבל זה הצגה מעוותת ביותר של הדברים.

    הגודל האבסולוטי של תקציבים גודל (בד"כ, למעט שנות משבר קשות) משנה לשנה באופן טבעי, השאלה היא האם חלקם מהתמ"ג השתנה. האחוז מהתמ"ג זו הדרך בה בוחנים את גודלם של תקציבים ממשלתים לאורך תקופות. במקרה שלנו – גודלו של תקציב הביטחון צנח דרמטית. הוא הגיע לכמעט 30 אחוז בשיאו לאחר מלחמת יום כיפור, וכיום הוא כ6.6 אחוז, רמתו הנמוכה ביותר איי פעם. לשם השוואה, בארה"ב תקציב הביטחון מהווה כ4 אחוז מהתמ"ג ובמדינות אירופה הגדולות הממוצע הוא 2.5-3 אחוז.

    • טל כהן

      מדוע אחוז מהתמ"ג, ולא אחוז מהתקציב? נראה לי משמעותי יותר (מודד באופן ישיר כמה "מפסידים" משרדי הממשלה האחרים מכל שקל שזורם לצה"ל).

      • סרגיי

        גם אני לא מבין מה הקשר לתמ"ג.
        מדינה צריכה לתת לנו שירות שונים, למדינה יש סה"כ כסף להוציא על השירותים הללו: התקציב. ממנו צה"ל נוגס מעל 16%.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          השוואה לתקציב המדינה במקום לתמ"ג גם היא לגיטימית. לא טענתי אחרת. הנקודה העיקרית היא שצריך לבחון את תקציב הביטחון באופן יחסי, כי בחינה אבסולוטית היא מטעה.

          הנה קישור לכתב ההגנה של משרד הביטחון על תקציב הביטחון, בו נמצאת גם השוואה בין תקציב הביטחון לתקציב המדינה לאורך השנים. עמוד 47. ניתן לראות שגם בבחינה כזו של הדברים תקציב הביטחון קטן. בשנת 1985 תקציב הביטחון היווה כ-24 אחוז מתקציב המדינה, בעוד בשנת 2009 הוא היווה כ-15 אחוז בלבד.

          http://www.mod.gov.il/pages/general/pdfs/takziv_2011_2012.pdf (זהירות – 350 עמודים בPDF).

          • עמית

            התגובה של האנונימי היא שלי..

            עדו – אתה צודק שתקציב הביטחון ירד בהתאם לרמת האיומים שירדה גם היא, זה בדיוק מה שניסתי להראות. הטענה של יוסי, לעומת זאת, הייתה שתקציב הביטחון לא ירד (אלא למעשה גדל) על אף הירידה ברמת האיומים.

            אין ספק שצה"ל, כמו כל ארגון בירוקרטי גדול – ואולי גם יותר מאחרים – מבזבז כמויות עצומות של כספים שהולכים לפח. לא נראה לי יש מי שיחלוק על כך. צה"ל עצמו לא טוען אחרת אלא רק טוען שהוא "משתפר". אבל בסופו של דבר השאלה העיקרית היא האם גודל תקציב הביטחון הנוכחי הוא ראוי או לא, ונראה לי שהנתונים מראים שהוא כן ראוי. אם צה"ל לא משתמש בכסף בחוכמה זה כבר נושא אחר.

    • עדו

      טוב, לפחות הטיעונים שלך הם עניניים
      אני לא הדובר של גורביץ ואני לא יודע איפה מוצאים נתונים על עליית התקציב ביחס לתל"ג. אני רק יודע שאחרי מלחמת יום כיפור היינו מוקפים במדינות עוינות, במצב קשה וצריכים לתחזק כוחות בכל מרחבי סיני.
      בינתיים מצרים יצאה מהמשחק (כמדינת אויב, צרות מהגבול יש אבל לא כאלו שמחייבים ריתוק אוגדות לשם), עיראק, כפי שצוין כאן, כבר לא מאיימת עלינו וירדן מאז 71 היא בת ברית פחות או יותר.
      בהזדמנות זאת צריך להסביר לשי ולכל השאר שאף אחד לא טען שלא צריך צבא. כל אחד צריך לאכול, השאלה היא מה קורה כשאתה סובל מעודף שומן רציני שגם פוגע לך בכושר.
      כאמור אני לא מכיר נתונים סטטיסטיים אלא רק יודע מה שכולם יודעים. כך למשל ידוע לי שמחנה הקריה יושב על אחד המקומות המבוקשים ביותר מבחינת נדל"ן במדינה כולה. היה אפשר להעביר את הקריה לתל השומר, אולי למחנה אדם שבבן שמן או לבאר שבע כדי לפתח את הדרום. בפועל מה שעשו הוא להקים עוד בניין ענק בתקציב גבוה (בנוסף על אחד שהוקם שם לפני עשרים שנה) כך שהאפשרות הזאת די ירדה מהפרק.
      זה כמובן לא (רק) מה שגורם לבזבוז בצה"ל, זו רק דוגמה להתנהלות השחצנית של הצבא, לצפצוף הארוך שלו על יעילות, לחוסר ההתחשבות שלו במצוקה התקציבית במדינה ולחוסר כל שיקול לגבי החברה האזרחית. אני בטוח שכל אחד יכול לשלוף דוגמאות מוצלחות עוד יותר שהוא מכיר באופן אישי. משום מה כולנו (מי ששירת) מכירים היטב את הכשלים של צה"ל אבל נזעקים להגן עליו בכל פעם שמישהו מצביע עליהם.

      • Quercus

        " משום מה כולנו (מי ששירת) מכירים היטב את הכשלים של צה"ל אבל נזעקים להגן עליו בכל פעם שמישהו מצביע עליהם." – אכן, תופעה משונה.

      • It's just an insider mentality. People who do a lot of internal criticism will nonetheless defend their organization from outsiders. American cops love The Wire, with its send-up of stupid commanders who don't let talented cops do their work; at the same time, they hate civil liberties organizations that point out that ordinary cops aren't that great either, and push for laws that e.g. make it illegal to photograph a cop engaging in brutality.

  • יוני

    זה לא "משום מה" –

    כולנו עברנו דרך מכבש הטמטום והבזבוז הצה"לי. אבל להכיר בזה – זה כבר דיסוננס גדול מדי, להבין ששלוש (חמש, אצלי) שנים נשחטו לך ככה.

    זה, לדעתי, אחד המנגנונים הפסיכולוגיים שממש מניעים את דעת הקהל בארץ, וזה לא פחות מטרגי.

  • אלעד

    לענייננו: פחות מעניין אותי איך צה"ל מצדיק את החור בתקציב שלו, כי זה כבר נשפך. מעניין אותי יותר איך זה לא קורה שוב בשנים הבאות. יותר מעניין אותי שבמקום להוציא 18 מיליארד ש"ח על טילים נגד טילים נוציא את ה- 18 מיליארד האלה על חינוך, כדי שיהיה עתיד למדינה הזו, על בריאות (שכר רופאים, ציוד רפואי ראוי ובתי חולים חדשים במקומות בהם משוועים להם), כדי שאנשים יוכלו לחיות, ועל רווחה, כדי שאחוז העניים הגדול ביותר במדינות ה- OECD יוכל פשוט להתקיים בלי אימת הרעב.

  • Alex F

    לא ברור לי מדוע המדינה המטופשת הזו מאפשרת לאנשים עוד לעבור ב"ארז".

    יתכבדו העיתונאים המכובדים לעבור דרך מצרים…

  • ג

    בסה"כ, עם כל ההסכמה, הטענה שרוב הכסף הולך לפנסיות ולמשכורות היא תמוהה למדי. ברור שעיקר הכסף, בכל ארגון הגיוני, יגיע למשכורות. כסף משלמים לאנשים, לא לחפצים. טנק לא זקוק לכסף. מפעיליו זקוקים לכסף.
    גם אם מרבית הכסף של הצבא, היה הולך לפיתוח מערכות מתקדמות להגנת העורף, גם אם עיקר הכסף היה הולך להגנה ממדינות אויב, גם אם עיקר הכסף של הצבא היה הולך לחיזוק מעמד ישיבות ההסדר וגם אם מרבית הכסף היה הולך על אימון חיילים באינוס קטינות – עיקר הכסף היה הולך למשכורות.

  • צרי

    בעיקרון, באמת עיקר הכסף הולך למשכורות אנשי הקבע. כמה מהם תקנים פיקטיביים? כמה לא יצרו להם תקנים כמו שצריך? כמה טוב-שאנחנו-משלמים-להם-כי-הם-אחראים-לבטחוננו-הישיר-והעקיף? שאלות שאפילו לא כל הקצונה בצה"ל שמטפלת בזה (אמ"ש->נגזורתיו בכל הזרועות->הלאה) יודעת לענות.
    אני לא חושב שיוסי ניסה להגיד "הבה לא ניתן לצה"ל כסף בכלל, למעשה, הבה נתקצב אותו כמו משרד הרווחה או משרד הדתות" או וואטאבר. למרות שרוב הטוקבקיסטים היקרים כאן הם סמולנים-בוגדניים-משהו אני לא מאמין שיש כאן מישהו שתומך בצמצום אפסי של משהב"ט.
    מה שכן, עוד כשהייתי באגפים התקציביים של חטכ"א התחילו מגמת קיצוץ בדברים מטופשים למדי, ואני יודע שממשיכים איתה מדי פעם, פשוט בהילוך ראשון במקום…אממ..חמישי. כי כידוע, כל הדיוט יודע שצה"ל מבזבז הרבה יותר מדי כסף על הרבה יותר מדי שטויות לצד הדברים הקריטיים שלו.

    הבעיה היא שבארצנו, גם אם נניח תביא ועדה חיצונית לגמרי שמורכבת נניח מפנסיונרים ומאיר דגן והגנרל-הפסיכוטי-הזה-הפילוסוף ששכחתי את שמו, זה לא יזיז שום דבר – כי כולם מקומבנים, וההחלטות הרציניות נעשות אתם יודעים איפה ואתם יודעים איך.

    ככה שאלא אם כן נצליח לשנות שלטון; להוציא למלחמה רבתי שתכרות בהפצצה גרעינית את רוב הצמרת השלטונית; תניח רובוטים קטנים שיעשו סיוטים לשלוטים בנו או משהו כזה – השינוי הזה..וול, פשוט לא יבוא.

  • דני

    הטענה שלך שהמבצעים שביצע הצבא לא הביאו תועלת היא טענה כוזבת : מבצע חומת מגן הביא לשינוי דרמטי של החיים בישראל אחרי תקופה ארוכה של מעשי טבח שביצעו הפלסטינים כנגד אזרחים ישראלים (מה שכונה בשפה המכובסת פיגועי התאבדות).מבחינה היסטורית יש את ישראל שלפני חומת מגן וישראל של אחרי חומת מגן.
    לבנון 2 שהיה למעשה מבצע צבאי ולא מלחמה הביא הישגים אסטרטגיים יוצאי דופן למרות הכישלונות הטקטיים והתחושה המרה ששררה כאן בתום המלחמה.מבצע עופרת יצוקה השיג תקופה ארוכה של שקט יחסי לתושבי הדרום הישראלים וגם הפלסטינים.
    אפשר כמובן לטעון שאת התוצאות של לבנון 2 ועופרת יצוקה אפשר היה להשיג כעבור ימי לחימה בודדים שהיו גם מקטינים באופן משמעותי את מספר ההרוגים הלבנונים והפלסטינים אבל זה דיון אחר שלא קשור לתוצאות המבצעים.

    • עדו

      כל הפרשנים הנחשבים מאוחדים בדעתם שרק אחרי שנה שלמה של פעילות אחרי מבצע חומת מגן יצרה הבדל. כמו כן העובדה שאין היום פיגועים נובעת מכך שהפלשתינאים לא רוצים שיהיו, עובדה – כשהם רוצים אז יש.
      בהחלט אפשר לטעון שהראינו להם בצורה צבאית שלא כדאי להם לעשות פיגועים.
      אבל הנקודה האמיתית היא שנצחון צבאי – חשוב כשלעצמו – איננו בהכרח ניצחון.
      כך למשל, לפני מלחמת יום כיפור ישראל לא רצתה בכלל לשמוע על מו"מ עם סעדאת, לאחריה היא מסרה למצרים את כל חצי האי. לפני מלחמת לבנון השנייה חיזבאללה היה אירגון די מוקצה בלבנון. לאחריה הוא נכנס בדלת הראשית לפרלמנט בתור הגורם היחיד שיכול להגן על לבנון. בקיצור, צריך להבין שהצבא מעצם תפקידו יכול לספק ניצחון מוגבל מאד – בטח באיזור שבו אנחנו חיים כשלעולם לא יחסרו לצד השני כלי נשק ואנשים לתקוף אותנו.

      • דודי

        חיזבאללה היה כל-כך מוקצה בלבנון שלפני 2006, שהיו לו שני שרים בממשלה. "נכנס בדלת הראשית לפרלמנט"? החיזבאללה מיוצג בפרלמנט מאז 1992.

        לגבי הפלסטינים, חומת מגן, המבצעים הצבאיים השוטפים, הקמת הגדר והחיסולים הורידו להם בצורה חדה את הרצון בפיגועים, וכנראה גם את היכולת. להגיד שהמבצעים הצבאיים חסרי תועלת יכול לומר אולי מי שמתגעגע לפיגועי 2003.

        • מני זהבי

          הורידו את היכולת — כנראה כן (אם כי ראוי לשאול, אם המחיר שפלסטינים חפים מפשע שילמו על כך הצדיק את השיפור בבטחונם של אזרחי ישראל).
          האם הורידו את הרצון — איש אינו יודע, וספק אם יכול לדעת. זה גם לא כ"כ נחוץ, כי בהעדר יכולת לבצע פיגועים, הרצון אינו משנה הרבה.
          אולי מספיק לנסות לצרוב את תודעתם של מיליוני אנשים מבוגרים?

  • דביר

    אהבתי את ההאשמה שחיילי צה"ל השפילו את העיתונאית. אני מאמין שגורביץ' יודע היטב שלא חיילי צה"ל מנהלים את הבידוק במעבר ארז אלא מנהלת המעברים. אבל אם מישהו השמיץ את צה"ל למה לא להצטרף? אז מה אם יש אמת, היא לא מחייבת כנראה, לפחות לא כשמדובר במטרות כמו- צה"ל, ימין, מתנחלים וכד'.
    יופי של דיווח! מוסיף המון אמינות לשאר הפוסט…

    • ygurvitz

      לא יודע מה זו מנהלת המעברים. הידיעה של הארץ מדברת שוב ושוב על "חיילים". זה גם מה שאמרה אדאריו. אם אתה חושב שאלה לא היו חיילים, אשמח לראות הוכחות.

  • יונתם

    יוסי, במיוחד בשבילך, כתבה המתארת את מה שעברה אותה עיתונאית ממש בזמן שהותה בלוב:
    Sexually assaulted and told 'You'll die tonight'… but spared as she's American: Female journalist's horror at the hands of Gaddafi's men

    כנראה שלעבור 3 פעמים בשיקוף זה גרוע מתקיפה מינית ואיומי רצח. או שהעיתנואית "שיודעת על מה היא מדברת כי היא היתה בלוב", קצת ניצלה את ההזדמנות להשתלח בדרמטיות בישראל, ואתה קפצת על המציאה עם מידה מבוטלת מאוד של ביקורת עצמית.

    • מני זהבי

      תראה, אדריו לא אמרה שחוויית הבידוק במחסום ארז הייתה גרועה עבורה מהחווייה שהיא עברה בלוב. מצד שני, היא כן אמרה שהיא לא רוצה יותר לשוב לישראל (http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1580273).
      אם היא עברה תקיפה מינית, ייתכן והיחס של אידיוטים בני 19 במדים יצר אצלה פלאשבק מהאירוע ההוא. מה שרק מדגיש את הצורך בהענשה רצינית של האידיוטים הנ"ל ובשינוי של נהלי בידוק רלוונטיים.

      • יונתם

        מני ידידי,
        כאשר לפי הציטוט של יוסי: "מעולם לא התייחסו אליה באכזריות בוטה כל כך", הרי שעובדתית מתואר מצב בו מעבר במכונת השיקוף תוך צחקוקים נתפס על ידה כגרוע מתקיפה מינית ואיומים במוות.
        קצת קשה לי לקבל ביקורת ממי שחוש הביקורת שלו עקום כל כך.

        הניסיון שלך לאפולוגטיקה מצחיק אותי. אתה אשכרה מנסה להמציא טענה על כך שהבידוק גרם לה להיזכר בטראומה של לוב ולכן התבטאה כפי שהתבטאה. אני, אישית, מנסה לנתח דבריהם של אנשים לפי מה שאמרו, ולא ליצור להם פרשנויות שיתאימו לדעתי. המינוס בכך, הוא שפעמים רבות אני מבין שיש אנשים שלא תומכים בדעתי. הפלוס הוא שאני רואה את המציאות כהווייתה ומסוגל לנתח גם דעות שונות. אתה, מצד שני, מעדיף משום מה להכפיף את המציאות לדעותיך כדי שתתאים לתפיסת עולמך. אשריך אם כך טוב לך לחיות.

  • Pingback: תיקון (קצר) | החברים של ג'ורג'()

  • Pingback: הדייג – לקט המלצות קריאה מס’ 59()

  • תומר א.

    יוסי,
    זאת הפעם השניה שאני קורא כאן שיותר ממחצית ההרוגים במבצע עופרת יצוקה היו מאש כוחותינו. איפה אני יכול למצוא מקור לטענה הזאת?

  • הדרך הכי טובה לחסוך היא לבטל את גיוס החובה ולעבור לצבא מקצועי
    http://bit.ly/syLORC