החברים של ג'ורג'

שוד פשוט

צאר החוץ, אביגדור ליברמן (ברה"מ ביתנו), הודיע שהוא ממשיך להתנגד להעביר לפלסטינים את הכספים שישראל חייבת להם. בנדיבותו, הודיע שהוא לא יפרק את הממשלה על הנושא הזה – את זה הוא שומר לרגע שבו הממשלה תציית לצו בג"צ ותפנה את מאחז מגרון – אבל הוא התחייב שסיעתו תעשה הכל כדי למנוע את העברת הכספים.

הכספים שבמחלוקת הם כספי המסים שגובה ישראל עבור הרשות הפלסטינית, על פי הסכמי פאריס. מאחר ולפלסטינים אין עדיין גבולות, שלא לדבר על תחנות גבול, ישראל גובה עבורם את הכספים המגיעים להם על יצוא. כלומר, ישראל אמורה להיות בסך הכל בנקאי, צינור להעברת כספים.

בפועל, למרות תחינותיהם של פוליטיקאים מרחבי העולם – ממזכירת המדינה קלינטון ועד מנכ"ל האו"ם – ישראל מתייחסת לכסף הזה כאילו הוא שלה, כאילו בכך שהיא מעבירה אותו לפלסטינים היא עושה עמם חסד. הפעם העילה היא הצטרפותם של הפלסטינים לאונסק"ו; קודם היו עילות אחרות. שטייניץ התבקש לפני כחודש להקדים את העברת הכספים ביומיים, כדי לאפשר לפקידי הרשות לעשות קניות לפני החג; הוא עשה שרירים על חשבונם, וסירב.

על אלה אפשר להוסיף את הווייזתא הדיפלומטי שלנו, דני "כסא נמוך" איילון. הלז אמר שלשום כי ישראל שוקלת "לנתק לחלוטין" את התשתיות לרצועת עזה – מים וחשמל. כלומר, איילון רוצה שישראל תטיל עונש קבוצתי על אוכלוסיה של כמיליון וחצי איש, שכ-43.9% מהם מתחת לגיל 14, ותמנע מהם את הגישה לתשתיות הבסיסיות ביותר. גבר-גבר, אין מה לומר.

אני כבר שומע את הקריאה – "שיקחו ממצרים." צואת פרים. ישראל כבשה את הרצועה במשך 38 שנה, פי שתיים ממשך הזמן שהרצועה הוחזקה על ידי המצרים. במשך כל התקופה הזו, ישראל עשתה כמיטב יכולתה הניכרת לוודא שהעזתים לא יוכלו לספק את צרכיהם בעצמם והקפידה שלא תתפתח תעשיה ברצועה. אחרי נסיגת הכוחות הקרקעיים של צה"ל והוצאת המתנחלים מהרצועה ב-2005, דאגה ישראל עונתית לפגוע בתשתיות העזתיות, גרמה להן נזק עצום ומכוון במהלך "עופרת יצוקה", ומאז היא מקפידה לחבל בנסיונות לשקם אותם. מי ששולח את העזתים לקבל תשתיות ממצרים, יואיל נא להסביר מדוע לא החזירה ישראל את הרצועה למצרים במסגרת הסכמי קמפ דיוויד ומדוע המשיכה לכבוש אותה 27 שנים אחריהם. שברת? שילמת.

אגב, זוכרים איך שימש גלעד שליט תירוץ למצור על הרצועה? הוא שוחרר, המצור נמשך. השבוע יצאה משאית עמוסת תותים ליצוא מהרצועה לאירופה. זו המשאית הראשונה שיוצאת מרצועת עזה מאז חודש מאי. ההסכמים המקוריים בין ישראל לאש"ף העריכו את יכולת היצוא של רצועת עזה בכ-400 משאיות מדי יום. מדיניות ישראלית רציונלית היתה עושה כמיטב יכולתה כדי לוודא שהיצוא מרצועת עזה היה דווקא עולה, כי אנשים שיש להם מה להפסיד הם אנשים רציונליים יותר, ואנשים כאלה – למשל, מעמד ביניים מתפתח – יכלו לשמש משקל נגד לחמאס. אבל ישראל מונעת יצוא כדי להעניש את האוכלוסיה. בייחוד היא מונעת יצוא לגדה המערבית, בניגוד להסכמי אוסלו שראו ברצועה ובגדה חטיבה אחת; את הגדה הופכת ישראל לאזור סחר משלה. סיפוח כלכלי, אם תרצו. צרפו לכך את העובדה שעל המתנחלים חל החוק הישראלי, לא החוק המקומי, ואת הצעת החוק המטומטמת החדשה, שעל פיה חוק המוזיאונים הישראלי יחול גם על הגדה, ונהיה מסובך מאד לטעון שישראל לא סיפחה את הגדה.

עכשיו, אין ספק שהתחבולה של דפיקת הפלסטינים הועילה לשטייניץ במרכז הליכוד – משה פייגלין, הסוס הטרויאני, מרוצה מהמרכז הזה, וזה אומר הכל – ואין ספק שהפוזה של ליברמן מועילה לו בקרב קהל מצביעיו, וגם ווייזתא הדיפלומטי זכור שם לטוב. השאלה היא איך כל ההתלהמות הזו מועילה לישראל.

היא לא קונה לה ידידים בפלסטין. היא מחלישה את הפלסטינים שעדיין מאמינים בפתרון שתי המדינות ומקדמת את פתרון המדינה האחת. היא מציגה את ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, כחתלתול של נייר שמעדיף את שמירת הקואליציה שלו על פני האינטרסים של ארצו – אפילו שהוא עצמו טוען שהוא מאמין בהם. וכמובן, היא מערערת את בולשיט ההסברה של ישראל, כביכול אין לה אחריות למצב בעזה וכביכול היא איננה שולטת על הפלסטינים בגדה. כל כך היא לא שולטת בהם, שהם לא יכולים לשלם משכורות אלא אם יכרעו וישתחוו בפניה.

וזה לא יוכל להחזיק. עם האדונים האחר שכבש לעצמו ארץ בהשענו על התנ"ך, האפריקנרים – לא במקרה היו ישראל ודרום אפריקה של האפרטהייד חברות בברית מצורעים – יכול היה לשמור לעצמו חלק מהארץ, אילו היה מסכין להתפשר. הוא סירב, וסופה של דרום אפריקה שהלכה בדרכה של רודזיה. כאן זה יהיה, יש להניח, מדמם יותר.

ועוד דבר אחד: ח"כ דוד "אפילו לא בהמה" רותם (ברה"מ ביתנו, אלא מה) החליט להעביר את חוק גרוניס בוועדה במהירות שיא. הוא מצא שיטה: הוא פשוט קשר עם חברי הקואליציה לערוך הצבעה בשעה מוקדמת מזו שעליה הודיע לחברי האופוזיציהו הוא פשוט לא המתין לחברי האופוזיציה וניהל את ההצבעה בהיעדרם, וזה לקח לו שלוש דקות בדיוק. היה לו אפילו נימוק: חברי האופוזיציה עמדו, שבוע קודם לכן, על זכותם החוקית להגיש הסתייגויות לחוק. על מחטף כזה, בדרך כלל שוברים את הכלים. בישראל, פסוודו-דמוקרטיה שאפילו מהותית היא כבר לא, אף אחד לא ישים לב.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • MuyaMan

    איפה כתוב שהוא הודיע לאופוזיציה על שעה לא נכונה?

    • ygurvitz

      וואלה, צודק. טעות שלי. שיניתי את הטקסט בהתאם.

  • ל.

    אני אישית מעדיף "גללי פרים". מתגלגל יותר טוב על הלשון.

  • דורון צברי

    טקסט מצוין! כמו תמיד (: המעקב שאתה עורך חשוב מאין כמותו ואכן מקיים את ההבטחה בכותרת הבלןג. יישר כוח

  • האינטרס של ישראל אליבא דנתניהו ושות' הוא בדיוק הרס הרציונאליות והרשות: לעזאזל, הם אפילו מכריזים זאת בריש גלי. וכבר נכתב על יחסי הרעות המצוינים בין חונטת נתניהו ובין החמאס: אלימות מצד החמאס מצדיקה את המשכה הכפוי של הראשונה, סגר ישראלי ואי העברת כספים לרשות מחזקת את האחרונה. ברקע, אמנם, ישנם מספר בכיינים בדרום ישראל שמתלוננים על טילים מפעם לפעם, ומיליון וחצי בכיינים בצד השני, אך אלו זוטות חסרות חשיבות מדינית.

    לגבי רותם, על הצורך בפרישת האופוזיציה מהכנסת צריך שוב לדבר? או שעדיין יש כאן מאן דהוא, שיתעקש להיכנס לוויכוח המיותר פעם נוספת, בטענה כי קיימת עוד משמעות כלשהי למשחק הריק מתוכן במסגרתו מתקיים בישראל פרלמנט?

  • גלעד ב.

    ידוע כי (במילים אחרות אין לי מושג למה זה ידוע או מה המקור), המצרים סרבו לקבל את רצועת עזה במסגרת הסכם השלום. לא ככה?

  • גלעד צודק. בגין בשיחה עם סדאת רצה לסכם על סיני + עזה. סדאת סירב נחרצות (היה לי לינק אבל איבדתי אותו).

    • בטטה

      לא רק שסירב נחרצות אלא אף עמד על כך שהעיר רפיח תחולק בדיוק על פי הקו הבינלאומי ,מה שהביא לחיתוך העיר לשניים ולהקמת ציר פלדלפי על מנהרותיו.

      • עדו

        כלומר אלו שנלחמו כמו אריות על טאבה אמרו 'לא תודה' לעזה. למה, למה אין לנו כמה מצרים בממשלה?

        • אלי

          בקיצור, מצאת עוד ערבי שהיה חכם מאיתנו. מה חדש?

  • חרטא ברטא

    מוזר איך אני ואתה יכולים לקרוא את אותו הטקסט ולהגיע למסקנות הפוכות לחלוטין.
    ע"ס הלינק שאתה מביא מהכתבה של יהונתן ליס ב"הארץ" אתה טוען

    "הוא פשוט קשר עם חברי הקואליציה לערוך הצבעה בשעה מוקדמת מזו שעליה הודיע לחברי האופוזיציה"

    בעוד שבטקסט של הכתבה מובאת תגובתו של רותם:

    "לאחר שחברי הכנסת התלוננו כי השעה שמונה מוקדמת, קבענו ישיבה לעשר וחצי, וכנראה שגם שעה זו עדיין מוקדמת לתחילת יום העבודה."

    לעומת זאת בשום מקום בכתבה לא מצוטטים חברי האופוזיציה בשם אומרם, ובשום מקום לא כתוב שח"כ רותם הודיע להם על זמן מסויים ופתח את הישיבה מוקדם מכך (ז"א שיקר).

    • אכן, רצה המקרה וכל חברי האופוזיציה טעו בשעה, נתקעו בפקקים או התעוררו מאוחר, ודווקא חברי הקואליציה היסודיים הגיעו בשעה היעודה.

      זה מזכיר לי את סיפורו של מיכאל אלכסנדרוביץ' ברליוז המסכן, שאינו יכול להגיע לפגישה במאסוליט, משום שאנושקה כבר שפכה את שמן החמניות.

      • חרטא ברטא

        זה לא משנה.
        יוסי כתב בפירוש שהסיבה היתה שדוד רותם שיקר לחברי האופוזיציה, נותן לינק לצורך סימוכין ובשום מקום בלינק לא נאמר שזה מה שקרה.

        לא פוסל את האפשרות שזה היה מהלך העניינים, אבל צריך רפרנס קצת יותר רציני מהכתבה הזו בהארץ.

        יכול להיות פשוט שה Whip של הקואליציה יותר יעיל….

        • Simple question: how many opposition members showed up to the vote?

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            Zero. Is this simple enough for you?
            The question is not the number of MKs but the reason why they did not show up.

            Yossi claimed they didn't show up because they were misled, and as a reference gives a link to an article which claims no such thing.

            The real simple question is this – does the article actually say what Yossi says it says, which is "Mr. Rotem lied to the opposition Mks about the session schedule?"

            • Yes, it's simple. If the problem was that the opposition didn't have a good whip, the opposition would have had a few members come. Zero means either that the opposition monumentally doesn't care about the issue or that something weird was going on.