החברים של ג'ורג'

מה היינו עושים בלי הדרקון?

להיסטוריה יש חוש הומור מעוות מאד. כששומעים את הימין היהודי מקציף וטוען שזכויות אדם ודמוקרטיה הם ערכים זרים, יווניים או נוצריים, קשה שלא להזכר בימין הקיצוני האירופאי, שטען בשעתו שדמוקרטיה וזכויות אדם הם ערכים זרים, יהודיים.

באף אחד משני המחנות האלה – ועוד לא דיברנו על המחנה האיסלמיסטי – לא באמת רוצים זכויות אדם, לכל היותר זכויות-אתם-קרויין-אדם-ואין-הם-קרויין-אדם. התפיסה שלכולם יש זכויות אדם, שנשענת על התפיסה שיש שוויון בין בני האדם בכמה מובנים בסיסיים, לא באמת מקובלת על "שוויוניסטים" למיניהם. יש, למעשה, נייר לקמוס לא רע בכלל לבדוק את הנקודה הזו. נקרא לו מבחן סנט ג'ורג'.

כידוע, ג'ורג' הוא קדוש נוצרי שההיסטוריות שלו מפוקפקת, מה שלא הפריע לו, למעשה סביר שגם עזר, להפוך לסופרסטאר. מדובר בעצם בגרסה חיוורת של פרסאוס, אבל היא די מקומית: על פי חלק ניכר מהתיאורים, ג'ורג' פעל באזור לוד. למקומיים היתה בעיית דרקון, שהתנחל להם על מאגר המים ודרש בתולה כתשלום – בערך מה שעושה המנהל האזרחי לפלסטינים בגדה, רק בלי האופציה של התשלום. המקומיים אכן נהגו להקריב את צעירותיהן – משום מה, דרקונים, בניגוד למשל למינוטאורים, לא מעוניינים בצעירים – למפלצת. יום אחד הגיע תורה של הנסיכה המקומית לעלות לקורבן, דבר שהוא כמובן אסון משמעותי יותר מאשר מותה של סתם צעירה שחייה עד כה לא היו משהו בכלל, וראה זה פלא – ג'ורג' בדיוק עבר באזור והחליט שיש לו כמה דקות לטיפול בדרקון. הוא ניגש אל התפלץ, התווה את אות הצלב, הדרקון איבד את כוחותיו וג'ורג' שחט אותו. בסיפור נורמלי, ג'ורג' והנסיכה (ששמה, מטבע הדברים, לא מוזכר) היו נישאים וחיים באושר עד עצם היום הזה, אבל קדושים נוצריים לא בקטע של נישואין והסיפור מגיע להפי אנד המקובל בהאגיוגרפיות: האוכלוסיה המקומית מתנצרת. במאמר מוסגר, יצוין שסיפורי הקדושים הוציאו את כל הכיף. כשפרסאוס בא להציל את אנדרומדה – וגם זה קורה לא רחוק מכאן, כבר אז ידעו שמדובר בארץ אוכלת יושביה – הוא נעזר בסוס מעופף; כשתזאוס הולך לחסל את המינוטאור, הוא למעשה ניצל על ידי נערה, אריאדנה בת המלך מינוס, שבלעדי החוט שלה לא היה מצליח לצאת מהמבוך. מיתוגרפים מאוחרים יותר כותבים שתזאוס נטש מאוחר יותר את אריאדנה על איזה אי; כנראה שהאגו שלו, או שלהם, לא עמד בזה.

מבחן סנט ג'ורג' הוא כזה: אם מבחינתך, כל אשה היא נסיכה שנמצאת תמיד באיום מדרקון (מה שמלהק אותך אבטומטית כסנט ג'ורג'), אתה כנראה לא דמוקרט. בין אם אתה פסיכי אוסטרי שחושש מ"היהודי שחור השיער שאורב לנערה זהובת השיער", ובין אם אתה בת ימי מוסת שצווח "בנות ישראל לעם ישראל" תוך הכחשה עיקשת שהוא גזען, מה שמעניין אותך הוא לא זכויות אדם, אפילו לא זכויות הנשים בנות עמך, אלא זכויות הפאלוס שלך.

לנשים בגרמניה הוויימארית היו הרבה יותר זכויות לפני התקופה הנאצית. בתור התחלה, עמדה להן הזכות הבסיסית לבחור את בני זוגן מבלי שהמשטרה תכנס לחדר המיטות שלהן. היתה להן בחירת מקצועות חופשית הרבה יותר. אחרי העליה של הנאצים לשלטון, האידיאולוגיה הרשמית גרסה שתפקידן של הנשים צריך להיות מוגבל ל-Kinder, Kuche, Kirche (ילדים, מטבח, כנסיה), אם כי המעיטה משמעותית בתפקידה של הכנסיה והעמידה את תפקידה של האשה על ניהול הבית. נשים סבלו מאפליה בתעסוקה עד שהמצב בחזית החמיר כל כך שלא היתה ברירה אלא להשתמש בהן כעובדות בתעשיה.

כשמסתכלים על המקבילה היהודית, המצב לא שונה כל כך. מטבע הדברים, אנשי כהנא ושמואל אליהו, שעומדים מאחורי ההפגנות האחרונות, לא מדגישים בתעמולה שלהם את דחיקת זכויות הנשים לאחור. אבל כשבוחנים את כתבי כהנא, מוצאים גם אצלו את הפטרנליזם של שמירת המרחב הציבורי לגברים בלבד והחזרת האשה הביתה, לתפקידי חינוך. אצל שמואל אליהו הנושא פשוט הרבה יותר: הוא פסק שיש להשחיר את תמונותיהן של נשים, ואנחנו מדברים על נשים צדקניות ופעלתניות למען קידום צדקה, כדי שלא "להסיח" את דעתם של הגברים בבית הכנסת. ולא היה מדובר בצילומי ביקיני: מדובר היה בצילומי ראש נתון בכובע צנוע. אליהו חטף לא מעט אש על הפסיקה הזו, והמשיך לעמוד מאחוריה. מדובר בעקרון.

עכשיו, אליהו היה יכול ללכת לכיוון אחר. הוא היה יכול לקחת את התפיסה ההלכתית של "אשה גדולה" – אשה שיש לה סמכות וכבוד ויש להתייחס אליה כאילו היתה גבר, תוך הצנעת חירוק השיניים – ולהודיע שבמונחי ימינו, כל אשה היא "אשה גדולה". יש כמה רבנים אורתודוקסים ליברליים שלחשו פסיקות כאלה. אליהו לא הלך לשם, הוא הלך במכוון לכיוון ההפוך.

Arab loving - ask me how

אם וכאשר תקום כאן מדינת הלכה – מה שאליהו מקדם במודע, מה שתומכיו הכהניסטים תמיד קידמו, גם אם בהצנעה יחסית – יוסג מעמד הנשים בישראל אחורה הרבה, הרבה יותר מכפי שהוסג על ידי הנאצים. מעמדן ינוע סביב זה של נשים באיראן וערב הסעודית, כנראה יותר איראן.

זה לא מקרה, זו לא תקלה, זה לא היסח הדעת: זו שיטה. דחיקת הנשים לאחור, שלילת סמכויותיהן, יכולותיהן להתחרות בשווה בכל תחומי החיים, היא חלק אינטגרלי מהתפיסה הגזענית של החיים. כפי שיש עמים שונים, חשובים יותר ונחותים יותר, יש מדרג גם בתוך העם הנבחר. ונשים, שעל פי התפיסה הזו טבען פסיבי, צריכות ללכת לחלק האחורי של האוטובוס. כל נסיון מצד אשה שלא למלא את תפקידה "הטבעי" הוא איום על כל המערכת, שמבוססת על שורה של הנחות אפריורי על טבעם של אנשים שנשענות על רגע לידתם: יהודי הוא בן של מלך, ארי נועד לשלטון, אשה נועדה למטבח ולילדים (מעניין, במאמר מוסגר, להתייחס לתפיסה הנאצית שמבין כל העמים כולם, רק הגרמנים והיהודים הבינו את חשיבות טוהר הגזע ושמרו עליו. את המיתוס על קדושת הדם היהודי מוכרים בלהט גם הגזענים שלנו, שמתעלמים מהעובדה שרוב היהודים לאורך ההיסטוריה העדיפו לוותר על הדם הקדוש).

הרבה מזה – במיוחד כשקוראים את תועבת הקבלה – מקורו בפחד קמאי מפני מיניותה של האשה. פגיעה בבתוליה של האשה – אקט שיש בו שפיכת דם – הוא טאבו בעיני הגזענים. דם המחזור הופך את האשה, מבחינת ההלכה היהודית, לטמאה כמעט-תמידית. דם בתולה ודם אשה בעת המחזור הם, בעיני המאמינים בכישוף, כלי פוטנטי מאד. אנחנו עמוק בטריטוריית הכישוף, כפי שראינו מהאגדה על הנשים הערביות הזקנות שרוקחות שיקויי פיתוי. לא במקרה מכשפות הן זקנות: מיתולוגית, הן איבדו את כוח החיים שלהן, דם הנידה, ועל כן כל מה שנותר להן הוא לגזול את חייהם ואושרם של אחרים.

ומעל לכל, יש כאן הגנה על כבוד הפאלוס הפגוע של בן העם הנבחר, שכמסתבר שככל שהוא נבחר יותר כך הוא מלא רגשי נחיתות יותר, ותמיד מאמין – כנראה בצדק, מבחינת הגזען הממוצע – שנשות השבט יעדיפו זר מסתורי על פניו. השאלה הקלאסית של האנשים האלה היא "מה, היית רוצה שאחותך תצא עם ערבי?". את אותן השאלות ממש שאלו בגרמניה לפני שמונים שנה, אבל זה לא מפריע לגזענים היהודים, כי "זה לא אותו הדבר". זה בדיוק אותו הדבר; התשובה הקלה היא שאני מעדיף שאחותי תצא עם כמה מהערבים שאני מכיר, מאשר שתצא עם גזען יהודי. התשובה האמיתית היא שזה לחלוטין לא משנה, מה אני חושב על הדייט הבא של אחותי. היא לא צריכה את אישורי והיא לא צריכה את הגנתי. היא אשה, אדם אוטונומי לחלוטין, לא ספח שלי.

ומי שלא מבין את זה, לא מבין שהחיים הם לא אגדה רומנטית בשנקל על דרקונים ונסיכות שבהן הנשים תמיד משמשות, כמה נוח, בתפקיד הקורבן והגברבר, כמה נוח, בתפקיד האביר עם החרב או לפחות הלום וערימת החברים נמוכי המצח, תמיד יהיה בצד הלא נכון של המתרס בין בני אדם חופשיים ופאשיסטים לגווניהם השונים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • גיל ב'

    מעניין איזה ערבים כן יתקבלו בברכה בצפת או בת-ים. אולי ערבים הומוסקסואלים? אני בטוח שאז כל "הלא-גזענים" יהיו מרוצים..

    זה הכל תירוצים. לאנשים האלה ערבי טוב זה ערבי מת, או לפחות בלתי נראה ובלתי מורגש. גם אם כל ערבי שירצה לקנות דירה בבת-ים יעבור סירוס, זה לא יהיה מספיק טוב בשבילם.

    ונכונה ההבחנה בדבר האידיוטיות של השאלה "מה אם אחותך תצא עם ערבי". אני יכול באופן אישי לרצות שמי שחתך אותי בפראות בכביש יתנגש בעמוד וייהרג בייסורים. זה לא ממש הופך אותי לסמכות בדבר העונש הרצוי לעברייני תנועה. מה שנחמד זה שאנשים שמשתמשים בנימוק הזה הם אותם אנשים שרוצים למנוע מערבים להשפיע על תוצאות משאל עם בנוגע לעתיד השטחים "כי הם בעלי עניין". כנראה שזה בסדר גמור להיות בעל עניין אישי, כל עוד זה למען מטרות מסויימות.

  • יובל בר

    מעניין שאמרת שמעמד הנשים יהיה תחת מדינת ההלכה "ינוע סביב זה של נשים באיראן וערב הסעודית, כנראה יותר איראן." ממשפט זה אפשר לבין ואני מניח שככה יחשוב כל ישראלי ממוצע שמעמד הנשים באירן גרוע משל ערב הסעודית, כאשר ההפך הוא הנכון ובאופן גורף ובולט.

    • אילן

      תיקון חשוב. לפני שאמרת את זה גם אני הבנתי ככה את המשפט.

      ואתה צודק, איראן הרבה יותר חופשית מהבחינה הזאת, והמשפט כמובן נכון גם ככה, הוא פשוט מניח שכולנו זוכרים מה המצב בערב הסעודית.

  • Pingback: Tweets that mention http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=2132 -- Topsy.com()

  • שלומי

    מבחן סנט ג'ורג' הוא כזה: אם מבחינתך, כל אשה היא נסיכה שנמצאת תמיד באיום מדרקון (מה שמלהק אותך אבטומטית כסנט ג'ורג'), אתה כנראה לא דמוקרט לא הבנתי מה הקשר בין המשפט לחוסר דמוקרטיה

    • עדו

      אני אנסה להסביר, אם מבחינתך אישה היא נסיכה שצריכה את ההצלה שלך אז היא לא יכולה להיות למשל מנהלת בנק לאומי, שופטת עליונה וכיו"ב. יותר מזה, אם אישה בוחרת להתאהב בערבי זה לא הופך אותה לאדם ריבוני שבחר בחירה אלא לילדה מיסכנה שמישהו 'חטף' אותה בתואנות שווא. היות ומחצית החברה מורכבת מנשים אז אם חצי מהחברה היא נחותה, חלשה, לא מסוגלת לדאוג לעצמה וצריכה את החצי השני כדי שיציל אותה אז בהגדרה זו לא דמוקרטיה. זה כאילו לקחת חצי מהאוכלוסיה – כל יוצאי עדות המזרח, האשכנזים, המקריחים, אלו שמעל או מתחת גובה מסויים וקבעת שכולם מפגרים על המשמעות החוקית המתחייבת מזה.

      • חוני

        זה לא מדוייק לוגית (אני מתייחס רק ללוגיקה של הטיעון, ברור שכל עניין האובססיה המינית-גזענית מטורף מייסודו).
        המפגינים לא שוללים (למעשה הם מחייבים) את האפשרות ש ר ו ב הנשים הן ברות דעת, הגיוניות, ובתור שכאלה כמובן לא יצאו עם ערבי. הם רק טוענים שישנן פה ושם נשים קלות דעת, פתיות, שתעלוליו של אותו ערבי (בעל כוחות מאגיים שטניים) – עלולות לשכנען. וכדי "להגן" על אותן מעטות, כפי שמגנים על ילדים, או על מפגרים – הם מפגינים.
        זו תפיסה שובניסטית, אומנם, אבל לא באורח כוללני כמו שהצגת.
        בכל אופן, מדובר בטוויסט מפחיד מאוד במסגרת התהליך שאנחנו עוברים (הקצנה, פאשיזציה, תקרא לזה איך שתרצה), התפתחות מטרידה בעלילה.

        אגב, יוסי, אני יודע שלתבוע איזון ואיזון זה מעייף ומשעמם, אבל אותם מאה-מאתיים בת ימים מפגרים + מרזל ושות', הם די טיפה בים לעומת, כנראה, משהו כמו כמה מאות אלפי גברים ערבים שדווקא ממש כן רואים בוואגינת אחותם טריטוריה מוגנת בכלל, ומפני גבר יהודי – בפרט.

        בחברה היהודית (שעושה את כל הדרך הלא נכונה לכיוונים רעים מאוד) זוג של גבר ערבי ואשה יהודיה, עוד עובר איכשהו. עדיין. ובחברה הערבית?
        הסטטיסטיקה שמתפרסמת מדי פעם די מדבר בעד עצמה, אני חושב: מעט מאוד זוגות מעורבים שבהם האישה יהודיה מול אפס (או קרוב לאפס) זוגות שבהם האשה ערביה.

        בדרך כלל הטיעון של "אנחנו לא צריכים להשוות את עצמנו אליהם אלא ל…" (אירופה, אמריקה, וכו') מקובל עלי – אבל מכיוון שמדובר בבעיית גזענות/אובססיה מינית פנים-ישראלית, ההתעלמות שלך מהעובדה שאותו 20% מהאוכלוסיה שסובל מגזענות כלפיו, הוא שובניסט עם אובססיה מינית פי אלף אלפים… כל זה קצת מעלה את החשד שסימון המטרות שלך נעשה גם מתוך נוחות ופופוליזם, לא רק שיקולים ענייניים.

        אישית, מעורר בי גיחוך בלתי נשלט לראות חבר כנסת ערבי מגנה שלט (מתועב) כמו "בנות ישראל לעם ישראל" – שלט שבהיפוך קטן היה מקבל רוב גורף של 99% , או קרוב לזה, בציבור שלו.

  • יופי של פוסט, ואני חייב לשחרר בדיחה על סנט ג'ורג' והדרקון.

    נווד מגיע לבית המרזח "ג'ורג' והדרקון" ודופק בדלת בתקווה לשנורר קערת מרק ופינה באורווה לישון בה.

    בעלת הבית פותחת את הדלת, ולפני שהוא מספיק לבקש משהו, צועקת עליו ומעיפה אותו. וכך זה קורה עוד פעם ועוד פעם.

    בפעם הבאה שבעלת הבית פותחת את הדלת הוא אומר לה "אני יכול הפעם לדבר עם ג'ורג' בבקשה?"

  • א.ה.

    פוסט חזק ביותר. תודה.

  • עדו

    רגע, למה אתה מלכלך? מישהו ניסה להציע בתולה למנהל האזרחי ולראות מה יקרה?

    • אזרח

      דווקא שמעתי שהיצע הבתולות בגדה גדול מאוד. כל שאהיד מקבל 72… איך הן בדיוק מגיעות לגן עדן, זה לא מספרים. אולי הן מעדיפות להתאבד ובלבד שלא יפלו בידי המנהל.

  • שלומי

    ואני חשבתי שדמוקרטיה נולדה משילוב של נצרות והלניזם

    • יריב

      למיטב הבנתי הרעיונות הדמוקרטיים שואבים ממספר מקורות, כשההשפעה הישירה ביותר היא של התפיסות האינדיווידואליסטיות הקלוויניסטיות. עם זאת, במידה ומחפשים יסודות קדומים יותר אין שום קושי לחבר אותם להלניזם, יהדות, נצרות קדומה ועוד. הרבה יותר סביר בעיני לקשר לרעיונות ברבריים גרמאניים. אחרי הכל, משם הגיעו הפרלמנטים…

      • י.א

        הקשר בין דמוקרטיה ועוד יורת מכך זכויות אדם לנצרות פשוט: בנצרות הגאולה מוצעת לכ-ו-ל-ם.לכל אחד (אם כי לא לכל אחת) נשמה בת אלמוות וג"ו.

        • יריב

          אני מציע לך להרחיב את השכלתך בתאולוגיה נוצרית. דוגמה מקובלת אצל התנועות המושפעות מקלווין (הנפוצות בארצות השפלה, בריטניה וארצות הברית בעיקר) שאין ביכולת האדם להשפיע על השאלה אם ייגאל (פרידסטינציה), אלא מדובר בקביעה אלוהית שבבריאה עצמה. לשאר יש נשמה בת אלמוות כדי להיות ארורים.

          התאולוגיה הנוצרית הרבה יותר מוזרה ומגוחכת ממה שאתה עשוי לשער מבחינה שטחית. הנסיון שלהם להיקש לוגי מסתירות מביא לתוצאות תמוהות מאוד.

        • יריב

          אגב, הקשר לזכויות אדם ודמוקרטיה של התנועות הללו היא שלילת המוסדות. שלילה מוחלטת של כל מתווך בין האדם לאל, ומכאן שלילה של הסמכות המוסרית הטבעית (או האלוהית) של המדינה או הכנסיה. זה מוביל באופן די טבעי לרעיונות של מגבלות על הרשויות, זכויות טבעיות וכן הלאה.

          • תספר את זה ללותר. הוא דווקא היה מאוד בעד שלטון והתנועה הפרוטטסטנטית שיגשגה בין השאר בזכות זה שהיא התמשת"פה עם השלטון יותר מהקתולים.

  • אני נימי

    הי גורביץ,
    שוב אני. נימי.

    רציתי לשאול – יש אפשרות גם לאהוב את הפאלוס שלי וגם להסכים עם זכויותיהן של נשים?

    אני, נימי, מאוד בעד זכויות שוות לכל בני האדם. אני גם מאוד בעד הזכות של בני אדם (גברים ונשים גם יחד) להגדיר לעצמם בכל דור ודור מה מותר ומה אסור. מה נחשב הטרדה מינית ומה לא. הזכות לשנות את הפרדיגמות של הורינו – אפילו אם אין לנו הרבה מה לחדש. אפילו אם זה רק כדי להוכיח לעצמנו שאפשר ושמותר לשנות. אפילו אם זה רק כדי לא לתת לשרירי הדמוקרטיה להתנוון.

    רק אני לא מבין למה הפאלוס תמיד מוצג בבלוג באור כה שלילי. אני נפגע. אני ממש לוקח את זה באופן אישי.

    כן, אני מודה – אני אוהב את הפאלוס שלי! מאוד!
    גם זוגתי – שתחיה – מאוד אוהבת את הפאלוס שלי (היא אף רוצה לאהוב אותו ברגעים אלו ממש אבל אני מול המקלדת וזה לא נוח).

    זוגתי אומרת שהיא מפחדת ללכת ברחובות חשוכים לבד. אני לא.
    אני בכלל לא חושב על זה. זוגתי חושבת על זה תמיד.

    זה בגלל שלי יש פאלוס ולה יש חור. היא מפחדת מפאלוסים זרים ואני לא.
    אז בלילה, אם היא רוצה לצאת, אני והפאלוס שלי מלווים אותה.
    וזה בסדר.

    זוגתי לא כועסת עלי שיש לי פאלוס (לרוב…) ואני לא מרגיש שהוא שורש כל רוע (אם כי גם אני מודה שיש בו איזו אלימות אינהרנטית – אבל זוגתי אומרת שזה גם מושך, לא רק מפחיד).

    הסיבה שאני כותב לך את כל זה היא כי אני וזוגתי אוהבים לקרוא את כתביך עד מאוד. אנחנו חושבים שאתה עושה מצווה.

    אנחנו רק מופתעים בכל פעם מחדש כשאתה תוקף את הפאלוס. אנחנו רוצים שתראה לפאלוס קצת אהבה.
    זה ירכך אותו ויעשה רק טוב – לך ולבלוג ולקוראיך הנאמנים.
    וגם לדיון המאוד חשוב שמתנהל כאן על מקומם של הגבר והאשה בחברה המודרנית.

    • תומסו

      אני עומד דום לכבוד התגובה של נימי

    • עדו

      אם אתה מבקש לעצמך משהו שירכך לך את הפאלוס אז
      א. לך לבית המרקחת, גורביץ הוא לא הכתובת.
      ב. תשאל את אישתך קודם, אולי היא מעדיפה אותו ככה?

    • Quercus

      נימי, נדמה לי שלקחת את דבריו של יוסי בצורה "טיפה" מילולית מדי… 😉

    • זה סוג של ורסיה על יהודי שונא עצמו? כלומר אם מישהו מדבר על מעמד האישה אז זה אומר שהוא גבר שונא עצמו?

      • עדו

        לא, זאת בדיחה,מוצלחת או לא, בבקשה לא להתחיל מלחמת חפירות על זה.

  • גלעד ב.

    מהתבוננות בתמונה המצורפת אני מבין מהדגלים האדומים שמונפים שם שמדובר בהפגנת שמאל, אבל לדעתי יש כאן בזבוז ענק – השלט הזה הרבה יותר מתאים להפגנת ימין.

    בצד הזה של השלט: "אני אוהב ערבים! שאל אותי כיצד", ובצד השני: "מתים".

    אגב, איך מניף השלט אוהב ערבים? שאלת אותו כיצד?

    • לפני שנים הסתובבתי עם כפתור של סלים-פאסט ששיניתי לאמור Peace Now! Ask me how.

      אף אחד לא שאל.

  • יש כמה דברים שמפריעים לי בפוסט הזה…

    ראשית, אני לא רואה שום דבר ייחודי ליהודים או לנוצרים בכל עניין הגבר שמציב עצמו כשומר על השער המוליך אל הגן (יש לקרוא, כמי שמחליט מי עושה סקס עם אמא/אחות/בת שלו). זה עניין אוניברסלי למדי; הניחוש שלי הוא שעם גדילת המוח והעברת המשך התפתחות הוולד אל מחוץ לרחם (שזה עוד שנתיים? citation needed), הנקבה של המין שלנו, בניגוד לנקבה של היונקים האחרים, יכולה להשתתף במאמץ הצייד והליקוט פחות, הגבר נהיה שליט יותר – ומיתוס סנט ג'ורג' הוא התוצאה.

    בכלל, מיתוס סנט ג'ורג' נוח להרבה אנשים. גם לנסיכה שמחכה שיצילו אותה (צריך לקרוא, הבחורה שיושבת ליד הבר ומחכה שיתחילו איתה). אני לא חושב שכל אחד שחושב שנשים חלשות ממנו וזקוקות להגנתו הוא פאשיסט; זו מרגישה כמו קפיצה שנועדה לשרת את שונאות המאפ"י יותר מאשר טיעון אמיתי.

    • ארז הוכמן

      הדרך הכי קלה להגן על הנשים האלה, שחלשות יותר ממך, היא להשאיר אותן בורות ומטופחות במטבח, אם הן יוצאות החוצה ומנסות לחיות חיים מלאים זה רק חושף אותן לסכנות מסכנות שונות. הקפיצה הלוגית בין להגיד "51% מהאוכלוסיה חלשה ממני" ובין "ערבים נחותים ממני" נראית לי מתבקשת.

    • עדו

      בהחלט לא חסרות נשים עם דעות שוביניסטיות להחריד, כפי שיש יהודים אנטישמיים. יש גם מסתבר לא מעט אנשים שמגדירים את עצמם 'שמאל' ואפילו שמאל קיצוני אבל ביחס לנשים התנהגותם היא שערורייה. זאת שאלה רצינית – האם אתה יכול להיות איש שמאל אמיתי אם אתה מתייחס לנשים כנחותות ולהיפך, האם את יכולה להיות פמיניסטית אמיתית אם את מתייחסת לציבור מסויים כנחות?
      אבל זה כבר נושא לפוסט אם לא לספר שלם.

      • ארז הוכמן

        זאת באמת שאלה מוצלחת ואני מקווה שמישהו מהכותבים המוכשרים (דובי, יוסי, שלום או איתמר) שמסתובבים פה ירים את הכפפה וייתן לנו פוסט על זה.

  • מא

    עזבו אתכם משטויות, מה דעתכם על זה:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005283,00.html
    ?

    • עדו

      דעתי היא שלאסיר בכתבה כנראה לא קוראים דודו טופז

  • סמולן

    ג'ורג' אורוול קרוי סיינט ג'ורג' כבר לא מעט שנים. אומרים שהוא נלחם בסוג של דרקונים, אם כי לא דרקונים לודיים. משום מה נראה לי שכולם מפספסים את האירוניה.

    [אריק בלייר לא בחר בכנוי שלו כמחווה או סימון לגו'רג' הקדוש. זו עבודה של מעריצים]