החברים של ג'ורג'

מפרק השעונים

היום התפרסם כי נילי פריאל, אשתו של אהוד ברק, שלחה אתמול (א') מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ובו הודיעה לו כי היא מוכנה לשלם את הקנס בשל העסקת עובדת זרה שלא כחוק.

זה נחמד מצידה, אני מניח. זה גם נסיון כל כך בוטה לסגור תיבת פנדורה, שיש לקוות שווינשטיין לא יפול למלכודת הזו. הוא הודיע בשבוע שעבר שהוא סוגר את התיק בנושא, כי אי אפשר למצוא את העוזרת הנעלמת – עד שבאה כרמלה מנשה הנהדרת, מרחה ביצה על פרצופו והצליחה במקום שבו וינשטיין והשב"כ לא הצליחו.

שלום כתב על הטמטום שבו נהגו ברק ופריאל בנושא כל מה שאפשר לומר. אבל עכשיו העניינים הסתבכו: העובדת הזרה אמרה לכרמלה מנשה שאילו רצתה פריאל למצוא אותה, יכלה לעשות זאת בקלות. כי היה לה את מספר הטלפון שלה. לפי חלק מהטענות, פריאל מסרה לחוקרים שם לא נכון, והללו רדפו אחרי הרוח. אורלי וילנאי גם כתבה שהעוזרת קיבלה סכומים נאים מבני הזוג ברק, שנרמז שהם היו אמורים להיות דמי לא יחרץ.

זו הסיבה למכתב המבוהל של פריאל: אנחנו כבר לא מדברים על העסקה שלא כדין פלוס אי עמידה בתשלומי הביטוח הלאומי המגיעים לעובדת, אלא על העלמת ראיות ואולי גם שיבוש חקירה (לכאורה, כמובן, בשלב זה). אמנם, בארה"ב די היה בהעסקה של עובדת זרה שלא כחוק כדי לחסל את הקריירה של לפחות שרה אחת של קלינטון, אבל זה לא סוג הלקחים שאנחנו אוהבים ללמוד מארה"ב. שיבוש חקירה זו כבר אופרה אחרת לגמרי.

אז אולי הגיע הזמן לרכז את כל מה שאנחנו יודעים על ההתנהלות התמוהה של אהוד ברק ובת זוגו.

עמותות ברק: במהלך הבחירות לראשות הממשלה ב-1999, הקימו אנשיו של ברק שורה של עמותות קש, ששימשו – במסווה של פעילות אחרת – לקידום בחירתו של ברק. הוא עצמו, כמובן, טען שהוא לא יודע כלום וכמובן שהוא לא חתם על כלום. בפרשה היו מעורבים ויצמן שירי, הבהמה גסת הרוח שמלווה את ברק עד היום, וגיסו של ברק, דורון כהן. השר בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה כשנחקר בפרשה. מן הראוי לציין כי חלק ניכר מן האשמה בפרשה שייך דווקא ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, שקבע בפרשה דומה של עמותות שהקים נתניהו בבחירות 1996 כי קיימת "לאקונה" בחוק. זה אולי היה חוקי – או, ליתר דיוק, לא היה לא חוקי במפורש – אבל זה היה מסריח.

החנינה למארק ריץ': ביומו האחרון בתפקיד, חתם הנשיא האמריקני ביל קלינטון על חנינה לנוכל מארק ריץ', שמעבר לשלל מעשי הונאה גם שלח ידו במסחר אסור עם איראן בזמן שזו החזיקה בבני ערובה אמריקניים, ועם דרום אפריקה של משטר האפרטהייד. קלינטון נימק את החנינה, בין השאר, בלחץ שהפעיל עליו ראש ממשלת ישראל אהוד ברק (סביר שגם העובדה שאשתו של ריץ' תרמה לקמפיין לסנאט של הילארי קלינטון לא הזיקה). מפלגת העבודה, בימיו של ברק, קיבלה תרומות גדולות מאשתו של מארק ריץ'. החנינה פגעה קשות בתדמיתו של קלינטון; ברק מעולם לא הסביר את מעורבותו בפרשה וסביר להניח שהרוב הציבור הישראלי בכלל לא שמע עליה. לקלינטון הסביר ברק את תמיכתו בחנינה ב"עניינים פיננסיים" כמו גם בכך שריץ' סייע למוסד. אילו עניינים פיננסיים? עד היום לא ברור. האם אכן סייע ריץ' למוסד, או שמדובר בכיסוי תחת מצד ברק? ואם אכן היה מדובר בסיוע למוסד, מדוע דיבר ברק על כך בשיחת טלפון בלתי מאובטחת, שאכן הגיע לידי חוקרים פדרליים? לברק הפתרונים.

ההתעשרות המהירה: כל ימיו, עד שנת 2001, היה אהוד ברק עובד ציבור. בדרך כלל עובד ציבור בכיר, אבל עובד ציבור. בין השנים 2001-2007, עת חזר למשרד הבטחון, הוא צבר הון עתק. לא ממש ברור איך. הוא לא ייצר מוצר חדש והוא לא בדיוק נחשב למומחה בעסקים. הוא העביר הרצאות ועסק בתחום האמורפי של "ייעוץ". הוא רכש את הדירה המפורסמת במגדלי אקירוב, שעבורה הוא רוצה 40 מיליוני שקלים, ולאחרונה הוא רכש עוד שתי דירות, במגדלי אסותא, תמורת כתשעה מיליוני שקלים. ברק נמנע בעקביות מלדבר על מקורות ההכנסה שלו: החברה שהקים, אהוד ברק בע"מ, גרפה כ-30 מיליוני שקלים בארבע וחצי השנים שבהן עבד בה (עוד נחזור אליה). רק ההוצאות על הדירות, כאמור, מגיעות לכ-49 מיליוני שקלים וברק, כידוע, לא שומר על אורח חיים צנוע במיוחד: הוא מסתובב, למשל, עם שעון יד ששוויו 80 אלף שקל. יש כאן, על פניו, פער של 20 מיליוני שקלים – פער שברק מתעקש לא להסביר. ברק, אגב, החזיק חשבון בנק באיי קיימן, מקלט מס ידוע. למה? אין חקירה רצינית בנושא.

טאורוס: לפני כשנתיים, נחשפה העובדה שנילי פריאל מפעילה חברה שהתמחותה היא שיווק השפעה ומכירת קשרים. מאחר וההנחה היא שאנשים לא ישלמו הון עתק כדי לקבל סיוע כזה מפריאל, ההנחה הסבירה היא שאהוד ברק מספסר בהשפעתו בעודו בתפקיד. עקב הסערה הציבורית, סגרה פריאל את החברה.

אורסקום/האצ'יסון: אז אילו שירותים, בעצם, יכול ברק להעמיד לרשות חברות? המקרה של אורסקום/האצ'נסון עשוי לספק הסבר. אורסקום היא חברת תקשורת מצרית, שמחזיקה אחוזים מחברת תקשורת סינית, האצ'יסון. זו, בתורה, מחזיקה החזיקה עד לפני כשנה ב-51% מפרטנר, שהיא חברת תקשורת ישראלית. על פי חוק, כדי שחברה זרה תחזיק ביותר מ-10% מחברת תקשורת ישראלית, יש צורך באישור מיוחד. בשנים 2005-2006, רצתה אורסקום לרכוש עוד אחוזים מהאצ'יסון, אבל כדי להגדיל את אחזקותיה בפרטנר היא היתה צריכה אישור. שירותי הבטחון שלנו, מטבע הדברים, לא אהבו את הרעיון שנתחים מפרנטר יעברו לחברה מצרית ואמרו לא.

כאן נכנס לתמונה ברק. הוא ניהל מסע שתדלנות כבד עבור אורסקום: הוא הטריד שוב ושוב את ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, את שר התקשורת אטיאס ואת ראש השב"כ דיסקין. הפרשה התנהלה בתקופה שבה ברק כבר שב לחיים הפוליטיים והתמודד מול עמיר פרץ במפלגת העבודה.

כפי שחשף בן כספית, אחד הדירקטורים של אורסקום נדל"ן – חברת אחות של אורסקום תקשורת – הוא איש העסקים האמריקני ריצ'רד גרסון, שהוא ואחיו מארק תרמו בעבר 30 אלף שקל כל אחד למסע הבחירות של אהוד ברק. גרסון גם היה אחד הלקוחות של טאורוס, ועל פי שמועות שברק מכחיש בתוקף, גם היה בקשר עסקי ישיר עם ברק באמצעות חברת הגידור Blueridge ששייכת לגרסון. ברק טוען שגם לא היה קשר עסקי בינו ובין אורסקום, כלומר שהוא הטריח את בכירי המערכת עבור החברה לחינם. המממ. אז, שוב, מה מסביר את הפער של ה-20 מיליונים הללו?

חברת בת: על פי חוק, הפסיק אהוד ברק להיות פעיל בחברת אהוד ברק בע"מ עם כניסתו לתפקיד שר הבטחון, והעביר אותה לבנותיו. דא עקא, שהחברה המשיכה להיות פעילה וקיבלה, בתקופה שברק לא היה – רשמית, על כל פנים – פעיל בה סכום של 6.5 מיליוני שקלים, לא ממש ברור על מה. אז, שוב: אם ברק צבר את הון העתק שלו באמצעות הרצאות, ייעוץ וכנראה שתדלנות, מדוע ממשיכים סכומים גדולים של כסף להגיע לחברת אהוד ברק בע"מ גם כאשר הוא איננו עוסק בהרצאות וייעוץ? ברק, אגב, מסרב להסביר מי העביר כספים לחברה ועבור מה.

הנושא הועבר לבדיקת מבקר המדינה. ברק לא טרח להגיע לדיון בוועדת הכנסת שנערך בנושא. כפי שכבר שם לב אורן פרסיקו ב"עין השביעית", המעשים המיוחסים לברק דומים למדי לחקירות המתנהלות כנגד אביגדור ליברמן, שגם לו יש בת מוצלחת שגרפה מיליונים בגיל 21 בשל "ייעוץ"; ורצוי להזכיר גם את אותם מיליונים שקיבל גלעד שרון מדודי אפל עבור "חיפוש באינטרנט" בפרשת האי היווני.

משום מה, כל הפרשות האלה מעוררות הרבה פחות רעש כשמדובר באהוד ברק.

אולי פרשת פריאל האחרונה תהיה הקש שישבור את גב הגמל. אולי.

הערה מנהלתית: ביממה האחרונה התקבלו שתי תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • עדו

    ווינשטיין לא יפול למלכודת? זה שסגר תיק אחרי שכבר היתה לו הודאה ביד?

  • Pingback: Tweets that mention מפרק השעונים | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com()

  • Yuval

    העובדה שהוא גם גנב מחווירה לעומת הפשעים האחרים שלו. (הכל לכאורה כמובן)

  • אוטו פוקוס

    יוסי, אתה עושה עבודת קודש. תודה על ריכוז האינפורמציה.

  • אילן

    דווקא בכל הנוגע לפרשת העמותות, שמכתימה גם את שמם של אנשים הגונים אחרים – חשוב להרחיב על חלקו של היועץ המשפטי בפרשה, שהופכת את חלקם של האחרים לדי סביר.

    בשנת 96, אם אני מכיר את הסיפור נכון, ביבי הפעיל עמותות במה שעל פניו היה בניגוד לחוק מימון המפלגות החדש דאז. העמותות המשיכו לפעול גם אחרי הבחירות.
    מפלגת העבודה פנתה ליועץ המשפטי וביקשה שהוא יחקור את העניין.
    רובינשטיין, שלא היה היועץ הכי א-פוליטי בעולם, הודיע להם שהדבר אינו בניגוד לחוק. אנשי העבודה ביקשו את ההחלטה הזו בכתב, וכשזו ניתנה להם, התחילו להפעיל גם הם עמותות כאלו, מבחינתם באישור היועץ המשפטי לממשלה.

    אבל רובינשטיין, שלא היה היועץ הכי א-פוליטי בעולם, החליט לפתוח נגדם בחקירה, וכך נולדה פרשת העמותות.

  • Eli Gilad

    Yosi,
    The link below is not in regards to this article. I just think you will be interesting in some of the moral values of the MITNACHALIM (or maybe you know this stuf already…)
    http://www.zomet.org.il/?CategoryID=266&ArticleID=639&Page=1#E

  • עיניים גדולות

    לגזור ולשמור !

  • שאפו

  • חושחש הנחש

    זה סיפור תחקירי מאלף כיצד כולם התלבשו על ביבי, ליברמן ושרון, אבל רק על ברק משום מה נהנה מהצללים.
    האיש הזה הוא חרפה וכלימה (נוספת) של מדינת ישראל

  • דוד

    זה ממש מדהים איך האיש הזה, שקשור כמעט לכל בלאגן מדיני ובטחוני בעשור האחרון, שומר על הסטטוס הגבוה שלו בעיני חלקים בתקשורת ולא נצלב כמו אנשי הימין. שלא לדבר על זה שכפוליטיקאי הוא פשוט כושל לחלוטין, והביא לירידה בכוחה של מפלגת העבודה בכל מערכת בחירות שעמד בראשה (כולל זו ב-1999).

  • מיכל

    גם כשברח מצאלים יצא נקי.

    • דווקא ההאשמות נגדו בצאלים כאילו הפקיר פצועים בשטח הן לא ענייניות… לא המפקד בשטח הוא המטפל בפצועים אלא אנשי הצוות הרפואי

  • דובי

    העובדות הן:
    1. מערכת החוק מתעלמת אצל ברק מדברים שאצל אולמרט, ביבי ואחרים היא הייתה מזעזעת את אמות הארץ (ואכן עשתה)
    2. ברק מגן בתקיפות על זכויות הייתר וניגודי האינטרסים הקיימים במערכת זו (למשל סמכויות היועמ"ש)

    מה גורם למה ? או שמא זה מעגל סגור?

    • יריב

      אני בכלל לא בטוח שיש קשר. אני לא יודע אם יש שיקולים זרים בהחלטות הפרקליטות (כידוע- "any sufficiently advanced incompetence is indistinguishable from malice"). כמו כן, כפי שצוין יש עוד מקרים דומים בהם הפרקליטות לא פעלה. (כמו מקרה שרון, ועד שלא יוכח אחרת, גם ליברמן). אז לא נראה לי בלתי סביר שיש פה פשוט צירוף מקרים (ברק עושה את זה בנסיון לשמור על קשר עם המפלגה שלו… הפרקליטות לא פעילה כרגיל.

      • דובי

        כמובן שאי אפשר לדעת כלום בודאות. אישית אני חושב שבכל מקום שבו מעורבים בני אדם יש גם שיקולים "זרים". מלאכים יש רק בשמיים.
        נושא שעולה מדי פעם בבלוג הזה הוא "רוח המפקד" – סיטואציה שבה אנשים עושים משהו לא תקין ללא שום הוראה או תכנון מלמעלה אלא פשוט כי הם מרגישים שזה מה שהמערכת היתה מצפה מהם. זה לא יהיה מופרך לחלוטין לנחש (וזה כמובן לא יותר מניחוש בלבד ) שדבר דומה קורה בפרקליטות בהקשר הזה.

        תודה על הציטוט הנהדר של חוק קלארק (לא ארתור…) כפי שהסתבר לי מבירור עם הרבי מגוגל 🙂
        ראה גם : Hanlon's razor

  • עמית

    יש לך פרטים בנוגע לחשבון באיי קיימן?
    קישורים יתקבלו בברכה.

    • ygurvitz

      בלינק תחת "נמנע בעקביות מלדבר על מקורות ההכנסה שלו" יש פרטים, חלקיים אמנם.