וכל נתיבותיה שלום
המגינים האוטומטיים של היהדות האורתודוקסית, שלמרבה הפליאה הם לעיתים קרובות דווקא יהודים חילונים לכאורה, נוהגים לצטט להגנתה שורה של הלכות כמו "מכלכלים עניי נוכרים עם עניי ישראל", "קוברים מתי עכו"ם עם מתי ישראל" ואפילו "שואלים בשלום גויים" – אל יהיה הדבר קל בעיניכם – תוך שהם משמיטים, או לא מבינים, את הסיפא: "מפני דרכי שלום".
"דרכי שלום" אין משמעם נסיון לקדם שלום בעולם, אלא הבנה של יחסי הכוחות שבהם התגרות יהודית בגויים נגמרת בדרך כלל באלימות, ויש הרבה יותר לא-יהודים מיהודים. "דרכי שלום" מתבטלות כאשר "יד ישראל תקיפה", כלומר כאשר ליהודים יש הזדמנות לעשות פוגרומים משלהם באין מפריע.
מי שלא הבין את זה עד כה, קיבל לאחרונה שורה של תזכורות. שמואל אליהו, רבה של צפת, אסר על יהודים להשכיר דירות לערבים, וציין שמדובר באיסור הלכתי; חמש שנים חלפו והוא עדיין בתפקידו, מאחר והתיק נגדו נסגר. עוד בצפת, עמותה יהודיסטית כלשהי מנסה לשכנע בעלי עסקים – בדרכי נועם, כמובן – שלא להעסיק לא-יהודים שלא הסכימו לחתום על התחייבות למלא את "שבע מצוות בני נוח".
מי שהשלה את עצמו שהבעיה מוגבלת לאזורים פרובינציאליים כמו צפת ודאי הופתע השבוע כש-25 רבנים חתמו על קריאה שלא להשכיר או למכור דירות לפליטים בתל אביב. הרבנים, כמקובל, הסוו את הקריאה כנסיון התגוננות מפני גל האלימות שלכאורה מביאים הפליטים, ורב איש חב"ד – תנועה שגזענותה אמנותה – חזר על המיתוס הגזעני הידוע ש"הם נטפלים לבנות שלנו". אחרים דיברו על החשש היהודי הקמאי מחילול הגזע, מ"נישואי תערובת". אבל כאשר נשאלו בנושא הם לא היססו לומר שזו הלכה. אחד החותמים, מיכאל אראבוב, הסביר ש"על-פי ההלכה אנחנו חייבים לשמור על ארצנו ולא להשכיר דירות לגויים".
ההלכה המדוברת מתבססת על מצוות "לא תחנם". המצווה הזו, שמקורה בספר דברים 7:1-2, אוסרת על פי ההלכה "לתת חניה בקרקע", כלומר לאפשר ללא-יהודים להתגורר בארץ ישראל, "לתת מתנת חינם", כלומר להעניק מתנה חינם אין כסף ללא-יהודים, ו"לתת להם חן", כלומר לדבר בשבחם.
המצווה הראשונה לא היתה בעלת משמעות במאות הארוכות שמאז חיבור התלמוד, אבל שתי המצוות האחרות עשו את שלהן להרעלת היחסים בין יהודים ובני אדם אחרים. עכשיו, כשיש ליהודים קצת כוח והם יכולים להיות קוזאקים כפי שמדוכאים תמיד רצו להיות, המצווה הראשונה חוזרת לפעולה.
ואגב, היא כלל לא מוגבלת לכמה רבנים בתל אביב, שהשפעתם היא רק על המוכנים למלא אחרי מצוותיהם. היום יתחיל סמינר של משרד המשפטים, שהנושא שלו הוא "ארץ ישראל: חזון והגשמה". בין המשתתפים יהיה הרב הקנאי דב ליאור, שנחשד בשעתו שהיה המאור הרבני של המחתרת הראשונה ואחד החשודים במתן הסמכות ההלכתית ליגאל עמיר בבואו לרצוח את יצחק רבין. משתתף אחר הוא פרופ' נחום רקובר, שבדיון על הדה קרימינליזציה של יחסים הומוסקסואלים הביא לכנסת את דעת ההלכה: שמדובר בשווה ערך למשכב בהמה. אחד הסעיפים שעל סדר יומם של המאורות הגדולים האלה של "המשפט העברי" – אחד הבולטים בסוסים הטרוייאנים שהוכנסו אל חומות הדמוקרטיה הישראלית – הוא "לא תחנם".
כן, כן: אלה לא רק רבנים. זה משרד המשפטים שלכם. ההוא שאמור להגן על הדמוקרטיה הישראלית. כשזוכרים שיעקב נאמן נשבע לחתור תחת החוק "צעד אחר צעד", עד שיקרוס החוק ותשאר רק ההלכה, זה לא צריך להפתיע. אבל בהחלט צריך להדאיג.
היהדות תמיד היתה מפלצת. רוב הזמן היא היתה מפלצת נטולת שיניים. עכשיו המצב משתנה – וכשמוסיפים על כך את תאוות הנקמה בהיסטוריה של יהודים רבים שקורבניותם היא יהדותם, מקבלים תערובת נפיצה במיוחד.
(יוסי גורביץ)
הדבר היחיד שחסר פה הוא אזכור של "י"ח דבר" – סוג של הרחבה ל"לא תחנם" הפורטת לפרוטות את הבידול של היהודי מהנוכרי.
"קיבל שורה לאחרונה שורה" צריך להיות קיבל לאחרונה שורה
מעולם לא התענגו רבים כל כך לקרוא דברים מטרידים כל כך. יחי 300.
מה זה בדיוןק השלושמאות הזה שמדברים עליו כל כך הרבה בבלוג הזה בזמן האחרון?
נדר בלי נדר של יוספוס גורבוס כאן לכתוב לפחות 300 מלה ביום למשך 30 יום. הוא כבר עשה את זה פעם אחת לאחרונה.
אז ישר כח
עוד קצת?
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/129/605.html
זו סתם דוגמה לתשקורת. הרבי לא אמר שום דבר שלילי, אם יש משהו שלילי בנושא זה התנהגות המדינה הפסוידו חילונית. להפך. אבל העיתון מציג את זה ברוח הלך הרוח בציבור החילוני.
הרבי מעודד לפטר עובדים כדי לשכור חרדים שיהיו "חרוצים יותר". כלומר, הוא בהחלט בעד לפטר עובדים חילוניים.
העיתון, למשל, לא ראה בזה שום דבר שלילי ואף ציין כי לאחרונה נעשה מאמץ ממשלתי לעודד תעסוקה במגזר החרדי. כלומר, כנראה שהוא רואה את פסק ההלכה של הרבי כדרך לגיטימית ליצור מקומות תעסוקה לחרדים.
נכון שמעסיקים חילוניים לא תמיד ששים לשכור עובדים חרדים, אבל לפחות הם מבינים שמדובר באפליה.
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=57301
את/ה מעוות/ת את דבריו!
יש מספיק סיבות לקונפליקט עם העולם הדתי. חבל שמנסים בכוח למצוא סיבות במקומות תמימים לגמרי, וגורמים כך רק להקצנת השנאה במקום להכוונת הכוחות לכיוון פתירת הבעיות.
באמת הפרשנות ב- NRG מוטה בצורה בוטה, "ועוד אחת" באמת קורא/ת משהו שבאמת לא כתוב שם.
לא, הרב אמר שני דברים:
א. לפי החוק היבש מותר לעשות את זה, ובאמת למעביד מותר לבחור איזה עובדים להעסיק ואיזה לפטר, זאת זכותו המלאה.
ב. מדובר במעשה לא מוסרי מבחינת המעביד ויש איסור על העובד החרדי לבקש שיפטרו חילוני כדי להעסיק אותו.
זאת דווקא נראית כמו דוגמא מצויינת לרב שמעדיף מוסר בסיסי ואנושי על פני ההלכה היבשה, יישר כוח לו.
שימו לב בהודעה על הסמינר:
הסמינר יתחיל ביום שישי בבוקר. הסיור, בסימן מלאות 150 שנה להולדתו של ב"ז הרצל
אני אישית מסכים שהיהדות "לא תמיד היתה מפלצת" יחסית לזמנה, אבל שנאת הזרים שבה מעוגנת בתנ"ך עצמו (למרות שבפועל התמונה שעולה מתיאורי ממלכות יהודה וישראל הן של ממלכות המעוגנות באופן אורגני וטבעי במרחב שלהן) והשנאה הזו פותחה לכל אורך תקופת בית שני, משיבת ציון עם דחיית השומרונים ובני יהודה ובנימין שלא גלו ומאבקו של עזרא בנישואי התערובת, עבור בשמאי וי"ח דבר.
בתנ"ך וגם בהלכה יש מגמות סותרות.
העובדה שמגילת רות (או, למשל, ספר יונה, בעל הגישה האוניברסלית) נכללה בתנ"ך אינה איזה קוריוז מקרי, גחמה או חוסר תשומת לב של איזה עורך.
בהיבטים מסוימים ומשמעותיים (למשל – השבת כיום מנוחה לכל) התנ"ך וההלכה לא רק שלא היו מפלצת ביחס לזמנם, אלא היו מתקדמים מאד; ושנאת זרים בוודאי אינה אלמנט ייחודי ליהדות.
חזרתי היום בבוקר מבילוי לילי במועדון כלשהו וראיתי את שלטי התועבה הללו (אני גר ליד התחנה המרכזית בתל אביב). תלשתי מיד את הכרזות הגועליות ההן וזרקתי אותן לפח. הגזענות פה כלפי העובדים הזרים היא כבר מבחילה ממש.
"דרכי שלום" זה לא איזה עניין טכני, אלא עקרון-על מהותי בהלכה.
המסנגרים על היהדות אינם רק חילונים מבית חפים מידע ממשי, אלא גם אנשים בעלי הבנה רבה ויסודית, כמו השופט חיים כהן ז"ל. (בעצם, האמירה שהוא סינגר על היהדות אינה נכונה, נכון יותר לומר שהוא ניסה לשפוט אותה ביושר). ביהדות יש יסודות הומניים עמוקים לצד יסודות אנטי-הומניים. היא אינה דבר קפוא, וכל דור (בעצם כל אדם) יכול לברור מתוך המאגר הגדול של הלכה את מה שראוי בעיניו.
יהודה עמיטל, שנפטר השבוע, אינו פחות רב מאשר דב ליאור.
אמת, אבל כמה שומרי מצוות עשו את עמיטל רבם וכמה עושים את הליאורים רבותיהם?