החברים של ג'ורג'

"משטרת כ"ך"

באמצע-סוף שנות השמונים, בין 1985 ל-1987 אם אני זוכר נכון, כתב חיים חפר את המקאמה השבועית שלו במוסף לשבת של ידיעות, והקדיש אותה למשטרת ירושלים, שמסתבר שכבר אז הצטיינה בלאומניות שלה. הוא קרא לה "משטרת כ"ך".

שורה של משפטנים שלחה השבוע מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, ובו התריעה על כך שמשטרת מחוז ירושלים מרשה לעצמה להתעלם בבוז מהוראות בית המשפט, שקבע כמה וכמה פעמים שהמשטרה צריכה לאפשר למפגינים להפגין גם בתוך השכונה, ולא רק בגן שמולו. המשטרה הכריזה על דעת עצמה כמה פעמים על ההפגנה כבלתי חוקית, שוב למרות הכרעות בית המשפט – והיא מתייחסת בתכתובת לשייח' ג'ראח כאל "שכונת שמעון הצדיק", השם שנתנו לה המתנחלים ושאפילו תחת ניר ברקת לא העזה העיריה לאמץ. אה, כן, השוטרים גם שיקרו קצת לבית המשפט, אבל לזה התרגלנו. אפילו בית המשפט לא עשה מזה עניין ולא העמיד אותם לדין על עדות שקר.

הייתי אתמול בשייח' ג'ראח. מה שראיתי שם היה אלימות חד צדדית וחסרת הצדקה מצד השוטרים. הנה כמה רשמים, לא בהכרח מסודרים. חשוב, כמובן, להדגיש שזו "עדות שוחה" קלאסית: היו מן הסתם הרבה דברים שלא ראיתי ושלא הייתי מודע להם.

* * * * *

ליד בית של מתנחבל חונה ג'יפ משטרתי. סביב הג'יפ וסביב הבית יש סרטי משטרה: "משטרת ישראל – אין מעבר". הישראלי הממוצע יודע שתמיד כאשר הוא מחפש שוטר, אין כזה בסביבה. טוב שיש מי שיש לו שמירה משטרתית צמודה, באדיבות ניר ברקת. אחד השלטים שנישאו בידי המפגינים אמר "ירושלים לא תהיה חברון". לפחות מהבחינה הזו, זה לא נכון. אה, והגיע הזמן לעדכן את "הפאשיזם לא יעבור": הוא עבר. הוא מוגן מאחורי מחסום. זה אנחנו שלא מצליחים לעבור אותו.

* * * * *

הרב נאווה חפץ, מרבנים למען זכויות אדם, מגיעה למחסום, מנסה לדבר עם השוטרים. היא מסבירה מי היא ודורשת מהשוטרים להניח לה להכנס לשכונה כדי שתוכל להתפלל בקבר שמעון הצדיק. מג"בניק צעיר, בחיוך מלגלג, עונה לה: "את לא יכולה להיות רב, את אשה". הוא לא חבש כיפה. זה בסדר. את השוביניזם הבסיסי של רוח ישראל סבא הוא קלט היטב.

* * * * *

אני מנסה לקשור שיחה עם שוטרת מג"ב. היא עונדת סיכה שאני לא מזהה. אני שואל אותה כמה פעמים מה משמעותה של הסיכה. היא נבוכה, לא בטוחה שהיא צריכה לדבר איתי. השוטר שלידה מתערב: "מה זה עניינך עכשיו," הוא נובח. "אני רוצה לדעת," אני אומר לו, "לא מכיר את הסיכה הזו". מפגינה נוספת מתערבת: "מה אכפת לך, גם אני רוצה לדעת." בקול נמוך יותר היא אומרת "אנחנו משלמים את המשכורת שלך". השוטרת אומרת, כמעט לוחשת, שזו סיכת לוחם.

מאוחר יותר, אחרי האלימות, הבלוגר מקס בלומנטל יאמר לי שהיתה "חיילת" שבכתה בגלל האלימות, במיוחד האלימות כלפי נשים. לא היו שם חיילות, וכנראה שהוא התבלבל בין מדי צה"ל למדי מג"ב. עד כמה שראיתי, היתה שם שלוש-ארבע מג"בניקיות לכל היותר.

* * * * *

רכב של מתנחלים יוצא מהשכונה, קריאות בוז משני הצדדים. ילד פלסטיני מתקרב אל הרכב, ויורק מוחטה רצינית דרך החלון האחורי הפתוח, שמאחוריו ישבה בתו של המתנחל. לא ראיתי אם הוא פגע בה, אבל המתנחל בולם באחת, יוצא מהרכב ומסתער אחריו, רצח בעיניים. הילד נמלט, מפגינים בולמים בקושי את המתנחל. יש שוטרים רבים באזור. לוקח להם הרבה מאד זמן להגיע.

* * * * *

זו אבחנה של איתמר: עמדנו, ערימה של שמאלנים מיובשים בחום שהדבר היחיד הטוב שקרה להם הוא המתופפים של חד"ששל יסמבה ושנאבקים על כל פיסה של צל, כשלפתע הרעים קולו של הקלגס הבכיר, סנ"צ אבי כהן: "אתם נמצאים במצב של התפרעות". אחח, האמונה של כוחות הבטחון בכוחן של מילים: לא היתה כל התפרעות, אבל עצם ההכרזה על כזו הספיקה לשוטרים.

* * * * *

כהן, בכלל, נראה כמי שמחפש כל הזדמנות לעימות עם המפגינים. להפגנות, ודאי להפגנות קבועות, יש כללי משחק משלהם, יש מעשי עוול שאינם מקובלים. כהן פוסע במהירות אל מעבר למחסום, מתקרב לאחת ממנהיגות ההפגנה, יש ביניהם דין ודברים, ואז הוא חוטף ממנה בכוח את המגאפון שלה, שב במהירות אל המחסום, מעביר אותו לשוטר אחר.

התוצאה היא שאגת זעם אדירה, מכל הכיוונים, והסתערות כללית שהודפת אותי לעבר המחסום. קריאות קצביות: "גנבים! גנבים! גנבים!". מחשבה מהירה, בזמן שאני נדחף קדימה: יש כאן המון אנשים זועמים ומעט שוטרים – לא חושב שהיו יותר מעשרים. אם הזעם יתגבר על הפחד ועל יראת הכבוד, הקלגסים בבית החולים. אם הזעם יתגבר על הפחד ועל יראת הכבוד, ההתנחלות הזו תהיה היסטוריה תוך רבע שעה. כוחה של המשטרה נשען על כך שהיא יודעת שרק מעטים שבמעטים יעזו להשיב לה אלימות. 

אבל אנחנו לא בפאריס, 1789. אפילו לא בפאריס, 1968. הקו הזועם נבלם בדיוק במקום שסומן לו על ידי השוטרים: המחסום. מאוחר יותר אני שומע פעיל עצבני: "כל פעם, אתם נותנים להם להדוף אתכם. כל פעם, נעצרים אותם האנשים. אם רק הייתם נלחמים בחזרה…" כמה דקות של רתיחה, זה מול זה, ואז נמאס לכהן מהמשחק, הוא מורה "להדוף אותם לגן", כלומר לצד שמול השכונה, מעבר לכביש – בניגוד, נזכיר, להחלטות בתי המשפט – והאלימות מתחילה ברצינות.

דחיפות. מכות. בשלב מסוים אני רואה קצין משטרה שתופס בכוח שוטר אחר ומרחיק אותו מהמקום, מחזיק אותו כמעט בלפיתה. כנראה שוטר שאיבד שליטה. אני רואה שוטר אחר תופס מפגינה אחרת בזרועה, מסובב אותה ומשליך אותה, מסתחררת, אל הצד השני של הכביש. אני בצד של הגן, מול השכונה; בצד השני עומדת קבוצה גדולה של מפגינים בידיים מורמות: אנחנו לא מתנגדים. השוטרים משליכים אותם אחד אחד אל מעבר לכביש. אני יורד אל הכביש, מנסה לתפוס זווית צילום טובה יותר. מג"בניק ניגש אלי, הודף אותי במכה בחזה חזרה למדרכה.

בזה זה נגמר, פחות או יותר. הקלגסים עצרו עשרה, ושחררו אותם באותו היום. למותר לציין שהשוטרים טענו שהם הפגינו כלפיהם אלימות. השוטרים היו אלימים מהרגיל, אלימים יותר מההפגנה שהייתי בה בינואר (אז ניסתה מפגינה לעבור את המחסום כשהיא נושאת פרחים לצד השני, וכהן הדף אותה), אבל תמיד יש אלימות. אי אפשר לקיים התנחלויות בלעדיה.

ונראה שככה משטרת ירושלים אוהבת את זה.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו כמה תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. ברצוני לנצל את ההזדמנות להודות לכל התורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

83 תגובות על ”"משטרת כ"ך"“

  1. מני ל הגיב:

    זה לא היה סנ"צ אבי כהן. זה היה מישהו בשם קובי, ממה שידוע לי, גם בדרגת סנ"צ.

  2. אמיתי ס הגיב:

    אני לא מוצא עכשיו את התמונה של סנ"צ אבי כהן משתתף בחגיגות המתנחלים בקבר שמעון הצדיק, אבל זכור לי שהייתה כזאת.

  3. א הגיב:

    הגיע הזמן לתת לקלגסים פייט. אזרחים שבתיהם ורכושם נגזלים בברוטליות, חייבים להלחם בכל האמצעים, גם האלימים, נגד המשטר שאחראיו לכך, וכוחות האכיפה שלו. המדינה מפעילה נגדם אלימות שאין לה לא בסיס חוקי ולא מוסרי, ועוד מצפה מהאנשים האלה להתקפל בשקט ולעזוב. לתושבי השכונה יש זכות מוסרית להלחם בכוח בשוטרים, כאילו היו קלגסים של צבא כובש (מה שהם בפועל), וזה כולל אבנים וכל אמצעי אחר שעומד לרשותם. והדבר נכון על אחת כמה וכמה, כאשר המשטרה מרשה לעצמה לדכא את ההפגנות באופן אלים בלי שהמפגינים עשו לה מאומה.
    הגיע הזמן לנפץ את מיתוס "ההתנגדות הלא אלימה". כשהמדינה מפעילה אלימות באופן חסר פרופורציה וללא שום הצדקה, ובכך מפירה את חוקיה שלה, אז אין לצפות מאזרחים לכבד את החוקים האלה, ולהכנע לה בצייתנות. חייבים להחזיר להם מלחמה.

    • גורו יאיא הגיב:

      בללי קשר לדיון המוסרי – אתה מדבר כאילו לתושבים החוקיים של המקום יש סיכגוי להביס באלימות את המשטרה. רד מזה. הם לא יכולים. הם לא מספיק חזקים.

      • א הגיב:

        אז מה? יש להם מה להפסיד? או שהם ישבו בכלא, או שהם ישנו ברחוב. אפשר להתווכח עד כמה התנגדות אלימה זה רעיון טוב ומועיל יחסית להתנגדות הלא אלימה, אבל אי אפשר לשפוט את האנשים האלה בכך שהם בוחרים באלימות, כמו שהאספסוף והמתנחבלים עושים, כאילו אלימות מטבעה מותרת רק ליהודים. אני מבין מצויין את האנשים שזורקים אבנים, ולא יושבים בשקט, אי אפשר לשפוט אותם על זה.

        • רות הגיב:

          קודם כל זאת צריכה להיות ההחלטה שלהם. אבל אין להם סיכוי ואם ינקטו באלימות הם רק יאבדו מהתמיכה שיש להם. יש להם מספיק צרות גם בלי זה. התנגדות לא אלימה זה הסיכוי היחיד שלהם.

          • א הגיב:

            יאבדו תמיכה של מי?

            • רות הגיב:

              הרבה ישראלים תומכים בהם ועוד יותר יתמכו אם ידעו. הקייס שלהם מאוד צודק, ואי-האלימות מאוד מחזקת אותם, הם הופכים לסמל של מאבק צודק, מוסרי וללא רבב.
              אני מאוד מתפלאת על ההצעה שלך לאלימות, שנשמעת כמעט כמו פרובוקציה. שם אף אחד לא חושב על זה.

              • ש.ב הגיב:

                למה "כמעט"?

                תקראו לי פרנואיד, אבל כשלמישהו מתפלק משפט כמו "צריך לנתץ את מיתוס ההתנגדות הלא אלימה" מהבהבת לי איזה נורה אדומה.

              • א הגיב:

                אני ישראלי, ואני אתמוך בהם גם אם יזרקו אבנים על מג"ב.
                אני לא יודע מה יותר מועיל למאבק שלהם. מצד שני, הטיהור האתני בירושלים ובשטחים זה לא משהו שהתחיל אתמול, אלא ההיסטוריה שלו מתחילה לפחות בכיבוש של 67 (בלי להזכיר את הנכבה). ואיפה היו כל אותם "ישראלים תומכים", בכל עשרות שנות הכיבוש? התמיכה השקטה של שמאלנים שווה לתחת, אם בכל יום יכולים לגרש אותך מהבית, כדי ליישב בתוכו את נציגי גזע האדונים. במקומם גם אני הייתי לכל הפחות זורק אבנים על הקלגסים העלובים, והופך את החיים של היודו-נאצים הפולשים לגיהינום.

                לגבי "ניתוץ מיתוס ההתנגדות הלא אלימה", דיברתי על ההשקפה שהאלימות היא אף פעם לא לגיטימית ולא מוצדקת. אלימות היא גם סוג של מאבק לגיטימי, לצד מאבק לא אלים.
                עבור ישראלים "התפרעויות של מפגינים" ופגיעה בקלגסי צה"ל הקדושים, מהוות סיבות מספקות להכריז על המאבק הפלסטיני כ"טרור", ולבטל לחלוטין את הלגיטימיות שלו. אבל אין שום כלל למעשה שקובע שמאבקים חברתיים ופוליטיים, במיוחד מאבקים למען שמירה על זכויות האדם הבסיסיות ביותר, חייבים להיות "לא אלימים" בהכרח. זאת הייתה רק דעתו של גנדי.
                כשצבא תוקף אותך, ומכריז מלחמה, להכנע ולא להתנגד, ולחכות שמישהו ישחרר אותך, זאת רק אופציה אחת. אני לא חושב שמישהו כאן פוסל אלימות בתור הגנה עצמית.

              • ש.ב הגיב:

                ואני האחרון שיפסול אלימות כהגנה עצמית. ועדיין אני בספק אם אתה אמיתי. ואם כן, חבל.

              • ג'ו הגיב:

                האלימות היא לגיטימית אבל היא מטומטמת. אין דבר שהמשטרה רוצה יותר מאלימות איתה היא יכולה להתמודד בקלות.

        • yankel הגיב:

          They have plenty to lose – their lives, to start with

          It seems the Maga"vniks will be all the happier given a better excuse to shoot them

    • לכאורה, יש הצדקה. מצד שני, בואו לא נשכח את מה שגנדי אמר:

      "אם ארצה לקחת ממך את השעון שלך, אצטרך להלחם בך עבורו. אם אם ארצה לרכוש אותו ממך, ודאי שאאלץ לשלם. אם ארצה שתתן לי אותו, יהיה עלי לבקש ממך. בהתאם לאמצעים שבהם השתמשתי, השעון שלך הוא רכוש גנוב, רכושי שלי או מתנה."

      המאבק, אם יגלוש לפסים אלימים, עשוי להצליח בטווח הקצר. אני לא חושב שמי מאיתנו יאהב את ההשלכות לטווח ארוך של מאבק אלים; אנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות של אלימות העבר.

      • א הגיב:

        גנדי גם אמר שעדיפה אלימות, על פני פחדנות במסווה של "לא אלימות".

        אני חושב שעדיף שהפלסטינים יכוונו את מאבקם נגד הצבא והמשטרה, במקום לבצע פיגועים נגד אזרחים. ודם ישפך בכל מקרה, הכיבוש לא יעלם סתם כך מעצמו. כמה כבר מאבקים בעריצות וחוסר צדק במהלך ההיסטוריה, נגמרו בלי דם ובדרכי שלום?

    • איתי קנדר הגיב:

      הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למאבק הזה זה אלימות.

  4. מני ל הגיב:

    ההחלטה של מפקד המשטרה בשטח על האנשים שייעצרו הייתה סלקטיבית לגמרי. אף אחד לא היה אלים או התגרה. פשוט המפקד נכנס בין המפגינים, בחר את מי שהוא מזהה מראש כאישיות בולטת ומוכרת (למשל עזרא נאווי) ואז שאר השוטרים מתנפלים עליו.

    אפשר לראות את זה בסרטון הבא:
    http://www.youtube.com/watch?v=wUm-gKh9HCo

    זה היה פשוט עצוב לראות אנשים שעומדים בצד ולא עושים כלום נעצרים פתאום על לא עוול בכפם, ועכשיו גם יורחקו מהשכונה למשך שבועיים. ועוד המשטרה טוענת ל"התפרעות".

  5. עדו הגיב:

    בהחלט מעלה נשכחות, אצלי זה היה גז מדמיע. מכות לא קיבלתי מהם אבל פעם כשרבתי עם פעילי ימין שניסו לקרוע לי שלט בצומת עברה שם ניידת ויושביה לקו בעיוורון מוזר והמשיכו הלאה.

  6. שי הגיב:

    "תבלבל בין מדי צה"ל למדי מג"ב" — מג"ב הוא דרך אגב עדיין חלק מצה"ל.

  7. O הגיב:

    האנשים האלה שמכים ברצון ובשמחה מפגינים, הם בדיוק מאותו סוג הנבלות שבזמנו הכו יהודים ברחוב, ושירתו נאמנה ומבחירה את משטר הפושעים ששלח אותם. וגם הם הצדיקות את עצמם אח"כ באותה הדרך, ואמרו שהם אוכפים את החוק, מצייתים לשלטון, מבצעים את רצון העם ושומרים על הפולק. אבל רמת העיוורון שבה לוקים ישראלים, שמפמפמים להם מגיל בית ספר את זוועות השואה, ולא רואים את ההקבלה, פשוט מזעזעת.

  8. עדו הגיב:

    ממה שאני מבין למשטרה יש שבשבת מצויינת שאומרת להם לאן נושבת הרוח, כך אפשר לראות אותם יום אחד חוטפים חיתולים מלאים בפרצוף בבר אילן וכמה שנים אחר כך מכים דתיים בבית כנסת בהפגנות של כביש שש. כשצריך הם כלבי התקיפה של המתנחלים וכשצריך הם מכים אותם בברוטליות בעמונה. רק כשאישה מוכה מגיעה לתחנה להתלונן על בעלה האלים הם בדרך כלל ישלחו אותה לעשות שלום בית.

  9. אמת ויציב הגיב:

    לפחות לא פיצצו אותך מכות, והם מסוגלים לעשות זאת בלי שום סיבה.

    מה שמדהים זה כל זה קורה על מה שמוגדר כאדמת המדינה ולא באיזו התנחלות אי-שם, המתנחלים כבר פולשים כבר פנימה.

  10. סמואל ל.גקס הגיב:

    מצחיק.
    "עדות" ועד באופן כללי , אמורה להיות אוביקטיבית ככל שניתן.

    מכיון שהכותב הוא אולטרא-שמאלני ("מתנחבל" ושאר פניניי הגות עמוקה)
    ומכיון שהסובלנות ממנו והלאה
    אין מה להתייחס ל"עדות" הזו ברצינות.

    באותה מידה ניתן לקרוא בשאר אתרים "עדויות" של "הייתי שם" מאת אנרכיסט י' או קומוניסט ס' או פלסטיני מ'. אותו הדבר בדיוק.

    • דניאל ר. הגיב:

      בבית משפט נהוג שההגנה מביאה עדים שתומכים בגירסתה והתביעה מביאה עדים שתומכים בגירסתה.

      כל העדים מחוייבים לומר את האמת.

  11. שי אלקין הגיב:

    עדות אמורה להיות אובייקטיבית?

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אז העדות האמינה היחידה היא של דובר צה"ל או המשטרה, כי לאלה כמובן לעולם אין הטיות "אולטרא".

  13. רות הגיב:

    "כוחה של המשטרה נשען על כך שהיא יודעת שרק מעטים שבמעטים יעזו להשיב לה באלימות".
    זה לא חוסר עוז שגורם לאנשים לא להגיב; זה השכנוע הפנימי שדברים צודקים אפשר וצריך להשיג בדרכים חוקיות ולא אלימות. אחרת הורסים יותר מאשר בונים.

  14. א הגיב:

    באמת? האם החוק נותן לתושבי שייח ג'ראח את היכולת לפעול באופן לא אלים למען הצדק? איזה חוק?
    תושבי ירושלים המזרחית אינם אזרחים ישראלים, לכן שום חוק לא באמת מגן עליהם. כאמור, אפילו לבג"ץ אין את הכוח או הרצון להגן על התושבים, והמשטרה שוללת מהמפגינים את הזכות הבסיסית להתאגדות. היא לא נותנת להם אפילו להפגין באופן לא אלים. אז איזה "דרכים חוקיות" את מציעה? להמשיך לספוג השפלות, מכות, גז מדמיע, וכו' בתקווה שאובמה ילחץ על נתניהו "להקפיא" את הבניה בירושלים?

    • רות הגיב:

      אתה פרובוקטור יותר ויותר נואש… לא יעזור לך. אתה שונה ב-180 מעלות מכל מי שנמצא שם. אחד הפילוסופים האהובים עלי אמר משהו שכדאי שתדע: המטרה הנעלה ביותר היא הגינות האמצעים. ובמילים שלו – THE AIM OF AIMS IS THE DECENCY OF MEANS .

      לא בונים דמוקרטיה באמצעים לא דמוקרטיים. זה מה שפעילי שייח ג'ראח אומרים כל הזמן וזה בדיוק מה שהם מנסים להזכיר לכולנו.

      • איתי קנדר הגיב:

        יפה אמרת רות!

      • יואב הגיב:

        המהפיכה הצרפתית, איך הושגה?

        • Quercus הגיב:

          גם אני חשבתי על זה…
          לא שאני חושב שאלימות זה דבר טוב. בשום סיטואציה. פשוט הטיעון שזה "לא משיג כלום" הוא שגוי.

        • רות הגיב:

          חיכיתי מתי הטיעון הזה יעלה…
          למהפכה מגיעים כאשר רוצים להביא לשינוי עקרוני במדינה ורק אם לא קיימת שום דרך דמוקרטית לעשות זאת וכל הדרכים הדמוקרטיות, אם היו, מוצו.
          לתשומת לבך, לארוע הגדול ביותר שהיה בשייח ג'ראח, שכלל הופעות מוסיקליות, הגיעו 3000 איש; להפגנות רגילות מגיעים במקרה הטוב 300. אי אפשר לראות בזה תנועה עממית רחבה המדוכאת על ידי הממשלה. הממשלה שלנו נבחרה בבחירות דמוקרטיות וחוקיות והבעיה הכי גדולה היא שעושה רושם שממשלה זו אכן מייצגת נאמנה את הרוב. כאן שורש העניין.
          בנוסף, יש גם מהפכות לא אלימות. לדוגמה – נצחון תנועת הסולידריות בפולין, אשר ב-1987 הפילה את המשטר הצבאי ואת הקומוניזם, והיתה השלב הראשון בהתפוררות של מה שהיה הגוש המזרחי.

          אם נשים בצד עניינים גדולים כמו מהפכות, אלימות משמשת לפעמים כאמצעי למשיכת תשומת לב, וזה לפעמים אפילו עובד (דוג. פנטרים שחורים). במקרה של שייח ג'ראח זו היתה דווקא תרומתה למאבק של משטרת ישראל, ועל זה הם אפילו קיבלו מהמפגינים זר פרחים (או יותר נכון סרבו לקבל את הזר שהוענק להם). לעומת זאת אלימות מצד המפגינים תהיה רק מרשם לאסון, כפי שרבים כאן הגיבו.

          • יואב הגיב:

            לא התייחסתי לעניין המשיג או לא משיג, אלא לטיעון המהותי כי דמוקרטיה לא בונים באמצעים לא דמוקרטיים.

  15. שונרא הגיב:

    תודה על הדיווח – ושהיית שם.

  16. רות הגיב:

    הנה הסרטון המנציח את סצנה עם המגאפון, וגם אלימות שוטרים ואנשי, ובמיוחד נשות, מג"ב (אם קאפצ'ה ירשה לי):
    http://www.youtube.com/watch?v=lMq0-zmJ2bo

  17. דניאל הגיב:

    רק הערה. המפקד לא היה אבי כהן אלא מספר קצינים אחרים.
    המתופפים הם קבוצה עצמאית שעובדת בין השאר עם פעילי סולידריות. הם אינם פעילי חד"ש. לא שזה משנה הרבה אבל למתופפים זה חשוב

  18. שאול הגיב:

    אולי צריך לעשות סדר לגבי נושאי התפקידים ? החל ממפקד מחוז ירושליים ומג״ב וכלה בקצינים הקבועים בשטח ? אפשר לפרסם את התמונות על קלפים. זה עבד בעירק 🙂

    • איתי קנדר הגיב:

      אפשר לעשות טאג למגבניקים לתמונות בפייסבוק…
      זו גם דרך לא-אלימה לנתץ את האשליה שהאדם במדים הוא משהו מעבר לאדם.

      • שאול הגיב:

        אני עדיין בעד עיצוב חבילת קלפים. אפשר לשלב בין פושעי המלחמה של צהל, המשרה, הדרג המדיני ושופטים שמגיעים מהמערכת הצבאית ומשמשים כחותמת גומי. או גופים אחרים. ככה אפשר לעשות את הסדרות. (לב, יהלום, תלתן וההוא נו)

  19. מימי הגיב:

    לדעתי השוטרים מעוניינים לעורר אלימות כדי להצדיק מעצרים ומשפטים.
    אלימות כנגדם במצב הנכחי לא תפתור כלום.
    המאבקים האלימים בשטחים רק החמירו את המצב של הפלשתינים.

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    זה ידעו המשטרה והמתנחלים יד לוחצת יד גם בחברון ראיתי את זה היו מתנחלים שישבו כמפקדים בכירים בתוך משטרת חברון ההבדל הגדול שמי שנותן תפקודות למשטרה זה המתנחלים ולא הצבא ולא המשטרה ידוע גם על חילים בבסיסי צהל שקוראים מות לערבים ורובם מתנחלים אם עוד קבוצה לא קטנה של מתנחלים בסיס הר מנוח בדרום הר חברון בסיס מגב בין קרית ארבע לחברון וידוע שהמשטרה מביאה נשק למתנחלים שישמרו על הסדר ובמקום זה המתנחלים נכנסים לכפרים פלשתנים והורסים מכל הבא ליד

  21. אורי הגיב:

    יוסי, אתה יורה לעצמך ברגל כשאתה מציג את הדברים בצורה כל כך רגשית וחד צדדית. גם אם אתה צודק מאה אחוז, לקרוא לשוטר קלגס ולהשתמש בביטוי מתנחבלים זה לא רציני ומציג אותך בעיני כשמאלני קיצוני ועיוור שמסוגל רק לראות את הצד של הפלסטינים.

    התיאור נטול הרגשות היחיד שאפשר לקרוא אצלך בכתבה הוא זה של הילד הפלסטיני שיורק לתוך רכב המתנחלים לעבר ילד אחר. זה כבר אקט שזוכה לתיאור אובייקטיווי וחסר פניות אצלך. מילה רעה לא שומעים ממך על המעשה הדוחה והמתגרה הזה.

    טול קורה מבין עיניך. אתה משכנע רק את המשוכנעים ומאבד את מי שאתה בעצם צריך שיקשיבו לך – יתר הישראלים. אל תהיה רק צודק – תהיה גם חכם.

    • א הגיב:

      מגרשים אותם מבתיהם, והם עוד מעיזים להתגרות ולירוק על מכוניות. פשוט בושה, איזה מחבלים שפלים.

    • יובל א הגיב:

      אורי: שום דבר לא יביא את יתר הישראלים להקשיב. הכל ידוע, הכל פורסם. שוב ושוב. עם תימוכין והכל. התלונה שלך נגד הכותב פשוט אינה לעניין. מה מרגיז אותך? שהוא קורא לילד בשמו? שלא נעים? ואל תגיד שהוא "מקלקל" איזה מאבק ציבורי נגד פגיעה בפלסטינים שאו-טו-טו בא. הוא לא.

  22. ygurvitz הגיב:

    התיאור נטול הרגשות היחיד שאפשר לקרוא אצלך בכתבה הוא זה של הילד הפלסטיני שיורק לתוך רכב המתנחלים לעבר ילד אחר. זה כבר אקט שזוכה לתיאור אובייקטיווי וחסר פניות אצלך. מילה רעה לא שומעים ממך על המעשה הדוחה והמתגרה הזה.

    אפשר להתווכח על דוחה. "מתגרה"? איפה אתה חי?

  23. זיפי הגיב:

    אנחנו ממש לא ה"מתופפים של חד"ש" למען השם! אנחנ אפילו לא "מתופפי שייח ג'ראח" אנחנו היסמבה. נעים מאוד. פחחח חד"ש…
    http://www.rhythms-of-resistance.org/spip/

  24. מני ל הגיב:

    שיר המשטרה בשייח ג'ראח:
    http://www.youtube.com/watch?v=hwmwGX68LI0

    • רות הגיב:

      מאוד נחמד! אבל קצת הפריעו לי שני ביטויים: אחד לגבי המשטרה ש"מרביצה לילדים" (?) והשני לגבי המתנחלים המתנכלים לתושבים "עם רימון ועם רובה".

      • מני ל הגיב:

        לא כתבתי את המילים, אבל היו מקרים של פגיעה בילדים, וכן מתנחלים שדרכו רובים על תושבים בשכונה. לגבי רימונים אני לא יודע, אבל בשיר המשורר יכול לקחת לעצמו חופש אמנותי.

        • רות הגיב:

          ייתכן והיו. אבל שני ביטויים אלה לדעתי גורמים לפספוס. זה רעיון אדיר שיהיו ג'ינגלים קליטים בנושא שייח ג'ראח, אבל אם הם יישמעו כמו פרופגנדה זולה, זה לא יהיה לטובתם. זה גם לא סוג הקהל אליו המחאה הזו פונה.

  25. Quercus הגיב:

    יוסי, תוכל בבקשה להסביר על מה נסוב הסכסוך בשייח' ג'ראח? על מה בדיוק ההפגנה?
    אולי אני חי בבועה התל-אביבית, אבל לצערי זו הפעם הראשונה שאני שומע על הנושא, אז אשמח לפירוט.

    • יובל א הגיב:

      בבועה שלך אין "גוגל" או שאתה מיתמם?

      http://www.justjlm.org/

      http://www.ir-amim.org.il/

      • Quercus הגיב:

        בבועה שלך אין נימוסים או שאתה סתם לא נחמד?
        בסה"כ ביקשתי הסבר מפי יודעי דבר.
        כבר גיגלתי ולמדתי לא מעט, אבל רציתי לשמוע את הזווית של יוסי בנושא – והוא הרי מתחיל את הפוסט כאילו כבר הדברים אמורים להיות ידועים לכולם.
        אין צורך לענות לבקשות לגיטימיות של אנשים בגסות רוח.

        • יובל א הגיב:

          אני מצטער, אבל כתבת: "לצערי זו הפעם הראשונה שאני שומע על הנושא" ועכשיו הגבת:"כבר גיגלתי ולמדתי לא מעט".

          • Quercus הגיב:

            הבעיה שלך הינה אנכרוניזם – גיגלתי ולמדתי לא מעט *אחרי* שפרסמתי את התגובה.

        • רות הגיב:

          השאלה נראית לי דווקא במקומה; בטוח שיש עוד אנשים שלא מכירים את הנושא או את הפרטים, ודווקא חשוב להסביר. במיוחד שזה קצת סבוך. מכיוון שאני לא רואה כאן תשובות אחרות, אנסה כפי ידיעתי. מתנצלת שזה קצת ארוך (יחולק ל-3 כדי שקאפצ'ה יסכים).
          מדובר בשטח במזרח ירושלים ליד מערת שמעון הצדיק. מסוף המאה ה-19 חיה כאן קהילה יהודית. אני לא בטוחה אם הם עזבו ב-48 או לפני כן, בכל אופן מ-48 השטח היה תחת שליטה ירדנית (כנראה הוחזק על ידי ה"אפוטרופוס לנכסי אויב" שלהם). ב-1956 הגיעה למקום קבוצה של פליטים שברחו ב-48 מתוך הקו הירוק והוקם מחנה פליטים. ביוזמה שבה היו שותפות ממשלת ירדן ו-UNRWA, ממשלת ירדן הציעה הסדר שבמסגרתו ייבנו בתים עבור הפליטים על השטח הזה (או שהם יכנסו לבתים קיימים, החלק הזה לא ברור לי, אולי חלק כך וחלק כך), ישלמו במשך שלש שנים שכר דירה סמלי, וביחס ל-UNRWA יוותרו על זכויות הפליט שלהם, ובתמורה לשני אלה אחרי 3 שנים הבתים יהיו שלהם. ההסכם נחתם ובוצע. בדיעבד הסתבר שממשלת ירדן לא רשמה את הבתים האלה בטאבו על שמם של אותם פליטים.

        • רות הגיב:

          אחרי 67 השטח עבר לידי ישראל ובתחילת שנות ה-70 הסתבר שוועד (היהודים) הספרדים מחזיק בקושאן תורכי מהמאה ה-19 הקובע בעלות על אותה חלקה (ובתים?), בתור היהודים שגרו שם בעבר, יורשיהם או נציגיהם. לא נמצא שום מסמך מאוחר יותר בטאבו המראה על העברת בעלות זו למישהו אחר. מצד שני, הדיירים החזיקו בהסכם חתום עם ממשלת ירדן ו-UNRWA, שאת תנאיו מילאו, המעיד שקיבלו את הבתים כחוק. הברור נמשך זמן רב. בסופו של דבר הבעלות היהודית על הקרקע הוכרה בבית משפט, והיה ניסיון גישור שבמסגרתו הדיירים הוכרו כדיירים מוגנים והיו אמורים לשלם לוועד הספרדים שכ"ד לא גבוה. זה לא יצא לפועל מכל מיני סיבות, בין היתר מכיוון שחלק מהתושבים לא הבינו למה הם אמורים להתחיל לשלם שכ"ד על דירות שלמיטב ידיעתם הן שלהם. בזה הם ביטלו את זכויות הדייר המוגן שלהם. במקביל, וועד הספרדים מכר או העביר את הבעלות על השטח לארגון מתנחלים, והתושבים קיבלו צווי פינוי. מספר משפחות כבר פונו ובמקומן נכנסו המתנחלים.

  26. רות הגיב:

    הסיפור הזה עורר כמה סוגיות יותר רחבות.
    1. לאותם פליטים היה רכוש בתוך שטח הקו הירוק (קרקעות, בתים) אשר נלקח מהם ע"י המדינה במסגרת חוק נכסי נפקדים. זה הדגיש את אי הסימטריה שיוצר החוק – יהודים יכולים לקבל החזר רכוש שהיה שלהם לפני 48, ערבים לא. כתוצאה מזה אותן משפחות למעשה הפכו לפליטות בפעם שנייה, בישראל של 2009 , ונותרו ללא כלום.
    2. המתנחלים מתכוונים לפנות את כל החלקה ולבנות בה שכונה יהודית. מפעל זה הוא חלק מתכנית כללית למקם שכונות יהודיות במזרח ירושלים מסביב לעיר העתיקה בצורה שתמנע כל אפשרות לחלק את העיר (ללא פינויים נרחבים). זה עלול להקשות או למנוע הסכם שלום עם הפלסטינים ותקוע אותנו. שייח ג'ראח היא לא היחידה ולא הראשונה, אבל היא מתבלטת בזה שכאן הבתים לא נקנו אלא תושביהם הוצאו לצורך העניין.
    3. המטרה הסופית היא לייהד את כל ירושלים ע"י הוצאת התושבים הפלסטינים בכל מיני שיטות – פינוי אתני.
    4. לאחר שהתחילו ההפגנות הופיעה סוגיה נוספת, כי המשטרה מגיבה אליהן כמו שור ליריעה אדומה (תחת הכותרת "כאן לא תהיה בילעין", אחרי שזיהו כמה פרצופים מוכרים משם), כך שמהר מאוד העניין הפך גם למאבק על חופש הדיבור והמחאה, מה שמשך הרבה קהל חדש.
    5. הפעילים מצידם אומרים "כאן לא תהיה חברון" (ועושה רושם ששני הצדדים טועים). הסיבה היא אופי המתנחלים שנכנסו לשכונה – אפשר להתרשם בסרטון שצולם בפורים האחרון ושודר במקור ע"י Ynet.
    http://www.youtube.com/watch?v=psVxOnXbyYQ

    • Quercus הגיב:

      תודה על התגובות, החכמתי מאוד!

    • תמר הגיב:

      תודה, רות!

      כל הזמן יוצא לי להסביר לאנשים מה הסיפור בשייח ג'ראח מחדש, ואת סיכמת מעולה. עשיתי קופי פייסט ושמרתי, מקווה שברשותך 🙂

      • רות הגיב:

        ממש בשמחה.

      • רות הגיב:

        נ.ב. יש עוד את העניין של המתנחלים אשר פלשו שלא כחוק לתוספת הבניה המיועדת להריסה אצל משפ' אל כורד, והמצב שזה יוצר; לא הזכרתי כדי לקצר.

  27. רות הגיב:

    בשמחה.

טראקבקים/פינגבקים

  1. Tweets that mention “משטרת כ”ך” » החברים של ג’ורג’ -- Topsy.com