אשרינו, כל העולם נגדנו
עד לאחרונה, נהנה מחמוד אחמדיניז'אד מברכתם של מעט מאד אנשים בשל זיוף הבחירות שלו. ברכות הגיעו מהחשודים הרגילים: רוסיה, סין, ונצואלה, קזחסטאן, אוזבקיסטן, קירגיסטאן, וטג'יקיסטן; גם צפון קוריאה, חמאס והחיזבאללה (שאף שלח, על פי שמועות עקשניות, יחידות צבאיות לאיראן, לסיוע בדיכוי ההתקוממות) עודדו. מובארק דווקא לא. אבל החל מאמש, זכה אחמדניז'אד לסיוע שעל פניו היה בלתי צפוי: גם ישראל הרשמית במברכים.
מאיר דגן, ראש המוסד, העריך אתמול (שלישי) שאחמדניז'אד ינצח תוך ימים ספורים, והבהיר את מה ש"פקידים בכירים" היו מוכנים לומר ביום שישי רק שלא לייחוס: שישראל מעדיפה את נצחונו. דברים דומים אמר היום החכם באדם, שר בטחוננו, אהוד ברק: "אל תטעו לגבי מוסאווי – הוא לא היה נבחר להיות חבר כנסת בישראל או מושל מרילנד". הוא גם הוסיף, למקרה שמישהו שכח, ש"אסור לשכוח שבאיראן קיים משטר דיקטטורי של אייטולות, אלה אנשים דתיים קיצוניים". וואלה. הגדיל לעשות חבר הכנסת אליעזר מוזס (יהדות התורה), שאמר ש"אין לי אלא לשמוח על בחירתו מחדש". ליברלים בעולם משפשפים את עיניהם בתדהמה. ישראל התייצבה לצד משטר האייטולות במלחמתו בעמו. זה ייזכר.
כלל לא בטוח שאחמדניז'אד אכן נבחר מחדש, וספק אם היה עומד אפילו בסטנדרטים הדמוקרטיים שמכיר מוזס מהבית – סופרים רק את קולות האייטולות – אבל הממסד הצבאי-פוליטי שלנו בעליל במצוקה. אחמדניז'אד היה הקלף המנצח שלהם. מספיק היה להצביע עליו וכולם היו נרתעים לאחור בגועל. עכשיו הדחליל הזה מתפרק לנגד עיניהם. ברור שהם במצוקה. אחרי הכל, מאחוריו הם יכלו להעמיד פנים שהם מנסים "לגייס את העולם" נגד איראן, מה שהם קצת יתקשו לעשות כשיש רפורמטור בהנהגת איראן. אלוף בן הוציא את המיתוס הזה – שאחמדניז'אד הוא קלף מיקוח ישראלי, ושמוסאווי יהיה רע תעמולתית לישראל – לשחיטה.
יסלח לי אהוד ברק שאני מעז להציע הערכת מצב אחרת משלו (בהתחשב בכך שהבוגר הזה של בית הספר ליחסים בינלאומיים ע"ש ד"ר סטריינג'לאב מפנטז על "פעולה מתואמת ונכונה" ל"עצירת צפון קוריאה", אני משרה לעצמי): זה כבר לא על מוסאווי. כבר כמה ימים לא.
ברק יודע את זה – הוא מודה בכך בחצי משפט – אבל הוא חייב לצבוע את מוסאווי ותומכיו כאויבי ישראל, אחרת הלך על מערכת הבטחון. ובכל זאת, קרו כמה דברים בימים האחרונים. אמש התייצב האייטולה החשוב מונטזרי במפורש לצד המתקוממים. על התוצאות המזויפות הוא כותב ש"אף אדם מיושב לא יוכל להאמין בהן"; על מעשי הטבח הוא אומר שהמשטר "תקף את ילדי העם, לנגד עיניהם של עיתונאים מקומיים וזרים, באלימות מדהימה"; ואז הוא משתמש בסמכותו הדתית כדי לומר שורה של דברים, אף אחד מהם לא נעים לאוזניהם של ברק ודגן.
החשוב מכולם, לדעתי, הוא שהוא שולל במפורש את הלגיטימיות של המשטר: "כפי שכבר אמרתי, ממשלה שאיננה מכבדת את הצבעת העם איננה נהנית מלגיטימיות פוליטית או דתית" (הדגשה שלי – יצ"ג). הוא מאיים על כוחות הדיכוי בסנקציות דתיות: "אני מבקש מאנשי המשטרה והצבא שלא 'למכור את דתם', ולהזהר – שכן קבלת פקודות לא תנקה אותם בעיני האל. הכירו בצעירים המוחים כבילדיכם. כיום, צנזורה וקטיעת קווי התקשורת איננה יכולה להסתיר את האמת".
זה מסמך מדהים, שנכתב על ידי האדם שבשעתו אמור היה להנהיג את איראן לאחר מותו של חומייני. בשר מבשרה של המהפכה. האם ברק לא שמע עליו? האם שמע והתעלם ממנו?
קו הגנה נוסף על הדחליל בחליפת הערב הוא שהמהפכנים אינם מייצגים את המוני העם האיראני. נטען כלפיהם, במיוחד מצד מזרחנים, שהם "אליטיסטים מנותקים", סטודנטים בני המעמד הבינוני. על כך, יש כמה תשובות: ראשית, שמדובר בבולשיט. התמיכה בהתקוממות מגיעה מכל שכבות הציבור העירוני – ואולי גם הכפרי. שנית, שמהפכות בדרך כלל מתחילות על ידי בני המעמד הבינוני. שלישית, ו-SandMonkey כותב זאת היטב, שמדובר בהתנשאות מדהימה ובזבל אינטלקטואלי.
ובתוך העשן והדם, הצליח מאיר דגן לעשות טריק של קוסמים: כמעט אף אחד לא שם לב, אבל למרות שבנימין נתניהו טוען כבר שנים שאיראן היא 1938 וגרמניה היא השנה, או משהו, העמדה הרשמית של המוסד היא שלאיראן תהיה פצצה…. ב-2014. עצרו את המדפסות!
ישראל מאיימת על העולם בפצצה איראנית כבר 15 שנים ויותר. בסוף 2007, הודיע אמ"ן-מחקר לכנסת שלאיראן תהיה פצצה בסוף 2009. זה היה חלק מריטואל איומים קבוע, שימע'לה פרס איים עלינו בפצצה איראנית כבר ב-1992. נזכיר שכאשר המודיעין האמריקני קטע, לפני כשנה וחצי, את מסעו של משטר בוש לעבר מלחמה באיראן, בציינו שאיראן לא תשיג פצצה עד 2015, זעקו בישראל שמדובר ב"מניפולציה של מודיעין". ההבדל בין 2014 ל-2015 נראה, לי על כל פנים, כזניח. בתוך כל הבלגאן, שכחנו לציין שהמודיעין הישראלי שוב טעה – כהרגלו. ההרגל הזה הוא כה מובנה, עד שוועדת חקירה של הכנסת המליצה בעצם לפרק את אמ"ן.
עכשיו, סביר שלאיראן תהיה פצצה, ולו משום שהיא זקוקה לה כאמצעי הגנה גיאו-פוליטי. כוחות אמריקניים עומדים על שניים מגבולותיה ואחת השכנות שלה היא המדינה המטורפת בעולם, שמחזיקה בו זמנית באידיאולוגיה של השמדת השיעה ובנשק גרעיני – פקיסטן. אבל איראן שלאחר שלטון האייטולות, ויבוא אחריו מה שיבוא, מאיימת הרבה פחות על ישראל. יהיו לה בעיות פנימיות שהיא תיאלץ לפתור. חלק ניכר מאוכלוסייתה צעיר מגיל 30 ולחלק ניכר ממנו לא צפויה קריירה מוצלחת. אחמדניז'אד השתמש בישראל בדחליל כפי שישראל השתמשה בו.
וראה זה פלא: בעוד שמצרים וסורים אינם מוכנים להפגש עם ישראלים, לאיראנים אין כמעט בעיה כזו. הציבור האיראני איננו מורעל כנגד ישראל כפי שרוצה המשטר שנאמין. כשחטף אזרח איראני מטוס וחיפש את דרכו אל החופש, הוא הפנה אותו דווקא לישראל. האיראנים אינם ערבים, והפלסטינים שהימרו על המשטר מטהראן עשויים לגלות – כמו לאחר כיבוש כוויית על ידי סדאם – שהם שוב הימרו על הסוס הלא נכון.
גם הישראלים כבר אינם מפוחדים כשהיו: סקר שנערך לאחרונה על ידי צוות מאוניברסיטת תל אביב מצא שרק 21% מהישראלים מאמינים לתעמולה (הנרמזת תמיד) של ממשלתם, כאילו עם בניית פצצה איראנית היא תוטל מיד על ישראל. מספר האנשים שאמרו שעקב פצצה איראנית ישקלו להגר נמוך אף יותר: רק 11% – ובהתחשב בכך ש-25% מהנוער הישראלי אמר לפני כמה שנים לסוקרים שהוא שוקל ירידה, וכשזוכרים שהחפץ הנחשק ביותר בישראל הוא דרכון זר, זה אומר דרשני. רוב הישראלים, בפועל, כבר השלימו עם הפצצה האיראנית.
אם תקרוס "המדינה השיעית והדמוקרטית" תחת הסתירות המובנות שלה, ויש לקוות שזה יקרה בעגלא ובזמן קריב, תקרוס איתה גם תפיסת עולמו של הממסד הבטחוני שלנו. כמו בשיר של קוואפיס, לא ברור מה יעשו הברקים והדגנים כשיתברר שאין ברברים בסביבה: האחמדניז'אדים, אחרי הכל, "היו פתרון מסוים".
(יוסי גורביץ)
שאפו. מדויק כהרגלך.
רק הערה לגבי פקיסטן: לא הייתי ממהר להגדיר את המדינה הזאת כ"מטורפת בעולם" (התואר הולך צפון קוריאה אני מניח), וגם לא הייתי מיד מקטלג אותה כשיעית קיצונית. לפקיסטן היסטוריה מורכבת, לפחות כמו זו של איראן, וגם היא נשלטה במשך שנים, ממש כמו איראן, על ידי שורה של מנהיגים חילונים. חלקם נחמדים פחות, חלקם יותר (האחרונה עלתה השמיימה במכונית תופת לפני שנתיים). וגם היא, ממש כמו איראן, שימשה כקלחת בו בחשו המעצמות במשך כל תקופת המלחמה הקרה. באופן לא מפתיע, פקיסטן נופלת כיום קורבן לאיסלמיזציה קיצונית, אבל ממש כמו עם איראן, הפונדומנטליזם נמצא בדיסוננס, ולפעמים בקונפליקט ממשי, עם הלאומיות החילונית שאפיינה את המדינה במשך שנים, ועוד לא ברור סופית מי על הסוס ומי תחתיו.
אבל חוץ מזה, 10/10.
אוף, תמחק את הקטע מהתגובה שלי על זה שפקיסטן שיעית.
וגם תעשה כאילו ההודעה לא יצאה איומה מבחינה תחבירית.
תודה.
אני לא מאמין שאני הולך לכתוב פה דברים בזכות אהוד, אבל הדבר המטופש ביותר שמנהיג ישראלי יכול להגיד עכשיו זה 'עדיף לנו מוסווי'. בדיוק כמו אובאמה, גם לנו אסור להביע תמיכה מפורשת – כי זה יהפוך מייד לכלי בידיים של אחמדינג'אד\חמינאי.
מסכים. ויותר מכך – מנהיג ישראלי צריך אשכרה לנמק מדוע מוסאווי רע לנו, בדיוק כמו שעושים. זה ממש המקסימום הגלוי שאפשר לעשות למען המפגינים הללו.
אני בטוח שזה בדיוק היה הלך המחשבות של ברק ודגן.
והנה האיראנים לא היו צריכים את ההצהרות של אהוד וחבורתו.http://news.walla.co.il/?w=/2/1505550
כשהאליטה מפחדת, היא מפטפטת.
מהיכן האופטימיות הזו? המרד בטהרן ידוכא די בקלות. סרטים ירוקים זה נחמד, אבל זה נשק חלש מול רובים בידי אנשי משמרות מהפכה פנאטים.
לגבי מונטזרי, להביא ממנו ציטוטים כסימן לשינוי, זה כמו לצטט את הרב עמיטל ולהסיק שרבני יש"ע משנים אידיאולוגיה. הבן אדם הוא מתון כבר שנים רבות, ולכן הודח מירושת חומייני. ללא ספק אירן הייתה מקום הרבה יותר טוב אלמלא הדחתו, אבל היום הוא כבר פאסה מבחינה פוליטית.
אירן היא האיום החמור ביותר על ישראל, והאופוזיציה הפנימית שם לא מעלה ולא מורידה בעניין זה. לא האופוזיציה תהיה עם האצבע על הפצצה, חמינאי ואחמדניג'ד יהיו. אגב, גם מוסאווי הודיע שלא יכיר בישראל, ואשתו הגדילה עשות ואמרה שישראל היא האויבת העיקרית והנצחית של אירן. אולי עתה היא לומדת שלאירן יש אויבים פנימיים, מאיימים יותר.
הרי אתה יודע למה מונטזרי הודח. כי הוא יצא נגד ההוצאות להורג ההמוניות של מתנגדי המשטר שהחלו ביולי 1988. לפי האומדנים במשך 5 חדשים הוצאו להורג בין 8000 ל 30,000 איש.
מי היה ראש הממשלה באותו זמן? אכן ידידנו, יקיר המערב והרפורמיסטים – מיר חוסיין מוסאווי.
מוסאווי כבר מזמן לא הנקודה.
תראה, אתה יכול גם להביא רשימה של אנשים שהוצאו להורג בבריה"מ בשנות ה-30-50 של המאה הקודמת בהוראתו הישירה של אחד ניקיטה חרושצ'וב (רמז: מדובר בהרבה מאוד אנשים). עדיין, זה לא מבטל את תרומתו של חרושצ'וב לכך שבריה"מ אחרי מותו של סטאלין הייתה מקום הרבה טוב נוח לחיות בו. למען הסר ספק: אני לא יודע מה יעשה מוסאווי אם ינצח, אבל איך שהדברים נראים כעת, המומנטום הפוליטי ידחף אותו לגישה ליברלית יותר מזו של אחמדינג'אד, וזה כבר לא מעט.
אה, מבחינתי מוסאווי ואשתו יכולים להמשיך לקלל את ישראל כמה שירצו. אם הם יתנו לאירנים תקווה לחיים טובים יותר, זה לכשעצמו יהווי תרומה משמעותית לבטחונה של ישראל.
אתה יודע שבאמת לא היה אכפת לילדים האמריקאים שתרגלו להתחבא מתחת לשולחן כשהם ראו את ההבזק, אם על הטיל מקובה חתום חרושצ'וב או סטאלין, כמו כן לא עניין אותם אם החיים ברוסיה היו יחסית טובים יותר או לא בהשוואה לימי סטאלין….. בטוחים יותר הם לא היו.
וכמובן שמלבד הילדים האמריקאיים שום דבר לא חשוב בעולמנו, גם לא המיליונים שלא נשלחו לסיביר בזכות החלפתו של סטאלין.
מה גם שמירוץ החימוש הגרעיני לא היה יוזמה רק של ההנהגה הסובייטית, הוה היה הדדי וגם על הילדים בברה"מ גם איימה הסכנה.
Khrushchev apologists are so….cute and quaint.
גם הילדים ההונגרים והמזרח גרמנים לא חשובים.
זה לא שהם לא חשובים. אבל, איכשהו, בתור המנהיג של בריה"מ, חובתו הראשונית של חרושצ'וב הייתה לדאוג לשלומם ולטובתם של אזרחיה. גם אם הוא לא הצטיין בכך, תקופת שלטונו הייתה בוודאי צעד ענק קדימה ביחס לתקופת השלטון של קודמו. ודרך אגב, העניין הזה היה גם אחד הגורמים להפגת המתח בין המעצמות, וחשוב עוד יותר, אחת הסיבות לכך שהפגת המתח הזה נמשכה (עם קצת עליות ומורדות) גם לאחר הדחתו של חרושצ'וב.
"אבל, איכשהו, בתור המנהיג של בריה"מ, חובתו הראשונית של חרושצ'וב הייתה לדאוג לשלומם ולטובתם של אזרחיה".
WTF????
עדיף שתגובה זו לא הייתה נכתבת….
אבל משנכתבה אין לי אלא מלנוד ראשי בצער ולזמזם את האינטרנציונל מתחת לשפמי.
אני לא בטוח עד כמה המחשבה שכל דבר שישראל תגיד ישרת את אחמדינ'גאד היא נכונה. בכלל, ישראל לא שותקת, היא מעדיפה את ניצחונה של אחמדינג'אד. היא ממש לא ניטרלית כמו אובמה "וזכותו של הערם האיראני למחות", אלא פרו-קיצוניות. גם לפני הבחירות זכורה לי אמירה של בחירים מירושלים-"אחמדינג'ד עדיף לישראל כנשיא כי משרת את המאבק נגד תוכנית הגרעין האירנית". כמובן שהם צודקים, אחמדינג'אד באמת משרת את האליטה הביטחונית בישראל. הרי אחרי איראן מה יש, פצצה פקיסטנית? האם ניאלץ לשנן שמות של מנהיגים אוזבקים?
פוסט מעולה.
כבר כמה זמן מדברים על כך שבאיראן יש צעירים חילוניים רבים שלא מרוצים מהממשלה. ובכל זאת לך תדע, אם אני הייתי אובמה, ביום בו נבחרתי, המהפכה הזו היתה המשימה הראשונה שהייתי נותן לאנשי הביון.
אם אובמה למד משהו בשיעורי ההיסטוריה, אני מקווה שהוא למד שניסיונות לחולל מהכות במדינות זרות הם שהביאו לנו את הטאליבן, את האיייאתולות באיראן, שלל דיקטטורים בדרום אמריקה והיוו השראה להרפתקה הלבנונית של אריק, בימים שהוא היה מגיב יותר טוב לשווארמה.
ועכשיו לחנופה בוטה: פוסט מעולה, תודה!
יתרה מכך – אחת השיטות בהן מנסים לקעקע את המחאה העממית היא לומר שהיא נתמכת/יזומה/ממומנת/תוכננה/מנוהלת ע"י ארה"ב.
הלינק לוויקפדיה העברית לא עובד…
"משרה" צריך להיות "מרשה".
ברור לכולם שמוסאווי הוא לא האובמה של אירן. בכל זאת, ברור באותה מידה שהוא "טוב" יותר לאירן. גם אם היחס לישראל לא ישתנה בשום צורה, נחמד לפעמים לחשוב על טווח הזמן של יותר מיומיים קדימה (או 5 שנים קדימה, המועד הקבוע של בוא הפצצה), זמן שבו אירן, שהיא בסך הכל דומה לישראל (רק עם אחוז גבוה יותר של מזוקנים), תתפתח ותגיע למצב שבו העוינות בינה לביננו תאבד את הרלוונטיות שלה.
יש עדיין כמה אנשים בישראל שלא מאמינים במלחמה תמידית והאינטרס שלהם הוא לא רק "איך לדפוק את האויב".
אגב הדמיון בין המדינות, הנה פריט מידע מעניין שמצאתי בפורום שמרכז מידע בנושא:
The Revolutionary Guard, an elite military force answering to the Supreme Leader, warned bloggers to remove any materials that "create tension" or face legal action, AP reports.
מזכיר משהו?
את מה זה מזכיר?
תמונה מההתכנסות בעד אחמדי:
http://img.waffleimages.com/0567743606738f0e950eb0b984ae23e6d6da92d0/12786169.jpg
פה:
http://tinypic.com/view.php?pic=15d0sqa&s=5
אם הייתי איראני, נראה לי שהסיבה הראשונה שהייתי מונה לכך שאני זקוק לנשק גרעיני לצרכי הרתעה והגנה עצמית לא היתה פקיסטן ולא היתה ארה"ב – הייתי מצביע על השכנה הקטנה שנמצאת בטווח טיל בליסטי ממערב. כל מה שמנהיגי איראן צריכים לעשות הוא לצטט כמה מהפנינים של הפוליטיקאים והרבנים החשובים שלנו שקוראים להתקפה על איראן, ולהציג את זה לצד העובדה שלישראל יש נשק גרעיני.
נו, אם אני הייתי אזרח איראני ברור שהייתי מנחית את המטוס בישראל. אבל זה לא כי אני אוהב את ישראל, זה כי אני רוצה להיות הכי רחוק מהסיכוי שיסגירו אותי לאיראן. אם מישהו כבר רוצה לברוח משם למערב, הוא כנראה לא ממש אוהב את המשטר. אולי גם שנאת הישראלים אצלו לא מפותחת דיה. בקיצור, לא דוגמא מי יודע מה.
פוסט מדויק אפילו יותר מכרגיל.
עכשיו סליחה על הגועל – אבל קבלני המלים הרוויזיוניסטיים לא יפסיקו לבנות את בנייני המלל שלהם, עד שכולנו נקרוס מכובד משקלם המיותר:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1093815.html
ארי שביט כמובן – וכל הקשקוש הזה היה יכול להיות אחלה פארודיה מצחיקה, אבל למרבה הזוועה, האיש ההזוי הזה הוא כנראה באמת הביטוי האותנטי של ראש הממשלה, מפלגתו ומצביעיו הנאמנים: הבה נדביק את לבני המלים באמצעות טיח-הדם של כולנו, עד שנשכן את רוחותינו הרדופות בארמון הפטפטת שבנינו לתפארת
מיליוני צעירים איראנים נלחמים על הדמוקרטיה במדינתם, ולישראלים אכפת רק מעצמם.
יש לי חברים אירניים. אחלה אנשים. אני מניח שהם בככרות כרגע. מקווה בשבילם שיצליחו ושאף אחד לא יהרג.
אני יכולה לדבר רק בשם עצמי…בהחלט אכפת לי ממה שקורה באירן, אלא שאכפת לי יותר ממה שקורה לי. אני מודה ומתוודה, אני אנוכית.
נו. אם לא תהיה איראן, ימצאו כבר אויב חדש (או יותר סביר יחדשו את האויבים הישנים). סוריה? פלשתין? לבנון? "ערביי ישראל". טומטו טומאטו…