החברים של ג'ורג'

60 Comments

1. 

   זה מינורי לפוסט אבל פגיעה באזרחים כדי ליצור לחץ על הממשלה הייתה מדיניות לפחות חצי-מוצהרת גם במלחמת לבנון השנייה.

   התגובה שלך by אור ברקת — 18 באפריל 2009 @ 19:42

2. 

   הערה לגבי כיפת ברזל: העובדה שספק עם המערכת הזו מסוגלת ליירט קסאמים היא נכונה, אבל לא ממש רלוונטית. המערכת הזו אמורה לתת מענה לקטיושות, והיא אחת המסקנות של מלחמת לבנון השנייה.

   התגובה שלך by דרומי — 18 באפריל 2009 @ 20:14

3. 

   הוצאת לי את המילים מהפה. קטע נהדר, שצריך להדפיס ולתלות על המקרר. עדיף בהרבה על המגנט האדיוטי של פיקוד העורף.

   התגובה שלך by שי — 18 באפריל 2009 @ 20:30

4. 

   הכל לפי המסורת של "בכל דור קמים עלינו לכלותנו", והרי אנחנו מאוד טובים בלשמור מסורת…

   התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 18 באפריל 2009 @ 20:30

5. 

   למרות שאני מסכים עם הרוח הכללית, הפוסט שזור בלא מעט דמוגוגיה.

   ברור לך שכספי סיוע אמריקני בטחוני אינם ברי המרה בתרופות. אתה רשאי, כמוני, להרים גבה כנגד האירוניה שבאותו הסדר סיוע בטחוני אבל זה לא ישנה את אי החליפיות. אפשר אולי לקנות כמה מערכות נ"ט במקום אבל לא מדיניות רווחה.

   גם אני סבור שהדבקות באובסיית איראן פסולה. אלא שמה לעשות, איראן באמת מפתחת נשק גרעיני ובאמת מכריזה על השמדת ישראל כמטרה. זוהי כשלעצמה אינה פנטזיה שדורשת המצאה גם אם היא מנוצלת באופן ציני למטרות פוליטיות.

   ובאשר לצ'כולוסבקיה – ישנה מציאות אפשרית של הסכם בין ארה"ב לאיראן אשר עשויה להשאיר את ישראל אדונה לגורלה מול מעצמה איסלאמית עם שאיפות מוצהרות להשמדתה. ×–×” לא נראה סביר אבל מאזן האינטרסים הוא ×–×” שיקבע. יש לי ביקורת רבה על ההתססה כמנגנון ×”×’× ×”, אבל במציאות של האזור ושל ההיסטוריה היהודית ההשוואה הרבה פחות מופרכת מכפי שאתה רוצה להכיר.

   הבעיה היא אחרת – אי הכרת מגבלות ×”×›×— – הרי אין לנו שמץ של סיכוי לעצור את ההתגרענות האיראנית או בכלל את היכולת של איראן להשמיד בתאוריה את מדינת ישראל. ולמרות זאת לא מזיק שאיראן תזכור שהדבר עלול להביא גם להשמדתה.

   התגובה שלך by ענר רבון — 18 באפריל 2009 @ 21:11

6. 

   הוצאת לי את המילים מהפה. אנשים ששומעים את המספרים האלה לא מודעים לכך שכסף הסיוע האמריקאי זה כסף שאפשר לקנות איתו רק דברים מאמריקה ולא תרופות בסופרפארם.

   התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 18 באפריל 2009 @ 22:15

7. 

   הסיוע האמריקני לישראל הוא כשלושה מיליארדי דולרים בשנה. בעלות של 15 מיליארדים, המשמעות היא ויתור בפועל על כל הסיוע ×”×–×” במשך חמש שנים – מ-2009 ועד 2014, מועד אספקת המטוסים הראשונים.

   מאחר וזה לא יקרה, כי צה"ל צריך גם דברים אחרים, ומאחר והאמריקנים לא יגדילו את הסיוע, אנחנו בכל זאת הולכים לשלם מכספי מיסים על פרויקט שכל מטוס שלו עולה כמעט כפליים מסל התרופות, ושאף אחד לא מצליח להסביר למה הוא טוב בעצם.

   התגובה שלך by ygurvitz — 18 באפריל 2009 @ 22:21

8. 

   כמה דברים:

   ביום שמישהו ישלם על מטוס כלשהו (כולל מטוס אזרחי) את המחיר המלא, כמה בעלים של היצרנים יקבלו התקף לב מהפתעה. המחירים הנקובים הם לעולם לא המחירים שמשלמים בפועל. אם אתה קונה מטוס אחד אז אולי.
   נוסף לכך, בכל עסקה מסוג זה יש גם הסכמי סחר הדדי. מטוס שמגיע לישראל מכיל גם הרבה חלקים תוצרת הארץ (למשל מכ"מ של אלת"א, אוויוניקה של אלביט וכו'), או יצרנית המטוס מתחייבת לתת חוזים לחברות ישראליות.

   מי שחושב שמשלמים על המטוסים מזומן ביד ברגע המסירה – אז הוא טועה, בלשון המעטה. מקובל היום בחוזים כאלה למתוח את התשלומים על 15-20 שנה לפחות.

   בחישובי עלות או תועלת צריך להתחשב גם בעלות האחזקה של המטוסים אותם ×” F-35 אמור להחליף. מטוסים ישנים עולים הון תועפות בתחזוקה שוטפת רק כדי להשמיש אותם (אם אפשר, לעיתים המטוס לא שווה את מחיר תיקון התקלה). לרענון הזכרון ×” F-15 הראשונים הגיעו לחיה"א ב אמצע שנות ×” 70 – כלומר לפני 30 שנה.

   התגובה שלך by חרטא ברטא — 19 באפריל 2009 @ 2:38

9. 

   סבבה, אז נניח שכל מטוס עולה רק פעם אחת סל התרופות ולא פעמיים במה זה משנה את הטיעון.

   התגובה שלך by ×’'ו — 19 באפריל 2009 @ 7:23

10. 

    המיספרים דוקא יכולים לשנות את הטיעון מיסודו:
    *נניח* שהעלות האמיתית היא 10 מיליארד, שנפרשים על-פני 15 שנה, ובכל שנה העלות השנתית (670 מליון) מקוזזת מהסיוע הבטחוני (כ-22% ממנו). בתנאים כאילה המטוסים לא באים ולו על חשבון אקמול ישראלי. אולי הם באים במקום תרופה שהייתה יכולה להתווסף ל"סל הבריאות" האמריקאי, אבל זה באמת טיעון שונה מאד.

    התגובה שלך by דודו — 20 באפריל 2009 @ 16:41

11. 

    בלי לנסות להפוך את המישטר באיראן לדוגמה לנאורות, היכן בדיוק ראית איום איראני על ישראל בהתקפה גרעינית כדי לחסל את קיומה? הנשק הגרעיני מפותח על ידי איראן כנשק הרתעתי ולא התקפי. הם אולי פאנטים, קיצוניים אך לא מפגרים. עד היום היחידה שפיתחה נשק גרעיני כנשק הכרעה-למרות שבמקורו היה הפיתוח מתוך חשש שגם גרמניה מפתחת- היתה ארה"ב. כל המדינות האחרות פיתחו את הגרעין כנשר הרתעתי כנגד הגרעין של הצד השני. ישראל פיתחה את הגרעין כנשק יום הדין במקרה ותעמוד בפני השמדה.

    התגובה שלך by איציק — 20 באפריל 2009 @ 21:33

12. 

    "The rocket bombs which fell daily on London were probably fired by the Government of Oceania itself, "just to keep people frightened." "

    התגובה שלך by BoR|S — 18 באפריל 2009 @ 21:19

13. 

    אורוול, כמובן.

    התגובה שלך by BoR|S — 18 באפריל 2009 @ 21:19

14. 

    18 חתיכות של טילי הוק משופצים מהפיפטיז זה "נשק נ"מ מתקדם"? אפילו החבר'ה ממשמרות המהפכה נעלבו ושלחו אותם בחזרה.

    מלבד אותם 18 טילים איראן רכשה מישראל בכסף מלא גם 4004 טילי טאו (מספר ספור ומאומת), חלפים לנגמשי"ם (בעיקר רפידות גומי לזחלים) ומספר לא ידוע של מקלעים ונשק קל. אה, והאייטוללות גם קיבלו עוגת שוקולד. בצורת מפתח.

    התגובה שלך by משתמש אנונימי (לא מזוהה) — 18 באפריל 2009 @ 21:30

15. 

    כרגיל, פוסט שנושא המסגרת שלו (זריעת הפחד בציבור) חשוב וראוי לדיון. שלא כרגיל, הפרטים והאופן שבו בחרת לגשת לנושא לא מדויקים, וחבל.

    ראשית, המאזן הצבאי של חיל האוויר הישראלי מול חילות אחרים באזור כפי שהצגת אותו בפוסט שגוי כמעט לחלוטין.

    צבא סוריה, כפי שידוע בגלוי, הבין מזמן את חשיבותם של טילי הקרקע קרקע ושל רקטות הקרקע קרקע (הבדל חשוב ומהותי), והוא מרכז מאמצים להקמת מערכים ענפים חדשים ושיפור הקיימים. לשם ×”×’× ×” על כוחות אלו הוא רוכש (כפי שהתפרסם גם במגזינים וגם בתערוכות נשק – אלמלא השעה המאוחרת הייתי מוצא קישור רלווטי) מערכות טילי קרקע אוויר ונשק × "מ אחר (כולל מכ"מ סינים כאלו ואחרים) כדי לצמצם את יכולת חיל האוויר הישראלי לפגוע בו. מטוס ×”F-35 יהווה קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור ליכולת הישראלית לתקוף מטרות בזמן מלחמה עם סוריה.

    סעודיה לעומתה, מחזיקה באחד מחיילות האוויר הטובים באזורנו ולמרות שעימות אווירי איתה איננו סביר בנסיבות הנוכחיות, היא איום שחיל האוויר יודע להחזיק על אש קטנה (עם כל השנאה לביטויים שמופיעים בסיכומי דיון צבאיים, לפעמים הם מעבירים היטב את המסר).

    מצרים היא מדינה בעלת צבא מתקדם בתמיכה אמריקאית (אני מניח שאני לא מחדש כלום לאף אחד). מכיוון שאין אפשרות להבטיח כי השלום עם מצרים ישאר איתן לנצח נצחים, גם היא איום שיש לקחת בחשבון וכדי למנוע פגיעה באזרחים על ידי חיל האוויר המצרי (שאינו בלתי מתקדם כפי שאפשר היה להבין מהפוסט) ראוי להישאר בחזית הטכנולוגיה.

    בנוגע לאיראן ויכולת הגרעין הנעלמה שלה, אין כנראה תשובה אחת נכונה. גם האנשים המעטים במדינת ישראל שניצבת בפניהם תמונת המודיעין השלמה לפיה אפשר להעריך האם לאיראן כבר יש נשק גרעיני (ואני מציע מאוד לא לפסול על הסף את האפשרות שיש בידיהם נשק שכזה) לא יכולים לחלוק איתי ואיתך את מסקנותיהם.

    מהרבה פוסטים שלך (ואני קורא וותיק) עולה הבוז (הראוי) לחלקים נרחבים בצבא. אך צריך לזכור שיש גופים בצבא ובמערכת הביטחון שעושים עבודה מאוד ראויה יומם וליל כדי להבטיח שאתה תוכל להמשיך לחיות את חייך כפי שאתה רואה לנכון.

    לכן אם גופי המודיעין בצה"ל אומרים לאורך עשרים שנה כי איראן מתקדמת לקראת יכולת ייצור נשק גרעיני, ומכיוון שזו מדינה שהוכיה לאורך עשרים השנים האחרונות שאת רוב המטרות הצבאיות שלה היא משיגה (התחל בפיתוח טילי קרקע קרקע מסוגים שונים לטווחים שונים, דרך חימושים ימיים וקרקעים שונים מתוצרת עצמית ועד משגר לווינים), ייתכן כי יש דברים בגו ולא ראוי לפסול מיידית באמתלה של זריעת פחד.

    גם בפסקה על מערכת ההגנה כיפת ברזל, יש כמה טעויות שנובעות מחוסר הבנה טכנולוגי, אך מפאת השעה ואורך התגובה אני מוותר עליהן.

    התגובה שלך by ליאור גילדר — 19 באפריל 2009 @ 2:15

16. 

    הכי אני אוהב את "עבודה מאוד ראויה יומם וליל כדי להבטיח שאתה תוכל להמשיך לחיות את חייך" , באמת זכותם השלום והבטחון ממנו אנו כל כך נהנים.

    התגובה שלך by ×’'ו — 19 באפריל 2009 @ 7:28

17. 

    קל נורא לצחוק על זה מהמקום הנוח בו אני ואתה נמצאים כרגע, אבל בתור אחד שהיה בקהילת המודיעין אני יודע כמה עבודה מושקעת בנושאים שרוב אזרחי המדינה לא מסוגלים אפילו לדמיין.

    ואני חייב להודות שנראה לי שאנחנו חיים בשלום ובביטחון נרחבים בהרבה יחסית למצב שהיינו יכולים להיות בו אלמלא גופי הביטחון והמודיעין לא היו עושים עבודה איכותית.

    וזה כמובן, בלי לגרוע מכך שצה"ל הוא צבא בהמתי ומלא פגמים שיש לתקן בהקדם, גם אם כבר לא בטוח שאפשר.

    התגובה שלך by ליאור גילדר — 19 באפריל 2009 @ 12:41

18. 

    איך קורה שכל מי שאני מכיר שהיה במשהו שקשור למודיעין בצבא, סופק את פניו ביאוש כשהוא חושב על מה שהולך שם?

    התגובה שלך by אור ברקת — 19 באפריל 2009 @ 13:11

19. 

    רוב האנשים שאני מכיר שהיו במשהו שקשור למודיעין בצבא דווקא חושבים שהעבודה שהם עשו הייתה חיונית.

    למרות שהכרתי כמה אנשים ש"ספקו פניהם ביאוש" (או לפחות היו עושים כן אם רק היו יודעים מה משמעות הביטוי לספוק פנים) כשהיו בשירות.

    אבל הם בעיקר היו עסוקים בלהתבכיין ש5 בערב זאת שעה מאוד מאוחרת לצאת בה מהקריה.

    התגובה שלך by ליאור גילדר — 19 באפריל 2009 @ 14:22

20. 

    אנחנו לא מסתובבים באותם מעגלים, ככל הנראה.

    התגובה שלך by אור ברקת — 19 באפריל 2009 @ 16:34

21. 

    כשסודי, הייאוש נעשה הרבה יותר נוח.

    התגובה שלך by אמיר וקסמן — 19 באפריל 2009 @ 18:01

22. 

    איזה חמוד אתה ג'ו. אולי אתה בן חמש ופשוט לא זוכר מתי היינו מחשבים סכויינו למות כל פעם שהיינו עולים על אוטובוס בת"א? (לא הגזמה, מתוק, כך ממש היה. הייתי שם). או שבעצם הפגועים הפסיקו מעצמם, כמו הגשם עם בוא האביב (אכן, גם גשם היה פעם! ונדמה לי שגם אביב?)

    לא, אין ספק – הצבא אחראי עיקרי לחוסר הבטחון בחיי הישראלים. נפרק אותו ומיד × ×–×›×” בשלום ובטחון.

    התגובה שלך by ניר — 20 באפריל 2009 @ 15:38

23. 

    אני לא סגור על המספרים המדוייקים – אבל בהחלט אפשרי שמחירו של כל מטוס F35 ×™×”×™×” אף יקר יותר, וזאת משום שארה"ב שוקלת לקצץ בתוכנית פיתוח המטוס (וכמובן גם לקצץ בפיתוח טיל ×”×—×¥). קיצוץ של ארה"ב בפיתוח יוביל לפחות הזמנות של המטוס מצד ארה"ב דבר שיוביל לעליית מחירו של כל מטוס. יש גורמים שבישראל שאומרים שלנוכח קיצוץ ×›×–×” (אם יתקיים) לא בטוח שהעיסקה תהיה כדאית.

    לישראל יש חיל אוויר מתקדם ואיכותי – ולראייה ישראל ביצעה תקיפות ארוכות טווח בעבר הרחוק ואפילו בעבר הקרוב מאוד. תקיפה פיזית באיראן – אם תצא לפועל – תתבסס על טכנולוגיה קיימת, ולא על טכנולוגיה עתידנית. כלל לא בטוח שיש צורך אמיתי בהצטיידות במטוסים דנדשים לטובת הנושא האיראני (לפחות לא כרגע). טוב יעשה הצבא אם הוא ירכוש מערכות ×”×’× ×” טובטת יותר עבור החיילים – אני לא בטוח כמה שכפ"צי קוולר אפשר לקנות במחירו של מטוס אחד – אבל אני בטוח שמדובר על מספר לא מבוטל.

    מטוסי חיל האוויר תמיד עוברים שידרוגים, שיפוצים, ושאר שו"שים משונים. המטוסים הקיימים כרגע עונים על כל דרישות חיל האוויר. אני לא חושב שעלות תחזוקת מטוס ישן שונה בהרבה מעלות מטוס חדש. לצבא יש פקודות מאוד מסודרות בכל הקשור לתחזוקה – בין אם החלפת מיכשור אלקטרוני כל 4 שנים ומנוע כל 8 שנים. סקירות שלדה וחיפוש אחר סדקים ושאר קישקושים טכנולוגים. בסופו של דבר – ככל שהטכנולוגיה חדשה ומתוחכמת יותר – כך גם עלות התחזוקה שלה.

    התגובה שלך by יעקב פישברג — 19 באפריל 2009 @ 7:02

24. 

    שוב פעם עם סל התרופות?
    כבר הסבירו לך שאת כספי הסיוע הצבאי אי אפשר להמיר לתרופות, אוכל או מכונית לכל פועל, אז חלאס עם הדמגוגיה.

    והנה עוד דבר: השנה לא הוציאו דולר אחד על רכישת F-35, אבל הזקנה עדיין במסדרון, אז?

    התגובה שלך by חרטא ברטא — 19 באפריל 2009 @ 14:02

25. 

    לא יודע למה זה הופיע כאן אבל התגובה הקודמת היתה מכוונת לג'ו.

    ולגבי התגובה של יעקב פישברג:

    קודם כל תכנית ה F-22 *אולי* תקוצץ. לא הולכים לקצץ (לפחות לפי מה שפורסם) בתכנית ה JSF. כמו כן, הקונגרס עדיין לא אמר את דברו, ובסופו של יום הם אלה המחליטים מה לקצץ ומה לא. ההכרזות של גייטס הם רק הצהרות פתיחה לקראת משא ומתן ממושך.

    לגבי תחזוקה: לפי ההגיון שטכנולוגיה חדשה יותר יקרה לתחזוקה מטכנולוגיה ישנה, הינו עדיין צריכים להלחם עם רובים צ'כים וספיטפיירים, לחשב חישובים על חשבוניות (זה בטוח יותר זול ממחשב) ולנהוג במודל T.

    יש תקלות שלא שווה לתקן, לא שאי אפשר. לפעמים לתקן את התקלה עולה יותר. לדוגמא, החלפת חלק ממעטפת המטוס בחלק חדש,גורם למאמצים שונים על חלקי המטוס הישנים ובעתיד הלא רחוק גם הם יזדקקו להחלפה.

    זה בדיוק כמו רכב, באיזשהו שלב להכנים את האוטו הישן למוסך כל שני וחמישי פשוט לא שווה את הערך של הרכב ואז הולכים וקונים רכב יותר חדש ואת הרכב הישן מפרקים לחלפים שגם להם יש ערך.

    ולגבי מה מערכת הביטחון צריכה לרכוש – ×–×” כבר דיון אחר. לכל גנרל כורסא (ואני במנין ×–×”) יש דעה לגבי מה צה"ל צריך לרכוש ועל מה לוותר. בא נגיד שהבעיה של צה"ל בתחום הציוד האישי לחיילים היא יותר בעיה של לוגיסטיקה ולא של כמות הציוד. יש שכפצ"ים לחיילים – הבעיה שבגלל הפעולה ההירואית כל מיני רס"רי אפסנאות הציוד לא מגיע לחיילים.

    התגובה שלך by חרטא ברטא — 19 באפריל 2009 @ 14:43

26. 

    אין לי שום בעיה עם מה שאתה אומר – ברור שטכנולוגיה חדישה תהיה טובה יותר. אבל כמו שאומרים, גם עם סוברו אתה יכול להגיע לעבודה, בשביל ×–×” אתה לא צריך מרצדס. מה שיש כיום לחיל האויר לא מצדיק רכש נוסף של *75* מטוסי F35.

    אני בטוח שאת המטוסים הישנים של הצבא לא מפרקים – ×›×™ אם מוכרים למדינת עולם שלישי – ומשם הם ממשיכים לשרת עוד 30 שנים – ואז חוזרים בקול תרועה וששון למוזאון חיל האוויר בחצרים.

    התגובה שלך by יעקב פישברג — 19 באפריל 2009 @ 16:18

27. 

    יש בעיה בלמכור מטוסים אמריקאים ישנים למדינות עולם שלישי. גם מצד האמריקאים כמובן, אבל גם בשל העובדה שחלק גדול מכוחם של המטוסים הוא במערכות מסווגות שמותקנות עליהם, ואותם אי אפשר כי נפילה שלהן לידיים הלא נכונות תהיה הרסנית לחיל האוויר (ראה לדוגמה מערכות ל"א או התראה אווירית שלא רצוי שלסוריה תהיה היכרות אינטימית איתן).

    מי שמכיר קצת יודע שטייסות הקורנס (פאנטומים) של חיל האוויר מאוחסנים בבסיס חיל האוויר בעובדה בשורות על גבי שורות מהסיבה הפשוטה שאי אפשר למכור אותם.

    אגב, כשהפאנטומים יצאו משירות היה להם וותק של 35 שנה בחיל האוויר, מה שיהיה בערך הוותק של מטוסי הF-15 הראשונים של החייל ב2014.

    התגובה שלך by ליאור גילדר — 19 באפריל 2009 @ 18:12

28. 

    וכפי שעניתי, העסקה הזו גדולה על כספי הסיוע. הם לא יספיקו לה. אחרת לא היה סיפור.

    אגב, זוכר את סקוט בושאמפ, לכאורה פנטזיונר? מסתבר שסמל המחלקה שלו, ×–×” שעליו נשענו תועמלני הימין כדי לפרק את הסיפור שלו – ההוא שטען שבמחלקה שלו דברים כאלה פשוט לא יכולים לקרות – הורשע עכשיו בארבעה מעשי רצח של אזרחים עיראקים כפותים. Funny thing. that.

    התגובה שלך by ygurvitz — 19 באפריל 2009 @ 18:15

29. 

    אני לא זוכר, יתרה מזאת גם גוגל לא זוכר.

    http://www.google.com/search?q=%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98+%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%9E%D7%A4&ie=utf-8&oe=utf-8&aq=t&rls=com.ubuntu:en-US:unofficial&client=firefox-a

    התגובה שלך by ×’'ו — 19 באפריל 2009 @ 19:33

30. 

    אהמ. ×–×” לא הופנה אליך, אבל אם כבר – טרחת להסתכל על התוצאה הראשונה?

    התגובה שלך by ygurvitz — 19 באפריל 2009 @ 19:38

31. 

    יוסי, בהחלט יכול להיות שאתה והוא רואים תוצאות שונות, יש יותר מידי משתנים שלפיהם הדברים נקבעים.

    לצורך הפרוטוקול, איפוא, התוצאה הראשונה כאשר אני מחפש את סקוט בושאמפ מובילה לפוסט מספר 490 בבלוג שלך.

    התגובה שלך by BoR|S — 19 באפריל 2009 @ 20:06

32. 

    "העסקה הזו גדולה על כספי הסיוע. הם לא יספיקו לה. אחרת לא היה סיפור. "

    אם אכן המחיר האמיתי נמוך יוצר ו/או התשלום נפרש על-פני 15-20 שנה כפי שטוענים חלק מהמגיבים אזי העיסקה איננה גדולה על כספי הסיוע ואכן אין כאן כלל סיפור, גם לשיטתך. בלי האינפורמציה הזו לא ברור מה יש כאן בכלל.
    על רקע ×–×” חוסר ההתייחסות שלך למשך זמן פרישת התשלום – הן בפוסט והן בתגובות – משונה.

    התגובה שלך by דודו — 20 באפריל 2009 @ 16:48

33. 

    שוב, אם אפשר למתוח את התשלומים עד ימות המשיח, למה יש גורמים במשרד הבטחון שמתנגדים לעסקה? בקישור שהבאתי מדובר במפורש על כך שהשמיכה קצרה מדי, ושהסיוע לא יספיק, ועל זה כל הבלגאן. אם יש לך עובדות אחרות, אשמח לראות אותן.

    התגובה שלך by ygurvitz — 20 באפריל 2009 @ 16:54

34. 

    אין לי עובדות אחרות – אני ממש לא מבין בזה. זו פשוט אינפורמציה רלוונטית שיש בכוחה לשנות את התמונה מעיקרה.

    לא ברור אם בסוף החשבון המסובך המחיר בא על חשבון הוצאות לצרכי פנים או לא. דוקא בקישור שהבאת כתוב ×›×™ "נקודת המחלוקת העיקרית היא במבנה "המערכת הכוללת" שלו, המשלבת את כל מערכות האוויוניקה במכלול אחד – מה שמקשה מאוד על הכנסת מערכות ישראליות כפי שדורש חיל האוויר." ×–×” מרמז שיש מחלוקת על אינטרסים כלכליים של התעשיה הביטחונית, לא על תקציב משרד הבריאות.

    בסיכומו של עניין, כדי שהטיעון המרכזי בפוסט יחזיק מים צריך להוסיף טיעונים וראיות לכך שייעשה כאן שימוש בכסף שניתן לחילופין להקצותו לשימושים לא צבאיים. אחרת, למרות שגם אני לא מבין למה זקוק צה"ל למפציצים מהדור החמישי, מדובר בסה"כ בהעדפת שימוש צבאי אחד על-פני אחר.
    (המהדרין גם היו מנסים לטעון שישראל אינה נתונה ללחץ אמריקאי לביצוע העיסקה.)

    התגובה שלך by דודו — 20 באפריל 2009 @ 18:22

35. 

    פנטזיונר – האמא של הפנזיונרים.
    קראתי עכשיו את ה"יומנים" שלו מחדש.

    כאחד שישב בבראדלי מונע בכסא ×”× ×”×’ ונהג בימי חלדו בכמה וכמה נגמשים – אין סיכוי שמה שהוא מספר שם נכון (כמה פעמים הנגמ"ש יכול להכנס בבטונדות בלי שבתחזוקה לא ירימו גבה? רק כלב חרש אילם עיוור ימשיך לשכב על הכביש גם אם הבראדלי מתקרב אליו בניוטרל)

    האשה המעוותת (לאחר שכביכול עלתה על מטען)בחדר האוכל בבסיס קדמי בעיראק – לא ×”×™×” ולא נברא. מסתבר שכל הסיפור ×”×™×” בכלל בבסיס בכווית – לפני שהם נכנסו בכלל לעיראק. למה ×–×” חשוב? ×›×™ אם אותו מר בחור רצה להראות כמה המלחמה השחיתה אותו, אולי ×”×™×” כדאי לחכות עד שבאמת נתקלים במלחמה…

    והבעיה היתה לא בהגזמה ןפינטוז בפרטים. בכל יחידה צבאית יש Lore שמסופר ומנופח ככל שהזמן עובר – במיוחד ביחידות קרביות. מקומות זמנים ושמות מתערבבים ולפעמים הופכים לזכרונות ממש, למרות שלסובייקט לא היתה × ×’×™×¢×” לענין.

    הבעיה היתה במהירות שבה ×” TNR מיהר לפרסם את היומנים בלי בירור עיתונאי בסיסי לווידוא עובדות (לפי הודאתם שלהם). הם הסתמכו על איזה עוזרת עורך שבמקרה גם היתה הארוסה של אותו בושאמפ. ולמה? ×›×™ הם רצו מאד להאמין למה שהם קוראים בגלל העמדה הפוליטית שלהם – ×–×” קורה לכולם.

    מעניין שהרצח שהיה בוצע בדיוק בזמן שאותו בושאמפ כתב את היומנים שלו. לפשע האמיתי אין שם שום זכר. נכון – אולי אותם 5 חיילים שהשתתפו שמרו על ×–×” בסוד (שלא ממש מתיישב עם התמונה שבושאמפ מתאר של חיילים מסתובבים עם גולגלות והעובדה שחיילים אחרים שנחקרו כן פתחו את הפה) אבל אני חושב שאם בושאמפ ×”×™×” בא ל TNR עם פרטים על רצח ×›×–×” הם לא היו ממהרים לפרסם בלי לבדוק האשמות מסוג ×–×” ולבדוק ישירות מול ×” JAG.

    התגובה שלך by חרטא ברטא — 20 באפריל 2009 @ 19:05

36. 

    > לצורך הפרוטוקול, איפוא, התוצאה הראשונה כאשר אני
    > מחפש את סקוט בושאמפ מובילה לפוסט מספר 490 בבלוג
    > שלך.

    כן, ×–×” גם מה שאני רואה — ליתר דיוק, חילופי תגובות בין ×—"ב ליוסי בנוגע לפוסט ההוא. אבל הנקודה היא שלחפש איזכורים של סקוט בושאמפ בעברית ×–×” כמו לחפש איזכורים של רונית תירוש בהולנדית — לא מדובר בדמות ידועה במיוחד מחוץ לתחומי ארה"ב ולחוגי אמריקנופילים מושבעים. מצד שני, לך תדע איך מאייתים באנגלית בושאמפ. למזלו הטוב של מי שממש מתעניין בכל העניין ×”×–×”, בחילופי התגובות לפוסט ההוא של יוסי מופיע גם חייל אמריקאי אחר לצדו של סקוט בושאמפ, והאיות האנגלי של שמו של החייל ההוא הרבה יותר ניתן לניחוש. בדרך זו גם אנוכי הגעתי לאיזכורים רבים למדי הן של בושאמפ והן של החייל השני, באנגלית (כאשר לפני החיפוש ×”×–×”, לא ×”×™×” לי שמץ של מושג במי מדובר). אתה מוזמן לנסות גם.

    התגובה שלך by מני זהבי — 19 באפריל 2009 @ 23:01

37. 

    ואולי תתרום לציבור ותרשום 3 שורות שמסבירים על מה מדובר + השם האנגלי שיאפשר חיפוש בקלות, לטובתי ולטובת כל המחפשים בגוגל-עברית בעתיד.

    בשרשור הישן לא רשום שום דבר שמסביר מיהו ומהו אותו בושמפ ומה הקשר שלו לשחקן הכדורסל.

    התגובה שלך by ×’'ו — 20 באפריל 2009 @ 7:08

38. 

    השם הוא Scott Beauchamp וחיפוש בגוגל מביא ל630,000 תוצאות כולל אחת בוויקיפדיה http://en.wikipedia.org/wiki/Scott_Thomas_Beauchamp_controversy

    התגובה שלך by יואב (לונדון) — 20 באפריל 2009 @ 8:46

39. 

    אגב, בהינתן העובדה שמדובר בשם משפחה צרפתי במקורו (הייתי מתרגם אותו "יפה נוף", כי "שדה יפה" נשמע קצת צולע), אולי נכון יותר להגות אותו בושאם?

    התגובה שלך by מני זהבי — 20 באפריל 2009 @ 10:28

40. 

    אם היה צרפתי, בוודאי. אבל האמריקנים לא נוהגים לדקדק בהגייה המקורית אלא מבטאים כפי שהם יודעים לקרוא את התעתיק.

    במלים אחרות, בטא את שמו כפי שהוא (כנראה) מבטא אותו.

    התגובה שלך by אסף רזון — 20 באפריל 2009 @ 12:26

41. 

    הבעיה היחידה היא שאין לי מושג איך הוא מבטא אותו.

    התגובה שלך by מני זהבי — 20 באפריל 2009 @ 19:59

42. 

    אני נאלץ להסתפק על הידע שלי מתרבות פופולארית ולספר שראיתי פעם פרק של סטאר-טרק ושם הם ביטאו שם "דושאמפ", וכבר לפני שנים זה נראה לי מגוחך כי הצרפתים מבטאים אותו דושאן (ועם המונה-ליזה הסליחה).

    התגובה שלך by אסף רזון — 20 באפריל 2009 @ 21:56

43. 

    מתנצל על העילגות, ככה זה כשחוזרים עייפים עד מאד מן העבודה. בבוקר אני מעט יותר רהוט.

    התגובה שלך by אסף רזון — 21 באפריל 2009 @ 9:46

44. 

    "אירן שלחה ידה, פה ושם, בשטיקים של חבלה וערעור" – האם באלה נכלל הפיגוע ב-EMIA? הפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס-איירס?

    התגובה שלך by דודי — 20 באפריל 2009 @ 0:49

45. 

    האם פיגועים – מוצלחים ככל שיהיו, לא נכללים לדעתך בתחום ×”"שטיקים של חבלה וערעור"?

    התגובה שלך by אור ברקת — 20 באפריל 2009 @ 1:34

46. 

    "רצח של יותר ממאה אנשים חפים מפשע, בשתי התקפות על אדמת מדינה שאינה מהווה כלל צד לסכסוך" ×™×”×™×” תיאור הולם יותר מ"שטיקים". אבל תיאור ×›×–×” כנראה לא ×”×™×” יושב טוב בפסקה – היא נועדה להלל את המתינות ואהבת השלום של האירנים, שאמנם פורצים בתעלולים קטנים וחמודים (=שטיקים) פה ושם, אבל הם לא תוקפים אף אחד בגלוי.

    שים לב שפסקה קודם שואל גורביץ: "אירן מרכז טרור? הבה נראה" וברור לכל קורא, שהתשובה שהוא מוביל אליה את הקורא שלילית.

    התגובה שלך by דודי — 20 באפריל 2009 @ 3:25

47. 

    יש הוכחה כלשהיא לכך שאירן הייתה מעורבת ישירות? ולא הייתי מקבל דו"ח של המוסד כהוכחה. לא ברור מה אירן הרויחה מפיצוץ המבנים ולכן נראה לי תמוה שהיא השקיעה מאמצים בעניין.

    התגובה שלך by ×’'ו — 20 באפריל 2009 @ 7:17

48. 

    מה דעתך על כך שזו מסקנת החקירה של התובע הראשי של ארגנטינה? כזו שבעקבותיה הוציאה ארגנטינה צו מאסר נגד רפסאנג'אני?

    http://www.haaretz.com/hasen/spages/936041.html

    התגובה שלך by אסף רזון — 20 באפריל 2009 @ 12:25

49. 

    לא כל כך מהר. צריך לזכור שחקירה קודמת הפילה את התיק דווקא על ניאו נאצים מקומיים. לא הייתי ממהר להסתמך על הרשויות הארגנטינאיות בתחום הזה. או בכל תחום אחר.

    התגובה שלך by ygurvitz — 20 באפריל 2009 @ 16:52

50. 

    גם האינטרפול ביקש את הסגרתם של בכירים אירנים בקשר לפיצוץ בבניין הקהילה היהודית.

    http://www.interpol.int/public/icpo/pressreleases/pr2007/pr200754.asp

    (אגב, טעיתי קודם באיות, זה AMIA).

    התגובה שלך by דודי — 20 באפריל 2009 @ 17:02

51. 

    יוסי: וכפי שטוען התובע הנוכחי (במאמר) הוא גילה עדויות לשוחד ושיבוש החקירה כדי להטות אותה לכיוון גורמים בלתי-קשורים.

    התגובה שלך by אסף רזון — 20 באפריל 2009 @ 18:18

52. 

    לא יודע לגבי EMIA, אבל השגרירות כנראה היתה עבודה איראנית. יש לציין, שעובדה שישראל חשפה יותר מעשור לאחר מעשה הוא שכל אותו הזמן איראן דרשה מישראל לספק לה תשובות באשר לגורלם של ארבעה דיפלומטים שלה, שנעלמו בלבנון בעת כיבושה על ידי ישראל. באמצע העשור הנוכחי טענה ישראל שאין לה מושג מה קרה איתם, אבל הם כנראה נרצחו על ידי הפלנגות. יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, כמו כל מיני פיצוצים מסתוריים באיראן שהשושואיסטים שלנו מכחישים כל קשר אליהם תוך כדי גיחוך.

    התגובה שלך by ygurvitz — 20 באפריל 2009 @ 16:51

53. 

    הייתכן שאותם פיצוצים מסתוריים קשורים גם לכך, שמועד השלמת הפצצה הולך ונדחה כל הזמן?

    התגובה שלך by דודי — 20 באפריל 2009 @ 16:58

54. 

    בוקר טוב והרי החדשות: צה"ל הבהמתי והמטומטם בשיתוף עם מנהיגינו שמו לעצמם למטרה לשמור עלינו קטנים ומפוחדים עם איום דמיוני כדי לתרץ קנייה של מטוסי F-35 בסיוע אמריקאי + משהו עם סל התרופות!

    התגובה שלך by אורי ×’. — 20 באפריל 2009 @ 9:33

55. 

    מדוייק.

    התגובה שלך by תומר — 20 באפריל 2009 @ 14:59

56. 

    יש הרבה אמת במה שגורביץ' כותב.

    התגובה שלך by מישהו אחר לגמרי — 21 באפריל 2009 @ 11:36

57. 

    אבל יש מעט אמת בשם גורביץ' (זה GURVITZ , עם ץ ללא תג).

    התגובה שלך by אסף רזון — 21 באפריל 2009 @ 14:03

58. 

    הפרט הבעייתי ביותר במאמר הוא כמובן התיאור של הפעילות האירנית כשולית ולא באמת מאיימת. המציאות היא שאירן מנהלת מערכה מקיפה להשתלטות על המזרח התיכון תוך שימוש בקנאות דתית ותנועות קיצוניות אותן היא מממנת, מאמנת, מציידת ומכוונת. החל בחיזבאללה וכלה בתאים בתוך סעודיה, מצרים, ירדן וישראל.
    למעשה אירן עושה כל שביכולתה לפגוע בישראל למעט הנחתת כוחות צבא אירניים בחוף תל אביב. מדוע אירן משקיעה כל כך הרבה בפעילות נגד ישראל (ושאר המשטרים הפרו-מערביים במזה"ת)? לדעתי התשובה היא ברורה – אירן שואפת למעמד של מעצמה השולטת על הנעשה באיזור. המניעים הם כנראה תערובת של קנאות דתית עם אימפריאליזם ישן וטוב.
    הרעיון של נשק גרעיני בידי המשטר האירני אמור לגרום לחלחלה לכל מי שחי בטווח הטילים האירניים – טווח שהולך וגדל מידי שנה. לישראל אין יכולת להתאושש מתקיפה גרעינית עליה. מי שמופקד על בטחון המדינה בהחלט צריך לתכנן כיצד הוא מנטרל/מצמצם את האיום האירני. השאלה האם ×”- F35 הוא הכלי הדרוש לביצוע פעולה זו ×”×™ שאלה שבהחלט ראוי לשאול, אך אין ספק שהאיום על ישראל הוא ממשי ונקיטת פעולה כנגדו היא הברירה היחידה של החפץ חיים.

    התגובה שלך by דורון — 21 באפריל 2009 @ 15:13

59. 

    איראן, כידוע לכם, משתמשת בחיזבאללה כזרוע קדמית שלה.
    חמאס, גם נתמך ע"י איראן כחלק מ"ההתנגדות". את איראן מעניינים הפלסטינאים כקליפת שום. כל העניין הוא שאיראן החליטה שהיא רוצה לקחת את ההגמוניה בעולם המוסלמי, כי השיעה, כבר שנים, הוא מיעוט בעולם המוסלמי. אז מה עושים ? יוצאים כנגד מדינה שרוב העולם המוסלמי שונא, שהיא נטע זר במזרח התיכון, ישראל.
    ולא רק זה, איראן מחזיקה בכל מדינה איסלאמית סונית, נציגים שלה, כתנועות מיסיונריות, כדי שיעבירו אזרחים סונים לשיעה. לא סתם, לפני כחודש בערך, המרוקנים גירשו את השגריר האיראני בטענה שאיראן חותרת תחת המשטר הסוני במדינה.
    כמו כן, איראן מקימה בסיסים במדינות אפריקה אשר נמצאות בקצה הדרומי של ים סוף, לשם שליטה באיזור במקרה של מלחמה כוללת.
    להגדיר את פעולותיה של איראן כשוליות הינה זילזול במאמציהם.
    בדיוק כמו שהאו"ם מחבק את הנשיאה של איראן, בועידה נגד "גזענות". אני זוכר זמנים שקראתי פה פוסטים לגבי העיוורות של העולם כנגד פועלו של האיסלאם הקיצוני.
    מה נשתנה ?

    התגובה שלך by שי — 21 באפריל 2009 @ 17:43

60. 

    הערה לגבי סל התרופות: העלות הכוללת של סל התרופות ("סל שירותי הבריאות") היא כ-25 מיליארד ש"ח בשנה. ה-400 מיליון הם רק התוספת השנתית שהמערכת מבקשת כדי להגדיל את הסל.

    התגובה שלך by דודו — 23 באפריל 2009 @ 5:36

RSS feed for comments on this post.

Sorry, the comment form is closed at this time.