אנטי ציוני, לא אנטישמי
נסיון לעשות סדר בבלגאן שכופה עלינו מערכת ה-hasbara. או: עוד מעוף מעל קן הקוקיה של בן דרור ימיני
ארכיבישוף תעשיית השקרים, בן דרור ימיני, נאלץ הבוקר (ו’) להתמודד עם בעיה: המציאות לא מסתדרת עם הדוֹגמה שלו. ימיני הוא כידוע מאמין אדוק בכת המדינה היהודית והדמוקרטית, ומכחיש בזעם את המציאות: שהשתיים אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. הבוקר אין לו מנוס אלא להודות בקול ענות חלושה שאם פני ה”יהדות” האידיאלית שלו כפני היהדות הממשית ששולטת בישראל, אז יש לנו בעיה – כי זו אכן לא יכולה להיות גם דמוקרטית.
ימיני ממהר למצוא תירוץ: “הרוב רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית, לא יהודית וקלריקלית.” כלומר, יש רוב מסכן שמיעוט קטן רוכב עליו וכופה עליו זהות לא-לו. יש לימיני נקודה: רוב הציבור היהודי אכן רוטן כאשר מראים לו איך נראים פניה של המדינה היהודית ואומר שזה ממש לא בסדר. אממה, זה לא מספיק חשוב לו. הוא מתנגד, אבל זו התנגדות ריקה. הוא לא יודע איך להתנגד ליהדות “קלריקלית”, כפי שקורא לה ימיני, משום שאין לו זהות יהודית אחרת. כשימיני ביקר לפני כמה שנים בארה”ב ונכח באירועים דתיים רפורמיים, הוא לא מצא את עצמו שם והודה שזה לא מדבר אליו. בית הכנסת שהיהודי הישראלי לא נכנס אליו, כידוע, הוא בית כנסת אורתודוקסי. והאורתודוקסיה מטבעה, בלשונו של ימיני, “קלריקלית.” הביטוי הזה לא נכון: קלירקליות היא התביעה של שלטון כוהני הדת במדינה. ליהדות אין מדרג קלריקלי פר סה. הדרישה היא לשליטה של םרשנות אורתודוקסית לדת במדינה.
וזו דרישה שלימיני אין דרך להתמודד איתה בלי למרוד בכתבי הדת. אז מה הוא עושה? הוא ממציא מציאות לא קיימת, כזו של “יהדות לא קלירקלית”. כפי שנראה, המצאת מציאות כדי להסתיר את המציאות בפועל תוך שימוש באידיאות בלתי קיימות היא דפוס קבוע אצל ציונים מסוגו של ימיני.
הלאה. בהמשך הטור, מדבר ימיני בהערכה על מוסלמים שיוצאים נגד הקנאות של הרדיקלים שבבני דתם. הוא מציין שחלק ניכר מהם הם ג’יהאדיסטים לשעבר, שמכירים היטב את דפוס השנאה של אנשי הג’יהאד. אני לגמרי בעד. יש רק בעיה קטנה: אם היה מדובר ביוצאים בשאלה שמצביעים על דפוסי הג’יהאד של האחים היהודים, ימיני היה קורא להם אוטו-אנטישמים. סיעד האיחוד הלאומי אימצה השבוע את “תכנית ההכרעה” של בצלאל סמוטריץ’, שקובעת שבשטחים הפלסטיניים הכבושים יש להפעיל מדיניות של אפרטהייד, טרנספר או רצח עם. לימיני המציאות הזו מפריעה, אז הוא עובר להתקפה הקבועה על השמאל.
עמירה הס כתבה על מדיניות חדשה של כוחות הכיבוש בגדה המערבית, שבמסגרתה מונעת המדינה היהודית היחידה במזרח התיכון איחוד משפחות בין פלסטינים ובין בנות זוג זרות שלהם. עמוס שוקן, העורך הראשי של הס, תהה בטוויטר “האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי?” טליה ששון, נשיאת הקרן החדשה, ענתה לו “שניהם.” ימיני ממהר להגדיר את ההתבטאות הזו “אוטו-אנטישמית.”
בהמשך, שופך ימיני תילי-תילים של מילים על כך שלא מדובר במדיניות של “מדינת רשע” כי גם למדינות אחרות יש מדיניות הגירה נוקשה. הוא מקפיד, כהרגלו, להתעלם מכך שזו איננה מדיניות הגירה לתוך גבולותיה של ישראל אלא לתוך הגדה המערבית, ושזו חתיכת שאלה האם לישראל מותר בכלל לקבוע מדיניות הגירה שם. אין ספק, על כל פנים, שהיכולת של ישראל לשלוט בכניסה והיציאה מהגדה שומטת את הקרקע מתחת לשקר קבוע של ימיני, זה שעל פיו “הפלסטינים שולטים בעצמם.”
אבל לא זה הנושא. דעתי על “אוטו-אנטישמיות” – שמדובר בהמצאה של יהודים ימנים שמטרתה להפוך את הדעות של מתנגדיהם ללא לגיטימיות – ידועה. האם בשאלה של עמוס שוקן, האם המדיניות בגדה מצביעה על כך שישראל היא מדינת רשע או שמדובר בטיהור אתני, יש איזושהי אנטישמיות?
לא, ודאי שלא.
ראשית, לנפנף את הזבוב הימני הקבוע: אני לא הייתי קורא למדיניות הזו “טיהור אתני” פשוט משום שזו טענה כבדה שמצריכה ראיות כבדות, והמאמר של הס – לטעמי – לא מעלה די ראיות לטענת טיהור אתני. מי שרוצה לראות טיהור אתני, עם זאת, לא צריך ללכת רחוק: בימים אלה עומדת ישראל לבצע טיהור אתני בח’אן אל אחמר. בבצלם מציינים שעל פניו מדובר בפשע מלחמה.
אבל, שוב, האם האמירה שישראל מבצעת טיהור אתני – במחסום אלנבי או בח’אן אל אחמר – היא אנטישמיות?
לא, ודאי שלא.
אנטישמיות היא התפיסה שיהודים נחותים אינהרנטית ביחס לבני קבוצות אחרות. עצם טבעם הופך אותם לגרועים יותר. יש גרסאות של אנטישמיות שאומרות שהטבע הזה הוא קללת אלוהים שניתנת לתיקון באמצעות התנצרות, ויש גרסאות שאומרות שמדובר בפגם גנטי שאין לו תיקון.
אבל ביקורת על מדינת ישראל איננה אנטישמיות. למדינת ישראל יש מדיניות, שלעתים קרובות היא נפשעת ועל בסיס יומי מפרה זכויות אדם. על המדיניות הזו מותר למתוח ביקורת. הביקורת איננה טוענת שיש משהו אינהרנטי ביהדותם של מבצעי הפשעים; היא מופנית כלפי הפשעים עצמם.
וכן, חלק ניכר מהביקורת אכן מונע מאנטי-ציונות. אנטי-ציונות היא התפיסה שמדינת ישראל, כפי שהיא בנויה כרגע – הרעיון ה”יהודי ודמוקרטי”, שמצריך בפועל אתנוקרטיה דמוגרפית, כפי שהודתה לאחרונה שרת המשפטים – תהיה בהכרח מדינת עוול, שלא תהיה לה ברירה אלא להמשיך ולצמצם את זכויות האדם של מיעוטים לא יהודיים, ולעולם תאלץ לנקוט במדיניות הפרעונית של “הבה נתחכמה לו, פן ירבה.”
ציונים כמו בן דרור ימיני נוטים לאחרונה לטעון שהציונות היא “זכויות אדם”, משום שהיא מיישמת את רעיון ההגשמה העצמית של היהודים. ובכן, אם נקבל את הטענה שהיהודים הם עם – טענה שאין לה בסיס, אבל נקבל אותה לצורך הדיון – הרי שתיאורטית, יש להם זכות להגדרה עצמית. אממה, ההגדרה העצמית הזו היתה אמורה להיות במולדתם. לאף עם אין זכות להגדרה עצמית על אדמתו של עם אחר. היתה, למעשה, תנועה יהודית ששאפה לאוטונומיה יהודית במזרח אירופה: קראו לה הבונד, והיא היתה האויב המר ביותר של הציונות. למזלה של הציונות, היטלר השמיד את הבונד.
הבונד הועלם בישראל, כפי שהועלמה השפה שלו, האידיש. הסיבה לכך היתה פשוטה: בחינה הוגנת של ההיסטוריה תעלה שאנטי ציוניות היא במקורה עמדה יהודית. כמעט בלי יוצא מן הכלל, כל ההתנגדות לציונות עד הקמת מדינת ישראל הגיעה מצד יהודים. רובם התנגדו לה משום שהיה להם מושג טוב מאד מה יצא ממנה.
הלורד רוטשילד – במכתב שהתנועה הציונית השתדלה להסתיר – כתב להרצל ש”אומר לך בגילוי לב, שאני רואה באימה הקמת ישוב יהודי, והנימוק הוא פשוט וברור. ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד. זה יהיה גטו עם כל הדעות הקדומות של גטו. זו תהיה מדינה יהודית קטנה, אורתודוקסית ולא ליברלית, שתבודד ותפלה לרעה את הגויים ואת הנוצרים [ושתפעל] … על פי העקרון ‘עשה לאחרים את שנעשה לך’.” לוסיאן וולף, ממנהיגי יהודי בריטניה שנאבק נגד הצהרת בלפור, כתב לפני יותר ממאה שנים שמדינה יהודית “לא רק תחריף את הקשיים העומדים בפני יהודים בלתי משוחררים, ותסכן את חירויותיהם של היהודים המשוחררים בעולם כולו, אלא שבפלסטינה עצמה היא תביא ליצירת מדינה יהודית המתבססת על הגבלות אזרחיות ודתיות מהסוג המדיוואלי ביותר; מדינה שכתוצאה מכך לא תוכל לעמוד ושתגרום חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות. אכן, אי אפשר שיהיה אחרת, כאשר לאום פוליטי נשען על מבחנים דתיים וגזעיים, ואין כל לאומיות יהודית אפשרית אחרת.”
לוסיאן וולף והלורד רוטשילד היו אנטי ציונים, אבל נראה שאפילו בן דרור ימיני יצטרך להודות בחירוק שיניים שאי אפשר לקרוא להם אנטישמים. אנטי ציונות היא מסורת יהודית ארוכה ומכובדת, מסורת שנשענת על תפיסת תיקון העולם שהיא מרכזית לענף הליברלי של היהדות – שלגמרי לא במקרה, לא הגיע לכאן. אם הרצל הוא חוזה המדינה היהודית, הלורד רוטשילד חזה את עליית של “היהדות הקלריקלית” כפי שמכנה אותה ימיני, ו-וולף כינה אותה “חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות.” שווה ערך, פלוס מינוס, ל”מדינת הרשע” של שוקן.
אז למה בכל זאת ימיני וחבר מרעיו מתייחסים לאנטי ציונים כאל אנטישמים? כי ככה אפשר להתחמק מוויכוח. מי צריך להתווכח איתך אם אפשר פשוט להגדיר אותך כשונא יהודים? ועל כן צריך להזכיר שוב ושוב: עד שהיטלר השמיד את רוב מתנגדי הציונות, רוב היהודים היו אנטי-ציונים – ועד היום, רובם מסרבים להגר אליה. בבסיסה, הציונות מבוססת על עוול. אדם הגון צריך להתנגד לה גם היום. ואם המחיר הוא שבן דרור יקרא לך “אוטו-אנטישמי” – נו, טוב, נישאהו בגאווה, את הטלאי הצהוב.
ואה, כן. יש המשך לטקסט של ימיני. הוא מאמין משום מה שהפעילים של ארגוני זכויות האדם מתיישרים על פי פקודה לקיים את דבריה של נשיאת הקרן החדשה. ולא סתם פקודה, אלא כזו שמתבטאת בציוץ של שתי מילים, “גם וגם.” בתפיסה של ימיני, טליה ששון “שולטת” בארגונים האלה.
הייתי בעוונותי פעיל של ארגון זכויות אדם ואני מכיר את ההתנהלות של כמה ארגונים אחרים, ואם יש משהו שאי אפשר לומר עליהם הוא שהם מקבלים פקודות. אין שום דבר שלא מתווכחים עליו. ארגוני זכויות האדם הם לא זקני ציון שימיני מדמיין שהם. הם יותר כמו קבוצת חתולים: שיהיה לכם בהצלחה עם הנסיון לרעות אותם. יש לכך יתרונות עצומים, כמו הרתימה של היכולות של כל המעורבים, כמו גם תסכולים עצומים – שהדי במרומים שיצאתי מכמה ויכוחים שם עצבני יותר מאי פעם. הרעיון שיש מישהו עם שאלטר שיכול לומר לאנשים הברוכים אך דעתניים האלה מה לעשות, או שהוא יכול להתוות קו מפלגה, צריך לעורר “פחחחחחחח” ארוך. ככה זה, בן דרור: החיים הם לא תיאוריית קונספירציה.
הערה מנהלתית: מאז הפוסט האחרון התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים, כמו גם לאנשים שטרחו לשלוח הודעות תמיכה במייל. אני קורא וזה מחזיק אותי. תודה.
(יוסי גורביץ)
כשמישהו מלין על יחס הציונות ל"אידיש" ומשתמש בכתיב הזה לציון השפה… אפשר לומר בביטחון שלא גורלה של יידיש מעניין אותו. בפועל, יידיש דוברה בפי כ-10 מיליוני יהודים: קומוניסטים, בונדיסטים, חרדים, ציונים, וסתם יהודים שחיו את חייהם בלי לאמץ עמדה דתית או פוליטית מוגדרת. שתי הקבוצות הראשונות, ולא מעט מאלה שנמנו על הקבוצה האחרונה, עשו מאמצים רבים ניסו להשתלב בחיי העמים הסובבים אותם, והמאמצים האלה הם כנראה מה שמעניין את יוסי, והם בבירור אלו שעניינו את לורד רוטשילד במכתבו ההוא אל לוסיאן וולף. אלא שאותם מאמצים נקברו בחפירות באבי יאר, נשרפו בכבשני טרבלינקה, ובמידה רבה, גם קפאו למוות במחנות גולאג. הציונות ניסתה להוציא את היהודים מהתופת ההיא, כשהיה די ברור שמשהו רע עומד לקרות ואי-אפשר למנוע אותו, גם אם איש לא חשב על מימדיו המלאים של הרוע עומד להתגשם. ההתבדלות מעמי אירופה, יהיה אשר יהיה היחס לרעיונות הליבראליים (או אחרים) שעלו בקרבם התבררה כמצילת חיים. והיהודים, גם כאלה שרגלם או רגל אבותיהם לא דרכה מעולם על אדמת אירופה, מבינים את זה מצוין, עד היום. אז אפשר להבין למה רובם המוחלט מגלים יחס עוין לאנטי-ציונות, יהיה אשר יהיה יחסם על דיני ההלכה למיניהם. ספר ליהודים פעם אחר פעם כמה הציונות היא רעה, ותקבל את אותה תגובה שתקבל אם תספר ללבנים בארה"ב פעם אר פעם כמה הם אשמים בבעיות של השחורים, הלטינים, ומי לא. בעצם, כבר קיבלת.
שווה להזכיר אולי שהציונות לא היתה התנועה היחידה שניסתה להוציא יהודים מהתופת ההיא ושהרוב הכמעט מוחלט של יהודים שברחו מאירופה הלכו למקומות שהם לא ארץ ישראל. שווה גם להזכיר שפלשתינה המנדטורית לא ממש היתה המקום הכי בטוח בעולם מהנאצים, ואם הם לא היו נעצרים במצרים הסבים הציונים שלי (ואני מנחש גם שלך) היו גומרים במחנות השמדה כמו רוב חברי הבונד.
לא, לא היחידה, אבל המוצלחת שבהן. היהודים שהיגרו לארה"ב לא עשו את זה בד"כ כחלק מתנועה כלשהי. הם פשוט חיפשו להם חיים טובים יותר באופן אישי. לגיטימי לגמרי, אבל תנועה זה לא.
ולא, איש לא יכול היה לדעת היכן הנאצים ייעצרו, או שהסכנה העיקרית ליהודי אירופה (או לעמי אירופה בכלל) תבוא דווקא מהם. בפרק הראשון בסאגת הקטל האירופי של המאה ה-20, היטלר בכלל היה רב טוראי בצבא הגרמני שאליו גויס עקב טעות בירוקרטית (הוא היה אזרח הקיסרות האוסטרו-הונגרית). מה שציונות רצתה הוא שהיהודים יהיו עם ככל העמים, עם ארץ משלו, יכולת לארגן צבא במידת הצורך, ויכולת להילחם מלחמות משלו במקום לסמוך על טוב לבם של האחרים.
היו תנועות, כמו הקונגרס הלאומי היהודי והוועד היהודי האמריקאי שעבדו בשביל לעזור ליהודים להגר לאמריקה (ולמקומות אחרים) ומספרית, הפעולות שלהם הצילו יותר חיים של יהודיים אירופאים מהציונות.
לגבי היטלר, קצת קשה מצד אחד לבוא בטענות לבונד שלא ראה אותו בא ולפתור את הציונות שגם לא חזתה את בואו. אני אישית לא מאשים אף אחד בכלום אגב, קשה מאד לחזות את העתיד, רק בראייה לאחור, התפיסה הזו שהציונות היתה פתרון טוב לשואה נראת לי קצת שיכתוב של ההיסטוריה. ועם כל הכבוד ליכולת של מדינת ישראל שבדרך לארגן צבא, אם הנאצים היו פולשים לפלשתינה מצדה שעל הכרמל לא היתה עוצרת אותם.
זה לא עניין של מי אשם, זה עניין של מה אפשר לעשות במצב נתון. ובמצב של אירופה, במיוחד מרכז ומזרח אירופה, בתחילת המאה ה-20, הדבר הטוב ביותר שהיהודים יכלו לעשות זה להסתלק משם, ומהר. שאר הפתרונות המוצעים — השתלבות בחיי העמים המקומיים, הליברליות, הסוציאליזם, וכו' — התבררו כאשליה. זה אינו אומר שהציונות צודקת תמיד. זה כן אומר שניסיונות לבטל את הלגיטימיות שלה נתפסים בעיני היהודים, בצדק, כאיום קיומי.
כל מה שאני אומר זה שהיה פתרון שלישי וזה לעוף לאמריקה. הרבה יותר יהודים בחרו אותו, ובראיה של איפה יותר בטוח מהנאצים, ארה"ב של שנות ה-40 מנצחת בקלילות את פלשתינה המנדטורית.
ודאי שהיו עוד פתרונות. לא רק שלישי (ארה"ב) אלא גם רביעי (נניח, ארצות אמריקה הלטינית), חמישי (בריטניה), שישי (אוסטרליה), וכו'. יודע מה? הנה פתרון שביעי: הברית הדרום-אפריקאית (אז עדיין לא הרפובליקה), עם משטר גזעני עד העצם בתהליכי הקמה. היו לא מעט יהודים שנמלטו לשם; רובם המוחלט השתלבו במשטר הגזעני הנ"ל. אפשר לבקר את המשטר הדרום-אפריקאי על עוולותיו, ולא פחות מכך על איוולתו שבסופו של דבר מנעה מהאפריקנרים הלבנים את הזכות להגדרה עצמית. אבל לטעון שהגירת היהודים לשם לא הייתה מוצדקת? אני מניח שלא אתה ולא יוסי לא היו מעלים זאת בדעתם.
גם הציונים – מהזרם המרכזי, על כל פנים; הרוויזיוניסטים זה סיפור אחר – לא ראו אותה באה. הם היו עסוקים בסינון האנשים שמתאימים לדעתם להגירה לפלסטינה.
"ציונים כמו בן דרור ימיני נוטים לאחרונה לטעון שהציונות היא “זכויות אדם”, משום שהיא מיישמת את רעיון ההגשמה העצמית של היהודים. ובכן, אם נקבל את הטענה שהיהודים הם עם – טענה שאין לה בסיס, אבל נקבל אותה לצורך הדיון – הרי שתיאורטית, יש להם זכות להגדרה עצמית. אממה, ההגדרה העצמית הזו היתה אמורה להיות במולדתם."
וואו, איזו ירייה עצמית ברגל. הרוב המוחלט של היהודים בעולם מגדיר את הארץ הזו כמולדת היהודית. איך בדיוק מזרח אירופה היא המולדת של כל היהודים? אין לך קייס.
ובלי קשר המדינה הזו היא המולדת הנוכחית (והיחידה) של היהודים-הישראלים.
האנטי-ציונות, שמחפשת לפרק את המולדת הזו, היא עוול.
1. "הרוב המוחלט של היהודים בעולם מגדיר את הארץ הזו כמולדת היהודית." מקור?
2. "איך בדיוק מזרח אירופה היא המולדת של כל היהודים?" היא היתה המולדת של הציונים.
3. "ובלי קשר המדינה הזו היא המולדת הנוכחית (והיחידה) של היהודים-הישראלים." ללא עוררין.
4. "האנטי-ציונות, שמחפשת לפרק את המולדת הזו, היא עוול". היא לא מבקשת "לפרק" את המולדת הזו, היא מבקשת לנטרל את מרכיב העוול שבה.
מבלי להביע דעה על העניין עצמו (האם אנטי ציונות היא אנטישמיות), אני חושב שיש איזה פגם מתודולוגי בהעלאה באוב של רוטשילד או וולף. אין דין אנטי-ציונות לפני יותר ממאה שנה כדין אנטי-ציונות כיום. הקונטקסט שונה, ההשלכות שונות. זה נכון לא רק לגבי אנטי-ציונות אלא גם לגבי הציונות עצמה, ועוד כל מיני מושגים שונים ומשונים. זה לא אותו דבר להיות תומך עבדות היום לעומת המאה השמונה-עשרה, לא אותו דבר להיות נאצי היום לעומת נאצי בשנות העשרים של המאה שעברה, וכו'.
סבא שלי היה ציוני כי הוא היה פליט שואה שחלם על מדינה ליהודים. אני היום אנטי-ציוני כי אני רואה בציונות אידיאולוגיה שמשמעותה עליונות יהודית. מושגים משתנים, וההיסטוריה לא קבועה מראש. היו כל מיני ניחושים לגבי העתיד, זו לא חוכמה לבוא בדיעבד ולמצוא את הנביאים שצדקו.
בהנחה שהמשמעות של ציונות היום היא עליונות יהודית (במשמעות דומה לזו של עליונות לבנה), אז מה זה אומר להיות "פוסט" ציוני במקום "אנטי"? להיות נייטרלי לגבי הרעיון של עליונות יהודית? להכיר בכך שיש אנשים טובים בשני הצדדים?
מה המשמעות של "עליונות יהודית"? עליונות על-פני מי, איך היא מתבטאת או אמורה להתבטא?
עליונות יהודית זה מה שקוראים אצלנו "רוב יהודי", או "יהודית ודמוקרטית". המשמעות היא שלא משנה מה יקרה, חייבים להכפיף את החיים של כל בני האדם בארץ ישראל לעיקרון על – השליטה בנשק, בכלכלה, במשאבים הטבעיים ובכוח הפוליטי חייבת להישאר בידי יהודים.
מכאן נגזרים כל מיני דברים, שאת רובם ניתן לתאר (כמו שיוסי עושה) ב"הבה נתחכמה לו". אם יש יותר מדי ערבים, חייבים לשנות את הדרך שבה סופרים ולשחק בגאומטריה של המרחב, למתוח קווים ולהחליט מי בפנים ומי בחוץ, לתכנן "ייהוד" של אזורים מסויימים. לעודד או לדכא ילודה ב"מגזרים" השונים, לקבוע שלא ניתן להתנגד לעיקרון של שליטה יהודית וגם להיות חלק מהפרלמנט הישראלי, ועוד כל מיני. זה אומר שבבריטניה למשל, יכולים אנשים להקים מפלגה או ארגון שקורא לביטול מוסד המלוכה. בישראל, ארגון שקורא לביטול השליטה היהודית זו כבר עבודה לשרות החשאי.
אז אתה נגד חלוקת הארץ אני מניח שכן זו האמאמא של התרגילים הגאומטריים.
אני מתנגד לרעיון של עליונות יהודית, לאי הצדק שבו, לא לגאומטריה, זה דווקא אחד החלקים הכי אהובים עלי במתמטיקה. אני יכול לדמיין את עצמי מתנגד או תומך בחלוקת הארץ, תלוי בקונטקסט.
גאומטריה זה באמת דבר יפה, ביחוד אם מוותרים על האקסיומה החמישית.
ואללה. כמעט בכל מדינה אירופית יש רוב דמוגרפי לעם מסוים. אפשר לדבר על שוודיה כמדינה שוודית ודמוקרטית, על יוון כעל יוונית ודמוקרטית, או על הונגריה כעל הונגרית ודמוקרטית (כן, יש להם קצת בעיות, הלוואי על רוב העולם בעיות שלהם). מישהו שפוי בדעתו מתרגם את זה לעליונות שוודית/יוונית/הונגרית?
איש בישראל אינו משנה "את הדרך שבה סופרים" (את הקולות, אני מניח). חוסר הרצון לשנות את הדרך הזאת הוא הסיבה המרכזית לכך שישראל אינה רוצה לספח את שטחי יהודה ושומרון. אין גם דרך ממש לעודד או לדכא ילודה במגזרים מסוימים; התנייה מגזרית של קצבאות הילודה זה משהו שנגמר בשנות ה-70, תודה לאל. (הילודה בישראל גבוהה בטירוף באופן כללי, אבל זה סיפור אחר.)
בפעם האחרונה שבדקתי, סיעת בל"ד, שביטול אופייה היהודי של ישראל הוא העיקרון המרכזי בפעילותה, עדיין מהווה חלק מהכנסת. כמה מחברי הפרלמנט הבריטי תומכים בפועל בביטול המלוכה? (לא שיש טעם לתמוך בזה.)
מני, אני לא מדבר על איך סופרים את הקולות, אלא על מי נספר. אם לתאר את זה ממש בגדול, אני מדבר על זה שבארץ ישראל חיים קצת יותר משנים עשר וחצי מליון בני אדם, חצי מהם יהודים וחצי מהם ערבים, ובכל פתרון כלשהוא שהיהודים מוכנים לדון עליו, המרחב הזה חייב להיות מהונדס כך שהיהודים יוכלו באופן בלעדי לקבוע מי מקבל כמה. היהודים יהיו אלו שיקבעו שכמה מליונים סגורים בכלא עזה ונחשבים "אוייב", היהודים יקבעו שעוד כמה מליונים יהיו סגורים בשטחי איי ובי וייחשבו ללא-אזרחים, שעוד כמה מאות אלפים יהיו תושבים אבל בכאילו, ובמקרה הטוב של המליונים שנשארו, הם יהיו אזרחים בכאילו, כאלו ששטחי השיפוט של היישובים שלהם רק הלכו והצטמצמו מאז קום המדינה, כאלו שהם סתם איום דמוגרפי רגיל. והיהודים גם יחליטו מי עובר מאיזה סטטוס לאיזה סטטוס, מי תושב עזה ומי תושב הגדה, מי ייאבד אזרחות, מי ייאבד תושבות, את מה ייספחו ומאיזה חלק נפטרים.
הרעיון הציוני כיום הוא שרק ליהודים הזכות להחליט איך יתנהלו החיים של תושבי ארץ ישראל, ושזה חייב תמיד להישאר ככה. בדר"כ לא אומרים את זה בבוטות כזו, אבל לרוב המכריע של הישראלים ברור שאם חלילה הערבים יהיו "רוב" (כאמור, אין לזה משמעות מספרית נטו, כבר היום הערבים קרובים להיות רוב בארץ ישראל), אז נגמרה המדינה, בוודאי נגמרה הציונות. זה חלום הבלהות של כל ישראלי, החומר שמפחידים איתו ילדים קטנים בגן. אתה באמת לא מבין מה נגזר בהכרח מחלום הבלהות המשותף הזה של הציונים? "הבה נתחכמה לו פן ירבה". איך אפשר אחרת?
בוודאי, מסגרת מדינית משותפת ליהודים ולערבים, בה ערבים יהוו רוב, היא סוף המדינה היהודית וסוף הציונות. למה שתרצה לקדם דבר כזה, ולמה אתה חושב שהוא יהיה טוב יותר לכלל המעורבים בדבר ממה שיש עכשיו?
מה נגזר מההכרה בחלום הבלהות? כל מיני אפשרויות. למשל, יציאה מהשטחים, מתיחת קו גבול איפה-שזה-לא-יהיה, והעדר עניין עקרוני במה שקורה מהצד השני של הגבול. שיקימו שם רפובליקה דמוקרטית, ח'ליפות אסלאמית או מלוכה שינטואית. יתקפו — יקבלו בחזרה, ואולי יקבלו גם סגר כדי שיהיו להם פחות אמצעים לתקוף. לא יתקפו, יחיו לצד המדינה היהודית כראות עיניהם — כמו לבנון או סוריה, פחות או יותר. אם אנחנו והם נצליח לחיות כמה עשרות שנים בלי מלחמה בסדר גודל משמעותי, אפשר יהיה לדבר על פיוס. עם גבול מוגדר ומוגן ביננו לבינם, יש סיכוי שזה יקרה. בלי גבול, אין.
כי כבר עכשיו יש מסגרת מדינית משותפת לפלסטינים ויהודים, פשוט מתעקשים לא להכיר בכך. ומאחר ולאף אחד אין יכולת לפנות את ההתנחלויות, ההתעקשות על חזון שתי המדינות במקום להתחיל להיערך לאיזשהו פתרון של מדינה אחת/קונפדרציה הוא הכל חוץ מריאליזם.
זה לא מפתיע שאפילו כותב מיומן כגורביץ יפיק ערבוביה שכזו בבואו לדבר על ״אנט-ציונות״ או ציונות בכלל. שהרי זה עקב אכילס של השמאל, המקום בו איש שמאל הופך לשמאלן, המקום האפל והקסום בו אידיאולוגיה הופכת לתיאולוגיה, השנאה החולנית שמותר להביע בלי לשלם מחיר, התיעוב הבורגני הזעיר והאהוב, חייב אדם לשנוא משהו ולשנוא יהודים זה מאד בטוח, בעיקר בקרב יהודים.
מי שתומך במדינה פלסטינית על בסיס הגדרה עצמית ובו בזמן מטיל ספק בהיות היהודים עם הוא אנטישמי. נקודה. גם אם הוא יהודי. עם זאת אני לא חושב שגורביץ הוא אנטישמי, אני חושב שהוא משקר לנו ומספר לעצמו שזה אקטיביזם על מנת להצדיק את זה.
אבל אפילו הוא יודע שזה לא יעבור ולכן הוא מוסיף חטא על פשע ומפברק לנו כאן את ״במדינתם״, אפשר לטעון בקלות שזו אנטישמיות ממש שכן את זה הוא ייצר רק לכבוד היהודים שהרי ההסטוריה כולה היא תנועת עמים שלא לדבר על כך שכמעט כל הציונים נולדו בישראל, המלכה האנגלית היא גרמניה למען השם, אבל כנראה שזה לא תופס לאנגלים ״במדינתם״.
שוב, אני לא חושב שגורביץ אנטישמי, אני כן חושב שהוא מייצג את מערכת יחסים מאד ביזארית עם האמת ששמאלנים מנהלים ושהפכה את השמאל למדמנה. זה רחב מאד, כותבים משמאל הם הכותבים הוולגריים שלא לאמר הדוחים ביותר ביותר בכמעט כל דיון, אם אתה רוצה לקבל צרור קללות, קריאה בשמות, את ההנחות החולניות ביותר לגבי המניעים של אנשים זרים, התיידד עם שמאלן, מעולם לא פגשת אדם עצוב יותר.
את ״אקטיביזם המקלדת״ שפשט בשמאל אפשר לתאר כהמשך גיל הנעורים בדרכים אחרות. זו פוליטיקה של כינויים לגופו של אדם, של השמצות מופרעות ללא בסיס, של היפרבולה כשיטה וכל זה ללא גרם של הומור ובמבט מיוסר.
למה לכל הרוחות משהו צריך את זה אני לא יודע, אולי זה מפצה על משהו, בכל מקרה זה מצליח באופן יוצא דופן טוב, אני לא חושב שיש אדם שלוקח שמאלנים ברצינות יותר.
ובאותו נושא בדיוק, אם ראיתם את ההפגנות נגד שפירו בברקלי ולא יצא לכם החשק להיות שמאלנים אז אתם פשיסטים. מראה תועיל מאד.
ראשית טום, אין כמעט כל דמיון בין שמאל קיצוני אירופאי או אמריקאי לבין רוב רובם של הרואים עצמם סמולנים בישראל. מה שאי אפשר לומר על הימין הישראלי.
ואגב, אין לי ספק שהשמאל הקיצוני והפשיסטים הימניים נפגשים בכמה נקודות אבסורד מוזרות. (למשל השנאה לישראל)
אבל בתור מי שכותב על "צרור קללות, קריאה בשמות,הנחות חולניות לגבי המניעים של אנשים זרים, כינויים לגופו של אדם (אני הגננת, אל תשכח!), השמצות מופרעות ללא בסיס, היפרבולה כשיטה" וכו' – בתור אחד כזה לשלוח סמולנים להסתכל במראה זה, איך נגיד, מוזר? מעניין? סתם השלכה בוטה?
אם תמצאי פוסטים שלי בהם אני מנבל את פי (ולא ״גננת״ זה לא ניבול פה או כינוי גוף, תתקרבני פחות, נתקדם יותר) אני אשמח ללמד ולתקן את דרכי. אם את מתקשה עם בקורת נוקבת ובוטה, אז עדיף שתעצרי כאן, משום שזה לא הולך להשתפר.
אני בהחלט מסכים שאין דמיון מלא בין השמאל הישראלי לזה בעולם, ה״שמאל״ הישראלי גרוע עשרות מונים. השמאל הישראלי לא מתבייש בגזענותו (כל פעם שאת קוראת מירי סיבוני, תקראי בנפשך – מירי ניגר), לא מודה בפריבילגיות של חבריו(מה פתאום, זה פשוט בגלל הכשרון), לבן לגמרי באופן ששום תנועת שמאל בעולם לא הייתה מהינה להרשות לעצמה ופועל באופן אקטיבי ואלים על לשמר את הגטו בתוכו פועל (שנאת תל אביב לפריפריה).
למעשה, השמאל הישראלי אינו שמאל כלל, הוא סימולקרה בודרארית המסתירה שאין שמאל, רק בורגנות דוחה, דכאנית, מרושעת ומלאת תיעוב.
לא רק תיעוב למזרחים אגב, תיעוב כנגד כל מה שמזכיר לבורגנות המרקיבה מאיפה באה, חרדים שדומים לסבא רבא העתיק והמגעיל, או אשכנזים עם כיפות סרוגות שעד זוכרים מאיפה באו ובוודאי תיעוב לרוסים שלא סובלים מרגשי נחיתות תרבותית מול העילויים מפולניה. אם את לא רואה את זה, זה משום שאת חלק מזה.
האימפריה האוסטרו-הונגרית לא נכחדה, היא יובאה מוכנות למזרח התיכון, היא מתקיימת בחום אגוסט הנורא בחללים הלחים שבין ויטרינות הפורצלן הנלעגות וגגות הרעפים האדומים שבמדבר, נמסה לאיטה על הפיאצות הלבנות, רחבות הידיים וחסרות הצל בארץ השמש העולה על העצבים. תקראי את האוטוביוגרפיה המתקרבנת של יגאל סרנה, אם לא הקאת איפשהו באמצע, אין סיכוי להציל אותך.
ההסטוריה תשפוט את הימים הללו, ילדינו ונכדינו יביטו אחור וישאלו, איפה היית שהגטו התלאביבי הכריז מלחמה על המדינה שאת עטיניה רוקן, את בשרה פירק ואת משמניה חילק בין חבריו?
אני נתתי תירוצים תאמרי להם, אני נתתי תירוצים.
אגב, זה תום. אני לא אמריקאי.
עוד מניספט גזענות מכוער. אתה לא מתעייף?
תכניס לך לראש: השמאל לא מתעב מזרחים. הקשת המזרחית, למשל, היא חלק מהשמאל. השמאל מתעב גזענים כמוך, למזרחים אין שום קשר לזה. אשכנזים הם לא משהו שיכול להיות מזוהה עם שמאל, זה עוד סטריאוטיפ מבאיש שאתה מפיץ כמו פצצת סירחון. לינור, גלעד, סגל, בנט וכיוצא באלה חלאות, הם אשכנזים והם חלאות בדיוק כמוך כי הם סרחון גזעני, לא בגלל שאמא שלהם מפולין או מלוב.
בוודאי שהשמאל לא מתעב מזרחים, בוודאי שהקשת המזרחים הם שמאל מזרחי.
הנקודה היא שאתה לא שמאל.
אתה גם לא ליברל, לאלו לא אכפת מספיק מאחרים כדי שיטרחו להפריע להם לחיות, גישה לא רעה.
אתה שמאלן ישראלי מצוי, אדם שינק גזענות מחליאה נגד מזרחים וערבים עם חלב אמו וזו חרכה את נשמתו, כעת אתה חייב להוכיח שהם שהוריך תיעבו ראויים לתיעוב, אחרת תצטרך להודות באמת על הוריך, אמת קשה ומכוערת.
אז אתה מכנה את שנואי נפשך בכל השמות שאתה יכול להמציא (לא הרבה), אבל הכתם נשאר על הנשמה. אתה מספר לעצמך על ״סיבוני״ ו״רקב״ ו״בבונים״ ושאר ירקות תפלים מבית היוצר הזואולוגי של הגזען הנפוץ, אבל הכתם נשאר על החולצה השחורה, חומה, כחולה, לא משנה מה צבע המדים שבחרו אנשים מסוגך כדי להיות יוניפורמים. כל שאתם זקוקים לו זה שהקבוצה הפוליטית אותה אתם מחריבים תהיה נואשת מספיק כדי לקבל את הסגנון הדוחה שלכם, את האלימות, את השנאה היוקדת לכל דבר שאינו חדגוני כמוכם.
העובדה שטיפוסים מסוגך ממלאים את שורות השמאל הבורגני החדש משמחת אותי מאד.
זו תחילת הסוף של האנומליה החולנית שאחזה בשמאל. ברוך שפטרנו
אתה לא מכיר אותי או את ההורים שלי, אבל פרויקטציות מטופשות נוסח ג׳ון גודמן בביג לבובסקי הם לחם חוקך. הכללה, סטרואטיפיזציה גסה, פרויקציה, עלילת דם. זה המהלך.
זה שאתה חושב בצורה פרמיטיבית כמו ההורים שלך לא אומר שאני כמוך, כי אני לא.
אני לא שונא מזרחים או אשכנזים או שחורים או אנגלוסקסונים. הכל פרי הדמיון המעוות שלך. אתה יכול להאמין לי או לא, זה לא ממש מזיז לי. אני יודע את האמת על עצמי, אתה לא. אני לא חושב בכאלה מונחים, זה אתה, לא אני.
אתה מלא שנאה וזה עצוב. מנסה להצדיק כל מני דברים שאי אפשר להצדיק, זו לא אשמתי שאתה טיפש. אתה בסך הכל קונפורמיסט שמתחזה לאיזה רדיקל. חי במדינת אפרטהייד וקונה את כל הפרופוגנדה כמו פרה מטומטמת ואז מנסה להצדיק את זה. זה פשוט פתטי, מעורר רחמים בעברית.
לא זכור לי שהשתמשתי בשם סיבוני, אני לא רואה בזה איזה כינוי גנאי. אתה שקרן עלוב. רגב ואתה ודומיכם הם בבונים רקובים, אתה יכול לצטט אותי. זה לא קשור למזרחים, זה קשור למוגבלים שכלית כמוך.
אתה מדבר על ״יוניפרמים״ כשאתה מצטט את מערכת ההסברה הישראלית כמו תוכי מדי יום? אתה הקונסזוס במדינת האפרטהייד, אתה לא איזה פרינג׳, אתה אופורטוניסט מבחיל,טרול שיודע שהוא מכוער וכל מה שהוא יודע לעשות כדי להגן על התועבה שהוא מייצג זה להגיד ״תראו, הם מכוערים יותר, והכל יחסי״. אתה באמת חושב שאתה מקורי על רקע השיח הישראלי? חד גוניות צריך להיות השם האמצעי שלך.
שמאל בורגני? אתה בורגני עלוב, מרוויח משכורת היי טק ואז בא ללמד אותנו על פשוטי העם? GET THE FUCK OUT OF HERE
אל תקח את זה אישית, אני מניח שיש לך חבר שהוריו שונאים מזרחים, דודים גזענים, סבתא שלא יכלה לסבול כלה פרענקינה, חבל שאתה מתכחש כלכך לעובדות הקשות של גזענות למזרחים בישראל, זו לא גזענות שבאה מהשמיים, זו גזענות של אנשים, המוני אנשים, כולם אשכנזים, זה מתועד לעייפה, ההכחשה כלכך נלעגת.
אם אתה לא רואה בכינוי ״סיבוני״ גנאי, כל מה שכתבת על ״אי-גזענותך״ בטל בשישים.
מה שיותר משעשע זה שאתה לא מסוגל להתמודד עם שום טענה, אני פשוט נהנה מזה באופן שקשה לתאר, מלבד קללות ואמירות גנריות כמו ״מערכת ההסברה הישראלית״ אתה לא מסוגל באמת להפיק שום דבר. אתה מבין שכולם רואים לך את הלבנונית נכון? אתה מבין שאתה מזיק לשמאל נכון? אתה מבין שאתה כל מה שאני צריך כדי להראות שאני צודק נכון?
לא, אתה לא מבין. בחיים לא תבין, אבל אולי, רק אולי, אחרים בשמאל יחלו להקיא אנשים כמוך מתוכנו ואז, רק אז יש סיכוי לשמאל, כל עד אנשים כמוך הם חלק מהמחנה, אין לשמאל סיכוי.
בכל המשפחות יש מישהו גזעני, איזה ארצ׳י באנקר אחד או יותר, איך זה מעלה או מוריד מאיזשהו טיעון?
הבעיה איתך זה לא שיש במשפחה שלך מישהו גזעני. הבעיה שאתה עצמך גזעני,אתה נשפט על פי דברים שאתה אומר, לא על פי דברים שאמא שלך אולי חושבת.
לא ידעתי על סיבוני, אם זה השם המקורי של רגב זה באמת גזעני לעשות לה אאוטינג. לא הכחשתי שיש גזענות אצל אשכנזים, בדיוק להפך.
אני באמת לא מבין, אולי הוד גאונותו יסביר כדי שכולנו נבין. כי השמאל באמת מודה לך על הדאגה הרבה. לא ידענו שהצטרפת לפתע לשורתינו. איזה אנשים בדיוק צריך להקיא ומדוע? כי חשבנו שאתה נגד להקיא אנשים ואתה כל כך סובלני. או שזה רק כשמדובר בנאצים, סמטרוביצים, או קו קלאס קלאן .
אני בעד להקיא מ*תוך קבוצת ההתייחסות שאני תופס כשלי* אנשים אלימים, אנשים שחושבים שמותר להם להרביץ לאחרים בגלל דעותיהם, אנשים שמשתמשים בזואולוגיה כדי לתאר אחרים, אנשים שמשתמשים בשמאל כקרדום לחפור בו, או כפטיש לפצח בו גולגלות.
אתה יודע, כמוך.
אלא אם כן אלו החיות הנאציות להם חילקת מחמאות ש ״לא יצאו פריארים״ לאחר שרצחו בדריסה מפגינת שמאל בוירג׳יניה. אז למה השמאל צריך לצאת פריאר ולא להגן על עצמו?
אלא אם כן זה עזריה, גזען מבחיל, רוצח בדם קר, שאיימת שאם שערה תיפול מראשו תהיה אלימות. מי שמדבר על אלימות.
שקרן.
הן לא בקבוצת ההתייחסות שלי ועל כן כל שאני יכול לעשות זה לוודא שהם מדברים בחופשיות, שהם נשמעים ברמה ושאיש לא עוזר להם להראות שפויים.
בשביל זה יש אותך.
כל החיבור בין הציונות ליהדות הוא מלאכותי, לא מבין איך אנשים עדיין נופלים בפח הזה. ברגע שהסכסוך עם הפלסטינים יפתר, ההפרדות מהדת במדינה תתרחש מהר מאוד. החיבור בין הדת למדינה נועד למטרה אחת בלבד: למנוע את התסריט מהלך האימים של תפיסת השלטון ע"י ערבים, זה הכל.
זו גם הסיבה מדוע השמאל הליברלי האמיתי לא מגיע לשלטון, אין לו פתרון דמוקרטי ליברלי למניעת התסריט אפילו שהוא רחוק כרגע מהמציאות.
הציונות והיהדות הן מקשה אחת. כל הרעיון של "עם ישראל" ו"ארץ ישראל" נולד מתוך היהדות, ולא מתוך הציונות, ועל 2 הרעיונות הללו הציונות מתבססת.
היהדות הינה דת לא לאום, מדינת ישראל כבר קיימת עשרות שנים, למה מתקיים האילוץ הכפוי הזה של דת-מדינה ? למה הדת לא הופרדה מהמדינה ? מה הבדיחה העלובה הזו של מדינה יהודית ודמוקרטית ?
כל זה נועד לשרת מטרה אחת בלבד כפי שציינתי קודם,
החיבור הזה של דת ומדינה הוא מלאכותי, וברגע שההצדקה לקיומו תפסק גם הוא יחדל להתקיים.
היהדות היא דת, היהודים הם עם. מדינת היהודים אינה מדינת הדת היהודית אלא מדינת העם היהודי. אין שום סתירה שהיא.
יהודים רבים ברחבי העולם, למעשה רובם, לא חושבים שהם עם בגלל דתם. האמריקאים רואים עצמם אמריקאים בני דת משה, וכך גם רובם המוחלט של יתר יהודי התפוצות. אפילו נטורי קרתא בארץ לא רואים עצמם חלק מההזיה המטופשת שלך.
http://www.pewforum.org/2013/10/01/jewish-american-beliefs-attitudes-culture-survey/
רוב מוחץ של היהודים האמריקאים אומר שלהיות יהודי זה עניין של של מוצא ו/או תרבות, ורק מיעוט מגדיר את הדת כגורם היחיד שמגדיר מיהו יהודי.
אבל למה שתתן לעובדות להפריע לך.
יש לך במה לגבות את האמירות הללו, או ששוב אתה משקר?
רוב היהודים בעולם לא חיים בישראל ולא מזהים עצמם כחלק המלאום הישראלי. הציונות היא כישלון גם כי רבים מהם בארץ לא רואים ביהודות כמשהו שמגדיר את לאומיותם. לדוגמא בולס טריפות כמוך מוכיח שמדובר באוסף שבטים ללא סולידריות, ללא טריטוריה מוסכמת, ללא דבר משותף מלבד שנאה לאחר (ניצולי שואה, אשכנזים ופלסטינים ופליטים במקרה המבחיל שלך, או מזרחיים, דתיים בשבטים אחרים)
אם היית מכיר אמריקאים יהודים היית יודע שכל קשר בינם לבין ישראל לא קיים ברוב המקרים. רוב האמריקאים היהודים הצביעו למפלגה הדמוקרטית, לקלינטון ולאובמה, ולא לטראמפ.
לצעוק בצורה אינפנטילית ״שקרן״ לא בדיוק יעזור לך. אתה עדיין חי בהזיה, כלוא בגטו פיזי ומחשבתי.
היהדות היא דת, היהודים הם קבוצה אתנית שהיהדות היא דתם, מכאן שהיהדות היא גם דת וגם לאום.
"הטענה שהיהודים הם עם – טענה שאין לה בסיס …"
איך אפשר להתייחס אליך ברצינות? אפשר לטעון שזו טענה שגויה, אבל שאין לה בסיס? אתה רק מראה שתפיסת המציאות שלך מעוותת.
אמר רוטשילד "ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד…" הוא טוען שיהודים הם נחותים מאחרים ולא מסוגלים לקיים מדינה, ובכך מקיים את ההגדרה שלך לאנטישמיות, וגם לאוטו-אנטישמיות.