לא, יוני, אתה מפספס לחלוטין (או מיתמם, אני לא בטוח). ניתן לטעון בעקביות שעינויים הם פסולים תמיד ובכל מצב, או שהרג של אדם בידי אדם אחר הוא פסול בכל מצב, ואם זו הטענה, אוקיי. יש אכן טיעונים חזקים כנגד עונש מוות שמתבססים על עקרונות אוניברסליים.

אבל הלגיטימציה של פלסטינים להוציא להורג מוכרי קרקעות ליהודים איננה נובעת מכך שהם סובלים, או שמגיע להם הנחת סלב מוסרית משום שהם כבושים. כמו שציינו כאן, גם עמים חזקים וכובשים מוציאים להורג ומענים בני אדם וזה מתקבל בהבנה ע״י אנשים נורמטיביים. הפלסטינים עושים זאת משום שמוכרי קרקעות ליהודים בסיטואציה של האפרטהייד הישראלי הם בוגדים בעמם. הם לא מוכרים נדל״ן בשוק החופשי, אלא מסגירים חבלי מולדת לעם פולש שמבצע טיהור אתני באחים שלהם, בעבור בצע כסף. אין הרבה קהילות שמגלות חמלה כלפי אנשים שכאלו.

שוב (יוני), לגיטימי לומר שאין סיטואציה שבה עינויים הם לגיטימיים, אפילו ראוי לשבח. אם זו טענתך (אני מודה שאני לא לגמרי מבין), אז אוקיי, אני מקבל.

הבגידה היא לא "מכירת קרקעות". אם פלסטיני אמריקאי מוכר קרקע באמריקה ליהודי אמריקאי, זו עסקת נדל"ן ולא בגידה בשום דבר. בסוף, המאה התשע-עשרה, כשהציונים הראשונים קנו קרקעות בארץ ישראל, לפני שהערבים הבינו שכוונתם היא לרשת את הארץ, זו הייתה עסקת נדל"ן. אפילו אם פלסטיני תחת אפרטהייד ברמאללה מוכר נכס משפחתי בקליפורניה או באנדלוסיה לישראלי יהודי מתל אביב אין זו בגידה (אם כי זו גם לא ממש עיסקה בשוק חופשי, אין נייטרליות בין בני הגזע העליון לבני הגזע הנחות בארץ ישראל, ולכן גם אין עסקה נייטרלית ביניהם).

מכירה של קרקעות בשטחי האפרטהייד הישראלי מפלסטיני ליהודי היא בגידה שאין חמורה ממנה (מבחינת הפלסטינים). "עסקה" שכזו לא קשורה בשיט לעסקת נדל"ן בקליפורניה. יהודים יכולים לקנות נדל"ן בלוס אנג'לס, ומה שהם קונים לעצמם זו בעלות על נכס, במובן הקפיטליסטי של המילה. הם -אינם- קונים את הריבונות על אדמת קליפורניה. הצבא הישראלי לא מלווה אותם. זה שהם קונים את האדמה לא מחיל עליה את החוק הישראלי. הם משלמים מיסים לארצות הברית, אם הם יעשו רעש יבוא שוטר אמריקני עם צו חיפוש אמריקני, ואם יתנגדו לו אז יזרקו אותם לכלא אמריקני על פי החוק האמריקני.

באפרטהייד הישראלי, "קנייה" של אדמות היא בסך הכל עוד טקטיקה על מנת להעביר את השליטה הריבונית באדמה לידי הגזע העליון בארץ ישראל. היא מקבילה בערך ל"קנייה" של אדמת אמריקה בידי האירופאים תמורת חרוזים. כאשר יהודים "קונים" אדמה מבני הגזע הנחות בארץ ישראל, הם לא קונים נכס – הם גוזלים בכוח הנשק ריבונות על אדמה לא להם תוך שימוש בטרמינולוגיה קפיטליסטית של זכויות קניין.

אתה יותם או יוני או שניהם?

אתה מבין למה זה משנה, אתה לא עד כדי כך נאיבי. זה משנה משום שאנשים שכותבים תחת שני שמות שונים הם בדרך כלל מתחזים, מעין טרולים של הסברה שמשתמשים בכמה זהויות מזויפות לפי הצורך. ומי לעזאזל רוצה לדון עם טרול?

עוד סיבה שמעוררת חשד שאתה טרול – סגנון הכתיבה שלך, שמזכיר דף מסרים. יש כאן לפעמים מגיבי "מרכז קיצוני" שבעוד שאני לא מכבד את סגנון הדיון שלהם, לפחות אני יכול להעריך אותו מבחינה טכנית. סוג של ג'וג'יטסו ברזילאי של מילים. מסתובבים, מטעים, מבלבלים, ובסוף חוזרים לאותה נקודה ומקווים שהתישו אותך. אני די משוכנע שאנשים כאלו הם לא טרולים אלא סתם אובססיביים – הסגנון שלהם אישי מדי, מתוסבך מדי, דורש השקעה רבה מדי.

אתה לא עוסק בג'וג'יטסו מילולי, אלא נשמע כאילו אתה מצטט מהמדריך לסוכן ההסברה המתחיל. אתה חוזר על ססמאות שנשמעות כמו איזו קריקטורה של "שמאל ליברלי" כפי שאנשי ימין מסוגלים לדמיין, איזה ממבו-ג'מבו לא ברור של "אדם הוא אדם", "אלימות לא פרופורציונלית", "יש דברים שהם לא לגיטימיים בכל מאבק כלשהוא", ואתה לא עובר שום התפתחות, אתה לא באמת מגיב לטיעונים של בן השיח אלא חוזר על דף המסרים שלך. זה מזכיר ספינים של דוברים רשמיים, מעין דיבור חסר תוכן כזה שקל מאוד לזהות.

כמובן, יכול להיות שאני טועה לחלוטין, שיש לך חבר או אח בשם יותם שגם נוהג להגיב ב"חברים של ג'ורג'" והשם שלו שמור בדפדפן, ופשוט יצא לך להגיב מהמחשב שלו. יכול להיות שסגנון ה"דיון" הסטטי שלך הוא תמים לגמרי, זה לא שלישראלי הממוצע יש דעות משל עצמו שחורגות מדף המסרים הלאומי שלנו. ואם זה ככה, סליחה על שחשדתי בכשרים.