השופט כל הארץ לא יעשה משפט?
בג”צ קובע שאם אתה פלסטיני, המשפחה שלך היא בת ערובה לפעולותיך
בג”צ דחה ביום חמישי האחרון שורה של עתירות כנגד הריסות בתים (את פסק הדין, שממנו אצטט בהמשך, אפשר לקרוא כאן.) כמו באלפי מקרים קודמים – קשה למצוא ולו מקרה אחד שבו בג”צ מנע הריסת בית; לכל היותר עיכב את ההריסה או דרש אטימה במקומה – השופטים קיבלו את עמדת מערכת הבטחון.
עם יוצא דופן אחד: בעוד שהשופטים אישרו את ההריסה של רוב הבתים אותם דרשה מערכת הבטחון להרוס (וזו אכן החריבה ארבעה מהם אתמול) הם הסכימו, פה אחד, למנוע את ההריסה של דירה בבית דירות, שהחשוד בפיגוע שהתגורר בה גר בה בשכירות ושלא היה לו קשר משפחתי עם בעל הבניין – אבל התנו את ההמנעות מהריסת הבית של אדם שלישי בכך שהוא יפנה את משפחת החשוד בתוך 48 שעות.
מהפסיקה של שלושת השופטים – לידיעת התביעה בהאג, מדובר בנשיאה מרים נאור ובשופטים חנן מלצר ונועם סולברג – עולה מסקנה חדה: בעוד שיהודי יישפט על ידי מערכת המשפט הישראלית כאילו היה פרט, כאילו לפעולותיו-שלו אין השלכה פלילית בפני עצמן על אנשים אחרים, הרי שפלסטיני יישפט כחלק מקולקטיב. אם הוא יבצע פשע, כל הקולקטיב יישא בעונש. גבולות הקולקטיב הזה לא מוחלטים, אבל בפסיקה הנוכחית הם מוגדרים כמשפחתו של החשוד.
כלומר, אם אצא מחר מביתי ואדקור אדם, אני אועמד לדין ככל הנראה באשמת נסיון לרצח בנסיבות מחמירות. יתכן שבני המשפחה שלי יתושאלו, כדי לנסות להבין מה לעזאזל הלך פה, אבל אף אחד לא יודיע להם שהם צריכים לעזוב את הבית שלהם תוך 48 שעות, כי כוחותינו האמיצים יגיעו כדי להרוס אותו. אם פלסטיני תושב הגדה, מזרח ירושלים ואולי גם יפו יעשה את אותו הדבר, משפחתו תשא בעוונו.
השופט מלצר כותב זאת במפורש (סעיף 4ב’): “הדגישה ב-בג"צ 8091/14 (31.12.2014) כי לשיטתה אם יהיה בידי בני משפחת המחבל שביתם עומד להיהרס לשכנע בראיות מינהליות מספיקות כי טרם ביצוע הפיגוע הם ניסו להניא את המפגע מהביצוע, כי אז מן הראוי לייחס לנתון זה משקל משמעותי ביותר, העשוי, במקרים מתאימים, לשלול החלטה להריסת ביתם של אותם בני משפחה. גישה זו מקובלת עלי.” ההדגשה שלי.
כלומר, כל המשפחה כולה משמשת כבת ערובה לפעולתו של המפגע; אם היא לא מסוגלת להוכיח שהיא ניסתה למנוע את הפיגוע, היא תשלם את המחיר. כאן יש לציין שאם תגיע נרעש לתחנת המשטרה ותאמר לשוטר שאתה ידעת שאחיך עומד לדקור מישהו, ניסית לשכנע אותו ולא הצלחת – אתה מפליל את עצמך. מעניינת גם התפיסה, שחוזרת גם אצל נאור, שעל פיה המשפחה הפלסטינית היא בעצם סוג של מוח כוורת: אין אפשרות שאחד מבני המשפחה לא יידע על כוונותיו של אחר. ומכאן עולה מסקנה נוספת: שמבחינת בני המשפחה הפלסטינית, כפי שהם נתפסים על ידי השופטים הנכבדים, מותו של בן המשפחה הוא אבידה נסבלת – מה שאין כן בהריסת ביתם. בשונה מכל בני האדם, אומרים לנו השופטים, האם הפלסטינית מעדיפה את הנדל”ן על חיי בנה. האם השופטים לא שמים לב כיצד הם מיישמים סטריאוטיפ אנטישמי מובהק על הפלסטינים?
השופטים אומרים שוב ושוב שהמטרה של הריסת הבתים איננה “ענישתית” אלא “הרתעתית.” מדוע, אם כן, לא ייהרסו בתיהם של מפגעים יהודים? הרתעה היא דבר חשוב מאד, אחרי הכל. נאור, כהרגלה, מתחמקת: “בעתירות שלפנינו הועלתה טענת ההפליה באופן כללי בלבד, מבלי שהובאו תימוכין רציניים לה. העותרים לא הציגו אפוא תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענתם, ומשכך אינה מצדיקה את התערבותנו.”
הלו, החברה נאור! נרדמת תוך כדי כתיבה או משהו? הנה התימוכין שלך: מדינת ישראל ביצעה כך וכך אלפי הריסות בתים. כולן בלי יוצא מן הכלל היו בתים של פלסטינים. כולן נשענו על אותן תקנות שעות חירום שחלות עד לרגע זה ממש בישראל ושמתוקפן, למשל, אתם ממשיכים לאשר את הרדיפה של ג’ון קרוסמן (”מרדכי ואנונו”). למרות שורה של פיגועי טרור מצד יהודים (עייני בערך “טרור יהודי” בוויקיפדיה לרשימה חלקית), אף בית של מחבל יהודי לא נהרס. הנה האפליה, החברה נאור: הושיטי היד וגעי בה.
ואל המקום שבו לנאור יש מספיק שכל להתחמק ולא להגיע אל המסקנה המפורשת, מתפרץ סולברג ופולט את האמת: “הטעם לכך שלא נעשה שימוש בתקנה 119 כלפי יהודים נעוץ בכך שבמגזר היהודי אין צורך באותה הרתעה סביבתית שהיא תכליתה של הריסת הבתים. הציבור היהודי, ככלל, מוּרתע ועומד, ואינו מוּסת. אמנם אין לכחד: יש ויש מעשים של תקיפה מצד יהודים כלפי ערבים. לבטח מחוייבוֹת רשויות האכיפה, ונדרשים בתי המשפט, למצות גם במקרים הללו את הדין הפלילי עד תום. להוותנו אף לכדי הרצח הנורא של מוחמד אבו-ח'דיר הגענו, שלא לדבר על הרצח המזעזע של בני משפחת דוואבשה, שלא כל פרטיו ידועים. אך השוני עולה על הדמיון בכמה וכמה היבטים, ובעיקר לצורך ענייננו – ביחס הסביבה: גינוי תקיף והחלטי מקיר לקיר במגזר היהודי, מה שאין כן בצד שכנגד.” אמור מעתה, יש לנו חוק אחד – תקנות שעת חירום – אבל אנחנו נפעיל אותו בצורה שונה על שני ציבורים שונים. אדם יישפט לא על פי העבירה שביצע, אלא על פי הציבור שאליו הוא משתייך.
למרבה הצער, אי אפשר לומר שמדובר בחידוש משפטי. שופטי בג”צ מיישרים קו עם ליצני הגיהנום של לאטמה, ועם, בלשון המעטה, תקדימים משפטיים בעייתיים מתקופות אפלות (TM).
אבל רגע, “אדם יישפט”? אין ולא היה פה שום משפט. העבירה שבה מואשמים הפלסטינים – היותם בני משפחה של חשודים בטרור – היא לא עבירה שאפשר להתגונן מפניה. החשודים עצמם – כן, חשודים! – מתים ברוב גדול של המקרים. הם כבר באו על עונשם, אם בכלל עשו משהו. בבואם לאפשר את הריסת בתי קרוביהם, השופטים לא דורשים אפילו הליך משפטי שיוכיח שהאיש שלכאורה ביצע פשע שבעטיו יענישו את קרוביו יורשע למצער בעבירה שבה נחשד. די בכך שהרשויות אומרות שהוא ביצע את העבירה, כדי להעניש את קרוביו. הללו לא יכולים אפילו להעלות טענות לחפות בן משפחתם.
זה, רבותי, איננו משפט. זו תיאודיציאה בלשון משפטית על מעשי נבלה ופשע, שמטרתם המשך דיכויו של עם אחר. וזכרו, החברים נאור, מלצר וסולברג, את ימי שפוט השופטים: גם שופטים יכולים להשפט. יש תקדימים. מוטב שתהרהרו בהם.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
פוסט חזק ונוקב ביותר.
מה בדבר גאולה עמיר? אם יש מקרה שבו יש חשד למעורבות המשפחה, זה המקרה. ולפי ההתבטאויות האחרונות של חגי עמיר, אלי צריך גם כאן הרתעה.
גורביץ, רציתי לשאול אותך ואת ברייטמן, לגבי הפעולה של הימ"מ בבית החולים – אמרת שאח שלו רואה אנשים בלבוש אזרחי מסתערים עליו ובאינטסטינקט מגן עליו. נגיד שהיית אח שלי והיית יודע שאני מחבל, ושנינו היינו בביה"ח. ברגע הראשון שהיו מסתערים עליי עם נשק, מי היית חושב שזה, סנטה קלאוס, או כוחות הביטחון הישראליים?
ואם הוא חושב שאלו כוחות הבטחון הישראלים. הוא לא אמור להגן על אחיו? כי ברור שהם לא יהרגו את אחיו?
לא יודע מה זה אמור. אתה היית תוקף את כוחות הבטחון הישראליים?
אין עם זאת הצדקה של התוצאה המלוכלכת, למרות שהסכסוך מלוכלך. במבצעים של הימ"מ יש הערכה גסה הרוג אחד, לא יודע אם זה טוב או לא, אבל מכאן ועד לשאול "מה הוא היה אמור לעשות כשהוא רואה אנשים בלבוש אזרחי מסתערים על אח שלו" ושמכאן משתמע שהרגו אותו בגלל שהוא פעל מתוך ברירת מחדל ושכל נער היה פועל במצבו , זה מתאים לסיפורי בלשים.
או קי, מה אתה היית עושה?
אולי מתנחלים אנשי "תג מחיר"? זה לא שחסרים מקרים של אזרחים נושאי נשק שתוקפים פלסטינים בלי קשר לכוחות הביטחון.
מעולם בית משפט לא הגן על איזה עם מפני שלטון דורסני, אפילו לא בגרמניה ההיא.
הדג מסריח מהראש.
בית המשפח העליון הוא מייסד האפרטהייד ומעוז הגזענות והדיכוי.
עלאכ אסמולנים.
כמו שהשב"כ אסמולני כך הבג"צ, הבד"צ, מועצת רש"ע ורבני פש"ע אסמולנים.
חבל שלא הקדשת פסקה לדרישה של מלצר שהמשפחה תביא ראיות. איזה ראיות יש בידם להביא? העדויות שלהם לא אמינות, הם יגידו כל דבר כדי לא לאבד את ביתם. אז שידאגו למכשיר הקלטה פועל? לא רע, אבל אם יש לכם מכשיר הקלטה פועל שם, אתם בעצם עושים הצגה בשביל בית המשפט? כנראה שבפסיקה שאין לה דבר וחצי דבר עם חוק ומשפט מסתדר להם לבוא בדרישות וטענות למי שהורסים להם את הבית על לא עוול בכפם.
מי בדיוק ישפוט את שלושת השופטים?כדי שזה יקרה צריך לקרות אחת מהשניים או סנקציות איומות נגד ישראל מה שלא יקרה בעתיד הנראה לעיין כל עוד הקריקטורות האנטישמיות שולטות בפוליטיקה האמריקאית,או כיבושה של ישראל בידי כוח בינלאומי מה שלא יקרה גם בגלל מפעל הטקסטיל .סביר להניח שהאדונים מלצר סולברג והגברת נאור ימותו בבוא יומם בשיבה טובה
״הם כבר באו על עונשם אם בכלל עשו משהו״
כמו שמירי רגב אמרה ״ אם אמרה ״ בעידנא דריתחא.
אני עומד מאחורי "אם בכלל עשו משהו." חלק ניכר ממקרי ההרג בזמן האחרון מפוקפק בלשון המעטה.
אתה עומד מאחורי זה כמו ילד במחבואים שכולם רואים אותו והוא משחק אותה מת. בחייאת, אל תלמד אותנו לחשוב. אם יש לך סימוכין קונקרטי לגופו של מקרה, תציג אותו. אל תגיד לנו שבגלל המוניטין של איי בי זי הוא צריך להילקח בחזקת אשם או צדיק כל עוד הוכח אחרת.
אני כבר לא מדבר על עמירה הס שמביאה טענות פלסטיניות על שתילת סכינים על אנשים אחרי שנהרגו. בא נניח שמדובר בהשמצות חסרות ביסוס. אבל אפילו ממשלת ישראל חזרה בה מהאשמות במספר מקרים כמו הערבייה הישראלית בעפולה או אחד הדורסים ליד חברון.
האמונה שלך בהאג וביתר הקונסטרוקטים של המשפט הבינלאומי די מכמירת לב לדעתי.
להפך, טוב שלפחות מישהו מאמין בהם.
תיקון – המדינה הרסה גם בתים של מתנחלים, והדבר. משמש כתמריץ עבור חלקם לצאת לעשות פיגועים.
כן, זה בדיוק אותו דבר. כשהורסים בית של משפחה פלסטינית גם הם מקבלים פיצויים ודיור חילופי.
מהזתומרת? אסירים פלסטינים מקבלים קצבה מהרשות, זה כן מתמרץ אותם לעשות פיגועים? לא הכל כסף בחיים.
זה נסיונות ריבוע המעגל ,השעטנז הזה המתקרא ישראל והשטחים.
שעטנז אזרחי כלכלי משפטי צבאי.
וכידוע אי אפשר לרבע מעגל…אולי צריך להזכיר לאורי אריאל ושות'(והשתקפותו/השתקפותם במערכות הישראליות) הלכות שעטנז במקום הלכות סירוס חתולים
לייק גדול.
מהאספקט ההרתעתי, נראה שהריסות בתים אכן מרתיעות ואף מביאות להסגרת רוצחים.
וואלה? וואלה,
"מחקירה ראשונית בשב"כ עולה כי שאדי מטאוע, תושב חברון בן 28, סיפר לאחיו שביצע את הפיגוע. האח מיהר לעדכן את אביו והשניים החליטו להסגירו לידי ישראל מחשש שביתם יהרס. בחקירתו הראשונית הודה במעורבותו בפיגוע".
הטענה לפיה לא מענישים אדם בשל פשעו של אדם אחר אינה מתקיימת בחוק באופן גורף, למשל אשה החבה לבנק את חובות בעלה הגנב, או אלו שאחריותם שילוחית. ישנם מקרים בהם קרובי משפחה או מעסיקים משלמים על פשעיו של אחר בשל קרבתו.
מעבר לכך הבסיס לטענה כולה היה מחזיק מים אם מטרת החוק הייתה באמת ענישה. היא לא, ומעולם לא הייתה וכך גם אמר השופט.
אלא שמטרת החוק אינה ענישה לכשעצמה, משום שבזו אין טעם והיא הרבה לאחר המעשה. שהרי המתים לא יקומו מקברם, הנאנסות לא יסלחו למעניהן והילדים לא ישכחו את רצח אימם האהובה לנגד עינהם.
מטרת החוק היא הרתעת אחרים מביצוע עבירות דומות. למרבה המזל האכזריות שבכליאת אדם לעשרות שנים היא איום גדול דיו למרבית בני האדם בעולם המודרני ואיננו נזקקים עד לנשרים של דם והעלאה למוקד בכיכר העיר.
עכשיו ישאל את עצמו כבודו, כאשר בא המחוקק להרתיע מתאבד, מה הכלים שיש לו על מנת לעשות זאת?
יגדיל ויעשה אם יתגבר לרגע על עצמו ועל הכללים המגוחכים שהמציא למען יחשוב עצמו מוסרי או נאור או כל קשקוש אחר שהוא מספר לעצמו לפני השינה. אשליות המוסר של מר אינן מעניינות יותר מפנטזיות המיטה שלו.
שכן למרבה האימה, המחבלים בפריז חשבו עצמם למוסריים ממנו פי כמה, מה גם שהם בניגוד אליך כופר, שלחו ידם ונגעו בפניו של האל כשפיצצו את גופם הזמני בלב הבטקלן בדרכם לגן העדן.
אז בוא נשאר פרקטיים. איך מרתיעים מתאבד?
אז לטענתך כל עוד "מרתיעים מחבל" מותר ואף רצוי להעניש אדם חף מפשע (ולהזכירך, כל עוד אדם לא הורשע בעבירה הוא בחזקת חף מפשע)?
איך מרתיעים מתאבד? פשוט מאוד – אתה יכול לקבור אותו עם בייקון. אתה יכול לארגן קליעי גומי עם דם של חזיר בהפגנות (זה אגב יכול לעבוד נהדר גם עם מתנחלים). אתה יכול לחייב עצירים בטחוניים עם מידע על אירועי טירור לאכול חזיר. תפגע בהם איפה שזה כואב באמת – אם הם לא מפחדים למות, תגרום להם לפחד מהמוות (ולשאלתך, אני מאוד בעד אימוץ כל השיטות האלה).
הריסת בתים זאת לא יותר מדרך נבזית ומגעילה של הציבור לתלות אנשים בכיכר השוק. אתה בעצם אומר שעצם העובדה שקרוב המשפחה של מישהו פושע אומר שגם הוא אשם. אתה לא רואה את הבעייתיות בזה?
גם כליאה לעשרים שנה היא דרך מגעילה ונבזית במיוחד לתלות אנשים בכיכר השוק, אני אומר שצריך דרך להרתיע פשיעה חריפה שמונעת אידיאולוגית ולא כלכלית.
יש הבדל עצום בין לתלות אדם *אשם* בכיכר השוק לבין הריסת בתים, שזאת נטו נקמת דם, רק במילים אחרות.
ונתתי לך דרך להילחם בהם אידיאולוגית. להשתמש נגדם בחזיר ומוצריו, הם מאמינים הרי שאם הם רק יגעו בחזיר הם יבלו לנצח בגיהינום. משום מה התעלמת מזה (כמו גם מהטענה של לא להעניש אדם חף מפשע).
בוא ונאמר וזה בנך הצעיר שעומד אל מול הגרדום וביתך שיעמוד איתן או ביתך שיהרס ובנך שיכלא? מה אתה מעדיף? אני מניח שאני יודע את התשובה. ענישה אינה נקמה, תנסה להבין את זה.
מכיוון שאתה לא מכיר ערבים, אסלאם או חזירים אני מנסה להמנע מביקורת קטלנית מדי, אבל אם בקשת אז הנה.
ראשית אתה מדבר שטויות ואינך מבין דבר וחצי דבר בהלכות האסלם ואתה מצטט שטויות שכתבו דוברי שטויות, שנית אתה גזען שמניח שערבים מוסלמים הם מטומטמים, שלשית אתה גזען בשנית משום שאתה מניח שגם אם ישנה בעיה אמיתית בהלכות חזיר באסלאם אז הפסיקה האסלאמית לא תתגבר על הקשקושים הללו בחצי פלפול ורבע, רביעית למה לכל הרוחות אתה מתבטא בנושאים שאין לך מושג ירוק בהם.
אנחנו נצעק שאנחנו מפחדים מחזירים אז הם יבואו אלינו עם חזירים. רק צריך לתפוס את תשומת הלב שלך ואז אתה מציית כמו טאטאלע.
גם הטענה לפיה אדם אינו מת ממחלתו של אדם אחר אינה מתקיימת באופן גורף, למשל אישה המתאבדת לאחר מות בעלה
למרות הפיתוי, הנושא שמעסיק אותנו הוא המאבק הפלסטיני ולא המחבלים המוסריים מפריז.
למרות שקשה לך להפנים זאת כי שטפו את מוחך אחרת קו ישיר מחבר את המחבלים מפריז למאבק הפלסטיני.
מזל שמוחי נשטף, אחרת הייתה סכנה שיהיה זב מוגלה כמו מוחך האותנטי. והקו הישיר הזה שאתה מדבר עליו, מהו? או שמא עלינו להסתפק באמירה שלך, האותנטית
תראה, לא די בכך התגובה שלך ולא רלוונטית שכן אנו מדברים על ענישה ואתה מדבר על התאבדות ומגדיר אותה כעונש, לא מבריק בא נאמר. לא מספיק שביטלת את דברי והחלטת בשבילי על מה נושא הדיון, הגדלת והדבקת זיבה מוגלתית למוחי ״האותנטי״ ויצאת גם קטן וגם גזען, כרגיל.
אחרי כל הטוב הזה אתה מצפה להסברים ממני?
אבל, תראה כמה אנחנו האותנטים סבלנים למזוייפים כמוך.
אז, קרא את אייל מגד בהארץ, הוא ניסח את זה לא רע, אם תרצה תוספות, אני יכול להשלים את מה שלא הבנת.
א) מוטאווע דווקא אינו מתאבד, והוא גם לא הורתע (עובדה שהוא עשה את מה שעשה למרות הידיעה הסבירה שבית משפחתו ייהרס בעקבות זאת). אולי יש מחבלים פוטנציאליים שהורתעו, אבל מטבע הדברים, איננו יכולים לדעת את זה. זאת אחת הבעיות של הרתעה: אין שום דרך למדוד אותה. דרך אגב, במשפט הפלילי אין שום סנקציה שהיא הרתעתית לגמרי. יש מימד של הרתעה שנלווה לענישת פושעים, אבל המימד הזה אף פעם אינו בלעדי.
ב) הסיפור של מוטאווע בכלל מוזר. לא סיפרו לנו כל הזמן שהחברה הפלסטינית היא בעיקר שבטית? בחברה שבטית, ראש משפחה אינו אמור להסגיר את בני משפחתו. הוא יכול להוריד להם את הראש אם יראה זאת לנכון, אבל הוא אמור לשמור את הפריווילגיה הזאת לעצמו. אז או שהמקרה של מוטאווע הוא חריג, או שהחברה הפלסטינית פחות שבטית ממה שסיפרו לנו.
בסוף היום יש אנשים, לא חברה ולא שבט. הם שונים ולכן גם בחברה שבטית יהיו וריאציות.
ההרתעה עובדת ויש דרך למדוד אותה, זה מיתוס.
תראה, יש פחות דקירות, אתה רואה את הירידה במספר האירועים מאז שבתים החלו לההרס. הרי המצב בהר הבית לא השתנה, גרוע מכך הפלג הצפוני הוצא מחוץ לחוק היום.
הרתעה עובדת ותעבוד משום שאנו בני אנוש, יצורים שפוחדים שיזיקו להם ולקרוביהם.
הרתעה עובדת ..ואכן נאסר על אריאל וכו' לעלות להר הבית ונתניהו נאלץ להצהיר פומבית שאין שינוי בסטטוס קוו כלומר אין כוונה להתיר פולחן יהודי שם
מעולם לא היה שינוי בסטטוס קוו, אין כוונה להתיר פולחן יהודי בהר הבית. נקודה ריקה לחלוטין.
אבל מה שיפה זה שהתייחסת לרציחות אקראיות ברחוב של אזרחים חפים מפשע כהרתעה. אני יכול לפרק את זה לגורמים ראשוניים ולהדגים לך באותות ומופתים כמה האמירה הזו טפשית. אני אוותר על התענוג וארשום לפני, שבפעם הבאה שישרפו ילד פלסטיני, אני אזכיר לך שזו הרתעה והיא עובדת.
האומנם לא שמת לב לכל הפעילות העניפה לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית ,פעילות שהופסקה ?
לגליק רגב יועז הנדל אורי אריאל חוטבלי והמוני בית הימין לא היתה כוונה להתיר פולחן יהודי בהר הבית ?
אתה לא רציני חח
בואי לא נבלבל בין העובדה שישנם אנשים הרוצים בשינוי הסטטוס קוו, לבין תוכנית קונקרטית לשינוי בסטטוס קוו לבין שינוי מעשי בסטטוס קוו. הבדלים דקים מכל דק אני יודע אבל בכל זאת ראוי להבחין בניהם
לא היתה קונספירציה לשינוי הסטטוס …היתה פעילות רבתי בריש גליי ח"כים (ימין) עיתונות (ימין)ציבור (ימין)וכל מה ומי שזז(בימין) !
גליק היה אורח קבוע של מירי רגב בועדות הפנים בכנסת לחקיקה בנושא..
"אנשים שרוצים" -תרשה לי עוד חח קטן
ראיית צל הרים כהרים זה סוג של עוורון.
לא פעלו נמרצות בימין לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית?? ח"כים/ ראשי ציבור ימנים למינהו/ עיתונאי ימין/ המדיה הימנית באינטנסיביות…….
רק תגיד שלא (חח)
האמת שזה מעניין שביום חמישי בג"ץ מחליט להרוס בתים של מחבלים ויומיים לאחר מכן שב"כ מודיע שאב הסגיר את בנו כי חשש שהביית יהרס.
כמובן שאיש (שיעול) לא חושד (שיעול) ששב"כ משקר (שיעול כפול) אבל יש פה מיקריות מענינת.
האמת שזה מעניין שאתה תמיד תמצא קונספירציה אפופת עשן סיגרים, שיעול, כחכוח, יריקה. כדי לא לתת לעובדות לבלבל אותך.
אין לי מושג למה , אבל אני מחבב אותך, למרות שאתה ימני הזוי.
אני לא ימני, אני כנראה משמעותית יותר שמאלי ממך, במובן השמאלי כלכלי פולטי של המלה לא הפיסניקי הטפילי, שמאלנים מעולם לא היו פציפיסטים, או פיסניקים, או בורגנים לצורך העניין.
בקשר להזוי, כן, זה נכון.
הריסת הבתים זה כדי להרתיע מהסתה לפי השופט.. לא היה לא נעים לכתוב שזה בעצם נוהל שכן,שכן עם קירבת דם ..וככה פסק הדין והסברו מתרחק והולך מסעיפים הרשומים בחוק ומסתבך איתם חח
ועוד לא שמעתם הכל . במחוזות הציונות הדתית שעכשיו בכהונת ראש משרד ממשפטים – דברו על הצעת חוק שתאסור על המשפחה לבנות בית מחדש/החרמת כספי סיוע שיגיעו אליהם וכו' .
אז ליצנים מהגיהינום זה לא רק לאטמה – זה גם ח"כים ושרה 'מכובדה'.
ענישה של חפים עקב מוצאם- נורמה מקובלת על השופטים ועל כל הצבור
|
פגיעות חמורות ושגרתיות בחפים מפשע (אמנם, לא בגלל שהם בני גזעו של המורשע אלא בגלל שהם בני משפחתו, או שאתרע מזלם להכלל בקבוצת סכון או להיוולד לבני קבוצת סכון) נחשבות למוצדקות, הן לדעתם של השופטים והן לדעתו של הצבור ושל נציגיו המחוקקים, ואפילו כאשר הנפגעים הם ילדים (כערבים כיהודים). עונשים קולקטיביים מקובל להצדיק בתועלתם לכלל החברה; איש איננו מערער על עונשים קולקטיביים כבדוגמאות דלקמן, משמע- עקרון הענישה הקבוצתית (קולקטיבית) כשר בעיני כולם.
|
ב ynet מדור חדשות משפט ב 02.04.12 מצאתי ידיעה מאת אביעד גליקמן: "בית המשפט העליון דחה את ערעורה של…תוסגר לארה"ב. בנה הפעוט ינותק ממנה…כבן שנתיים".
גם כליאה של אבות בעקבות גזר דין של שופטים גורמת נכות נפשית כרונית לילדיהם החפים מפשע. הנכות מתבטאת בלקויי אישיות בלתי הפיכים שנמשכים לכל אורך שנותיהם של הבנים, זאת תוצאה טבעית של התערערות הבטחון של הילדים בדמות החנוכית ההורית בשלב ההתפתחותי שבו האמון בהורה הנו קריטי להתפתחות נפשית תקינה. נכות זו, בשלוב עם גורמים שכיחים אחרים, תהיה כר נוח להתפתחותה של אישיות עברינית ושל נקמנות בחברה.
לפי בלוג "הפקטור המשפטי של עו"ד יוסי דר" בדהמרקר קפה ביום 09.03.12, אפילו ההודאה באשמה כשלעצמה פוגעת בילדים.
(ואפילו כשההודאה שקרית, והיא לצרך עסקת טעון בלבד, ונמסרה רק בגלל הסכון להרשעה לפי "ראיות" שמותירות ספק סביר לזכותו של הנאשם, אלא שהוא ספק מסוג כזה שבית המשפט רגיל שלא להתחשב בו, והרי לנו סוג נוסף של ענישה -הן משפטית והן צבורית- שהיא קבוצתית: קבוצת המורשעים מספק, לרבות המורשעים על סמך "הודאה").
מלבד זאת, כליאת בן מעוררת סטרס חזק וממושך מאד שמערער בריאותם של הוריו הקשישים ומקצר את ימיהם (לא ממש רצח של חפים, אבל…).
מבין העצורים 90% אינם מועמדים לדין, ואינם מקבלים פצוי על סבלם במעצר. הצבור והשופטים מצדיקים זאת רק בגלל שאותם עצורים נחשדו. מדוע נחשדו? בגלל השתיכות לקבוצה מסוימת, כמו קבוצת האנשים שתאורם דומה לתאורו של העברין או קבוצת האנשים שנוכחו בסביבת העברה.
בנוסף, בימ"ע התיר להפלות לרעה, בקבלה לעבודה, חשודים בחזקת זכאים, חפים מפשע, וכך למנוע מהם לפרנס את ילדיהם (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, פס' 42), זאת דוגמה נוספת לעונש קבוצתי (קולקטיבי) שפוגע גם בקרבנות של החשדות שוא וגם בבני משפחתם.
|
יתר על כן, חשודים "מטבע בריאתם" (למעשה, אנשים עם קשיים נפשיים שלא עשו שום רע) מאותרים בבדיקות השמה לעבודה, ושעריהם של מקומות תעסוקה, ממלכתיים כפרטיים, נסגרים בפניהם, על אף שכשוריהם מתאימים לנדרש. ככל שמדובר במאבטחים, דחיתם מן התפקיד היא חובה חוקית. הסבה לאפלית אנשים עם קשיים נפשיים היא הסטטיסטיקה שמנבאת שחלקם יזיקו. גם כאן העקרון של פגיעה באנשים שלא הזיקו וגם לא יזיקו הוכשר בגלל חסר האפשרות להבחין בין אלה שלא יזיקו לבין אלה שיזיקו.
|
הפליה בענישה לפי הלאום (הגזע?) של העברין מוצדקת אפילו בהחלטה מסוימת של מועצת הבטחון של האו"ם כשהחליטה שעצם שיכותו של עברין לעם מסוים מצדיקה פרשנות מיוחדת של כוונתו הפלילית באופן שיביא להחמרה בענשו: בהחלטתה מס' 1820 משנת 2009 קבעה: "תקיפה מינית של בן לאום אחד כלפי בן לאום אחר באזור המצוי בסכסוך בין שני הלאומים ייחשב פשע מלחמה", וזאת, אף אם התוקף אינו חייל.
|
ומה ענו משכילי הצבור "השפוי והנאור" בארץ לד"ר יצחק קדמן (מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד) כשהתריע שקצוץ קצבאות הילדים הוא בגדר "פשע שנאה" כי ימנע התפתחות תקינה של בני קבוצות המעוט העניות? תרוצם היה שפגיעה זאת בבני העניים היא מוצדקת כי תלמד להם לקח שלא להמשיך להרבות ילדים כהוריהם. צדוק זה, של חכמי הצבור הדוגל בהומניזם, עולה בקנה אחד עם ההחלטות המשפטיות הנ"ל של אחיהם לערכים, היושבים על כס המשפט.
|
אפילו נביא השמאל, פרופ' ישעיהו ליבוביץ, במאמרו המפורסם "לאחר קיביה", התיחס בדו-ערכיות לשמוש בענישה קולקטיבית: "אפשר ואפשר לנמק ולבסס, להסביר ולהצדיק את מעשה שכם-קיביה מבחינת כל עקרונות המוסר הניתנים לשיקול ולחישוב ראציונלי. אולם קיים גם פוסטולט מוסרי, שאינו כלל בגדר שיקול וחישוב, ושממנו נובעת קללה על כל השיקולים והחישובים המוצדקים והנכונים הללו".
|
יש הסכמה כללית, כמעט, על נחיצות שמור יכולת "המכה השניה" הגרעינית לשם בצוע עונש מות קולקטיבי של מיליונים של חפים מפשע (יוצא דפן הוא אברהם בורג שאמר על כך: "מותר ..להתגונן … אבל השמדה המונית היא דבר בלתי מוסרי בעליל").
|
מאחר שהזכות לפגוע בחפים מפשע מקובלת על כל הצבור וגם על השופטים, אני לא מבין מה ההצדקה המוסרית להאשמת אותם נערים או שופטים שגובים "תג מחיר" קבוצי לטובת כלל היהודים, ועל מה התוכחה הצבורית, באיצטלא של מוסריות, שסוערת שוב ושוב בעקבות ארועי נקמה קולקטיבית בבני מעוטים; הרי הנוקמים מממשים את אותו עקרון מוסרי שכבר התקבל על דעת כולם; (אמנם הוא לא מצדיק פעולה בחסר סמכות, דבר שעלול להזיק לכלל), אבל את ההאשמה המופנית לעבר אותם רבנים שמתירים נקמה קולקטיבית בעם האויב, אותה, דוקא, אני יכול להבין: האשמת הרבנים עושה אותם שעירים לעזאזל לנקות את מצפונה של החברה כולה ואת דמויה.
יפה שהפסקה האחרונה מצהירה אודות רבנים. ידעו כל נער ונערה עבריים להיזהר מנשאי הקלון הללו
נא, עיני ערך "שעיר לעזאזל"
יש הבדל בין 'שעיר לעזאזל'-ובין אולי התמקדות יתר בטפל יחסית שבעצם מכשיר את היותר משמעותי.
ובמקרה של הרבנים הם גם לא שעיר לעזאזל (אינם תמימים) וגם לא שוליים זניחים