מהדרים במצוות “והיית משוגע”: ארבע הערות על המצב
ממשלת ישראל הופכת במהירות לפרודיה על מדינה, ולא נראה שנשאר איזשהו עוגן של הגיון
הבוגד אורי אריאל הורה לאחרונה להפסיק את המימון של סירוס חיות רחוב. מדובר בתקציב של 4.5 מיליוני שקלים, שאריאל החליט שהוא מנוגד לאמונותיו. סירוס בעלי חיים, כתב אריאל, מנוגד להלכה, ועל כן הוא מורה להעביר את התקציב כולו לפרוייקט שמטרתו היא טרנספר של חתולי רחוב למדינות זרות. אחרי כמויות חריגות של לעג וקלס, בכלל זה בחו”ל, שינה אריאל את טעמו: הכסף שמיועד לסירוס בעלי חיים ישמש מעתה, החליט, למחקר, בכלל זה “מחקר הלכתי” בנושא.
אני חייב להודות לאורי אריאל: מעולם לא שיערתי שמישהו יעמיד לי דוגמא ברורה כל כך לאיסור החמור מכל חמור, להעניק לאח יהודי סמכות כלשהי על הציבור – כי אין שום תפקיד, שום משרה, שהם לא יעוותו כדי לכפות את תורת המוות שלהם על הציבור. אני מודה שמעולם לא הייתי מסוגל לחשוב על משהו כמו טרנספר של חתולים.
בבואנו לדון בבעיית חיות הרחוב, אין לנו ברירות טובות. אנחנו לא יכולים לאמץ את כולן, ואנחנו לא יכולים להאכיל את כולן – ולו חשום שאם נעשה זאת, תוך זמן לא רב תגדל האוכלוסיה שלהם למצב שבו לא נוכל לעשות זאת. סירוס הוא לא פתרון טוב, אבל הוא הפתרון הפחות גרוע: הוא מקטין את מספר החיות. כשהמדינה מפסיקה לממן את הסירוס, קורים שני דברים: מצד אחד, אוכלוסיית החיות עולה; מצד שני, פקחי עיריות הורגים אותם.
כלומר, המדיניות של אורי אריאל – שמטרתה לכאורה למנוע סבל מבעלי חיים – תוביל למעשה להגדלת הסבל. הייתי צריך חמש דקות בערך בשביל לגבש את הטיעון הזה, ואני עושה את זה בלי לקבל על כך משכורת מהציבור. האם אורי אריאל לא יודע זאת? ודאי שהוא יודע זאת, אבל הוא בוגד.
המטרה של הצו של אורי אריאל היא לא “להפחית צער של בעלי חיים”: היא להוכיח אדנות על הציבור החילוני והציבור הלא-יהודי. החיים שלכם פה יתנהלו על פי חוקים בלתי רלוונטיים לחייכם, כי אנחנו האדונים.
האם אריאל לא יודע שההלכה איבדה מזמן קשר למציאות? שהיא לא עודכנה ושלמעשה אי אפשר לעדכן אותה? האם הוא לא ידע שההחלטה שלו תהפוך את ישראל ללעג ולקלס, ותבהיר לעולם שהיא סוג מגוחך יותר של דאע”ש, המדינה היהודית בלבאנט? האם הוא לא יכול פשוט להניח לדברים להמשך בשקט כפי שהם? ודאי שהוא יודע, ודאי שהוא יכול. אבל הוא בוגד. “עם לבדד ישכון” הוא לא טעות, הוא מדיניות.
אורי אריאל יושב בקבינט הבטחוני. ראש הממשלה שלכם לא הדיח אותו ממנו אחרי הצעת “טרנספר החתולים” המטורללת.
מצד שני, הוא לא הדיח אותו גם אחרי שאריאל הפר את הסטטוס קוו והתפלל בהר הבית, ושימש בכך כגפרור שהדליק את סיבוב הדמים הנוכחי. עד כה מתו למעלה מ-70 פלסטינים וכ-10 ישראלים כדי שאורי אריאל יוכל לבגוד בציבור הישראלי, ולהשתמש בתפקידו ובמעמדו כדי להביא להתלקחות, הכל סביב הרעיון של בניית בית מטבחיים גדול שבו יוציאו אלפי בעלי חיים את רגעים האחרונים ביסורים כדי לרצות את החבר הדמיוני בשמיים, שאוהב דם ואיברים פנימיים.
זה אולי פחות מצחיק מרעיון טרנספר החתולים, אבל לא פחות הזוי.
פשוט הורגלנו אליו.
[…]
הבוגד זאב אלקין – כן, גם הוא שר היום; איך הימין אוהב לקדם בוגדים, אה? – לא אהב את מה שהוא שמע מראש אמ”ן, האלוף הרצי הלוי. האחרון סקר בפני השרים את הסיבות לפרוץ גל הדמים הנוכחי, ומנה שלוש מהן:
א. נסיונותיה של ישראל לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית.
ב. רצח משפחת דוואבשה.
ג. התסכול והיאוש הכללי של הפלסטינים.
עכשיו, זה בסך הכל ראש אמ”ן, ולאור ההיסטוריה של אמ”ן סביר לגמרי שהוא טועה. אבל אלקין לא התקומם על האפשרות שיש כאן טעות: איך קורה, הוא שאל בזעם, שראש אמ”ן “מסביר” את העמדה הפלסטינית. איך אפשר לקדם את העמדה הישראלית הרשמית בעולם, העמדה שגורסת שהכל בגלל “הסתה” פלסטינית, קונן אלקין, כאשר ראש אמ”ן בעצמו אומר לשרים את ההיפך?
או, במילים אחרות: למה אתה מבלבל אותנו עם העובדות? זה מפריע לנו להציג את עצמנו כקורבנות. תסתום את הפה ותגיד לנו את מה שאנחנו רוצים לשמוע. זו לא רק הרעלת hasbara, זה לא רק נסיון להכחיש את המציאות כפי שרואים אותה גורמי המקצוע: זה נסיון לבצע מניפולציה במודיעין. אל תגיד לממשלה את מה שהיא לא רוצה לשמוע. אתה יודע, זה הפורום שעשוי להחליט על המשך הקריירה שלך, אם יהיה כזה. גם אם לא, כל אחד מהאנשים שם יכול להיות אויב בעל השפעה בקריירה השניה שלך. למה לך? חסרות לך צרות?
(ביחס לסעיף ב’ של הלוי יש לציין במאמר מוסגר שהמדינה הגישה לאחרונה את ההודאות שלכאורה גבתה המשטרה מהחשודים – בפועל, מי שגובה את ההודאות הוא השב”כ; אחר כך מזמינים שוטר, כדי שיכתוב את ההודאה שניתנת “מרצון וללא כפיה” שמכתיב איש השב”כ לחשוד – ברצח בני הזוג הנקין; החשודים אומרים שם שהם רצחו אותם כסוג של תג מחיר בתגובה על רצח משפחת דוואבשה. זו כמובן בסך הכל הודאה שיש חשד סביר שנגבתה בעינויים, כך שאין לדעת מה ממנה אמר הנחקר ומה הושם בפיו על ידי החוקר; אבל נראה שהיא מהווה בעיה למי שטוען שיש לסמוך על כל הודאה כזו מבלי לחקור אחריה. הטרור הפלסטיני הזה הוא תוצאה ישירה של הטרור היהודי.)
[…]
ועדת הכנסת לתקציב הבטחון סירבה היום (ג’) לאשר את תקציב הבטחון לשנת 2016 שהוגש על ידי הממשלה, אחרי ששר הבטחון – נציג הממשלה, כן? – אמר לה שהתקציב לא מספיק, ואחרי שראש הממשלה (ושר התקשורת, ושר הכלכלה, והשר לפיתוח אזורי, ושר החוץ, ועם התיקים ששכחתי הסליחה) הודיע שאכן, התקציב לא מספיק אבל יהיה בסדר; הוא ידאג לצבא לתוספות כנדרש במהלך השנה.
כלומר, הממשלה הגישה לכנסת תקציב בטחון ששני הנציגים הבכירים ביותר שלה, שר הבטחון וראש הממשלה, אומרים שהוא לגמרי לא התקציב הנכון. אז למה לא הגשתם את התקציב שאתם רוצים להגיש? כי, אה… זה עבודה קשה? פשוט תנו לנו לומר “יהיה בסדר.”
המשילות! המשילות! תראו את כל המשילות!
[…]
האפס שהתגלם בבשר, יאיר לפיד, אמר היום לטמקא ש”הפיגוע הבא הוא לא סכין אלא פתק בקלפי, יהיה לנו ראש עיר פלסטיני בירושלים.”
כלומר, הפעולה הדמוקרטית, השלווה והאזרחית ביותר שאפשר להעלות על הדעת – הגעתו של אזרח לקלפי והצבעה בעד המפלגה שבה הוא תומך, וספירת כל הקולות באופן שווה – נדמית בעיניו של לפיד כפיגוע. אין הבדל של ממש בין האמירה הזו ובין האמירה של נתניהו ש”הערבים נוהרים אל הקלפיות.” שתיהן אומרות שהשתתפות של לא-יהודים בתהליך הדמוקרטי היא סכנה קיומית. אבל משום מה, לפיד נתפס כלגיטימי בעוד שלכולם ברור שנתניהו הוא גזען יהודי מצוי.
בעיני לפיד, בדיוק כמו בעיני נתניהו, כל פעולה שהפלסטינים עושים היא טרור. גם אם מדובר בהצבעה. “טרור” הוא שם אחר להתנגדות למדינת האדונים היהודית. למעשה, במדינה היהודית בלבאנט – כפי שהיא מיוצגת על ידי הברומטר האנושי המשוכלל שבילה שנים בכיול עצמי לכיוון נקודת האמצע המוחלטת של דעת הקהל היהודית – ההצבעה הפלסטינית היא אקט הטרור המסוכן ביותר.
אחרי הכל, בסכינאים אפשר לירות. במצביעים – זה כנראה יצטלם ממש רע ויצריך אפילו יותר מאשר כושר ה-hasbara של האפס שהתגלם בבשר.
בארץ העיוורים, אומרים, סתום העין הוא המלך. בארץ המטורללים נוסח אריאל ואלקין, יש מי שרואה באתון של יש עתיד ראוי למלוכה.
הערה מנהלתית: הכתיבה בבלוג הזה נעשית ללא תשלום, והיא מצריכה זמן ומאמץ ניכרים. אם אתם מעריכים את מה שנכתב כאן, אודה לכם אם תוכלו לתרום לקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.
(יוסי גורביץ)
לפי דעתי אריאל סובל גם מחתולפוביה, הוא באמת ובתמים לא שם על רווחתם של החיות.
אני לא מבין איך אתה משווה בין האמירה של לפיד לזו של נתניהו. של לפיד גרועה אלפי מונים. קודם כל, היא נאמרה בלי להט בחירות. דבר שני, היא השוותה בין טרור לבחירות במילים מפורשות. דבר אחרון, היא נאמרה בתקופה שבה לטרור יש השפעה נוראית על החיים בישראל.
הגענו לרגע שאני שמח שנתניהו ראש ממשלה. לפחות זה מנע את בחירתו של לפיד
זו נבלה וזו טריפה. קשה להחליט מי יותר מטורף ומרושע בקן הקוקיה המתקרה כנסת ישראל. הכחשת שואה של מנהיג המדינה המתיימרת להיות יהודית והמתיימרת להיות דמקורטית היא דבר חמור ביותר. זו בפירוש עליית מדרגה ממדינה יהודית למדינה יהודו-נאצית. לפיד הוא בסך הכל קוף מטופש וצמא דם שממחזר את האסטרטגיות של ראש הלהקה. הוא רוצה להיות גורילה כמו ביבי, ארדואן או פוטין. הוא לא. סתם צפונבון ריקני ומפונק. אולי הוא יצליח יום אחד אבל באמת שזה לא מעלה ולא מוריד. העסק גמור, קשה לחשוב על שפל נמוך מזה. רוב המוחות בבתי הספר הם חרדים או דתיים לאומ(נ)יים. אין עתיד. מה הטעם להשאר בגטו מזיק ומציק? בינתיים מתאמנים על לטרנספר חתולים, אחרי זה נעבור לעמלקים, הכל בהתאם להלכה היהודית. מי ששפוי לא ישאר שם וימתין לאופקליפסה שהחבר'ה האלה כל כך משתוקקים להביא.
לפיד הוא פשוט טמבל. הוא מנסה להזהיר את היהודים מעתיד שהוא בלתי-רצוי בעיני רובם (ובעיניו), אבל יוצא כמפריח הפחדות גזעניות.
כאשר נתניהו אמר את מה שאמר, ערבים אמיתיים לגמרי אכן הלכו לקלפיות, אמיתיות לגמרי. לעומת זאת, הצבעת הפלסטינים בבחירות לעיריית ירושלים היא מין חיה דמיונית שאיש אינו יודע את טיבה. יש לכך סיבות היסטוריות כבדות משקל. מי שחושב שהפלסטינים במזרח ירושלים פשוט יתעוררו יום אחד וילכו כולם להצביע כי ככה הם החליטו או ככה הראיס (או המופתי) אמר להם, מדמיין לעצמו את בני האדם בתור מכונות. שזו, איך לומר, לא התפיסה הכי מציאותית.
עכשיו, אני גר בירושלים, ואני ממש לא רוצה שיהיה לה ראש עיר פלסטיני. הייתי אומר שאם זה יקרה, אמצא דרך לחיות עם זה, אבל כאמור, קשה לתאר איך בדיוק זה יכול לקרות (במציאות, לא בהזיות). אני מעדיף שישראל תיפרד משכונות מזרח העיר – בין היתר, כדי שתסריט כזה יהיה בלתי-אפשרי לחלוטין בירושלים היהודית, אם כי יש גם סיבות נוספות. אז תדבק אצבעי למקלדת אם אכנה הצבעה דמוקרטית של תושבים פיגוע, אבל הניסוח המדויק הוא די טפל למה שלפיד ניסה לומר.
גם אורי אריאל אינו הסכין החדה במגירה. אין לי מושג מה עבר בראשו כשהחליט מה שהחליט לגבי הסירוס של חתולי הרחוב, אבל אני משער שהמהלך היה בערך כזה: ההלכה אוסרת על סירוס בע"ח => אני אמור, בתוקף תפקידי, להעביר מימון לסירוס חתולי רחוב => לא אממן את מה שההלכה אוסרת. כלומר, חשיבה של גביר מצוי המחלק כסף, לא של נבחר ציבור הממונה על ניהול ענייני המדינה. אז אחרי שהבין לאיזה ברוך נפל, אריאל החליט לממן מחקר הלכתי בנושא, שיעזור לו איכשהו לומר שבדיעבד ניתן להעביר את תקציב הסירוס למרות האיסור. זה לא מאוד שונה מהיתרי העבודה בשבת לרכבת ישראל שכמעט הפכו לבעיה בימיו הקצרים של דרעי כשר הכלכלה – רק שדרעי חכם הרבה יותר מאריאל, וידע להעביר את ההחלטה הסופית למישהו אחר (שר התחבורה ישראל כץ, או בית המשפט אם הנהלת רכבת ישראל תעתור כפי שהתכוונה).
ישראל היא מקום די מטורלל, מכל מיני סיבות, אבל לא בגלל חתולי רחוב או בעיית ההגדרה של הצבעה וירטואלית של הפלסטינים בירושלים.
עצם זה שאינך מסוגל אפילו לדמיין ראש עיר ערבי מעידה על כמה כל העסק של מדינה יהודית-דמוקרטית מיותר והזוי. אולי הוא יהיה ראש עיר טוב? מה קשור לאיזו כנסייה הוא הולך? לא כך במדינת האדונים והעבדים. בארה"ב, למשל, לאף אחד לא אכפת שסנדרס יהודי או שהמועומד הרפוליקני המוביל והנשיא שחורים (טוב, אולי למעטים אכפת אבל שם מדובר במיעוט זניח, לא בקוסנזוס גורף).
לדמיין? בכיף. אני יכול גם לדמיין את עצמי עם מיליארד דולר בבנק שולט באיזו פירמידה פיננסית. איכשהו, אני לא רואה את זה קורה במציאות.
העניין הוא לא לאיזו קבוצה אתנית שייך ראש עיר זה או אחר. העניין הוא ששתי הקבוצות האתניות העיקריות בארץ הזאת נמצאות בסכסוך אלים שנמשך כבר יותר ממאה שנה, והסכסוך אינו הולך להיעלם בקרוב. במציאות הזאת, השתתפות של כל הצדדים בבחירות — אם אכן נגיע לזה — לא תהיה משחק על חלוקת משאבים במסגרת כללים שנתפסים בידי כל הצדדים כהוגנים, אלא ניסיון של כל צד לדחוק את יריבו לפינה (או החוצה) עד כמה שניתן. בקפריסין, עם עוצמה ומשך הסכסוך האתני הנמוכים בהרבה מכאן, היו בחירות בהשתתפות כל הצדדים בין 1960 ל-1974. זה לא ממש עזר.
אם מתישהו, כמה עשרות שנים אחרי שהסכסוך ביננו לפלסטינים יסתיים בפועל, אני אחיה בעיר בה יהיה ראש עיר פלסטיני, יכול להיות שאני לא אתנגד לזה. אבל ספק אם אני אחיה עד אז.
מצד אחד "העניין הוא לא לאיזו קבוצה אתנית שייך ראש עיר זה או אחר" ומצד שני אתה אומר "אני ממש לא רוצה שיהיה … ראש עיר פלסטיני". מצד אחד אתה מדבר גבוה על דמוקרטיה, מצד שני המצב שכולם מצביעים מפחיד אותך. ממש קוהרנטי.
לא נראה לך הזוי שויתרת מראש על משחק הוגן של חלוקת משאבים (=דמוקרטיה) לטובת התפיסה הפטליסטית של ביבי של סכסוך אלים בין 100 שנה שלעולם לא יגמר (גם הוא אוהב להחזיר אותנו למופתי, הערבים אותם ערבים וכו'). עוד רציונליזציה מטופשת ומופרכת היא שחוקי הסנהדרין מודרניים יותר מחוקי השריעה. שני הקורפוסים לא שייכים למודרנה ובדמוקרטיה צריכים להיות מופרדים באופן מוחלט מהמדינה. אם לא, דאעשיזיה היא בלתי נמנעת, וזה מה שקורה כרגע בישראלסטן. אם משחק הוגן של דמוקרטיה הוא בלתי אפשרי ונאיבי אז ויתרת מראש על חיים בדמוקרטיה. המסקנה המתבקשת עבורך ועבור ילדיך לו היית עדיין במצב שפיות היא לעזוב את ישראלסטן. הרציונליזציות שאתה מתמחה בהן מזכירות את אותן דמויות מהסרטים המצוירים שמהלכות על אוויר וכל עוד אינן מתבוננות לתהום הן לא נופלות לתוכו. זה עובד אולי בסרטים מצוירים. לא בטוח שבסטיאוציה הנוכחית.
התייחסות למציאות הקיימת היא לא משהו שאתה יכול להבין, כנראה. אולי טוב לך להאמין שאם תגיד איזו נוסחת קסם ("אדם אחד — קול אחד", או משהו), אזי המציאות תשתנה בבת אחת ויהודים וערבים ייצאו יחדיו בחיבוקים ובמחולות. מצטער, זה אינו הולך לקרות. המציאות היא די דפוקה, אבל זה מה שיש, והשאלה היא מה אפשר לעשות עם זה.
אני לא פוסל לחלוטין את האפשרות של מדינה דו-לאומית, אבל אם לא נתקדם לכיוון הזה בתהליך ארוך והדרגתי, שכולל התאזרחות מדורגת מאוד של הפלסטינים, אזי נגיע במהרה למלחמת הכל בכל, שתהיה הרבה יותר גרועה ממה שיש עכשיו. ואני לא רואה את הפלסטינים מוכנים לתהליך כזה (מסיבות מוצדקות, מבחינתם). אז היפרדות לשתי מדינות היא הפתרון המועדף, בינתיים. אם וכאשר המציאות תשתנה, נראה.
דרך אגב, ארה"ב אומנם ביטלה את העבדות (כ-90 שנה אחרי עצמאותה, פרק זמן שהוא ארוך יותר מכל קיומה של ישראל), אבל שילמה עבור זה מחיר איום. אני ממש לא רוצה ששני העמים החיים כאן ישלמו משהו שמתקרב למחיר הזה.
בהרבה ערים קוסמופוליטיות בעולם ערבים ויהודים חיים בשלווה ועושים עסקים ואפילו מתחתנים לפעמים (שומו שמיים). אפילו ישראלים מהגרים עושים זאת. הכל תלוי באווירה, במבנה הפוליטי ובערכים של המקום. כשמשאירים את הדת בבית זה יכול לעבוד דווקא. במדינה יהודית אוטופית של הרצל זה אולי אפשרי. השפל שאליו הגיע ישראלסטן מוכיח שאוטופיה לחוד ומציאות לחוד. הניסוי הציוני כשל. במקום לקבל מדינה מודרנית סוציאליסטית קיבלנו ישראלסטן. השאלה שנותרה היא מה הטעם בכל זה?
מאיפה בכלל "ההלכה" אוסרת סירוס חתולים ?? מאותו מקום שהיא החליטה שחובה להתיישב מעבר לקו הירוק??
מה זה השטויות האלה
ואם מישהו מכריז פתאום על משהו 'אמונתי לא מאפשרת לי' זה ג'וקר שמחייב את העולם להסתדר לפיו??
מה זה השטויות האלה
כיוון שמדובר בשאלה שללא ספק מעסיקה יהודים דתיים רבים (אלה המחזיקים בעלי חיים), סביר להניח שגוגל ימצא את התשובה במהירות. הנה, התוצאה הראשונה של החיפוש:
http://rabanim.net/?nav=send&searchnow=%F1%E9%F8%E5%F1%20%E1%E4%EC%EB%E4
והרעיון של "מישהו מכריז פתאום על משהו" הוא אווילי בערך כמו הרעיון שיום בהיר אחד כל הפלסטינים בירושלים יקומו וילכו להצביע בבחירות של הציונים.
בכל אופן, להכריח אנשים לעשות משהו שמנוגד לאמונתם הדתית — אם אכן מדובר באמונה ולא בפוזה — הוא דבר בעייתי ביותר. לא רק מבחינה מוסרית, אלא גם פרקטית, מערכת כפייה שתידרש לצורך זה היא לא משהו שהיית רוצה להתעסק אתו.
"מישהו מכריז פתאום על משהו" זה לגמרי, למשל, ההחלטה הפתאומית לא לשבת באולם כשאשה שרה. זה תוצר של ה-15 שנים האחרונות. וזה לא המקרה היחיד. רק תסתכל על מה קורה עם איסורי החמץ שנהפכים ליותר פסיכיים מדי שנה.
מודה בהכנעה עוד לא שמענו כנראה את כל הסל המתחייב מ'אמונתי הדתית' .זה רק הולך ומשתפר.(אגב למה שהשר לא יתפטר עם התגשויות כאלה ב'אמונתו הדתית').
בהחלט בעייתי להכריח אנשים לפעול בניגוד ל'אמונתם הדתית', ובמיוחד כשלדעות הפוליטיות שלהם הם קוראים 'אמונה דתית' (לא המציאו כלום אצלנו – קראו לזה אצל השכנים 'איסלאם פוליטי').
מה בדיוק אווילי? למה לא הפרדה נשים גברים אוטובוסים מדרכות? הרי אם ברחבי הארץ אין הפרדה כנ"ל אתה כופה על אלה שזו אמונתם הדתית להלך בשכאלה !וזה בעייתי !כנ"ל שירת נשים באירועים פומביים.
_____________________
בקיצור צפה להפגנות כוחנות מגלומניות בשם 'אמונתי הדתית' מעניינות ומגוונות בהמשך .עוד לא ראינו כלום. וכן,הציונות הדתית בתסרוט ובימוי ראשי של כל הטרלול הזה.
עוד אגב קטן, נראה לי שאם לא היו לוקחים לאורי אריאל את צעצוע העלייה להר הבית -הוא לא היה נזכר פתאום בהלכות סירוס חתולים …(רחמנא ליצלן כן)
לא כ"כ ברור מה רצית לומר. ("אתה כופה על אלה שזו אמונתם הדתית להלך בשכאלה"? מה זה?)
בכל אופן, אני לא אומר שההתנהגויות שנטען לגביהן שהן מתחייבות מאמונה דתית אינן משתנות. אני טוען שיש כאן דינמיקה שמי שאינו מכיר בקרוב את הציבור הדתי מתוודע אליה (מהתקשורת) הרבה אחרי שהיא נכנסה לפעולה. למשל, במגזר החרדי "קווי מהדרין" פיראטיים פעלו לפחות משנות ה-90. אבל מעט חילונים שמעו על כך, עד שאיזו חיילת נדרשה לעבור לצדו האחורי של אוטובוס "אגד" וכתבה על כך בפייסבוק. כנ"ל הדוגמא של יוסי: הסוגיה של "קול באישה ערווה" נדונה בציבור הדתי בערך מאז ימי הקיבוץ הדתי שבטרם קום המדינה. יש גישות שונות, אפשר לדבר על נטייה להחמרה אצל רוב הציבור הדתי בעשורים האחרונים, אבל זה ממש לא חידוש של שנות האלפיים.
וד"א, אסלאם פוליטי הוא לא איזה דחליל מוזר. זה זרם פוליטי משמעותי בקרב השכנים שלנו, שלצדו ניאלץ לחיות, בצורה כזאת או אחרת, בעתיד הנראה לעין. כך גם היהדות הפוליטית, אם כי ניתן לומר שהיא מזיקה פחות (מוטב לדון על כריתת אברי מין של חתולים מאשר על כריתת ראשיהם של כופרים).
כשאמונתך הדתית היא הפרדה נשים גברים – אם ברחוב /האוטובוס הנדרשים(!) לך אין הפרדה ,הרי שכופים עליך לעבור על אמונתך הדתית כשתזדקק לעבור ברחובות/האוטובוסים הנ"ל.
מי אמר ש'איסלאם פוליטי' זה דחליל-ההיפך הגמור!
מניפולצייה דתית כהשקפה פוליטית -לחלוטין לא דחליל! רק מצער שאין את האבחנה שהיתה כאן כלפי האיסלאם הפוליטי חח היתה צריכה להיות כנ"ל כלפי היהדות הדתית הפוליטית.
להשקפה פוליטית מטעם דת אין עדיפות לעומת השקפה פוליטית אחרת . נימוק 'דתי' הוא לא (!) ג'וקר ..
שרירות הנימוק הדתי וקביעתו כ'עליון' (והאנכרוניזם)זהה באיסלאם הפוליטי וביהדות הפוליטית !
(אצל האחים המוסלמים לא כרתו ראשים..אז?)
במשך שנות אלפיים לא היה ליהודים כח פוליטי לעיצוב כלל החברה/המדינה (על בסיס דתי יהודי..)- כידוע . לכן ההערה בכיוון לא לעניין
יש רמות שונות של קיום מצוות הדת. הדת אינה דורשת את ההפרדה בין הנשים לגברים באוטובוסים, אבל פרשנות מסוימת של מצוות הדת מעודדת את זה. אני לא מת על הפרשנות הזאת, אבל אי-אפשר לומר שהיא הופיעה פתאום משום מקום.
דרך אגב, אני לא חושב שמצרים תחת שלטון האחים המוסלמים הייתה מקום גרוע יותר ממצרים תחת שלטון א-סיסי. הדת הפוליטית יכולה להגיע בכל מיני צורות. מה שאינו אפשרי, לפחות באזור שלנו, הוא היעלמותה.
אולי לא הבנת ,ממש לא מעניין אותי מה הדת דורשת. דרישת ההפרדה הפתאומית שחדרה למחוזותינו (במקום להישאר באיזה מיקום איזוטרי ) -היו רק דוגמאות בכיוון ציפייה/דרישה ל'כבד' כל גחמה דתית -או לצקצק שזה 'בעייתי' לדרוש ממישהו כביכול לעבור על 'אמונתו הדתית' בשנייה שהוא מחליט ש'זו אמונתו הדתית'..הפואנטה , וזה העיקר:אין להקנות ל'אמונתי הדתית' עדיפות על כל דעה/השקפה/אידיאולוגיה אחרת.
וכל ההשקפות/דעות/אידיאולוגיות אמורות להיות כפופות לחוק והמשפט הקיימים כאן.
כ"כ מה שייך א-סיסי לעומת האחים המוסלמים . הפואנטה זה הזהות העקרונית בין האחים המוסלמים והציונות הדתית.
סליחה על הצתה מאוחרת אבל חשוב לחדד את ה'דת פוליטית' כי כנראה לא ברור המניפולציה של הקטע –
למשל הציונות הדתית התלבשה על ההתנחלויות כביכול כהגשמה שמתחייבת(!) מהדת ,ופינוי התנחלות הפך ל'איסור דתי' (חח)-ועובדה הרי שהחרדים מספיק דתיים בלי הנ"ל ..כלומר משווים להשקפה פוליטית נופך דתי ואז (כביכול) זה אמור לגבור על כל דבר אחר .
וואלה יופי כמו שאומרים
"החוק והמשפט" כאן ובכל מקום אחר נקבעים ע"י בני אדם. וכמה שזה מאוד לא נעים לי ולך, אם בני האדם האלה רוצים מדינת הלכה, הם כנראה בסוף יקבלו אותה.
לא מכריחים אף אחד להיות שר חקלאות. אם הוא מרגיש שהדבר נוגד את אמונתו הדתית הוא יכול להתפטר כמו יצחק פרץ מש"ס שלא היה מוכן לחתום על תעודת הזהות של מי שגויירה גיור רפורמי. מה אם מחר יתמנה טבעוני לשר החקלאות ויחליט שאמונתו מונעת ממנו להעביר תקציבים לרפתות, לולים ומשחטות?
בתור ח"כ הוא תמיד יכול לפעול לשנוי החוק כדי להתאימו להלכה הוא לא יכול להחליט על דעת עצמו להכפיף את המדינה לחוקי ההלכה.
אכן קצר קולע ומדוייק להפליא "ממשלת ישראל הופכת במהירות לפרודיה על מדינה, ולא נראה שנשאר איזשהו עוגן של הגיון", ומתוך תחביב סקרני והשתאות איך מומחש על בסיס יומי ,או מתוך אחריות הסטורית — מה שנשאר זה לתעד …..אא
עוד לא יבשה הדיו על המאמר של יוסי ומתברר שאדם שטוען שאובמה הוא אנטישמי נבחר להיות אחראי על ההסברה הישראלית בחו"ל.
שתום עין ולא סתום עין.
" וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן. נְאֻם–שֹׁמֵעַ, אִמְרֵי-אֵל: אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה, נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם." (במדבר כד, ג-ד). "
מדוע האופוזיציה אינה יוצאת בתוכנית-נגד שתקרא לסירוס מתנחלים? (אין מקום להציע להעבירם למדינות אחרות, משום שאין מדינה ברחבי היקום שתסכים לקלוט את הבְּרָארָה הבלתי-אנושית הזאת). זהבה – לטיפולך
אני קורא בקביעות את הבלוג שלך בזכות הדעות המקוריות והאומץ בכתיבה, ולמרות טרחנות קלה בסגנון.
השבוע היה מקום שתתייחס להצלחה המדהימה של מרצ בכנסת השבוע – השארת האפליה המגדרית של חזקת הגיל הרך!
לדעתך, ההיי-לייט של השבוע היה הטירוף הדתי של אורי אריאל. האמת שאין פה חדשות של ממש. הפנאטיות שלו ידועה לכול, יותר בדגש על הפן הלאומני ופחות על הצד הדתי, אך מקרה סירוס ועיקור החתולים מממחיש שאלו שתי פנים של אותה הפרעה. זוהי דוגמה למה שצפוי כששטופי המוח של ההלכה, בפרשנות הדתית-לאומנית, ישתלטו סופית על חיינו.
אבל לדעתי השבוע היה משהו חשוב מאורי אריאל שראוי להתייחסות: האופוזיציה, בהנהגת מרצ, עשתה עוול לציבור ולעצמה, והפילה את הצעת חוק חשובה וטובה שנועדה להפסיק אפליה מגדרית חמורה, שכבר בוטלה בכל מדינות העולם, חוץ מבישראל ובצ'ילה. החוק האנכרוניסטי בארץ, משנות ה-50, קובע שבמקרה של פירוק התא המשפחתי, הילדים ילכו אוטומטית רק לאמא, כאשר האב נשאר בחזקת נוכח-נפקד, סרח עודף. ואין זה משנה כלל אם היה טפיל שלא היה מעורב כלל בחיי ילדיו או אם היה המטפל העיקרי בילדים בזמן שהתא המשפחתי היה קיים.
מבחינת החוק (להוציא מקרים יוצאי דופן באופן קיצוני), האחריות ההורית לאחר פירוק התא המשפחתי נקבעת עפ"י איברי הרבייה של ההורים, ולא לפי טובת הילד בנסיבות הספיציפיות שלו.
כדי להמחיש את האפליה אשתמש בתרגיל דמגוגי ונחות – ואחליף את המונחים "אם" ו"אב" שבחוק, במונחים אחרים: "אם יהודיה" ו-"אב ערבי". לשון החוק, בשינוי קל זה, הינה כזאת: "לא באו האם היהודיה והאב הערבי לידי הסכם…, רשאי בית המשפט לקבוע … כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם היהודיה, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
אחזור על המובן מאליו – מדובר באפליה, אפליה מגדרית, שנוגעת לדבר היקר מכל (וזו לא רק קלישאה) – הילדים שלנו. אני מניח שבקרב מצביעי מרצ יש, סטטיסטית, מידה רבה יותר של השתתפות, הדדיות ושוויוניות של שני ההורים בטיפול בילדים בתא המשפחתי, בהשוואה למצביעי מפלגות מסויימות אחרות. ודווקא באנשים האלה, שהם כן שוויוניים וכן מטפלים באופן משמעותי בילדים שלהם, חברות הכנסת גלאון, רוזין וזנדברג באות לפגוע ובמכוון, ולהפוך אותם, בחסות החוק, מאב מטפל ומשמעותי לאיזה דוד זניח, שלוקח את הילדים לביקור פעם-פעמיים בשבוע לכמה שעות.
כדאי להבין את המשמעות החברתית של האפליה הזו: יש היום מאות-אלפי ילדים שחיים במשפחות מפורקות, עם אמא "חד-הורית" ואב "נוכח-נפקד".
להשלמת התמונה אציין שהוקמה וועדה ממשלתית לנושא (ועדת פרופ' שניט) שאחרי דיונים של שנים רבות המליצה ליישר קו עם כל מדינות העולם המערבי ולקבוע אחריות הורית משותפת למען טובת הילדים. מה שהממשלה מנסה לקדם זה את המלצות הועדה. מסתבר שלפעמים גם ממשלת ימין יכולה להציע חוקים ראויים, כמו שגם שעון עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום.
אבל גם בעבר וגם השבוע, חברות כנסת בעלות אג'נדה שתומכת באפליה מגדרית, ובראשן חברות כנסת של מרצ, וכן מיכאלי, יחימוביץ', לביא ולוחמות נוספות למען זכויות (יתר) לנשים, מצליחות לסכל את ביטול האפליה הזאת פעם אחר פעם.
הייתי שמח אם תתייחס גם לנושא הזה. נכון שהוא לא מרתק ועסיסי כמו ביבי, שרה, איראן, דאע"ש, פלסטינים, גזענות, לאומנות ופנאטיות דתית, אבל הוא חשוב לא פחות. אשמח אם לא תירה מיד איזה תגובה אוטומטית מגוננת, אלא תגיב אחרי שתלמד קצת את הנושא, ואחרי חשיבה ביקורתית אמיצה, כמו שאתה יודע כשאתה רוצה.
לסיום, גילוי נאות: בניגוד למצופה, אני לא איזה גרוש ממורמר שמדבר מהפוזיציה, ממש כמו שאני בעד התרת נישואים חד-מיניים, למרות שאני לא הומו.
מסכים לגמרי!