החברים של ג'ורג'

מוסר כנופיה

לדרישה “לא לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ” יש שם: אומרטה. זה קוד המוסר הישראלי היום, וצריך לשבור אותו

האפס שהתגלם בבשר, יאיר לפיד, תקף את שוברים שתיקה בסוף השבוע, ובאותה הזדמנות גם את התנועה הקיבוצית על כך שנתנה לשוברים שתיקה זכות דיבור. כלי התקשורת שהתייחסו לכך נמנעו, כמקובל, מלציין את העובדה שלפיד הוא חשוד בפשעי מלחמה שתוקף את האנשים שאספו ראיות על הפשעים עליהם הוא אחראי. כחלק מהנסיון שלו לפנות לימין הקיצוני, כתב לפיד ש”כי זה התפריט שמציע הארגון המשמיץ הזה לצעירים לפני גיוס – עדויות שאין דרך לאמתן, שמאשימות את צה"ל בפשעי מלחמה שלא היו ולא נבראו.”

נניח עכשיו לעובדה שצה”ל כבר הודה שהוא פתח בחקירות על סמך חלק ניכר מהעדויות של שוברים שתיקה, ונניח עכשיו לעובדה שהאפס שהתגלם בבשר לא רוצה להכנס עם שוברים שתיקה לתחרות בנושא אמינות בדיווח על עובדות. מה שהיה מעניין לדעתי בכל הנושא היא כמות התגובות של אנשים שאמרו שכל זמן ששוברים שתיקה דיווחו על מה שמתרחש בצבא בתוך ישראל, לא היתה להם בעיה עם זה, אבל כשהם התחילו לדווח על מה שצה”ל עושה בעולם, הם הפכו לבוגדים. זה סנטימנט רווח מאד, והוא משתלב עם אמירה אחרת של לפיד לאחרונה, על פיה הוא יתקוף את הממשלה רק בעברית, אבל לא באנגלית.

מה אומרת התפיסה הזו? היא אומרת שאסור לדבר בחוץ על מה שקורה בבית. אנחנו כולנו חברים בכנופיה, יש לנו קוד שתיקה. אנחנו יכולים לדבר על מה שקורה בינינו ובין עצמנו, אבל לעולם, לעולם, אסור לנו לדבר על זה עם זרים. המאפיה קוראת לקוד הזה אומרטה; הורים פדופילים קוראים לו “הסוד שלנו”; וצה”ל קורא לו “רעות.”

וזה, כמובן, הקוד ששוברים שתיקה יוצאים נגדו – בעצם המהות של שמם. אבל מה רוצים האנשים שאומרים שאנחנו צריכים לסתום את הפה? הם טוענים – ספק אם הם מאמינים לעצמם – שאם הביקורת תושמע בעברית, גם יטפלו בה. וזה בולשיט.

זה בולשיט לא רק משום שאנחנו מכירים את צה”ל, לא רק משום שלפיד תוקף את שוברים שתיקה כאשר הם מדברים בעברית לקהל ישראלי, אלא משום שאת הכיבוש אי אפשר לסיים מתוך ישראל. הוא יסתיים רק באמצעות לחץ בינלאומי.

מי שרוצה דוגמא עדכנית, יוכל לקבל אותה בפרשת סוסיא. מדובר בכפר פלסטיני של פלאחים עניים, שיושבים במערות שם מאז ימי הטורקים. למרות שיש להם מסמכים המעידים על כך, ולמרות שאם ההתנחלויות פליאה אלבק הכירה ב-1982 בקיומו של הכפר, הם נושלו מאדמתם ב-1986. הקימו שם התנחבלות במסווה של “אתר ארכיאולוגי.” בשנים האחרונות מנסים אנשי רגבים, שהם עוד ארגון ימין שמבצע את הפעולות המזוהמות שממשלת ישראל לא רוצה להקשר אליהן ישירות, לפנות את התושבים שעדיין חיים באזור. המנהל האזרחי, קרי ממשלת ישראל, אמר לבתי המשפט שאין ישוב כזה, ובג”צ זיהה את תפקידו כחותמת גומי וחתם. הפינוי היה אמור להתבצע השבוע.

ואז הגיע הלחץ הבינלאומי. שרי החוץ של האיחוד האירופי כינו את גירוש תושבי סוסיא “טרנספר.” מחלקת המדינה הזהירה שלגירוש יהיו “השלכות.” ולמרות שהימין היהודי הקציף ריר וניסה להוכיח לכולם שהסטריאוטיפ עליו כשוטה משריש מדויק – בנט טען שהמחאה נגד פינוי סוסיא היא “התערבות בענייניה הפנימייים של ישראל,” נדב העצני חרחר שההתערבות הבינלאומית היא פגיעה ב”ריבונות” של ישראל – הלחץ עשה את שלו. מסמך של המנהל האזרחי, 30 שנה כמעט אחרי התרגיל של הקמת ה”אתר הארכיאולוגי,” אישר לראשונה שלמסמכים של תושבי סוסיא משנות ה-80 של המאה ה-19 יש תוקף. זה קורה, נציין, אחרי שהממשלה/המנהל האזרחי כבר הודיעו לבתי משפט כמה פעמים שלתושבי סוסיא אין זכות בקרקע שם.

כלומר, ממשלת ישראל הבינה שהיא עלתה על עץ, שאין הצער שווה בנזק המלך, והיא היתה צריכה סולם. מישהו במנהל האזרחי מיהר להושיט לה אותו: המסמכים הטורקיים של תושבי סוסיא.

אלמלא הלחץ הבינלאומי, יש להניח שכוחות הבטחון כבר היו מפנים את סוסיא עבור המתנחלים באותה ברוטליות שבה הם מפנים את אל עראקיב עבור מתנחלים דתיים. בתי המשפט הוכיחו את עצמם שוב כחותמת גומי של המפעל הציוני. רק דבר אחד בלם את מה שאפילו ממשלת ישראל נאלצה פתאום להודות שהוא עוול: לחץ בינלאומי.

ועל כן, מובן הפחד של חשודים בפשעי מלחמה כמו לפיד מפני שוברים שתיקה; מובן הזעם של פטריוטים יהודים שהתרגלו שהיפי נפש הארורים משתמשים בצינורות המקובלים ומפסידים באצילות: הבני זונות שינו את הכללים והם עברו לכלים שאשכרה עובדים.

וכך צריך. המאבק בכיבוש הוא לא משחק. יש אנשים שנפגעים בשטח כשמחאה או פעולה לא מצליחה. אז אם צריך לגרום לאלוף משנה במנהל האזרחי לשקשק מהרגע שהוא יצא מהארץ, זה מה שצריך לעשות. ואם צריך להעביר לבית הדין הבינלאומי את שמותיהם של חשודים בפשעי מלחמה, זה מה שצריך לעשות. ואם אפשר לפנות מאחז באמצעות לחץ אירופי – וכל מאחז הוא התנחלות, וכל התנחלות היא מוקד לפגיעה בזכויות אדם – ולא להסתבך שנים בבתי משפט ללא תועלת, אז מה שצריך לעשות.

הלחץ החיצוני הוא תמיד כלי במאבק. ג’ון קנדי הסכים לפגוש את מנהיגי התנועה לזכויות האזרח בארה”ב בתחילת שנות השישים, כי חשש מאד מהצורה שבה הגזענים הדרומיים נתפסים מחוץ לארה”ב, שהם מהווים נשק כבד במלחמת התעמולה של ברית המועצות. וכן, לפיד והאנשים שהוא מתחנף אליהם יקראו למי שעושה את זה בוגד.

שיהיה. זה לא כל כך שונה ממה שהם עושים עכשיו. נשרוד את זה.

ועוד דבר אחד: לפיד הוא לא היחיד שמבצע פניה חדה ימינה. חיליק בר, מזכ”ל מפלגת העבודה, הציג היום “תכנית מדינית” שמהווה בפועל נסיגה מפתרון שתי המדינות. התכנית של בר, שזכתה לגיבוי מצד ראש המחנ”צ בוז’י הרצוג, מדברת על סירוב לכל נסיגה בירושלים ועל השארת מתנחלים בגדה המערבית אחרי נסיגה ישראלית. לא היה פשוט יותר לחזור לתכנית אלון? הרי גם המטרה שלה היתה להעמיד פנים שישראל רוצה לשאת ולתת תוך שהיא מתעקשת על תכנית שברור לה שלא תוכל להתקבל.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

33 תגובות על ”מוסר כנופיה“

  1. נועם א"ס הגיב:

    ""באחד המחסומים יש מבנה אטום שנקרא בית משפט, שהייעוד שלו לשפוט שם ערבים מבוקשים או כאלה שעושים בעיות. שם מכניסים להם מכות רצח."
    – סימנים שהדיקטטורה הציונית הולכת על מיתוג מחדש:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680563,00.html
    עוד BDS, בבקשה.

  2. Z הגיב:

    לפיד הרכיכה העלובה ששירת ב"במחנה" מעיז לבוא בטענות ולהסית נגד לוחמים שסכנו את חייהם עבור המדיניות חסרת האחריות והתכלית שלו ושל חבריו. פשוט בדיחה לא מצחיקה.

  3. ברנש הגיב:

    חיליק בר אמר שהשכונות הערביות בירושלים יעברו לצד הפלסטיני.

  4. מני זהבי הגיב:

    התוכנית של בר היא פשוט נון-אוונט. מיותר להרחיב את הדיבור על מה בדיוק היא כוללת ומה לא. תוכנית אלון נועדה אולי ליצור מצג שווא בעיני העולם, אבל כאשר היא הוצגה, אלון לפחות היה שר בממשלת ישראל, כך שעשוי היה להיווצר רושם שזה מה שממשלת ישראל רוצה. המחנ"צ הוא אופוזיציה. ככזאת, מותר לו (ולרוב אף רצוי) להציג תוכניות חתרניות גם כדי לערער את אחיזת הממשלה בשיח הציבורי וגם כדי להציע חלופה למעשיה ולתוכניותיה. אבל התוכנית של בר היא כל דבר חוץ מחתרנית. אלוהים יודע בשביל מה הוא היה צריך את המופע הזה.

  5. אמציה ברם הגיב:

    הגישה הגורסת שאין אומרים "בחוץ" (בחו"ל, באנגלית) את אשר אומרים "בפנים" (בישראל, בעברית) מעידה על הדוגלים בה כי הם פגועי מוח חשוכי מרפא. למה? כי חסידיה של גישה זו סבורים שרק ישראלים מבינים עברית, וכי מה שמתפרסם או משודר בישראל אינו יוצא מגבולות המדינה. מתברר שהיאיר-לפידים האווילים הללו אינם יודעים במה עוסקות הנציגויות הזרות בישראל (שגרירות ארה"ב מעסיקה מחלקה של מתרגמים מהעתונות העברית) והכתבים הזרים, שחלקם דוברי עברית רהוטה. רצוי גם להזכיר ליאיר-לפידים הללו את קיומו של האינטרנט, המאפשר לעקוב אחר המתרחש בארץ ולהתעדכן במתפרסם בתקשורת הישראלים גם כאשר נמצאים בבורה-בורה, אפגניסתן, או בכול חור אחר על פני הגלובוס. בקיצור, האומרטה"-דה-לה-שמאטע מבית מדרשם של אידיוטים יאיר-לפידיים היא מיפגן של טיפשות קולוסאלית במיקרה הטוב, וניסיון נוסף להוליך שולל את הציבור במיקרה הפחות טוב.

    • An Cat Dubh הגיב:

      לא לגמרי: מי שכבר דובר עברית רהוטה סביר להניח שיש לו הבנה רצינית יותר של מה שקורה בארץ והוא יכול להבין ארועים כאלה בקונטקסט יותר רחב. כשבקורת כזו מושמעת באזני מי שאינם בקיאים בתרבות ובהיסטוריה של המדינה דברים נוטים להתפרש בצורה פשטנית ומסוכנת (את זה אני אומר מנסיוני בוכוחים עם נאו־נאצים), ואת זה אומר שמאלן שמוסיף ”boo hiss” כל פעם שהוא אומר ”צה”ל” (boo hiss).

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אין בעיה בעובדה שלפיד מביע דעה על כל דבר ועניין אלא בהשתלחות הזדונית שלו בבמגזר ספציפי ובחוצפתו להטיל ספק במניעי אותם אנשים. זה שם אותו באיזור שיכול להקרא פשיזם.
    נכון.זאת דמוקרטיה והוא בוחר צד.

  7. חנן הגיב:

    .אויש, הטרול הלך
    ?יוסי, יש מצב שמתישהו יסתדר הבלאגן עם כיוון הטקסט
    ?צריך עזרה

  8. תום אלקיים הגיב:

    העבודה של שוברים בוודאי לגיטימית, השאלה היא מה התכלית ומידת האפקטיביות. אם התכלית היא כפי שגורביץ מציע דחיפת העולם הנאור והמהוגן לעצור את ישראל מלפגוע בפלסטינים. אז, א׳ הם לא ממש מצהירים עליה באתר הבית שלהם, מעט תמוה. ב׳ הם נכשלים חרוצות.

    אם כפי שהארגון מצהיר באתר הבית, ״מטרת הארגון היא להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים הכבושים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה צבאית על אוכלוסיה אזרחית וכיבוש ארוך שנים״. אז לא ממש ברור על איזה ציבור מדובר. אם מדובר בציבור הישראלי אז. א׳ הם נכשלים חרוצות, ב׳ הם מצליחים להוזיל את ערכן של עדויות חיילים שכן ה*ציבור* לא ממש קונה את מה ששוברים מוכרים.

    אם מדובר בציבור השוויצרי או הנורבגי אז באמת לא ברורה ההתעקשות על עדויות חיילים ולוחמים ושאר האתוס הלוחמני וכל הג׳אז הכלכך ישראלי הזה, מה איכפת לציפור?

    בקיצור, לטעמי לפחות, הדיסונאס בין מטרות הארגון המוצהרות לבין מעשיו בפועל הם הבעיה המרכזית עם פועלו ולא עצם פועלו. עם ישראל תמיד אהב יורים ובוכים, זה מזכך וקתרטי ועד כל מני פעלים עם איות מוזר.

    ובכל זאת, יש לציין שלפחות כשעמוס עוז וחבר מרעיו בכו, הם בכו בשמם המלא. היום בפראפרזה על אותה סדרת רומנים בכריכה רכה, חיילים בוכים בסתר. או לפחות בעילום שם.

    • חנן הגיב:

      :ל"תום אלקיים"
      .התבלבלת
      .שוברים שתיקה הותקפו בידי המאור הגדול כשדיברו לקיבוצניקים, בארץ
      .והוא זה שהאשים אותם בהאשמות שקריות לגבי חו"ל
      .גורביץ מתייחס לענין חו"ל אבל ההאשמות כלפי שו"ש הן שקריות בבסיסן
      הייתי אומר שהדיסוננס הוא אצלך- ?טענת שאתה השמאל האמיתי או משהו, לא

      • תום אלקיים הגיב:

        אני, שמאל אמיתי, מפתאום אני בן שרמוטה זוכר?
        לך לחפש ביב להקיא בו.

        • חנן הגיב:

          .אויש, מסכן. חשבתי שאתה בקטע של צ'רלי ביטון והשמאל האמיתי בסך הכל .נסיתי לשוחח בשפה שאתה, אותנטי שכמוך, מסוגל להבין .בלי פטינה .טעיתי

          • תום אלקיים הגיב:

            כן ברור, כי אני מקלל ומנבל את פי כאן בפורום על ימין ועל שמאל. אבל, אני מזרחי והרי ברור שכולנו רוכלים בשוק ומקללים כדבר שבשגרה. אם לא היית כלכך פלקטי ונדוש אולי עד הייתי טורח. אבל, הגזענות הלטנטית שלך מעניינת אותי כקליפת השום, דעותיך לא מעניינות אותי ואפשר מבחינתי שלעולם לא נדון שוב בשום נושא שבעולם. תודה, שלום ולא להתראות.

    • אמציה ברם הגיב:

      "שוברים שתיקה" אינם "נכשלים חרוצות." ההפך הוא הנכון: העדויות שהאירגון מפרסם מעוררות דיון ער – ויעידו הפוסט הזה של יוסי גורביץ והתגובות על הפוסט, לרבות תגובתו הארכנית והטרחנית (כרגיל) של אחד, תום אלקיים.

  9. תום אלקיים הגיב:

    אגב, ״כלים שעובדים״. זה פשוט גירד לי בבולבוס.

    מישהו נשפט בהאג? מישהו מפחד לצאת מהארץ? אני חושש שההתבשמות בכותרות ספורדיות במהדורה היומית של ה״ארץ״ מעט מביכה ורחוקה שנות אןר מ״כלים שעובדים״.

    סוסיה היא מסך עשן, אז ארבעה פחונים לא יפונו, או כן יפונו, יאללה לרקוד. הכיבוש ממשיך במלא האון, בתי דריינוף הם מסך עשן, עד 2 בניינים שיעמדו או לא. בנתיים בעולם האמיתי, הכיבוש מצליח בענק, הפלסטינים מתפרקים לתתי קבוצות של תתי קבוצות, אף אחד לא לוחץ את ישראל לכלום והנה אפילו פולארד משוחרר כדי לרצות את הרוטווילר שמסרב אפילו לקבל מנחת נשק חדשה ומנצנצת מהאמריקאים, רק לא יקלקל לאובמה את החגיגה המגוכחת שלו עם האיראנים, עיתון מישהו? הס מלהזכיר שמסביב יהום הסער הפורה.

    הדרך היחידה לשינוי היא דרך הציבור הישראלי, מי שלא מבין זאת, אולי יוכל לנאום בפרלמנט השוויצרי שם יקשיבו לו בצקצקת מנומנסת שוויצרים חביבים בין שוקולד למרמרלד.
    אולי יוכל לקושש עוד כמה ג׳ובות כדי להציל ארבעה פחונים של שמונה אומללים בסוסיה, ״כלים שעובדים״ זה לא.

    אבל אולי זה מה שרוצים, הכאות על החזה של האחר וטפיחות על השכם של עצמי. אמרתי כבר מזכך וקתרטי?

    • נועם א"ס הגיב:

      גם אם היית יכול "לשכנע" את "הציבור הישראלי" לסגת מאדמות גזל הנדל"ן הרווחי (ותהיה בטוח שאתה לא – לא עד שיהיה ל"ציבור הישראלי" משהו ממשי להפסיד מהמצב הקיים), הכיבוש הוא כבר מזמן בלתי הפיך: אינטרסים הרבה יותר גדולים מ"הציבור הישראלי" משוקעים בו עד הצוואר.

      • תום אלקיים הגיב:

        אני מסרב לקבל את זה, אני מופתע שאתה מקבל את זה.

        זו תבוסתנות לשמה. אגב, מסימניה של זו, היא הפניה לעולם הנאור, זה ששחט בעיראק ומביט בשלווה בסוריה ומשבח את הדמוקרטיה באתיופיה נו, שוין.

        הציבור הישראלי כבר ויתר על השטחים, זוכר, שנות התשעים. הציבור הישראלי לקח סיכונים והביא את הפת״ח לשטחים, הציבור הישראלי בחר בשלום, למרות שקשה לחלקים נבחרים בציבור לקבל את זה, אוטובוסים מתפוצצים היו גורם משמעותי מאד בסקפטיות של הציבור בכנות ההנהגה הפלסטינית, גם הפלסטינים פיקפקו, ראה עליית החמאס.

        • נועם א"ס הגיב:

          אי אפשר לפנות את ההתנחלויות בגדה בלי מלחמת אזרחים. "הציבור הישראלי" לא מסוגל לזה, כפי שהוא לא היה מוכן למחיר הזה גם בשנות התשעים (ההסדר הקולוניאלי הידוע בשם "הסכמי אוסלו" מעולם לא היה מיועד להוביל למדינה פלסטינית ממשית, אלא ברית בין הציונים לעריץ ערפאת, שבעקבות האינטיפאדה הראשונה שהתארגנה לו מתחת לאף פחד בצדק שהציבור הפלסטיני בורח לו מבין האצבעות. מי שקרא את ההסכמים בזמן אמת הצביע על זה).

          מי ששחט בעיראק ובהרבה מקומות אחרים הם שלטונות ההון הקולוניאליסטי, הפרו-ציוני באופן מובהק ומקיף, ובדחיפת הלובי הציוני. הפניה כלפי חוץ אינה מיועדת לשלטונות אלה ואינה נסמכת עליהם, אלא לציבור הרחב.

        • אזרח הארץ הגיב:

          עם כל הכבוד, הציבור הישראלי לא "בחר בשלום" ביחס לפלסטינים. הציבור הישראלי לא היה מוכן לפנות את ההתנחלויות ולהתייחס לפלסטינאים כאל שווים.

          מה שהציבור הישראלי היה מוכן, זה לספסר את העבודה המלוכלכת של דיכוי/שליטה באוכלוסיה העויינת ("תשברו להם את הרגליים והידיים") לדיקטטור ערבי (האמת שכך גם קרה במצריים וירדן, אבל ההשפעה שלנו על אופי השלטון שם אינה קיימת למעשה). לו הציבור הישראלי היה בוחר בשלום, הוא היה מפנה את ההתנחלויות (או לא מקים אותן מלכתחילה), ללא קשר לשליטה הצבאית באזור – או מספח אותו באופן מלא.

          הציבור הישראלי לא רוצה בשלום (לפחות לא בשלום בין שווים), אלא בשקט.

    • Z הגיב:

      תמשיך לגרד בהנאה את הבולבוס בין סיבוב טבח לסיבוב טבח. כולי תקווה שהבולבוס הזה יתפוצץ בקרוב. הסיבוב האחרון היה רק לפני שנה – כ70 חיילי צה"ל – הרוגים, כ2000 פלסטינים, רובם לא מעורבים – הרוגים, מדינה שלמה בטראומה מטילים, בידוד בינלאומי, הוצאות אדירות לכיסוי ההרס ותגמול רבי הטבחים פלוס עוד הוצאות עתק בשביל שביבי וחבריו הכהניסטים יוכלו לגזור עוד קופון אלקטורלי מהטבח. הצלחה מסחררת, מה יש להגיד. תענוג לחיות במדינת אפרטהייד עם אנשים כמוך שחושבים שזה "בסדר" ו"הצלחה מסחררת" ונו טוף, כשחוטבים עצים עפים שבבים. הרי הערבים יותר גרועים ותמיד אפשר להאשים את השמאל הלא קיים בבגידה איומה תוך רמיזות מקרתיסטיות מכוערות (למרות שזה נהיה קשה, אפילו גלאון מבקשת להצטרף לעדר הזומבים של "מרכז" האפרטהייד, אכן הצלחה מסחררת). טוב שהצלחת לשכנע את עצמך שמדינת אפרטהייד ותחזוקה זה דבר "נורמלי" לגמרי. על שאר העולם (ואני לא מדבר על העולם השלישי) זה לא כל כל עובד.

      • גיל ב' הגיב:

        בלי קשר לדעותי על מה שתום כתב, לא נראה לי שהבנת אותו. האמירה על ההצלחה של הכיבוש לא אומרת כלום אם הכיבוש הוא טוב או לא או אם תום עצמו שמח על ההצלחה או לא. גם דברים רעים יכולים להצליח.

        • Z הגיב:

          נראה לי שאתה לא הבנת אותו. כשתום אומר "כלים שעובדים זה פשוט גירד "לי" בבולבוס", הוא מדבר בזכיכות מעמדת הכובש שהלחץ מבחוץ לא מזיז לו את הביצה השמאלית או הימנית. כשתום קובע שהחגיגה של אובמה עם האיראנים היא נלעגת הוא למעשה מהדהד את ההשתלחויות הגזעניות של מנהיגי האפרטהייד (שאר העולם חוץ המאוונגליסטים ההזויים בארה"ב והכהניסטים בישראל, חושב שזה הסכם היסטורי, לא שמעתי אף ביקורת רצינית של מומחי ביטחון על ההסכם הזה). כשתום היקר מבקש לשכנע אותנו שאין תכלית לחשוף לעולם את פשעי הכיבוש והאפרטהייד ויש לדבר רק לציבור הישראלי (כאילו שזה אפשרי בעולם פוסט-אינטרנט) הוא חושב שאפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן ולקיים אפרטהייד של אדונים ועבדים. כולה כמה פחונים. מסך עשן. וכן הלאה. הבנת הנקרא בסיסית.

          • שחר כ. הגיב:

            לא נראה לי. הזחיחות בדבריו קשורה למשהו אחר. הבולבוס לכאורה הוא תגובה צינית לעניין "כלים שעובדים", כי לדעתו הם לא עובדים. מכל מקום, מגוחך להתווכח על דבריו של מי שיושב כאן איתנו בבלוג כמגיב, כי הוא צריך להסביר את כוונתו.
            אבל גם אני תוהה מיהו תום אלקיים. לטענתו הציבור הישראלי בחר כבר בשלום בשנות התשעים העליזות. אז כנראה שזה אותו חומר ישן ולעוס, אם כי בלבוש שונה ובהתלהבות אמיתית. אולי אני טועה. רשות בדיבור לאורח הכבוד.

            • Z הגיב:

              אוקיי, אז התבלבלתי. תום הוא השמאל החדש. נראה לי שהוא הסביר את כוונתו כבר. כמה פחונים, כל העולם רוצחים אז גם לנו מותר, העולם חלש ולא יכול עלינו העם הנבחר, אפרטהייד הוא מצב טבעי ונורמלי כי על העולם עושה דברים יותר גרועים ובואו לא נספר לעולם על האפרטהייד כי אז אף אחד לא ידע חוץ מהציבור הישראלי, אולי הוא יעשה משהו שלא עשה כבר מאז שנת 67, סיכוי ממש טוב. והזחיחות (שיט ספלינג) היא אכן צינית ודי ברור שהיא קשורה, לא ברצונו לסיים את האפרטהייד, אלא דווקא ברצון לקיבועו. אבל אולי לא הבנתי. הרי מדובר בשמאל חדש.