החברים של ג'ורג'

פוסט אורח: תובנות מהימים שאחרי

1. זו מלחמת תרבות. יאיר גרבוז הגדיר זאת בצורה בוטה ולא חכמה (בוודאי לא לפני בחירות), אך דבריו לא היו רחוקים מן האמת. כל השסעים בתוך החברה היהודית הצברית – עשירים/עניים, דתיים/חילונים, פריפריה/מרכז – התנקזו אל תוך השסע העמוק מכולם, האשכנזים מול המזרחיים. קולות השמחה והצהלה שנשמעו היטב מגני התערוכה בתל אביב ועד לעריות הפתוח בנגב ובגליל הבהירו כי מבחינתו של הציבור המזרחי בחירות 2015 היו מלחמה נגד "השבט הלבן" השנוא. ולטובת תושבי תל אביב שלא שמעו את הקולות הללו באו נתוני ההצבעה במקומות השונים בארץ והראו בדיוק מי האוכלוסיות שהביאו לנתניהו את השלטון בפעם הרביעית.
הבחירות הללו לימדו יותר מכל כי ההצבעה לפרלמנט הישראלי אינה החלטה רציונלית ומושכלת הנעשית לאחר הליך מחשבה. זה נכון לגבי גוש המרכז (כמו הבריחה המבישה של המצביעים ממפלגת העבודה של עמיר פרץ לטובת קדימה ובריחתם שוב כשנבחר שאול מופז), אך נכון ביתר שאת לגבי גוש הימין. הליכוד הוא קבוצת הכדורגל שאוהדיה אינם עוזבים אותה. הוא נקודת ההזדהות שממנה חורצים המזרחים לשון כלפי הערבים האנטישמים ועוזריהם. הוא הקמע אותו מנשקים ההמונים המזרחיים בתקווה לישועה ומתוך שנאה לאשכנזים.
אני הראשון שמודע לעוולות האשכנזים כלפי המזרחיים (והערבים) בבואם לארץ. אין ספק שיש על מה להתנצל ויש מה לתקן. ובכל זאת, המזרחיים כיום אינם יכולים להאשים את פנחס ספיר או את גולדה מאיר. פעם הם היו קורבנות של מפא"י. היום? היום רבים מהם הם בעיקר קורבנות של הבחירות המטומטמות שהם עושים כל כמה שנים.
כעת הם מספרים שהצביעו ליכוד כי נעלבו מאיזה גרבוז אחד שעלה לדבר על הבמה. מענישים אותו. לגרבוז, אני מאמין, יש דירה, והוא אינו עתיד להיות מפוטר מאיזה מפעל בדרום. מצאו את מי להעניש. השמאל חושב כי ניתן יהיה לשנות את דפוס ההצבעה של רבים מהפריפריה באמצעות עוד מצגת גרפים שתסביר למצביעי הפריפריה שהליכוד דופק אותם. הם לא טיפשים עד כדי כך. הם יודעים שהליכוד דופק אותם כשם שמעשן יודע בדיוק איזה רעל הוא מכניס לריאות. יודעים ובוחרים שוב.

2. גם הדת שבה אלינו בבחירות הללו בעוצמות חזקות מבעבר. השר לשעבר עוזי ברעם דייק בנתחו את הסלידה המזרחית מהשמאל כשקבע כי הימין תופס את השמאל כאתאיסטי וליברלי וכי הציבור המאמין – לאו דווקא שומר המצוות – לא יכול לקבל את הערכים הליברליים ולהיפך. ערכים אוניברסאליים לא יתקיימו בקרבם של המברכים "המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים". גרשום שלום ניבא למרחוק כשכתב עוד בשנת 1926 ש"אלוהים לא יוותר אילם בשפה שבה השביעו אותו אלפי פעמים לשוב ולחזור אל חיינו". והוא חזר, בדמותו של אתאיסט אוכל שקצים ואב של בועל ארמית.

3. בסופו של יום נחשפו פניו של הציבור היהודי בישראל. מדובר בציבור תאב שטחים והתנחלויות, דתי ולאומני לא פחות מרבים אחרים במרחב הזה. הדמוגרפיה וריבוי הילודה בקרב הלאומנים והדתיים הכריעה, והציבור שהעלה את רבין לשלטון ב-'92 כבר לא יהיה מסוגל לעשות זאת יותר. ואולי היה זה אך המשך טבעי לציונות עצמה, שיהודים חכמים הזהירו מפניה כבר מראשית ימיה. כך למשל הלורד רוטשילד כתב להרצל "אומר לך בגילוי לב, שאני רואה באימה הקמת ישוב יהודי, והנימוק הוא פשוט וברור. ישוב כזה יהיה מתנשא בבחינת אני ואפסי עוד. זה יהיה גטו עם כל הדעות הקדומות של גטו. זו תהיה מדינה יהודית קטנה, אורתודוקסית ולא ליברלית, שתבודד ותפלה לרעה את הגויים… ושתפעל על פי העיקרון 'עשה לאחרים את שנעשה לך.'" לוסיאן וולף, ממנהיגי יהודי בריטניה שנאבק נגד הצהרת בלפור, כתב כבר בתחילת המאה הקודמת שמדינה יהודית "לא רק תחריף את הקשיים העומדים בפני יהודים בלתי משוחררים, ותסכן את חירויותיהם של היהודים המשוחררים בעולם כולו, אלא שבפלסטינה עצמה היא תביא ליצירת מדינה יהודית המתבססת על הגבלות אזרחיות ודתיות מהסוג המדיוואלי ביותר; מדינה שכתוצאה מכך לא תוכל לעמוד ושתגרום חרפה מתמשכת ליהודים וליהדות. אכן, אי אפשר שיהיה אחרת, כאשר לאום פוליטי נשען על מבחנים דתיים וגזעיים; ואין כל לאומיות יהודית אפשרית אחרת."

4. כעת, לאחר שנחשף כי הציבור הישראלי התמכר לכיבוש, על תומכי סיום הרודנות הצבאית בשטחים לסחוט את הלימון החמוץ הזה עד תומו ולעשות ממנו לימונדה. ההיסטוריה מלמדת כי עמים שנקלעו למערבולת של לאומנות דתית וטירוף מדיני לא יצאו ממנה, אלא לאחר שהתרסקו על קרקע המציאות הקשה. כדי לקרב את הדמוקרטיה יש להחיש את אותה התרסקות, ונקווה שתהיה זו התרסקות כלכלית בלבד ולא שפיכות דמים כללית. המאבק על דעת הקהל העולמית כעת הינו קל יותר. הפתרון המסתמן הוא של מדינה אחת. נתניהו עצמו התנער מפתרון שתי המדינות. הוא אומנם חזר בו, בבהלה או במרמה, לאחר שהבין את ההשלכות של דבריו, אך צריך להאמין שבבירות העולם יושבים שוטים גמורים אם חושבים שמישהו מהם קונה עוד תכסיס משומש מהקוסם מוכר הרהיטים והאשליות. השקרים שלו עובדים רק על הציבור הישראלי. זה הזמן להגביר את הלחץ ולהחריף את החיכוך עם הרודנות. זו העת לקרוא להחרמה ולסנקציות. יש לשקול את פירוק הרשות הפלסטינית, שיותר משהיא מועילה לפלסטינים היא משרתת את הרודנות הצבאית. איש השמאל הישראלי צריך להודות ביושר כי אין לו את הכוח. רק העולם יגאל את הפלסטינים מישראל, ואולי גם את ישראל מעצמה. זוהי משימתו של הדמוקרט כעת.

(צ'ארלס ארתור ג'יימס)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • רוני

    עריות צ"ל עיירות

  • סמולן

    1. שטויות, מדובר בהצבעה המבוססת על פחד מערבים ואיראנים. גרבוז והשבט הלבן ביססו בעיקר את שאלת המנהיג הלא-ראוי. המנהיג הראוי, גם לבן, דיבר כמו שצריך, על חשש מערבים ואיראנים. מש"ל.

    אין שום דבר רציונלי בהצבעה עבור אוטופיה ביזארית, המבוססת על אמונה בפלסטינים ובאיראנים. היא רציונלית אם מאמינים בהם, אבל לא רציונלית אם חושבים אחרת.

    2. שטויות. נא לקרוא את העניין היסודי: מנשקי המזוזות בחרו אדם שאוכל שרצים ואב של בועל ארמית. חטובה וחמודה, לפחות חיצונית. הרי אם היא עם יאיר, יש מצב שמדובר בעמלקית.

    3. שטויות. אם היה מדובר בתאוות כיבוש דמויית זו של דאע"ש או הסוציאליזם, ואפילו תאוות השפעה איראנית ובוודאי אמריקאית, המדינה היתה משתרעת על שטחים טיפה יותר גדולים. כפי שציין רוטשילד, מדובר במדינה קטנה. שוב לפנינו פסקה בעלת הפרכה עצמית יעילה.

    4. ממש לא שטויות: אכן כן, אנחנו בדרך למדינה אחת. עלינו לשלב כוחות, אמונות ובעיקר פנטזיות, ולבנות כאן מדינה אחת, טובה לכולם. ציונות קנטוניסטית שכזו. בלי אובמה ובלי בדס.

    • מני ל

      אז מה, תושבי שדרות מפחדים מערבים ואיראנים, ותושבי נחל עוז הסמוכה, שם נהרג ילד בקיץ האחרון, לא? האם תושבי השכונות ברחובות הסמוכות למכון ויצמן (42% למחנה הציוני ו־32% למרצ) מבינים פחות בביטחון מתושבי שכונת אושיות בדרום העיר (38% לליכוד, 13% לש"ס)? האם ראשי השב"כ לשעבר מבינים פחות מביטחון ממפוטרי מפעל כי"ל? יש פה הצבעה לפי "זהות" ולא שום דבר מעבר.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        נחל עוז קיבל קרקעות בחצי חינם מהתנועה הקיבוצית, לה יצוג נכבד במרצ ובעבודה. שדרות – לא.

        • מני ל

          נכון, מה שמראה שזה לא קשור לביטחון.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            זה בהחלט לא נובע מכך.

      • סמולן

        אין שום דבר בעייתי במחשבה שעדות שונות – עם "זהות" שונה – גם מעריכות סיכונים מסויימים באופן שונה. בכל מקרה, לא התכוונתי לפחדים אישיים, אלא להערכה כללית של המצב.

    • נתן

      אתה מוכיח בדיוק כמה ההצבעה לימין היא לא רציונלית , במיוחד מצד השכבות החלשות.

      מדינת ישראל לא יכולה לעשות כלום נגד איראן מלבד לבקש עזרה מארה"ב, ואת זה יכול לעשות הרצוג טוב כמו נתניהו ( למעשה הרבה יותר טוב).

      אבל בוא ניקח נושא קיומי לא פחות חשוב – התמוטטות הרפואה הציבורית. בממשלה הקודמת היה ניסיון של "יש עתיד" להוציא את הרפואה הפרטית מבתי החולים באמצעות ועדת גרמן והחזרת הרפואה הציבורית לתפקידה המקורי – מתן שרות ציבורי לאזרחים.

      הממשלה הנוכחית על פי דבריו של שר הבריאות המיועד ,ליצמן ,ועל פי השקפת העולם של "ישראל ביתנו" והליכוד עומדת להחזיר את הרפואה הפרטית דרך הדלת הראשית .

      מי יסבול מכך? אלה שיש להם כסף לשלם לבתי חולים פרטיים ולקליניקות פרטיות? ברור שלא.

      מי שיסבול מכך הם השכבות החלשות שנתנו את קולם לליכוד .
      וזאת רק דגמה אחת מיני רבים

      ולכן אם יוצאים מנקודת הנחה שהדמוקרטיה נועדה לאפשר לאזרח לשפר את מצבו הרי שהתנהגות בוחרי הליכוד במיוחד מהשכבות החלשות היא בלתי רציונלית לחלוטין.

      • אינגסוק

        סליחה אבל זה בולשיט, השמאל לא הציע כל אלטרנטיבה ולא "רק לא ביבי" זה לא אלטרנטיבה.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          הוצאת השר"פ מבתי החולים הציבוריים – זאת אלרטנטיבה להרס הרפואה הציבורית שנעשה על ידי הימין.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            משרד הבריאות לא היה בידי מפלגת ימין מאז ממשלת שרון.

      • אני

        גם הצבעה למפלגות שמאל לרוב לא נעשית מסיבות רציונליות.
        רק שבמקרה של הצבעה לליכוד בבחירות האחרונת, העובדה שאינה רציונלית ברורה מאוד. ברורה גם לרבים ממצביעי הליכוד שמודים שהצביעו עם הלב, שהם חזרו הביתה, שרצו להצביע אחרת אבל ידם רעדה, שהצביעו כפי שתמיד הצביעו, שהצביעו כפי שסבא ואבא הצביעו וכו'.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    1. אולי. אבל זאת סברת כרס. מראיונת קצרים שנערכו עם מצביעים נראה שהעניין הגרבוזי הביא בעיקר מנדטים לליכוד על חשבון מפלגות ימין אחרות. כלומר לצמצם שורות.
    1א. גם במידה וההסבר הזה מדויק, מה שכאמור מוטל בספק, מי שירה את היריה הראשונה לא היה הימין שנכנס בצפונים המתנשאים אלא השמאל שמנסה מאז מפא"י להתיך את העם לגוש אחד פחות או יותר מערבי (בתפיסתו הפרובנציאליות שלו את המערב).
    2. אז הגרבוזיזם זה דת או תרבות? בכל מקרה אני לא יודע אם הדת (כתיאולוגיה, לא כאנתרופולוגיה) יותר חזקה היום מתקופת הרב כדורי מחלק הקמעות. ראה גם את הערה 1א, הימין הוא לא זה שהתחיל להטיף נגד המתיוונים אלא הפוך.
    3. לא מבין מה הקשר ללוסיאן וולף. אני רואה שכותב המאמר יודע לשוטט בויקיפדיה, שזו מיומנות חשובה במאה ה-21, אבל הכל במידה. בכל אופן טיקט השטחים כמעט ונעלם בבחירות האלה; חוץ מהשליפה המהירה של נתניהו ב-72 השעות האחרונות על מדינה פלסטינית כן\לא, וחוץ מהססמאות הקצת מביכות של מחנה השלום על להתנתק מהפלסטינים אחת ולתמיד, מערכת הבחירות הזאת נסובה על דברים אחרים, כגון בקבוקים וצבע לשיער. אני גם סבור שאותה שליפה של ביבי נועדה לרצות בעיקר את המתחרים מימין ולא את כל עמישראל; כעדות לזה אפשר להביא את החשיפה המינימלית שההתבטאות הזאת קיבלה בתקשורת המיינסטרים של ביבי (ישראל היום) לעומת החשיפה הרצינית שקיבלה במקור ראשון ודומיו.
    4. טוב, זה לנין פינת BDS. לא משהו שאנחנו לא מכירים וגם לא משהו שראוי לתגובה, מקסימום לתרפויטיקה. לעניין שתי המדינות או האחת, זה יותר קשור לנומרולוגיה המיסטית של השמאל שמסוגל לדבר רק בשפה בינארית כזו. האמת היא שהמציאות מורכבת יותר: לפלסטינים יש אוטונומיה בתחומים מסוימים ואין באחרים, יש שליטה בחלקים מסוימים ואין להם בכלל באחרים, ודרישותיהם לא מסתכמות ב"תכירו במדינה שלנו שופוני" אלא נוגעות בעיקר להסדרים לוגיסטים ובטחוניים אד הוק (בעיקר תודות לקו הישראלי-אמריקאי מאז 2009 שהוריד אותם סופית מזכות השיבה). במציאות כזו לדבר על מדינה אחת או שתיים או שלוש זה פשוט חסר ערך. צריך לדבר על דמוגרפיה (טיפ: זה לא מה שהשמאל חושב וזה גם לא ממש חשוב), כלכלה (זה דווקא כן), ועל בטחון, ולא על לקחת את ישראל להאג מחר וגמרנו, או על למחות את החרפה בעזרת השריון הסורי.

  • נדב

    בפסקה הראשונה מתחבאת הנחה לפיה הצבעה למפלגת שמאל היא החלטה המתבצעת לאחר חשיבה רציונלית ומעמיקה והצבעה למפלגת ימין ולעיתים מרכז היא הצבעה המתבצעת לפי הרגש ושייכות עדתית.

    מצטער לנפץ את האשליה, אבל יש אנשים שערכו בירור מקיף אצל כל המפלגות ולבסוף החליטו לתמוך בליכוד או בבית היהודי בדיוק כמו שיש אנשים שאצלם "אמת" זה הפתק היחיד המותר גם אם ביבי יעמוד בראש המפלגה.

    • עדו

      וזה בדיוק מה שמוסבר בקישור שיוסי צירף.

  • yankel

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4639033,00.html

    כלבים – ועניים מצביעי ימין – נהנים ללקק את הרגל שבועטת בהם.

  • אבל מרכז-שמאל עדיין גדולים יותר מהימין. ערבים+מרכז+שמאל יכולים עדיין לבלום את הימין. בשביל זה לא צריך מלחמה גדולה. אנחנו צריכים פוליטיקאים מוכשרים, שיודעים לנהל משא ומתן קואליציוני יותר טוב מנתניהו.

    • yankel

      כחלון זכה אמנם בפחות מנדטים משקיווה, אך אין סיבה להניח שהוא בהלך רוח אובדני.
      הוא יודע היטב שאם יחבור לשמאל – שלא לדבר על הערבים – אמו תהיה בחזקת מי שנתעברה מישמעאלי.

  • אלכס ז.

    זה כנראה הפוסט המטומטם והפוגעני ביותר שאי פעם התפרסם כאן.

    "שנאה לאשכנזים"? "פעם הם היו קורבנות"?

    אתה מזכיר לי את הרפובליקנים בארה"ב שאומרים שההצבעה לדמוקרטים היא גזענות הפוכה ושנאה כלפי לבנים. אותם רפובליקנים עשירים בני עשירים שטוענים שבגלל שהעבדות הסתיימה לפני כ-150 שנה כל הבעיות של השחורים נובעות מפרזיטיות ומוסר אישי לקוי.

    גועל נפש. אני לא מאמין שגורביץ הרשה לפרסם את התועבה הזאת.

    • אינגסוק

      זה פחות או יותר גם העמדה של גורביץ

      http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1756

      • אלכס ז.

        תודה על הקישור. זה לפחות עונה על השאלה שלי ועכשיו אני יודע למה השמאל הפסיד – כי השמאל גזען.

        • עדו

          ועכשיו ננסה להסביר לך לאט לאט:
          השאלה היא לא האם השמאל גזען. השאלה היא למה גזענות 'משמאל' היא שערוריה שאין עליה סליחה ואין עליה כפרה ואילו גזענות מימין לא.
          אורי אור היה אלוף במילואים, שום עבר פלילי, שום הטרדה מינית ברקע. פעם אחת הוא הרשה לעצמו להגיד משהו על מרוקאים וזהו, מאז הוא נעלם מהפוליטיקה. אולי הוא מנכ"ל איפשהו אבל האמירה האחת הזאת חיסלה אותו ציבורית. אריה דרעי, עבריין מורשע, שירת 4 חודשים בצבא ובבחירות הקודמות אמר שהליכוד ביתנו היא 'מפלגה של רוסים ולבנים' מישהו קרע את פתק החברות בש"ס בעקבות זה? הוא קיבל 12 מנדטים יפים ושקולים ואולי הוא היה מקבל פחות אלמלא האמירה הזאת.

          • אלכס ז.

            "השאלה היא למה גזענות 'משמאל' היא שערוריה שאין עליה סליחה ואין עליה כפרה ואילו גזענות מימין לא."

            כי ימין מוגדר על פי גזענותו והשמאל לא? אני יודע שזה מבאס שרק צד אחד במפה הפוליטית מחויב למוסר, לסובלנות ולדמוקרטיה, אבל זה בדיוק ההבדל בין שמאל וימין. וזאת רק ההתחלה, השמאל גם לא יכול לפתוח מלחמות סתם כי בא לו, לא יכול להתגאות במספר האנשים שהוא כולא, לא יכול לפתח קשרי הון-שלטון וכד'. או יותר נכון, השמאל יכול לעשות את כל זה, אבל אז הוא יפסיק להיות שמאל ובבחירה בין ימין א' לימין ב' אנשים יצביעו לאוריגינל.

            זאת הסיבה למה העבודה לא יכולה להרשות לעצמה את מה שש"ס עושה. ש"ס היא מפלגת כ"ך. היא גזענית בהגדרה והיא מושכת אנשים שהגזענות עושה להם נעים בטוסיק. העבודה היא (מתיימרת להיות לפחות) שמאל מתון ומפלגת אופוזיציה. היא אמורה למשוך קולות אחרים. ברגע שהיא מתחילה להתנהג כמו ש"ס אז אין לבוחרים אלטרנטיבה אמיתית והם יעדיפו לשבת בבית או בברלין או איפה שבא להם, רק לא כאן.

            • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

              הימין הישראלי לא רק שאינו מוגדר לפי גזענותו, אלא הוא למעשה התנועה הפוליטית הכי פחות גזענית במזרח התיכון כולו.

              • אלכס ז.

                הכי פחות גזענית יחסית למה? לאחים המוסלמים או חיזבאללה? ממש אילנות גבוהים. LOL

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                  יחסית לשמאל הישראלי.

                  • אלכס ז.

                    גם לא.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      בודאות. השמאל היהודי פחות או יותר זהה ללאומנים הערבים בתיעוב שלו כלפי זכויות בסיסיות של "ציונים". בקושי בזכותם לחיים הוא מכיר. אתה לא זוכר את "קורבנות השלום"? זה שיח פאשיסטי כמעט.

                    • נתן

                      אנונימי יקר.

                      קבל מבחן טריוויה.

                      מי היו הראשונים שהשתמשו במונח "קורבנות השלום"? ( זהירות ספוילר – אין להם שום קשר לשמאל).

                      ביטוי פשיסטי? מעניין.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      תודה על השיעור בסמנטיקה. אני חייתי בשנות ה-90 ואני זוכר בצלילות את האופן בו היחס לכל הרוג בפיגועי האוטובוסים היה כזה של מחיר קשה אך משתלם. זו תמיד, אבל תמיד, היתה הגישה של השמאל שדורס זכויות אדם למען מטרותיו הפוליטיות. זהו שיח פאשיסטי לעילא ולעילא.

                    • אלכס ז.

                      אני חייתי בשנות ה-2000 ואני זוכר איך המתנחלים הגדירו את הפיגועים כמחיר שצריך לשלם כדי לא לבנות את גדר ההפרדה.

    • אלכס ז.

      סתם דוגמא לטמטום בפוסט: קרית ביאליק, עם כ-20% עולים מבריה"מ (שלפי הפוסט אמורים להיות אתאיסטים וללא שנאה כלפי אשכנזים) נתנה למר"צ 1.86%. זה פחות מחצי ממנה שנתנה ירושלים (3.98%).

      אפשר לעבור יישוב יישוב, שכונה שכונה, להסתכל על הדמוגרפיה ולראות שאין קשר ל"מזרחיות" המצביעים, בעוד שיש קשר חזק לרמה הסוציו-אקונומית ביישוב.

      שיעורי בית: למה הבדלים כלכליים נראים כמו הבדלים בין עדות? האם אפשר להוריש עוני? האם כדאי לקרוא אפילו ספרון אחד בסוציולוגיה לפני שמתחילים להפריח שטויות גזעניות?

      • חנן

        בולשיט. הסיבות אמנם אחרות, אבל הרוסים שונאים את השמאל-מרכז הישראלי לא פחות מאשר המזרחים (ואת המזרחיים הם מתעבים ממילא). מבחינתם ביבי הוא פוטין קטן, גבר גבר.

        בגדול, ההצבעה המשמעותית מימין היתה של שונאי אשכנזים/מערביים/חילונים.

        ובכלל, פוסט טוב – לא תועבה ולא נעליים.

        • מני זהבי

          אני לא חושב שכל יוצאי בריה"מ לשעבר, או אפילו רובם, מעריצים את פוטין. אבל פוטין מייצג, בצורה מוקצנת מאוד, תרבות פוליטית מסוימת שאותה חולקים גם יוצאי בריה"מ בישראל (לפחות אלה שעלו בגיל מבוגר), ונתניהו יודע לנצל את זה.
          בכלל, ההישג הפוליטי הגדול ביותר של הליכוד הוא היכולת לכונן קואליציה של מגזרים שונים: המזרחים, יוצאי בריה"מ, הדתיים, וגם החרדים (שמפלגותיהם נתפסות כשותפות טבעיות של הליכוד). הייתי אומר שלשמאל רצוי לשחזר את ההישג הזה, אבל אני לא חושב שהיהודים הקימו להם מדינה כדי להיות מגזר.

        • אלכס ז.

          אוי, קשה משא האדם הלבן. המזרחים שונאים אותו, הרוסים שונאים והערבים שונאים אותו. מסכן. אבל איך להאשים אותם – הם בסך הכל חצי שדים – חצי ילדים…

        • אלכס ז.

          אגב, אם אתה רוצה לדעת למה אני לועג לך, זה בגלל שהטיעונים שלך נלעגים.

          הקול הרוסי הוא הדינמי ביותר מבין העדות בישראל. זה קול שהמליך את העבודה ושגם הביא לקריסתה. זה קול ללא שבט ורואים את בקריסת המפלגות הרוסיות, משרנסקי ועד ליברמן כיום.

          אז אם יש לך ראיות לכך שמרבית הרוסים רואים בביבי "פוטין", או שאפילו חושבים שפוטין הוא מישהו שראוי לכבוד (להזכירך, "רוסים" באים בעיקר מאוקראינה – המקום שפוטין מנסה לכבוש ברגעים אלו) אז תועיל להציג אותן.

          • חנן

            אני ממש לא מתרגש מהנסיון שלך ללעוג לי.
            ברור שאנחנו מדברים כאן בהכללות, אבל מה שאמרתי פשוט נכון. הרוסים מתעבים את ה"אליטות הישנות" (שזה שם קוד פשוט לצברים האשכנזים) לא פחות משהמזרחיים מתעבים אותם.

            והאתנחתא הקומית: "הקול הרוסי הוא הדינמי ביותר מבין העדות בישראל"…
            הוא גם הרציונלי ביותר, האירופאי ביותר, והטוב ביותר במתמטיקה.

            • אלכס ז.

              לא יודע אם הכי טוב במתמטיקה, אבל בניגוד אליך מסוגל לספור עד שש במקרה של ליברמן ועד אפס במקרה של שרנסקי.

              אגב, אני כבר הבאתי נתונים שתומכים בעמדה שלי. האם אתה מתכוון להביא משהו שתומך בעמדה שלך?

          • מני זהבי

            רוב ה"רוסים" באו מארצות בריה"מ לשעבר זמן קצר אחרי התפרקותה של זו. לא ברור עד כמה הם מחוברים לתהליכים שהתרחשו שם מאז, במיוחד מחוץ לרוסיה (התקשורת מהאזור ההוא ששידוריה נקלטים בישראל היא בעיקר התקשורת הרוסית, לא אוקראינית, קזחית או מולדבית). וגם אם הם מחוברים, לא ברור באיזה צד נמצאות הסימפטיות שלהם (באוקראינה עצמה יש פלח אוכלוסיה פרו-רוסי גדול, אם כי סביר להניח שהוא הצטמצם נוכח מעשיה של רוסיה בשנה האחרונה).
            ואחרי כל זה — לא, ביבי אינו פוטין, וסביר להניח שרוב יוצאי בריה"מ נבונים מספיק כדי להבחין בכך. אבל פוטין או לא, גישה הרואה בחיוב שימוש בכוח ובכפייה להשגת מטרות פוליטיות, לצד בוז לעמים ותרבויות ממוצא לא-אירופי, מושרשת מאוד בתודעה הפוליטית של יוצאי בריה"מ. זה לא טוב, אבל ככה זה.
            לגבי הדינמיות של "הקול הרוסי" — ובכן, יש בזה משהו. זה לקח רק 20 שנה, אבל בסופו של דבר, מפלגות "רוסיות" כמעט נעלמו מהנוף הפוליטי בארץ. ל"ישראל ביתנו" בגלגולה הנוכחי יש רק שני ח"כים "רוסים" מתוך שישה, ולזכותו של ליברמן ייאמר שהוא תמיד הרכיב את רשימתו גם מ"רוסים" וגם מצברים (דרך אגב, יש לו גם ח"כ דרוזי). כמובן, 20 שנה זה המון זמן, אבל "הקול המזרחי" אינו מרעה סימני התפוגגות גם אחרי תקופה ארוכה בהרבה.

            • אין אף רשימה מזרחית בישראל חוץ מש"ס, שהיא חרדית מזרחית וקיבלה את כמעט כל הקולות שלה מאזורים חרדיים. כחלון הוא מזרחי אבל מספרי שתים וארבע בכולנו, גלנט ואורן, הם אשכנזים.

              בסופו של דבר, קו השבר העיקרי בקרב יהודים בישראל הוא לא אשכנזים מול מזרחים או ותיקים מול רוסים; הוא חרדים לעומת השאר (גם חילונים וגם דתיים לאומיים).

              • מני זהבי

                זה אינו רק עניין של רשימה מזרחית. זה עניין של איך אנשים תופסים את עצמם ואיך זה משפיע על אופן ההצבעה שלהם (גם על דברים אחרים, אבל אנחנו מדברים עכשיו על אופן ההצבעה). התפיסה של "אני מזרחי ולכן לעולם לא אצביע לשמאל" היא די פופולרית. התפיסה של "אני רוסי ולכן לעולם לא אצביע לשמאל" כמעט ואינה קיימת, ודאי לא אצל הדור שנולד בישראל או הגיע אליה בגיל הילדות.

                • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                  מיתוס. הגישה הזאת קיימת אצל בני 50 פלוס. מצביעים צעירים כמעט ולא מזדהים לפי קווים עדתיים, מחוץ לקומץ המגיבים ב"העוקץ". יש בהחלט הצבעה מזרחית לימין אבל הם עושים זאת לרוב תוך הזדהות כישראלים, יהודים או אנשי ימין. לראיה אין כמעט ח"כים בליכוד שפונים למצביעים על הטיקט העדתי (אפילו מירי רגב לא בדיוק עדתית ברטוריקה שלה).

                  • מני זהבי

                    לא יודע. בכל מיני ראיונות פוסט-בחירות עם אנשים "מהעם" חוזרת שוב ושוב האמירה שהם לא חשבו לתת יד להפלת שלטון הליכוד בגלל המורשת של בית אבא וכד'. לא, המילה "מזרחי" לא נאמרה שם, אבל היה ברור לגמרי לאיזו עדה בית האבא היה שייך.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      לאשכנזים אין אבא? הם כולם חד הוריים?
                      אני גם תוהה אם הראיונות האלה נעשו גם ברמת השרון, בה הליכוד לקח מקום שני, או בראשל"צ בה לקח מקום ראשון, או באחת משכונות המעמד הבינוני הרבות בירושלים בה הליכוד פופולרי מאוד. המיסגור המטופש של ההצבעה לליכוד כעניין מזרחי\עני\דתי\ווטאבר הוא פשוט עוד אמצעי של השמאל להמנע מהתמודדות עם קריסת סדר היום שלו עצמו. בפועל אי אפשר לכבוש רבע מהכנסת רק על גבי קולות של המובטל בטיטו. הליכוד ניצח כי הדרך שלו מוכיחה את עצמה וכי השמאל פשוט אובד עצות.

                    • מני זהבי

                      על גבי הקולות של המובטל בטיטו אי-אפשר. על-גבי הקול העדתי של המזרחים והדתיים אפשר, ועוד איך. אם מוסיפים לזה הפחדות גזעניות, אז בכלל יוצאת חגיגה.
                      דרך אגב, אני לא מאשים את המזרחים (או את האשכנזים, לצורך העניין) באיך שהם הצביעו. אני תוהה בשביל מה הם צריכים את זה.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      אתה באמת לא יודע לקרוא נתונים לדעתי. 16% מהמצביעים ברמת השרון מזרחים ודתיים? 20% מרמת גן? 30% מראשון לציון?
                      הליכוד לא ניצח רק במחוזים הגאוגרפים שלו. הוא היה מקום שני צמוד כמעט בכל ישוב שהעבודה לקחה בו. המקומות היחידים שהליכוד הוציא בו תוצאה חד ספרתית הם קיבוצים וישובים ערביים. אם כבר המחנה הציוני, עם האסטרטגיה הצפון תל אביבית שלו, הוא המפלגה המגזרית, בזמן שהליכוד קרוב לממלכתיות.

                    • מני זהבי

                      לא אמרתי ש*רק* מזרחים מוצהרים ודתיים הצביעו לליכוד. (רמת גן וראשל"צ מלאות מזרחים, אבל אין ביניהם יותר מדי מזרחים מוצהרים מהסוג שעליו אני מדבר.)
                      מה שכן, שני המגזרים האלה נמצאים מראש "בכיס" של הליכוד ונותנים לו ייתרון ענק מול מתחריו.
                      גם אצל האשכנזים יש הצבעה עדתית, אבל הרבה פחות.

                    • תפגוש את המשפחה שלי מתישהו ואז תגיד לי שהאשכנזים הם לא שבטיים. ואיכשהו זה לא רק במשפחה שלי.

                    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                      אם עיירות הפיתוח בכיס של הליכוד זה מתקזז (לכל הפחות) עם זה שהקיבוצים, חיפה ותל אביב בכיס של המערך מאז 1948. החברים ב-V-15 אפילו לא ניסו לטעון אחרת אם תשים לב. טוב להם בגטו כל עוד הקולות מגיעים, וכשהקולות לא מגיעים (לא משדרות וגם לא מראשל"צ) זה בגלל "שבטיות". התזה של השמאל היא פשוטה: כשאנחנו מנצחים זה ממלכתי, כשהם מנצחים זה שבטים, גם כשהשבטים מגיעים מהמרכז ומירושלים ויוצרים רוב מוצק.

      • אני

        כל הכבוד אלכס, הניתוח והתגובות שלך הכי מדויקים.
        נראה לי שעיתונאים סתם רוצים לדחוף את העניין העדתי, כי זה יותר מעניין ושנוי במחלוקת.

  • אסתר

    פוסט מצוין
    האם יש לכם תרגום לאנגלית?

  • שגיא

    ביום הבוחר לא שילשלתי, אכלתי בברלין. זה היה טוב!

  • אוראפל

    הסייפא של דברי גורביץ' מעניינת – הוא רומז שלחץ בינלאומי הוא שביב התקווה שנותר לנו לשינוי. שינוי שלא יבוא מבפנים לא יאפשר מעבר נטול אלימות. לא פחות משאנו זקוקים למנהיג (ואנו נואשים לכך), אנו זקוקים למנדלה פלסטיני. לחץ בינלאומי, חרמות ובידוד מארה"ב יקלו על תהליך שלום – אבל לא יחליפו אותו. אם יש תקווה, הרי היא מהפרולים?

    • *גורביץ (Gurvitz)

      • אלכס ז.

        אתה יודע, אני קורא את גורביץ כבר לפחות 15 שנים, עוד מימי האייל ופורום ביגור, ואנשים תמיד מתעקשים לשים את הגרש הזה. אני לא מבין למה.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          אתה באמת לא מבין? אני הבנתי בפעם הראשונה שראיתי. בוא נגיד שאם הוא היה עושה משהו חשוב למישהו, אז המישהו הזה לא היה קורא לו גורביץ'. כשאתה עסוק כל היום בלילל, אל תתפלא אם לא זוכרים את השם שלך.

          • יענו, זו אשמתך שאנשים לא מאיייתים את שמך נכון , כי כנראה אתה לא מספיק חשוב, אבל כן מספיק חשוב שהם יבזבזו שעות בלענות לך ולעתים אף לשלוח איומים.

  • אוראפל

    טעות שלי – אלה לא דברי גורביץ' – סליחה

  • אורן

    מי שמאמין ומקדש את ישראל על הגויים לא יכול להיות ליברל ולהחזיק מוסר אוניברסלי.
    וואלה. זה התרוץ החדש למה השמאל לא זוכה בבחירות?
    אם מישהו עוד מעוניין באיזשהו סיכוי עתידי לזכות בבחירות, כדאי שיתנער מהר מהטינופת האנטי-דתית ששורצת כאן בבלוג ובאי-אלו חוגי מחשבה בועתיים שבהם הקדמה זורחת ממקום שהשמש לא מכירה.
    כל הערכים האלה הומצאו מלכתחילה על ידי מאמינים אדוקים, שתי הדמוקרטיות הראשונות בעת החדשה – אמריקה וצרפת – גם הן רוו אדוקים, כל הדמוקרטיות המערביות ספונות מאמינים, והיכולת שלהם להתמודד עם רב תרבותיות נופלת משמעותית מזו של ישראל, גם אם הימין הישראלי בימינו הוא גזעני (ויש מספיק גזענים שלא מאמינים).
    היטלר וסטאלין לעומת זאת ממש לא היו בקטע של אמונה.

    לכנסת רצה בעבר תנועת מדינה יהודית מדינה דמוקרטית, רק שמאלנים לא הצביעו לה כי מערך הרי כל כך יותר אטרקטיבים. וכך נותר הקול המאמין שיהדות עבורו היא לא שק של צואה מול שמאל שכבר לא קומוניסט אבל עדיין מתקשה להפרד מתודעת האופיום להמונים והכניעה לניכוס היהדות על ידי ימין דתי.

    ברכות גורביץ והכותב האורח בן החסות,
    אתה עושה שרות נהדר למרצ. נהדר.
    על החתום מצביע מרצ.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני לא בטוח, אבל נראה לי שהבעסה הכי גדולה מניצחון הימין בבחירות, זה שעכשיו כל העכברושים האלו בטוקבקים יצאו מכל החורים להריע…
    היה עדיף קודם… מעט שקט יותר….

    • מאיה

      הנחמה הגדולה היא שהליכודניקים איבדו את זכות היבבה.
      בחרתם: תיהנו.
      כשנראה את המפוטרים כבר פחות יכאב. בעיניים פקוחות בחרתם בתחלואה הזו, תיהנו.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        הם בחיים לא יבינו את זה…. להבין, בינה, זה קשור לאינטליגנציה, וצריך איזה מינימום, משהו כמו איזה שלושה אי קיו כדי להבין. להם אין את זה…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ראשית כל, במהלך כל קריאת הפוסט צף ועלה ריחה של בדיחה ישנה של דרויאנוב, ״מניין לנו שבלעם היה רווק?״ שאל יהודי את חברו, ״בידוע שכך, ענה לו זה, שהוצרך להביא את האתון על מנת לקלל״ ודיא לחכימא ברמיזא.

    כפי שנכתב בפוסט הקודם בתגובה למגיב בשם ״נתן״, אם וכאשר תגרד שמאלן תלאביבי, ביותר מקרים מאשר פחות תגלה תחת הפטינה את רודיארד קיפלינג המאיים כי ימשוך כתפיו מין המשא כאטלס של איין ראנד.

    לא מדובר בפוליטיקה בכלל, מדובר בזהות. והזהות של השמאלן הישראלי הגר בוילנא שלו שעל גדת הירקון מבוססת כולה על שלילת המזרחיות, היהודית והערבית כאחד. כן הוא צובע את הפטינה בגווני חומוס ומגדיל ומוסיף טחינה, אפילו בת שבע שלו מחוללת לצליליה שסועי הטונים של אומכולתום, אבל הפטינה דקה, החומוס חלש והמחול, נו, המחול דווקא לא רע.

    שלילת המזרחיות היא הגורם המאחד שנותר בין חברי השבט, הרי איך ישבו בני הטייקונים ונכדי הקומוניסטים יחדיו בחתונה של שטוקעס? ישבו, בטח ישבו, כי אבטבול לא מוזמן למסיבה. זה לא עניין של מוצא חלילה, וילנא תמיד אימצה לליבה את החוזרים בשאלה, את מאמצי הזהות, את מאשרי עליונותה, הם תמיד היו טובי מהלליה ונשקיה החדים ביותר. על הדברים שאומרים בעלי תשובה, צדיקים גמורים יוקעו כגזענים, זו טעותו ואשמתו של גרבוז, שלא נולד בהרי האטלס, הנה הוא שוב, אטלס.

    מתנחל צרפתי מאלג׳יריה, אלתוסאר, כתב על שימור עצמי, טניה ריינהרט עטפה את הגותו בעיתונים מאתמול, אתם בטח מכירים, שתל-וילנאי קומוניסט (ואני מניח שהכותב מכיר מעט מן הרקע התיאורתי המודרני של ההגות הקומוניסטית) קורא את כל אלו ואז נופח מאמר כזה, זוהי מחילת הארנב של וילנא שעל הירקון.

    אני, הוא האחר. כך אבי נהג לומר בצרפתית עם ניגון ערבי, רמבו שלו לא היה סטלון. הוא היה קומוניסט שהגיע לארץ מההכשרה בצרפת עם הקפיטל וספרי שירה תחת זרועו, הלך לקיבוץ בנגב, האמין. רק כדי לפגוש שוב את הפייה נואר, הפעם בעברית ור׳ מתגלגלת. הוא ניסה להיות פנתר והבין על בשרו את שכתב רילקה על ״הרצון האדיר, הניצב חסר אונים״. כיום אבי באשדוד שעל הים התיכון, ספרי שירתו עדיין עמו, גם הקפיטל. השנה הצביע לכחלון, בפעם הרשונה סטה מהצבעת המחאה המסורתית שלו לש״ס. שלחתי לו את המאמר הזה. שידע, הוא עדיין האחר.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      הסגנון הבארוקי שלך לא מפצה על התוכן הדל. המזרחי הממוצע בישראל מעריץ את בר רפאלי, מצביע לביבי נתניהו ושונא באופן מופגן ערבים, והאשכנזים סולדים ממזרחיות?

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        ההמ.. אתה מתכוון שהאשכנזי הממוצע מעריץ את בר רפאלי, צופה בערוץ 2 ו10 וקורא ידיעות נכון?

        מצביע ש״ס לא רואה הרבה טלויזיה אתה יודע, אבל תרשה לי להרחיב לך מעט את היריעה.

        באופן כללי מזרחים צרכו תרבות אלטרנטיבית וחתרנית הרבה לפני שלמדת לאמר בארוק. למשל רוק, מי שהמציא את הרוק בישראל היו מזרחים במועדונים ברמלה כששלום חנוך עד פרט מקצבים רוסיים בגיטרה בקיבוץ וגולדה טינפה על הביטלס. להקות קצב כינו אותם בלעג, לא נורא, הרוק הפך למיינסטרים ולתו איכות מוזיקלית.

        אחר כך מוזיקה של המזרח התיכון. גרילה תרבות, הפצה חתרנית של פיוז׳ן מוזיקלי עברי טורקי, יווני, ערבי, פיוטים עתיקים, מוזיקה של המקום והזמן. מוזיקת הקסטות כיניתם אותה, הרעש של הקסטות הנמוכות. לא נורא, ה״מזרחית״ הפכה למיינטסטרים ועוד בימי חייך תהפוך לתו איכות מוזיקלי, שמעת את ויקטוריה חנה, דקלה, צוברי?
        המזרחים והחוויה המזרחית היו והינם הקטר המוביל את התרבות הישראלית אל מחוץ לעיירה. בוודאי את התרבות הפופולרית, גם זמנה של ה״גבוהה״ יבוא, שהרי תרבות גבוהה היא התרבות הפופולרית של ימים עברו, נוסטלגיה מכוסה באבק המעניק לה הדר ומכובדות.

        בקשר לשונאי ערבים, לעולם לא תבין את זה. מזרחי לא שונא ״ערבים״ שפת אמו ערבית, תרבותו ערבית, אופיו ערבי, טעמיו ערביים, ריחו ערבי, כעסו ערבי, זכרונו התרבותי, והדי.אנ.אי של זהותו כתובים בערבית. הוא שונא את מי שהוא תופס כאוייבים. כפי שערבי נוצרי מלבנון יכול לשנוא את שכנו הערבי הסוני מחד ומאידך שניהם בוכים כאשר שכנתו של הירח שרה על העצב והכמיהה. זה המזרח התיכון חביבי, שמיכת טלאים צבעונית ורבת פנים. דיכוטומיות זה בשביל וילנאים, חסידים ומתנגדים כאחד.

        • מני זהבי

          כמה מזרחים ישנם שנולדו בישראל ושפת אמם היא ערבית?
          יצא לי לא מעט, ב-25 השנים האחרונות, לראות יוצאי בריה"מ בישראל המדברים עם ילדיהם הרכים רוסית. אלוהים יודע בשביל מה הם עושים את זה, אבל זה אינו ענייני. ובכל זאת: הילדים של שנות ה-90 התבגרו בינתיים, וכשהם מדברים על עצמם (עד כמה שיצא לי לשמוע), הם אינם מנופפים במוצא שלהם בראש חוצות. אני גם לא חושב שהם ירוצו לקלפיות כדי לנקום באיזה גרבוז.
          המזרחים נמצאים בישראל זה שניים-שלושה דורות. אלה שנולדו כאן כמעט אף פעם אינם מדברים ערבית, ודאי לא כשפת אמם. אבל חלק ניכר מהם מפגינים את מזרחיותם בכל דרך אפשרית, וזה יכול להיות די מעצבן.

          • חוח

            תגובה נעלמה במלעתעות וורדפרס ולא נודעה כי באה אל קרבה, אני אנסה לשחזר.

            שפת אם במובן המילולי, אמי דוברת ערבית, כך גם האמהות של כל מי שלמד איתי בבית הספר בשנות ה70 המאוחרות.
            בביתי מאז ומתמיד שמעו מוזיקה ערבית, בתחילה בערבית ואחר כך בעברית, יחד עם קליף (לא אנשי אלוויס אנו), חיפושיות הקצב, וכוורת, עד גיל מאוחר יחסית לא ידעתי שאחת מהן נחותה לאחרות.

            כאשר תבוא אושיה תרבותית ותאמר, ״לוגמי הבורשט ומוצצי הוודקה מחריבים את המדינה והופכים אותה לגיהנום סטלינסטי״ יומיים לפני בחירות אפשר יהיה לבחון את התזה שלך, עד אז בניחושים עסקינן ומהכרותי עם הטבע האינושי, אני אהמר נגדך.

            אנטי-רוסיות היא לא הגדרה של אף חלק בחברה הישראלית, אנטי-מזרחיות שברדיקום שלה היא אנטי-ערביות בהחלט כן.
            להתכחש לכך זה מגוחך, להאשים את המזרחים שעדיין משתקמים מהטראומה של נסיון לרצח תרבותי בגלל התפיסה המעוותת הזו, זו לא פחות מנבזות.

            עכשיו, בנוגע ל״מפגינים את המזרחיות שלהם״, מה זה אומר בדיוק? הם מזרחיים, אתה מצפה שהם יפגינו את המערביות שלהם? ומה רע במזרחיות? אם אני אנסה לאפיין את מה שמפריע לך, מה שמכונה ״ערסיות״ קרי גינדור, הרהב הקומי והקולניות הם שמפריעים לך. חשבת פעם לאמר לאפריקאי אמריקאי שהפגנת הגנדרנות, הרהב הקומי והקולניות שלו מפריעים לך, נראה מה אלון לוי יאמר לך.

            אגב, אפריקאים אמריקאים אמצו את מלת הגנאי ״פימפ״ קרי ״ערס״ קרי סרסור בעברית לפועל בעל משמעות של שדרוג. ובהתאמה לערסס את האוטו או הבית. אותו תהליך קורה בעברית וכך אתה יכול לשמוע מנהלת מכירות אומרת למנהלת כח אדם בחברת הייטק גדולה שהיא רוצה אנשי מכירות ״יותר ערסים״. אח, ניכוס זה דבר נפלא.

            • כאשר תבוא אושיה תרבותית ותאמר, ״לוגמי הבורשט ומוצצי הוודקה מחריבים את המדינה והופכים אותה לגיהנום סטלינסטי״ יומיים לפני בחירות אפשר יהיה לבחון את התזה שלך, עד אז בניחושים עסקינן ומהכרותי עם הטבע האינושי, אני אהמר נגדך.

              גדעון לוי אמר שלרוסים יש פשע ואלכוהול בדם.

              • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                תזמון, זה הכל החיים. וגדעון לא עדה את זה בעצרת בחירות מול המונים מריעים. חייב לשמוע את דעתו של ליברל אמריקאי על ״מפגינים את מזרחיותם״, אפשר?

                • לא מספיק מכיר את גרבוז, אבל כנראה שגדעון לוי יותר רגיש כלפי מתי צריך לסתום את הפה.

                  לגבי "מפגינים את מזרחיותם": בישראל, המזרחים מפגינים את היהדות שלהם. גם האשכנזים, וגם הרוסים, וגם בהרבה מקרים החרדים. הם עושים את זה כל איש לשיטתו. אצל האשכנזים עוד אפשר לחלק את זה לגלי עליה: זה לא יפה להגיד "אני אשכנזי גאה", אז במקום זה אנשים מתגאים בזה שאבותיהם היו חלוצים או יקים בעלי מקצועות חופשיים או ניצולי שואה. כשסתיו שפיר קשקשה משהו על זה שאבותיה בנו את המדינה בשנות השלושים או שקרכלשהו, היא אמרה "אני אשכנזיה ואתם תקשיבו לי" בצורה יותר פוליטיקלי-קורקטית. אז באופן יותר רחב, לדבר על המוצא העיראקי או מרוקאי או פוסט-סובייטי זה דרך לדבר על איך הבנאדם הוא בעצם יהודי ישראלי.

                  (אגב, אני אומר את אותו דבר לגבי אמריקאים לבנים: לא יפה להגיד "אני לבן גאה" אז במקום זה הם מתגאים במוצא היהודי/איטלקי/אירי/סקוטי-אירי/פוריטני שלהם. ועד כמה שאני רואה, גאווה אתנית אצל הרבה קבוצות אתניות לא-לבנות בארה"ב, כולל מוסלמים, הודים הינדואים, קובנים, וכנראה שגם שחורים, זה באותה מידה דרך להגיד "אני אמריקאי גאה".)

                  זה דבר שקורה ברמת אפליה בינונית או נמוכה (בשבילי, בינונית זה שחורים בארה"ב של היום, וגבוהה זה ערבים בישראל של היום או שחורים בארה"ב של לפני 50 שנה). ברמת אפליה גבוהה, השיח הוא אחר לגמרי, על איך האחר הוא בדיוק כמו המיינסטרים. כשהאנגלית שלי לא היתה מי יודע מה, לא אמרתי שאני ישראלי ודיברתי עם אנשים על שרון; דיברתי על נושאים אמריקאים בלבד ואפילו השתמשתי ביחידות אנגליות ולא בשיטה המטרית. היום, כשאני מכיר את התרבות האמריקאית יותר טוב ויודע אנגלית כתובה באופן מושלם ושיש לי הרבה חברים אמריקאים, אני יכול להרשות לעצמי להיות יותר לא-אמריקאי באופן מופגן ולהכניס מושגים ישראלים לשיחה כגון "מדינה מתוקנת", שזה מושג שלא ממש קיים אצל אמריקאים.

                  לגבי ביטול השיח, סטייל "למה, למה הם מתעקשים להזכיר לי שהם ממרוקו הלא נחמדים האלה"… ישראל מעמידה פנים שהיא כור היתוך, שהמזרחים הם 100% אשכנזים היום, ולא שהם שינו את החברה הישראלית בצורה שהאשכנזים לא שמים לב אליה. אז אם מישהו בא ואומר "בתור דור שני לעולים ממרוקו…" ולא יסכים במאה אחוז עם האשכנזי שהוא אומר לו את זה, זה מזכיר שישראל היא לא לגמרי כור היתוך.

                  זה גם מביא ניסיון חיים שהאשכנזי לא מכיר. כשאתה האחר, הדבר הכי נוראי שאתה יכול לעשות זה לדעת משהו שהאדם המיינסטרימי לא יודע. זה כמו שבדיונים פוליטיים אמריקאיים, הדבר הכי גרוע שאני יכול לעשות לאנשים זה להביא דוגמה ישראלית או אירופאית, כי הם לא מספיק מכירים את העולם מחוץ לארה"ב כדי להיות יכולים לסתור אותי או לעשות ספין; תפיסת העולם שלהם מסוגלת להכיל דוגמאות מאזורים שונים של ארה"ב, אבל שאר העולם עושה להם קצר במוח. וזה כמובן לא אותו דבר כמו עליה שניה לעומת שמינית וחצי, כי אשכנזי ממוצע הוא בן לתערובת של הרבה גלים, אז תפיסת העולם שלו כבר מכילה כל מיני גלים, כמו שתפיסת העולם של קליפורני מכילה גם את ניו יורק ואת דרום ארה"ב. באופן הדרגתי – אצל הימין הרבה יותר מאצל השמאל – גם המזרחים נכנסים לתפיסת העולם של אשכנזי ישראל, אבל גם אצל ליכודניקים אשכנזים זה תהליך שממש לא הושלם.

                  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

                    ההגדרות שלך לאפליה ומדידתה הן מיוחדות מאוד. כל כך מיוחדות שאני חושב שהקשר שלהן לכל מקרה אמפירי קלוש ביותר. סתם הערה מתודולוגית.

                  • חוח

                    תודה לך.
                    כור היתוך הוא חלום אנרגנטי וסיוט תרבותי.

                    בנעורי המאוחרים ברחתי מאש כור המצרף לחוף המזרחי של אותה ארה״ב, לקח לי כעשור עד ששבתי.
                    המאמץ המודע לטשטוש הזרות שתיארת, שמגיע עד לחישוב משקלות באבואר-דו-פואה העלה זכרונות רחוקים.

            • מני זהבי

              "ומה רע במזרחיות? אם אני אנסה לאפיין את מה שמפריע לך, מה שמכונה ״ערסיות״ קרי גינדור, הרהב הקומי והקולניות הם שמפריעים לך."

              מה שאתה מתאר הוא מאפיינים של תרבות עממית. לא סוג של תרבות עממית שהוא כוס התה שלי, אבל אני יכול לחיות אתו לגמרי בשלום. כאשר הפגנת המזרחיות עוברת משלב של תרבות עממית לזה של זהות קבוצתית מוצהרת, אני ארים גבה. (כי למה היה צריך להגיע למדינת היהודים על-מנת להישאר מגזר מיעוט, במובן סוציולוגי גם אם לא מתמטי?) כאשר הפגנת המזרחיות עוברת משם לשלב של גורם הקובע את אופן ההצבעה, אני אליט את מצחי בידי בייאוש, כי במצב הזה אין שום אפשרות לחולל כאן שינוי פוליטי.

              • נועם א"ס

                בציבוריות הישראלית, המזרחים, ובפרט אלה המודעים לזהותם ולהיסטוריה שלהם, הם הקבוצה היחידה בעלת הפוטנציאל המהפכני. יותר מהקבוצה המהפכנית הנוכחית, זו שהפיעה בגוש אמונים של שנות השבעים והשמונים וקורסת (לאט, בהדרגה) מאז ההתנתקות. גם יותר מהפלסטינים אזרחי ישראל. באיזה עולם מדומיין אפשר עדיין לקוות ל"שינוי פוליטי" שיגיע מהחברים הזעיר-בורגנים המנומנמים והמאובנים שלכם ב"מחנה הציוני"? הסו-קולד-שמאל הישראלי הוא האפיטומה של שמרנות.

            • מני זהבי

              ולגבי שפת האם, אם הלכת לבית ספר בשנות ה-70, זה אומר שנולדת בשנות ה-60, ואמך נולדה כנראה בשנות ה-40-30. לא יודע אם היא נולדה בארץ או לא, אבל זה היה עולם שונה לגמרי. לא יודע אם אתה בעצמך דובר ערבית, אבל סביר להניח שילדיך כבר לא. מעניין עד כמה הם תופסים את עצמם כמזרחים.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          מצביעי ש"ס הם מיעוט בקרב המזרחים אם לא שמת לב. ואכן, יש הרבה יותר מזרחים שמחבבים את בר רפאלי מאשר את אנשי "גרילה תרבות" ומוזיקת הקסטות ההרדקור. אני לא יודע על איזה שירים בוכים הנוצרים והסונים בלבנון אבל כמה קילומטרים צפונה הם כבר כמה שנים יורים זה בזה, קצת כמו שה"ערבים היהודים" יורים וגם חוטפים ממקביליהם המוסלמים. פולקלור זה לא הכל.

        • נתן

          את ההגדה על "ההכרות" המזרחית עם התרבות הערבית , מה שמשפיע כביכול על הצבעתם אפשר לבדוק בקלות , מה"מזרחי" הבא שיספר לך את הקשקוש הזה,בקש לציין שלושה שמות של משוררים ערביים ו\או סופרים ערביים.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        המגיב האנונימי לתגובה המעולה של המגיב האנונימי מעליו (וחבל שאנונימי) כרגיל לא מבין את מה שהוא קורא, כנראה כי אינו מסוגל להבין את טווח הרפרנסים "הבארוקי", את משמעותם. אבל הוא בחברה טובה, כי ידוע שגאוותו של הליברל האשכנזי היא בבורותו. מה החידה הגדולה בתבוסת "השמאל" הקולוניאליסטי? שאלה פשוטה של מנהיגות. זה הכל.

        • נועם א"ס

          אוי. זה הייתי אני.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

            אנונימי ולא במקרה. אני מתגורר בוילנא, כמה מחברי הטובים הם וילנאים, לא רוצה לפגוע באף אחד, נסיון העבר בנושאים הללו היה מצלק.

            אני אכנה את עצמי חוח להבא. אגב, ניהלנו דו שיח באימייל פעם. אני ואתה.

            • נועם א"ס

              אני יודע מי אתה! טוב לשמוע.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          תודה על האינפוט, נועם א"ס!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    השמאל לא יכול לנצח בישראל המודרנית. המזרחים תמיד יצביעו ימינה, האשכנזים תמיד יצביעו שמאלה, וכיום בישראל יש יותר מזרחים מאשכנזים. מש"ל. התקווה היחידה של השמאל היא גידול אוכלוסיה טבעי של הערבים.

    לדעתי אתה יוסי ורבים כמוך כלל אינכם מבינים עד כמה עמוק המזרחים משוקעים בימין. אתם מבינים שללא מפלגת ש"ס, הקולות הללו היו הולכים בקלות לכהניסטים? אם לצורך העניין ש"ס הייתה נעלמת מסיבה כזו או אחרת, הייתם מגלים, לתדהמתכם כמסתבר, שמאות אלפי ישראלים פשוטו כמשמעו רוצים מחנות השמדה לערבים עכשיו. לא הגיעה העת לצאת מהאשליה שאם רק תחדדו את הקמפיין, האנשים הללו יתמכו בשמאל?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      לא, אין בישראל יותר מזרחים מאשכנזים.
      מספיק כבר, שמאלנים. הסיבה להפסד שלכם היא לא דמוגרפיה, לא זהות, לא תרבות ואפילו לא דת. הסיבה היא שהאג'נדה של השמאל בלתי רלוונטית, בלתי מעודכנת ופשטנית להחריד בתפישת העולם שלה.

      • ליברל

        לא בטוח שאני מסכים. הבעיה היא שלשמאל יש אג'נדה. הרבה יותר קל להגן על העמדה שלך כשלא אומרים כלום.

      • Z

        עדיפה דמוקרטיה פשטנית על משטר אפרטהייד מורכב.

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

          האמת היא שכל התכניות הרציניות כרגע לגבי איך לפתור את מצב הערבים בשטחים מגיעות מהימין. קרולין גליק למשל מדברת בספר שלה על אזרוח של מספר משמעותי של פלסטינים לתוך ישראל, כלומר בדיוק הפוך מ"אפרטהייד". השמאל של מפלגת העבודה לעומת זאת הוא זה שמדבר על המשך השליטה בפלסטינים באמצעים אחרים, גם אם הוא קורא לזה שלום.

          • לא, גליק קוראת לאזרוח פלסטיני הגדה והמשך השליטה בעזה בתור בנטוסטן נפרד.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ומילה על הקול הרוסי: אני אישית מכיר לא מעט רוסים שהנושא *היחיד* שמעניין אותם הוא דת ומדינה. לא שטחים, לא איראן, לא כלכלה. דת ומדינה. הללו, מוזר ככל שזה ישמע לכם, מתלבטים בעקביות בין ליברמן, מרצ, ומפלגות המרכז הלבנות. הם יצביעו למי שמבטיח לדפוק את הדתיים הכי חזק, אם להיות בוטה. כרגע ליברמן ומרצ עזבו את הנושא כדי לדבר על הערבים במקום, והרוסים בתגובה עזבו אותם והצביעו ללפיד. אתם מוזמנים להסיק מזה מה שאתם רוצים.

  • Pingback: עבודה שחורה » תובנות מהימים שאחרי()

  • נטע

    אז מה קרה ב- 2006, אחרי 5 שנות אינתיפאדה?
    למה אז הליכוד קיבל רק 12 מנדטים?
    (קדימה – 29 מנדטים
    העבודה מימד 19
    הגמלאים 7
    מרצ 5

    סה"כ 60 מנדטים)
    ?????????

    • נטליה

      אריק שרון, זה מה שקרה. אחרת אין להסביר את זה.