החברים של ג'ורג'

עוד יום רע ל-hasbara

בן דרור ימיני כתב אתמול (ג') מאמר משונה מהרגיל. הוא מצטט איזה אמאם שחירף וגידף את ארה"ב, ואז ממהר לומר שזה לא אומר כלום. אז למה הבאת אותו, יתהה הקורא הסביר? ובכן, לימיני יש תיאוריה. היא אומרת שהתנגדות מצד הרשות הפלסטינית לפעולה אמריקאית בסוריה היא אנטי אמריקאיות. זו תפיסה קצת משונה – היא אומרת שהרוב הגדול של האמריקאים שמתנגד למלחמה בסוריה הוא "אנטי אמריקאי", ושבעצם רוב מוחלט של העולם הוא אנטי אמריקאי; שהמדינות היחידות שהן "פרו אמריקאיות" הן הברית המשונה של ישראל וסעודיה – אבל מילא. האם הרשות בכלל מתנגדת רשמית למלחמה אמריקאית בסוריה?

אולי. אם כן, בן דרור ימיני לא מצליח להביא התבטאות כזו. הוא מצליח לקושש ארבע התבטאויות מתוך הבטאון הרשמי של הרשות הפלסטינית, אל חיאת אל ג'דידה. אני אביא אותן כלשונן, כפי שהן מובאות אצל ימיני: "האמריקאים פעלו להביא להמשך הטבח והחורבן בסוריה. לאחר החרבת עיראק, הניסיון חוזר על עצמו בסוריה"; "השקר של אל-קאעידה ואירועי 11 בספטמבר, אשר קבע כי המוסלמים הטרוריסטים הם שביצעו זאת, וכי זה לא היה מעשה אמריקאי פנימי"; "איננו תומכים ולא נתמוך בהפצצה האמריקאית על סוריה"; ו"לאמריקאים יש תפקיד מוגדר שהם שוקדים על ביצועו: למנוע את הצדק, לבסס את העושק ולתמוך בעריצות כאשר הדבר משרת אותם. ישנה מגמה אמריקאית-ישראלית לחלק מחדש את עמי האומה הערבית על בסיס עדתי, דתי ואתני. ארה"ב שולטת בג'יהאדיסטים המבצעים טבח בארצות ערב." ימיני כותב עוד ש" לא מדובר בכותב אחד, אלא בכותבים רבים, בכירי העיתון ועורכיו."

לא הבנתי. יש כאן ארבעה ציטוטים. במקרה הנדיב ביותר, וימיני לא מספק לנו מקורות, הם מגיעים מארבעה מאמרים שונים. אני לא יודע איפה ימיני למד עברית, אבל במקום שאני בא ממנו 'ארבעה' לא נכנס לקטגוריה של "כותבים רבים." ויש עוד משהו שלא הבנתי: האם ימיני, שעדיין רואה בעצמו עיתונאי, מצפה שהרשות תצנזר את הכותבים שלה? שהיא תפסול מאמרי דעות באל חיאת אל ג'דידה? שהיא תאסור עיתונאים שיתקפו את ארה"ב? הרי אם היא תעשה זאת, ימיני יילל כצבוע שהרשות הפלסטינית סותמת פיות. האם לדעתו כל הבעת דעה של פלסטיני שלא מוצאת חן בעיניו היא אסורה? האם לא ברור לו שהעמדות האלה, גם אם הן לא מוצאות חן בעיניו, הן עמדות של ציבור גדול בקרב הפלסטינים, שאחרי עיראק, אפגניסטן והשתיקה של ממשלי בוש ואובמה על הסיפוח הזוחל שמבצעת ישראל בשטחי סי איבד כל אמון ברצון הטוב של הממשל האמריקאי? זה בפני עצמו לא צריך להפתיע יותר מדי: הקולוניאליסט המוצהר ימיני לא מסוגל להבין את קורבנות הקולוניאליזם.

ואז מצטט ימיני את המקור שלו, והרבה מהערפל מתפזר. המקור הוא מיודענו איתמר מרכוס. אתם עשויים לזכור אותו כמי שהיה אחד המרצים בתכנית ה-hasbara של אוניברסיטת תל אביב וכמי ששימש בעבר כסגן נשיא של עמותת הזרמת הכספים לימין, Central Fund for Israel, שמממנת לא רק את "אם תרצו" אלא גם את "חננו," עמותת התמיכה המשפטית בטרוריסטים ימנים. כיום מרכוס משמש בעיקר כמנהל של ה-Palestinian Media Watch, ארגון שמתיימר להיות מכון מחקר לתקשורת הפלסטינית.

(במאמר מוסגר, אפשר היה ללכת בדרכו של ימיני ולומר שמאחר והוא מתרועע עם מי שהיה מקושר בעבר בסיוע כספי לטרוריסטים יהודים, הרי שהוא עצמו שותף לטרור יהודי – זו, אחרי הכל, התמה הקבועה של הרבה מהמאמרים של ימיני, אשמה בשל קרבה (שמתם לב לתפקיד הזדוני של המילה "מתרועע"?) – אבל זו מטרה רכה מדי.)

כשימיני מצטט ארבעה מאמרים של אל חיאת אל ג'דידה – בהנחה, כמובן, שמדובר בציטוטים מארבעה מאמרים שונים של ארבעה כותבים שונים, ולא למשל ממאמר אחד – הוא מבצע הונאה אינטלקטואלית קלה. באחא"ג מתפרסמים מדי שנה אלפי מאמרים. בשלושת השבועות האחרונים סביר שהיו שם יותר מארבעה מאמרים על סוריה. מה אמרו המאמרים האחרים?

אני לא שואל את זה במקרה. את השאלה הזו עצמה העלתה השופטת דליה גנות מבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני כשבועיים. גנות דנה בתביעה כנגד הרש"פ של קרובי משפחתו של אדם שזהותו לא ידועה ושהתובעים אמרו כי נרצח על ידי פלסטינים כתוצאה מהסתה של הרש"פ. העד המרכזי של התובעים היה "המומחה" איתמר מרכוס. גנות קרעה את ה"מומחיות" של מרכוס כדג. פסק הדין נמצא כאן (זהירות, מסמך.)

קודם כל, גנות מוצאת שהמומחה מרכוס לא קורא ערבית בעצמו. יתר על כן, יש שורה שלמה של כלי תקשורת פלסטיניים וערביים שהוא והארגון שלו לא מסקרים. כשנשאל על העיתון "אל פאג'ר," הוא ענה שהוא "לא מומחה לאל פאג'ר." מרכוס נאלץ להודות שהעיתון הנפוץ ביותר ברשות הוא דווקא אל קודס, אבל הוא לא טרח לסקר אותו אלא רק את אחא"ג, כי זה העיתון הרשמי של הרשות. השופטת מצטטת, בהסכמה, את אשרף עיד מוחמד עג'רמי, מנהל מרכז התקשורת הפלסטיני "דאמור", שמציין שאחא"ג לא נמצא בשליטה מלאה של הרשות, ושאף שחלק מהעיתונאים שלו מקבלים משכורת מן הרשות, הנהלת העיתון איננה מקבלת תכתיבים מן הרשות באשר לתוכן שלה. בתקופה עליה העיד מרכוס, למעשה, היה עורך העיתון דאז, נביל עמרו, אחד המבקרים החריפים של הרשות. אופס. המקור המוסמך של ימיני לעמדות הרש"פ לא כל כך מוסמך.

מרכוס, בתצהיר שלו, ציטט מאמר הסתה לכאורה שכביכול פורסם באחא"ג; בפועל, אמר עג'רמי – ובית המשפט קיבל את עמדתו – המאמר היה בעצם דיווח על מאמר שנכתב בסוכנות ידיעות בשם "קודס פרס", שכלל ציטוט והפניה למאמר המקורי, ובית המשפט כותב ביבושת שזהו "דבר שלא צוין על ידי המומחה מרכוס." מרכוס ו-PMW טענו ש"אל איאם" גם הוא כלי של הרשות; בית המשפט קיבל את עמדתו של עג'רמי, על פיה מדובר בעיתון עצמאי שאיננו שייך לרשות, איננו ממומן על ידה ואיננו כפוף לה. אופס. PMW, שאמור לעקוב אחרי התקשורת הפלסטינית, לא כל כך מכיר אותה.

מרכוס נאלץ להודות שכלי התקשורת הרשמי של הרש"פ הוא סוכנות הידיעות וופא. אבל, ראה זה פלא, הוא לא מצטט אותה ולו פעם אחת. למה? ובכן, תחילה טען שלא היה לו כוח אדם (!) לכך, ואחר כך אמר שוופא מפרסמת את ההודעות שלה ברשת, ו"אנחנו רצינו לבחור עיתונים, עיתונים שמופצים." כאן תוהה השופטת מדוע, אם כן, בחר דווקא באחא"ג, שמרכוס הודה שהתפוצה שלו היא הנמוכה ביותר ברשות.

אבל רגע, לא סיימנו. מרכוס נאלץ להודות שבתקופה האמורה, וופא פרסמה גינויים לטרור אך הוא לא טרח לאזכר אותם בחוות הדעת שלו. הוא גם נאלץ לטעון שהוא "לא זכר" שעורך האחא"ג עמרו פרסם מאמרי ביקורת רבים על הרשות. וואלה.

אבל נחזור לרגע לשאלת הסטטיסטיקה. בעדותו, אמר מרכוס כי הממצאים שלו מגיעים ממעקב אחרי התקשורת הפלסטינית בשנים 1995-2010. הוא הודה שבאותם השנים פורסמו עשרות אלפי מאמרי דעה בתקשורת הפלסטינית, בעוד שהמבחר שלו היה 76 טקסטים בלבד – שחלק מהם, קבע בית המשפט, כלל לא היו מאמרי הסתה. מרקוס כלל כמאמרי הסתה גם קריאות לחידוש האינתיפאדה אם המו"מ עם ישראל ייכשל. כאן כותב בית המשפט ש"על כן נשאל, האם הוא סבור שאותם 76 מאמרים שצוטטו מהווים מדגם מייצג, שיש בו כדי להוכיח את התכנים שהופיעו בתקשורת הפלשתינית במהלך אותם 15 שנים, ובעיקר – את מדיניות ההסתה הנטענת, ותשובתו המפתיעה של המומחה מרכוס הייתה "בהחלט"". ההדגשה במקור.

השופטת גנות כתבה עוד ש"הדעת נותנת, כי נוכח מעקב אינטנסיבי כל כך, כמתואר, ונוכח ההתרשמות בדבר "המון המון עויינות לישראל", ניתן היה לצטט מאות ואף אלפי מאמרים, שהופיעו לכאורה בתקשורת הפלשתינית בתקופה הרלבנטית, והעובדה, כי המומחה צירף רק 76 מאמרים, אשר, כפי שציינתי, לא כולם מהווים הסתה, מעוררת תחושת אי נוחות ומביאה למסקנה, שחוות הדעת איננה חוות דעת סטטיסטית, אלא איסוף אינפורמציה חלקי ביותר בנושא ספציפי, והסקת מסקנות אישיות של המומחה, שאין להן תימוכין בחוות הדעת עצמה."

איסוף אינפורמציה חלקי ביותר בנושא ספציפי, והסקת מסקנות אישיות של המומחה: זה מה ששווה Palestinian Media Watch אפילו כשהוא נדרש להגיש תצהיר לבית המשפט, על אחת כמה וכמה בהתנהלות היומיום שלו. זה מה ששווה מרכוס, וזה מה ששווה השופר שלו, בן דרור ימיני.

מצבו של ימיני, טכנית, חמור אף יותר: הוא נאלץ להתנצל פומבית בפני ח"כ אחמד טיבי על כך שהאשים אותו בכך שקרא לרצח יהודים וששיבח מחבלים מתאבדים. את המידע השגוי, שלא לומר השקרי, קיבל ימיני מ-PMW. הוא לא למד את הלקח. כנראה שמלחמת ה-hasbara חשובה לו יותר. אחרים, מוטב שילמדו מלקחו.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter
  • aaa

    אני תוהה מה היית חושב אם עיתון ישראלי היה מפרסם "רק ארבעה" מאמרים של הכחשת שואה ("מתוך אלפים מדי שנה"). אתה לא חושב שאת הטענות ש- 9/11 היה קונספירציה יהודית אפשר לסווג בבטחה כביטוי לשילוב של אנטיאמריקניזם ואנטישמיות?

    • אור ברקת

      במאמר המקורי נאמר קונספירציה יהודית? או שהוספת את האנטישמיות להנאתך?

    • Mobius Dumpling

      אני אגיד לך מה לא הייתי חושב: לא הייתי חושב שאם התפרסמו ארבעה מאמרי הכחשת-שואה בעיתון ישראלי אז זה אומר שממשלת ישראל היא מכחישת-שואה.

    • דניאל ר

      אפשר לסווג בבטחה כביטוי למה-שאתה רוצה של הכותב, לא של העיתון ובטח לא של העם.

    • חיליק

      אין בציטוטים שהובאו משהו שמתקרב להכחשת שואה. אחד מהם הוא מקסימום תיאוריית קונספירציה הזויה, השאר הם הבעה לגיטימית של דעה, שיש לה פה ושם גם תימוכין.

      אבל הנה ציטוט יפה מעיתון ישראלי מהזרם המרכזי: "הארס הנוצרי[…], כמו עצם גישת החסד המזויפת של ישו מנצרת, ממשיכים עד היום להרעיל את חלל העולם ולהוות צל מלא צחנה על ההיסטוריה האנושית ועל המורשת האלוקית שניתנה על ידי משה רבנו לעם ישראל במעמד הר סיני". תהנה.

      • הירנוט

        "אין בציטוטים שהובאו משהו שמתקרב להכחשת שואה. אחד מהם הוא מקסימום תיאוריית קונספירציה הזויה, השאר הם הבעה לגיטימית של דעה, שיש לה פה ושם גם תימוכין."

        אם אתה מתכוון ל9\11 אתה, איך אומר זאת בעדינות: אידיוט.

        • הירנוט

          מקריאה שניה ברור שלא התכוונת ל9\11. קבל ביטול – לא אידיוט.

  • אפרים

    סוגריים בתוך סוגריים זה פשע שלא הייתי מצפה שתבצע.

  • יונתן

    אלמוני המכונה "בזבז"!!

    • חיליק

      נהדר!

  • מני ל

    כמאמר הפתגם הפלסטיני: "גוש של בוץ, אם תזרוק אותו על הקיר, או שהוא יידבק או שהוא ישאיר סימן" (טינה לו רמיתהא עאלחיט, יא בתתעלק יא בתתעלם).

    הטקטיקה של הימין בישראל מאז ומתמיד הייתה הטחת בוץ ללא קשר לעובדות. הם יודעים שבסופו של דבר, גם אם זה לא נדבק, עדיין נשאר סימן. גם אם תסביר לאנשים את העובדות, זה לא יעזור. ההסתה כבר חדרה כל כך עמוק לתודעה.

  • שימי

    גורביץ אני לא מבין למה אתה טורח בכלל
    להתייחס לברבורי ימיני-ראש-בלטה,
    רמת הטיעונים שלו מתאימה לאיי-קיו
    לכל היותר לנעלי הפלטפורמה של ירדנה ארזי באירוויזיון סבניטיז' כלשהו.

    • יוסי

      מי שמצוי בחומר לא נזקק להתייחסויות גורביץ לימיני.

      אך אלו המצויים בחומר ברמה מספקת, אינם עולים להערכתי הנדיבה על אחוז אחד מהאוכלוסיה. ולכן חשוב להציג את ימיני במערומיו. ורצוי לעשות זאת עם פרוז'קטור רב עוצמה.

  • א.ה.

    אני מבין שמבחינת ימיני ארה"ב לא אמורה להעביר סיוע לממשלות שלא תומכות בעמדת הממשל בכל סוגיה וסוגיה.

    האם מכך אפשר להסיק שימיני קורא לארה"ב שלא להעביר יותר סיוע לישראל? (שממשלתה אינה מסכימה עם עמדת הממשל האמריקאי בנושא ההתנחלויות, לדוגמא)

  • מנחם

    הפסקה הראשונה מופרכת. אתה מנסה להגחיך את הטיעון של ימיני באופן הבא: ע"פ ימיני הפליסטינאים הם אנטי אמריקאים מפני שהם מתנגדים לתקיפה – ישנם עוד גורמים שמתנגדים לתקיפה (שאתה חושב, וסבור שכך גם ימיני, שמופרך לכנותם אנטי אמריקאים- נובע מזה שישנם גורמים הם אנטי אמריקאים למרות שברור שמחוכך לחשוב כך. אבל ימיני מעולם לא טען שכל ההתנגדויות לתקיפה האמריקאית שוות ואנטי אמריקאיות, וזו דמגוגיה מעליבה בחוסר התחכום שלה לטעון זאת על פי דבריו. לצורך העניין, אדם שסבור שהתקיפה האמריקאית תביא להחמרת המצב, או תעלה גורמים שידכאו יותר את האוכלוסייה הסורית, או תביא להסתבכות אמריקאית הוא סיפור אחד, שאין שום הכרח לטעון שמבטא "אני אמריקאיות" בהתנגדות שלו. לעומת זאת טענה כמו ""האמריקאים פעלו להביא להמשך הטבח והחורבן בסוריה" היא טענה שבאופן ברור מציירת את ארצות הברית כפושעת ומבחינה זאת יש יסוד לחלק בין טיעונים שונים נגד המתקפה.

    • טרחת לקרוא את ימיני? כל החלק הראשון של הטור שלו מדבר על התנגדות לתקיפה. בכותרת המשנה שלו הוא כותב "ההסתה ברשות נגד ארה"ב והתקיפה האמריקאית בסוריה". הוא מביא את עמדת החמאס בנושא התקיפה ואז "תוהה" מה עמדת הרשות.

  • מנחם

    בהחלט טרחתי. אז ימיני כדרכו לעתים מטשטש ומפרש בצורה מגמתית עד מסולפת. ייתכן שהוא גם מוסר שקרים, הוא עשה זאת בעבר. זה לא משנה את לגבי הטענה שעיוותת בעצמך את הטיעון שלו ושהתגובה שלך לא רלוונטית לנקודה שהעליתי, שהיא, שבכלל לא מובן מימיני, בניגוד לאיך שניסית לצייר את דבריו שכל ההתנגדות לתקיפה שוו והינן אנטי-אמריקאיות. הבנה ישרה של דבריו מעלה שהוא בבירור התכוון שהתנגדות על סמך הטיעונים המסויימים שהוא הביא בציטוטים משקפת עמדה אנטי אמריקאית. ובעניין זה אני בהחלט מסכים אתו ששלוש מתוך 4 הציטוטים, למעט השלישי) הם בהחלט אנטי-אמריקאיים. עכשיו- יש כל מיני שאלות: האם הדברים באמת נאמרו? האם הם משקפים מגמה כללית? אולי הטיעונים משקפים אמת עובדתית? מי קבע שאנטי אמריקאיות היא בכלל דבר מגונה? כל אלה עומדים אבל לא רלוונטיים למהלך הדמגוגי שעשית. וזאת הנקודה שלי.

  • מנחם

    בקיצור. העמדת דחליל.

  • חיליק

    מביך גם שאלה ארבעת הציטוטים הכי חריפים שהשניים האלה הצליחו למצוא. "איננו תומכים ולא נתמוך בהפצצה האמריקאית על סוריה" – עצרו את מכונות הדפוס! וכדי לא להסכים שהאמריקאים "תומכים בעריצות כאשר הדבר משרת אותם" צריך באמת להיות עיוור.

    מביכה גם הטענה שארה"ב מזינה את ההסתה נגד עצמה בכך שהיא מעבירה כספי סיוע לרשות. לנוכח העלבונות שהטיחו פרשנים ישראלים באובמה (בעיקר ב"ישראל היום", שבניגוד ל"אל חיאת אל ג'דידה לא יוכל לטעון שאינו שופר של המשטר), אני מציע להפסיק מיד את הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל. נחכה שבן דרור יגלה מה מממנת הממשלה שלו.

  • שאול סלע

    ימאני כתב על תביעת הדיבה של ידידו שובל ?

  • קבלו סיפור אישי.

    את השקרים של איתמר מרכוס ו-PMW בפרשת אחמד טיבי חשפתי בפרוטרוט בבלוג שלי (http://bit.ly/14GDIZI) – אחרי שד"ר טיבי מסר לי את כל המסמכים והראיות הרלוונטיות בשפה הערבית. החשיפה פורסמה לאחר מכן גם במעריב. באותו מאמר הראיתי כיצד מרכוס ציטט חלקי דברים מגמתיים כדי להרשיע את טיבי, תוך השמטות זדוניות של קטעים המוכיחים שלא התכוון למחבלים אלא לאזרחים פלסטינים שנהרגו בידי צה"ל.

    איתמר מרכוס נכנס להיסטריה – והתחיל לשלוח לי סדרה של אימיילים עם איומים בתביעת דיבה בהיקף ענק. זה היה מפחיד אבל לא התקפלתי, והוא נמוג לו בסופו של דבר. מצד אחד אני שמח שלא הסתבכתי במשפט, מצד שני – אני מקווה שיום אחד מרכוס יחטוף זפטה כמו שחטפו עכשיו הליצנים מאם תרצו.

    • יוסי

      V

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    "אשר לימיני – טוב, מיותר להרחיב." יצ"ג, 8.9.2013

  • נתן

    יוסי בעקבות ה"רומן" הארוך שלך עם דובר צה"ל כדאי שתשים לב לידיעה הבאה.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/506/585.html?hp=1&cat=875&loc=2

    במיוחד לשני משפטי המחץ :"…
    שאחז ככל הנראה באקדח, וזאת על פי הקליעים שנמצאו לאחר מכן במקום.."

  • אדיר הומינם

    מכל המאמר הזה שברובו עוסק בהשמצה ואד הומינם, יש לך דוגמאות שסותרות שאין הסתה ברשות הפלשתינית? שיש מאמרים המקבלים זכות למדינה יהודית במרחב כמו שאתה תומך לאומני במדינה פלשתינית?

    תא רק שאתה עוסק בסילופים והתקפות פסאדו מדעיות בטעונים מאוד אינפנטילים אתה בכלל לא סותר את דבריו אלא מנסה להגחיכם בצורה נלוזה.

    במקום לעסוק בכך שהכל רע בישראל ומושלם בצד הפלשתיני, תנסה פעם אחת לכתוב ביקורת בדומה למאמר המופתי שלך צרת האיסלאם.

    לצערי אתה בלוגר עם טענות מסולפות ועם דמגוגיה גדולה.

    נ.ב

    האם אתה קורא ערבית ומסוגל לנתח בעצמך מאמרים בערבית?

    • Ad-Hominem

      You keep saying that word, I'm not sure it means what you think it means.

  • שלומי