אם למשה קצב היה שכל, וחוש תזמון, הוא היה מתפטר ב-12 ביולי בשעה 22:00. הידיעה היתה נבלעת בשאון התותחים. וכשהמלחמה היתה מסתיימת, הכנסת היתה בוחרת נשיא חדש, והאזרחים היו מודים בשקט לנשיא לשעבר על שפטר אותם מעונשה של שערוריה מיותרת.

אלא ששכל מעולם לא היה לקצב. היה לו מזל מדהים – השמועות על מעלליו כבעל סמכות כלפי הכפופות לו מתרוצצות, כמסתבר, כבר 20 שנים. המזל היה ששמו תמיד עורר גיחוך. קצב? שערוריית מין? תעשה לי טובה. אבל פורטונה היא שליטה הפכפכה.

(יוסי גורביץ)