החברים של ג'ורג'

כבשת הרש

יצאתי בשבוע שעבר לסיור מטעם האגודה לזכויות האזרח במה שמכונה על ידי צה"ל, כחלק מהנסיון שלו לקבוע עובדות בשטח, "שטח אש 918." המדובר – לבצלם יש מפה כאן – באזור מאספר יאטה בדרום הר חברון, שתושביו מכונים לעתים בתקשורת "שוכני המערות", אף שלא כולם כאלה.

תושבת במראייר אל עביד. מהאזורים העניים ביותר בארץ

במקום מתגוררים כ-1,200 בני אדם, בכ-12 ישובים קטנים. ב-1999, הודיע צה"ל בפתאומיות שבכוונתו לפנות את המקום מיושביו, כדי להשתלט על כ-30,000 דונמים ולהפוך אותם לשטח אש. מן הראוי לציין שספק אם זה בכלל חוקי, על פי החוק הבינלאומי: הכוח הכובש רשאי לתפוס שטח, באופן זמני, לצרכי לחימה. אימונים אינם חלק מצרכי הלחימה. מצד שני, צה"ל כבר השתלט לצרכי "שטחי אש" על כ-18% משטחי אזור סי. ב-2000 הורה בג"צ למנוע את הפינוי. תריסר שנים חלפו, וב-2012 הודיע צה"ל שוב שבכוונתו להשתלט על השטח. שוב הוגשה עתירה לבג"צ, צה"ל הודיע שהוא מצמצם את השטח שעליו בכוונתו להשתלט, ובג"צ הוציא צו ביניים שאוסר על הפינוי.

כפר שמיועד להריסה, דרום הר חברון

לטענת המדינה, מדובר באנשים שאינם דיירי קבע, אשר על כן מותר לה לנשל אותם מאדמות שבהן הם ישבו הרבה לפני שהוקמה המדינה. לצורך העניין, עורכי הדין של המדינה – שכהרגלם, הם השפחה החרופה של מערכת הבטחון – טוענים מבלי למצמץ שאם אתה חי בשטח מסוים חצי מהשנה (בעונת החקלאות) ואת החצי השני מבלה במרעה, אתה לא דייר קבע, ועל כן זכותם למנוע ממך את הגישה לחקלאות. בדיונים בבג"צ, הסכימה המדינה להתיר לתושבים לחזור לשטח במשך חודשיים בשנה, כמו גם בשבתות ובחגים (!). לכו תנהלו חקלאות בצורה הזו.

מה פתאום נזכרו בצה"ל באזור יאטה? ובכן, לטענת עורכי הדין של המדינה – כשנאלצו להיענות לדרישת בג"צ ולהסביר את התנהלותם – ההשתלטות על השטח הכרחית משום שצה"ל חייב ליישם את לקחי מלחמת לבנון השניה. אם התירוץ הזה נשמע לכם מוזר, בהתחשב ב, איך נאמר, ההבדלים בין תנאי השטח בנגב ובין דרום לבנון, אתם לא היחידים. הפעם העסק כנראה דחוף מאד לצה"ל, כי חמישה ימים לאחר לצו הביניים הוא התחיל להתאמן בשטח באופן שפוגע ישירות באורח חייהם של התושבים: החמושים שלו מחנים כלי רכב ומקימים אוהלים על החיטה והשעורה ששתלו התושבים, דגנים שאמורים לשמש אותם בשנה הבאה. את אחד הכפרים הקיפו חמושי צה"ל בתעלות, שמונעות מהתושבים לצאת למרעה או לעבודה. האגודה לזכויות האדם דרשה לקבל צו על בזיון בית המשפט בעקבות האירוע (זהירות, מסמך.) הדיונים בבג"צ בעתירה הראשית צפויים להתחדש באמצע החודש.

הייתי בכל מיני חלקים של מה שהיה פלסטינה המנדטורית, אבל ספק אם הייתי בחלק עני יותר. חלק ניכר מהתושבים מתגוררים במערות – מערות ממש. שאר הכפרים שראינו מזכירים יותר חושות. צריך להביא לפה את כל אנשי ה-Hasbara שעדיין טוענים – אמנם, הטענה הזו היתה הרבה יותר נפוצה לפני 1987 – שבעצם לפלסטינים טוב יותר תחת הכיבוש הישראלי, ושהם משגשגים.

אחד הכפרים שבהם ביקרנו הוא אל פח'ית. יש בו בית ספר שמשמש כבשת הרש. מראייר אל עבידכ-85 מילדי הסביבה. בישראל, הוא היה כנראה היה מוכרז כסכנה לציבור ונהרס. פה, זה כל מה שיש. הילדים למדים שתי כיתות בכל חדר – א' וב' ביחד, למשל. חלק מהילדים גרים במרחק של שעתיים הליכה מבית הספר. הם צריכים לקום כל בוקר ולצאת מהבית בשש. כך הם גם צריכים לחזור. למרות שהאזור כולו נמצא בשטח סי, כלומר באחריות בטחונית ואזרחית של ישראל, בית הספר נבנה, מומן ומפוקח על ידי הרשות הפלסטינית. היא זו שמספקת את הספרים ואת בגדי הלימוד, וגם זו שהבטיחה, בעתיד, לספק לילדי בית הספר של אל פ'חית גם הסעה. אם זה היה תלוי בישראל, הילדים של האזור הזה, שנמצא בשליטתה, לא היו מקבלים חינוך כלל. אולי כך לא היו מבינים את הצווים שמוצאים נגדם.

כיתה בבית הספר באל פ'חית

כפר אחר שבו ביקרנו הוא מראייר אל עביד, שהתושבים בו אכן גרים במערה ומשתמשים בכלים שהיו נחשבים מיושנים גם בתחילת המאה ה-20. אחד מילדיהם, שיחד עם ילדי הכפר טוענה מלווה בדרכו לבית הספר על ידי חיילים מחשש להתקפות מצד מתנחלי חוות מעון הסמוכה – אף אחד לא מתכוון להפוך אותה, מאחז בלתי חוקי, לשטח אש – הותקף על ידי מתנחל באבנים מספר ימים קודם לסיור שלנו. החייל קצת התרשל בליווי.

ילדי אל פח'ית בדרכם הביתה. חלקם הולכים שעתיים ברגל

כלומר, ישראל הגדולה והעשירה זקוקה לאדמות של העלובים האלה, כדי להקים עליהן עוד שטח אש, כאילו אין לצה"ל די שטחי אש בנגב הקרוב. גם את המעט שיש, ישראל חייבת לגזול.

ואולי המפתח הוא אחר לגמרי. אולי המפתח הוא חוות מעון. אולי – וכאן אני מייצג לגמרי את עצמי – הסיפור על שטח אש הוא הסחת דעת. אולי המטרה היא השתלטות על אדמות, כדי להעביר אותן אחר כך, כשכולם ישכחו מהן, להתנחלות כלשהי שרוצה להרחיב את שליטתה. צה"ל כבר עשה תרגילים כאלה בעבר. אסור למדינה להחרים יותר אדמות בתואנה של "צורך בטחוני" רק כדי להעביר אותן למתנחלים, אבל יכול להיות שמישהו, אולי במחלקת ההתיישבות של משרד הבטחון, החליט שבג"צ נמצא בתהליך של כניעה, ושבעוד חמש שנים – תהליכים כאלה תמיד לוקחים זמן, הם לא מיידיים – אפשר יהיה לגזול גם את כבשת הרש הזו; שבג"צ יתכופף בפני הכלי היעיל תמיד של "עובדות בשטח." אני חושב שעל כל פנים, זה הסבר סביר יותר מאשר התפיסה שצה"ל זקוק דווקא לשטח הזה כדי ליישם בו את לקחי מלחמת לבנון השניה, ושצריך לומר לו שמגוריהם של אנשים ופרנסתם הדלה חשובים יותר מהרצון שלו בעוד שטח אימונים.

הערה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלה תרומה גדולה מאד בקרן הבעת הרצון הטוב והתודה. אני רוצה להודות בזאת לתורם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

64 תגובות על ”כבשת הרש“

  1. עומר כץ הגיב:

    כוס אמקום ערס. חתיכות חרא.
    סורי, הייתי חייב לפרוק.

  2. עדו הגיב:

    בתקופתו של יהודה וילק כמפכ"ל המשטרה היו התפרעויות באום אל פאחם. וילק הציג בוועדה כלשהי בכנסת את הצעותיו לתגובה על הפרות הסדר. אחת מהן הייתה 'לתפוס שטח אש ליד אום אל פאחם'. בזאת הסיר לרגע וילק את הלוט מעל השקר של 'צרכי ביטחון'. כלומר צריך שטחי אש להתאמן ולכן מפקיעים אדמות שזה חוקי. אבל עושים את זה למי שרוצים להעניש ולא כי צה"ל פתאום צריך שטחי אש, כלומר משתמשים בשם הביטחון לשווא.

  3. מושיק הגיב:

    אין שום דרך לייפות או לעדן יותר את הקביעה: היחס של מדינת ישראל לפלסטינים היום הוא רשע טהור, אין כאן אפילו גוונים של אפור, פשוט רוע, עוול ועושק על בסיס אתני.

    • ראסול הגיב:

      חכה חכה, עוד רגע ג'ו כלום ועמית יבואו ויספרו לך למה השימוש המילים "רשע" ו"טהור" הוא פרופגנדה שבעצמה לא רק מעודדת טרור פלסטיני אלא אף את הכיבוש הישראלי ובעצם אם רק גורביץ היה שותק קצת אז כבר היינו חיים באוטופיה א-לה סטאר טראק כבר 25 שנה.

  4. nachum הגיב:

    חמישה ימים לאחר לצו הביניים typo

  5. עכבר הכפר הגיב:

    התמונה של ה"כיתה" היא אחד הדברים המזעזעים שראיתי לאחרונה.

  6. דובי הגיב:

    מכיוון שבמקרה אני בקיא בפרטים, ורק לשם הדיוק – בג"ץ מעולם לא פסק שיש למנוע את הפינוי, אלא נתן צו זמני למנוע את הפינוי עד לסיום ההליכים. אבל ההליכים מעולם לא הסתיימו – התיק למעשה היה בתרדמת מאז 2005. ב-2012 הוא הוחזר לחיים, ככל הנראה בלחץ של מתנחלים, ואז קבע בית המשפט שצריך להגיש את העתירות מחדש (תוך שהוא מבטיח שצו הביניים ינתן מחדש), ואכן העתירה הוגשה מחדש בינואר.

  7. אבי הגיב:

    מה שלא יודעים זה שבמקור משה רבנו נשאר על ההר כ"כ הרבה זמן, כי הוא עשה משא ומתן עם אלוהים. אלוהים אמר: תרשום, "לא תחמוד" ( כלומר את שלא שלך…כי בוודאי תמצא דרך להשיג את זה). משה אמר, זה בלתי אפשרי. אבל בוא נלך על "את אשת רעך" ונצא גדולים. יכתבו על זה תלי תלים של הלכות.

  8. נתן הגיב:

    אני ממליץ על הספר "החיים במערות הר חברון" מא יעקב חבקוק שנכתב שנים ספורות לאחר הכיבוש ב67 ומבוסס על תקופה בה המחבר חי באותן מערות עם התושבים.
    מומלץ ביותר!

  9. אביבית הגיב:

    אפילו לגבי רמת הגולן נשמעו דיבורים ש"אי אפשר להחזיר כי צה"ל זקוק למרחב אווירי לאימוני חייל האוויר.."

    זה נימוק כל כך מופרך במדהימותו.

    כמובן שבנוגע לנימוק 'לימוד לקחי לבנון השנייה' המופרכות המדהימה –
    מגיעים לשיאים פיוטיים.
    הנה יש גבעות טרשים ונוף שמזכיר תנאי שטח בלבנון,ויש 'מוסכמה' בצבע עדיפות עליונה של "הפקת לקחי לבנון השנייה"-
    מה יותר נימוקי מוחץ מזה..

    אולי נכבוש את קפריסין בנימוק אימוני צבא בתנאי אי,או למה לא פוקלנד-אימונים ליעדים רחוקים

    • מני זהבי הגיב:

      כשנותנים לילד פטיש, כל העולם הופך להיות מסמר. צה"ל הוא חתיכת פטיש, אבל אולי הגיע הזמן להתבגר.

  10. אביעד הגיב:

    אם אני לא טועה, הנסיונות לגזול את השטח הזה באמתלת שח אש 918, מתחילים בצווים שהוציא אורי אור בתחילת-אמצע שנות השמונים. זה מעניין, כי עד תחילת שנות השמונים ישראל עזבה את האזור לנפשו, פחות או יותר. אבל עם כניסת האייטיז נולדו ההתנחלויות ה"ממוסדות" — מעון, כרמל וסוסיא — קק"ל הפך מספר גבעות טרשים ביניהן ל"יערות קק"ל", ומשרד הבטחון מצידו התחיל להמציא את הקשקוש בדבר שטח-אש. החידוש של שנות התשעים באזור הגיע בדמות המאחזים שלא הפסיקו לפרוח בתוך המרחב של דרום הר חברון, בין שלוש ההתנחלויות הגדולות. באהוד ברקית אפילו קוראים לזה אחד מ"גושי התיישבות" שיישארו לנצח בידי ישראל. בכל מקרה, שום דבר במידת התיאום והעקביות של התיאור הזה לא מעורר ספק שמדינת ישראל רוצה לגזול את כבשת הרש.

    • אביבית הגיב:

      יש 'יערות קק"ל' בשטחים? אתה רציני?
      אם כן זה מצטרף לרשימה של המושגים המניפולטיבים הנלקחים כמובן מאליו ובעצם הם מכבסה מטורללת עד פרדוקס מובנה כשזה נוגע לשטחים הכבושים:
      * "אדמות מדינה" – 100% מופרך.
      * "שטחי אש" -על חשבון אוכלוסיה מקומית.
      * "גושי התיישבות" – המושג במתכונתו המטעה כפי שאומץ ע"י הימין.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מערות. אנשי מערות, ילדי מערות. כמה רומנטי.
    מעניין מה הסיכוי של ילד מערות להיות אזרח מוצלח של המאה ה21 במדינה מודרנית.. מה זה חשוב, ערבי, מתאים לו במערה. מעניין אם הצדיקים כאן היו מקבלים שילדים חיים במערה בשכונה שלהם, מעניין אם היו נלחמים על זכותו של יהודי לגדל את ילדיו בבור באדמה בראשון לציון למשל או בבלפור על מלצ'ט. הרי המועצה לשלום הילד, מקהלת הצקצקנים, ועדת הנשמות הטובות ושאר יפי הנפש היו קופצים ומצילים את הילד מגורלו המסריח בבור.

    זה לא שהמתנחלים או צה"ל דואגים לילדים יותר, אבל לראות את ההגנה על זכותם ה"טבעית" של אנשים לגדל בבור באדמה בתנאים של עידן הברונזה היא לא פחות ממדהימה.

    אם צביעות הייתה כואבת הייתם צועקים כל היום.

    • ראסול הגיב:

      איש קש מרשים ביותר, מהצורה שאתה מציג את זה אפשר היה לחשוב שהטיעון פה הוא "זכותם לחיות במערות" ולא "אפילו במערות אין להם את הזכות לחיות" – כאילו לא הפכת לחלוטין את הנושא מכך שגם את הזכויות המינימליות והקניין הבאמת מגוחך שמתאפשר לאנשים האלה מנסים למנוע מהם אלא כאילו יוסי ושאר הסמולנים מנסים הם בעצמם לכפות על הילדים את החיים במערות ודווקא המגרשים עושים את זה מתוך אידאה ליברלית של אורבניזציה או משהו כזה.

      אתה צודק, זה שנגזר על אנשים לחיות על אדמתם בתנאים של תקופת הברונזה זה לא פחות ממדהים, השאלה היא מה הצביעות בדרישה שאת המעט שיש להם לא יקחו להם.

      • יוסי גורביץ הגיב:

        בינגו. תודה.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        המגרשים לא מעניינים אותי, הם עושים זאת מתוך האינטרסים שלהם שיכולים להיות מרושעים ככל שתבחר להאמין. בעקרון, אם למדינה יש זכות לפינוי בינוי בכפר שלם או ברחוב המסגר או לכבוד כביש 6 אז יש לה זכות לכך גם בדרום הר חברון, לפחות כל עד השטח הוא תחת שליטה ישראלית, בכל מקרה זה דיון משפטי שיתברר בבג"צ.

        אבל יוסי מספר לנו כאן סיפור על מסכנות. הוא מזעיק את החמלה על מנת לתמוך בזכותם של אלו לחיות את חייהם כך. יותר מכך, ברור מאליו שעצם מסכנותם ואורח חייהם העתיק הם לבדם טיעון מספיק למניעת הפינוי, משהו כמו בניין לשימור או שבט עתיק באמזונאס.

        עכשיו זו עמדה לגיטימית, אלא שזה אותו היוסי ששופך אש וגופרית על יהודים שבוחרים לגדל את ילדיהם במאה ה18, שזה כמה אלפי שנים קדימה מהפליאוליתית. החינוך החרדי נשחט כאן בסכין חדה וחריפה, ההסטוריה כולה מגוייסת לקעקוע אורח החיים של השטעטל. זו סתם דוגמה אחת מיני רבות לחוסר הסבלנות של הכותב לחינוך שמרני, דתי או מסורתי.

        אבל שזה מגיע לאנשי המערות, אין מדברים על אורח החיים שלהם, לא מלינים על מעמד האשה במערה, על הסיכוי של ילד לצאת מהמערה, על מדוע משהו צריך לחיות במערה לכל הרוחות? ומה עושה השבט על מנת שהילדים ובעיקר הילדות לא יצאו מהמערה אל העולם הגדול שבחוץ? האם כל אורח חיים, עלוב, נצלני ופוגעני ככל שיהיה ראוי לשימור?

        על כל זאת לא נדבר ילדים, אלא נצייר אותם כמסכנים עלובים אך אותנטיים ואת המדינה כרשע עקום אף ונמשיך. אין כמו שטיפת מצפון טובה על הבוקר.

        • נועם א"ס הגיב:

          פינוי כפר שלם היה ניוולות שאינה שונה באופן מהותי מהטיהור האתני בדרום הר חברון, למעט היבט האזרחות של הראשונים – עניין פורמאלי בעיקרו, אבל שבעיקרון מקנה למחזיקים בו לפחות את האפשרות התיאורטית לפעול למען האינטרסים שלהם כבעלי מעמד חוקי מטעם הרשות שמנשלת אותם. לא במקרה חברי ארגוני הסולידריות עם מנושלים פלסטינים – אנשי "שמאל-קיצוני" כמובן, סוציאליסטים ואנרכיסטים – היו מעורבים באופן מאוד פעיל במאבק נגד גירוש כפר שלם, ולא במקרה בערך חצי שנה אחרי הכישלון המשמעותי ביותר (היו כמה שלבים) להדוף את הפינוי, איש כפר שלם אהרון מדואל, ממובילי המאבק הזה ואז עוד חבר ליכוד, הגיע לייעץ מניסיונו למובילי המאבק נגד פינוי 500 משפחות של ערביי עג'מי בפגישה בבית ארגון "אחותי" בדרום ת"א שבה נכחתי בעצמי. "שלא יקרה לכם מה שקרה לנו" הוא אמר, ובהמשך חבר לדב חנין ב"עיר לכולנו". בין אם זה רון חולדאי והקבלנים שלו או אהוד ברק והקצינים שלו – המקום היחיד שאליו הם הולכים זה לגיהינום, כולם. הם ומי שמצדיק אותם.

        • אלון לוי הגיב:

          האמת, אני חושב על זה בדיוק בתור גרסה יותר גדולה של לפנות שכונה שלמה כדי לבנות כבישים. או פינוי של סלאמס בעולם השלישי.

    • נתן הגיב:

      אנונימי.

      היית שם פעם? דיברת עם האנשים?
      מהתרשמות שלי אחרי עשות ביקורים במקום , הם דוקא כן אוהבים את צורת החיים הזאת שקרובה לאדמה לחיות ולטבע. קשה אולי להאמין, אבל יש אנשים שבטון, אספלט וצמחים מפלסטיק לא עושים להם את זה.
      בכל מקרה, זה לא הויכוח, הרי זה לא שהמדינה רוצה לבנות להם ישוב מסודר ומודרני ו"השמאל" מתנגד……

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        אני מנחש שדיברת עם הגברים בעיקר, נכון?

        • נועם א"ס הגיב:

          למה אתה דיברת עם הנשים?
          קח את זה כהנחת עבודה: קודם תדבר עם *מישהו* שלפחות יהיה לך משהו בעל ערך ממשי לספר לנו עליו, לפני שאתה בא לבלבל בשכל. בלי זה, כל הדעות המפוארות שלך על כל דבר לא משנות כלום.

          • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

            נו, בא זכר, מדבר עם זכרים אחרים כמותו מסביב לשולחן הקפה הקטן ויחדיו התפנקו להם על הטבע הלא פלסטיקי.
            בנתיים הנשים, כיבסו, עבדו, ניקו, נכלאו, הודרו, נישאו בעל כורחן בילדותן והכינו קפה לנעם כאשר אהב.

            וראו זה פלא, נועם מאשר לנו שהם אוהבים את חייהם במערה.

            לא סתם קוראים לך נועם אס.

    • אלון לוי הגיב:

      אני לא מכיר פוליטיקה של גירוש אנשים מאזורים כפריים מאוד טוב, אבל אני דווקא כן מכיר את המקבילה העירונית שלה – הרס של שכונות עוני וסקווטים וגירוש התושבים לפרוייקטים של שיכון (או לשום מקום, תלוי ברמת השחיתות המקומית). הסלאמס והסקווטים המקוריים תמיד מתבררים כמקומות יותר טובים לגור בהם מכל אלטרנטיבה שניתנת לתושבים המגורשים. פשוטי העם הם לא יותר טיפשים ולא פחות מסוגלים לדאוג לילדים שלהם מהאליטות הנאורות בעיני עצמן.

      • נועם א"ס הגיב:

        +1

        וגם התנצלות על הנימה התוקפנית שלי כלפיך בתכתובת האחרונה בנינו. אני דווקא מאוד אוהב את התגובות שלך פה, וגם הבלוג שלך אחלה ובנושא שמאוד קרוב לליבי, שגם קשור כמובן לתגובה שלך פה, ולאחרות. האופי היזום, המתוכנן והממוסד של ג'נטריפיקציה בשימושיה הייחודיים בארץ חושף היסטוריה מפותלת עם אלמנט מובהק של גזענות ונישול על בסיס גזעני, לא רק מול פלסטינים אלא גם כלפי מזרחים, אבל גם בחו"ל זו פרקטיקה מנוולת והרסנית, מסריחה ברמות, באופן מובהק יותר מטעם כוחות "השוק החופשי".

        +1 גם לנתן מעליך, שאומר דברים דומים עם ניואנסים קריטיים אחרים, ותודה ליוסי על הבאת הדברים החשובים. מבקש להתנצל שוב.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        זה יפה ש"פשוטי העם" כפי שקראת להם לא יותר טפשים מהאליטות כשהם מגדלים את ילדיהם בחור באדמה בדרום הר חברון, אבל הם מטומטמים גמורים שהם בוחרים בביבי.

        אגב, מהטענה הכוללנית שלך אפשר להסיק שאם נעביר את תושבי מחנה הפליטים שועפאת לשכונה ל' בתל אביב, חייהם יהיו גרועים יותר. אני מניח שלא לכך התכוונת.
        כנראה שהטענה שלך היא על שחיתות ועל ניצול, יתכן שאלו גם המניעים בגירוש תושבי המערות בחברון. לא על כך אני מעיר.

        • נועם א"ס הגיב:

          פרס "התגובה הכי לא ברורה" בתולדות הבלוג.

          "מהטענה הכוללנית שלך אפשר להסיק שאם נעביר את תושבי מחנה הפליטים שועפאת לשכונה ל' בתל אביב, חייהם יהיו גרועים יותר." – מה זה אומר? על מה אתה מדבר? נדמה שהמילים נמצאות בסדר תחבירי נכון, אבל הן עדיין לא אומרות כלום. איך זה ייתכן?

        • אלון לוי הגיב:

          אגב, מהטענה הכוללנית שלך אפשר להסיק שאם נעביר את תושבי מחנה הפליטים שועפאת לשכונה ל' בתל אביב, חייהם יהיו גרועים יותר. אני מניח שלא לכך התכוונת.

          בדיוק לכך התכוונתי. אם היום יעבירו אותם לשיכון ל', מחר כל מי שהוא ממעמד הביניים הנמוך ומעלה יעזוב את השכונה, מחרתיים הממשלה תתחיל להזניח אותה, ותוך שבוע יהיה גל פשע. זה בדיוק מה שקרה כשהרסו שכונות עוני ושלחו את תושביהן לפרוייקטי שיכון, בכל מדינה – בארה"ב, בבריטניה, בצרפת, בישראל, בדרום וייטנאם. שיכון ל' הוא לא עשיר כי יש בבניינים כימיקל שמעניק כישורי חיים; פיזית הבניינים זהים לפרוייקטי השיכון של דרום הברונקס. הוא לא מקבל תשומת לב מהממשלה כי הקואורדינטות הגאוגרפיות שלו הן הגימטריה של פתגם על עזרה לזולת. זה הכל עניין של מי גר בשכונה.

          מה שכן, אם יתנו להם את האפשרות לגור איפה שהם רוצים, חלק מהם יעדיפו לעבור לעיר. זה נורמלי. האנשים שמחליטים להתעייר הם אלו שיכולים הכי להנות מזה – למשל אנשים שהקהילה המקומית לא עונה על צרכיה, או אנשים שיש להם כישורים שהכלכלה העירונית משלמת עבורם. ככה עיור לא כפוי עובד.

          יש סיבה שאנשים אף פעם לא רוצים שיפזרו אותם. הם דורשים דברים אחרים. תושבי שכונות העוני של ארה"ב לפני תקופת החידוש העירוני דרשו משכורות יותר גבוהות. האנשים שרצו לעשות פיזור אוכלוסין היו האליטות. תושבי הסלאמס של מומביי מוחים בתוקף על המדיניות הממשלתית של הרס הסלאמס ופיזור התושבים בפרוייקטים פרבריים, בטענות כגון שהמיקום מרוחק, שקשרי הקהילה נפרמים, שהדירות קטנות מדי, וכו'. הפלסטינים היום לא רוצים שום פיזור, אלא זכויות פוליטיות. גם הפליטים הפלסטינים רוצים זכות שיבה, לא חובת שיבה. כששואלים אותם איפה הם היו רוצים לגור בהינתן בחירה חופשית והסכם שתי מדינות, רוב גדול בכלל לא מעוניין בשיבה לישראל, אלא בהגירה לפלסטין (כלומר למדינה בה שאר האזרחים הם גם פלסטינים) או בהישארות איפה שהם וקבלת אזרחות סורית/לבנונית/ירדנית.

          כמובן שבחירה חופשית לא תגרום לממשלה לא להזניח שכונות. השחורים בארה"ב עברו לערים הצפוניות מבחירה; הממשלה הפדרלית פשוט אסרה על מתן הלוואות למי שגר בשכונה שחורה, הממשלות העירוניות הרסו בלוקים שלמים כדי לבנות כבישים או מרכזים תרבותיים/ממשלתיים, וכו'. ובכל זאת התהליך היה פחות כואב מהתהליך של הפיזור הכפוי, ולמעשה חלק מהכאב היה כרוך בזה שהממשלות הגיבו למעבר של השחורים בפיזור.

  12. ימני הגיב:

    למען האמת, מהתמונות שהבאת השטח באמת יותר דומה לדר"ל מאשר לנגב…

  13. יוסי הגיב:

    תהייה: מתי לני ריפנשטל תביים את הסרט שאתה חי בו.
    רק נזכיר שאותם "חמושי צה"ל" עושים ימים כלילות למשור על התחת הנכה שלך ואולי כדאי להתייחס אליהם עם קצת יותר כבוד.

    • גיל ל הגיב:

      ״חמושי צה״ל המפוארים״, הולך? ״שומרי תחת נכים״?

      כמעט כל אחד במדינה הזו עשה מתישהוא ימים כלילות. אחד שומר על תחת, אחר מנגב תחת, שלישי מכין את האוכל שבסוף יוצא מהתחת, יש אחד שמנקה את מה שנשאר באסלה, ויש שעושים עם בעל התחת חסד אחרון של אמת ומכסים את התחת בעפר ממנו בא ואליו הוא שב.

      בקיצור, אל תתפוס עלינו תחת.

  14. צפור דרור הגיב:

    מה זה "הרבה לפני קום המדינה"??? כמה זה "הרבה"? זה מתועד? יש הוכחות שזה הם? יש הוכחות שהיה משהו בכלל? כי לא כל כך הרבה שנים לפני קום המדינה נכתב "מסע תענוגות בארץ הקודש" של מארק טוויין, והוא לא חושב כמוך.

    • ראסול הגיב:

      ואחד העם לא מסכים עם מארק טוויין… המממ… מעניין מה המחקרים האקדמאים אומרים בנושא, בא לך לבדוק?

      אזהרת ספויילר: הגידול באוכלוסיה הפלסטינית הוא ברובו טבעי, עם אחוז הגירה נורמאלי לחלוטין, לא היה שום יבוא של אוכלוסיה בתחילת המאה ה20 או בסוף המאה ה19. יש מחקר של אוניברסיטת חיפה בנושא. אבל רגע רגע… מארק טוויין…

      • ראסול הגיב:

        כל הציפורים כל הזמן באות לצייץ, כאילו הן נורא משכילות ואנחנו נורא בורים, רק ששרשרת הטיעונים שלהן היא כל הזמן רדוקציה של "from time immemorial" דרך "נכבא חרטא", תמיד טיעוני הדיסאינפורמציה ושברירי המידע שמתבססים על מחקר שמעולם לא התקיים ופורסמו ע"י שרלטנית שפשוט סילפה ממצאים שמעולם לא היו קיימים. זה תמיד חוזר למארק טוויין.

    • ygurvitz הגיב:

      לול. עוד טרול ציוני. רוצה ציטוטים של טוויין? הנה, על יהודים: "the “the particularly uncomely Jews, Arabs, and Negroes of Tiberias” “the long-nosed, lanky, dyspeptic-looking, body-snatchers, with indescribable hats on, and a long curl dangling down in front of each ear” that resemble—“verily,” “the old, familiar, self-righteous Pharisees we read of in the Scriptures.”

      לא היע הזמן שציונים ימצאו איזה ציטוט אחר, ויפסיקו לצטט את נתניהו שמצטט את דרשוביץ שמצטט את פיטרס שמצטטת את טווין, בביקור קצר של כמה שבועות בקיץ הנורא של פלסטינה?

      • עמית הגיב:

        לא צריך ציטוטים עבור זה, אפשר להסתכל על הנתונים. היו כ300 אלף תושבים בארץ מהירדן אל הים באמצע המאה ה19. מתוכם החלק הארי חיי בתוך 12 ערים בלבד. לפי כל סטנדרט, זו ארץ עזובה, זו ארץ שיכולה לקלוט מיליוני איש (בעת העתיקה מספר תושבי הארץ נאמד במיליונים), וזו ארץ שתיאוריו של טווין מתאימים לה במדויק. מי שיסתובב במרחביה עם סוס יראה הרבה שממה ומעט חיים.

        • ygurvitz הגיב:

          ופחות מארבעים שנה אחר כך כותב אחד העם, שהיה קצת יותר רציני בהערכותיו: "רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, – רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה. לא לבד האיכרים, כי אם גם בעלי אחוזות גדולות אינם מוכרים בנקל אדמה טובה שאין בה כל מגרעת. רבים מאחינו שבאו לקנות קרקע, יושבים בארץ זה ירחים אחדים וכבר תרו אותה לארכה ולרחבה, ואת אשר הם מבקשים עוד לא מצאו."

          להקיש מהישוב של המאה הראשונה לזה של המאה ה-18, זו בדיחה גרועה. היה משהו שנקרא קריסת האימפריה הרומאית, שאחריה קמלו הערים הגדולות ובפלסטינה על כל פנים לא התאוששו, היתה המגפה השחורה, היתה הפלישה המונגולית, היו מלחמות, ובאופן כללי אף אחד לא התיישב במסלול המלחמה הקבוע בין שליטי דמשק לשליטי קהיר אם יכול היה לשבת בדמשק או קהיר.

          • עמית הגיב:

            ראשית, 40 שנה זה חתיכת זמן. בזמן הזה האוכלוסייה הכפילה את עצמה כמעט פי 2. שנית, הוא אומר שחסרה אדמה פוריה לא מעובדת, מה שלא אומר שאין שטחים עצומים של אדמות לא פוריות. מחסור באדמה פוריה מסביר גם למה יש ביקוש גבוה לכל אדמה שכן אפשר לעבד.

            "להקיש מהישוב של המאה הראשונה לזה של המאה ה-18, זו בדיחה גרועה. היה משהו שנקרא קריסת האימפריה הרומאית, שאחריה קמלו הערים הגדולות ובפלסטינה על כל פנים לא התאוששו, היתה המגפה השחורה, היתה הפלישה המונגולית, היו מלחמות, ובאופן כללי אף אחד לא התיישב במסלול המלחמה הקבוע בין שליטי דמשק לשליטי קהיר אם יכול היה לשבת בדמשק או קהיר."

            my point exactly. כל אלה ועוד גרמו לדילול של האוכלוסייה בארץ והפכו אותה למה שיראה כשומם עבור אדם שיטייל בה במהלך המאה ה-19.

        • שחר כ. הגיב:

          למה לך ללכת רחוק בזמן, עמית. בקנדה צפיפות האוכלוסין היום 3.4 איש לקמ"ר. אם נניח ששטחה של פלסטינה המערבית הוא 30 אלף קמ"ר, וחיו בה באמצע המאה ה-19 300 אלף איש, הרי שצפיפות האוכלוסין בה הייתה 10 איש לקמ"ר.
          אז יאללה, קדימה לטורונטו, וקח אתך את מנהיגיך.

          • עמית הגיב:

            ידוע לך שחלקים עצומים, עצומים מקנדה הם אכן שוממים לחלוטין, כן? בהשוואה הזו אתה תומך בטענה שלי. אני לא אלך להתיישב שם כי זו לא המולדת של העם שלי.

            • שחר כ. הגיב:

              אכן ידוע לי. אבל הנימוק הפאתטי והאנכרוניסטי הזה, 'ארץ ללא עם לעם ללא ארץ' מזמין השוואות מופרכות. חלאס, עמית, אפילו הקולגות שלך מימין זנחו את הטענה הזו.איש לא שמך להחליט עבור אנשים זרים כיצד לבנות את ארצם.

              • עמית הגיב:

                לא באתי להחליט עבור אנשים זרים כיצד לבנות את ארצם. אני פשוט אומר שהטריטוריה העות'מאנית הזו באמצע המאה ה-19 הייתה שוממת. לא יותר ולא פחות.

          • אלון לוי הגיב:

            למה ללכת לקנדה? מספיק מדינות אירופאיות היו עם צפיפות יותר נמוכה מפלסטינה-בניכוי-הנגב ב-1800. היו אף כמה שלא היו עם הרבה יותר אנשים מכמה שהיו בהן ב-1348 ערב מגפת הדבר.

        • ראסול הגיב:

          לא, פשוט לא. 300,000 איש בשלהי המאה ה19, עם אוכלוסיה גלובאלית של מיליארד איש וקצת זה פשוט לא ארץ עזובה.

          • עמית הגיב:

            כמובן שכן. זו הייתה הפריפריה של הפריפריה. תנסה לדמיין כמות אנשים של 75% מהמפגינים בכיכר רבין אחרי סברה ושתילא בתור האוכלוסייה היחידה בכל א"י השלמה (ועוד רובם ממוקדים בתוך 12 ערים בלבד). נראה לי שזה מבהיר מה מארק טווין ראה ולמה הוא כתב מה שכתב.

            • ראסול הגיב:

              בשנת 1850 היו בערך מיליארד איש בכל כדור הארץ, אתה שופט את כמות האוכלוסיה על פי סטנדרטים של בן אדם שחי במאה ה21.

              ע"פ רוב המחקרים בכל יבשת אמריקה הצפונית לפני הקולוניאליזם האירופי חיו 10 מיליון ילידים בלבד. הנטייה של חברות קולוניאליסטית לראות באורך החיים של האוכלוסייה הילידית כ"בלתי כביל" ואף "בלתי קיים" מתועדת ונכונה כלפי כמעט כל מקרה דומה בהיסטוריה האנושית.

              נראה לי שסקירה דמוגרפית אמיתית של הנתונים מראה מדוע המסקנות של מר. טוויין לא צריכות לשוב ולצוץ כאיזושהי אמת עובדתית או הוכחה היסטורית לטענה המשיחית נוצרית-ציונית של "A people without a land to a land without people".

              נזכיר גם שהטענה שאתה צריך להוכיח היא לא ש"פלסטינה הייתה יחסית בלתי מיושבת ולכן הגיוני שלתייר אמריקאי היא תראה עזובה" אלא ש"הפלסטינים המודרנים אינם צאצאיים של 300,000 התושבים שחיו בפלסטינה בשנת 1850 ולמעשה לא קיים ישוב רציף ערבי בפלסטינה של יותר ממאה שנה" כי זאת הייתה הטענה של "צפור דרור" שהביא את מארק טוויין כסוג של trump card.

              • עמית הגיב:

                "בשנת 1850 היו בערך מיליארד איש בכל כדור הארץ, אתה שופט את כמות האוכלוסיה על פי סטנדרטים של בן אדם שחי במאה ה21."

                כן, אבל גם אם נתייחס לתקופות פרה מודרניות; בפלשתינה שלפני התקופה המוסלמית הייתה אוכלוסייה שנאמדה במיליונים (כלל האוכלוסייה הגלובאלית הייתה קטנה עוד יותר ממיליארד). במהלך התקופה המוסלמית, לעומת זאת, כנראה שעד המאה ה-20 גודל האוכלוסייה לא חצה את רף ה400-450 אלף פעם אחת. תחת הממשלים המוסלמים השונים ותחת האימפריה העותמ'אנית האזור הזה תמיד היה פריפריאלי ביותר ובהתאם האוכלוסייה הייתה דלילה ביותר.

                מעולם לא אהבתי יותר מדי את המשפט "A people without a land to a land without people". לא בגלל החלק הראשון שלו, אלא בגלל החלק השני. אנחנו מדברים על people with a land, עם מולדת היסטורית, והוא חיי בפזורה. באותה צורה שהצק'רסים והאינדיאנים ושאר עמים שנמצאים הרחק מאדמותיהם ההיסטוריה כבר למעלה ממאות שנים הם בעלי ארץ, אך הם חיים בגלות ממנה. הם עדיין העמים הילידיים של ארצותיהם, לא מי שבא אחריהם (גם אם מי שבא אחריהם חיי שם כבר מאות שנים).

                "ע"פ רוב המחקרים בכל יבשת אמריקה הצפונית לפני הקולוניאליזם האירופי חיו 10 מיליון ילידים בלבד"
                ואכן ספק אם יש מישהו שיכחיש שבצפון אמריקה של התקופה היו מרחבים עצומים שוממים. ספק אם מישהו יכול לטעון שלא הייתה זכות לאירופאים לבוא ולהקים ישובים בשטחים בצפון אמריקה. הבעיה היא שהם חיפשו לשדוד ולרצוח אינדיאנים במהלך ההתיישבות הזו.

                • ראסול הגיב:

                  ועם זאת איכשהו אף פעם לא ממש בוער לך להגן על זכותם של מיעוטים, בין אם ילידים או לא, ליישב את המרחבים השוממים הקיימים בתחומי הריבונות של מדינת ישראל. כולל נגיד המדבר הזה שמהווה את רוב הטריטוריה והוא שומם אף יותר מאותה פלסטין של מר. טוויין. אתה כבר גולש למחוזות מוזרים של "מתי מותר לישב טריטוריה" ו"מתי טריטוריה שייכת לעם מסויים" וכו וכו, אני לא כל כך רואה איך זה רלוונטי.

                  כמו שכבר ציינתי, הדיון איננו נסוב סביב צפיפות האוכלוסין בפלסטינה (שכן גם בשנת 1948 פלסטינה הייתה יחסית שוממת ואך ורק אחרי גידול האוכלוסין המודרני של המאה העשרים נהייתה לה צפופה) אלא סביב -האם הם ילידים- או לא. נראה שאתה מסכים שהגיוני לחלוטין שהאוכלוסיה הפלסטינית הערבית תגדל מכ300 אלף איש באמצע המאה ה19 לכמעט 10 מיליון איש בתחילת המאה העשרים ואחת (אני מחשיב גם את הפזורה הפלסטינית אבל אם לא בא לך או שאתה מטיל ספק באמיתות המספרים אז תוריד כמה מיליונים) בלי שום צורך ביבוא יזום של ערבים ממדינות אחרות.

                  • עמית הגיב:

                    "ועם זאת איכשהו אף פעם לא ממש בוער לך להגן על זכותם של מיעוטים, בין אם ילידים או לא, ליישב את המרחבים השוממים הקיימים בתחומי הריבונות של מדינת ישראל"

                    אפילו בתקופה העות'מאנית כדי ליישב שטח שומם היית צריך לרכוש אותו או לקבל אישור מהשלטונות. על אחת כמה וכמה היום.

                    "כמו שכבר ציינתי, הדיון איננו נסוב סביב צפיפות האוכלוסין בפלסטינה (שכן גם בשנת 1948 פלסטינה הייתה יחסית שוממת ואך ורק אחרי גידול האוכלוסין המודרני של המאה העשרים נהייתה לה צפופה) אלא סביב -האם הם ילידים- או לא"

                    האוכלוסייה הפלסטינית היא ילידת הארץ במובן הזה שרובה נולד בארץ, אך האוכלוסייה הילידית של הארץ הזו, במובן של "עם ילידי", העם עם הקשרים העתיקים ביותר לארץ, זו האוכלוסייה היהודית. גם אם האינדיאנים גורשו מאדמותיהם והם לא חיים בהם כבר מאות שנים, וגם אם האמריקאים כן חיים בהם כבר מאות שנים (ורבים מהפלסטינים של היום אכן חיו בארץ מספר מאות שנים) – עדיין האינדיאנים הם העם הילידי ולא האמריקאים.

                    • ראסול הגיב:

                      אז בעצם הם רשעים ונבלים כי היהודים עזבו? יש בכלל קטע כזה של קדימות אבסולוטית? זה בכלל משהו אמיתי או קונספציה משיחית שזולגת לרטוריקה שלך? הרי לא הפלסטינים "גרשו" את היהודים וספק כלל כי היהודים גורשו, כמו כן כל יהודי כמעט שניסה לשוב לפלסטינה במשך קרוב לאלפיים שנה לא נתקל בקשיים מיוחדים… בעצם השאלה היא, ע"פ הגדרת ה"ילידות" המאוד מצומצמת שלך… האם ל"בלתי יליד" אין זכות לקניין החומרי שברשותו ולקרקע עליה הוא מתגורר?

                      ע"פ התקדים הצפון אמריקאי אז הרי הגיוני לחלוטין שהיהודים יהיו מוגבלים לכמה באנטוסטאנים\שמורות ולא הפלסטינים הקולוניאליסטים… ו… ו…

                      טוב זה כבר יותר מדי disingenuous. הרי ברור לחלוטין שמבחינתך כל טיעון שמצדיק אדונות יהודית על האוכלוסיה הלא יהודית בא"י ופלסטינה הוא לגיטימי.

                      הפלסטינים הקולוניאליסטים. נו שיהיה.

                    • אלון לוי הגיב:

                      מספר התנועות הפוליטיות של האינדיאנים שדוגלות בהקמת מדינת לאום בשטח שמיושב על ידי לבנים הוא אפס. Idle No More אפילו לא מתקרבים לזה; הדרישות שלהם הן בעיקר צדק סביבתי, למשל שהממשלה לא תקדח נפט בשטח של שמורות, וגם כשהם מדברים על נושאים אחרים הם מדברים על דברים כמו אפליה, עוני, ואפליה מתקנת. המקבילה הישראלית הכי קרובה שאני יכול לחשוב עליה היא הקשת המזרחית.

                • גיל ב' הגיב:

                  מה זה בדיוק אומר "עמים ילידים"? זה אומר שההונגרים למשל, או הטורקים צריכים לפנות את ארצותיהם ולחזור לערבות אסיה התיכונה? בשני המקרים היו אוכלוסיות שגרו שם קודם. אחת מהן, דרך אגב, יהודים. נראה לך שיש הונגרי שחושב שליהודי הונגריה שחיו שם מתקופת האימפריה הרומאית יש יותר זכויות מההונגרים שהגיעו לשם רק בסביבות 900 לספירה? שלא לדבר על הטורקים שהגיעו לטורקיה 300 שנה יותר מאוחר והשתלטו על איסטנבול (של היום) רק במאה ה-16.

                  • עמית הגיב:

                    לשאלתך, לא, לעמים ילידיים אין זכות לחזור לאדמותיהם ולגרש מהן את כל מי שיושב עליהן עכשיו. אך יש להם זכות להגדרה עצמית בשטחי המולדת שלהם והקייס שלהם חזק באותה מידה אם לא יותר כמו של מי שבאו במקומם.

                    • חנן הגיב:

                      איזה חרטוט מפואר. "זכות להגדרה עצמית בשטחי המולדת שלהם…" עאלק. לך לעירק, מה אתה רוצה מכנען?

                      אפילו לפי המיתולוגיה שלך הגעת ממקום אחר. אז מה, אלוהים הבטיח לנו?

    • האם טווין התיימר לבצע מחקר רציני של ההתיישבות בארץ, או שהוא פשוט כתב התרשמויות אישיות (ואולי אפילו ללא מחוייבות לאמת מדעית אלא חופש ספרותי)?

      • ygurvitz הגיב:

        התרשמויות אישיות. התיאורים מופיעים בספרו Innocents Abroad, שמתאר את מסעותיו מחוץ לארה"ב.

      • מני זהבי הגיב:

        איזה פאקינג מחקר?
        קח ישראלי שמטייל באירופה היום, רואה כמה אנשים שחומי-עור עם טורבנים (או נשים עם חיג'אב) ברחוב, ואז חוזר הביתה ומעלה בפייסבוק את הסטטוס "אירופה עוד מעט מתאסלמת" — ותקבל מקבילה טובה לספרו של טוויין.
        לזכותו של טוויין ייאמר שלא הייתה לו אפשרות לבדוק סטטיסטיקה אמיתית באינטרנט.

    • יוגבי הגיב:

      פתח את הערך המתאים בוויקיפדיה והכנס לשם את המחקר הנ"ל, אם כך.
      כרגע סיכוי גבוה שזה כלל לא מוזכר שם.

  15. Alex_f הגיב:

    לא שזה כל כך רלוונטי למצב הנוכחי בימינו ,אולם מרק טווין לא לבד וברור לחלוטין שא״י-פלסטינה היתה פרובינציה נידחת המיושבת בדלילות.
    http://www.zeevgalili.com/2004/10/325