כשהאזרחות היא רק מעטה
אזרחית ישראלית שמתגוררת בעזה, הודא וחידי, מבקשת בימים אלה להכנס לישראל – ונתקלת בסירוב. וחידי, שהפקידה את תעודת הזהות הישראלית שלה במנהל האזרחי בשנות השמונים, לא מצליחה להכנס לישראל למרות שמדינת ישראל מודעת לכך שהיא אזרחית ישראלית.
המקרה של וחידי איננו בודד. שלוש אזרחיות ישראליות אחרות, האחיות דבאס, מבקשות גם הם להכנס לישראל מהרצועה, והממשלה מונעת את כניסתן. הממשלה טוענת שאין די בתעודות הזהות הפלסטיניות כדי לזהותן כאזרחיות ישראל, למרות שבשנת 2011, כאשר הן ביקשו להכנס לישראל לחתונת אחותן, די היה באמצעי הזיהוי הזה. עמותת "גישה" (גילוי נאות: אני מספק לה שירותי תרגום מדי פעם) פנתה בשמן של וחידי והאחיות דבאס לבתי המשפט בישראל.
מה שמעניין פה הוא פחות ההתעמרות השגרתית בתושבי הרצועה, שעליה מעדיף הציבור הישראלי שלא לדעת; מה שמעניין הוא פריכותה של תפיסת האזרחות הישראלית. מדובר באזרחות ישראליות, שבסך הכל מבקשות את השירות הבסיסי ביותר שאפשר להעלות על הדעת: כניסה למדינה שבה הן אזרחיות. ופקידים עלומים מרשים להתעלם מהזכות הבסיסית ביותר הזו.
הסיבה לכך פשוטה מאד: מדובר בפלסטיניות, לא ביהודיות. מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית. רשמית, היא לא מכירה בלאום הישראלי. היא מכירה בלאום האשורי, אבל לא הישראלי. הכרה בלאום ישראלי תאלץ אותה להתייחס לכל אזרחיה כשווים, וזה יהיה סופה של המדינה היהודית. ישראל העניקה אזרחות לתושביה הפלסטינים – אלה מהם שלא גירשה – אבל הקפידה לוודא שהזכויות המוענקות באמצעותה יהיו מינימליות. הסיבות לכך היו פשוטות: מניעת אזרחות פורמלית מילידי המדינה היתה מציירת את ישראל כמדינת אפרטהייד מהר מאד, וכנראה היתה גם גוררת התקוממות מוצדקת לגמרי מצד שלולי האזרחות. בצד השני של המתרס, משקיעה ממשלת ישראל סכומים ניכרים של כסף ביהודים שאינם ישראלים החיים בחו"ל, במסגרת מה שמכונה "קשר עם התפוצות."
אז העניקו אזרחות פורמלית, אבל מבהירים שוב ושוב שהמדינה היא מדינת עם האדונים, ושלו בלבד. כפי שגילו וחידי והאחיות דבאס, אזרחות לבדה, ללא ציון העובדה שאתה יהודי, לא שווה הרבה באתנוקרטיה היהודית היחידה במזרח התיכון.
ואולי הגיע הזמן להכיר במציאות העגומה שכל המסגרת של מדינה מצריכה תפיסה מחשבתית שעדיין רחוקה משמעותית מזו שרוב היהודים החיים בישראל מסוגלים לה; שכמו המדינות שסביבנו, הלבשנו את השבט שלנו במחלצות של מדינה, כדי שלא יהיה מביך כשיגיעו אורחים מחו"ל – אבל, כשהם לא בסביבה, אפשר להתרווח ולהתנהל כמו שאנחנו אוהבים.
(יוסי גורביץ)
ואם כך באזרחות, הרי שקל וחומר כשמדובר בבקשה לקבלת אזרחות. במקרה כזה יפרשו שטיח אדום בפני היהודי, אך יערימו קשיים ללא הרף על הערבי.
כך לדוגמה אזרחות מכוח לידה. נניח שנולד ילד לבני זוג שאינם נשואים. האבא אזרח ישראלי והאימא לא. לפי החוק, מגיעה לילד אזרחות ישראלית, מכוח האזרחות של אבא שלו.
אז מה? כשהאבא יהודי, הפקידים מאמינים להצהרה שלו על האבהות ונותנים לילד אזרחות תוך שתי שניות. כשהאבא ערבי? אוי ואבוי. ידרשו מיליון ראיות, ובסוף יודיעו לאבא שהוא "לא הוכיח" שהוא האבא של הילוד וישלחו אותו לבימ"ש כדי לבקש צו לביצוע בדיקת רקמות גם בו וגם בילד, על חשבונו כמובן (אלפי שקלים), כדי שיכירו באבהות שלו ויתנו לבן שלו אזרחות.
למה? כי הוא ערבי. פשוט וקל.
לבג"ץ לקח 8 שנים לדון בנוהל הזה של משרד הפנים, וגם הוא רק קצת החליש אותו ולא באמת פתר את הבעיה.
(הנה פסק הדין: http://elyon1.court.gov.il/files/04/330/105/r15/04105330.r15.htm)
אסור לאזרח ישראלי להכנס לישראל עם תעודת זהות\פספורט זר. יהודי או ערבי – אסור. תנסה בנתב"ג ותראה שלא יתנו לך. על אחת כמה וכמה בגבול עם עזה. אפילו לצאת מהארץ עם תעודת זהות זרה אסור.
השאלה היא – למה בדיוק הן "הפקידו" את תעודת הזהות שלהן במנהל האזרחי?
בכל מקרה, ברור שצריך לעשות יוצא מין הכלל עבורן ולמצוא איזה לולאה בירוקרטית להכניס אותן ארצה. אבל הפוסט שלך חסר בסיס. כאמור, אין פה כל אפליה. לאף אזרח ישראלי אסור להכנס לישראל עם תעודת זהות זרה.
אני לא נכנס לארץ עם תעודת זהות, אני נכנס לארץ עם הכרטיס המגנטי הזה וחתימת יד.
אם אני מבין נכון הן הפקידו את תעודת הזהות שלהן במנהל האזרחי (שהיה רשות ישראלית) כי זה היה הנוהל של המנהל בזמנו עבור ישראלים שגרו עזה (שלא בהתנחלות).
במילים אחרות – מדינת ישראל לקחה מהן את תעודת הזהות, ועכשיו מסרבת להכניס אותן בטענה שאין להן תעודות זהות. חלם במקרה הטוב, רשעות במקרה הרע.
ומוסיף עוד – עמית, אני מבטיח לך שמתנחלי עזה (בזמנו) לא היו צריכים להציג דרכון ישראלי בשביל לחצות את הגבול בין עזה לישראל.
כשהיא עברה לעזה אזרח ישראלי לא היה צריך דרכון בשביל לחצות את הגבול בחזרה. אם המציאות השתנתה מאז זאת לא אשמתה. לכל הפחות צריך לאפשר לה להיכנס לישראל (שהיא מדינתה) בשביל שתוכל לבקש דרכון/תעודת זהות/מה שזה לא יהיה שנדרש.
ומוסיף עוד דבר אחד – אסור, על פי חוק, למנוע מאזרח ישראלי כניסה לישראל. אם תנסה להיכנס בנתב"ג ללא דרכון ישראלי (לדוגמא – תגיד שהוא אבד לך בטיסה) יעכבו אותך לצורך בירור אזרחותך, אבל לא יגרשו אותך.
לפני כמה שנים, הגעתי לנתב"ג וגיליתי בביקורת הדרכונים שפג תוקפו של הדרכון הישראלי שלי. למזלי, היה עלי דרכון זר. לא היתה שום בעיה שאצא איתו, אף אחד לא אמר על זה מילה.
במצב שאתה מתאר, בו ישראלי "אמיתי" (כלומר, יהודי) מגיע לנתב"ג עם דרכון זר בלבד – אתה באמת מאמין שלא ייתנו לו להכנס?
מה אתה חושב שיעשו איתו? יעלו אותו על מטוס בחזרה? ישאירו אותו באולם הדרכונים? יזרקו אותו לכלא?
במקרה הרע, הוא יתעכב בשעתיים. במקרה הסביר, לא יקרה לו כלום.
אף אחד לא יצטרך למצוא שום לולאה – פשוט ייתנו לו להכנס.
האפלייה ברורה וזועקת לשמים.
אתה טועה. לפני שנה, כשגיליתי מאוחר מדי שהדרכון הישראלי שלי לא בתוקף, נאלצתי לבטל ביקור בישראל, אבל זה היה כי לא היו נותנים לי לצאת בלי לחדש את הדרכון. להיכנס כן היו נותנים לי עם הדרכון הגרמני שלי; אני וההורים שלי ביררנו.
http://www.piba.gov.il/Regulations/136.pdf
"אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת גבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלי; השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה של אזרח ישראלי על סמך הצגת דרכון או תעודת מעבר אחרים."
מין הראוי ש-2 האזרחיות הישראליות מעזה יוכנסו לארץ כחלק מה"מקרים המיוחדים" שהחוק מגדיר. מכמה שאני מבין מרכז חייהן הוא עזה ולכן הן עומדות בתנאים של החוק. אבל מכיוון שזו בקשה מאוד יוצאת דופן (מעבר הגבול עם עזה) זה דיי ברור למה משרד הפנים התקשה להתמודד איתה וצריך בג"צ בשביל זה. לא מדובר בקצין הגבולות בנתב"ג שצריך להתמודד עם בקשות כאלה כל יום.
בכל אופן, אין כל שחר לטענה הבסיסית של גורביץ. עושים להם בעיות מתוקף החוק שקיים ותקף לכל אזרח ישראלי, לא בגלל שהן אזרחות ערביות. ככלל אסור לאזרח ישראלי להכנס לישראל עם תעודת מעבר לא ישראלית. צריך להחריג אותן מהכלל, וזה סיפור קצת מסובך שכמו הרבה התמודדויות עם משרד הפנים מצריך בג"צ.
" זה דיי ברור למה משרד הפנים התקשה להתמודד איתה וצריך בג"צ בשביל זה "
איך זה ברור? למה צריך בג"צ בשביל להכניס אזרחית ישראל לארץ?
" בכל אופן, אין כל שחר לטענה הבסיסית של גורביץ. עושים להם בעיות מתוקף החוק שקיים ותקף לכל אזרח ישראלי, לא בגלל שהן אזרחות ערביות "
מידיעה (וגם נתנו לך דוגמא נוספת בתגובות כאן) – לאזרח ישראלי אין בעיה להיכנס (לא לצאת, להיכנס) לארץ בנתב"ג ללא דרכון ישראלי. לכל היותר יעשו לו "נו נו נו". מה יעשו לו? יגרשו אותו?
מתעללים בהן בגלל שהן מתגוררות בעזה (פויה!). אגב, אני בהחלט מסכים לגבי נקודה אחת – היו מתעללים בהן גם הם הן היו יהודיות שמתגוררות בעזה. זה לא הלאום, זה המקום.
זאת בדיחה להגיד שהן לא יכולות להיכנס לישראל בלי תעודת זהות אחרי שישראל (המנהל האזרחי) לקחה מהן את תעודות הזהות. לא צריך בג"צ בשביל לפתור את זה – צריך פקיד עם הגיון ורצון טוב. אבל אין כל רצון טוב כלפי מי שהעזה לגור בעזה.
בוא נתחיל מזה שהחוק הישראלי אומר שאסור לישראלי לצאת – או להכנס – לישראל בלי תעודת מעבר ישראלית, למעט מקרים מיוחדים. זה שבנתב"ג בפועל מקלים עם ה"מקרים המיוחדים" ובמעבר היבשתי עם עזה דווקא מקשים לא בדיוק אמור להפתיע מישהו. והאמת שסביר להניח שגם בנתב"ג מקשים במידה והאזרחות הזרה היא לא של בריטניה אלא של מדינה באפריקה למשל. יש הבדל, וההבדל הוא הבדל מהותי.
זה לא אומר שלא יכניסו אותם. אלא שעומדת בפניהם התמודדות קצת יותר מורכבת מול משרד הפנים, ויכול להיות שרק בג"צ יגרום לו להתקפל.
עמית, אם אתה באמת רוצה לשחק את המשחק החוקי, כדאי שתדע שהחוק גם קובע שאזרח ישראלי זכאי להיכנס לישראל (נקודה). אי אפשר למנוע ממך את הזכות הזאת רק בגלל שאתה עובר על סעיף בחוק הדרכונים. אין בשום מקום בחוק הרשאה לשלול ממך כניסה לישראל בשל כך. בנוסף, אותו חוק ממש מקנה לאזרח ישראלי את הזכות לקבל דרכון ישראלי לבקשתו. אז, סידרו להם דרכון? אי אפשר להתחבא כך מאחורי החוק, הוא חותך לשני הכיוונים.
אתה טועה לגבי נתב"ג. אזרח ישראלי שמגיע לנתב"ג יוכנס, ללא קשר לדרכון הזר שהוא נושא. הסיבה היחידה שלא יוכנס (ובמקרה כזה יחל בירור והוא יעוכב בינתיים, אך לא יגורש) היא אם הפקיד לא משוכנע שהוא אכן אזרח ישראלי.
בשורה התחתונה לפקיד אין שום בעיה להכניס אותם מעזה לישראל אם ירצה (יש הרשאה רחבה לכך בחוק), וזה מתבקש במקרה הזה שבו הסיבה שאין להן תעודות היא שישראל עצמה לקחה אותן מהם.
אני לא מצליח להבין איך אתה ממשיך לסובב את הדברים כדי להגן על מערכת שמגלה כאן אטימות (שלא להגיד – רשעות) כלפי אזרחיות ישראליות שזכותן המלאה (על פי חוק) להיכנס למדינתן. אם הן להן תעודות והמדינה מתעקשת – שתתכבד ותנפיק להן תעודות (לפי אותו החוק ממש).
הרי ברור שאם הסיפור יגיע לבית המשפט המדינה תקבל צו שמורה לה להכניס אותן. למה צריך להגיע לזה? למה זה טוב? שום דבר בחוק לא מחייב את המדינה להזדקק לצו בית משפט. יש בו הרשאה רחבה להפעיל שיקול דעת, אם רק רוצים.
אמרתי פעמיים, ואני חוזר על זה, שהצדק בצד שלהן. כמובן שיש לאפשר להן להכנס. משרד הפנים באידיאל גם לא היה צריך להקשות עליהן להכנס, וחבל שצריך בג"צ כדי שהוא יאפשר את זה.
אם תסתכל שוב על מה שכתבתי תראה שהטענה שלי היא אחרת. גורביץ אומר במאמר שזו הוכחה שהאזרחות של ערביי ישראל היא מזוייפת ומדרג ב', ואני אומר שהבעיות שיש להן להכנס חזרה לישראל לא קשורות לעובדה שהן ערביות. הן נובעות מחוק מסוים שתקף לכלל הישראלים בשילוב עם העובדה שהן מנסות להכנס לישראל ממעבר גבול בעייתי בלשון המעטה (למעשה; מעבר גבול סגור עבור ישראלים. לא חוקי לישראלי לשהות בעזה). אם אני לא שוגה בקריאת התגובות שלך – מקודם אתה גם הסכמת איתי על זה שזה לא קשור למוצא שלהן.
נגיד שמחר "יד לאחים" מגלה שאיזו יהודיה התחתנה עם פלסטיני וגרה בעזה (כמובן שהת.ז. הישראלית מזמן כבר אבדה) והם מחליטים "להציל" אותה. נראה לך שמשרד הפנים יעכב אותה אפילו לשניה? אין מצב בעולם.
זה שהאזרחות של הערבים היא סוג ב זו עובדה גלויה, לא מנסים להסתיר אותה אפילו. הנימוק: "זו מדינה יהודית" ולכן ליהודים יש זכויות יתר.
ואני מסכים שכל מה שהיה צריך זה פקיד עם הגיון ורצון טוב כדי לפתור את הסיבוך. הצדק בצד שלהן. הנקודה שלי היא שהבעיה שהן עומדות בפניה נובעת מהחוק שתקף לכלל הישראלים בשילוב עם העובדה שהן מבקשות להכנס לישראל מגבול בוער שהכניסה ממנו לישראל כמעט וחסומה. לא בגלל שהן ערביות.
ההבדל בין התיאורטי (החוק הציוני) למעשי (אלימות בילדים), הוא שבעולם התיאורטי (החוק הציוני) אין הבדל בין התיאורטי למעשי; בעולם המעשי (אלימות בילדים) – יש.
ונוסיף: ההבדל בין תמיכה באלימות בילדים לבין פלפולים דלוחים על החוק הציוני הוא שבעולם החוק הציוני, אין הבדל בין מגיבים שתומכים באלימות בילדים למגיבים שמתפלפלים על החוק הציוני, ואילו בעולם האלימות בילדים – יש מגיבים שמתפלפלים על החוק הציוני ויש מגיבים שתומכים באלימות בילדים.
כה אה..ודונאלד דאק הוא דמות אמיתית.
אין לי מושג מאיפה אתה תמיד מגיע עם התגובות שלך..
אין קשר בין יציאה לחו"ל דרך נתב"ג לבין מעבר מישראל לשטחים פלסטינים. אזרח ישראלי לא צריך דרכון כדי להיכנס לשטחי A או B. הכניסה לשטח C אסורה, אבל אין שום ביקורת גבולות שאפשר להציג בה דרכון. בנתב"ג לעומת זאת אין שום משמעות לתעודת זהות, רק לדרכון. מה שאתה אומר יהיה רלוונטי ביום שבו תהיה מדינה פלסטינית עם סמכויות מלאות שלא נסמכת על ישראל לצורך מעבר אזרחים זרים אליה וממנה.
אתה צודק שיש שוני בין כניסת ישראלים לארץ מנתב"ג לבין כניסת ישראלים לארץ מעזה. לא רק בגלל מה שאמרת אלא גם מכיוון שלישראלים כלל לא מותר לשהות בעזה המעבר מעזה אמור להיות חסום באופן גורף עבור ישראלים. אז כאשר 4 ישראליות באות להכנס מגבול עזה אחרי שהן שהו בעזה שנים רבות, מבלי שהן נושאות איתן בכלל ת.זהות או פספורט ישראליים, זה דיי ברור שיהיו להן קשיים עד שיותירו להן לעבור, גם בלי כל קשר לעובדה שהן ערביות.
זה היה רלוונטי אם למישהו היה ספק מי הן. אני לא מצפה מהש"ג במעבר הגבול להעביר מישהו רק כי הוא טוען שהוא ישראלי אבל כאן לא מדובר ברמה של הש"ג. זה הגיע לרמות הרבה יותר גבוהות.
איכשהו נראה לי שאם הייתי מגיע לעזה ומנסה לחזור חזרה לישראל, היו מכניסים אותי לארץ תוך בדיוק 30 דקות.
היו אמנם חוקרים אותי לגבי איך הגעתי לשם, אבל בשום פנים ואופן לא היו אומרים לי להשאר בעזה עד שאמציא תעודות ישראליות.
כבר קרה שהיתה תקרית דיפלומטית קטנה בין ישראל לאיסלנד כשדורית מוסאיוף, אשתו הישראלית של נשיא איסלנד, נסתה להכנס לארץ עם דרכון איסלנדי.