לגבי החקירה של אישתון, אני חושב שיש סבירות גבוהה שהעניין הוא מסמכים צבאיים שפרסם אישתון בתחקיר על המתאבדים בצה"ל.
בפוסט השני בתחקיר שערך תחת הכותרת "גיבורים נולדים במותם" http://eishton.wordpress.com/2012/05/08/memorial2012part2/
פורסמו באופן חלקי מסמכים שנשלחו לאישתון ע"י חייל ובהם פרטי חיילים שמתו באותה שנה.
לעניות דעתי אישתון עשה טעות חמורה בכך שנתן פרטים כה רבים על המסמכים מהם קיבל את הנתונים לפוסט ואף חמור מכך פרסם סריקה מצונזרת של חלקם. הייתי מצפה ממנו ללמוד ממקרה אורי בלאו וענת קם אשר התחיל מכך שבלאו פרסם באחת מכתבותיו מסמכים שהעבירה לו קם. אני יכול להבין את הרצון לחשוף את הקוראים לחומר התחקיר המקורי. זה מראה על שקיפות וגם נותן תחושת התרגשות של שותפים לסוד. אבל המסמכים האלו הם מה שהפיל את ענת קם וגם מה שיפיל את החייל שהדליף לאישתון.
עיתונאי (ובתוך כך בלוגר חוקר) חייב לשמור על מקורותיו גם במחיר של תשתוש זהותם ואבדן סביר של חלק מהאמינות של התחקיר. הכל עניין של איזון.
ועוד דבר. אני חושב שהתחקיר של אישתון הוא תחקיר חשוב וראוי ועניין המתאבדים בצה"ל הוא סוגיה שאין לה מספיק התייחסות. אני גם חושב שכשבצה"ל מגלים שחייל מעביר מסמכים מסווגים לפרסום באינטרנט, חלה עליהם חובה לחקור את העניין ולמצות את הדין עם החייל, תוך התחשבות בעובדה שלא מדובר במסמכים שפרסומם סיכן את בטחון המדינה.

אם הגירסה של החיילת נכונה,
אי אפשר לצפות ממנה לתגובה אחרת.
מישהו מתנפל על חייל מצמיד לו עצם שבלהט האירוע אף אחד לא יכול לזהות שמדובר באקדח דמה, ולברר את מנת משכל של הנער, למה בדיוק ציפיתם ?

הסיטואציה של נוכחות מתנחבלים וחיילים בחברון היא הרעה החולה.

אני חייב להודות שהפעם אני לא מוצא עצמי מסכים עם כל מה שאתה מעלה פה.
בתור חייל לשעבר (ובמילואים), אני יכול להגיד לך באופן חד משמעי שאם אני רואה פלסטיני עם אקדח במחסום – מדובר באיום, ולא בלתי סביר שאמצא את עצמי יורה בו (כמובן שבשאיפה באוויר/ברגליים ולא למטרת הרג באופן מיידי). אבל פה מפורשות מדובר במקרה של הקם להורגך השכם להורגו, ובהנחה שגרסת החיילת נכונה אזי היא פעלה כראוי.

לגבי המצלמות שנמחקו – אפשר לשחזר כל מידע שנמחק ממצלמה כל עוד כרטיס הזכרון לא נפגע פיזית ולא נשמרו עליו תמונות חדשות. אם יש צורך מוכן לסייע טכנית בשחזור המידע.

איזה צורה יש למחבל? בלונדיני, גבוה עם כרס? הביטוי ש"אין לו צורה של מחבל" מוזרה, כי הכותבים כאן לא היו באירוע ולא חוו את האיום שחוו חיילי מג"ב. גם נועם ר. אינו מומחה ואינו יכול לזהות אם יש פגיעת ראש או אין ובטח לא מצילום! גם אם יש 100 מצלמות בחברון אין הדבר מבטיח כיסוי של האירוע. עיר בגודלה של חברון צריכה מאות מצלמות. אבל תמיד תעלה השאלה לגבי באיזה חלק של חברון קרה האירוע.
ההצעה להוציא את האירועים לחקירות גוף אזרחי אינה ראויה, כי מדובר בצבא כובש ושטח כבוש, ולא בגוף שנותן שירותים אזרחיים, כמו למשל משטרה. ההתמודדות של הצבא היא מול האוייב המנסה בכל דרך לפגוע בישראל. החוכמה של הממשל הצבאי היא לצמצם אירועים ונזקים, אבל באותה עת אם ישנה התפרצות של אלימות או טרור, אז גם לדעת לעצור אותה במכה חדה ומבלי לדרדר את המצב יותר.
כל עוד אנחנו במחלוקת עם הפלסטינים, עלינו לשמור על נוכחותנו ועוצמתנו בהתאם לצורך. אם אבו עבאס היה מנהיג בעל שיעור קומה וכח הוא כבר מזמן היה בא לשיחות שלום עם נתניהו על בסיס "2 מדינות ל-2 עמים". אבל אבו עבאס חלש, מפחד על חייו ונוח לו להצטייר כמסכן ולקבל סיוע עקיף מגורם שלישי (למשל כמו החלטת עצרת האו"ם ב-29 לנובמבר 2012). כוונתו של אבו עבאס החלש להמשיך בניסיונות לנגח את ישראל, בין אם בהחלטות או"ם נוספות ובין אם בתביעה בבית הדין של האג, ובכך הוא מקווה שהוא יצטייר כמנהיג ערבי מזהיר. אבל בפועל הוא עוד לא מבין, שאם הוא רוצה שינויים של ממשל לקראת פתרון של שלום והשלמה, הוא חייב לדבר על נתניהו ובלי תנאים מוקדמים. ומזה אבו עבאס פוחד!