החברים של ג'ורג'

ישראל רחמנים בני רחמנים

הרשויות הישראליות גירשו עד כה מישראל לדרום סודאן כ-700 בין 700 ל-1,000 פליטים מהמדינה הטריה. הגירוש נובע בעיקרו מהלהט הגזעני של צאצא הפליטים האפריקאים, אלי ישי, להוציא מהארץ כמה שיותר לא יהודים. ארגוני זכויות האדם עתרו לבג"צ כנגד הגירוש; זה דחה את העתירה, כשהוא מעדיף לקבל את התיאורים של נציגי הממשלה על המצב בדרום סודאן ולא את תיאוריהם של ארגוני זכויות האדם.

במקביל, הפעילו הרשויות הישראליות מגע מיוחד של רשעות: כפי שחשפה הפעילה יעלי כהן, ואחר כך דיווחה גם התקשורת הישראלית, רשות ההגירה סירבה להטיס לדרום סודאן כמות גדולה (11 עד 14 טון) של ציוד של הפליטים המגורשים כי "זה עולה כסף." בין הציוד גם תרופות וכילות נגד יתושים, שהגיעו לידי הפליטים מידי ארגוני זכויות האדם.

התוצאה הישירה של האישור של בג"צ והרשעות של ישי היא שחמישה מן הפליטים שגורשו, ביניהם פעוט בן שבעה חודשים בשם ניאן דה בול, מתו. הם ממתו ממחלות, אבל התרופות, כאמור, נשארו בישראל. אלה לא כל החולים: אלה רק האנשים שאלי ישי ובג"צ שלחו אל מותם עד כה. מספר החולים גבוה משמעותית יותר, כי ישראל בחרה לגרש אותם בשיא עונת המלריה. וכסף לתרופות אין להם.

המוות הזה, שהיה נמנע לחלוטין אם בג"צ היה חורג ממנהגו לקבל את עמדת הממשלה כאילו היא נטולת אינטרס, כנראה לא יהיה האחרון. זו משמעות הגירוש שמבצעת ישראל: סבל ומוות לאנשים שלא חטאו בדבר פרט לכך שלא היו יהודים. המוות הזה, באמצעות ברירה טבעית, גם לא יטריד את רוב היהודים הישראלים. לא מדובר ביהודים, אחרי הכל.

מאלי ישי והאחים היהודים אף אחד לא מצפה לדבר. הם שונאי המין האנושי, אם לא אויביו האקטיביים. מבג"צ נהוג היה לצפות שימנע מעשי עוול כאלה. אבל עיניו עצומות: הוא מעדיף לא לראות. הוא מעדיף לא לדעת איך באמת פועלות הרשויות. הוא מעדיף עשרות בשנים לא לדעת איך נראה הכיבוש באמת. בית משפט נאור, אילו היה מאשר גירוש, היה מקפיד לסנדל את הרשויות כך שתרגיל כמו "לא בא לנו להטיס את הרכוש שגנבנו ממכם, מה תעשו לנו" היה גורר ענישה כבדה.

ואולי אנחנו מצפים ליותר מדי מבית המשפט העליון ביושבו כבג"צ. אולי הציפיה הזו היא פרי שטיפת מוח של אליטה משפטית שמאז ה"המהפכה החוקתית" של 1992 סיפרה לנו בדותות על כך שבית המשפט הישראלי מגן על החלש מפני עוצמת השלטון. להם האגדות הללו הועילו; למערכת המשפט הישראלית יצא שם טוב מאד בחו"ל, כנראה משום שגם שם לא בודקים את העובדות יותר מדי. אולי אי אפשר לצפות שבית משפט יעמיד חומה ליברלית מול אוכלוסיה שבחלקה הגדול איננה רוצה בערכים ליברליים ואף סולדת מהם.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

21 תגובות על ”ישראל רחמנים בני רחמנים“

  1. אילן הגיב:

    הם אכן מתו אבל לא בגלל סכנה לחייהם כמו שניסו למכור לנו.

    • מני זהבי הגיב:

      סכנת מוות היא לא בהכרח סכנת מוות מידי אדם.

      • אלכס ז. הגיב:

        לא, אבל מבחינת מעמדת הפליטות היא כן. לא ניתן לתת מעמד פליט רק כי יש לך חרא של מערכת בריאות.

        • מני זהבי הגיב:

          חרא של מערכת בריאות אולי לא, אבל אם בארץ מסוימת משתוללת, נניח, מגיפת דבר (או שורר רעב המוני), יש קייס לטענה שאסור להחזיר אנשים לשם.

          • אילן הגיב:

            לא אין קייס כזה במיוחד שמדינות מוכו חולי זה משהו שקורה בחלק גדול של מדינות אפריקה.

          • יריב הגיב:

            לא מטיעוני פליטות. פליטות היא רק הגנה מפני רדיפה (כלומר, מידי אדם).

            • צ'ארלס ארתור ג'יימס הגיב:

              מה עם טיעוני מוסר והומניות? הם גם נשקלים או שאין להם מקום בישראל 2012?

    • סתם אחת הגיב:

      "הם אכן מתו אבל לא בגלל סכנה לחייהם".

      מבריק. אכן, רבים הם מקרי המוות שאינם נגרמים ע"י סכנה לחיים.

  2. אבו אלמוג הגיב:

    הגענו למצב שבו מי שמפגין ולו שמץ של חמלה אנושית זוכה לכינויים שהחמור מביניהם – בעיני המכנה – 'אנטי ציוני'. אולי חסד עשינו עם הפליטים שגירשנו אותם מחברת המופת שיצרנו. אני אישית הייתי מעדיף למות בדרום סודאן ממלריה ולא לקרוא את התגובה שלמעלה.

    • אבו אלמוג הגיב:

      התגובה הזו שלי מכוונת כלפי תגובה חריפה יותר והייתה למעלה, וכנראה נמחקה בין כתיבתה ובין שלחצתי על הסנד.

  3. דודי הגיב:

    כולם תעמולנים אברושמיק היקר, הייתי רוצה שבמקום לזרוק ססמאות מחרידות אוזניים לאוויר, כגון "השמדת החזון הציוני" וכדומה תסביר לי בדיוק על מה אתה מבסס את טענותיך שמדובר בתעמולה, עלילות דם, ורצון להשמדה שאלו מילים מאוד מפחידות שאני שומע מילדות בכל פעם שהורי ומורי לא רצו שאפעיל שיקול דעת וערכי מוסר.

  4. עדו הגיב:

    על פי מה שידוע לי יש בארץ כמאה אלף מסתננים שאינם סודנים אלא מארצות כמו גאורגיה או בילורוס. משום מה לא דחוף לאלי ישי לגרש אותם (כלומר דחוף לו אבל עם שחורים זה הולך יותר בקלות)
    זה קצת מזכיר לי את המאבק על האופי היהודי של המדינה שמשום מה פשוט חייבת נישואים דתיים אבל מסוגלת לסבול שבת אחרי שבת משחקי כדורגל במימון ציבורי.

    • יריב הגיב:

      זה לא מדויק, אבל רק במקצת. הם לא מסתננים, הם רק נמצאים בישראל ללא אשרה. כלומר, הם לא הסתננו לישראל, אלא נכנסו באשרה זמנית (אשרת תייר, בעיקר), ונשארו לאחר שזו פגה. 100 אלף הוא באמת המספר שפרסמה רשות האוכלוסין (אם כי היא לא מציינת את המדינות, זו הערכת כלל האנשים שנכנסו לישראל כחוק ונשארו מעבר לתום האשרה).

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אין לך יותר על מה לכתוב. אבל מה לעשות, ג'ורג' זקוק לעוד תרומות מקרן הבעת הרצון הטוב והתודה.

    נהיה משעמם פה.

    • זיגפריד הגיב:

      אנונימי יקר, אתה מה זה צודק. מוות מיותר, צפוי מראש, ניתן למניעה, אבל של שחורים – זה כל כך משעמם.

  6. אחריות
    לפני כחודשיים וחצי אישר המחוזי לאלי ישי לגרש לדרום סודאן כ- 1000 מנמלטי אותה ארץ. בית המשפט הסתמך על מומחי משרד החוץ שטענו שלא נשקפת סכנה למגורשים. אנשי אמנסטי אינטרנשיונל שביקרו חודשים מספר לפני ההחלטה בשמונה מחנות פליטים באזור, מצאו שתושביהם עומדים בפני סכנות מהותיות לחייהם. כעת התברר כי חמישה מבין המוחזרים ביניהם תינוק איבדו את חייהם. לא ברור האם האשמה נופלת בעקיפין על מעודד הגירוש אלי ישי, המחוזי שלא שמע את אמנסטי, הדו"ח של משרד החוץ, על כולם יחד, או סתם מזל רע. מה שברור שבישראל תקועות 14 טון של מזוודות של המגורשים, שהמדינה לא השכילה לשלוח יחד איתם. כך שמה שנשאר להם הם הבגדים שלגופם.

    פורסם היום ב- http://www.monitin.org.il

  7. צ'ארלס ארתור ג'יימס הגיב:

    הוא אשר כתבתי בבלוג שלי: "האקטיביסטים שלנו הם אקטיביסטים על חלשים. הם גיבורים מול החרדים הסובלים מדימוי ציבורי שלילי. זאת למרות שהרוב הסכים – בהחלטה דמוקרטית – לתת להם פטור מגיוס. בנוסף לכך, קשה להצביע על פגיעה חמורה בכבוד האדם של החילוני מעצם העובדה שהחרדי לא מתגייס. אל מול אלו עומדים הערבים – חשופים, חסרי אהדה בתקשורת ובציבור, שלא לומר שנואים ממש – ונפגעים בצורה החמורה ביותר מהפגיעה בזכותם לחיי משפחה ולשוויון. ואל מול העוול הזה, אל מול הפגיעה בתא החברתי הבסיסי ביותר – השופטים פתאום נהיים "מרוסנים" וזהירים בבואם לפסול חוק מפלה וגזעני."

    http://cajlaw.com/2012/02/25/activistscowards/

  8. עמית הגיב:

    אוקי, אז רשות ההגירה לא רצו להטיס את הרכוש של הפליטים ביחד איתם – מאניקים. אז זה צריך להיות המאבק. מי ברשות ההגירה אחראי לזה והאם זה הגורם למותם של חמשת התינוקות?

    המאבק, לעומת זאת, לא צריך להיות לטובת השארתם של הדרום סודנים בישראל. אין לישראל כל חובה או הגיון להשאיר את הדרום סודנים פה. דרום סודן היא מדינה בהקמה והמצב שלה חרא, בסדר, אבל אף אחד לא רודף אותם שם ולכן הם לא פליטים על פי שום קנה מידה. אין שום סיבה להשאיר אותם בארץ.

    הבעיה מספר אחת של הפעילים למען מהגרי העבודה והפליטים לישראל היא שהם עושים את ההסברה עבור יריביהם. שוב ושוב הפעילים האלה ותומכיהם נופלים בפח – הם לא יודעים מתי לעצור.

    כך למשל, עם המאבק למען ילדי העובדים הזרים. כזכור היו 1300 משפחות שנלחמו להשאר. ממשלת ישראל אישרה את הישארותם של 1000 מהם – כל משפחה שילדיה נולדו כאן והם מעלה גיל 5. אחלה הישג עבור הפעילים למען העובדים הזרים.
    אבל לא. זה לא הספיק. הם היו חייבים להמשיך את המאבק גם עבור 300 המשפחות הנותרות. מדוע? אין כל סיבה. ילד בן 5 ומטה לא קשור לארץ בשום דרך מיוחדת והוא יכול להתאקלם במדינת המוצא שלו ביחד עם הוריו ללא כל בעיה מיוחד. ובכל זאת מתנהל מאבק להשאיר את המשפחות האלה, שהקשר שלהן לפה חלש עד אפסי, בארץ.

    אותו דבר עם הקמפיין למען המסתננים והפליטים. תחילה מתנהל קמפיין שאומר שמדובר בפליטים וצריך לקלוט אותם. וכעת לגבי הסודנים שהם במובהק לא פליטים מתנהל קמפיין שצריך לקלוט אותם. למה? כי הם מסכנים. ובמה הם שונים משאר מיליארד תושבי היבשת האומללה אפריקה?

    בכך שהפעילים למען העובדים הזרים והפליטים לא יודעים מתי להפסיק הם מסכנים את המטרה שלהם עצמם. הם מציגים את עצמם כאנשים חסרי אחריות שפשוט לא שמים על הישראלי החלש (שבאופן טבעי סובל מהצפת שוק העבודה בכוח עבודה זול) אלא רק על הזר החלש. הם מאשרים את התעמולה נגדם שהם מסכנים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית. והם מפגינים צביעות ותחמנות.

    • עינת הגיב:

      אין ידע, אין דאגות.

      בדרום סודאן, לידיעתך, עדיין מתנהלת מלחמת אזרחים באזורים רבים של המדינה, ויש גם סכסוך גבול שבו נהרגים בעיקר אזרחים עם השכנה הנפלאה מצפון – סודאן.

      בנוסף, מדובר בדיקטטורה אכזרית שנהוגים בה מעצרי שווא בתנאי כליאה מחרידים, תקיפת מפגינים וברוטליות כללית.

      לכן כל המדינות החתומות על אמנת הפליטים, חוץ מישראל, האריכו את ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום-סודאן עד אמצע-סוף 2013.

      בית המשפט ידע את זה ועדיין נתן לממשלה לפעול כרצונה. לא חושבת שזכות הרצון הטוב עומדת לו.

  9. מני זהבי הגיב:

    > ילד בן 5 ומטה לא קשור לארץ בשום דרך מיוחדת והוא
    > יכול להתאקלם במדינת המוצא שלו ביחד עם הוריו ללא כל בעיה מיוחד.

    לא יודע אם יש לך ילדים. לי יש כמה, כולל ילדה בת 5. אם אני אקח את משפחתי היום ואעבור לארץ אחרת (מערבית, ועם מערכות חינוך ורווחה נורמליות), זה לא יהיה לה קל. אם אני אעבור עם משפחתי לארץ אפריקאית נחשלת ואחשוף את הבת שלי לתנאי המחייה, התברואה והחינוך הנוהגים שם, סביר להניח שהיא לא תשרוד את זה.

    > ובכל זאת מתנהל מאבק להשאיר את המשפחות האלה,
    > שהקשר שלהן לפה חלש עד אפסי, בארץ.

    אם יש להן ילדים בני 5 שנולדו פה, פירוש הדבר שההורים חיים לפחות 5 שנים בארץ (בד"כ יותר). אולי בספר שלך זה "קשר חלש עד אפסי", אבל תצטרך לנמק מדוע.

    > תחילה מתנהל קמפיין שאומר שמדובר בפליטים וצריך לקלוט אותם.

    לא יודע מה זה "לקלוט".
    לתת להם לחיות בישראל כל עוד בארצות שמשם הם באו האנשים מתים כמו זבובים, כן.
    לדאוג לכך שתנאי חייהם כאן יהיו נורמליים, כן.
    לנהל מו"מ עם מדינות אחרות, מעטות אוכלוסין, לגבי אפשרות של העברת פליטים למדינות הללו, כן.
    להעניק למבקשי מקלט אזרחות ישראלית, לא בהכרח.
    לשלוח אנשים אל מותם, בין אם מידי אדם או בגין מחלות או רעב – בשום אופן לא.

    > וכעת לגבי הסודנים שהם במובהק לא פליטים מתנהל קמפיין שצריך לקלוט אותם.

    סודנים או דרום סודנים, תחליט. וזה ממש לא פרט שולי: הרוב המוחלט של מבקשי המקלט שהגיעו בזמנו מסודאן, הגיעו מהצפון. החזרת הדרום-סודאנים לארץ מוצאם לא שינתה בהרבה את המצב הדמוגרפי בישראל (אם זה מה שמטריד אותך), אבל גרמה למותם של חמישה בני אדם.טרייד-אוף דפוק, אם אתה שואל אותי.

    > למה? כי הם מסכנים. ובמה הם שונים משאר מיליארד תושבי היבשת האומללה אפריקה?

    בכך שהם הגיעו לישראל.
    יוסי אולי ישליך לעברי סלעים וירטואליים, אבל בספר העתיק ההוא יש כמה דברי חוכמה ומוסר. "לא תסגיר עבד אל אדוניו", למשל. גם אם אתה לא יכול לשחרר את כל העבדים בעולם, הגן על מי שכבר נמלט אליך.
    אני, כמובן, הייתי שמח אילו ראש הממשלה שלנו היה אומר, למשל, לנשיא ארה"ב, שהוא לא ממש צריך את 3 מיליארד הדולרים ההם, ושמוטב להפנות את הכסף להקמת מערכת מי שתייה ראויים בדרום סודאן; או שבמקום לתכנן שינוי משטר באיראן, אולי עדיף לשנות את המשטר בסודאן או באריתריאה, כדי שיתעלל פחות בתושביו. אבל זה כבר סיפור אחר.

טראקבקים/פינגבקים

  1. צַייד האדם | החברים של ג'ורג'