החברים של ג'ורג'

מאירועי יוני 2012: רסיסים

ציד האדם החל: אנשי יחידת עוז וקלגסים אחרים החלו לעצור לקראת גירוש פליטים מדרום סודאן, ועשרות מהם נעצרו בשתי היממות האחרות. חטאם של הפליטים הוא העובדה שהם אינם יהודים; אילו השתייכו לבני העם הנבחר, הם לא היו מגורשים גם היו מגיעים במיליונים. הקלגסים עצרו חלק מהמיועדים לגירוש בבנקים, כשבאו לפדות את צ'קי המשכורת שלהם.

בג"צ, כמקובל בנושאים שמוגדרים על ידי הממשלה כענייני בטחון לאומי, יישר קו עם הממשלה ואישר את הגירוש לדרום סודאן ביום חמישי. בחלקים של סודאן מתרחשת מלחמה. משרד החוץ ומשרד הפנים טענו בפני בית המשפט שבטוח שם. כנראה שהם לא עדכנו את בית המשפט על כך שה-CIA מעריך שבדרום סודאן צפוי להתרחש רצח עם. בהחלט יתכן שה-CIA טועה – ההיסטוריה שלו רצופה יותר שגיאות מזו של אמ"ן – אבל צריך לתהות אם 1,500 הדרום-סודאנים הנמצאים בארץ הם סכנה גדולה כל כך, שצריך לבחון את השאלה הזו על גבם.

המעצר של פליטי דרום סודאן מתרחש למרות שביום חמישי, אלי ישי העניק להם ברוב חסדו ארכה של שבוע. המעצרים התחילו אתמול. ישי מנסה כעת לטעון שהוא עוצר רק את מי שעוד לא הגיע למשרד הפנים כדי להודיע שהוא מוכן לעזוב. כמה אנשים היו, לדעתכם, מסוגלים להגיע למשרד הפנים בין צהרי יום חמישי ובוקר יום ראשון?

במקביל, אמר היום נציג המשטרה שבניגוד לכל ההסתה הממלכתית ששופכים עלינו נציגי הממשלה, האחים היהודים והתקשורת, הפשיעה בדרום תל אביב "נסבלת ונמוכה." בפעם הבאה שגזענים מדרום תל אביב יחזרו על המנטרות הקבועות של "קבוצות שיכורים ברחובות" ו"אנחנו מפחדים לצאת מהבית", שאלו את עצמכם האם יש להתייחס לכך כתיאור מציאות אובייקטיבי, או כתיאור תפיסה של מציאות, והאם התיאורים החוזרים על עצמם קשורים לכך שיש אנשי ממסד שחיים משיווק הסיסמאות האלה.

משטרה פוליטית: המשטרה זימנה לחקירה שורה של פעילים חברתיים. סליחה, לא לחקירה – "לסור למשטרה." הפעיל היחיד שניסה לברר מה רוצים ממנו, תומר חג'ג', שמע מהשוטרים שהם רוצים לדעת מה הוא מתכנן לקיץ.

זה לא סוג של פעילות שמשטרה במדינה דמוקרטית אמורה לעשות. תפקידה של המשטרה הוא לתפוס פושעים, לשמור על הסדר, ולהגן על זכויות האזרחים. ביניהן, חשוב לציין, הזכות למחאה בלתי אלימה כנגד המשטר. "שיחות" כאלה הן סוג של הטלת אימה, ויש להן היסטוריה ארוכה במשטרת ישראל. בשנות החמישים והשישים הן נועדו לדכא את האוכלוסיה הפלסטינית של ישראל; בשנות השבעים הן הופעלו נגד הפעילים החברתיים של הפנתרים השחורים; בשנות האלפיים גם נגד מפגיני ימין כנגד ממשלת אולמרט.

כשנחשפה, לפני כמה שבועות, שיחת איום טלפונית משוטר בירושלים לפעילות חברתיות שם, המפכ"ל הודיע שהנושא ייבדק. עד כמה לוקחים במשטרה ברצינות את הנושא אפשר להבין מגל הזימונים האחרון.

ואם המשטרה רוצה לדעת מה אתם מתכננים לקיץ הקרוב, לא כדאי שתעזרו לה?

עושי רצון אדוניהם: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פטר את הפולשים לגבעת האולפנה מהצורך לקבל אישורי בניה לקראווילות המיועדות להם. הנימוק הוא "צורך צבאי דחוף ומיידי," שאם לא יטופל יקום "חשש לסדר הציבורי והבטחון באזור."

כלומר, הפרקליטות מגדירה את ההתמודדות עם המתנחלים ואת ההתפרעויות הצפויות שלהם עם פינוי השטח הגזול כ"צורך צבאי." מן המקום, על כן, לשאול מדוע הפרקליטות לא נוקטת בצעדים נדרשים אחרים כנגד איום צבאי – למשל, פירוקם של האנשים הנחשבים כמסוכנים מנשקם; למשל, הטלת עוצר על ההתנחלויות; למשל, מעצר מנהלי רחב היקף כנגד ראשי נחש.

התשובה, כמובן, היא שלא מפעילים אמצעים כאלה כנגד יהודים, גם אם הם מתחילים להיחשב כאיום צבאי. אלה אמצעים שמופעלים רק כנגד פלסטינים, קרי השכנים שלהם, שחיים באותו "אזור" עצמו, שבו קיים כעת חשש חדש "לסדר הציבורי ולבטחון." מאליו עולה החשד שהפרקליטות לא באמת מאמינה לעצמה; שהיא לא באמת חוששת מסכנה לבטחון האזור. בסכנות אחרות לבטחון האזור היא, איך לומר, לא מטפלת על ידי הסרת הצורך באישורי בניה. מותר – צריך, למעשה – לחשוד שהמילים הגבוהות האלה הן עוד אמצעי להכשרת בניה בשטחים.

עכשיו, כפי שציין בפני משפטן, כדי לבנות בבית אל, יש צורך באישור של היועץ המשפטי לממשלה, כי בית אל בנויה כולה על אדמות פלסטיניות שהופקעו, ואחרי בג"צ בית אל בכלל לא בטוח שמותר לבנות מבנים פרטיים על אדמות שנתפסו לצרכים צבאיים. והנה, פתאום, צץ לנו "צורך צבאי דחוף ומיידי."

מצד שני, בהתחשב בשינויי העמדה של הפרקליטות – היא הסכימה מלכתחילה שהבניה בגבעת האולפנה בלתי חוקית, ואז, אחרי לחץ פוליטי, ניסתה לחזור לבית המשפט בבקשה שישנה את פסק הדין שכבר קיבל, בהסתמך בין השאר על עמדתה (!) – בכלל לא בטוח שהיא לא תשנה את עמדתה שוב. יש שמועות על חוות דעת שכתב היועץ המשפטי לממשלה בנושא, שמשום מה לא פורסמה – אולי משום שהיא סותרת את עמדת ראש הממשלה.

עכשיו, עמדה משפטית לא אמורה להיות נתונה למשא ומתן. משהו חוקי, או שהוא לא חוקי. הוא מותר, או מותר בתנאים מסוימים, או אסור. לא היינו מקבלים כאלה שינויים ממהנדס: ממנו היינו מצפים שיעמוד על כך שאם יש סכנה בבניית מבנה, אז יש סכנה, ולא משנה אם זה למורת רוחו של הטייקון שמשלם את משכורתו. כך צריך להיות גם לגבי הפרקליטות. פקידות שמתיימרת להיות מקצועית, ואז מתנהגת כמו שבשבת לפי הרוח שמגיעה מלשכת ראש הממשלה, מאבדת את עולמה.

הרבה מהכבוד שהמערכת המשפטית שלנו זכתה לה נובעת מהעמדות הראויות להערצה של מספר קטן של משפטנים בשורה של משברים בשנות השמונים, ראש וראשון להם פרשת השב"כ ונספחיה (כמו משפט נאפסו). נוטים לשכוח שאחרי זמיר, שעמד ללא חת מול הטרויקה של שמיר, פרס ורבין, ושגרר אותם לחקירות משטרה, היועץ המשפטי הראשון שנאלץ לקבל שומרי ראש, הגיע יוסף חריש הרופס. חריש מונה בדיוק כדי שלא יהיה זמיר. ההשוואות בינו ובין וינשטיין מתבקשות.

פייסבוקיסטאן: האגדה שמרבים לספר על פייסבוק אומרת שהיא היתה הכרחית למאורעות האביב הערבי. בולשיט. פייסבוק עשתה כמיטב יכולתה לשבש אותו. העמוד המצרי שסביבו התגבשה ההתנגדות למובארק, "כולנו חאלד סעיד", נסגר על ידי פייסבוק ארבע פעמים.

פייסבוק לא מיועדת לדיבור פוליטי, דיבור כזה מוליד מריבות וגורם לאנשים להמנע מהקלקה על פרסומות. די במספר קטן של תלונות על תוכן שנכתב בפייסבוק כדי להביא להסרתו. אין לכם באמת חופש דיבור בפייסבוק; מותר לכם לומר רק מה שמועיל לקו התחתון של מארק צוקרבורג, אולי הדוחה שבטייקונים המודרניים. החוקרת רבקה מק'קינון כינתה את חופש הדיבור אליבא דפייסבוק "פייסבוקיסטאן."

שורה של פעילי שמאל ישראלים חוו את האפקט על בשרם: הפוסטים שכתבו הרגיזו טרולים מימין, שמיהרו להתלונן בהמוניהם על "תוכן פוגעני." פייסבוק לא בודקת את התלונות; אין לה את כוח האדם והאמת היא שזה פשוט לא מעניין אותה. התוצאה, במקרה של מספר מספיק של תלונות, היא הסרה אוטומטית, ללא יכולת ערעור, של התוכן שמרגיז את הטרולים.

זה קרה לקריקטוריסט מיש, והבוקר דיווח עמיר שיבי שגם תמונת הפרופיל שלו – פרודיה על הברווז הגרעיני של נתניהו – הוסרה גם היא. זו היתה תוצאה של פעילות יזומה של חברי קבוצת פייסבוק בשם "כולנו נגד השמאל הקיצוני," שזו שיטת הפעולה שלה. אתם מוזמנים להתלונן עליה כקבוצת שנאה כאן. אחד מיוזמי ההתקפה על שיבי מכנה את עצמו "איציק לוי", והוא טוען שהוא שוטר שעובד גם במשרד ראש הממשלה. בהחלט יתכן שמדובר בזיוף – אבל מותר גם לומר שאם יסתבר ששוטר שעובד עבור נתניהו מארגן התקפות סייבר כנגד פרופילים ועמודי פייסבוק של יריבים פוליטיים, זה לא צריך להפתיע אף אחד.

אם אתם רוצים לכתוב תוכן פוליטי, אל תעשו את זה בפייסבוק. זה עלול להתגלות כבזבוז זמן ומאמץ.

מיקוד: נמרוד עברון כתב אמש בפייסבוק על מיקוד לבחינה באזרחות שאושר על ידי משרד החינוך, שבתשובה לשאלה על מכתב הרבניות מציע את התשובה "אני תומך במכתב הרבניות," ומנמק אותה ב… טוב, קראו בעצמכם. בנצי גופשטיין, מארגון להב"ה, מיהר להביע התלהבות. בא לי למות.

(יוסי גורביץ)

נהניתם? ספרו לחבריכם:
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • email
  • RSS
  • Twitter

41 תגובות על ”מאירועי יוני 2012: רסיסים“

  1. אריאל הגיב:

    "גם _לו_ היו מגיעים במליונים"

  2. עדו הגיב:

    לא הבנתי, איפה אני אמור להתלונן על דף הפייסבוק של הימין – בדף הפייסבוק הזה עצמו?

    • אמיר מלנקי הגיב:

      כן. מתחת לתמונת הcover של העמוד מימין יש גלגל שיניים. לחץ עליו ויפתח תפריט שבו יש report page.

    • מורן הגיב:

      עדו – בחלק הימני העליון של הדף יש אייקון של גלגל שיניים – לחיצה עליו תפתח תפריט ובו האפשרות לדווח על הדף.

  3. דורצח הגיב:

    אתה חזק בסיכומים היום.
    אגב, למי שפיספס, כבר יש פרודיה שמאלנית מוצלחת על "כולנו נגד השמאל הקיצוני" – https://www.facebook.com/pages/%D7%96%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99/407290805989809

    • דור הגיב:

      איזה יופי. הם יורים בכל התותחים כדי להשיג את המטרות שלהם ואנחנו יוצרים עמודי פייסבוק סאטיריים בנושא.

      מעניין מי ינצח.

  4. בטטה הגיב:

    אתר שנאה נוראי ומבחיל משתמש בצבעים של המפלגה הנאצית ימ"ש
    שלחתי דיווח לפייס אני מקווה שאם הרבה ידווחו זה ישים קץ לדף הזה

  5. רובי הגיב:

    תיקון קטן: פסק-הדין הוא של השופט מרזל בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, לא של בג"צ

  6. עידו הגיב:

    פוסט מעולה, כרגיל.

  7. גלעד הגיב:

    כן בואו ניכנס למלחמת דיווחים עם הימין של הפייסבוק שמורכב מאיזה 70 אלף ילדים משועממים שיכולים לשבת כל היום לאכול תפוצ'יפס וללחוץ על הכפתור של הריפורט.
    חכם.

  8. עמית הגיב:

    דמגוגיה. חטאם של הפליטים לשעבר מדרום סודן הוא לא שהם לא יהודים, אלא שהם היגרו למדינה שלא כדין, במקרה הרע, ועל פי אמנת הפליטים, במקרה הטוב. כעת בכל מקרה נגמרה הפליטות שלהם, ועל כן הם נשלחים חזרה למדינתם החדשה.

    • עמית הגיב:

      (הCIA גם העריך שישראל לא בטוח שתשרוד 50 שנה, זה לא אומר שלכולנו יש מעמד פליטות. פליטות נקבעת על פי המצב הנוכחי במדינה ולא על פי ציפיות)

    • מני זהבי הגיב:

      לא, הפליטות לא נגמרה. יש להם זכות להגיש בקשות פרטניות למקלט.

  9. נועם הגיב:

    יוסי, אני מסכים איתך כמעט בהכל, פרט לנטיה שלך להאמין משטרה בצורה עיוורת. הרי זה בטובתם הברורה לטעון שהפשיעה בת"א נמוכה.
    אין אני שהפשיעה בקרב הסודנים אינה באמת נמוכה, להיפך – אני חוזר הביתה דרך לוינסקי כל יום בלילה, לפעמים אחרי חצות, ומעולם לא הרגשתי לא בטוח.

    רק קצת מטריד אותי שלפעמים יש לך נטיה לא לבקר את מי שאומר לך את מה שאתה רוצה לשמוע.

    • ygurvitz הגיב:

      אם יש למישהו סטטיסטיקה אחרת, אני אקרא אותה ואגיב אחר כך. העניין הוא שאין, שכל המידע האמפירי אומר דבר אחד וכל הבורים והגזענים מתעלמים מכך ואומרים ההיפך.

      • פטריוט הגיב:

        ההתרשמות שלי מאילת (לא מכיר את דרום תל אביב) היא שהפשיעה נמוכה ביחס למקומיים אבל אני בהחלט רואה מצב שבו המוני המשועממים יתחילו להניח שמשחק לפי הכללים לא יעזור להם הרבה.

        הייתי מתייחס לעניין הפשיעה הנמוכה הנוכחית כדוגמה להפצת שמועות אבל מבהיר שהטענות העקרוניות לא תלויות בסטטיסטיקה הזו.

  10. גלעד ב. הגיב:

    ההחזרה של דרום סודאנים לארצם זה המאבק הלא נכון. הרושם הוא שכמו במקרה של ילדי המהגרים ארגוני הסיוע מזיזים את המטרה כל פעם שחץ במקרה מוצא את דרכו אליה.

    אז הייתה דרישה (מוצדקת) לקריטריונים עבור ילדי מהגרים, ומשנמצאו קריטריונים, ונקבע ששני שליש (בערך, למיטב זכרוני) יכולים להשאר בעוד שליש צריכים ללכת, פתאום המאבק היה על השליש הזה.

    גם כאן, הדרישה המרכזית היא לבחון את מצב המסתננים, כדי לקבוע מי מהם מהגר עבודה ומי פליט, מה שהמדינה לא עושה כיום, וזו דרישה מוצדקת.
    משנבחן מעמדם של הדרום סודאנים ונקבע שהם לא פליטים יותר, אז מערערים על ההחלטה כי לCIA נדמה משהו.

    בקיצור – חוסר כנות מצד ארגוני הסיוע. רוצים להשאיר אותם כאן (מטעמים הומניים מובנים, אבל שאינם בקונצנזוס) בכל מחיר, וכל נימוק הולך.

    (ההחלטה עצמה סבירה, ואני מניח שאפילו הUNHCR יתחיל בריפטריאציה לדרום סודאן בקרוב. בפעם השעברה זה לקח לו אחד עשר חודשים מהסכם השלום ב2005 ועד שהוא התחיל להשיב פליטים לביתם. זזים לאט שם באו"ם).

    • מני זהבי הגיב:

      1. הבעיה היא שהרשויות בישראל פועלות באופן מכוון כדי להיפטר כמה שיותר מהר מכמה שיותר דרום-סודאנים בלי לתת להם אפשרות להגיש בקשה פרטנית לקבלת מעמד פליט.
      2. אם וכאשר UNHCR יתחיל במדיניות רשמית של החזרת פליטים לדרום סודאן, יהיה על מה לדבר. אם בינתיים הדרום-סודאנים יישראו בישראל עוד שנה, אני לא חושב שזה יהיה נטל קשה מנשוא עבור ישראל.

      • גלעד ב. הגיב:

        1. לפי הידוע לי היו אמורים לגרש אותם ב1 לאפריל וקיבלו ארכה של חודשיים.

        2. אני מסכים. לו אני שר הפנים גם אני הייתי ממתין שהאו"ם יתחיל להחזיר, לא יקרה כלום.

        העניין הוא שזו ההחלטה הכי פחות לא-סבירה (מצטער על השלילה הכפולה) של שר הפנים עד כה, ומותר לו להחליט לא לחכות לארגוני האו"ם (אנחנו לא מהאו"ם, כידוע) ולהפעיל את שיקול דעתו (המונע מטעמים גזעניים, אין לי ספק).

        • מני זהבי הגיב:

          1. מה זה "היו אמורים"? פסק הדין המאשר את ביטול ההגנה הקולקטיבית ניתן לפני 5 ימים. עד אז, משרד הפנים לא בחן בקשות מקלט פרטניות בדיוק בשל קיומה של ההגנה הקולקטיבית. מתי הם היו אמורים להגיש את הבקשות?
          2. UNHCR הוא כרגע הגורם המוסמך ביותר בזירה הבינ"ל שעוסק בענייני פליטים (סוגיה בינלאומית בהגדרתה). אלי ישי יכול לנסות להמציא גלגל יהודי כשר, אבל אני לא רואה סיבה להצדיק המצאה כזאת, במיוחד כשהיא מונעת ממניעים גזעניים.

          • גלעד ב. הגיב:

            1. מה זה היו אמורים? הודיעו להם בפברואר על גירוש באפריל: http://news.walla.co.il/?w=/90/2505236
            ונתנו הארכה עד יוני. הייתה עתירה נגד הגירוש, וזו נדחתה, ולא ההפך, ככה שהפתעה לא הייתה כאן.

            2. אני לא מצדיק אותה, לדעתי ההחלטה שגויה ופופוליסטית. אבל היא סבירה ובתחום סמכותו של השר – הUNHCR זה לא גוף מחייב, ולשר הפנים יש פרוגטיבה להחליט כפי שהחליט. לא מרוצה? אל תצביע לו. גם אני לא מתכוון לשים פתק לש"ס.

          • מני זהבי הגיב:

            1. עוד פעם: משרד הפנים סירב לקבל בקשות פרטניות למקלט לפני פקיעתה הרשמית של ההגנה הקולקטיבית. המדינה התחייבה בפני בית המשפט שתינתן אפשרות להגיש בקשה כזאת. איפה האפשרות?

            2. לא בטוח שבאופן שהדבר נעשה, הוא נכלל בתחום סמכותו של השר (מדובר בשלילה בפועל של האפשרות להגיש בקשה פרטנית למקלט). אבל גם אם אין כאן בעיה משפטית, יש כאן מידה רבה מאוד של גזענות והתעמרות בחלשים.

            • נירה הגיב:

              ובל נשכח שלפי הנתונים העדכניים על המצב בדרום סודן, בערך שניים מכל עשרה ילדים שישראל מגרשת לשם צפוי למות לפני גיל חמש (אבל לא נורא, כל זמן שהכל נעשה לפי חוק – זה לא נחשב שישראל שולחת עוללות אל מותם או משהו).

              • גלעד ב. הגיב:

                אני חושב שאת יודעת לבד מצויין כמה מה שכתבת דמגוגי גם בלי שאני אפרט אסביר ואביא דוגמאות.

                • נירה הגיב:

                  דמגוגיה? בשבוע שעבר היתה כתבה על פליטים שחזרו לסודן (מרצונם, בטח מרצונם) עם הבן הקטן שלהם שנולד בארץ, ושם הוא מת. ממלריה, אם אני זוכרת נכון. בוא באמת תפרט ותביא דוגמאות באיזה מובן ישראל לא שולחת אנשים אל מותם, אם כל הדיווחים מדרום סודן מדברים על אסון הומניטארי בהתהוות.

                  • גלעד ב. הגיב:

                    באותו מובן שאת הורגת את רעבי אפריקה בחוסר התרומה שלך מכספיך הפרטיים.

            • גלעד ב. הגיב:

              1. + 2. נו, מה שהבטיחו צריך לקיים. בתרחיש בו בוחנים במשך חודשיים את כל הבקשות הפרטניות, דוחים את כולן חוץ מאחת של זוג מעורב מצפון סודן ודרומה, ארגוני הסיוע אומרים "טוב, זה שלטון החוק. הוא לא לרוחנו אבל זה מה יש. בבי חבר'ה"? נה.

              • מני זהבי הגיב:

                תרחיש שבו בוחנים במשך חודשיים את כל הבקשות הפרטניות הוא כמו תרחיש שבו יזמים פרטיים בונים תוך שנה 200,000 דירות וכך גורמים לירידת מחירי הדיור בלי התערבות ממשלתית בשוק החופשי. כלומר, זה אפשרי במצגת פווארפוינט, אבל בפועל הדברים לוקחים הרבה יותר זמן.
                אם תהיה בחינה רצינית של הבקשות (זה יקח חודשים רבים, כן), ואם תהיה התחשבות אמיתית במצבו של כל מבקש מקלט (למשל, תוך הבחנה מאנשים שכבר חיו בדרום סודן לאנשים שנולדו בישראל, ולאיש אין מושג אם הם יוכלו להסתגל לחיים בדר' סודן), אפשר יהיה להסכים עם החלטת גירוש של חלק מהמבקשים.
                הבעיה היא שבמקום לעסוק בפתרון אמיתי של בעיה הומניטרית אקוטית, מדינת ישראל מעדיפה להפגין נחישות — עיסוק חביב על כל מיני פוליטיקאים בשנקל ועושי דברם.

          • גלעד ב. הגיב:

            אגב, אם תגגל south sudan repatriation תראה שלדוגמא ב15 למאי השנה החלו בריפטריאציה דרך האוויר של 12000 דרום סודנים הנמצאים בסודן, ולפי האתר של הUNHCR כ88% מ15000 דרום סודנים המבקשים לחזור הוחזרו.

            בקיצור, לא נראה שמוסדות האו"ם מאמינים בclear and present danger שם.

            • נירה הגיב:

              ההחזרה לדרום סודן היא על בסיס וולונטרי בלבד, למעט אלו שגורשו מצפון סודן בעל כורחם וארגוני האו"ם מסייעים להם. בגלל זה נעשים המאמצים להעמיד פנים שהפליטים בישראל עוזבים מרצונם החופשי.

              • גלעד ב. הגיב:

                נו, ואם היה לא בטח להחזיר לדרום סודן היו מעבירים למחנה פליטים אחר ולא מממנים חזרה מרצון, בניגוד לעמדה המובעת בפוסט ובתגובות.

  11. מני זהבי הגיב:

    יש משהו אירוני בכך שפוסט המשתמש במונח "פייסבוקיסטאן" שולח את קוראיו לפייסבוק כדי להבין מה העניין הזה עם המיקוד באזרחות (זה שספרי ה"מיקוד" הם באופן כללי פרצה הקוראת לכל מיני גנבים, זה כבר עניין אחר).

    • אריק הגיב:

      בכלל יש משהו אירוני (מודעלעצמו? אולי? אולי לא?) בטרולים שמתבכיינים שמישהו משתמש בשיטות שלהם נגדם. נו, אבל ככה שוב המציאות מתגלה במלוא עוצמתה המעצבנת.

  12. אור שחר הגיב:

    התלוננתי. אגב, ראוי שנסכים על סוג התלונה: אני דיווחתי כי מדובר בקבוצת שנאה על רקע גזעי, מה שתואם למדי את העמוד הזה.

    דרך אגב, אפשר וראוי לעשות דבר דומה לעמוד של מירי רגב ושל מיכאל בן ארי.

  13. אור שחר הגיב:

    הערה נוספת: אני מסכים באופן עקרוני עם הביקורת על פייסבוק, כמו גם עם ביקורות העבר על ויקיפדיה העברית. לי עצמי יש סכסוך עם צוות המדיניות הישראלי של גוגל שמנע ממני לפרסם בשל בלוג ביקורתי על נתניהו.

    אבל: מאחר ומדובר בחברות ענק (או בפרוייקט ענק, במקרה של ויקיפדיה) מסחריות ובינלאומיות, שההשפעה הישראלית על מדיניותן הכוללת היא אפסית, כדאי אולי לבחור את זירות המאבק.

    כלומר: במקום להתלונן על החברות הללו, להיכנס למאבק באמצעות אותם כלים. זהו דווקא מאבק שבו לנו יש יותר כוח, ניסיון וידע מאשר לאוסף הברברים של הימין הקיצוני.

    באופן כללי, אני חושב שכדאי להתחיל להקים קבוצות אינטרנטיות למטרת מאבק שמאל וירטואלי , גם באמצעים הלגיטימיים (כתיבת ערכים בויקיפדיה, סימון קבוצות כקבוצות שנאה, פרסומים בגוגל של בלוגים נבחרים ושל מידע, למשל על "אם תרצו", וכו'. אם איילת שקד יכולה לעשות את זה, אנחנו יכולים לעשות את זה יותר טוב). וגם באמצעים הלגיטימיים פחות.

  14. שי הגיב:

    דווקא שאלת בגרות אזרחות מצויינת.

  15. א.ה. הגיב:

    " חטאם של הפליטים הוא העובדה שהם אינם יהודים "

    לא. חטאם הוא שהם שחורים. עובדה שמשום מה לא מדברים עליה רבות היא שיש בארץ יותר שוהים לא חוקיים שמוצאם באוקראינה ורוסיה מאשר אלו שמוצאם באפריקה.

    משום מה בחרה ישראל להתמקד באפריקאים (וזאת למרות שיתכן ומדובר בפליטים), ואילו במקרה של הרוסים/אוקראינים (שנכנסים לישראל בקלות מאז שבוטל הצורך באשרת תייר) לא מטפלים למרות שמדובר במהגרי עבודה לא חוקיים באורח מובהק וחד משמעי.

    חבל שלא כותבים על זה יותר.

  16. א.ה. הגיב:

    אני לא מבין – מי שחשוב לו הרוב היהודי לא אמור דווקא לעודד את בנות ישראל לצאת עם ערבים?

    הרי הילדים יהודים, ובכך נמנע מהאב הערבי להביא עוד לא יהודים לעולם.

    (כן, אני ציני)

טראקבקים/פינגבקים

  1. עושי רצון אדוניהם | החברים של ג'ורג'