השבתאים קורצים, ועוד כמה מילים על פרשת עוורתא: שתי הערות על המצב
שועטים לעבר השבתאות: בשבוע שעבר ביצעו מתנחלים שוב פוגרום, הפעם בעסירא אל קבליה. כמקובל בקרב חמושי צה"ל, הם לא עשו דבר למנוע את הפוגרום. למה אני מטריד אתכם עם אירוע שגרתי שכזה? כי בכל זאת היו בו שני דברים לא שגרתיים.
קודם כל, הוא התרחש בשבת, וזה חדשני. ההלכה, מאז ימי החשמונאים, מתירה הגנה חמושה בשבת מפאת חשש לפיקוח נפש, אבל ספק גדול אם יש הרבה רבנים שהיו מגדירים יציאה לכפר סמוך על מנת לרגום את המקומיים ולהצית את רכבם – עבירה ברורה על שלל איסורי הדלקת אש – כ"פיקוח נפש".
אבל לפוגרומצ'יקים היה רב. הוא היה איתם, בשטח. המדובר, כמה לא מפתיע, ביצחק "תורת המלך" שפירא מיצהר. שפירא יכול היה להרשות את זה לעצמו, משום שכשבוע קודם לכן, חזר משרד החינוך לממן את הישיבה שלו, אחרי חצי שנה של הפסקה, והוא חזר לסטטוס של עובד מדינה. לתייק ולשמור, לפעם הבאה שבנימין נתניהו יתלונן על הסתה ברשות הפלסטינית.
שפירא, כמובן, לא טיפש והוא יודע שמחפשים אותו, אז הוא פשוט עמד שם והסתכל, בלי לומר מילה. מילים היו עשויות לסבך אותו; העמידה השותקת בעוד האבנים מתעופפות מבהירה לקהל היעד שלו בדיוק איפה עומד שפירא. וכשיעצרו את התלמידים ששילהב, שפירא יוכל לומר להגנתו, בצדק מוחלט, שהוא לא אמר כלום. הוא רק היה שם. תרגיל הקריצה הרבני הרגיל.
ביצהר שמו לב למשהו חשוב לא פחות: בנוכחותו השקטה, פסק שפירא בלי מילים שפוגרומים בשבת מותרים. אם הם היו אסורים, הוא היה מחויב לנזוף באנשים שהיו שם. הוא לא הרב הראשון שפורץ גדר מבחינה זו: דב ליאור, הרב של המחתרת, פסק שמותר לצלם בשבת פינוי מאחז כדי להרתיע את המפנים (בשל "פיקוח נפש", עאלק), ופסק שלמתבצרים בחומש מותר לשתות בתשעה באב. לשני אלה הצטרף לאחרונה שמואל אליהו, שקבע שחלה חובה הלכתית על כל יהודי להקריב גדי בהר הבית, תוך שהוא מתעלם בבוז מן האיסורים לעלות על ההר מבלי שאפשר יהיה למרוח אפר פרה אדומה על המקריבים (זו לא בדיחה).
משחקים כאלה עם ההלכה היו נפוצים בקרב כתות שלאחר מכן פרשו מן היהדות, כמו השבתאים והפרנקיסטים, ואחרי הטראומה של פרשת שבתאי צבי, הממסד הרבני ראה בעין עקומה במיוחד שינויים כאלה. ליאור ושפירא מתירים לעצמם את מה שהם מתירים בשל התפיסה ש"ארץ ישראל מעל לכל", או, בניסוח השגרתי יותר של בני עקיבא, "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". הארץ בהתחלה, העם חשוב פחות, ואחר כך, בסוף, התורה.
זה היפוך משיחי של התפיסה הרבנית השגרתית, שגורסת ש"תלמוד תורה מעל לכל". אמנם גם התפיסה הזו, כמובן, היא תפיסה מעמדית: היא מקדשת את מעמדם של "תלמידי החכמים", קרי אלו שעיקמו את הטקסט ומצאו בו את דוד המלך כבחור ישיבה. ואפשר לטעון, לא בלי צדק, שהציונות כולה היא תנועה משיחית, שאם לא כן המדינה היהודית היתה מוקמת באוגנדה, ומערכת ה-Hasbara שלה היתה צריכה להתמודד (במידת הצלחה דומה) עם אהדת העולם לשבטים האפריקניים המדוכאים.
אבל המשיחיות של שפירא וחבר מרעיו חריגה בכל זאת, וסביר שהמשיחיות שלהם תעשה מה שכל משיחיות עושה: תתפוצץ להם בפרצוף ותגרום נזק מסיבי. יש לקוות שרק הפסיכים ייפגעו, אבל למרבה הצער היסטורית זה לא המצב.
פוגרום עוורתא, סוף? שמעו, אין מה לומר, דובר צה"ל החדש הוכיח שהוא תותח. כמו קודמו, גם הוא יודע לייבש עיתונאים ששואלים שאלות קשות, אבל בהפקה של שלשום הוא התעלה על כל מה שעשה בניהו: הוא הודיע על מעצר החשודים בטבח באיתמר בדיוק בזמן למהדורות של ערב החג, למרות שהם הוחזקו על ידי צה"ל כעשרה ימים קודם לכן ושיחזרו את הרצח כמה ימים קודם, ועשה את כל זה תוך הזרקת רמזים בלתי פוסקת לתקשורת. אין מה לומר, אשף תקשורת.
ומאחר ואנחנו יודעים היום שהחשודים היו במעצר כבר בחמישי באפריל, אז מותר לקבוע ללא היסוס שכל האלימות, ההרס והמעצרים הנרחבים שאירעו בעשרת הימים שבין המעצרים ובין ההודעה הפומבית עליהם היו במקרה הטוב מיותרים לגמרי ובמקרה הרע ענישה קולקטיבית שקיבלה הסכמה בשתיקה. צריך לומר על זה כמה מילים.
קודם כל, מדובר בחשודים. אשמתם עוד לא הוכחה, ובהתחשב בכך שהם נעצרו במשך ימים ארוכים בלי גישה לעורך דין, שבני משפחותיהם נעצרו גם הם, ושפחות או יותר כל מי שהם הכירו נעצר, אפשר לומר בבטחון שלהודאות שלהם אין כל ערך כראיה – אפילו אם במקרה שלהם, השב"כ חרג מהמנהג שלו להכתיב את ההודאה לנאשם ולהחתים אותו עליה אחר כך. בהתחלה אמרו שיש לשב"כ ראיות חותכות, DNA. עכשיו אומרים שמדובר בעצם ב-DNA של בני משפחה. נראה מה יצא בבית המשפט – אם יתנו לנו לראות. ולפני שיתחילו כל המפגרים הרגילים מהימין לקפוץ – זו בדיוק היתה עמדתי בפרשת חיים פרלמן, שהשב"כ תפר לו תיק ושפרלמן הסתבר כאינטליגנטי ממנו וכמי שהיה חכם מספיק לא להשבר ולא להודות. הודאה, תחת מערכת המשפט הנוכחית, היא הרשעה אוטומטית. גם לפרלמן ייחס השב"כ הרים וגבעות, וסופו שהוא נאלץ למשוך את כתב האישום נגדו.
נקודה שניה: במהלך החיפוש אחרי החשודים – נניח לצורך הדיון שיש ראיות של ממש נגדם – ניהלו צה"ל והשב"כ פעולות תגמול בכפר עוורתא, זרעו הרס ועצרו מאות אם לא אלף מתושבי המקום, וגם נתנו בשקט למתנחלים להקים מאחז על אדמות הכפר. מעניין מה היה קורה אם המצב היה הפוך: הבה נחשוב על ההתנחלות איתמר, קנה משרץ ידוע של רוצחי פלסטינים – לא פחות מארבעה מהם יצאו משם, במקום יש 1,032 מתנחלים, כך שהסיכוי שאחד מתושבי איתמר יהיה רוצח הוא 1:250 לעומת 1:2,000 בעוורתא (אוכלוסייה: 6,000, חשודים ברצח (אחד הוצא להורג ללא משפט): 3). כלומר, הסיכוי שאחד מתושבי איתמר יהיה רוצח גבוה פי שמונה מהסיכוי שאחד מתושבי עוורתא יהיה רוצח, ואף על פי כן – מישהו באמת חושב שהיו נותנים לצה"ל ולשב"כ להשתולל כך באיתמר, אפילו בשם המטרה של מציאת רוצח?
ושלישית, הרמטכ"ל בנימין גנץ הודיע אתמול ש"ששני הרוצחים של משפחת פוגל מאיתמר הם לא בני אנוש […] מי שעצרנו אולי מקופל בתוך דמות אדם, אבל אין בינו לבין בן אנוש ולא כלום. אני מקווה שמערכות הצדק יידעו לטפל בהם ולבחון איתם את מה שנדרש". גנץ היה צריך לסתום את פיו. קודם כל, משום שבני אדם הם בני אדם, ומי ששולל מבני אדם את אנושיותם שולל למעשה את זו שלו. שנית, וחשוב מכך, גנץ הוא המפקד של השופטים הצבאיים שישפטו את שני החשודים. הוא שולח מסר עבה מאד לשופטים, מה פסק הדין שעליהם לתת, ועכשיו מצפים שנאמין ששופט צבאי, שהקריירה שלו תלויה בין השאר בגנץ, יעיז להצביע בעד זיכוים. כנראה שגנץ לא יכול היה להתאפק שלא לקפוץ על המסיבה שארגן לו דובר צה"ל, ויש לקוות מאד שהוא לא רומז כאן להטלת עונש מוות – שופטים צבאיים עשו את זה במהלך האינתיפאדה, מתוך ידיעה שזה יפסל בערעור.
ועוד דבר אחד: צה"ל הודיע שלרגל החג, הוא הטיל סגר על השטחים. הסגר, כמובן, לא חל על ההתנחלויות. היש דבר אירוני יותר מחג החירות בישראל, כשמיליוני פלסטינים נתונים במצור?
הודעה מנהלתית: בימים האחרונים התקבלו מספר תרומות בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
"מותר לקבוע ללא היסוס שכל האלימות, ההרס והמעצרים הנרחבים שאירעו בעשרת הימים שבין המעצרים ובין ההודעה הפומבית עליהם היו במקרה הטוב מיותרים לגמרי ובמקרה הרע ענישה קולקטיבית שקיבלה הסכמה בשתיקה".
דווקא כן עם היסוס. בידי השב"כ היו שני חשודים שהודו בביצוע המעשה, את זה אנחנו יודעים. אנחנו לא יודעים אם היה בידיו מידע על השתייכותם לחזית העממית, על מעורבות (או ליתר דיוק אי-מעורבות) הארגון הנ"ל בטבח, ואם היה חשד שעוד מתושבי הכפר לקחו בו חלק.
כל זה לא בא להצדיק את ההרס הנרחב בעוורתא, לא להסביר את עיתוי מסירת ההודעה המסתורי ולא לטעון שהחשודים ביצעו או לא ביצעו את הפיגוע. אבל עצם העובדה שהם נעצרו והודו לא בהכרח רלוונטית לפעולות שבוצעו לאחר מכן.
גם לא ידוע לנו מתי נעצרו החשודים האחרים, כמו כמה מבני המשפחה של הרוצחים, שחשודים בכך שסייעו להם לכסות על הרצח (לשרוף בגדים וכו').
אגב, רק תיקון עובדתי למאמר:
פירסום תפיסת החשודים לא היה איזה תרגיל מבריק שבוצע "בדיוק בזמן למהדורות של ערב החג", כבר מהבוקר של אותו יום זה פורסם והיו כותרות ראשיות על כך מYNET ל"הארץ".
רון בן ישי טוען שהמשך החקירות לאחר המעצרים נועדה כדי לאתר את כלי הנשק שנגנבו והיו כבר בדרכם לרמאללה.
אם היו משתפים את הרשות וכוחותיה הבטחוניים בחקירה הזאת – כמו שעושים (ובהצלחה יתרה, שאלו את שני מפאו"גי איו"ש האחרונים) עם כל מה שהוא לא פיגוע – אני בטוח שהיו מוצאים את הנשק ביותר אפקטיביות. כלומר אפקטיביות של מציאת נשק גנוב, לא אפקטיביות של עונש קולקטיבי לאוכלוסיה שברובה היא חפה מפשע.
רב"י טוען שהסיבה שכוחות הביטחון הפלסטיניים לא שותפו הפעם היא כי לא היה להם כל מידע. אין לי מושג אם זה נכון.
כסת"ח, זו מדיניות, הרגל מימי האינתיפאדה, לא לשתף את המנגנונים ברדיפה אחרי מחבלים.
ואם היינו חולקים איתם מידע משזה החל להצטבר (שוב, כמו בכל מה שהוא לא פיגוע), אז רון בן ישי היה אומר שהם היו חובקים ידיים ומשחקים שש בש כי לא באמת בזין שלהם. הכל כדי ל-discredit את הרשות שבאמת עובדת קשה מאז 2006.
מותר לקבוע ללא היסוס שאין בבלוג הזה שום קביעות עם היסוס.
ממשלת סוריה הודיעה על ביטול תקנות החרום במדינה.
כעת עוד דבר מבדיל בין שלטון צבא ההתקפה לישראל בשטחים לבין סוריה הנחשלת.
תודה על הפוסט המעניין והחשוב.
הערה עריכתית קטנה: את הקטע "בעוורתא (אוכלוסייה: 6,000, חשודים ברצח (אחד הוצא להורג ללא משפט)" עדיף לשנות ל"בעוורתא (אוכלוסייה: 6,000, חשודים ברצח, שאחד הוצא להורג ללא משפט".
כרגע זה מאוד לא נוח לקריאה, כדרכן של סוגריים כפולות.
ולא מזכירים את מיכאל בן ארי שצמא לדם ערבי (וערבי בלבד)? הוא אמר שהוא מוכן להרוג בסכין את הרוצחים בשידור חי לעיניי העולם כולו. משהו שכמובן לא יהיה מוכן לעשות לאב ישראלי שרצח את ילדיו, הרי הוא יהודי בן של מלך.
אם אני אתחיל לדווח על מיכאל בן ארי, לא ישאר לי שום דבר אחר לעשות. יש גבול.
בשביל ידע כללי – מאיפה הנתון על כמות העצורים בכפר?
פעילים בינלאומיים ופעילי שמאל. ההערכות הן שמספר האנשים שנעצרו עלה על 600 ויכול להיות שהגיע לאזור האלף.
דקדוקי עניות, אבל אם אתה מנסה להקפיד על תעתוק נכון של שמות מקומות בערבית, אז "עצירה אלקבליה". בכל מקרה, לא עם א' בסוף, זה נגמר בתא מרבוטה שדינה כדין ה' (בניגוד לעורתא שאכן מסתיימת בא' במקור).
חוץ מזה, פוסט חזק ביותר.
בההה. השתמשתי באיות כפי שהופיע בהארץ, כי לי עצמי אין מושג.
כל קשר בין התקשורת הממוסדת לבין תעתוקים נכונים משפות זרות לעברית, מקרי בהחלט. 🙂
ויקפדיה העברית בד"כ נאמנה יותר למקור אבל ממש לא מושלמת (לדוגמה ص שמתועתקת כצ' הם עדיין כותבים ס', כדי לא לבלבל את העבריים).
אם מבחינתך אדם שרוצח ילדים בסכין הוא בן אנוש זה מעיד עליך.
רטוריקה קצטניקית משהו, הייתי אומר (כלומר, לפני שהוא שינה את דעתו בנושא).
גם חלאות האדם הגרועות ביותר בהיסטוריה הם בני אדם, ולהגיד שהם לא בני אדם זה להתכחש לשד שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו.
הם לא מיוחדים, לא דמוניים, אין להם ק ענקית על המצח. רוצחים נתעבים שעליהם לתת את הדין, כן, אבל רוצחים נתעבים שהם בני אנוש.
ומה באשר לרוצח ילדים (עם הוריהם הנושאים דגל לבן) ועושה זאת במסגרת הוראות המבצע?
רוצחי ילדים (בפרט, ורוצחים בכלל) הם חלאת אנוש.
המבחינים בין דם לדם, כמוך, הם חלאת הארץ (ארץ-ישראל)
"הבן אדם שיחזר, הודה בהארכת מעצר בפה מלא, סיפר את כל הסיפור ואף הודה בכתב". עוד הוסיפה כי "בנוסף להודאתו, ישנה הודאה נוספת וראיות תומכות המפלילות את השלושה". דברי ההבל האלו נאמרו על ידי עו"ד מירית שטרן מפרקליטות המדינה על שלשה צעירים מכפר כנא שהואשמו, הודו ושיחזרו את חיסולו של החייל אולג שייחט. בכתב האישום נטען בפרטי פרטים שיוסף היה זה שנהג במכונית החטיפה והוא אשר יצא מהרכב ואילץ את אולג להכנס למכונית. שריף הוא אשר ירה בחייל המתחנן על חייו במטע הזיתים. הם קברו את הגופה ושבו לזירת הרצח מקץ שלושה ימים כדי לשרוף את שארית המימצאים שנותרו בשטח.
למותר לציין כי טארק, יוסף ושריף שוחררו ממעצרם ומשפטם בוטל לאחר שבמקרה נתפס אדם אחר ובידיו הנשק של אולג והתברר כי לשלושה אין כל חלק בפרשה. הסתבר כי הם הודו באשמה משום שהם בעצם שלשה בחורים סימפטיים, נורא נחמדים שלא לרצו לאכזב את עמישראל הכמהה לנקמה והם שיחזרו את המעשה בפני המצלמות משום שנחונו בכוחות ניסתרים של ראייה באוב ולכן ידעו היכן וכיצד נירצח החייל. מערכת הצדק של הצורר הציוני איננה אלא מופע ליצנות וכל קשר בינה לבין דיני ראיות מקרי בהחלט.
מה זה שמאלני?
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=167524&blogcode=4345850
אתה לא באמת מתייחס ברצינות לגיבוב השטויות הילדותי הזה, נכון?
הקישקוש הזה מסתובב ברשת כבר איזה חמש שנים.
מה לא נכון בזה?
לא יודע, אני מוגדר כאיש שמאל ואין לי פקינזים, שירתתי בצבא ואני גר בארץ, אבל אל תיתן לעובדות לבלבל אותך.
האמת כואבת אה?
הכי אהבתי את "עמנת ז'נבה" (ה-ע' במקור).
חטפתי בחילה כבר בשורה הראשונה. בוא נשווה את אחוז המתנחלות עם חמישה ילדים לאחוז השמאלניות ש"מסתובבות בככר המדינה עם חמישה פקינזים". עלובים.
Never argue with an idiot. People may miss the difference between you and him
"I learned long ago, never to wrestle with a pig. You get dirty, and besides, the pig likes it."
"ישראל זאת מדינה דמוקרטית, הערבים לא!"
זהו, שכנעת אותי
אני מתפתה לכתוב על הפוסט הזה: "אתה מפגר שלא מבין כלום", אבל אסתפק בכך שצרפת אכן הייתה פאשיסטית בזמן משטר וישי (אגב הטענה "רצוי לדעת היסטוריה), וארה"ב לא הייתה רחוקה מכך בזמן ציד המכשפות של מקארתי וכן בזמן ה"פטריוט אקט" של בוש.
בהנחה וכותב הפוסט הזה מעוניין לערוך ויכוח בנושא המושג "פאשיזם", אני קורא – אהלן וסהלן.
עליו, כמובן, לקחת בחשבון שאעמיד מולו תזות של קווין פסמור ושל בעז נוימן, את מקורותיו על פי מוסה, וכן על הצהרות הפוטוריסטים, הקשר של ז'ורז' סורל לעניין.
נעמוד על האידאולוגיה הפאשיסטית, על הביטויים העממיים בספרד ובאיטליה, ונשווה את קבוצות הימין הממלכתיות והרדיקליות בישראל עם קבוצות הימין שם.
מובן, כמו בכל מחקר הסטורי, ימצאו תופעות חריגות: רכיב האתנוס הלאומי דתי בישראל, שהוא יוצא דופן מבחינת הפאשיזם (אף כי יש לו מספר נגיעות לווריאציה של הנאציזם), השימוש הטרמינולוגי במונחים אחרים וכן סכסוכי הפנים בימין בישראל בין דת הצבא לבין הפונדמנטליזם היהודי.
אך אני סמוך ובטוח שהחריגות הללו אינן מייתרות את ההשוואה. כותב הפוסט מוזמן בזאת לויכוח פתוח, בו יוכיח את בקיאותו וידענותו הרבה לגבי תאריך הקמת מדינת ישראל ומלחמת ששת הימים. אין לי כל ספק כי ההדיוטות מן השמאל לא יצלחו לרטוריקה המבריקה והעליונות האינטלקטואלית של כותב הפוסט, יודו בטעויותיהם ומחדליהם, ויחזרו בהם מעמדותיהם המגוחכות.
אחרי הכל, הוא עלה עלינו.
על מנת להבהיר, התגובה מכוונת לפוסט אשר פורסם בתגובה מס' 9. בהזדמנות זו מצטרף לבקשתם של רבים לאפשר שרשור ארוך יותר של תגובות (:
יותר מדי כבוד לפוסט הנ"ל.
יחד עם זאת, אם אתה כבר בקטע של דיון השוואתי, נראה לי שמקבילה די טובה ל"רכיב האתנוס הלאומי דתי" בישראל אפשר למצוא ביוון המודרנית. זה לא שההתאמה תהיה מדויקת: היוונים הצליחו להסתבך במלחמת כיבוש הרסנית ולגרש כמעט את כל "המיעוט העוין" שבקרבם בדיוק בתקופה שבה המונח "פשיזם" נולד. אבל עדיין, זה המקום הראשון שהייתי הולך אליו לשם השוואה.
בסופו של דבר, הטענה הימנית היא אחת – השמאל לא בודק מספיק האם יש פרטנר.
אחרי שקראתי את הפוסט הלכתי לחפש בגוגל מה זה פרה אדומה. כמעט נקרעתי מצחוק מהשטויות האלה, לא להאמין שאנשים בוגרים שאינם סובלים מליקוי כשלהו בשכלם לקחו את זה ברצינות.
אפשר לטעון שהציונות הדתית כולה היא שבתאות, בסך הכל עדיין לא ברור לי איך ייתכן ציונות שהיא גם דתית, הדת היהודית במהותה מקדשת את הגלות. אפשר להוציא את הגלות מהדת היהודית בדיוק כפי שאפשר להפסיק לאכול כשר או לקרוא את ההמנון ההולנדי במקום תפילת שחרית , זאת אמנם דת אבל ספק אם היא הדת היהודית. אחרי הכל גם הנצרות, האיסלאם וכמובן השבתאות היו גלגולים של היהדות בדרך זו או אחרת.
ומשהו נדפק במערכת שרשור התגובות פה, הגבתי האחרון והתגובה שלי מופיעה באמצע.