בוז'י הרצוג יורד דרגה: הערה אטימולוגית קצרה
רונית "דמיקולו" תירוש, שהדבר היחיד שזוכרים ממנה הוא איך נסה בדמעות מדיון שהיו בו שאלות קשות בוועדת החינוך של הכנסת, שלפה היום מהבוידעם הפוליטי את רעיון עברות השמות, והיא מנסה לבייש באמצעותו את חברי הכנסת. זה לא כל כך מפתיע, בהתחשב במגמת הזומביפיקציה של הפוליטיקה הישראלית – זוכרים את "ישראל מחכה לרבין?" – אבל עדיין די מאוס. תירוש נתלית באילן ננסי, דוד בן גוריון, שהמדיניות הזו אכן היתה פרי מורעל שלו.
בכך חוזרת תירוש לחלק הבאוש ביותר של הציונות, שלילת הגלות. בית התפוצות יוצא מגוחך במיוחד, כשהוא מכין שורה של שמות אלטרנטיביים לחברי הכנסת. בוז'י הרצוג אמור להפוך לבוז'י רוזן. למה רוזן? כי הרצוג זה תואר אצולה.
אבל רגע, "הרצוג", במשמעות המקובלת שלו, הוא דוכס. לא רוזן. אז למה מורידים את בוז'י המסכן בדרגה? מה, כשבבית התפוצות הלכו לברר מה זה בעצם "הרצוג", הם לא ראו שמדובר בדוכס? הם ראו, אבל הם חשבו שמדובר במילה זרה. מקורה, אחרי הכל, ב-dux הלטיני. אלא שמדובר בתואר של האימפריה הרומאית המאוחרת, שמופיע גם בתלמוד (בשתי צורות: דוכס ודוכוס). ועכשיו מסתבר שגם מילים תלמודיות לא מספיק טובות בשביל תירוש ובית התפוצות. מוזר: בשנות השישים, שבהן הקפידו על הברבריות החדשה הזו הרבה יותר, לא היו בעיות עם המכונית הידועה כרמל דוכס. בקצרה, בתירוש אנחנו רואים את הציונות בשלב השני שלה, שבניגוד לדעתו של מרקס דווקא מצליח לשלב היטב את הטרגדיה עם הפארסה.
(יוסי גורביץ)
לא מדוייק שזוכרים לה רק את בריחתה הבכיינית.
זוכרים ונזכור אותה גם (אני מקוה) כתקליטנית במסיבות של אם תרצו יוגנד.
אבל ללא שם משפחתו מה ישאר לבוז'י להציע?
אני כבר מתנגדת להצעה המתופשת הזאת, בגלל שאז אני ובוג'י נחלוק את אותו שם משפחה.
אגב, כמעט כל מי ששם משפחתו רוזן אינו רוזן מלשון אצולה אלא מגרסעות שונות של המילה "ורד" ברוסית, אנגלית, גרמנית ופולנית.
דוד בן גוריון היה השמאל האמיתי קרי- השמאל השוויוני, בניגוד לשמאל בעיני עצמו ש'חד"ש' מנסה להציג .
דוד בן גוריון היה בעיקר איש של שרירות לב, מצד אחד הוא הדיח את אורי בן ארי כי אחד מפקודיו גנב שק סוכר ומצד שני גיבה את דיין ההולל שנאף עם נשים נשואות. מצד אחד דיכא עד עפר את המסורת הדתית של עדות המזרח ומצד שני התעקש על נישואים לפי ההלכה והתחיל עם הפטור מצה"ל לבחורי ישיבות. בתור 'שמאל אמיתי' הוא היה ידוע כעצלן ובטלן בקיבוץ שממנו בא ובמובן הזה רוב השמאל נוצק בדמותו – הרבה בירבורים על 'עבודת כפיים' אבל איכשהו הפרענק או הערבי הוא זה שבאמת עובד בשדה, טוהר כפיים אבל מי שמזיין מהצד הוא גבר-גבר והטובות לטייסים ולא, אני לא חושב שרק"ח היא 'שמאל אמיתי' אם יש דבר כזה.
לא דיברתי על בן גוריון האישיות,אני מדבר על בן גוריון מבחינה רעיונית ,בן גוריון יסד את מדינת הרווחה בן גוריון. הקים את השילוב של דמוקרטית ויהודית ,בן גוריון עשה רבות למען העולים ממזרח(גם אם החילון של העולים לא היה נכון) בן גוריון ידע לשים קו אדום לתנועות קיצוניות.
בן גוריון עשה רבות למען ביטול ההבדלים המעמדיים/תרבותים בין העדות השונות ויסד את היהודי החדש . שזהו מהותו של שמאל -שוויון.
'ייסד את היהודי החדש'?
איך כתב את זה ברכט? 'חניבעל חצה את האלפים. הוא לבדו? אלכסנדר כבש את אסיה, לא היה לפחות איזה טבח איתו?'
ברור, אבל בן גוריון היה המנהיג שידע לקחת החלטות קשות מאד -כמו בעניין כספי השילומים .
נראה לי שבחרו ברוזן מכיוון שזה שם משפחה מקובל לעומת דוכס שבעיקר מעורר גיכוח
אנקדוטה משפחתית: אבא שלי פגש פעם מישהו בשם רוזן שסיפר לו "גם אני הייתי רזון פעם".
"אז מה קרה?"
"התחתנתי עם הבת של משה שרת והוא הכריח אותי לעברת את השם".
תמיד תהיתי מה ההגיון בכך, אם גם למילה המקורית, לא חשוב מקורה, יש משמעות בעברית.
אתנחתא קומית. גם בלב המאפלייה אנו זקוקים לשעה קלה של לצון, ולכך נזדמנו לנו מוקיונים מסוגה של תירוש.
אהבתי את "תחיה", AKA אנסטסיה.
אצלנו במשפחה רץ הסיפור המוזר על אבא, עולה חדש וחייל מבוהל בצבא- ההגנה-סוף-שנות-השישים, שנדרש בטרם יציאתו לחו"ל בשליחות העם, לעברת את שמו. אפילו קיבל יום חופש למילוי המשימה. אז הוא נסע כל הדרך מחיפה ירושליימה, חיכה שעות בתור, ואכן החליף את שמו הפרטי המשונה (ע"ש לוחם חופש וגיבור לאומי פולני) לשם תנ"כי ראוי. רק כשחזר לבסיסו גערו בו מפקדיו שהתכוונו לשם המשפחה.
like
לפחות קיבלנו טוקבקים משעשעים מההצעה המגוחכת הזו