הכל אישי
ל"בכירים בירושלים" יש מנהג מגונה: להביע מראש את דעתם על תוצאות בחירות במדינות אחרות. קודם לבחירות בארה"ב ב-2008, הביעו ה"בכירים" הנ"ל חשש מבחירתו של אובמה, וקודם לבחירות בבריטניה השנה, הם הביעו חשש מכך שניק קלג, שמסרב בעקשנות לרקוד לפי החליל של תעשיית ה-Hasbara, יהפוך לשר החוץ של בריטניה.
קלג לא הפך לשר חוץ, אבל יחסיה של ישראל עם בריטניה מתדרדרים במהירות. שר החוץ השמרני, וויליאם האג, מבקר בישראל בימים אלה והוא מתעתד להפגש – היום, כמדומני – עם פעילים בוועדות העממיות נגד חומת ההפרדה. המהלך הזה, מדווחים בבריטניה, צפוי להעלות את האג על מסלול התנגשות עם ממשלת ישראל.
וראה זה פלא: בדיוק בשעה שהאג מבקר בישראל, מודיע לפתע משרד החוץ הישראלי על דחיית התיאום הבטחוני והמודיעיני עם בריטניה. במשרד החוץ ממהרים לומר שאין כוונה להעליב את האג (להעליב? אנחנו, אנשי הכסאות הקטנים?), ושלא היה כאן מארב, אלא שכל הכוונה היתה למחות על כך שבריטניה טרם העניקה לבכירים ישראלים חסינות חוקית מהעמדה לדין על פשעי מלחמה. אמבוש או לא, האג שמר על קור רוח ואמר שבריטניה תטפל בנושא "על פי לוח הזמנים שלה", ואפילו שיבח את הפעילים כנגד החומה כשנפגש איתם.
בין הבכירים שנאלצו בשנים האחרונות לדלג על העיר שהיאוש בה יותר נוח אפשר למנות את ציפי לבני, האלוף דורון "אל תחקור את המוות הזה" אלמוג, שאול מופז, ובימים האחרונים ממש, גם דן מרידור.
מה רוצים פתאום הבריטים המרושעים מדני חמודי, הפוליטיקאי הליברלי אהוב התקשורת? רמז לכך אפשר לקבל מהאופן השונה שבו מתייחס אליו הארץ (ואיתו שאר התקשורת הישראלית) בהשוואה לבי.בי.סי.: בעברית מכונה מרידור "סגן ראש הממשלה", מה שנכון, ובאנגלית הוא מכונה "שר המודיעין", מה שנכון לא פחות. מרידור הוא השר האחראי על שירותי המודיעין, וככזה הוא אחראי על כל רצח שמבצע המוסד, כל עינוי שמבצע השב"כ. ומאחר ומדובר בשני ארגונים פעילים מאד, יש כנראה לא מעט פשעים שדני הנקי אחראי עליהם. מיניסטריאלית, כמובן. לא סביר שהוא יודע מה קורה בחדרי החקירות של השב"כ; כעורך דין יקר מאד הוא ודאי יודע שמוטב לא לשאול. התקשורת ממעטת להתייחס למרידור כאל שר המודיעין; אולי בגלל הדימוי הצחור, שלא מתיישב עם מעשיהם של מנגנוני החושך, אולי בשל התואר עצמו, שמזכיר באופן לא נוח כמה משכנותינו.
האם יש קשר בין העובדה ששר המודיעין שלנו הוטרד לאחרונה שמא ייעצר ובין ההודעה הפתאומית על דחיית התיאום הבטחוני? אולי לא. אחרי הכל, משרד החוץ הוא מזמן טריטוריה שחוקי השפיות אינם חלים בה. היום, למשל, הודיעה ישראל כי היא משעה את שיתוף הפעולה עם אונסק"ו; זאת לאחר שהארגון הבינלאומי קבע בסוף השבוע – קביעה שאין עליה כל עוררין – שמה שמכונה בישראל "קבר רחל" ובפלסטין מסגד בילאל בין רבאח הוא שטח פלסטיני כבוש ושכל פעולה ישראלית חד צדדית שם היא הפרה של שורה של תקנות ואמנות. התקשורת הישראלית מיהרה לאמץ את עמדת משרד החוץ, על פיה אונסק"ו קבע שמדובר במסגד, והיום טען אותו בזיון מתמשך לדיפלומטיה הישראלית, דני איילון, שההחלטה התקבלה "ברוב האוטומטי הערבי"; היא התקבלה 44 נגד אחד, עם תריסר נמנעים. לא שמישהו בתקשורת יטרח לבדוק את העובדות ולהביא אותן. עכשיו, בקצרה, מאיימת המעצמה התרבותית הישראלית על אונסק"ו.
הסיפור של אונסק"ו מגוחך בעיקר. המצב שבו ישראל מאיימת להפסיק שיתוף פעולה בטחוני עם מדינה חשובה בגלל שבכיריה של ישראל עשויים למצוא עצמם תחת זרועו של החוק הבינלאומי שם – הם לגמרי לא לבד; הם יכולים לשאול את אוגוסטו פינושה – היא מצב שבו האליטה הישראלית מקריבה את האינטרסים של המדינה עבור האינטרסים שלה-עצמה.
והספינה שטה.
הערה מנהלתית: בימים האחרונים, בעיקר ביום שלאחר סיום הפרויקט, התקבלו שורה של תרומות, חלקן גדול למדי, בקרן הטבק והאלכוהול. אני רוצה להודות בזאת לתורמים.
(יוסי גורביץ)
מדינת ישראל נמצאת בארץ ישראל מכורח הזכות ההיסטורית, ולכן, שלילת הצד היהודי וטענה שכביכול מערת המכפלה היא מסגד מהווה בעקיפין את שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל .
לא הבנתי את הקפיצה הלוגית הזו, גם אם יוצאים מנקודת הלכה שהחלק הראשון של התגובה שלך נכון.
טוב, מיהרתי. הבנתי את ההיגיון.
הלגיטימציה היחידה לקיום של מדינת ישראל היום זה שהיא קיימת. ההסטוריה לא שייכת לכאן, והיא גם לא תעזור…
אלא אם מערכת המכפלה היא באמת מסגד. מי שלא מתנגד לקיומה של מדינת ישראל לא חייב להסכים עם כל בדל ראיה-לכאורה שמצביע על זכות קיום למדינת ישראל.
מבחינה בין לאומית, מדינת ישראל נמצאת בארץ ישראל מכוח החלטת האו"ם, ולכן לאף טענה על אופיים של אתרים היסטוריים בישראל אין השפעה על הלגיטימיות שלה. יתר על כן, אין סתירה בין היותו של מבנה קבר רחל להיותו מסגד. בחן את העולם שסביבך, ותגלה שכל הדתות לוקחות מקומות מרכזיים לדתות אחרות וממירות אותן, בכל הזדמנות. הדוגמה הבולטת ביותר היא כנראה "איה סופיה".
עם זאת, אין לכל זה חשיבות, ההחלטה של אונסקו רק קובעת שהמקום הוא חלק בלתי נפרד מהשטחים הכבושים הפלסטיניים, ושפעולות חד צדדיות ישראליות שם הן הפרה של החוק הבינלאומי. ההחלטה מזהה את המקום בשם הערבי והעברי כאחד.
מדינת ישראל נמצאת בארץ ישראל מכוח זה שהיא, נו, נמצאת שם. אם מליאת האו"ם תחליט מחר שעדיף שהיא לא תהיה שם ("ציונות היא גזענות", זוכר?) היא עדיין תהיה שם.
מחר – תהיה. מחרתיים – כנראה גם. כעבור עשר שנים?
כתבתי כבר שפעם היה לי רעיון למכור חולצות עם תמונתו של פ"ו דה קלרק ועם הכיתוב
"Ask me about having different laws for different ethnic groups"
אבל אין שום ויכוח על כך שמערת המכפלה היא מסגד.
הנוסח היותר מתאים יהיה שמערת המכפלה היא גם מסגד
גם? בנוסף להיותה מערה, הכוונה?
מה היא מלבד מסגד?
הטענה המקובלת בדץ היהודית היא שהמערה היא אתר קבורה. אני לא יודע אם זה נכון, אבל זו הטענה…
בדרך כלל לא שואלים לגבי כמה בנאדם מרוויח, אבל אני תוהה, מה זאת תרומה גדולה מאוד? (וד"א, ה"תרומה" שלי עדיין מחכה להישלח. אולי בסוף אבוא לביקור בפ"ת עם בקבוק בירה והתרומה).
מאות שקלים.
בתגובות לאחת הכתבות שאתה מקשר פה מהללים את היעילות הגדולה של עינויים כשיטה לגילוי האמת. אני בטוח שגם אתם שעמתם את החוכמות האלה: "בלי עינויים הטרוריסטים לא ידברו" וכל זה. אז, שני דברים. אחד, אין שום הוכחה שעינויים עובדים. להיפך, ניסיון ומחקרים מורים על זה שתחת עינויים אנשים יודו בכל דבר כל עוד הם מאמינים שזה מה שהחוקר רוצה לשמוע. שתיים, אם עינויים זה כזה כלי יעיל, אז למה שהמשטרה לא תשתמש בו נגד פושעים "רגילים"? זה יכול לקצר תורים בבתי מעצר, למשל. תנסו לשאול איזה תומך עינויים את זה ותראו איזה צרור של התחמקויות תקבלו…
יש דוגמה לאיזה מעשה רצח של המוסד שנעשה בתקופת מרידור?
הוא שר המודיעין כבר למעלה משנה וחצי, אז ההתנקשות במבחוח, למשל, היתה בקדנציה שלו. חוץ מזה, יכול בהחלט להיות שהם (הבריטים) יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, הרי הרשות המבצעת שלנו עושה כמיטב יכולתה לוודא שלא נדע…
הבריטים לא יודעים משהו שאנחנו לא יודעים, כי החשש הוא לא מהתביעה הרשמית בבריטניה אלא מתביעה בידי אנשים פרטיים. הכתבה המקושרת מדברת בכלל על המרמרה.
את ההתנקשות במבחוח, גם אם נעשתה בידי המוסד, לא הייתי מכנה "רצח". אני תוהה אם יוסי שותף לגישתי.
ודאי שהיא רצח. היא הריגה של אדם ללא משפט, ללא יכולת התגוננות, בידי אנשים לא מורשים. אתה יכול לטעון שמסיבותיה של ישראל, הרצח הזה היה הכרחי. זה משהו שאפשר להתווכח עליו. על כך שמדובר ברצח, לא כל כך.
טוב, אני חושב שזו כבר סמנטיקה. אני מעדיף לייחד את המילה "רצח" למעשים שאינם מוצדקים בעיני.
זו לא שאלה של סמנטיקה. אם הם היו נתפסים בו במקום, באיזו עבירה (אם בכלל) לדעתך הם היו מואשמים?
אתה עדיין יכול להצדיק את הרצח הזה, כפי שיהיו מי שיצדיקו אב שצד ומוציא להורג את האדם שאנס את ביתו ורצח אותה, אך זה עדיין יהיה רצח.
המונח הנכון הוא "התנקשות".
מעניין, למה כתבת "אם בכלל"?
כי יכול להיות שתחשוב שהם לא היו מואשמים בכלל אם המשטרה בדובאי הייתה תופסת אותם בחדר במלון.
"התנקשות" אינה עבירה בספר החוקים. זו כבר באמתך סמנטיקה – התנקשות, חיסול, חיסול ממוקד, הוצאה להורג וכו'. בספר החוקים קיימות מספר עבירות בגין גרימת מוות לאדם, והשאלה היא האם לדעתך הם היו מואשמים באחת מהן, ואם כן באיזו?
אפשר לדון בפן המוסרי או המשפטי – נתייחס למשפטי שאותו הזכרת. אילו היו נתפסים בדובאי ודאי היו מואשמים ברצח, או בריגול, או בהאשמות אחרות. אבל דובאי לא מעניינת, כי יוסי התייחס לאחריות שמייחסת בריטניה לדן מרידור ביחס למעשי המוסד. אני לא חושב שבבריטניה היו מעמידים לדין באשמת רצח את הסוכנים שחיסלו את מבחוח בדובאי.
בצד, אציין שהחיסול הממוקד הפך לדרך פעולה מקובלת אצל האמריקאים, ואני יכול רק לנחש שגם הבריטים לא בוחלים בו.
אני לא יודע האם קיימת אמנת הסגרה בין בריטניה לבין דובאי, אבל בהנחה שקיימת אחת כזו וכל עוד ישראל לא לוקחת אחריות על המעשים, סביר להניח שהם היו מוסגרים לדובאי ומואשמים ברצח.
טיעונים כמו "כולם עושים זאת" הם לגיטימיים בערך כמו "גם אחרים רוצחים", כשמדובר באדם פשוט. הרי אם חוליה מדובאי הייתה נתפסת לאחר ביצוע רצח בארץ, לא היית מציע לשחרר אותה רק כי גם הבריטים, האמריקאים והישראלים עושים זאת, כולם עושים דברים לא חוקיים, וכשנתפסים – הסוכנים משלמים את המחיר בלי להתבכיין ("זה לא רצח…").
זה עדיין נשאר רצח, והסמנטיקה היא על מנת לתת לו תוקף מוסרי ("זה לא רצח, זה [מילה מכובסת שאני יכול לחיות איתה, אבל זה כן רצח מבחינה משפטית]…").
או שקצת התבלבלת, או שלא הבנתי אותך. אם דנים בהתנקשות מבחינת השאלה "האם הדבר הזה עשוי לעמוד לשר מרידור לרועץ", וזה מה שהזכיר יוסי, אז נראה לי ברור שהתשובה היא "לא". אם המדינה לוקחת אחריות, אגב, אז הסוכנים לא תמיד "משלמים את המחיר בלי להתבכיין".
אם מתייחסים למובן המוסרי, אז לא כל כך מעניין אותי מה חושבים בדובאי או בבריטניה. אם אני חושב שזה מעשה נכון, אני מעדיף למצוא לו מונח אחר. באופן דומה, אילו תמכתי ב"רצח מתוך רחמים", הייתי מכנה אותו "המתה".
מבחוח?
זה באמת עניין מוזר, כבר לפני עשרים שנה בערך שמעתי ממפד"לניק בעל כיפה סרוגה, הסבר ארוך עם ציטוטים מהמקורות שמסביר למה קבר רחל לא יכול להיות בכלל באיזור שבו נמצא מבנה האבן (שנראה דומה לכל מיני קברי שייח' שמפוזרים פה בארץ) ליד בית לחם.
כלומר הציבור הדתי לאומי יודע היטב שמדובר בפיקציה אבל בכל זאת מתעקש על העמדת הפנים, משונה מאד.
Not strange at all, don't underestimate them
The religious "masses" don't know
Their leaders (like most political leaders, like most people) care far less about the truth-value a fact than about its applicable, cashable value
יוסי – קרא, הפנם, פרסם תיקון
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1196732.html
יכול להיות שהיתה טעות של דוברת, יכול להיות באותה מידה שיש כאן פוליטיקאי קטן ולא מוכשר שנבהל מהדברים של עצמו ומפיל את זה על אחרים.
בכל מקרה מאיפה מגיע ה"קרא הפנם, פרסם תיקון" הפטרוניסטי?
So Lieberman's deputy Ayalon found yet another tall tree to climb down from, what's new? j
ראה הפוסט החדש.
מרידור הוא אמנם שר המודיעין אבל הוא בעל אותם סמכויות כמו השר לענייני תפוצות.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F
השבכ והמוסד כפופים למשרד ראש הממשלה, לא למרידור. ככה שהוא לא אחראי לרציחות השבכ.
יוסי וחבריו,
אתם מוזמנים להיכנס לבלוג הביקורת על כלי התקשורת שלי, כלב השמירה.
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=kelevhashmira
אני חושב שיש בעייתיות מסויימת בדה-לגיטימציה המוחלטת שאתה וגם ריצ'רד סילברסטיין עורכים לכל אישיות פוליטית ציבורית בישראל. דווקא ביחס לממשלה הנוכחית, המורכבת מדמויות חשוכות ואיומות כנתניהו, ליברמן, ישי, סער ודומיהם מהווה מרידור את נציגו של הרוויזיוניזם הישן אך הדמוקרטי. אני חושב שגישה כזו הופכת דווקא את השמאל למיעוט דוגמטי וצפוי.
אם למשל, אנו מתייחסים ל"עופרת יצוקה", אז ללא ספק מדובר במבצע שמטרתו המוצהרת הייתה פגיעה באזרחים אשר תעודד כביכול הרתעה. כמו כן ללא ספק היווה המבצע את קפיצת הדרך של ישראל לעבר אי-המוסריות והאכזריות המופגנת שהיא נוקטת כיום.
אך בד בבד עם ההתקפות והכעס שעלינו להפנות באופן פנים-מדיני כלפי הדמגוגים האלימים בימין הרדיקלי, עלינו להימנע מתמיכה בדמגוגיות כוללניות בתוך הדיפלומטיה האירופית והעולמית אשר מכוונות לדה-לגיטמציה מוחלטת של מדינת ישראל. הפרשה על ה"מרמרה", בה מאשים למשל סילברסטין גם את מרידור בפשע, היא ללא ספק מחדל וטמטום של ממשלת ישראל, אך היא גם הייתה פרובוקציה מכוונת ואלימות מובהקת ובשום אופן לא מסע שלום. כפי שאנו בוחנים מתי דובר צה"ל משקר, מתי הממשלה שלנו משקרת, עלינו גם לבדוק באמת את מניעיהם של הדמגוגים הקיצוניים שלצערי קיימים גם בשמאל. כמוך גם אני מתעב את ממשלתנו ומקווה כי ישראל תוכל להפוך למדינה אזרחית במקום יודו-אתנית. אך בבד בבד אין פירוש הדבר כי עלי להיות תמים ביחס למניעי החמאס למשל או ארגונים התובעים את ישראל בבתי דין בין-לאומיים, או ביחס לאיסלמיזציה המובהקת של המשטר הטורקי אשר מצטרפת לניסיון השיעי האיראני לצבירת כוח במזה"ת.
לכן, למשל, גם אם מרידור "שר המודיעין" אשר אחראי על מנגונים שאינני מחבבם בלשון המעטה, עלינו לזכור כי בעידן הפרובוקטורים המסוכנים, ה"ימין הישן" אשר מרידור וריבלין מייצגים עדיין מסמל כאן שפיות כלשהי, במקום להצטרף לדה-לגיטימציה המוחלטת הבריטית שאין לה ולו דבר אחד עם הפשעים של "עופרת יצוקה".
באיזה "אי מוסריות ואכזריות" נוקטת ישראל כיום? ישראל לא יצאה לאף מבצע צבאי גדול תחת ממשלת נתניהו. אם אתה מדבר על ההתבטאויות של בכירים כאלה ואחרים, אלה בינתיים רק מילים, וכמו שאומרים, מקלות ואבנים ישברו את עצמותי.