החברים של ג'ורג'

61 תגובות על ”נקמת דם ילד קטן“

1. עומר הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:09

   אתה חשוב למדינה הזו.

   • yankel הגיב:

     31 באוקטובר 2010 בשעה 20:18

     שותף לדעתך

     • דימי הגיב:

       31 באוקטובר 2010 בשעה 20:21

       מסכים עם קודמי

       • דור הגיב:

         31 באוקטובר 2010 בשעה 21:52

         גם אני

         • דויד הגיב:

           1 בנובמבר 2010 בשעה 9:44

           אני גם

           • דרור פויר הגיב:

             1 בנובמבר 2010 בשעה 11:50

             גם אני

             • כליל הגיב:

               1 בנובמבר 2010 בשעה 12:49

               גם אני מסכים

               • MuyaMan הגיב:

                 1 בנובמבר 2010 בשעה 14:26

                 אני מצטרף לדעתם של עמיתי המלומדים.

               • מני זהבי הגיב:

                 2 בנובמבר 2010 בשעה 21:00

                 וגם אני מצטרף להנ"ל.
                 (ה"א הידיעה לא הושמטה בכוונה; אני מניח שיוסי יבין.)

               • ידידיה הגיב:

                 2 בנובמבר 2010 בשעה 22:54

                 אני לא מסכים. אני חושב שהכתיבה של יוסי הדרדרה מאוד בזמן האחרון, ובמיוחד במהלך "פרויקט 300".

               • yankel הגיב:

                 3 בנובמבר 2010 בשעה 6:46

                 In what sense, Yedidya, style, contents? j

               • ידידיה הגיב:

                 3 בנובמבר 2010 בשעה 7:53

                 הסגנון מתלהם יותר מבעבר. יש נטיה לנפח ענינים לא גדולים במיוחד לממדים היסטריים, עד כדי זילות. יש טעויות עובדתיות רבות בפוסטים, שנובעות כנראה מהזמן הקצר שבו הם נכתבים. חלקם מתוקנים לאחר הערות מהכותבים, וחלקם נשארים שגויים. לא מתפתח דיון רציני בפוסטים, ודאי לא מצד יוסי. זאת מפני שהוא אץ לכתוב את הפוסט הבא, אבל גם בשל הממשק הלא נוח.

             • הופ הגיב:

               2 בנובמבר 2010 בשעה 23:49

               אני כבר אמרתי למטה, ועכשיו אני מנסה לפתח את הצורה האסתטית המעניינת שנוצרה פה, ואי"ה לגרום לשרשור להיות סימטרי.

               • אמיר ארד הגיב:

                 3 בנובמבר 2010 בשעה 19:29

                 מאוחר מידי להצטרף לדעתם של עמיתי המלומדים?

   • ygurvitz הגיב:

     2 בנובמבר 2010 בשעה 8:40

     תודה לכולם 🙂

2. אמיתי ס הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:22

   עיון או פרוזה?

   • ygurvitz הגיב:

     2 בנובמבר 2010 בשעה 8:41

     פרוזה.

3. שחר הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:32

   לא תמיד היה לי קל עם התוכן אבל תמיד היה מעניין. זה בטוח.
   אשמח להתעדכן לעניין ההרצאות.
   בהצלחה עם הספר פרויקט כזה הוא חישול רציני.

   רק טוב.
   שחר.

4. רחל הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:34

   ראו בהקשר זה את מאמרו של ישראל הראל 'משפטנים נגד לוחמים' בהארץ של סוף השבוע: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1195922.html
   ובמיוחד את משפט המחץ המעוות: "מה היו פוסקות השופטות – או התובעת המחמירה – אם היה מדובר בבניהן שלהן? חיי מי היו אז חשובים יותר: בניהן הלוחמים, או חיי ילד – ילד! – ששייך למטמיני המטענים שמטרתם להרוג את הבנים?"
   רק שלנו הם בנים וילדים, ילדי עזה הם "מטמיני מטענים".

5. שלומי הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:35

   יוסי תכתוב פוסטים היסטורים פוליטים כאן באתר

6. שונרא הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 20:50

   תודה – שוב תודה – על כל שאתה כותב. ועל כך שאתה כותב.

7. יובל הלפרין הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 21:33

   מבינים רק כוח.
   לא מקיימים הסכמים.
   מילה שלהם לא מילה.
   חוסים תחת אוכלוסייה אזרחית.
   משתמשים בילדים כמגֳנים חיים.

   החלאה הישראלית מטילה על "הערבים" את כל הפשעים שהיא עצמה רגילה בהם ומצטיינת בהם.

8. עדו הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 21:59

   http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/172/634.html

   • עדו הגיב:

     31 באוקטובר 2010 בשעה 22:01

     היי, רק עכשיו שמתי לב למספרו של הפוסט…

9. סמולן הגיב:

   31 באוקטובר 2010 בשעה 22:23

   שבור רגל…

   ובפוסט הזה, אין מה לומר, שני השפכברים אכן ראויים למשהו טיפה פחות מתבכיין מטעם הבהמה החביבה עלי. ירוקה, כמובן.

10. vandersister הגיב:

    31 באוקטובר 2010 בשעה 23:18

    את הפוסט הזה צריכים ללמד בטירונות לכל חייל וחיילת, למען לא ישכחו את חוש המוסר שלהם.

    חוץ מזה, מצפה בשמחה לקרוא את הספר!

11. אלון הגיב:

    31 באוקטובר 2010 בשעה 23:30

    כמי שביקר אותך בחריפות בטוקבקים באחר ולא מסכים עם דיעותך בכלל, הפכתי כיום לקורא קבוע ומעריך. מעריך את האומץ , היושר והחריצות. לא הפכתי לפחות ציוני , ובודאי שלא לפוסט ציוני אבל פתחת את עיני בהרבה דברים. תודה ,בהצלחה ומתחייב לקנות את הספר.
    אלון פדות 

12. דורי גיל הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 0:03

    איך פיספסת את ציטוט המחץ מהמשפט?

    הפרקליט הזכיר כי הילד הפלסטיני לא נפגע בגופו. "ייתכן ונפגע בנפשו, אבל אף אחד לא שואל את עצמו כמה נפגעו החיילים מהעמדתם לדין."

    שזה שחזור מודרני של המשפט גולדה, שלא תסלח לערבים על כך שהם מכריחים אותנו להרוג את בניהם.

    וכמו שחבר שלי אמר, החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של פושע מלחמה.

13. זהר הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 3:00

    אחד הבלוגים החשובים ביותר ברשת. נתקלתי בו בצורה אקראית לגמרי ומאז אני בתדירות כמעט יומית בודק את המאמר היומי. יוסי, יש לך תרומה עצומה בעיצוב השקפת עולמי בנוגע לכיבוש. חזק ואמץ! כל הכבוד על חריפות המחשבה, האנרגטיות העצומה שנדרשת לפרסום פוסטים על בסיס יומי וכמובן אומץ הלב העצום להביע דעות נון קונפורמיסטיות במדבר הישראלי הניאו-פאשיסטי, זכור תמיד שאנו זקוקים לשכמותך. נוח, צבור כוחות וחזור בכוחות מחודשים. אני בטוח שרבים בצפייה לשובך במלוא העוצמה.

    • עדו הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 9:38

      או במילים אחרות – זה שיוסי, שאני חולק עליו בהרבה דברים, לא מקבל טור קבוע במעריב/ידיעות ואילו חגי סגל ומשה פייגלין כן, אומר משהו על החברה שלנו.

      • עומר הגיב:

        1 בנובמבר 2010 בשעה 14:16

        ואני חושב שגם לאנשים האלה מגיע פתחון פה, אין קשר בין הדברים.

        • עדו הגיב:

          1 בנובמבר 2010 בשעה 15:56

          השאלה היא לא מי 'כן' קיבל פתחון פה אלא מי לא. את ב. מיכאל זרקו מידיעות ואת חגי סגל השאירו, אז עכשיו טרוריסט לשעבר כותב שם אבל שמאלני קצת קיצוני מדי לא.

14. ג'ו הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 9:27

    על מה הספר?

    • עדו הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 9:36

      בטח יקראו לו 2084

      • yankel הגיב:

        1 בנובמבר 2010 בשעה 17:27

        "האם ישראל תשרוד עד 2048?" יהיה שם מתאים יותר.

        ציטוט (בשנויים המתבקשים) יהיה: "מדינה הנאלצת להקדיש משאבים כה רבים ע"מ לפקח פיזית ופסיכולוגית על מליונים מנתיניה שלה אינה יכולה לשרוד לאורך זמן."

    • ygurvitz הגיב:

      2 בנובמבר 2010 בשעה 8:42

      שקיעתה וקריסתה.

15. עדו הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 10:59

    אני רוצה להתייחס לרגע לטיעון של 'אלו שיושבים מתחת למזגן ושופטים את הלוחמים בשטח'.
    לפי הטיעון הזה, יש מעט מאד אנשים שיכולים לשפוט את הש.ג מליל הגילשונים שברח כשמחבל הסתער עליו (מה שעלה בחייהם של שישה חיילי צה"ל). האם אני שלא הייתי מימי חייל תחת אש יכול לדעת שלא הייתי בורח גם כן? כנראה שלא, זה עדיין לא אומר שהש.ג הזה הוא לא פחדן עלוב. כל הנימוקים שנשמעים לטובת החיילים תופסים גם כאן: למה שהוא יהרג? למה שאחרים לא ימותו במקומו? מי הם אלו שיושבים מהצד ושופטים אותו? למעשה הש.ג הזה אולי פחדן הרבה יותר מהחיילים אבל הרבה פחות מנוול, הוא לפחות פעל מתוך פאניקה והיה בסכנת אמת, להם היה זמן לחשוב על מה שהם עושים והם לא היו בשום סכנה.

    • ygurvitz הגיב:

      2 בנובמבר 2010 בשעה 8:42

      טיעון נאה. אימצתי.

16. דוד הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 11:29

    שני הגרוש שלי: במלחמה קורים דברים נוראים ואוכלוסיה אזרחית נפגעת באופן לא מידתי. זה נכון בכל מלחמה אי פעם, ובמיוחד במלחמות הידועות כ"מאבק בטרור" בטקטיקות שהתפתחו בשנים האחרונות. החייל לא יוענש כמעט ובכלל, בגלל שקשה מאוד לבודד מקרים של הפרות הדין המלחמתי בשטח; אחרי הכל, אם מאשרים הפצצה בזרחן על בנייני מגורים מאוכלסים, מה נלין על חייל שתפס ילד וביצע בו מעשה אברהם אבינו?

    האפשרות היחידה להתנגד לכל הדבר הזה היא לא באמצעות הפרקטיקה המשפטית, שעוסקת בבידוד של אקטים לא-נורמטיביים ובשפיטתם היחידנית, אלא בהתנגדות פוליטית לכל המלחמה הארורה הזאת.

    במילים אחרות, מי שלא רוצה הפרות של הדין המלחמתי, שלא יצא למלחמה.

    כך אני רואה את הדברים לפחות.

    • עדו הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 11:48

      אתה מוציא את החיילים האלו יותר מדי בזול.

      • דוד הגיב:

        1 בנובמבר 2010 בשעה 14:55

        בהחלט יכול להיות. אבל אני מאמין שההתנהגות האנושית היא דבר מורכב, ואי אפשר לצפות מחיילים, שהם בסך הכל פרטים, אנשים, להתנהג בטוהר כפיים כשיש בפניהם דילמות מוסריות קשות (וקשות פחות, ע"ע מקרי הביזה בעופרת יצוקה ובמבצעים אחרים). הפתרון הוא כאמור פשוט לא לצאת למלחמה.

        • גיל ב' הגיב:

          1 בנובמבר 2010 בשעה 18:03

          זאת אומרת שלא צריך להעמיד פושעי מלחמה נאציים או סרבים לדין?

          • דוד הגיב:

            2 בנובמבר 2010 בשעה 11:38

            אם ניתנת פקודה שמשמעותה רצח עם או פשעי מלחמה בוטים, בוודאי שכן. אבל אם חייל אחד או יותר פועלים בניגוד לדין, עדיף לפתור את העניין במשפט צבאי ולא לערב בתי משפט אזרחיים.

    • עופר הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 17:19

      לא לצאת למלחמה היא לא תמיד אופציה, ולא תמיד האופציה הטובה ביותר. בהינתן שכך, מוטב שכאשר אנשים עוברים על דיני המלחמה הם יענשו בחומרה, ולו כדי להרתיע אחרים.

17. גלעד ב. הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 11:31

    רק בקשר ל252 ילדים שנהרגו בעופרת יצוקה, לא ראיתי בקישור אם יש פילוח שלהם לפי גילאים.

    הסיבה שפילוח כזה חשוב היא שאנחנו מגדירים "ילד" כ"קטין" (היינו מתחת לגיל 18), ומבחינתי קטין בן 17 עם רובה ביד לא יכול להחשב לילד, והאחריות למותו על האפטופרופסים שלו ולא על צה"ל.

    אסור לנו לשפוט את הלחימה לפי סטנדרטיים מערביים של אזרח / לא אזרח, או בגיר / קטין.
    כל מה שמשנה זה חמוש / לא חמוש, והבחירה להשתמש באזרחים חמושים וגם בקטינים חמושים היא של הצד השני.

    • עדו הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 11:47

      בעצם אתה צודק,למה בכלל מתייחסים לשאלה אם נהרגו ילדים או מבוגרים? גם מבוגר חסון, משופם, שונא יהודים ומוסלמי אדוק שבמקרה לא השתתף בלחימה הוא קורבן חף מפשע בדיוק כמו שילד בן 9 שמחזיק רובה הוא לוחם.
      הפילוח צריך להיות לפי לוחמים/לא לוחמים והשאלה היא האם כשנהרגו בלתי חמושים זה היה לגמרי הכרחי או לא. אם תספר לי שמחבל ירה על חיילי צה"ל מתוך קהל של אזרחים אני מבין בדיוק איך נהרגו אזרחים כתוצאה מכך, אם מספרים על זקן שהתקרב עם פנס לעמדה (מוסתרת) של צה"ל ונורה למרות שהיה אפשר להזהיר אותו מאה מטר קודם לכן זה רצח למרות שמדובר בזקן ולא בילד.

      • גלעד ב. הגיב:

        1 בנובמבר 2010 בשעה 15:47

        זהו, שמתייחסים לגיל הנהרגים כי מחילים עליהם את השיפוט המערבי של "ילד הוא בהכרח תמים".

        בגלל זה אני רוצה לראות את פילוח הגילאים.

        אם יתברר שמתוך 252 הרוגים מתחת לגיל 18 רוב רובם של המתים בין גילאים 14-17 אז זה אומר דרשני לדעתי.

    • Jose לך ברח הגיב:

      2 בנובמבר 2010 בשעה 1:19

      נו באמת…

      כשמדובר ביהודים, ילד יכול להיות בן 20 ויותר(גלעד שליט, למשל).

      כשדובר בערבים, ילד זה עד גיל 4 שנים, נער זה עד 9 שנים ובחיר חמאס מגיל 10.

      האם אני מחדש לך משהו?

      • גלעד ב. הגיב:

        2 בנובמבר 2010 בשעה 8:51

        גלעד שליט לא ילד, וזה טפשי ודמגוגי.
        דמגוגי שקואים לו ככה בקמפיין, וטפשי שהתקשורת מאמצת את המינוח.

        בדיווחי "בצלם" ילד זה מתחת לגיל 18. בדיווחי צה"ל אני מניח שילד זה גם מתחת לגיל 18 וגם לא חמוש.

        • ygurvitz הגיב:

          2 בנובמבר 2010 בשעה 8:53

          אם לדייק, הנתונים של בצלם מתייחסים לבני 16 ומטה, לא 18.

          • גלעד ב. הגיב:

            2 בנובמבר 2010 בשעה 9:06

            ואללה. זה אפילו כתוב בקישור שהבאת אני רואה.

18. אלמקייס הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 17:42

    תודה לאל שאתה הולך. חוסר יושרה כמו שלך כבר הרבה זמן לא נראה במחוזותינו.

    • עדו הגיב:

      1 בנובמבר 2010 בשעה 18:52

      תקרא שוב, השמחה שלך מוקדמת.

19. הופ הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 22:08

    פוסט חשוב ומדויק.
    ומכיוון שזה נהיה גם פוסט בו מודים לך באופן כללי על הבלוג, אז אני מצטרף למחמאות. בלוג מצוין ששומר איכשהו על רמה מאוד גבוהה למרות ריבוי הפוסטים. ויותר מהכל בלוג חשוב ביותר במקום בו אנחנו נמצאים.
    חבל רק שעדיין אי אפשר לקבל עדכונים במייל.

20. שלומי הגיב:

    1 בנובמבר 2010 בשעה 23:31

    יוסי אולי תכתוב היום בהיסטוריה כמו בתור שהיה לך בנענע

21. תומאס הגיב:

    2 בנובמבר 2010 בשעה 15:32

    אם כבר מודים, אז בהחלט תודה.
    ובהזדמנות זו אמליץ לך גם להחליף את תיק המצלמה שלך, שלא נסגר כראוי.

22. דוד הגיב:

    2 בנובמבר 2010 בשעה 17:24

    מעניין אם מישהו שם לב למספר הפוסט…

טראקבקים/פינגבקים

1. Tweets that mention נקמת דם ילד קטן | החברים של ג'ורג' -- Topsy.com